מתנה בשישי: תליון זהב ויהלום של פדני בשווי 790 שקלים

הי שלום אני יש לי משיכה מאוד חזקה ואהבה ליהלומים צחים ונקים וכול מה שלבן ונוצץ אהו
מה שנוצץ אהוב עלי וקניתי תכשיטים של יהלומים ולא עונדת אותם ובגלל שיש לי יום הולדת
ואני
מאוד בררנית
לגבי תכשיטים מקוה מאוד לקבל תכשיט שאענות אוטו ואיתגאה בוא שכיבלתי אוטו מתנה ליום הולדת ה67
תודה רבה אוהבת המון להסתכל על יהלומים אצל נשים שעונדות לא מורדה את העניים

המתנה הכי יקרה לליבי היא שרשרת אותה קנו שלושת ילדי ליום הולדתי ה-40, הם חסכו יחד כדי להפתיע אותי וקנו לי מכספם האישי שרשרת בזהב לבן עם תליון קטנטן אך יקר ערך עבורי וכל פעם שאני עונדת אותו אני מתרגשת ומרגישה כי זכיתי בילדים מדהימים.

שרשרת לרגל שחבר שלי עבד עליה יום שלם במסגרת איזה סדנה שהיתה בזמנו בבומבמלה, והיום 17 שנים אחרי, השרשרת עדיין על רגלי, ואותו בחור הוא אבי ארבעת ילדינו

טבעת משובצת 7 יהלומים קטנטנים, שסבא של סבתי שהיה צורף באוסטריה יצר, ונתן לביתו לפני שהתחילה מלחמת העולם השניה, טבעת ששרדה את השואה והגיע עד אליי

טוב אז ככה, יש לי בעיה קשה , מדובר בהתמכרות של ממש לכל עולם האקססוריז ובפרט תכשיטים ובפרט עגילי ביזאר ושרשראות אוונגרד!
אם משהו צד את עיניי אין לו סיכוי מולי! יהיה יותר נכון לומר שלי אין סיכוי להמשיך הלאה בלעדיו… ונורא קשה לי לבחור את היקר לליבי מכולם כיוון שכולם היו בניי ובאמת שלכל תכשיט מקום בעולמי ובאמת שאני לא רוצה לפגוע בהם, אבל אני חושבת שאפרגן ליקר שבהם לליבי, התכשיט שהכי גורם לי להרגיש ווואוווו : הוא/היא/הוא – הם עגילי קליפס משובצים קריסטלים בצבעים של מלכות! הקליפס מצופה זהב והעיצוב המופתי יושב בדיוק ענוג על התנוך הם בגודל בינוני ואין מצב שאני לא נשאלת לגביהם מה שגורם לי להרגיש כמו אמא גאה וזוהרת הם גם היו הראשונים שפתחו לי צוהר ותאבון לתכשיטים בעיצובים בלעדיים ואני יודעת שכל אחד מהם ימשיכו איתי הלאה בפרקי הזמן ויעברו לדורות הבאים… (:

התכשיט הכי יקר לליבי הוא שרשרת של סבתא שלי ז"ל, שנפטרה לפני 10 שנים ממחלת הסרטן.
זו שרשרת זהב שקיבלה מאימה כשהייתה בת 18 ומעולם לא הורידה אותה עד שנכנסה כבר להוספיס.
לאחר פטירתה של סבתי, סבי מסר לי מעטפה עם השרשרת ואמר לי שסבתא הייתה רוצה שאני אקבל אותה. מאז אני עונדת את שרשרת הזהב שלה ולא מסירה אותה בשום סיטואציה.

כל נכדה שעלתה במשפחה שלנו לכיתה א קיבלה מתנה מסבתא שלי שקנתה לה טבעת זהב שעליה לב. אותה הטבעת נשארה על היד שלי במהלך כל השנים למרות שמדי פעם נאלצתי להביא אותה לחנות על מנת שירחיבו לי אותה. לאחר שסבתא נפטרה קיבלתי בירושה ממנה טבעת זהב שהיא נהגה לענוד. כעת אני מרגישה סגירת מעגל, על יד אחת טבעת שסבתא קנתה לי ועל היד השניה טבעת שלה. אני לא מורידה את שתי הטבעות כבר שנים, הן קלאסיות, יפות, אני מרגישה מיוחדת איתן ובמיוחד הן נותנות לי הרגשה בטוחה שסבתא שומרת עליי מלמעלה.

