אני לא מוכנה לשמוע יותר על מידות. זו לא אופציה

•  
•  
•  

שמלה: עידן לרוס | עגילים: פדני (צילום: שלו אריאל)

לפני חודש קיבלה הדוגמנית ניבר מדר הצעה שהפתיעה אותה. נציגיה של חברה מסחרית גדולה ומוכרת, שמתיימרת לפנות לכלל האוכלוסייה הישראלית, פנו לדבריה לסוכנת שלה, ביקשו להתחיל לעבוד איתה – כשבפיהם תנאי. "הם אמרו, 'אנחנו ממש רוצים את ניבר, אבל רק אם יש אפשרות שהיא תרד במשקל'", היא מספרת. "אם זה היה שאנל, הייתי מבינה את האמירה הזאת. אבל מחברה בארץ, שאפילו לא מתחום האופנה? אני מדגמנת הלבשה תחתונה ולא אמרו לי לרזות, אז אתם אומרים לי את זה?".

מה ענית לסוכנת?
"הסוכנת סיפרה לי את זה רק כדי להיות שקופה איתי, לא כדי להגיד לי לרדת במשקל. להפך, בסוכנות שלי אמרו שהם אוהבים אותי כמו שאני ומאמינים בי. אמרתי לה למסור לאותה חברה שאני לא מוכנה לעבוד עם חברות כמוהם, שזה לא תואם את הערכים שלי. הם הדפוקים, אני לא הולכת לרדת במשקל בשביל אף אחד. זו בקשה חשוכה ולא רלוונטית".

גם חודש אחרי השיחה ההיא, מדר עדיין נסערת. "די, אני כבר לא דוגמנית של פעם. אני מגיעה כפרזנטורית. אז הם באים ומסתכלים עליי כעל קולב? לא הבנתם שיש לי מה לומר? שאני מייצגת עוד הרבה דברים? אני במידה 36, זה אפילו לא שעליתי ונוצר להם איזה דיסוננס, אני 36. באיזה עולם אפשר להגיד לי לרזות? באיזה עולם?".

מדר, כפי שניתן להבין, יודעת היטב עד כמה הדרישה הזו – ותפיסת העולם שמאחוריה – אינן הוגנות. ובכל זאת, האירוע הזה השפיע עליה הרבה מעל למצופה. הדוגמנית בת ה-26, שמאחוריה רקורד עשיר של קמפיינים וצילומים למגזינים נחשבים בארץ ובחו"ל ושמשמשת כיום כפרזנטורית של תכשיטי פדני וחברת ההלבשה התחתונה אינטימה, נכנסה בעקבות שיחת הטלפון ההיא למיטה – ולא הצליחה לצאת ממנה. "הייתי גמורה בבית, ירדתי 5 קילו בשבועיים. זה לא מתאים לי בכלל. כשהיו אומרים לי לרזות אז דווקא הייתי אוכלת, ופתאום פיתחתי בחילה מטורפת, לא יכולתי לגעת באוכל. הגוף שלי היה גמור, הייתי קמה והייתה לי סחרחורת".

•  
•  
•  

שמלה: ליאור שוורצמן (צילום: שלו אריאל)

תומר טליאס, בן הזוג של מדר, היה זה שמשך אותה למעלה. "הוא אמר לי, 'אין דבר כזה. אנחנו נאכל מה שבא לך, נזמין, נלך, מה שצריך. את תצאי מזה, את לא במקום של לא לאכול, זה לא הגיוני שזה השפיע עלייך ככה'. איך שהוא אמר לי את זה, קבעתי פגישה עם פסיכולוג".

מה היה אצל הפסיכולוג?
"הוא נתן לי כלים טכניים. לכתוב מה אני אוכלת כדי להחזיר לעצמי את השליטה, להפסיק לחתוך את האוכל לחתיכות קטנות. אני לאט-לאט חוזרת לאכול, אבל אני עדיין המומה שנכנסתי למצב הזה, ועוד בגיל הזה, ואחרי שנים. מי הם בכלל שישפיעו עליי ככה?".

