המועדון הסגור: איך לא תגיעו לשבת בשורה הראשונה

•  
•  
•  

כאן לא שמעו על שיויון, חירות ואחווה | איור: נעה רביב

פעמיים בשנה תעשיית האופנה הצרפתית עומדת דום ומצדיעה לעצמה. במשך קצת יותר משבוע נערכים בכל רחבי העיר עשרות קוקטיילים, תצוגות, מסיבות ואפטר-פארטיז לכבוד אלוהי הסטייל. הכוכבים מוציאים את התותחים הכבדים מהארון, השמפניה נמזגת כמים והשמחה רבה. למרבה הצער, הרחוב הפריזאי לא רואה דבר מכל ההתרגשות הזו.

בראש מורכן אודה שאני מעודכנת באירועי שבוע האופנה בפריז (שמתקיים ממש עכשיו) בדיוק כמו כל אחת מקוראות מדורי האופנה בישראל. תעשיית האופנה, שהייתה יכולה להפוך את האירוע לפסטיבל ענק החוגג את פועלה, שומרת בקנאות על היותו מורם מעם. אם אין לך קשר אישי עם מאדאם קארין רויטפלד, עורכת ווג הצרפתי, נגזר גורלך לעקוב אחרי התצוגות באינטרנט, בתקווה שהמחשב שלך יעמוד בעומס.

אבל הפריזאיות לא מוותרות. כמו תלמידות טובות הן מפנימות את הנראה על מסלולי התצוגות ומיישמות מיד. ברחוב, בטראסות של בתי הקפה ובמדרגות היציאה מתחנות המטרו הן מוכיחות שוב ושוב שהן מלכות השיק. הנאמנות העיוורת הזאת עשויה להפתיע לאור העובדה שדווקא בשבוע האופנה, בתי האופנה מפנים אליהן את הגב כשהם משמרים את ההפרדה המעט ארכאית בין "מובילי הטרנדים" לבין "ההמון" שנוהר אחריהם. המותגים אמנם אימצו את הבלוגרים אל השורות הראשונות ליד המסלול, אבל הם פספסו את המסר שאלו הביאו איתם, המסר של האופנה כנחלת הכלל. הבלוגרים הם רק קצה הקרחון של חברה מכורה לסטייל.

כל אחד ואחד מאיתנו נמנה על צרכני האופנה. כולנו מורשים לקנות בכל חנות אם ידנו משגת, לכולנו מותר לקרוא במגזינים ולנסות את מזלנו בהרכבת הופעה, אבל, עבור התעשייה, בזה מסתכם תפקידנו. בניגוד למעריציו של אלטון ג'ון או אוהדי ריאל מדריד, אפילו המעריצים הגדולים ביותר לא יכולים פשוט לקנות כרטיס כניסה לתצוגת שאנל כדי להביע את תמיכתם מהיציע. ומה ההבדל בעצם בין קונצרט של זמר לתצוגת אופנה של מעצב? אבל תעשיית האופנה, שלא כמו תעשיית המוסיקה או הכדורגל, עושה הכל כדי להבהיר ללקוחותיה שהיא לא תלויה בהם.

אם נבחן את העבר הקרוב נוכל להיזכר בפעם היחידה בה אנחנו, צרכני הסטייל, נקראנו לסדר. המשבר הכלכלי העולמי לא פסח גם על תעשיית האופנה ובספטמבר 2099 יוזמת עורכת ווג האמריקני, אנה וינטור, את ה- Fashion’s Night Out – פסטיבל קניות לילי בשדרות היקרות ביותר בעולם. ההצלחה הייתה משמעותית כל כך, שכבר למחרת הסכימו כל המארגנים על הפיכת האירוע למסורת שנתית. לא צריך תואר בתכנון אסטרטגי כדי להבין שבתי האופנה ואנה וינטור עצמה הם המרוויחים העיקריים ממפגן הכוח הזה. הצרכנים הם האמצעי, לא המטרה. ככה זה בתעשייה שמשחקת לנו על הגחמות.