יש לי המון תכשיטים מסוגים וסגנונות שונים.
תכשיטים זולים שנקנו בטופ טן, תכשיטי זהב שקיבלתי באירועים שונים.
יש לי אוסף של תכשיטי קמאו עתיקים שרכשתי באיביי.
אני מאוד אוהבת לגוון, להתאים את התכשיט לאאוטפיט.
אבל ישנו התכשיט שהכי יקר לליבי, שמתאים תמיד לכל אאוטפיט ותמיד גורם לי להרגיש מיוחדת וזו היא שרשרת פנינים שקיבלתי מבעלי ליומולדת.
זו לא שרשרת סטנדרטית, זו שרשרת וינטאג' שבעלי הלך וכיתת את רגליו בין חנויות יד שניה עד שמצא את השרשרת ושכשראה אותה, ישר ידע שזו השרשרת בשבילי.
אתם צריכים להבין שבעלי ממש לא מבין בתכשיטים, ובטח ובטח שאין לו מושג בחנויות יד שניה, אבל הוא ידע שאני אוהבת וינטאג', והיה חשוב לו למצוא משהו מיוחד עבורי.
אז הוא ישב וחיפש חנויות יד שניה באזור מגורינו, והלך אחת, אחת עד שמצא את השרשרת המיוחלת.
וזו השרשרת היקרה ביותר לליבי , כי בנוסף לכך שזו לא שרשרת שרואים כל יום, היא גם נקנתה עם המון אהבה.

התכשיט הכי יקר לי הוא צמיד של סבתי ז"ל.. לצערי לא קיבלתי אותו ממנה אלא הייתי עם אמי בחנות תכשיטים כשבאה למכור אותו ! ואני כעסתי איך היא מעיזה לעשות את זה…הייתי לפני חתונה ואמרתי לה שזה לא בסדר והצעתי לקחת אותו אליי כמזכרת ושאני כאילו "אשלם" לה עליו..בסוף היא נתנה לי אותו ללא עלות, כעסתי אבל מאוד..זו מזכרת ולא עושים דברים כאלה.

התכשיט הכי יקר ללבי זו שרשרת זהב עם תליון של שעון שקיבלתי מאמי. מדובר בשרשרת זהב יחסית ארוכה, שמגיעה עד אמצע החזה, שאליה מחובר תליון של חישוק זהב עדין ויפה, שבתוכו חישוק נוסף קטן יותר, שעוטף למעשה שעון יפהפיה עם ספרות רומיות בזהב גם כן. השעון מאוד יפה ותמיד כשאני עונדת אותו כולם מסתכלים עליו, נוגעים בו כי הוא מהפנט ואני נהנית לספר את הסיפור המיוחד מאחורי השרשרת המיוחדת הזו. את השרשרת עם התליון קיבלה אימא שלי מאבא שלה עם סיום לימודיה. על השעון מאחור חרוט השם של אימא שלי בראשי תיבות והמשפט- לא מתעסקים עם הזמן ( בלטינית זה נשמע טוב יותר). אימא שלי, שתמיד הייתה האישה הכי אלגנטית וקלאסית ביקום, ענדה את השרשרת לכל מקום ונראתה כמו דוגמנית מג׳ורנל.אני זוכרת איך השעון נגע לי במצח כל פעם שהיא התכופפה אליי, או כשהיינו יושבות יחד על הספה והיא הקריאה לי סיפור, אני הייתי תופסת את תליון השעון בין ידיי, מלטפת אותו וכמו מנסה לעצור את הזמן. כשסבא שלי נפטר אימא שלי הפסיקה לענוד את השרשרת בשל כאב הגעגוע שהזמן לא יכול לו. היא פחדה על השרשרת ואפסנה אותה בקופסא הרחק מהעין. כשאני סיימתי את לימודיי השרשרת הופיעה פתאום, עם חריטה נוספת מאחור, לצד שמה של אימי הופיע גם שמי בראשי תיבות. התרגשתי מאוד מהמחווה אך גם אני לא מסוגלת ללכת עם השרשרת מדיי יום, אבל מקפידה לענוד אותה באירועים מיוחדים. והיום כשאני עונדת את השרשרת, בתי בת ה 4 אוהבת לשבת לידי וללטף את תליון השעון.

