מתנה בשישי: מברשת מחליקה של Dafni בשווי 599 שקלים

מקלידה בין החלפת טיטול להכנת מטרנה ונזכרת שרק לפני עשור וחצי כסטודנטית לכלכלה, שגרה במעונות מכללת אריאל (היום אונ' , למה לא…) בלי יותר מידי מחוייבויות , עשיתי את החיים של החיים

גדלתי במושב קטן בצפון, במקום שבו כולם הכירו את כולם. לפני כמה שנים עברתי לעיר במרכז בגלל קרבה לעבודה, ואין יום שאני לא מתגעגעת למושב. השקט, המשפחתיות, השטחים הפתוחים, הרוגע – אלה הדברים שהכי חסרים לי. אבל עכשיו המטרה שלי היא לעבוד במרץ ולהשקיע כדי שעוד כמה שנים אוכל לחזור למושב ולגדל שם את הילדים שלי – כדי שגם להם יהיו את החוויות האלה.

בונציה! היינו 12 סטודנטים בקורס וגרנו יחד במרכז העיר במשך שלושה חודשים. כל בוקר בדרך לשיעור, עוברים בגשרים הכי מפורסמים ובין התעלות הקסומות. כל ערב מסיימים ללמוד, יוצאים לשתות ולאכול פיצה של מקומיים, מוצרלה מטוגנת וסופגניות מסורתיות באחת מהפיאצות. כמה הלכתי שם לאיבוד! וכמה נרטבתי בגשם… אבל גם למדתי את הדרך מהמגורים לאוניברסיטה, ואיך מגיעים לפיצרייה הפשוטה ואיפה תחנת הרכבת. ובדיוק כשהתחלתי להרגיש שאני משתלטת על העיר הזו, נגמר הזמן והגיע הרגע לעזוב.

כשהייתי בת 26 עברתי לתל אביב עם בעלי, שאז היה החבר שלי. הספקנו להיות שם רווקים לבד, ליהנות מהעיר הגדולה ולבלות בה, לאמץ כלב חמוד ולהרגיש כמעט-הורים, להיכנס להיריון וללדת את הבת הבכורה שלנו, שהיא היום בת 14. העיר הזו הייתה בשבילנו עולם ומלואו ונהנינו לגור בה בדירה הקטנה שלנו, עד שבחרנו להתרחב (נולדו לנו עוד שני בנים מאז) ועזבנו אותה, לא לפני שהיא מילאה אותנו בזיכרונות נהדרים מכל מיני "גלגולים" של החיים המשותפים שלנו יחד.

המקום בו הכי נהנתי לגור הוא הבית של ההורים שלי. החזרה מבית הספר לארוחה חמה של אמי, בית הספר היסודי, ולאחר מכן להיפגש עם חבורתי בשעות אחר הצהריים, ואז שינה חמימה ונעימה. הייתי במספר מקומות מהנים אבל זה המקום הטוב ביותר.

אבא שלי עבד כל חייו במשרד החוץ בתפקיד כזה שמחייב אותך כל 3 שנים לעבור ממדינה למדינה.
אז יצא שהתגוררנו בהרבה מדינות חלקן באירופה , באסיה אבל המקום שהכי נהנתי בו הוא קייפטאון שבדרום אפריקה .
היה לנו בית יפיפיה עם חצר ענקית , אהבתי את האוכל , את הלבוש, המוזיקה זוכרת כשהגיע הזמן לעזוב היה לי ממש קשה. מאז אני כמעט כל שנה מבקרת ולדרום אפריקה יש מקום חם אצלי בלב

ת השירות הצבאי עשיתי במוצב ליבנה ממש על גבול ישראל לבנון , ילדה עירונית מגבעתיים הפכתי למישהי ש24 שעות ביממה נושמת את השקט והירוק שיש בצפון ארצנו היפה ופשוט התאהבתי והיה לי ברור שאני לא חוזרת לעיר …. וככה חודש לפני השיחרור כבר דאגתי לשכור דירה במושב הסמוך , מצאתי עבודה במכולת במושב ושם גם פגשתי את מי שהפך לאחרונה לבעלי ועכשיו כששואלים אותי איפה הכי נהנית לגור זה לגמרי במושב הצפוני השקט והקהילתי שבו אני נמצאת היום.