ואז נפתחו הצ'אקרות 

עם כל האבסורד שבדבר, הדרישה לרדת במשקל כדי לקבל עבודות לא זרה למדר. "גם כשהייתי הכי רזה שלי, גם כשהגעתי להיקף של 90 ס"מ באגן, עדיין היו אומרים לי, 'לא, את צריכה להיות 88'. זו רדיפה בלתי אפשרית. הייתי מגיעה לפריז ולא עובדת חודשיים, כי טענו שאני צריכה לרזות. היום אין מצב בכלל שאגיע ל-90, זה הולך וגדל, אחרי שנתיים הגעתי להיקף 92 כשאני במצב שאני רעבה ומתאמנת כל יום, ואז שנתיים אחרי זה אני כבר על 94, ואין, זה לא משהו שאני יכולה להגיע אליו יותר. אני זוכרת איך פעם אחת, כשהייתי הכי רזה שלי, באתי למדידות והמכנסיים לא עלו עליי. איך זה הגיוני? הייתי רזה בטירוף".

מדר מספרת גם על הערות ישירות, בעיקר מסטייליסטים. "'את יכולה להוריד טיפה, יש מאיפה', 'יש לך ירכיים', 'יש לך תחת', 'יש מה לתפוס'. היו אומרים לי, 'למה את אוכלת את זה ולא את זה', 'למה את אוכלת פיצה?'. כשלכל אנשי הצוות הזמינו פיצה, אני הייתי צריכה מבחינתם לאכול משהו אחר. מה הבעיה שאני אוכל פיצה?".

•  
•  
•  

בייבי דול: אינטימה (צילום: שלו אריאל)

זו נשמעת כמו חוויה שמשפיעה על הנפש.
"אני מסתכלת על תמונות מאז ואני מרחמת על הילדה הזאת, שמרגישה חרא עם הגוף שלה. אמרו לה, 'את גדולה', וזו הזיה – הרגליים שלי היו כל כך רזות, לא הייתה לי טיפת שומן בגוף. עברתי כל סוג אימון וכל סוג דיאטה. באיזשהו שלב, כשהייתי מספיק בוגרת, אמרתי, 'אני לא מוכנה לשמוע יותר על מידות, זו לא אופציה. כל בן אדם ברחוב יגיד שאני רזה'. הדיסוננס בין המציאות לבין העולם הזה הוא מטורף. ברגע ששחררתי והבנתי שאני לא הולכת לרדוף אחרי המושלם הזה – נפתחו הצ'אקרות, ואז עשיתי את העבודות הכי גדולות שלי, של קמפיינים לאינטימיסימי, לוויקטוריה'ס סיקרט".

יפה שהצלחת לעמוד על שלך.
"כן. בעבר הדפתי, התגוננתי, תקפתי. אבל דווקא הפעם, אחרי הבקשה הזו, זה ערער אותי. המוח שלי התערפל, קמתי כל יום והלכתי לבדוק את המשקל, אחרי שלא עליתי על משקל שנים. כמה ימים אחרי השיחה הזאת הלכתי למדידות של אינטימה. התחלתי למדוד, והן עפות עליי ואומרות לי, 'וואו, איזו שווה את, איזה גוף מטורף יש לך, איך הכל יושב עלייך וואו', והייתי בדיוק באותו משקל שבו אמרו לי שאני צריכה לרדת. אבל בסוף, בכל זאת יצא שהדבר הזה שכל כך ערער אותי באמת שלח אותי לרדת במשקל ולקבל על זה מחמאות".

אבל בסופו של דבר, כשאת מצטלמת אחרי משבר פיזי ונפשי והגוף חטוב מתמיד, גם את אחראית לאידאל היופי הלא הגיוני שאת מדברת עליו. התמונות שלך מיום הצילומים הזה יכולות לעורר אצל אחרות את הרצון להידמות לך.
"נכון, ובגלל זה אני גם מרגישה חובה לדבר את זה. כי גם אני גדלתי על מודל יופי דפוק, על מה זה מושלם, וגם אני צריכה להבין שאין דבר כזה מושלם ולתקן את כל הדברים שחונכתי עליהם. גם לי יש חלקים שאני פחות אוהבת".