התכשיט הכי יקר לליבי.. השרשרת שקיבלתי מאהבת חיי ביומולדת 32 בדצמבר האחרון.
שרשרת זהב עם תליון של עוגן בהזמנה אישית, ועל גב התליון חרוט ״העוגן שלי״!!! לא משנה כמה עליות ומורדות אנו חווים בקשר.. אנחנו תמיד העוגן האחד של השניה. ושנזכה לאהוב לנצח!

התכשיט שנוגע ביותר לליבי הוא שרשרת קטנה ועדינה מזהב עם יהלום לא גדול שרכשה לי אימי ליום הולדתי ה29 כשראתה שאני עוד לא מתחתנת אבל מדברת הרבה וחולמת על היהלום ..
היא קנתה לי אחד קטן (וגם זה במאמץ כספי ענק) ובירכה אותי בחום שבקרוב אקבל אחד גדול ויפה מחתני.
קיבלתי אחכ טבעת עם יהלום די מכובד אבל היהלום הקטן שמור עימי ומחמם את ליבי לתמיד

כשהגיע הזמן שלי לבחור טבעת נישואין, ידעתי שיהיה לי לא פשוט. איך אפשר להתחייב לעשרות שנים לטבעת אחת?
ידעתי שאני מחפשת טבעת מיוחדת שתוכל להשתנות עם השנים, אבל לא ידעתי בדיוק איך זה יהיה אפשרי. יום אחד התשובה התגלתה לי בזווית העין בדרך לעבודה, בחלון ראווה של חנות קטנטנה, קרצה אליי טבעת שמחברת יחד חמש טבעות דקיקות, כל אחת בחומר ובטקסטורה שונה, בעבודת יד, שהשילוב ביניהם יצר טבעת שיש בה מקום לתנועה, לשינוי, למשחקיות. הצורפת של הטבעת היתה דור חמישי של צורפים מתימן ובאמת שמאז לא ראיתי עוד אף אחת עם טבעת כזו. בכל יום, אני יכולה לשנות את סדר הטבעות ולקבל צירוף טבעת חדש. ובשבילי, גם החפץ הקטן הזה הוא השראה לרענן את המבט ולמצוא דרך להפוך גם את השגרתי למיוחד.

התכשיט היקר לליבי הוא טבעת של סבתי זכרה לברכה. טבעת פשוטה, כסופה, עם אבני תורכיז, מאוד של פעם. צנועה ועדינה כמו סבתי היקרה. לפני שנפטרה ביקשתי שאותה טבעת תהיה לי כמזכרת ממנה, אך לאחר שנפטרה גיליתי ש"דודה" שלי גנבה אותה וסירבה להעביר אותה אולי, למרות ההבטחה של סבתי.
אמא שלי התעמתה עם אותה "דודה" והפתיעה אותי כשבשבעה הביאה אותה וענדה לי אותה. מאז, כבר שנים, היא לא יורדת לי מהיד. אפילו לא לרגע.
וכדי שתהיה תזכורת חזקה יותר מסבתא, קיעקעתי על אותה יד קעקוע המסמל את הקשר החזק שהיה לי ולסבתי, שגם מסמל את שם המשפחה שלה/ ושם הנעורים של אמי, ומזכיר לי אותה מידי יום ביומו.

reutneo@gmail.com

כשהייתי בת 18, לפני 23 שנים, אבא שלי קנה לי טבעת זהב לבן ויהלום. הראשונה שלי. תמיד ההורים קנו לי יחד אבל באותו יום הולדת זו היתה מתנה ממנו. יהלום הוא אבן המזל שלי, טלה. 8 שנים לאחר מכן הוא נפטר. מאז קניתי הרבה תכשיטים, חלקכבר נתתי, כמה איבדתי…אבל על הטבעת הזו אני שומרת מכל משמר. היא כבר לא עולה על הקמיצה, אבל היא טבעת נהדרת לזרת…ואני מחכה לתת אותה יום אחד לאחת מבנותיי.

