מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה

•  
•  
•  

עדיין מחכים ל-Urban outfitters | איור: נעה רביב

כחודשיים לפני חופשת המולדת האחרונה שלי קיבלתי מייל ובו בקשה: חברה טובה רצתה לנצל את כתובתי הפריזאית למשלוח מלונדון. החבילות של אורבן אאוטפיטרס, כך מתברר, לא מגיעות למזרח התיכון. תוך חמישה ימים החבילה המיוחלת הגיעה לפתחי, אבל שכבה אצלי בדירה שבועות ארוכים לפני שהגיעה ליעדה האמיתי. לחברה ממש לא היה אכפת, העיקר היה לקבל את הסחורה, לא משנה כמה זה יעלה וכמה זמן יעבור. כאלו אנחנו הישראלים, רבי תושיה. ייאמר לזכותנו שאנחנו לא בוחלים בשום אמצעי כדי להשיג את מבוקשנו, במלחמה כמו בשופינג.

לכן, לא הופתעתי כשאחותי ביקשה ממני ליום הולדתה "משהו יפה שהיא לא יכולה למצוא בארץ". ההפתעה הכתה בי רק כמה ימים אחר כך, כשהבנתי שלא כל כך קל להשיג דבר כזה. בעודי מהרהרת במתנה, עלה והתנגן בראשי שוב ושוב זמר שחותם את ספירת העומר: מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר וִיקָבֵינוּ יַיִן/ בָּתֵּינוּ הוֹמִים, הוֹמִים מִתִּינוֹקוֹת/ וּבְהֶמְתֵּנוּ פּוֹרָה/ מָה עוֹד תְּבַקְּשִׁי מֵאִתָּנוּ מְכוֹרָה/ וְאֵין, וְאֵין עֲדַיִן?
 גאפ, ברשקה, H&M, טופ שופ, מאסימו דוטי, פרנץ' קונקשיין, זארה, מנגו, אמריקן אפרל ועוד ועוד ועוד חברות אופנה זרות כבר מצאו את מקומן בארץ. ברחובותינו חסר כעת רק סניף של מיודענו Urban outfitters כדי שנוכל להכריז על צירופנו הרשמי לאיחוד האירופי. אבל משום מה, הישראלים מתייחסים לחו"ל כאילו עוד לא עברו הימים בהם הדוד מאמריקה שלח לנו דולרים. כשישראלי יוצא לסיבוב קניות בחופשה הוא מצפה לראות את האור, לספוג את התורה ולהביא עמו את בשורת הסטייל ללבנט. אלא שככל שחולפות השנים והכלכלה הישראלית מתעצמת, האור נהיה מעומעם יותר, התורה שחוקה, ובשורת הסטייל מרגישה כמו דז'ה וו.

לפני שניה וחצי עוד היינו רצים משדה התעופה ישירות לחנות H&M הקרובה, וקונים מלתחה חדשה ב-100 יורו לפני החזרי המס. אבל ברגע שנפתחו שערי החנות הראשונה בקניון עזריאלי H&M הפכה לפאסה. החל משלשום, התגובה הישראלית למראה חנות של הרשת הסקנדינבית בחו"ל תהיה זהה לתגובה מול סניף של זארה: "חבל לבזבז כאן זמן וכסף, יש זארה גם בבית".

הגיע הזמן להודות על האמת, אנחנו כבר לא מדינה מתפתחת. גם אם נעים לנו לחשוב שכולם אנטישמיים, קנינו את מקומנו בכפר הגלובלי ביושר. אנחנו חלק מהחברה המערבית, ועל כן נשלם. לצערו הרב, התייר הישראלי שירצה לחזור מחופשת שופינג אירופית עמוס בפריטים נדירים ייאלץ לעבור למותגי הליגה שמעל. רשתות האופנה העממיות אמנם נחתו בארץ, אבל מותגי הביניים עוד מתעלמים מקיומה של מדינת היהודים (אנטישמים?). Sandro, Maje, Les Petites, Comptoir des cotonniers ודומיהם מספקים מראות אורבניים עם התחשבות בפרטים הקטנים. העיצוב מוקפד, הייצור בסין, האיכות מוטלת בספק, המחיר, בצדק או שלא בצדק, פי שתיים וחצי מברשתות להלבשה המונית.