•  
•  
•  

שמלה: עידן לרוס | עגילים: פדני (צילום: שלו אריאל)

יש היום יותר ויותר משפיעניות שמעלות לרשתות תמונות אותנטיות, במטרה להשפיע לחיוב על דימוי הגוף של נערות. איפה את בדבר הזה?
"אני עוד לא חזקה שם ולא מספיק עומדת מאחורי הפגמים שלי. אני לא במקום של להעלות תמונות שרואים בהן את הצלוליט, אני לא יכולה להעלות תמונה שאני לא מרגישה איתה בטוב ולספוג את השיח והביקורת אחר כך. אני לא רוצה שיתקפו אותי במקום שבו אני מרגישה חלשה. מה שאני מעלה זו תמונה של מציאות, פשוט מציאות שבחרתי להראות ושהיא יפה לי בעין. פעם הייתי מרטשת תמונות בקטנה, הארכתי את הרגל או הורדתי סנטימטר במותן. הפסקתי, היום אני מעלה רק תמונות שהזוויות שלהן נכונות. אני יודעת את הזוויות שלי. זה חלק מהעבודה שלי, אני דוגמנית".

איך לדעתך יתפתח כאן שינוי אמיתי?
"מודל היופי חייב להשתנות, צריך להיות הרבה יותר מגוון ויותר בריא. מאוד הייתי רוצה להצליח לראות בריא נפשית, להצליח לראות בריא גופנית, אני באמת רוצה. אני רוצה לשנות את המוח שלי, כי מה זה אידאל היופי הדפוק הזה? אני רוצה להרגיש שאני חלק ממודל היופי. אבל בוא'נה, אני לא מרגישה ככה".

לא חשבתי שאני אקבל כן

בשנה שעברה חשפה מדר בצעד אמיץ שאובחן אצלה דיכאון כרוני. בראיונות החשופים שנתנה מאז לתקשורת היא דיברה על התקופות הקשות ועל הטיפול התרופתי שעזר לה לצאת מהן. "אני לא אשקר לך, זה עדיין קורה. יש את הימים האלה שאני אומרת, 'בשביל מה הכל? אם אני אלך, למי יהיה אכפת? זה יפטור אותי מכל הצרות האלה של המבוגרים'. המוח שלי מתוכנת לא משהו, השאלה היא איך אני מתמודדת, ואני מתמודדת עם זה הרבה יותר טוב מאשר בעבר. אני מטופלת בכדורים שאני לא יודעת מה הם עושים, אבל הם מחלישים את המחשבות. כשהתחלתי לקחת אותם שמתי לב שכשהייתה מגיעה המחשבה הזאת שפעם הייתה נשארת ומשפיעה עליי בטירוף, אז עכשיו היא באה, והופ היא הולכת. אני אומרת לה, 'אהלן, מה העניינים, טוב לראות אותך, לא ראיתי אותך מלא זמן, היה נעים, להתראות'".

היה פחד שהחשיפה הזאת תמנע מעבודות להגיע?
"הפחד שלי היה שאנשים יסתכלו עליי כעל חלשה, אבל אנשים רואים את זה כחוזקה, בטח בתעשייה. התקשרו אליי בגלל זה, נהיה ערך מוסף לניבר הדוגמנית כי אני מדברת על זה, אני מעודדת טיפול, אני עוזרת לאנשים אחרים. בעבר התביישתי בעצמי וחשבתי שאני לא בסדר. עכשיו אני יודעת להגיד לעצמי דברים טובים, אני יכולה להגיד שאני רוקדת מהמם, שיש לי קול יפה, שאני משחקת טוב".

•  
•  
•  

חליפה: דה אטיקו לפקטורי 54 | שרשרת: פדני (צילום: שלו אריאל)

היו כאלה שלא האמינו לך שאת סובלת מדיכאון?
"שמעתי מלא שאמרו 'על מה ולמה', ושמעתי מלא שאמרו 'יאללה, לכולם יש חיים קשים'. בהתחלה חשבתי אם מותר לי לבוא ולהגיד את זה בכלל, כי באמת יש כל כך הרבה אנשים שסובלים הרבה יותר ממני ולא נכנסים לדיכאונות. מה הסיבות שלי, ניסו לרצוח אותי? ההורים שלי נפטרו חלילה? אבל ברגע שהבנתי שהמוח שלי פשוט מווסת אחרת, שחררתי".