התכשיט היקר ביותר לליבי הוא ללא ספק שרשרת זהב עם תליון לב זהב זעיר תלת מימדי. מדובר בשרשרת שאימי קיבלה מסבתא רבא שלה באיראן. מעבר לכך שהיא איכותית ועשויה זהב 18 קראט הגדולה שלה היא עצם היותה על זמנית,נוסטלגית עד כאב ובין הרכוש היחידי שעלה ארצה בזמן העליה מאיראן.

התכשיט היקר ביותר לליבי הוא למעשה שתי טבעות שאני תמיד עונדת יחד. אלו טבעות האירוסין והנישואין של אמי. הורי התגרשו כשהייתי בת 16, הגירושים היו לא נעימים בלשון המעטה. אמי נפגעה מאוד בתהליך ולאחר זמן מה אבי ניתק איתי הקשר. זאת הייתה תקופה קשה מאוד לכל המשפחה. הטבעות מזכירות לי תמיד ששום דבר ואף אחד בחיינו הוא לא מובן מאליו וזוגיות היא משהו שתמיד צריך להשקיע ולא לזלזל בו.

הייתה לי טבעת זהב אדום משובצת אבן רובי, של סבתא שלי ז״ל מלטביה. יום שישי אחד נסעתי להורים והבאתי איתי שרשרת זהב שהייתה שייכת לסבתא השניה כדי לשים עליה את הטבעת כתליון. לצערי באותו יום חזרתי לדריה כדי להבין שפרצו לדירתי וגנבו, בין היתר, את טבעת הרובי של סבתא.

כשהייתי בת 12 קיבלתי לבת מצווה (כמו כל האחים שלי) שרשרת זהב עם תליון של המזל שלי. אמא שלי טעתה במידות והשרשרת יצאה ארוכה ועבה מאד. כשהלכתי איתה בילדותי, צנומה ורזה, אמרו לי שזה נראה כמו גורמט ואפילו צחקו עלי.

עברו שנים, טרנד שרשראות הזהב העבות נכנס בכל עוצמתו ב2010, השרשרת, שמעולם לא ירדה מצווארי ומתועדת בכל התמונות שלי לאורך השמים, פתאם הפכה לתכשיט טרנדי נחשק וכל בחורה שאלה אותי מאיפה רכשתי:) עד היום, 32 שנים מאז שקיבלתי אותה, גאה לומר לאנשים שהיא המתנת בת מצווה שלי.

התכשיט שהכי יקר לליבי היא טבעת שהיתה שייכת לסבא שלי, טבעת גברית עם אבן רובין אדומה במרכז, סבא שלי היה מאוד יקר לליבי (הענקתי לבני שם שני על שמו, משה ז"ל) לפני כמה שנים עברתי הפלה לא רצויה ולאחר חצי שנה נכנסתי להריון שוב ואז מישהי אמרה לי שהיא שמעה שאבן רובין טובה להריון בריא, נזכרתי בטבעת של סבי ז"ל וביקשתי מאמי את הטבעת (שם משפחתו של סבי ז"ל היה גם רובין) לאורך כל ההריון של בני השני הטבעת היתה עלי ונתנה לי תחושה של ביטחון.

התכשיט הכי יקר לליבי וגם מבין היחדים שלי כי אין לי כל כך הרבה כסף לקנות תכשיטים לעצמי , הוא השרשרת של סבתי אהובה שנתנה לי ליום הולדת 12 כשחגגתי בת מצווה במקום לתת לי כסף היא החליטה לתת שרשרת שעברה מסבתא שלה ולסבתא רבה שלי עד אליה שרשת כסף שכתוב עליה משפחה היא בחרה לתת לי את זה כי אני מזכירה לה אותן את הרוח שלהן שתמיד דאגו למשפחה זה מה שהיא אמרה, אם אזכה ארצה לתת לה את זה כאות תודה על השיעור הכי חשוב שהיא לימדה אותי שעבר דרך תכשיט עם כל כך הרבה חשיבה

