מתנה בשישי: מברשת חשמלית של דפני בשווי 579 שקלים

תקלת שיער? השיער כשלעצמו הוא תקלה אחת גדולה. אולי המברשת של דפני תעזור :)

הייתי עם תוספות שיער במסיבה וחברה שלי באה אליי ובטעות משכה לי בשיער ונפל לי תוספת וכולם היסתכלו..
רק בנות עם תוספות שיער יבינו שזה ה. פ. ד. י. ח. ה. בטירוף

מכורה לשינויים ושגעונות בשיער והכי קשה להאריך שיער אחרי קארה חייבת משהו מהיר לסידור שיער בבוקר :)

תקלת שיער לא נעימה וטראומטית קרתה לי בגיל 10 ולא באשמתי.הלכתי לספרית השכונתית במטרה לעשות קארה מדורג שהיה מאוד אופנתי בשנות ה- 80.לאמא שלי היו תוכניות אחרות והיא סיכמה עם הספרית שתעשה לי קצוץ כסאח כי אני כל הזמן נדבקת בכינים ונמאס לה להתעסק עם זה. מיותר לציין שהייתי בהלם ובכיתי נורא ועשיתי שביתת בית ספר וכעסתי מאוד על ההשפלה וה"בגידה".שנים לקח לי לשחרר את הכעס הזה…

וואו, תקלת שיער חמורה זה לגמרי גיל 4. נסו לדמיין: ילדה עם רצון עז לפוני+ מספריים+ שיער שמתנגד לכוח המשיכה. (מזל שיש ספרים!)

להסתפר קצר. ממש קצר. זה כשלעצמו לא היה ממש נורא; הטעות הייתה להצטלם שנייה אחר כך לתעודת הזהות הראשונה שלי…

את תקלת השיער הכי מוגזמת שלי אני "חייבת" לאמא שלי. לפני שעלינו לארץ לפני 30 שנה, בגיל 6 אמא שלי החליטה שמכיוון שעולים לארץ חמה עדיף לקצר את השיער שלי. משיער ארוך עברתי לתספורת קארה ממש קצרה. אבל זו לא התקלה. אלא שאחריי כשנתיים בארץ כשהשיער כבר ארך שוב שוכנעתי שהכי יפה לי קצר. והאמנתי אבל הפעם אמא לא לקחה אותי לספר אלא סיפרה אותי, בעצמה. אני לא יודעת למה אף אחד לא עצר אותה או התריע בפניה שאולי כדאי בכל זאת לקחת אותי לאיש מקצוע, אבל בסופו של דבר אני נראיתי כמו בן. באמת כמו בן. והזכרון הכי חזק מאותה תספורת טראומטית הוא כשהגעתי לבקר במקום העבודה של אבא וקולגה מהעבודה שלו פגש אותנו ואמר איזה בן (!) חמוד יש לך. זה היה נורא ומאז לא קיצרתי וכנראה שגם לא אקצר את שערי לעולם!

אתן מכירות את זה, שבא לכן לעשות פיקניק בפארק. אז אני וחברות שלי החלטנו להוציא את זה לפועל. פרשנו מחצלת, הכנו אוכל ונשכבנו על הרצפה.
לרוע מזלי מסתבר שהשיער שלי היה מחוץ למחצלת. כך שהיה על הדשא ונדבק לי מסטיק לשיער.
הייתי ממש לחוצה והיסטרית. ניסיתי להוריד את המסטיק בכל דרך אפשרית- מים חמים, חפיפה וכו.
שום דבר לא צלח. אז הפתרון היחיד היה לגזור אותו. דבר שהביא אותי למצב שלא הייתי מוכנה אליו בשום צורה.
מפה לשם היה לי "חור" ריק משיער בקרקפת.

תקלה השיער הגדולה ביותר, הפאדיחה של חיי, וללא ספק טרואמת הילדות (כנראה לא רק שלי), היא ניסיון כושל שלי לספר את עצמי. בכיתה ז׳ – (לפני הבת מצווה!!), החלטתי שאני רוצה פוני. לא מצאתי תור לאף ספר ברחוב בו אני גרה, אז היה נשמע לי הגיוני לגזור פוני לעצמי. דבר הוביל לדבר, וגזרתי קבוצת שיער גדולה ולא מאוזנת, באלכסון שהיה אסון! אמא שלי נכנסה באיחור לאמבטיה והתגלגלה מצחוק!
תקלה נוראית, שנפתרה ע״י קוקו גבוה במשך חצי שנה לאחר מכן.
עם זאת, אציין שמאז גזרתי לעצמי פוני מספר פעמים בהצלחה, ככה שהתגברתי על הפאדיחה הזו והיום אנחנו צוחקות עליה (:

