מתנה בשישי: 500 שקלים לנעלי SCOOP

אני זוכרת שהייתי בביקור בארה"ב והלכתי לאוטלט של נעלים. האמת נסחבתי בגלל המחירים ולקחתי מגף שחור ממש יפה. במראה החיצוני היה נראה ככה. כבר לפני שיצאתי מהחנות לבשתי אותם. המשכנו ללכת לחנויות נוספים. ישר הרגשתי שזה לא נוח אבל לא רציתי לאכזב את אחותי המדהימה. הסוליה היתה כל כך קשה אבל יותר גרוע היה שהמגף גרם לי לשפשוף מאוד גדול. שהגענו הביתה הורדתי את המגפיים והייי בהלם. מעבר לפצה היו לי גם יבלות. בקצור הזול היה היקר! המגף הלכה לפח ולא חזרה איתי הביתה.

חיכיתי שנה (!) לזוג מגפיים של חברה שוודית שירד מ- 950 ש"ח ל- 450 ש"ח.
סוף סוף קניתי את המגפיים המושלמות! נעלתי אותם בפעם הראשונה עם ג'ינס וכל היום כאב לי.. הנחתי שהריצ'רץ' במגף קצת לוחץ. כשהורדתי את המגפיים בסוף היום גיליתי שיש לי "צמיד" בכל רגל של פצע מדמם בגלל החיכוך של הג'ינס והנעל :(

מאז הן בארון.

הנעליים הכי לא נוחות שקניתי היו מגף שפיץ, שחור לבן דמוי עור בגימור לק.
ראיתי אותן בחלון הראווה. חזרתי אליהן כמה פעמים כמה ימים אחרי. הן היו הדבר שהכי רציתי.
מדדתי, והיו לי סופר נוחות, בעיקר כי הסתנוורתי ממראן.

כשחזרתי איתן הביתה שלמה ומרוצה מהעלות שלהן והנראות שבלתי קשה לפספס, כל תגובה עליהן היתה פשוט מזעזעת. אנשים פשוט לא הבינו מה ראיתי בהן. וכל כך הורידו אותי שהן הוכנסו בבושה לארון ורק הוצאו מהן כמה שנים אחרי, כשנפרדתי מבן הזוג המוריד.. כל דבר חיובי בהן, המראה, הנוחות, המחיר- הכל הפך להיות כל כך שלילי..

אני בעיקר חושבת שהקדמתי את זמני בעשור, כי היום הן היו הופכות להיות הדבר הבא.
reutneo@gmail.com

קבקבי עץ אמיתיים בהולנד, בצבע צהוב עם ציורי פרחים מלמעלה. כן, כן, ממש כמו הקטנים שקונים לקישוט, רק במידה 39. הייתי חייבת אותם והרגשתי שאם הם לא שלי, אז זה כאילו לא הייתי בהולנד. כמובן שלא הלכתי איתם יותר מה 4 שניות החנות כי הם כבדים בטירוף, מכוערים בטירוף ומכאיבים במקומות שלא האמנתי בכלל שיכולים להרגיש משהו.

יום אחד הסתובבתי בקניון בחיפוש אחר מכנסיים, כשפתע צדו את עיניי הנעליים הכי יפות שראיתי אי פעם. ״מיי פרשס״, מלמלתי בעודי צועדת לכיוונן, ״אני חייבת אתכן!״. נעלתי את הנעליים והבנתי מיד, שאני ממש לא צריכה אותן, הן לא מתאימות לי ולגמרי לא נוחות, אבל במקביל, ללא שום הגיון, אני פשוט חייבת אותן. רכשתי את הנעליים ואפילו נעלתי אותן פעמיים בימים שידעתי שאני לא צריכה ללכת הרבה. קיבלתי עליהן המון מחמאות אבל בסוף הן מצאו את מקומן בארון ואני מסתכלת עליהן מדי פעם בהערצה מהולה בצער