התכשיט הכי יקר לליבי הוא צמיד זהב שסבתא שלי קנתה לי במתנה ליומולדת. אני רופאה במקצועי ואיני יכולה לענוד צמידים כשאני מנתחת.
בדרך כלל איני מגיעה לחדר הניתוח עם צמידים. כך יצא שבאחד הימים בו הגעתי עם הצמיד לבית החולים, היה ניתוח דחוף ולא מתוכנן ולכן הורדתי את הצמיד מיד לפני ניתוח ושמתי אותו בכיס המדים. בסוף הניתוח הארוך, הורדתי את המדים וזרקתי אותם למכונת המדים בבית החולים ומאז … הייתי בטוחה שאיבדתי אותו. אמא שלי ואני חיפשנו בכל הבית, התקשרתי למכבסה וחיפשתי בחדר תורן בבית החולים אך לשווא… אמא ואני השלמנו שאיבדתי את הצמיד עם כאב לב גדול.
אבל…
לאחר כשנה, בחיפוש אקראי לחלוטין בבית, בסלסלה ששכחתי מקיומה, מצאתי את הצמיד…
אני עדיין לא יודעת איך הגיע לשם ומבחינתי זה נס :-) הצמיד עכשיו אצל אמא למשמורת

האמת שהתכשיט האהוב עליי עבר לא מעט.
התכשיט הוא צמיד זהבה דק המשובץ בהמון יהלומים קטנטנים. את הצמיד קיבלתי בדרום אמריקה מאח של סבא שלי ז"ל. אני מאוד אוהבת את הצמיד גם מבחינה רכושנית וגם מבחינה ערכית. הוא מעיין זכר מיוחד כזה של המשפחה של אבי. אני זוכרת שמיד אחרי שחזרתי לארץ איבדתי אותו במרכז שבו התנדבתי. ברגע שבו ראיתי שהצמיד לא עליי חזרתי לשם ולא הסכמתי לעזוב עד שהוא יימצא. אני שמחה להגיד שהוא לא יורד ממני כבר מספר שנים רצופות. לגמרי התכשיט הכי יקר לליבי!

התכשיט הכי יקר לליבי הוא צמיד של אמא שלי ז"ל. אימי נפטרה כשהייתי בת 16. אני זוכרת את היום הזה. אימי הייתה מאושפזת בתל השומר עקב מחלת סרטן השד. כל התכשיטים של אמא היו מונחות בצד על מדף השולחן בבית החולים. הייתה שם טבעת הנישואין שלה לבן זוגה והצמיד. תמיד אהבתי את הצמיד הזה. צמיד מזהב עבה קלוע לצמה וזרקונים לכל אורכו חוץ מזרקון אחד שהיה חסר. כשאימי נפטרה היינו כולנו סביבה אני, אבא שלי ואשתו ובעלה של אמא. ביום הפטירה נתתי לבעלה את הטבעת ואת הצמיד לקחתי אלי. עד היום הצמיד במגירה מחכה לעבור מתישהו לילדה שלי. כשאזדקן אתן לה את התכשיט של אמא ביחד עם כל התכשיטים האחרים.

התכשיט שהכי יקר לליבי הוא תליון זהב של "חי" .. מוגזם בטרוף !(ענק)
זוהי מתנה מסבתא היקרה שלי

התכשיט שיקר לליבי היא שרשרתכדורים זהב צהוב שקיבלתי ביום הולדת 40 מבעלי לא מורידה אותה היא יוצרת אנרגיה טובה

התכשיט היקר ביותר הוא תליון זהב בצורת גלובוס אותו מקבלת כל אחת במשפחה המורחבת מסבתא בארהב מתנה ליום הולדת 12. סבתא היא אישה אמיצה ומיוחדת שהיתה נערה בזמן השואה. היא מתקרבת לגיל 90 ומהווה מקור השראה לכולנו. התליון מיוחד מאוד , חרוטות עליו הארצות ממש כמו בגלובוס והוא תמיד מעורר שאלות. כל הבנות במשפחה עונדות אותו בגאווה. היום זה כבר נהפך לסמל מסחרי שלנו… בנות מהסביבה שפוגשות אחת עם תליון כזה שואלות מיד ״את גם קשורה למשפחת..?