תקלת השיער החמורה ביותר שקרתה לי היא שירשור של דברים ביום החתונה של אחי הזמנתי לי ולאחותי מאפרת שיער משום מה לקח לה יותר מידי זמן לעשות פן נורמלי שיתאים לעיצוב שיער שנבחר מה שגרם לכך שאיחתנו לחופה והגענו לסוף שלה .
נותרו לנו עוד 3 חתונות לאחים ככה שאני רוצה לפחות להגיעה מוכנה עם החלקה בעזרת המברשת

תקלת השיער הכי מוגזמת שקרתה לי היא, מרוב שאני מחליפה צבעים בשיער כמו שמחליפים גרביים, היא שכשנמאס לי מהבלונד, צבעתי לירוק, והחלטתי לעשות צמות בכל הראש, כשהורדתי את הצמות, נשארתי עם שיער ממש ממש קצר, הכל נשר, וזה היה מזעזע, גם צבע ירוק, וגם ממש קצר. זה היה נראה מזעזע,. לא רציתי לצאת מהבית, וכשיצאתי זה היה עם כובע ומשקפי שמש . זוועה. מאז אני בקושי צובעת את השיער, ומטפלת בו עם אמפולות ומסכות.

היי דפני. בהחלט לא נעים ומאתגר לגלות מסטיק בשיער. קורה מסתבר גם לסבתא, לא רק לנכדים…
כרכתי את אלומת השיער הדבוק מסביב לקוביית קרח (להקפיא את המסטיק). ובסבלנות מול המראה הצלחתי לבודד את המסטיק מהשיער.
כך אגב מסירים מסטיק ו/או שעווה בבגד או מפה – להכניס לשקית ולהקפיא יממה. (רק לא את הראש…) חחחח….

כשהייתי בת עשר, ביום שישי אחד לאחר ארוחת שישי אצל סבא וסבתא, נכנסתי לשירותים. לאור העבודה שהייתי ילדה חטטנית וסקרנית ותמיד התעניינתי בתחום הטיפוח, התחלתי לשחק עם המוצרים של סבתא שהיו במגירות. בין היתר הייתה שם מברשת עגולה כמו במספרות. התחלתי לסובב סביבה קצוות שיער, במחשבה שזה מה שייצור לי שיער גלי, דמוי בייביליס. השיער הסתבך ונוצרו קשרים רבים והמסרק כמובן נתקע בו. לבסוף התייאשתי, יצאתי מהשירותים, והפקדתי את גורל השיער בידיה של אמי. לאחר מאמצים רבים הוחלט לגזור את החתיכה הגדולה שכבר הייתה גוש קשרים סביב המסרק. ככה הסתובבתי תקופה עם שיער גזור ולא שווה. מאז אני לא מתקרבת למסרקים עגולים ולא יכולה לעשות פן עם מברשת.

טוב אז בהחלט מדובר בתקלה. כשהייתי בתיכון הקראתי קטע בטקס יום השואה של כל הבית ספר. בסיום הקראת הקטע הייתי צריכה להדליק נר. למרבה המזל לא רק הנר נדלק אלא קלטתי שהשיער שלי נגע בנר שהיה ליד ונדלק גם. מיד רצתי ועזרו לי לכבות את התקלה הזו. לא נעים

לפני שנים רבות עברתי החלקה. כנראה שהחומרים לא התאימו לי לשער. כעבור יום הרגשתי נשירה וחשבתי יהיה בסדר אבל המצב רק המשיך להחמיר.השער נהיה כמו אבנים והשורשים של השער נראו שרופים. נאלצתי להסתפר קצר. הבנתי שהשער עם התלתלים ממש יפים. עד היום לא עשיתי יותר החלקות.

ניסיתי לגזור לעצמי פוני וברור שזה לא צלח ברמה שלא יצאתי מהבית במשך חודש כמעט כי אפילו סיכות לא עזרו לי למצב

התקלת שיער הכי גדוחה שהייתה לי היא שעשיתי לעצמי מחליק בשיער והשיער פשוט נתלש, ופשוט נשארתי עם זנבות שיער באורכים משונים

בתקופת הסגרים ושיא הקורונה סיפרתי את עצמי ועשיתי שטיפות צבע לשיער שלי בעצמי.
פעם אחת – עשיתי לעצמי שטיפה, רק ששכחתי את החלק האחורי של השיער – ולא שמתי לב, כך שבמשך כמה ימים הסתובבתי כשמקדימה ובצד השיער שלי אדמוני, ומאחורה יש שטח גדול מאוד בצבע חום טבעי.
תיקנתי רק אחרי שבוע – כשמישהו שאל אותי האם זה בכוונה…