את השנה החולפת הקדישה מדר להחלמה, ולעשייה בקצב שלה. אחרי חמש שנים בניו יורק היא חזרה לארץ ("מיציתי. חוויתי, ראיתי ועשיתי הכל"). גם כשהיא לא מתמרנת בין צילומים למותגים בין-לאומיים או מהדסת על המסלולים בשבועות האופנה מסביב לעולם, מדר מפלסת לעצמה דרך חדשה. השנה הצטלמה לסדרה "קורדרוי" שתעלה בהמשך ב-HOT. "זה לא שאני שחקנית עכשיו, עשיתי סדרה. זה טייטל ענק, נחכה שאעשה חמש סדרות. חובת ההוכחה עליי עכשיו".

תמיד שאפת לשחק?
"תמיד אמרו לי שזה יתאים לי, כי אני מאוד מוחצנת בהבעות הפנים שלי, אבל אף פעם לא היה לי את הביטחון. כשחזרתי לארץ החלטתי ללכת לאודישן רק כדי ללמוד איך זה ולהשתפר. אמרו לי, 'תקבלי 20 אלף "לא" לפני שתקבלי "כן"'. ניגשתי לאודישן כי התחברתי לדמות בטירוף, לא חשבתי שאני אקבל כן. ממש ממש לא. אבל קיבלתי".

נפתח לך התיאבון?
"עכשיו זה מה שנקרא 'עונת המלפפונים', אין אודישנים והפרויקטים ספורים. ייקח לי זמן עד שאגיע לקילומטרז' של יהודה לוי, כן? אין כאן הרבה עבודה לשחקנים. גם דוגמנות זה לא מקצוע של כל יום, אז הבנתי שיש לי מלא זמן לנצל. חזרתי לרקוד, נרשמתי לפיתוח קול, התחלתי קורסים לעיצוב אופנה בשנקר וקורס תסריטאות והתחלתי ללמוד הולנדית".

•  
•  
•  

כותנת: אינטימה (צילום: שלו אריאל)

וואו, ממש תואר בניבר.
"כל הזמן אמרתי, 'הלוואי שאני אוכל ללמוד' ואף פעם לא היה לי זמן, כי הייתי בלו"ז של הדקה ה-90, להקפצה בתוך יומיים לברזיל לצילומים של ווג".

והקפצות לא קורות כרגע?
"לא. שמתי על הולד, לא עשיתי עבודה בחו"ל כבר שנה, מבחירה".

ומבחינת פרנסה? היית רגילה לעבוד בסכומים של חו"ל.
"למזלי אני פרזנטורית של שתי חברות בארץ, שזה חלום, כי יש לי פרנסה קבועה. זה נותן שקט, וכל השאר – מה שבא בא. אני לא חיה את החיים שחייתי לפני זה מבחינת איכות חיים או חופשות וטיסות. אני חיה פה בישראל, הדברים יותר פשוטים, פחות מניירות. אני לא צריכה כל ארוחת ערב להתגנדר, אני יכולה ללכת גם עם אולסטאר, מי כבר יראה אותי בקנטינה?".

•  
•  
•  

שמלה: עידן לרוס | עגילים: פדני (צילום: שלו אריאל)

הסדרה שאליה הצטלמה מדר עוסקת בעידן MeToo, בהטרדות מיניות ובגבולות אפורים. "בעצמי אף פעם לא עברתי משהו שאני יכולה להגיד שהשפיע עליי, אבל עברתי", אומרת מדר. "בעולם הזה יש גבולות שונים, זה מאוד אינדיבידואלי. צלם שסידר לי את החזייה של הבגד ים, האם זה היה נכון? האם זה שהוא אמר 'בואי נצלם בלי חולצה' זה בסדר? אני מסכימה לעשות את זה בדרך כלל, אז תלוי, ותלוי באיזו אווירה זה נאמר. אני מניחה שעם השנים אני אבין מה באמת פגע בי ומה לא. 

