מתנה בשישי: מוצרי טיפוח של JUL בשווי 500 שקלים

התחביב שהייתי רוצה לחזור אליו הוא נגינה במפוחית

כבר הרבה זמן שאני רוצה לחזור לצלם, זה היה התחביב האהוב עליי בתור נערה. זה נתן לי אפשרות להביע את עצמי בדרך אחרת ולא עם מילים, ואני הכי אוהבת להסתכל על דברים מנקודת מבט שונה של העדשה. פתאום הדברים הכי פשוטים נראים כלכך יפים, והליכה רגילה ברחוב הופכת למעניינת ומלהיבה.

התחביב הישן שהכי בא לי שנחזור אליו שילדים יצאו לשחק בחוץ ולא כל הזמן מול הטלפונים..לשחק קלאס,חיי שרה, מחניים, גומי ..משחקים תמימים ומקסימים עם תקשורת בין אישית ולא עם מסכים

כשהייתי ילדה הייתי מציירת הרבה, וכבר כמה שנים שהפסקתי. תמיד לקחתי את זה בתור תחביב ולכן לא התמדתי. אבל היה לי פוטניצאל שהחמצתי. והייתי טובה בזה.
הייתי ממש רוצה לחזור ולצייר. זה גם גרם לי לתחושת שלווה ושקט.
תחושה שאני מחפשת הרבה בימים אלה.

מייל: rivkabhj369@gmail.com

לפני עשור הייתי עושה ערבי טריוויה עם חברים, ובכלל ערבי משחקי קופסא, עם השנים ובעיקר ב5 השנים האחרונות מרגיש שאין בכלל חשק או זמן, אבל אני בטוחה שזה יעלה חיוך לכל מי שישתתף

אשמח לחזור לתחביב הריקמה. כשהייתי קטנה היו ערכות רקמה ותפירה לילדים ומאוד אהבתי את העיסוק והתוצאה. כבר הרבה זמן שאני חושבת לחזור לתחביב זה ואפילו במסגרת חוג או קבוצה

לחוג ריקודי היפ הופ בגיל 12.עברו כבר 28 שנה מאז וזה עדיין חסר לי. מתחרטת שלא הפכתי את התחביב לקריירה.

תחביב ישן שהייתי רוצה לחזור אליו זאת היכולת לצאת מהבית בלי טלפון, ובאמת להנות מהסביבה שלי. כשהייתי קטנה הייתי לוקחת את האייפד נאנו(מי זוכרת??), את האופניים ויוצאת לרכב לנמל. נהניתי מאותו הפלייליסט על האייפד שהיה לי כבר מליון שנה, מהשמש, מהספורט ומהחיים. זה היה בזמן השירות הצבאי שלי, הייתי תצפיתנית והיכולת לנוח בסופ״ש ולהתנתק מהכל עזר לי מאוד וחיזק אותי, להזיז את הגוף ולהתרחק מהפלאפון!

Eliwork99@gmail.com
הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הייתי רוצה לחזור לצייר. ממש אהבתי לצייר כשהייתי ילדה קטנה, אבל עם השנים הפסקתי בהדרגתיות ועכשיו אין לי כל כך זמן לזה

שהיתי ילדה אהבתי ממש לרקוד, רקדתי ארבע פעמים בשבוע וככה ניקיתי תראש ממחשבות. אהבתי להסתכל על עצמי במראה בסטדיו ולתת את כל כולי כדי להיות הכי טובה שאני.

מאוד התגעגעתי לסרוג שהייתי קטנה סבתא לימדה אותי התבגרתי הייתי סורגת מידי פעם והיום לצערי זנחתי את הסריגה.

אני גרה באשקלון ובא לי לחזור ללכת לים, אחרי ה 7/10 והמחבלים שהגיעו עד לזיקים וניסו להגיע לאשקלון מהים אני מפחדת ללכת לים. מפחדת שיגיעו מחבלים, תהיה אזעקה ואין בים מיגוניות, לא אצליח להגיע למיגונית תוך 30 שניות.

לא נעים כמה זה פשוט
אני רוצה לחזור לקרוא ספרים!
פעם הייתי נוסעת לפחות שלוש פעמים בשבוע לשבת בים שעתיים -/+ לקרוא ספר וחוזרת הביתה
זה היה הזמן איכות עם עצמי הכי טוב שהיה לי
היום השגרה של חיי היום יום לא ככ מאפשרת את זה ואפילו לקרוא בבית אני לא מספיקה
מאחלת לעצמי שזה ישתנה!