המקום שהכי נהנתי לגור בו היה מילאנו. עבדתי בתור שמרטפית לילדה איטלקייה קטנה. בזמני הפנוי גיליתי את האופנה האיטלקית. הגעתי מיד אחרי השחרור מהצבא עם מכופתרת משבצות ובלנסטאון, חזרתי לארץ עם סטייל איטלקי,צבעוני שמקדש את הנשיות. הייתי הולכת לאיבוד ברחובות, אוכלת לפחות פעם ביום גלידה ואפילו התאהבתי בחור בשם פייטרו. היה מדהים

הכי נהניתי לגור בחיפה כשבן זוגי ואני היינו סטודנטים, גרנו ליד הטכניון בקצה השני של העיר ועל אף שהעיר מלאה בעליות ומורדות שם השכונה הייתה מישורית, היה בה כל מה שזוג צעיר מתחיל צריך: סופר, בית קפה ,פאב קוסמטיקאית בנק וגלידריה. המעט הוא הכי הרבה בסוף. בתרבות השפע והצריכה שלנו כיום, מעריכים את הדברים הקטנים שחשובים לנו ומסתפקים ככה שלא מרגישים בחוסר כלשהו. תקופה יפה להיזכר..:)

אין כמו לגור במרכז העיר מעל חנויות אוכל.
כשהייתי ילדה קטנה ולמדתי בבית ספר יסודי גרתי בעיר גדולה כאשר בסביבה היו המון חנויות של אוכל מהיר ונגיש שהיה מקל עליי כאשר הוריי היו עובדים עד מאוחר ולא היו מספיקים לבשל לי ולאחי הקטן..
מידי פעם הם היו נוהגים להשאיר לי ולאחי סכום כסף ואנחנו היינו חוזרים מבית הספר ומתפנקים באוכל בסגנון כזה או אחר ועל הדרך מרוויחים זמן איכות יחד..

כשהייתי סטודנטית לא היה לי כסף לשכר דירה אז החלטתי לעבור לגור אצל סבתא שלי כי זה היה יותר קרוב לאוניברסיטה. זה היה כל-כך כיף כי היא פינקה אותי כמו כשהייתי קטנה ותמיד דאגה לי להכל (אין על השניצלים של סבתא). אבל הבונוס האמיתי היה שיכולתי גם אני לדאוג לה, לעזור לה במה שצריכה ולארח לה חברה שלא תרגיש לבד, ועל הרגעים האלה איתה אני מודה עד היום!

אני הכי נהנתי לגור בקמפלה שבאוגנדה! לא שיגרתי, ההורים שלי עברו לשם כשהייתי בת 12.. היינו שם שנה לערך, עד היום מרגיש כמו חלום רחוק☺️

קלישאתי אך ללא ספק בתל אביב. הידיעה שהכל נגיש מתחת לאף ואם רק רוצים אפשר לצאת לכל מקום ברגל. בלי לתכנן. בלי להתניע את הרכב.

גרתי במשך כמה חודשים על יאכטה בהונדורס. התכנון היה לצאת להפלגה סביב העולם, אבל היאכטה התבררה כקניה לא מוצלחת מבחינה מכאנית, וגם הזוגיות… בן הזוג שהיה אמור להיות השותף שלי למסע ואני נפרדנו, עוד לפני שהתחיל. יצא לנו לחוות כמה חודשים של מגורים משותפים בחלל קטן פלוס הפלגות קצרות באיים הקאריביים.. למרות הכל אלו זכרונות לכל החיים

המקום שהכי נהניתי לגור בו הוא בשכונת בית וגן בירושלים. עשיתי שנת שירות באיזור ולכן קיבלתי שם דירה, ובמקרה יצא שזה הרחוב שסבתא שלי גרה בו עשרות שנים ולכן ממש גדלתי ברחוב הזה וכל דבר קטן ברחוב הזכיר לי זכרונות ילדות יפים ושמחתי לראות שהגן משחקים נשאר אותו דבר כמו שזכרתי. וכמובן שזכיתי לבקר אותה הרבה וממש התחברתי לכל השכונה הישנה והמיוחדת הזאת.

כשראיתי את השאלה של השבוע מיד קפצה לי התשובה הברורה לראש. במסגרת עבודה מועדפת לאחר הצבא, גרתי בקיבוץ עין גדי במשך שנה. אין לי מספיק מילים כדי לתאר את החוויה המדהימה שהייתה לי שם, אבל אנסה בכל זאת. השקט של המדבר, הנוף המדברי בשילוב עם הירוק והצבעים של הגן הבוטני שממוקם ברחבי הקיבוץ, וכל זה מול הנוף של ים המלח הקסום. כל אלו הסבו לי שלווה ורוגע שכל כך הייתי זקוקה להם באותה תקופה, ולא יכולתי למצוא בשום מקום אחר.

