בעשר דקות אני מרימה לך בלוס אנג'לס סיר חריימה. זה נוגע בלב כשאתה בצד השני של העולם
עדן מארי חביב הגיעה מעכו לאל-איי, ותוך שמונה שנים כבשה את העיר. היום היא משפיענית אופנה עם 200 אלף עוקבים שעושה קניות בחנויות הכי יקרות, הולכת למסיבות של קנדל ג'נר ומעורבת בעסקים עם היילי ביבר, גרה בפנטהאוז מפואר בהוליווד ומארחת את הסלבס הישראליות שמגיעות לארה"ב. אז למה אחרי לילה בסוויטה מפוארת שעולה 30 אלף דולר היא בכל זאת בוכה בלילה לכרית?
בלייזר ונעליים: זארה | גרביונים: ADA אדל בספלוב | תכשיטי אצבעות: rena_jewelry (צילום: שי פרנקו)
בגיל 26 הזוגיות של עדן מארי חביב עלתה על שרטון, והיא נסעה להתאוורר עם חברה בלוס אנג'לס. במטוס בדרך חזרה לישראל היא הבינה שמשהו דרמטי השתנה. "לפני הנסיעה הזו החיים שלי היו ביי דה בוק. עשיתי צבא, טיול אחרי צבא, תואר במשפטים. היה לי בן זוג קרוב לארבע שנים, אז סביר היה להניח שבעוד שנייה זה יהיה חתונה וילדים, אבל אז היה המשבר בזוגיות, טסתי ללוס אנג'לס, ודווקא בדרך חזרה ממש בכיתי. הרגשתי שאני עוזבת בית", היא מספרת על הרגע שבדיעבד ניתק אותה מישראל. "הרגשתי מאוד שייכת בלוס אנג'לס – הלבוש, השיער, הבלונד המוגזם, התוספות, הריסים, הסטייל שאני אוהבת, המוזיקה. כשהגעתי הביתה לארץ, אמרתי לאמא שלי שאני עוברת לשם. היא אמרה לי, 'תנחתי רגע, תחכי חודש-חודשיים, ואז תחליטי'".
מארי חביב הקשיבה לאמא. "נשארתי בארץ, כל הזמן חשבתי רק על לוס אנג'לס, ואחרי חודשיים החלטתי שאני עוברת. להורים שלי היו חברים טובים בעיר, ובהתחלה התמקמתי אצלם. וזהו, ככה התחיל המסע שלי. בהתחלה לא היה קל. ארבעה ימים אחרי הנחיתה התעוררתי מוקדם בבוקר, הסתכלתי למעלה ואמרתי, 'אבא, מאיפה מתחילים?'".
מאיפה באמת מתחילים?
"כולם חושבים שלעבור לאמריקה זה 'יאללה, בא לי לעבור, הכל קל וזוהר'. חשוב לי לשקף שאמריקה לא זוהרת. כן, היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אבל אם אתם חושבים שאתם נוחתים לאיזו ערימה של כסף, דלתות נפתחות והכל פשוט, אתם טועים. אתם תעברו חתיכת מסע. באינסטגרם, למשל, רואים רק את הטוב, אז חושבים שיש רק טוב. יש אנשים שזה עובד להם, ויש אנשים שזה לא עובד להם".
לך זה עבד.
"לא היה לי פשוט. אני לא רוצה לצאת קורבן, אבל כן, בהתחלה שלי באמריקה חשבתי פעמיים מה לקנות, איך לקנות, איפה לקנות. אפילו בקניות בסופר. לא הגעתי עם שק של כסף לאמריקה, אבל אני חושבת שהוצאתי את עצמי מאזור הנוחות ונתתי לעצמי ללמוד לשחות".