מגיל 11 אני אחראית לצלם את כל המשפחה ואת חברות שלי לבת מצווה בגיל 12(!)
כולם חזו לי להיות צלמת מדופלמת, נולדתי עם הכישרון הזה, זוויות, סטיילינג, פוזות, הכל!!! ומה אני עושה עכשיו? מחפשת עבודה בפיתוח תוכנה , כי זה מה שלמדתי והכישרון והתחביב שלי נגנזו להם אי שם…. מחכה לאיזה שהיא הערה שמימית לחזור לזה..!

אני מתגעגעת, מתגעגעת לחזור ולטפח את הגינה בבית הישן של סבא וסבתא. סבי היה גנן וסבתי היתה לי עוגן. ביתם הישן היה פתוח לכל, ידם תמיד היתה מושטת לשלום והיה ליבם רחב . אחרי לכתם החלטתי להנציח את שורשיי בדרך הכי חיה שיכולתי לחשוב עליה אז השבתי לעזובה שבחצר חיים. עדרתי וגרפתי את האדמה, פזרתי אבני טוף צבעויות ושתלתי את פרחי העונה. ניכשתי יבליות, הקמתי גדר חיה, וגזמתי את שיחי הורדים שגדלו להם פרא. הם מזמן כבר לא איתי, ואת רוחם בבית החליפה רוח התקופה. אני כבר לא ילדה, הצמחתי ענפים משלי, הבית עומד על תילו, אך שורשיי כבר אינם.

הייתה תקופה שבה הייתי עושה יצירות תלת מימד מנייר ודבק היום כבר לא כל כך מוצאת לזה זמן….

הייתי רוצה לחזור לעצב תיקי בד מבדים ישנים

מאוד בא לי לחזור ליצירה בסריגה, תפירה,,ויצירת צכשיטים..כל אלו זנחתי בעיקבות משברים ששיתקו אותי מעשייה.. מתחילה לחזור לאט ,אבל לא מספיק.. בע"ה זה יקרה

לאסוף מכתביות, הריח הנוסטלגי והציורים היפים. לנסוע באופניים עד החנות המסויימת שיש בה את האוסף הכי יפה ולבחור מבין כל הערימה…התמימות של פעם. בגיל 20 אספתי את כל המכתביות ועוד דברים מהילדות ושמתי בארגז ואחסנתי במחסן של דודה שלי אבל אחרי שנים היתה שם רטיבות והם זרקו הרבה דברים כולל את הארגז שלי :,(
משהו בתמימות של פעם כבר לא יחזור..

תחביב שהיה אהוב עליו וחסר לי מאוד שהיתה לי היכולת פשוט לצאת למסעדה או סרט לבד.
מרוץ החיים בעל ושניי ילדים קצת לקחו את הפוקוס מהתחביב הזה שהיה האהוב עליי ברווקות …
אולי עכשיו בגיל 40 הגיע הזמן לממש את התחביב האהוב עליי מחדש

לממש את האהבה הזו.

קריאה , ספרנים , מאמרים ועוד .. בלחץ החיים זה נעלם . תחביב נהדר ומועיל . הלוואי

התחביב הישן שבא לי לחזור אליו הוא לצאת לריצה בים בכל בוקר פעם הייתי עושה את זה וזה היה לי ממש כיף ומשחרר ופותח את היום

וואו…התחביב שבא לי לחזור אליו הוא לשיר..מוזיקה היא כמו אוויר לנשימה בשבילי.אני כ"כ אוהבת לשיר ואני שרה מאז שאני זוכרת את עצמי…פעם הייתי שרה כל הזמן,אפילו סתם בספונטניות תוך כדי שטיפת כלים.מאז ה7/10 והאמת שעוד קצת לפני אני כבר בקושי שרה…כאילו משהו בפנים נכבה וממש בא לי לחזור לשיר.אפילו רק בשביל להחזיר את האור הזה,את האוויר והשקט לנשמה..מוזיקה מרפאה את הנפש.היא נוכחת בחיינו תמיד ומלווה כל סיטואציה ורגש ועוזרת להתגבר על הכל…..

בצעירותי, כשהייתי רווקה ולפני שנולדו הילדים, הייתי עושה כמה פעמים בשבוע "ג'יין פונדה". כלומר, הייתי שמה קלטת וידאו ומתאמנת. המשכתי קצת להתאמן מדי פעם כשהיו קטנים עד שהוידאו שבק. כיום הילדים גדולים אבל אני שבקתי… חולת פיברומיאלגיה ובקושי יש לי כוח לעשות "ג'יין ספונג'ה "… מתגעגעת לימים שהייתי בכושר ואימון היה כייף.

הכי בא לי לחזור לצייר , במכחול עפרונות או פחם , זכרונות הציור עדיים מדגדים לי בקצות האצבעות , מרוץ החיים הרחיק אותי מהתחביב האהוב וכולי תקווה שיבוא היום ועוד אצייר להנאתי .