התכשיט הכי יקר לליבי זהו צמיד זהב שקיבלתי מאמא שלי . במקור הצמיד היה בכלל שרשרת זהב של סבתא שלי ז"ל שהביאה אותו ממצרים וכאשר נפטרה הבנות שלה וביניהם אמא שלי קיבלו את התכשיטים שלה . אמא שלי קיבלה את השרשרת הלכה לצורף שהפך אותה ל-4 צמידים ונתנה לי לשתי אחיותיי ולאשתו של אחי כל אחת צמיד ומאותו היום הצמיד תמיד איתי וככה סבתא שלי תמיד איתי…

התכשיט הכי יקר לליבי הוא הטבעת אירוסין של אימי שנפטרה לפני שנה וחצי.
אימי קיבלה את הטבעת מאבי בשנת 1955 כשהתחתנו, טבעת די פשוטה כי לא היו בעלי אמצעים חישוק עם 5 כתרים שבתוכם 5 זרקונים שהוא קנה בבוליביה, אבל זו הייתה טבעת עם הרבה הרבה אהבה.
לפני 10 שנים כשאימי חלתה באלצהיימר בתחילתה של המחלה ביקשתי ממנה אותה והיא הבטיחה לי את הטבעת במשך כל השנים שהייתה חולה מצפונית לא יכולתי לקחת אותה ממנה למרות שלא ענדה אותה. כשהיא נפטרה לקחתי אותה עם הרבה כאב והיום לצערי אני לא יכולה לענוד אותה כי אני מפחדת מלאבד אותה אז היא שמורה בכספת.

התכשיט היקר לי ביותר…
את אהובי פגשתי אחרי מסע ארוך לחופש כשאני אמא לילדים ומתחילה לבנות את חיים שהתפרקו.
בשלב הזה כבר לא האמנתי שקיימת אהבה וחלמתי רק על גידול הילדים ושקט.
אותו פגשתו במקרה בעודי עמדתי בראש המדרגות הנעות בקניון ממתינה לחברה והוא עולה בהן המבט שלנו נפגש לשניה והזמן קפא…
לאחר חודשיים של אהבה מושלמת על החוף ממש בשקיעה הוא ענד לי טבעת יהלומים ונשבע לאהוב אותי לעולם…
עברו מאז 6 שנים והיהלומים בטבעת נוצצים בדיוק כמו האהבה שלנו.

לפני כמה חודשים סבתא שלי נפטרה. היינו קרובות.
קיבלתי בירושה את הטבעת נישואין שלה, שמסמלת עבורי את הזוגיות השלמה והיפה שהייתה לה ולסבא שלי. זו לא הייתה זוגיות מושלמת אך היא הייתה שלמה.
זו טבעת זהב, פשוטה, לא מתחכמת וסביר שגם לא יקרה – אבל בשבילי, זהו התכשיט היקר ביותר שלי.

התכשיט שהכי יקר לליבי זאת טבעת פשוטה שעלתה שקל שבני בן ה7 קנה לי מהמכונות של הילדים. טבעת פשוטה מאוד אבל מרגשת אותי בכל פעם שאני שמה אותה.

התכשיט היקר לי ביותר הוא תכשיט שקיבלתי מסבתי ז"ל שהיתה חוגגת עימי כל יום הולדת, עד שלצערי נפטרה לפני כעשר שנים ומאז כל יום הולדת שלי (שאגב חל ביום שבת הקרובה) אני קצת עצובה.
לפי כשנתיים אפילו כתבתי עליה שיר ששרתי בסיום הלימודים שלי!
מתגעגעת אליה=(

לפני יותר מ 15 אבי היקר נפש באילת וביקר במפעל ליהלומים. הוא קנה לי משם אבן טופז קטנה בגודל הציפורן של הזרת בסכום של 100 דולר רק בגלל שקוראים לי טופז. הוא איחל לי להנות ממנה ואני צחקתי בתגובה של מה יש לי לעשות עם זה לעזאזל? עם השנים התחברתי לשם שלי קצת יותר שיבצתי אותי בתליון עם שרשרת ולא הסרתי אותה מעליי. יום אחד היא נקרעה ונפלה. לא נמצאה מעולם. שיחזרתי אותה אצל צורף. אחת לאחת. אבא לא גילה מעולם :) מאז היא בלתי נפרדת ממני, היא מלווה אותי ברגעים חשובים. ואם אני מרגישה שהיא טיפה עומדת להיקרע אני רצה לתקן אותה. מה שמצחיק שבעת השיחזור האבן עצמה לא עלתה יותר מ40 שקל.