חליפת ג'ינס: roya (צילום: שי פרנקו)
האופי הפלפלי זה פרייסלס
מאז שקנתה כרטיס בכיוון אחד ללוס אנג'לס, מארי חביב (35) מתגוררת בעיר הקליפורנית ומשדרת משם ל-200 אלף העוקבים שלה באינסטגרם את החלום האמריקאי כהווייתו: חיי יום-יום שכוללים גיחות לחנויות יוקרה, חופשות מפנקות, התחככות בצמרת הברנז'ה בלוס אנג'לס ונוף עירוני מהפנטהאוז שלה בהוליווד. היום היא מתפרנסת בעיקר משיתופי פעולה בין-לאומיים ברשת החברתית, אבל כמו צעירים ישראלים רבים, היא התחילה במכירות. "עבדתי בקוסמטיקה, אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא אני לעצור מישהי בקניון, להציע לה דוגמית ושהיא תפנה לי את הגב. עשיתי את זה כמה חודשים כדי לשרוד, ואז ניתנה לי האופציה להיכנס לתחום השבחת הנכסים בנדל"ן. מהרגע הראשון זה עבד לי מדהים".
העבודה בנדל"ן, לדבריה, הביאה לה את הכסף הגדול. "בהתחלה גרתי בדירת עובדים עם רכב בשותפות, לא היה לי מרחב פרטי. בנדל"ן התייצבתי כלכלית מאוד-מאוד, ואז שכרתי לעצמי דירה, פתאום יכולתי לקנות לעצמי איזה רכב שאני בוחרת, יכולתי לאפשר לעצמי ליהנות. הנדל"ן נתן לי את המקפצה לחיי נוחות. האינסטגרם שלי תמיד היה פעיל ופרנס אותי, אבל מה שעשה אצלי את ההבדל הכלכלי היה הנדל"ן".
זמן קצר אחרי שהגיעה ללוס אנג'לס עם עוקבים מהארץ והמון סטייל, התחילה לקבל פניות מחברות אופנה בין-לאומיות גדולות. החברה הראשונה שנתנה לה הזדמנות הייתה REVOLVE, ומארי חביב הייתה הבלוגרית הישראלית הראשונה שעבדה עם המותג. "הזמינו אותי לפסטיבל קואצ'לה (פסטיבל שנתי של מוזיקה ואומנות בקליפורניה – יה"א) ונתנו לי את כל הלוקים. קמתי בחמש בבוקר לעשות שיער-איפור, צילמתי הכל מראש כדי שיהיה מוכן וייראה טוב, כמו ישראלית אמיתית שעובדת קשה. זה מה שישראל מקנה לך, את האופי הפלפלי הזה, זה משהו שהוא פרייסלס שאין בעולם והוא המפתח להכל".
אחרי REVOLVE התחילו הפניות לזרום, ומותגי-על כמו פראדה ושאנל הציעו לה לשתף פעולה; אבל השיא מבחינתה של מארי חביב היה הפניה מהמותג של היילי ביבר, "רוד". "הסתכלתי כמה דקות טובות על המייל והייתי בהלם. כמובן שמיד אמרתי 'כן'. מיד אחרי פנו אליי מהמותג של קנדל ג'נר, ואז התחלתי לקבל הזמנות למסיבות פרטיות שלה, שיש בהן אולי 30 בלוגריות, הזמנות להיות איתה באירועים. אנחנו לא חברות, אבל כבר שלוש שנים ברציפות שאני מוזמנת למסיבות הפרטיות שלה".
חליפה: je m'appelle karina- Karen Boko (צילום: שי פרנקו)
עזבת את עולם הנדל"ן לחלוטין?
"כלום לא סופי. כרגע אני מתפרנסת רק מהאינסטגרם".
וזה מאפשר לך את רמת החיים שאת חיה בה?
"רמת החיים שלי הגיעה מהנדל"ן. זה תחום שאם אתה יודע לעשות בו את העבודה, אתה יכול לעשות הרבה כסף".
היום את יכולה להרשות לעצמך להיכנס לחנות של כל מותג ולקנות איזה פריט שבא לך?
