בין מזרח למערב: מדריך מר לוין לברלין

•  
•  
•  

העונה המושלמת לביקור בברלין | צילום: גטי אימג'ס

שנות האפס, ה-"naughties" כפי שהן מכונות בלעז, יזכרו ללא ספק כעשור הברלינאי, כמו לונדון בשנות התשעים, פריז בשנות העשרים או ניו יורק במהלך רוב המחצית השנייה של המאה העשרים. בשחר שנות האלפיים עיר אחת קרנה מעל שכנותיה – ברלין.

בישראל נוספו למגמה הזו משמעויות נוספות, ההיסטוריה המשותפת והלא פשוטה בלשון המעטה של העמים, בשילוב עם המעמד המיתי כמעט שהעיר רכשה בלבם של ישראלים כה רבים, העובדה הקומית, או לכל הפחות אירונית, שזו הקהילה היהודית עם קצב הגידול המהיר בעולם (או כך לפחות נאמר לי לא פעם) – כל אלו תורמים להפיכתה של ברלין לאייקון פרדוקסלי, מושא להשמצה והערצה.

הסיבות להייפ רבות, ובמקרה הישראלי, כאמור, הן אף רבות יותר. אך מה שברור זה שברלין היא עיר ששווה ביקור, עדיף שניים, ולו בכדי שתוכלו לחוות דעה מושכלת לכשתתעורר השאלה – ברלין, בעד או נגד?

אני, בכל אופן, בעד. זה זמן שאני מתגורר בה, וככל שאני נמצא בה יותר, כך אני לומד להעריכה אף יותר. היא לא פשוטה, זה ברור, אבל בשונה מבירות אירופאיות אחרות, היא גם טרם פוחלצה, שלא כמו פריז, לונדון, ניו-יורק (אולי אף ת”א), גם בני אנוש יכולים להרשות לעצם לגור בה. היא עדיין זולה באופן יוצא דופן, מכילה אחוז בלתי נתפש של זרים ונוכחות משמעותית של פליטי המציאות הקפיטליסטית הדורסנית למיניהם – אמנים, מוזיקאים ושות'.

•  
•  
•  

נוכחות משמעותית של פליטי המציאות הקפיטליסטית | צילום: גטי אימג'ס

חילופי העונות והמעבר לקראת הקיץ הוא כנראה הזמן המוצלח ביותר של העיר, תושביה התעוררו זה עתה מנמנום החורף שלהם, בתי הקפה נשפכים בשמחה על פני המדרכות הרחבות, הפרקים מתמלאים צעירים בטלנים ורודפי שמש והעיר כולה, שבחורף הופכת למדברית כמעט מחמת הקור, פורחת וירוקה. בקיצור, תענוג מושחת שמאתגר את יכולת הריכוז ופוגע במשמעת העצמית – נסו אתם לחלוף על פני התעלה השמשית ולסרב למנוחה על גדותיה!

•  
•  
•  

בטלנים ורודפי שמש | צילום: גטי אימג'ס

מדריכי ברלין קיימים לרוב, והן יכילו בדר"כ תמהיל בריא של שואה, יהדות, קניות ומעט תרבות, המלצותיי לעומת זאת גחמניות הרבה יותר וסובבות, כמתבקש במדורנו, סביב הסגנון הגברי. בעיני הדרך הטובה ביותר להכיר את העיר היא באמצעות שיטוט רגלי בשכונותיה, מביקור בבתי הקפה שלה ומגיחות לבמות התרבות שלה. במלים אחרות, סימולציית חיים קצרה בחו"ל.

השכונה – קרויצקלן: בשנים האחרונות, בדומה לתל-אביב, האוכלוסייה הצעירה והסטודנטיאלית הלכה והדרימה בחיפוש אחר מחירי שכירות נמוכים. בעקבות סגירתו של שדה התעופה טמפלהוף ב-2008 והפיכתו לפארק ענק, עברה שכונת נויקלן תהליך ג'נטריפיקציה מואץ במיוחד. קצהה הצפוני, הגובל בקרויצברג והמכונה בהתאם "קרויצקלן”, הפך לאחד האזורים הנחשקים בעיר והתמלא בבתי קפה, גלידריות, חנויות יד שניה ושאר יקרות. אני משתדל לבלות עם אורחי בשכונה לפחות יום אחד וערב אחד. על גדת התעלה ברחוב maybachufer שוכן השוק הטורקי שפתוח בימי שישי ושלישי, ושוק הבדים שבימי שבת. ברחובות Friedelstrasse וGraefestrasse תמצאו מספר בתי קפה מוצלחים במיוחד.

•  
•  
•  

שכונת קרויצקלן, אחד האזורים הנחשקים בעיר | צילום: בועז לוין

המסעדה - ליטל אוטיק: בגרפהשטרסה שוכנת ליטל אוטיק, מסעדה מומלצת עם תפריט אמריקאי-מקומי, שכל מוצריה אורגניים ומגיעים מסביבת העיר. את המקום פתחו זוג בחורים מניו-יורק, היוזמה החלה כמועדון ארוחת ערב שהם ערכו בביתם פעם בחודש, בעקבות הצלחתו החליטו השניים לפתוח מסעדה, אך גם היא במתכונות עצלה ופתוחה רק חצי שבוע – ימי רביעי עד שבת. הקיץ החליט הזוג לפתוח את דלתות המקום גם בצהריים, מה שמגדיל את זמינותה פי שתיים. מומלץ במיוחד: סטייק (300 גר') אורגני מפרה מקומית משובחת. המחירים על הצד היקר ביחס לברלין, אך סבירים למדי בסטנדרטים ישראלים.

