קלואה בין הצללים: מדריך האאוטלטים בפריז
חנויות המפעל של המותגים הגדולים עושות הכל כדי שלא נמצא אותן | אבל זה לא יעזור להן | רוני בר חושפת את הפנקס השחור הקטן של הפאשניסטה הפריזאית
לפני כמה חודשים, בזמן דפדוף מנומנם במגזין כזה או אחר, נחו עיני על פסקה קטנה תחת הכותרת "גם אני רוצה תיק של Chloé!". על פני עשר שורות תארו הכותבים את ה-מקום החדש שמצאו: חנות עודפים של אקססוריז מבית האופנה הצרפתי "בה לא תמצאו פריטים מיושנים כי הסחורה מגיעה כל הזמן". כשהגעתי לשורה התחתונה ובה הכתובת עצרתי, מופתעת. יש לי חנות עודפים של Chloé ליד הבית ולא ידעתי?
מיהרתי הביתה לברר איך ייתכן הדבר, הרי עברתי עשרות פעמים ליד 14 Bd des Courcelles, במרחק 30 מטר מתחנת המטרו שלי, ולא הבחנתי בשום דבר יוצא דופן. והנה שוב פספסתי את הכניסה לחנות. מי בכלל חושב להתעכב ליד החלל האפרורי הזה, מלא בערימות של קופסאות לבנות ונטול שלט כניסה? מי היה מאמין שבערימות העלובות האלו שוכב אוצר מופלא שכזה?
פריז, עיר הבית של אינספור בתי אופנה, טומנת בחובה יותר ממערת עלי באבא אחת. בפרברי העיר פועלות סדנאות ייצור של השמות הגדולים, מה שמסביר את קיומן של חנויות מפעל וחנויות עודפים בקרבת מקום. אבל החנויות הללו לא מתיישבות עם התדמית שהמותגים מבקשים לייצר לעצמם. תלושות מהאווירה הכללית הרצויה למסחר, אלו מוצנעות, לעיתים רחוק ממרכזי התיירות, ללא שלטי כניסה ובלי סממנים חיצוניים שיסגירו את תוכנן.
מקור המידע מספר אחת לכתובות הצללים של עיר האורות הם עיתוני הנשים והאופנה שדואגים לפרסם מדי פעם כתבת "לגזור ולשמור". לאורך זמן, אם הקוראת באמת גזרה ושמרה, יש בידיה רשימה לא קצרה לשליפה ביום סגריר (או יום הולדת, או יום חג, או יום שישי). לצד העיתונים, אתר צעיר לקח לעצמו כמשימה לרכז את כל הלחשושים בכל התחומים. MyLittleParis.com מגניב למנוייו שלל טיפים על החנויות, המסעדות, הברים ומכוני הספא ברחבי העיר.
מעקב צמוד אחרי הפרסומים יגלה לחסידות נעלי הבובה המיתולוגיות של רפטו איפה אפשר למצוא זוג ב-90 יורו (במקום 135). מעריצות המותגים הפריזאיים סנדרו ומאז' ילמדו כך איפה לחפש את השאריות מהקולקציה המקבילה אשתקד (שמלה ב-100 במקום 180), וכמובן, גם חובבות קלואה יוכלו כך למצוא תיקים ב-700 יורו בלבד (הנחה מ-1200). לפעמים מציאה זה עניין יחסי.
כתובות לחנויות השוות ביותר (לגזור ולשמור):
השאירו תגובה