"חד-משמעית כן, אבל אני לא עושה דברים בלי מחשבה, אין לי פזרנות. זה לא שעכשיו אני נכנסת להרמס וקונה ב-40 אלף דולר ומחרתיים נכנסת לשאנל וקונה בעוד 20. לא, אין דבר כזה. הדרך הקשה שעברתי לא מאפשרת לי לשחרר שליטה ברמה כזו. אני כן מאפשרת לעצמי ואני כן מתגמלת את עצמי".
לצד סטוריז נוצצים על תיקי הרמס, מארי חביב מוציאה לעוקבים שלה את העיניים גם באאוטפיטים שקנתה בזול בשיאין. חשוב לה להראות שאפשר להיראות מיליון דולר גם בשמלה שעלתה 20 דולר, והיא מזכירה גם לעצמה שכסף הוא לא הכל בחיים. "למדתי שאני יכולה לשרוד בכל מצב. אני יכולה לשתות שמפניה בהרמס, ואני גם יודעת ללכת לסטארבקס ולבקש כוס מים, הכל טוב. את צריכה לדעת להיות סתגלנית".
על הדירה את משלמת בעצמך?
"ברור. אני עובדת מסביב לשעון ואני אוהבת את זה. אני חיה ברמת חיים גבוהה ואני חושבת שבפעם הראשונה בחיים אני לא מתנצלת על זה. קרעתי את התחת. אנשים אוהבים להגיד, 'אולי היא באה ממשפחה עשירה', 'יש לה בן זוג עשיר', 'זכתה בפיס'. אז לא. עשיתי הכל בעצמי".
אוברול: ADA אדל בספלוב (צילום: שי פרנקו)
המשפיענים ידם בכל
היא נולדה בעכו בבית שלא חסר בו דבר. כשהייתה בת 8 הוריה התגרשו וכל אחד מהם נישא מחדש והקים משפחה, ומארי חביב מספרת על יחסים טובים וקרובים בין כולם. "אני אוהבת את כולם כמו אחים שלי, ואני אוהבת את בעלה של אמא שלי כמו את אבא שלי. זה מראה שפרק שני יכול להיות וואו, זה תלוי רק בהורים חזקים שמשרים תחושת ביטחון ורוגע".
מגיל צעיר הפגינה חריצות ואהבה עבודה קשה. "לא הייתי ילדה שיוצאת למסיבות וחוזרת בשעות הבוקר, ששותה או מעשנת. הייתי ילדה שעושה נחת, שאוהבת לעשות כסף ולעבוד כדי להוציא רישיון, לשדרג את החדר, לטוס לטיול אחרי צבא, לתואר. התחלתי לעבוד בגיל 14, בקייטנה, בקאנטרי, כמורה פרטית, בייביסיטינג, כל מה שהיה אפשר לעשות. פשוט אהבתי לייצר כסף מגיל קטן ואהבתי לעשות את זה בכוחות עצמי. הייתי מאוד אהובה, מאוד מקובלת, תמיד מצחיקה את כולם, תמיד חברות היו באות לקחת ממני בגדים. בכל מקום בחיים הייתי תמיד במרכז העניינים".
תמיד היה לך סטייל?
"תמיד, גם כשלא היו לי היכולות שיש לי היום. הייתי קונה בגדים בחנויות עם מחירים נגישים שיכולתי להרשות לעצמי. הייתי מתלבשת יפה וגם אם הבדים היו פחות איכותיים, בתמונה הכל היה עובר. הייתה לי אהבה לאופנה והייתי ילדה מתוקתקת, שלא לומר מוגזמת. אז זה לא היה מקובל כמו היום, בטח שלא בעכו. בישראל הביקורת מאוד פתוחה וחריפה. הייתי אז בלונדינית, תוספות שיער, ריסים, זה בלט. היום האינסטגרם גרם לכולנו להיות בקו אחד, לא משנה איפה את גרה בעולם, את יכולה להיות בנהריה ולעקוב אחרי מישהי בציריך ולקבל ממנה השראה. פעם זה לא היה ככה, אם מישהי התלבשה בצורה שלא התאימה לעיר שהיא חיה בה, אז היו מרימים עליה גבה שהיא חיה בסרט".