כל קיץ אני מתחדשת בזוג סנדלים ובקיץ האחרון בחרתי ללכת על זוג סנדלים מרובה ברצועות ועם פלטפורמה -בחירה שהתבררה כאומללה עד מאד!
כל פסיעה היתה מסובכת עם חשש קל ואמיתי לחיי. כל יום עבודה הסתיים עם פציעות וקילופים בדרגות חומרה שונות בכף הרגל ומסביב לה … עד שיום אחד באמצע יום העבודה לא נשאתי יותר בסבל נכנסתי לתחנת דלק שהחזיקה סטנד מסתובב עם כפכפים לים (!) קניתי לי אחד והנחתי את הסנדלים על ספסל קרוב עם פתק אזהרת שימוש ;)

ביקרתי בארה"ב בקיץ אחרון. נכנסנו לחנות מפעל של נעלים והתרבותי חנות ענקית עם מלאא נעלים מכל סוג. כבר מזמן רציתי מגף ובחרתי מגף גבוה בשחור הייתי בטוחה שמצאתי מציאה נהדרת. שמדדתי בחנות כנראה שהתאהבתי. שהגענו הביתה לאחותי היה גשום ושמתי את המגפיים. האמת מהרגע ששמתי הבנתי אני בצרות. הסוליה היתה כמו אבן. ולא רק למעלה ברגל לחץ לי מאוד הרגל. קיבלתי יבלת גדולה כעבור שעה וכאבי רגליים. בקיצור לא הצלחתי ואקנה בארץ כי לא חסר נעליים ומגיעים נהדרות.

הנעל הכי לא נוחה שקניתי היא נעל עקב סגורה
בבר מצווה של בני הקטן.
אני נשואה 26 שנים לבעל מדהים שמה לעשות נמוך ממני. אז תמיד קניתי נעליים ללא עקב.
לאחר שלבר מצווה של שני ילדיי הגדולים קניתי נעל שטוחה אזרתי אומץ וקניתי עקב.
זו היתה מבחינתי טעות איומה ולא נוחה מאוד.

שמעתן פעם על כלה שהחליפה את נעלי החתונה שלה (עקב דקיק ושפיץ-מתכון לאסון!) לנעל שטוחה,לפני המוזמנות לחתונה?!?! מכל היין שנכנס, הסוד שלי הוא שזו הבחירה הכי טובה שעשיתי באותו ערב. אחרי בעלי :)

הנעליים הכי לא נוחות שהיו לי הן נעליים עם עקב דק שנעלתי בצעירותי והלכתי איתן לבילוי בנמל תל אביב. מי שמכיר את הנמל יודע שהגשר בנוי מרווחים צרים. בכל צעד שעשיתי נתקע לי העקב בעץ .סיוט. מיותר לומר שבסוף התייאשתי , חלצתי את הנעליים וחציתי את הגשר יחפה.
הנני מאשר שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

לפני כמה שנים טיילתי עם אמא שלי בשכונת הדר בחיפה ,שדרה צרה ומחאה בחנויות ,פתאום החל מבול של הלייף אני אמנם עם מגפיים אבל השיטפון היה חזק מדי ואפשר לומר ששחיתי בגשם
נכנסתי לחנות פיצפקס הראשונה שראיתי וקניתי מגפוני גומי שחורות מאט די מהממות ,נעלתי אותן ואז הסבל התחיל ! הן היו הדבר הכי לא נוח בעולם שהכנסתי אליו את הרגל שלי כאבי תופת מהגומי הלא גמיש הזה ,מה גם שפנים לא הייתה ספידה ולא כלום ,קפאתי מקור ברגליים ובכל גופי ,זה היה מזעזע ,מאז אותו היום לא נעלתי אותן אפילו פעם אחת ,אבל שמרתי אותן כי היו מהממות !

הנעל הכי לא נוחה שקניתי היו נעליי עקב שחורות שמזכירות נעלי ריקוד(פלמנקו), לטובת אודישנים לצוות בידור.
החלום שלי היה להתקבל לצוות בידור וירדתי לשבוע התנסות באילת, רציתי להגיע מצוידת ולעשות רושם טוב על הבוחנים, אז קניתי את הזוג המדובר. יש לציין שהן היו עם עקב ואני ממש לא ידעתי ללכת על נעלי עקב לפניי(בעצם עד היום..) .ניסיתי לתרגל קצת בבית לפניי השבוע הזה,אבל זה לא ממש הצליח. לא התרגלתי אליהן. למרות זאת נעלתי אותן בכל שבוע כי משום מה הייתי בטוחה שאני די בסדר איתן… אך רק בדיעבד כשלא התקבלתי לצוות בידור הבנתי שבמהלך שבוע ההתנסות הלכתי מוזר וחצי צולעת. אז אומנם החלום לא התגשם אבל אולי 500 שקל לנעליים נוחות יפצה על כך :)

