הפרעת קשב אופנתית: הפרינט עדיין כאן

•  
•  
•  

נועז | מתוך הקולקציה של שי שלום | צילום: אבי ולדמן

לאחרונה חזרו למרכז הבמה שני טרנדים עם פוטנציאל מפוקפק, במובנים רבים אלו שני צדדים של אותו המטבע, הראשון הוא לא אחר מטרנד צבעי ההסוואה שחוזר במלוא עצמתו, והשני הוא טרנד הדפסי הפרחים, גלגול מתוחכם ומעודן יותר של חולצות ההוואי. הראשון מגלם כמעט עד גיחוך קריקטורה של אופנה גברית וגבריות ואילו השני מהווה אתגר לא קטן עבור הגבר המצוי – גברים עם פרחים.

הדפסי טקסטיל הם עתיקי יומין. העדויות הראשונות להדפסים מתוארכות למאה השנייה לספירה ומקורן בסין. באירופה לעומת זאת, בהיעדר טכנולוגיה לקיבוע הצבע, השימוש בהדפסי טקסטיל הוגבל לבדים שלא מצריכים כביסה כגון שטיחי קיר. במהלך המאה ה-17 ייבאו הצרפתים מהקולוניות שלהם במזרח הודו בדים צבועים וכן ידע וטכנולוגיה מתקדמים שאפשרו קיבוע צבע.

•  
•  
•  

שנים של פרחים | מתוך קטלוג קסטרו | צילום: יח"צ

•  
•  
•  

אקמול מישהו? | מתוך קטלוג H&M | צילום: יח"צ

רבים מהבדים הראשונים שיבואו מהמזרח כוסו בהדפסי פרחים. בתחילת המאה ה17- בד השניץ', כותנה שכוסתה בהדפסי פרחים, היה פופלרי כל כך, עד שצרפת ואנגליה החליטו להחרימו בכדי לעודד את יצרניהם המקומיים. בעבר הדפסי פרחים היו נפוצים בעקר באופנה נשית ולמעט עניבות, צעיפי קרווט ומטפחות, נעדרו מהמלתחה הגברית הסולידית. אחת התופעות ששברו מוסכמה זו סופית הייתה עלייתם של חולצות ההוואי, או בלעז, חולצות אלוהה. מדובר בחולצת כפתורים, עליה הדפס פרחים צבעוני. באופן אירוני, בקרב המקומיים החולצה, שהפכה עם השנים לאחד מסמלי הנופש והפנאי, נחשבת ללבוש רשמי שווה ערך לג'קט.

חולצת ההוואי המודרנית פותחה רק בשנות השלושים על ידי תושב מקומי ממוצא סיני. החולצה הפכה במהרה ללהיט תיירותי ולסמל של אורך חיים קליפורניאי מרושל. ב2011- אכזב נשיא ארה"ב, ברק אובמה, אנשי אופנה ברחבי העולם כאשר הוא השהה מסורת (משעשעת) בת 20 שנה במהלכה לבשו ראשי מדינות העולם חולצות האוואי בעת וועידת Apec השנתית, במה שנראה כסוף מר לקאלט. אך אז הגיעו שבועות האופנה ודיווחי הטרנדים, ובהתאם לרוח הניינטיזית ששורה על התעשייה, כעוף החול, שבו הדפסי ההוואי לחיים כשהם מככבים בתצוגותיהם של אדם קימל, קנזו, ג'יבנשי, ברברי ואחרים.

•  
•  
•  

אין ספק שזה מגוון את המלתחה | מתוך תצוגת אופנה ברברי | צילום: גטי אימג'ס

סיפורו של הדפס ההסוואה מקביל במידת מה לבן דודו הפרחוני. רעיון ההסוואה נראה אמנם אינטואיטיבי ומצוי בכל עבר בטבע, אך לבני האדם לקח כמה שנים טובות לעלות עליו. רק בתחילת המאה ה19-, עם עלייתו של הרובה בשדה הקרב, החלו הצבאות השונים להחליף את מדיהם הבהירים תמורת צבעים קהים יותר, בולטים פחות, ולבסוף צבעי הסוואה.

•  
•  
•  

גם אחרי שלוש שנים | קטסרו מן | צילום: יח"צ

אחרי מלחמת העולם השנייה החלה הדוגמה הצבאית לזלוג אל תוך החיים האזרחיים, כאשר היא מככבת ביצירותיהם של אמנים שונים, מנוכסת על ידי תנועת המחאה ולבסוף אף הופכת לטרנד מפוקפק במהלך שנות התשעים. בגלגולו הנוכחי הפך הקמופלאז'(הסוואה בלעז) לפריט שמככבב על עניבות ומטפחות כקריצה אל עבר הדפסי הפרחים, על ג'קטים מחויטים, או בגדי ים. ניק ווסטר, אייקון האופנה ומי שמנצח על אימפריות האופנה ברגדורף אנד גודמן, ידוע כמי שמקדם את הטרנד בעקביות ואף עיצב למותג בגדי הים היוקרתי אורלבר בראון קולקצית קמופלאז'. קסטרו הקפידו להתעדכן והוציאו גם הם מכנס קצר בצבעי הסוואה אמריקאים, שנראה גם הוא מעט אירוני לאור דיבורי המלחמה שבפתח.

•  
•  
•  

גבר, שפר הדפסך | זי זניה לפקטורי 54 | צילום: יח"צ

•  
•  
•  

פרינט פרינט ועוד קצת פרינט | מתוך תצוגת אופנה של D&G לפקטורי 54 | צילום: יח"צ

כך או כך פרינט הוא אתגר, לא הדבר הכי פשוט לשילוב ובהחלט אלמנט שדורש מינון מוגבל. אך מצד שני, זו גם דרך מצוינת לגוון מעט את המלתחה, לצאת מהקולור בלוק, מהמונכרום הגברי, אל עבר הרפתקה סגנונית. מומלץ רק להקפיד לשלב פריט פרינט אחד עם לבוש סולידי ומאתגר פחות בכדי לא להראות כמו הפרעת קשב מהלכת.