את היית זו שחיה בסרט?
"כן, אבל כשמכירים אותי אני בגובה העיניים, אני הכי עממית".
בלייזר ונעליים: זארה | גרביונים: ADA אדל בספלוב | תכשיטי אצבעות: rena_jewelry (צילום: שי פרנקו)
מארי חביב, מכוכבות הרשת הראשונות בישראל, מתחזקת את עמוד האינסטגרם שלה מאז 2012. "פתחתי את האינסטגרם בטעות, חשבתי שזו תוכנה לעיצוב. כשהבנתי את הפלטפורמה התחלתי לפרסם את החיים שלי ואיפה אני מבלה, שיתפתי בלוקים ודאגתי שהכל ייראה מתוקתק. בכל סוף שבוע היינו נוסעים לבלות במרכז, אז תמיד הייתי מתלבשת יפה ומצטלמת, היו שואלים אותי 'מאיפה זה ומאיפה זה' וככה זה התחיל. לאט-לאט עלו העוקבים. היה לי פיד מאוד אסתטי, הייתי דואגת שכל תמונה תתאים לתמונה שלידה ושהכל יספר סיפור בהמשכים, שהכל יהיה לבן ונעים לעין. היום זה כבר לא עובד, פיד אסתטי לא מדבר. היום רוצים אותנטיות, דבר למצלמה, תשתף ותחשוף".
כשהתחילה את החיים החדשים בארצות הברית, עצרה לתקופה את השיתופים ברשת. "לקח לי כמה חודשים להתייצב. נעלמתי מהאינסטגרם, לא היה לי מה להראות. אני לא אוהבת להראות את הקשיים ואת העצב. זה לא שאני מסלפת ומייפה את המציאות, אני מראה תוכן שהייתי רוצה לראות בעצמי, ובתור צופה לא בא לי לפתוח את האינסטגרם ולראות עצב. אני לא פתחתי אינסטגרם כדי לראות שקשה לך, שעצוב לך, שאת מתקשה כלכלית, חברתית, זוגית. אני אדם רגיש מאוד, זה משפיע עליי. אינסטגרם יוצר איזשהו אסקפיזם".
מה את חושבת על עולם המשפיענים בארץ?
"נהיה טרנדי עכשיו לרדת על משפיעניות. לפני שנתיים הייתה דוגמנית שאמרה שהמשפיענים לקחו מהדוגמנים את כל העבודה, ואחר כך הגיע שחקן שאמר ששחקנים משקיעים ולומדים ואז מלהקים לתפקידים כל מיני משפיענים, פליטי ריאליטי וכוכבי רשת שלא למדו. עכשיו, בשבוע האופנה, ראיתי סרטון של שתי מעצבות אופנה שיורדות על יובל כספית ותצוגת האופנה שלה. אני לא מבינה את הטענות האלו. זה העולם, את רוצה לעצור אותו? המשפיענים ידם בכל, ככה זה גם באמריקה, גם באירופה וגם בישראל, וזה בסדר גמור. באיזה ספר חוקים כתוב שאת מוציאה קולקציה משותפת עם מותג אופנה רק אם למדת עיצוב אופנה? אני למדתי בכיתת מוזיקה בבית הספר והיום אני לא יכולה לשיר אפילו את הקידוש, ויש בנות שלא למדו והן רק פותחות את הפה ואת בהלם מהקול המטורף. אותו כנ"ל לגבי המטבח, יש בנות שנכנסות למטבח ויש להן טאץ' גם בלי ללמוד. אז תפיצו אור, תפרגנו לכולם. מותר לכולם להיכנס לכל התחומים".