עשיתי לעצמי קרחות כשניסיתי לספר את עצמי כילדה

תקלת השיער הכי מוגזמת שקרתה לי היתה בכיתה ד, החלטתי לעשות שינוי בשיער ולעבור לתלתלים, הספר עשה לי פרמננט שהיה מודרני באותה תקופה
השיער שלי שגם ככה לא היה ארוך במיוחד התכווץ והתנפח והפך כמו ענן מסביב לראשי, כשהגעתי לכיתה ראה אותי אחד הילדים ומיד הצביע עלי וצעק בקול לכולם – "בואו תראו קוף" עד עצם היום הזה אני זוכרת את צחוק הילדים ההשפלה והעלבון ומאז הפכתי קפדנית מאד בכל פעם שאני אצל ספר

בגיל 12 בערך הספר שלי החליט שזה יהיה מעשה נבון לעשות לי דילול לשיער (לקצר כמה קבוצות שיער מאוד ככה שירד הנפח של השיער) מה שהוא שכח לציין בפני אמא שלי שכאשר הקבוצות המדוללות יגדלו השיער יהיה נפוח פי ארבע ממה שהיה בהתחלה. מיותר לציין שהסתובבתי באותה תקופה שזה גדל עם שיער שהיה נראה כאילו התחשמלתי.

לפני כשנה החלטתי לעשות החלקה אצל מישהי שאחותי עשתה אצלה ויצא לה מושלם.. הבחורה הגיעה אלי הביתה מרחה את החומר החליקה עם המחליק ולאחר החפיפה הבחנתי שהחלק הקידמי של השיער לא תפס את ההחלקה התקשרתי אליה וזו הגיעה אלי בשנית לתיקון.. אחרי ה"תיקון" כל אזור הפוני היה נורא יבש והשיער פשוט נשבר ביותר מחצי. לאחר אין ספור נסיונות להציל את מה שנשאר לא הייתה ברירה אלא לגזור את הפוני עד הקרקפת ולתת לו לצמוח מחדש וכך נאלצתי להסתובב חודשים על גבי חודשים עד שהפוני הגיע לאורך סביר. ועדיין מחכה שיגיע לאורך שהיה לפני ההחלקה.

תקלת השיער הכי מוזרה שקרתה לי הייתה עשיתי החלקה, הייתי אצל הספר אחרי טיול בדרום אמריקה.
לפתע הוא מתחיל לזעוק הוא מצא אצלי תולעים הקרקפת

עשיתי החלקה של חב וואלה והשיער ניחתך נישאר לע ביד אחרי הסירוק הראשוני

התקלה שקרתה לי הייתה בתקופת התיכון. יש לי שיער גלי שנוטה להיות נפוח הרבה פעמים. באחד מהשיעורים יצאתי להתרענן בשירותים וראיתי שהשיער נפוח אז התחלתי להרטיב אותו. כשחזרתי לכיתה מסתבר שזה היה קצת יותר מידי וכאילו שחפפתי עכשיו את השיער

התקלה הרצינית שקרתה לי, בעצם אפשר לכנותה גם כתאונה: כל פסח אני משתגעת והופכת את הבית כפי שהורגלתי מילדותי. בשנה האחרונה קרה לי מקרה מוזר. לאחר מספר שעות של ניקיון חדר האמבטיה של הבן, החלטתי להחליף את פס הסיליקון שבתחתית הדלת של המקלחון ומונע מהמים לצאת החוצה.
נתקלתי בקושי משום שדלת המקלחון אינה ישרה אלא עגולה. ביקשתי עזרה מבעלי וכשהגענו למילימטר האחרון לקחתי פטיש ונתתי מכה קטנה על המילימטר הזה שבקצה הדלת. לתדהמתי הדלת התנפצה כשאני יושבת על הריצפה ומתמלאה בחלקקי זכוכית. כל קומת הבית התמלאה בפירורי זכוכית. דם ירד ממקומות שונים בידיים והרגליים ובקושי הגעתי למקלחת שלי. לפני שנכנסתי להתקלח, הסתרקתי וקבוצות של שיער נשרו מראשי. מסתבר שהזכוכיות קרעו לי את השיער וכך בעצם השיער הגן על הקרקפת ולא נפצעתי כלל בראשי. זאת היתה טראומה רצינית!