כמה שאני אוהבת את ישראל ואת המשפחה שלי, הכי נהניתי לגור בארה"ב. הייתי בזוגיות ועברתי לגור שם איתו והייתי שם שנה. אני הכי מתגעגעת למקום היפה והגדול הזה, אוקלהומה. האנשים היו סופר נחמדים אליי. כולם מנומסים. עומדים בתור בלי לריב. הכל מסודר ויפה. יש שם ברים ובתי קפה גדולים עם מבחר של דברים ממש זולים בהשוואה לישראל. הייתי עושה קניות ותמיד נדהמת מהמחירים כשהייתי מגיעה לקופה לשלם הכל זול ויש שם הכל. הכי אהבתי לעשות שם הליכות ובאמצע למצוא מקום ליד נהר ולשהת לשתות ולהנות מהשלווה ומהיופי של המקום. אני עדיין מסתכלת על תמונות שצילמתי כשהייתי שם. אני מתגעגעת להכל שם. ליופי, למרחב, לגודל, לנימוס של כולם, , למחירים המעולים. אם הייתי יכולה לעבור לגור שם לנצח הייתי עושה את זה.

הכי נהניתי לגור באילת, תחושת חופש נצחית והזדמנות לנתק את הראש

גרתי במרכז במשך שלוש שנים, ממש על גבול גבעתיים תל אביב,ועם כל הקרבה לרכבת,לעבודה, למקומות בילוי הכי שווים, לא נהניתי לגור שם.
עכשיו אני גרה בבאר שבע, בשכונה מדהימה שקטה ורגועה, והנוף- נוף של מדבר, שקט, רוגע ונחת. מתחילה את היום בטיילת שמקיפה את השכונה ומרגישה ממש חלק מהטבע. אי אפשר להשוות את זה לשום דבר אחר בעולם.

מקום המגורים המהנה ביותר עבורי היה בקניה שבאפריקה, בכפר שבו גרתי למטרת התנדבות למשך תקופה וסייעתי במרכזי יום ובבתי ספר לילדים מעוטי יכולת : מדובר היה בפרוייקט כל כך מעצים, משמעותי וחיוני עבור הילדים וכתוצאה מכך לי:לסיפוק וההנאה מכך אין תחליף והבונוס הוא שזכינו לחוות את הטבע שסביב ואת אפריקה במיטבה גם על ידי סיורים שיצאו מהכפר לספארי והפכו את החוויה למושלמת !

עברתי כל כך הרבה דירות בחיי
אבל הכי נהנתי לגור בדירה קטנה ששכרתי יחד עם אמא שלי לפני כמה שנים בצפון הארץ
הדירה הייתה פיצית אבל אמא שלי מעולם לא החסירה ממני דבר ולכן הרגשתי את החום שלה ומעולם לא התלוננתי וכך יצא שגרנו באותה דירה מעל עשור!
נהנינו מהשקט במושב
מהירוק של הצפון
ואמרתי לה תודה כל יום מחדש ❤️
מוסר ההשכל שלי הוא שהגודל לא קובע אלא האנשים שאיתך בחייך

כשהייתי בת 19 גרתי במשך 5 חודשים בקייב- אוקראינה. עשיתי שליחות עם חברות בביה"ס היהודי בעיר, לימדנו עברית ומורשת.
הדירה שאותה קיבלנו היתה על רחוב חמוד -גורקובה- שיצא מהרחוב הראשי של קייב, רחוב חרשאטיק.
הדירה היתה במרחק הליכה קצרה מכל חנויות המותגים הגדולים (לא שיכולנו להרשות לעצמנו אפילו גרביים של דיור, אבל היי, לחלום מותר…), מהפארק המשגע של מרכז קייב, ומשוק הפירות והירקות שהגיעו בכל העולם.

כשהגיעו התמונות מקייב המופגזת, וזיהיתי את פינת הרחוב שלנו, גם הלב שלי התכווץ, כמה זכרונות טובים יש לי משם.

הכי הכי כיף לגור ליד הים היתה תקופה שגרתי בתל אביב קרוב לחוף הים תענוג מדי ים הלכתי לים לצפות בשקיעה הריח הגלים האוירה שווה הכל מרגיע מאוד

הכי נהניתי לגור בנופית. גרנו ביחידת דיור על הנוף מול ההר והים וכל בוף שבוע היינו יורדים לטייל עד הנחל. בעלי הבית שלנו היו מקסימים והיה לנו גם בחצר עץ פקאנים שהיה מניה מלא אגוזים. למדתי אז בטכניון ולפני מבחנים לר יכולתי ללמוד בבית מרוב שהנוף היה יפה