חליפה: je m'appelle karina- Karen Boko (צילום: שי פרנקו)
להגיע לפסגה זה להיות אמא
לאט-לאט הפכה חביב לגורו מקומי עבור נשים ישראליות שמגיעות ללוס אנג'לס. ברשימת החברות שלה נמצאות נועה קירל, עינב בובליל, נטלי דדון ואודיה, ואותן היא מארחת בקביעות.
זה דבר אחד לעשות כסף, אבל איך מיצבת את עצמך במעמד חברתי כל כך גבוה?
"הקשר הראשוני שלי היה עם נועה קירל. חברה התקשרה ושאלה אם בא לי לעשות לה סטיילינג לאיזו הפקה, וישר התחברנו. היא קסם מהלך. ואני זה בית, אני הכי חברה'מנית, אני ממש לא פלצנית. את רוצה חריימה? אני בעשר דקות מרימה לך סיר. כזה. זה הרבה פעמים נוגע בלב של בן אדם כשאתה בצד השני של העולם. יצא ככה שכל מי שנסע ללוס אנג'לס אמרו לו, 'אני אתן לך לדבר עם עדן חביב, היא הכי מעורבבת שם, היא תראה לך את העיר'. אני אוהבת לארח כל אדם שמגיע, הוא לא חייב להיות מפורסם או מהתעשייה. כשעינב באה לבקר אותי במיאמי, סידרתי לנו סוויטה מטורפת של איזה 30 אלף דולר ללילה, היינו שם כמה ימים וממש נהנינו. כשהיא נסעה, ליוויתי אותה למונית, חזרתי לסוויטה והתחלתי לבכות. אמרתי לעצמי, 'את במקום כזה מדהים, כל אחד היה מתחלף איתך, אבל את לא מפסיקה לבכות'. הייתי עצובה מבפנים. כשבאים לבקר מהארץ זה ממלא, המנטליות שלנו, הצחוקים, השכונה, זה הכי כיף בעולם, וכשעוזבים פתאום ריק לך".
את מרגישה שאת חיה את החלום? הגעת לפסגה מבחינתך?
"לא הגעתי לפסגה, כי להגיע לפסגה בשבילי זה להיות אמא. בשבילי הפסגה לא נמצאת בחומר, למרות שאני גרה בארץ החומר".
את המשפחה שלך היית רוצה לגדל בארץ או בארה"ב?
"בית זה לא מקום, בית זה איפה שבן הזוג והילדים שלך. אם אני אצטרך לגור עם בעלי והילדים בגיאורגיה, אין לי בעיה עם זה, כי איתם אני ארגיש בבית. לגור בישראל זו אופציה, להישאר בלוס אנג'לס זו אופציה, ואני עכשיו הרבה על קו לוס אנג'לס – מיאמי, אז גם מיאמי זו אופציה. אני עובדת באינסטגרם, אז אני יכולה לשדר מכל מקום בעולם וכיף לי שם".
אוברול: ADA אדל בספלוב (צילום: שי פרנקו)
יש מחשבות לחזור לישראל?
"תמיד. ישראל היא הבית בשבילי. הייתה תקופה שהיה לי קשה עם ישראל, מן הסתם, בגלל זה עזבתי. אבל היום זה כבר לא ככה. בביקור האחרון שלי בארץ פתאום לא הרגשתי שאני רוצה לחזור ללוס אנג'לס. היה לי טוב בארץ. בביקורים הקודמים שלי הייתה קורונה ואז מלחמה, המדינה הייתה נורא בעצב ואני הייתי נורא בעצב. בביקור האחרון שלי כבר החזירו את החטופים, לא היו אזעקות, והרגשתי שלכולם חזר קצת אוויר לריאות. פרחתי בארץ".
וואו, אז איך תחליטי?