"אני כן זוכרת סיטואציה אחת שהרגשתי בה לא נעים. הייתי ברפובליקה הדומיניקנית עם זוג נשוי של צלמים אוסטרלים שתמיד מצלם עירום אומנותי, והיה שם סוס, אז אמרתי לצלם, 'בוא נעשה תמונה על הסוס בשחור לבן כזה, זה יכול להיות וואו'. אז אני והצלם עפים על זה, ומתברר שאשתו לא אהבה את הרעיון, הם התחילו להתווכח מולי ואני הרגשתי לא נעים, אבל שחררתי. למחרת, בצילומים, הייתה לי שמלה חשופה עם מין קשירה כזאת בחזה. הצלמת רצתה שאני אהיה עם השמלה פתוחה, וזה לא שאני אסתובב עירומה עם הציצי בחוף, אז סגרתי את הקשירה ואמרתי לה שאפתח על הסט. אז היא ניגשה, פתחה לי בברוטליות ואמרה, 'אבל רצית לעשות תמונות עירומה, לא?'".

וואו.
"באותו רגע הרגשתי נורא. מה, בגלל איך שהצטלמתי אתמול, אז אין לי גבולות? לא מגיע לי להרגיש בנוח? הגוף שלי לא שלי? עכשיו אני צריכה להיות עירומה כל הזמן?".

זה נשמע כמו המקרה הקלאסי של האשמת הקורבן ו"מה לבשת?".
"כן, כי מה אני אגיד? אני כן רציתי לעשות טופלס, אבל בתנאים שלי. אז אני יכולה להתלונן על זה? האם בחורה יכולה להטריד אותי בכלל? אני לא יודעת אם זה נחשב להטרדה. את חושבת שזו הטרדה?".

•  
•  
•  

שמלה: ליאור שוורצמן (צילום: שלו אריאל)

לא נראה לי שמישהו היה חושב שניבר מדר תגור ביהוד עם שני הורים בפנסיה

מדר היא הבכורה מבין שלוש אחיות. יופייה הייחודי הוא שילוב של אב תימני ואם הולנדית, שעברו עם בנותיהם בין כמה יישובים באזור הגליל המערבי עד שנפרדו לפני כחמש שנים. "הגירושים גרמו לי לחשוב אם שווה בכלל להיכנס לזוגיות. עכשיו אני גרה עם בן הזוג שלי אצל ההורים שלו ביהוד, והם נותנים לי המון השראה. הם מהזוגות של פעם, הם אוהבים וישנים באותו החדר והם החברים הכי טובים. הם מרפאים אותי".

אחרי מערכות יחסים עם גברים שמבוגרים ממך בכ-20 שנה, עשירים, אחרי חמש שנים של מגורים בניו יורק – די מדהים שעכשיו את גרה עם החבר אצל ההורים ביהוד.
"זה פיפי של החיים. זה משהו שלא נראה לי שמישהו היה חושב, שניבר מדר תגור ביהוד עם שני הורים בפנסיה. זו הזיה".

נשמע שאת קצת מנסה לחזור לרגע שלפני הצלילה לעולם הדוגמנות. לגור בבית, ללכת לחוגים, ליהנות מבסיס יציב ומסביבה תומכת.
"כן, פתאום דואגים לי. אם אני יושבת בחדר, דופקים בדלת ושואלים, 'מה העניינים, רוצה לבוא לשבת איתי בסלון? את רעבה, רוצה שאכין לך משהו?'. אני מגיל 17 גרה לבד. גם הבתים שגרתי בהם היו קרים וזמניים ולא הרגשתי בהם בבית".

•  
•  
•  

בייבי דול: אינטימה (צילום: שלו אריאל)

את תומר טליאס, שצעיר ממנה בשלוש שנים, הכירה עוד כשגרה בניו יורק, והשניים בזוגיות זה כשנה. "לקח לי זמן לתת לו להיכנס לחבורה שלי בניו יורק כי אני קנאית לפרטיות שלי שם, אבל כשראיתי שהחברים מאשרים אותו התחלתי להוריד מחסומים. ערב אחד פתאום היה מבט אחר. הוא, בדיעבד, בכלל לא דמיין שדבר כזה יכול לקרות, כי אני גדולה ממנו ואני גם נותנת הרגשה מאיימת, של לא לגשת ולא לפנות".

שיתפת אותו בדיכאון שאת מתמודדת איתו?
"על ההתחלה אמרתי לו שאני מאובחנת עם דיכאון כרוני ואפילו הסברתי לו שמילים מסוימות עושות לי טריגר, למשל כשאומרים לי, 'למה את שלילית?'. אני לא יכולה לשמוע את זה. אמרתי לו, 'תחשוב אם אתה בנוי נפשית להכיל דבר כזה'. כשהתחלנו לצאת אמרתי לו, 'אני לא רוצה להרוס אותך'".