*** הנני מאשר שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

נסעתי לחבר שלי ישר אחרי המילואים. וגילינו שיש באותו הערב מסיבת רחוב מטורפת. אבל לא הכנתי את עצמי ליציאה.
שעה לפני המסיבה נסענו לקנות נעליים.
עד שמצאתי סנדלים שממש אהבתי. אבל בהמהלך כל המסיבה הנעליים היו כל כך לא נוחות, שכל פעם "ברחה" לי הרגל מהנעל, ושכל הרגליים שלי היו עם שיפשופים .
עד שלקרת הסוף העדפתי להיות יחפה ולעשות ככה את כל הדרך לאוטו.

הנעליים הכי לא נוחות שרכשתי (או יותר נכון שאמא שלי רכשה בשבילי) היו נעלי ה״מדוזה״ השקופות שילדים היו נוהגים ללכת איתן בתחילת העשור. אמא שלי, חסרת כל חוש אופנה, יש לציין, טענה שחסרות לי נעליים לקיץ – ושזה ממילא טרנד. לא ברור לי איך משהו כזה מכוער יכול להיחשב לטרנד, נעל שהיא מעין הכלאה בין נעלי צלילה לסנפירים, רק מיועדת למחוץ למים. כל קיץ הייתי מדדה עם הנעליים האלו למגוון חופים ומקומות ציבוריים אחרים, עד שהייתי בוגרת מספיק לסרב בתוקף למבוכה הזאת.

קניתי נעליים מהממות לחתונה שלי,היו על עקב גבוה אבל מהממות,אמרתי לעצמי שאני אסתדר איתן בחתונה….
אחרי החופה,החלפתי לכפכפים והייתי הכי משוחררת

היו לי נעלי בופאלו עם פלטפורמה בגיל 15 שנת 2004 .. זה היה מאוד באופנה וקניתי אותם בגלל זה. הן היו יקרות ולא נוחות בכלל, צרות גסות ומכאיבות!, נעלתי אותן פעם אחת בלבד.

אני אוהבת נעליים קלות, אבל לקראת טיול בבולגריה בחורף שעבר , חשבתי לקנות נעל יותר מאסיבית למזג אוויר יותר מאסיבי. אז קניתי חצי מגף כזה ו…. יצאתי איתו ליום הראשון של הייקינג. וואי, זה משך אותי למטה ושבקתי חיים…. בקושי הלכתי. הייתי האחרונה בקבוצה. נאלצו לחכות לי ובסוף גם לעזור לי…..
למחרת נעלתי כבר נעליים קלות והייתי הראשונה המובילה!

אז האמת היא שהן דווקא היו נעלי ספורט של נייק. לבשתי אותן בפעם הראשונה בטיול בחו"ל- הסתובבנו יום שלם בהולנד וכל מה שרציתי לעשות היה להגיע לחדר במלון ולבעוט אותן ממני. אז גם הבנתי ש"בורכתי" ברגל שמאלית רחבה יותר מהימנית, ושאף זוג נעליים לא יתאים לי באופן מושלם. קניתי אותן כי הן היו מהממות- אפור בהיר עם לוגו בצבע טורקיז. הן תקועות עד היום באיזה מגירה כי כאב לי הלב לזרוק אותן.

הנעליים הכי לא נוחות שרכשתי היו איך לא – הסנדלים לחתונה ! אני בחורה של שטוח וכפכפים והחלטתי שבחתונה אני רוצה כן להיות יוצאת דופן ולצאת מאזור הנוחות שלי. רכשתי סנדלים עם עקב יחסית נמוך אבל גם איתן זה היה סבל ! רציתי שזה ייראה טוב בצילומים אבל סבלתי כל רגע :( איך שנגמרה החופה ישר הורדתי אותן בלי לחשוב פעמיים ומסרתי אותן באהבה לכלה אחרת .
אין ספק שעקבים- זה לא בשבילי !