"אני ילדה של אמונה, אז בתפילה שלי בבוקר אני תמיד אומרת, אם אני צריכה להיות בישראל, תגרום לכל הקלפים להראות לי חץ לכיוון אחד".
קשה למצוא זוגיות בחו"ל?
"אני רוצה שהוא יהיה יהודי וישראלי. ליהודים אמריקאים יש מנטליות אחרת מלישראלים. יש יהודים ישראלים בארצות הברית, אבל ההיצע והביקוש הוא לא כמו במדינת היהודים. כשאתה בן אדם מאמין, אתה יודע שהזיווג שלך נקבע עוד לפני שבאת לעולם. גם אם תהיי עכשיו בטיול באנטארקטיקה, הוא בדיוק יהיה איתך על המטוס".
יש סיכוי שתתאהבי בלא יהודי?
"לא. אף פעם זה לא קרה ואף פעם זה לא יקרה".
חליפת ג'ינס: roya (צילום: שי פרנקו)
היום יש לי אקדח
בשנתיים האחרונות הצטרפה מורכבות נוספת לחיים בחו"ל, כשמארי חביב החלה להיתקל יותר ויותר בגילויי עוינות כלפי הישראליות שלה. ערב אחד חזרה לדירה וגילתה שהמזוזה שהייתה קבועה במשקוף הדלת שלה נתלשה."זה היה מלחיץ. בדקתי במצלמות וראיתי שלושה צעירים מורידים אותה וצוחקים. כתגובה הבאתי מזוזה גדולה שלא הייתה מביישת את המזוזה בכניסה לבן-גוריון, כזו שיהיה קשה מאוד להוריד. אין עליי איום ממשי, אבל אני מרגישה שאני צריכה להיות מאוד ערנית. אחרי 7 באוקטובר לא יכולתי לישון לבד, לא אכלתי, לא תפקדתי, ראיתי בעיניים את הנורא מכל. חבר טוב אמר לי, 'קומי, אנחנו הולכים להוציא לך רישיון לנשק ואת תקני אקדח שיהיה צמוד אלייך כדי שתוכלי לחזור לדירה שלך ולישון כמו שצריך'. וכך היה, היום יש לי גלוק 19".
היו קשרים אישיים שנאלצת לסיים?
"היו לי הרבה חברות בלוגריות אמריקאיות שפשוט התהפכו עליי והפכו לפרו-פלסטיניות. פעם אחת ירדתי לבריכה עם שתי חברות, וחברה שלהן שמעה אותי מדברת בטלפון בעברית ושאלה אותי, 'זה עברית?'. אמרתי לה, 'כן, יש בעיה?', אז היא אמרה לי, 'את ישראלית?'. אמרתי, 'כן', אז היא אמרה לי, 'פאק אוף'. אמרתי, 'תעצרי רגע, אני כאדם, עשיתי לך משהו? אני לא שופטת אותך, לא משנה מה הדעות הפוליטיות שלך, לא משנה מה האמונה שלך. אני מאוהבת במדינה שלי, אבל אנחנו עדיין יכולות לשבת בבריכה ביחד'. היא אמרה לי, 'העובדה שאת ישראלית זה כל הסיפור'. אני משחררת, כי אין לי הרבה מה לעשות עם זה. אני לא מסתירה את זה שאני ישראלית, אני גאה בזה. הייתי הראשונה להתייצב בכל האירועים ובכל ההפגנות שהיו בלוס אנג'לס. יש לי מדבקה של החטופים על הרכב, ריחן בצורה של מגן דוד".
את חושבת שזה פוגע לך בחשיפות, במכירות?
"מן הסתם. הקהל האמריקאי שטוף מוח, אבל זה בסדר. הם יבואו, הם ילכו, הדעות שלי לא יכולות להיות תלויות בזה".
צילום: שי פרנקו | סטיילינג: מזל חסון | איפור: טלי מואס | סמי יחזקאל | הפקה: טל פוליטי
השאירו תגובה