יש מחשבות לחפש דירה ביחד?
"חושבים. נראה מה יהיה. עם תומר נכנסתי לזה ממקום של אהבה נטו. אני נותנת לזה את הזמן כי טוב לי, והוא עוזר לי להיכנס לפרופורציות. הוא בן 23, לדרוש ממנו משהו שלא מתאים לזמן שלו בחיים זה לא פייר. מערכת היחסים שלנו מאוד בוגרת ומאוד רצינית, אף אחד לא משלה אף אחד, אני פשוט לא שמה את הלחץ שזה יקרה מחר. זה יכול לקרות בעוד שנתיים-שלוש, וזה יקרה מתוך מקום נכון לשנינו. הוא יהיה אבא מדהים".

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Nibar Madar ~ ניבר מדר (@nibarmadar)

כן? את מרגישה מוכנה לילדים?
"אני רואה ילד ומגרד לי הרחם, אני רואה את בן זוגי מחזיק תינוק ומגרד לי הרחם, אני רואה עגלה ומגרד לי הרחם. ועל מה? אני מה-זה צעירה. אבל אני מרגישה את השעון מתקתק וגם תמיד החברה בישראל מציקה על חתונה וילדים. אמא שלי רואה תמונות של תומר עם האחיין ושולחת לו 'אני רוצה גם כבר'. תגידי לי, את רצינית? מסכן הילד, בן 23, איכשהו נפל למיטה עם קוגרית".

אם באמת ככה מגרד לך, זה רלוונטי לצאת עם בחור צעיר?
"אני אומרת לך את האמת, מבחינתי אתמול כבר הייתי בהיריון, אבל יש לי הבנה שזה צריך להיות בקונסטלציה הנכונה. עם כל בני הזוג הקודמים הבנתי שאין עתיד, וזו הסיבה שדברים נגמרו, ומזל. תומר יהיה בעל מדהים, הוא מאלה שלא יעזבו בית, הוא לא יבגוד, אין את זה אצלו בלקסיקון. הוא עכשיו נסע לשבועיים לניו יורק ומיאמי ואני ישנה כל כך טוב בלילה, ולא היה לי את זה בשום מערכת יחסים אחרת. אם את רוצה זוגיות לפוראבר אנד אבר, את צריכה את הבן אדם שלא יקום ויפרק באותו הרגע, שלא מסתכל לצדדים ולא מחפש ריגושים אלא מבין מה חשוב".

חווית בגידה?
"ברור. הייתי עם אנשים שהכתובת הייתה על הקיר, אני לא יודעת מה חשבתי לעצמי. הכרתי אותם בסיטואציה כזאת שהם כל הזמן עם בנות ובלייף סטייל הזה של מסיבות ואירועים, אז איך חשבתי שיהיו לי ביטחון ושקט? כשאת לא סומכת ואין לך הוכחה, את חושבת שאת ממציאה ופרנואידית. כשגיליתי שבגדו בי הייתי המאושרת באדם באותו הרגע, כי סוף-סוף זה היה מבוסס והייתה לי ההזדמנות להתעמת".

אז איך מתגברים וסומכים שוב?
"עשיתי ריסט למה אני מחפשת. הפכתי מומחית, יכולתי לצאת עם גברים ואיך שהרגשתי טיפה מאותה התנהגות אמרתי 'יאללה ביי'. תומר מרפא אותי מכל הבחינות, הרגליים שלו נטועות חזק באדמה והוא אוהב בצורה שלא נותנת לי ליפול. הוא איתי בהכל, הוא לא נותן לי להרגיש רע לרגע. זו תמיכה מטורפת שלא הכרתי עד עכשיו".

•  
•  
•  

ניבר לתכשיטי פדני (צילום: שי כהן ארבל)

•  
•  
•  

ניבר בקומפיין לאינטימה (צילום: דודי חסון)

צילום: שלו אריאל | סטיילינג: מזל חסון | איפור ושיער: שי הללי זיו | ע.צלם: מירב האן | סוכנות זוהר יעקובסון ייצוג והפקה בעמ
צולם במלון דייב גורדון מקולקציית מלונות בראון, גורדון 17, תל אביב *9646