מתנה בשישי: מוצרים של לה רוש-פוזה בשווי 500 שקלים

כובע מהמם שמצאתי בשוק הפשפשים בגוון זהוב ירוק שמתאים לי ללוק ומשדרג מאוד…פריט בפחות מ 30 שח שעושה את העבודה מצוין…כולם תמיד שואלים מאיפה זה ומחמיאים לי על המראה…

התשובה הקלה ביותר!! בארון של סבתא שלי האלופה לא רק פריט אחד אלא אלפים.
כמעט תמיד בכל ביקורב אצלה מוצאת פריטים וינטג' החל מתיקים חגורות שכמיות ותכשיטים.
אין יותר כיף מזה!
לפעמים אני חושבת שהיא קונה ושומרת הכל בשבילי :)

מציאת הוינטג' שלי הייתה כבכלל לא תכננתי. לפני 7 שנים, בעודי חיילת משוחררת, פסעתי בירושלים הקפואה בדרך לראיון עבודה. הקדמתי כמובן וברחוב לא היה מקום שבו ניתן להעביר את הזמן למעט חנות עתיקה עם ריח של היסטוריה. נכנסתי והדבר הראשון שראיתי היה שמלה ענקית מבד קטיפה בצבע סגול מטריף. הקטיפה עדיין לא הייתה באופנה והרגשתי שאני חייבת לקנות לעשות התאמות. מיד כשחזרתי הביתה התחלתי במלאכה. קיצרתי, הצרתי, שיפצתי ועד היום היא השמלה שקיבלתי עבורה הכי הרבה מחמאות. על זמנית. קטנה ומחמיאה. זאת מציאת הויטג שלי, ולחשוב שזה קרה כשבכלל לא תכננתי.

סבתא שלי מנסה לדחוף לי בגדים מהארון שלה באופן קבוע, היא מביאה לי אותם בשקיות גדולות הביתה והם פשוט שוכבים בארון כי לא נעים לי לומר לא..
בפעם האחרונה שפתחתי את אחת השקיות מצאתי בפנים צעיף אדום ומדהים של furla
אולי אני צריכה לסמוך קצת יותר על החוש האופנתי של סבתא שלי…
Ayeletba10@gmail.com

היי קוראים לי יעל , אני והתאומה המהממת שלי, הבנו שפטיפון ותקליטים זו הדרך הכי טובה לשמוע מוזיקה, זה בהחלט מציאת הוינטג' שלנו!!!
אני מאשרת שקראתי את התקנון ומסכימה לדבריו
hgkakd156@gmail.com

מציאת הוינטג' הכי שווה שלי הייתה כמובן בפריז.
טיילתי בסמטאות בקרבת הבית שבו התארחתי אצל קרובי משפחה ועברתי
על חנות קטנה בהציכה כמה פריטים בודדים בחלון. אז קלטתי שם תיק שאנל 2.55
וינטג' שקוף! עם השרשרת הזהובה הקלאסית ובאותו רגע נכנסתי לחנות בהתלהבות.
המוכרת שהיא גם בעלת החנות ביקשה עבור התיק 200 אירו בלבד…
המציאה הזו הייתה הדובדבן שבקצפת בטיול בפריז.

מציאת הווינטאג' שלי הכי שווה זה מעיל פרווה בחנות יד שנייה בירושלים ב30 שקל הלכתי לשבוע באופנה איתו ואפילו מפורסמים שהיו שם העריפו עליי שלל מחמאות יוצאות דופן שאפילו הם רצו אותו

כשסבתא רבא שלי נפטרה בגיל 102, עשינו סדר בחפצים שלה ומצאתי שמלה וינטג׳ית ישנה בורוד עתיק,שהביאה איתה בין חפציה המעטים כשעלתה לארץ.השמלה להערכתי בת מעל 50! לקחתי אותה אליי למזכרת,ולמרות שהיא חזרה לאופנה וממש מושלמת,אני חוששת ללבוש אותה.אשמור עליה מכל משמר ואשאיר אותה כמזכרת וינטג׳ית לדורות הבאים:)

אני מתגוררת במקביל באוסטין טכסס ובארץ. בבקרים משוטטת המון , באזור הדאון טהון וליד הסיקס
סטריט שאני מאד אוהבת וגם מאד אוהבת אופנה.
לפני זמן לא רב באחד מהסיורים גיליתי חנות של עודפים שמחדשת אופנה לעיתים קרובות , בתוך
ערימה מבולגנת ראיתי מעיל ארוך בצבע ירוק, ומדהים. הוא משנת 1960 לערך , ושמור נפלא, קצת
תיקונים וכמובן ניקוי והוא. מ ד ה י ם .
וקניתי. במחיר מציאה ממש.
צריך רק לחפש.
תודה.