הי , תקלת השיער המוגזמת שקרתה לי כשהייתי נערה גזרתי לעצמי את הפוני. מה שהתחיל ברצון לשינוי הפך מהר מאוד לניסיונות חוזרים ונשנים לישר שוב שוב את הפוני . מפה לשם הסתובבתי חודשיים ללא פוני

עשיתי החלקה אצל הספר של אמא שלי שאני סומכת עליו מאוד, השיער בחלק האחורי של הראש נשאר מתולתל אז חזרתי אליו לתיקון שלא סידר את הבעיה ואז חזרתי אליו לעוד תיקון. אחרי התיקון השני אמרתי לו תודה וחזרתי הביתה, העברתי יד בשיער והרגשתי שכל החלק התחתון של הראש קוצים. התקשרתי אליו שאלתי אותו מה זה ותגובתו הייתה ״ראיתי על מה את מדברת זה קרחות של שיער שצומח זה דבר טוב אל תדאגי״. בפועל: שרף לי את כל השיער לקח לי מעל שלוש שנים לשקם אותו עד שצמח מחדש והיה באותו קו של שאר השיער. טראומה לכל החיים

תקלת השיער הכי מוגזמת שלי :
לפני שנה וחצי בערך החלטתי שאני רוצה לעשות פוני לעצמי. הפוני יצא בסדר יחסית אבל ככל שהחודשים עברו ראיתי שהפוני גודל ממש ממש מתולתל בזמן שהשיער המקורי שלי הוא גלי,
אז יצא שבמשך המון חודשים הסתובבתי בעולם עם שיער גלי ופוני מתולתל,
וקרובים ״צחקו״ עליי שחזרתי בתשובה כי הפוני היה נראה ממש כמו פאות של חרדים.
מקווה לזכות במברשת בתור פיצוי על התקופה הזאת (-;

כל כך הרבה זמן שטיפחתי והארכתי את השיער שלו, התפארתי בו ורק חיכיתי שיארך מספיק כדי שאוכל לתרום אותו. כשהרגשתי שהוא ארוך מספיק הלכתי בגאווה לספרית שלי, שאמרה שכדי שתהיה צמה שניתן לתרום צריך לקצר הרבה כמעט עד לאזניים. כמובן שהסתפרתי כמה שצריך רק חבל שבמשך שנה הסתובבתי עם שיער קצר ועומד של שנות ה80

תקלת השיער הכי מוגזמת שהייתה לי היא סיפור קורע מצחוק.
כשהייתי ילדה היו לי הרבה בובות של ברבי והייתי מכינה להן בגדים, מאפרת אותן וגם מעצבת להן את השיער.
יום אחד גזרתי לברבי פוני שהיה מהמם בעיני, אז היה ברור שגם לעשות לעצמי כזה זאת החלטה מצויינת.
מפה לשם- גזרתי לעצמי את כל השיער מקדימה וההורים הגיעו הביתה ומצאו ברבי עם פוני מושלם וילדה עם פוני מיקרוסקופי מזוויע.
לקח לי המון זמן להצמיח את השיער בחזרה אבל לפחות נשאר סיפור משעשע

כל הילדות שלי היה לי פוני, יום אחד כשהייתי בת 10 בערך החלטתי שנמאס לי מהפוני. וחשבתי לעצמי שאם אני פשוט אגזור אותו לגמרי זה יראה רגיל כמו שיער ארוך שווה בשני הצדדים.
הלכתי למקלחת, לקחתי סכין גילוח ופשוט גילחתי את הפוני. מיותר לציין שזה היה נראה נוראי!!!
כל כך נלחצתי ממה שעשיתי שהפתרון המיידי שלי היה לקחת קבוצת שיער מהקודקוק, לסרק אותה קדימה ולגזור אותה באורך של הפוני. מיותר לציין (2) שזה היה נראה נוראי!! במשך יומיים הסתובבתי עם מסרק קטנטן בכיס וכל הזמן סירקתי את השיערות המסכנות האלה לכיוון הפוני. למזלי! חברה שלי הציעה רעיון מעולה, היא אמרה לי לשים סרט לשיער (זה היה אופנתי.. סוג של.. באותה תקופה) שמתי סרט עבה שהיה בדיוק על אותו קו קרקפת מגולח. כמה חודשים טובים הסתובבתי עם הסרט שיער הזה עד שהשיער צמח לאורך נורמלי… עד היום כל פעם שאנחנו מעלות את התקרית המביכה הזאת אנחנו נקרעות מצחוק

תקלת השיער הכי מוגזמת שהייתה לי , היא שצבעתי את השיער שלי לבלונד
הבת שלי הייתה כמעט בת שנה .
כשחזרתי הבית הבת שלי לא זיהתה אותי בכלל היא שמעה את הקול שלי ובכתה כי היא לא הבינה מי אני אבל חיפשה אותי בגלל הקול .
צבעתי את השיער חזרה לשחור כבר ביום שלאחר מכן – הבת שלי יותר חשובה לי מלהיות בלונדינית :)