מנוחה על גדות התעלה בקרויצקלן: אחד מתענוגות הקיץ הפרטיות שלי הוא הביקור בתעלה אחה"צ, מנוחה או פיקניק על גדותיה, עם/ בלי בירה + ספר. משובח במיוחד, בילוי מקומי נחשק. המשיכו על גדות planufer לכיוון carl herz ufer מגשר Admiralsbrücke. ליד הגשר שוכנת גם מסעדת Casolare איטלקית מומלצת ומבוקשת, להשיג בה מקום זה אתגר לא קטן.

•  
•  
•  

בירה + ספר על גדות התעלה, רצוי לקראת השקיעה | צילום: בועז לוין

אמנות ב-KW: ה- KW – Kunst Werke השוכן בלב שכונת מיטה (mitte) היוקרתית, הוא אחד מחללי האמנות החשובים בעיר. בהיותו חלל לא מסחרי ולא מוזיאלי, אלא איפשהו בין לבין, הוא מציע תערוכות עדכניות ומעמיקות. הקיץ תפתח גם הבינאלה של ברלין, יוזמת החלל, בניצוחו של האמן הפולני ארתור ז'מייבסקי Artur Zmijewski ובשיתוף פעולה עם יעל ברתנא הישראלית.

•  
•  
•  

חללי אמנות או גרפיטי לעצלנים | צילום: גטי אימג'ס

>> שופינג, רבותיי

קניות במיטה: ה-Mitte ששכן בעבר במזרח ברלין והיה במשך שנים רובע עני ומוזנח למדי, ובעברו הרחוק יותר הרובע היהודי, הפך מאז נפילת החומה לאחד הרובעים היוקרתיים בעיר, מרכז אופנה שמותגים צעירים מתמקמים בו לצד רשתות. בין המומלצים COS, A.P.C חנות יד השנייה Made in Berlin, חנות אופנת הקז'ואל Woodwood, והתוספת המשובחת האחרונה סניף מכובד של רשת Urban Outfitters.

•  
•  
•  

גם אורבן אאוטפיטרס כבר הגיעו לברלין | צילום: גטי אימג'ס

מעצבים בקרויצברג: המלצנו בעבר כבר על Voo שבחצר האחורית על אורניינשטרסה בקרויצברג. אנשי החנות מקפידים להציג ב-300 מ"ר המעוצבים שלהם מיני דברים יפים ולא כל כך זולים, לעתים יש סיילים, לפעמים מציאות, ובד"כ אפשר להסתפק בסיור.

יד שניה: ברלין ידוע בשל כמות חנויות יד השנייה המכובדת שיש בה, אמנם היא אט אט מתברגנת ומה שהיה לפני רגע "יד"ש" עובר תהליך וינטג'יזציה מואץ, אך היא נותרה כר פורה לפשפוש ונבירה בערמות בדים מסתוריות. בעיר פועלת מעין "רשת" חנויות יד שניה שמאגדת כמה חנויות מפורסמות במיוחד. Colours שבברגמן שטרסה 112 Bergmannstraße 102 היא אולי הידועה מבינהן, ולא בכדי. היא פרושה על פני יותר מ-1000 מ"ר, ניתן לרכוש בה בגדים לפי משקל, יש בה ערימת ג'ינסים משובחת למדי, והבעיה העיקרית בה היא השפע המאיים. ה-Garag-e שממוקמת מעט רחוק יותר ב- Ahornstr. 2, ליד נולנדורף פלאץ שבשוננברג, מוצלחת גם היא, פחות מתוירת וחרושה. כאמור, גם בהאקשר מארקט יש סניף, Made In Berlin שמו. בגלל מיקומו המבוקש הסיכוי למצוא בו מציאות מעט קלוש יותר, אך אין לדעת.

•  
•  
•  

בגדים, פשפשים וספרי יד שניה | צילום: גטי אימג'ס

פשפשים: מלבד אלו, מומלץ גם לבקר בשווקי הפשפשים של העיר שפתוחים בימי ראשון. המפורסם, והגדול מכולם, הוא כמובן Mauerpark שליד תחנת Bernauerstr על ה- U8. השוק הענק הפך לאתר עליה לרגל ממש ומושך מאות אם לא אלפי תיירים בימי הקיץ. למרות הפופולריות שלו עדיין ניתן למצוא בו פריטים שווים. לא הרחק ממנו, ליד אותה תחנת אובאהן נמצא שוק Arkonaplatz, זהו שוק קטן ושכונתי יותר אך משובח, בורגני למדי, ובעיקר, פחות מלא. בשניהם, מומלץ כמובן להתמקח בנחישות. מי שיגיע בחורף אגב, וזה באחריותכם בלבד, יגלה גמישות יוצאת דופן בכל הנוגע למחירים ורצון עז מצד המוכרים להפטר מסחורתם.