מצאתי בחנות וינטג' במנהטן צמיד של wonder woman עם כוכב באמצע וחריטה מהצד הפנימי. קניתי את המציאה עוד לפני שיצא הסרט ולפני שזה הפך להייפ.

הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו.

מציאת הווינטאג' השווה שלי:
לסבתא שלי היה זוג עגילים מהחתונה שלה עם סבי. היא החליטה שהיא רוצה לתת אותם לי ולבת דודתי (אנחנו סך הכל שתי נכדות בין שבעה נכדים בנים), ושכל אחת מאיתנו תיקח עגיל אחד ונעשה ממנו תליון לשרשרת.
מפה לשם התקבלו שרשראות ממש ווינטאג' ממש ייחודיות.
עד היום שרשרת והאהובה ביותר עלי וזו שאני מקבלת עליה הכי הרבה מחמאות!

מציאת הוינטג שלי היא לא אחרת מאשר שמלת קטיפה בצבע שמפניה אשר משמשת אותי מאז ועד היום .
כאשר טיפה מתקרר , לובשת אותה ביום עם גקט גינס וסניקרס , בערב עם עקב וגקט עור ,
בקיץ עם טי שירט וכפכפים ובחורף על מעיל פאף וסניקרס לבנות .

כשסבתא שלי ז"ל נפטרה עשינו סדר בארון ובין כל הפריטים הייתה חצאית שכבות שחורה וסופר אופנתית שישר חטפתי אותה!
לימים הסתבר לי שזה אחד מהפריטים הכי שווים שאפשר היה להשיג כי היא כמובן וינטג' שלא ניתן להשיג בחנויות, היא סופר אופנתית, וכמובן ייחודית רק לי

זה אמנם קרה בנסיבות מצערות אבל… אחרי שסבתא שלי נפטרה (יש לציין שלא היה לה יותר מדי סטייל-כי היא הייתה קיבוצניקית בנשמה),עברנו על כל הארון בגדים ותכשיטים שלה כדי להחליט מה הלאה ומה לשמור. פתאום בין כל הערימות של בגדי עבודה ויומיום,נחה לה חליפת שני חלקים של חצאית,גקט וגופיית משי של שאנל (יש לציין שכמעט התעלפתי שגיליתי שהיא במידה שלי),מאז אני שומרת עלייה בטירוף ולובשת רק לאירועים המיוחדים ביותר.

באחד הביקורים הכי מוצלחים שלי בחנות יד השניה האהובה עלי בעיר ילדותי מצאתי שני פריטי וינטג' שיכולתי רק לחלום עליהם. אחד מהם הוא תיק מסמכים איטלקי עשוי עור במצב חדש והשני הוא כובע רחב שוליים שחיפשתי כבר הרבה זמן. שני הפריטים שאהובים וקרובים לליבי עלו מחיר זעום לעומת שוויים האמיתי וגורפים אינסוף מחמאות.

את מציאת הוינטג' שלי לא הייתי צריכה לחפש 'רחוק'. היא נמצאה בארון של אמא שלי. שכמיית-מעיל בצבע חול מדברי של משכית. אמא שלי קנתה אותה בשנות השישים במשכורת הראשונה שהיא הרוויחה, הלכה איתה כמה שנים ואז אפסנה עמוק באחד הארונות. כשהייתי בת חמש עשרה, בדיוק כל סרטי 'שר הטבעות' היו עניין גדול, וכשנתקלתי בשכמייה הזו, קלטתי שיש לה וייב אלפי לגמרי והתעטפתי בה בשמחה לאורך שנות הנעורים. ואין כמו שכמייה רכה להתעטף בה בלילות ירושלמיים. תאמינו לי.