הכי נהנתי לגור בדירת שירות לאומי, במשך שנתיים
חלקתי יחד עם עוד 9 בנות את הדירה
היה כייף להיפגש ולהכיר חברות מכל מיני מקומות ומגזרים בארץ
(קיבוץ, התנחלות, ירושלים, מהמגזר האתיופי ואני בחורה מנתניה

הכי נהניתי לגור בצפון לונדון. העיר הטובה בעולם. גם השיער מסתדר שם יותר טוב ;)

הכי נהנתי לגור במושב מעונה. האווירה המושבית, הסוסים, האזור המושלם בצפון, מזג אוויר נדיר. בקיצור הייתי מוכנה לחזור לשם עם משפחתי ובנותיי.

נולדתי בתל אביב ועברתי עם משפחתי לקבוץ.מרום גול בצפון רמת הגולן , אין עוד מקום כזה בארץ.מכל הבחינות,,השוויץ של ישראל

Yuvalimr

הכי אהבתי לגור בבית ילדותי. משפחה עם 8 ילדים.בכפר קטן בארץ, מוקפת בטבע, הורים חקלאיים, בעלי חיים, חיים פשוטים, אנחנו הילדים העסקנו את עצמנו, סגנון חיים שונה מהריצה המטורפת שעכשיו אני חווה עם ילדי.

הכי נהניתי לגור בפריז במשך שנה

לפני כעושר- בתקופה הסטודנטיאלית, גרתי במשך 3 שנים בבאר שבע. זו ללא ספק הייתה התקופה הכי יפה והכי פרועה שלי. לבאר שבע יש קסם אשר מתרחש מיד עם ההצטרפות לקהילת הסטודנטים. העיר הזאת פשוט מוכוונת הטבות, הפעלות וגוד טיים לסטודנטים. זה מתחיל בהנחה בארנונה, ממשיך למסעדות, ברים, חנויות, ועוד.. זה כל כך מגניב שאת כבר ממש מרגישה VIP ושולפת את הכרטיס בכל מקום. ודרך אגב, זה אפילו עוזר עם הפקחים.. סטודנטים בב"ש לא מקבלים דוחות! :)

אנחנו גרים בירושלים, אין על ירושלים, אוויר שאין בשום מקום אחר בארץ, אווירה מיוחדת.

הכי נהניתי לגור באשקלון- עיר שעברתי אליה לאחר החתונה.
בגדול אני מאמינה ש״בית הוא היכן שהלב נמצא״ ולכן היות ועברתי לאשקלון לאחר החתונה, עם בעלי יקירי והקמתי פה משפחה ב״ה נהדרת, שלושה ילדים מתוקים.
אנחנו נהנים ללכת למרינה באשקלון בימי שישי ולהנות מאווירה טובה ומהים שמרחיב את הנפש.
אשקלון היא עיר הילדות של בעלי, יש לו כאן חברים והוא מכיר כל פינה וזה יתרון עבורי

נהנתי לגור בבית הראשון שהשכרנו אחרי שהתחתנו בית קטן עם שביל מוקף בצימחיה בכפר חסידים כמו בית באמצע היער הבית היה פשוט וישן אבל הייתה בו אוירה קסומה ושקטה להתחיל נישואים והיה כייף כאילו רק שנינו בעולם וככה בנינו מערכת יחסים טובה ובריאה.

הכי נהניתי לגור עם אחותי ,היא עברה לגור איתי אחרי שהתגרשה ,אנחנו ממש התחברנו מהמגורים יחד ,עשינו הכל ביחד ,היינו מבלות בערבים בביית מול הטלוויזיה,צוחקות בלי סוף,חוויה שלא אשכח

אולי זה נשמע קצת נדוש, אבל אני הכי נהניתי לגור איפה שאני גרה עכשיו – דירה פצפונת בתל אביב, לא ממש במרכז אבל כן בשכונה עם איזון. מצד אחד – קירבה לים ולפארק עם הרבה אפשרויות שקט ושלווה, מצד שני, שכונה מלאה אנשים, מסעדות, פאבים ובעיקר חיים ושמחה. ואחרי שנים, יצרתי לי דירה שמחה וצבעונית שלמרות שהיא ממש קטנה – היא מרגישה כמו בית. זו תחושה שאי אפשר להחליף בשום דבר

הכי נהנתי לגור בבית קטן כל המשפחה,הייתי ישנה בחדר 1 עם 2 האחיות שלי והיה לי כל כך כיף איתן! תמיד לפני השינה היינו מדברות ונהנות, זה היה הדבר הכי כיף ומגבש בעולם! אני ממש מתגעגעת לילדות:)