התכשיט הכי יקר לליבי הוא טבעת שקיבלתי מהוריי ליום הולדתי ה 16. טבעת שנקנתה במגנוליה עם אבן בצבע תכלת בגוון מיוחד. הטבעת אבדה לי במהלך שירותי הצבאי ועד היום אני עצובה על כך. אך עדיין נשארה ותמיד תישאר התכשיט הכי יקר לליבי.

טוב, אז כמובן שאני יכולה לכתוב על כמה טבעות הנישואין או האירוסין שלי יקרות לליבי, ומסמלות את הקשר המיוחד שלי ושל בעלי, אבל האמת היא שהתכשיט (אם אפשר לקרוא לזה תכשיט) שהכי יקר לליבי הוא שרשרת קטנה ומתוקה מחרוזים צבעוניים שהבת הקטנה שלי הכינה לי לפני כחודש כשהלכה לגן, ולוותה בצירוף המילים ״אמא אני אוהבת אותך״. מאז אני נאלצת לענוד אותה כל צהריים כשאני חוזרת מהעבודה, אולי אם אזכה בשרשרת הזאת היא תרשה לי להפסיק לענוד את שלה…

התכשיט היקר לליבי הוא שרשרת עם אבן אודם יפיפה מעל, התכשיט שקיבלתי בירושה מסבתי ז"ל, כדור שלישי לזוועות של אז.
שרשרת ששרדה יחד איתה והיתה עדה, כמוה, לזוועות שלא ניתן לתאר…
לענוד אותה זהו מבחינתי סמל יקר ערך לאות של ניצחון, לאות של גאווה.

התכשיט הכי יקר לליבי בעצם לא נמצא אצלי.. סבתי ז״ל הייתה עונדת שרשרת לב שמורכבת ממלא פרחים. למיטב זכרוני הילדים קנו לה ליום ההולדת ( לפני שנולדתי..). כשהיא נפטרה, היה לי קשה לבקר אצלה בבית או לדבר אודותיה, כך שמכרו אותה היות ולא חשבתי על השרשרת בזמן.. הרי ממש רציתי לשמור אותה. אולי היא לא השרשרת הכי יקרה, אבל מבחינתי היא האוצר היחידי שהייתי רוצה, ומי יודע, אולי יום אחד אראה אותה שוב.

התכשיט שהכי יקר לליבי הוא שרשרת זהב כבדה ששייך לסבתי היקרה ז״ל. הייתי מאוד מאוד קשורה אליה וביום אחד נפלה והודיעו לנו שנשאר לה חודש לחיות ממחלת הסרטן שהיה מפושט בכל גופה.
וכך היה… בחודש אחד חלה הדרדרות דרמטית בבריאותה ונפטרה.
קיבלתי את השרשרת שלה לאחר מותה

התכשיט שהכי יקר לליבי הוא טבעת האירוסין של אימי היקרה. טבעת מזהב לבן נקיה עם מעין כוכבים המוטבעים מסביבה. טבעת זו כמו כל התכשיטים שהיו לי ושהביאה לי אימי נגנבו ונלקחו ממני שבוע לפני חג הפורים. ליבי כואב על גניבת הטבעת אבל הכי חשוב שאף אחד לא נפגע במהלך הפריצה. שתהיה אחלה שבת.

השאלה פשוטה אבל התשובה שלי מורכבת. רוב התכשיטים שלי לא שווים הרבה מבחינת ערך כספי, אבל לחלק מהם יש ערך רגשי שלא יסולא בפז. יש לי שרשרת שקיבלתי מתנה מדודה שלי לכבוד הולדתו של בני הבכור (כבר כמעט בן 20). אני עונדת אותה לפעמים בחגים ואירועים כי ביום יום היא מסתבכת לי בשיער (בעיה של בנות עם שיער מתולתל). אבל הדבר העיקרי שבאתי לכתוב עליו הוא על קופסת תכשיטים מיוחדת משנות ה70 וה80 שהייתה של אמא שלי ז"ל. הקופסה מעוצבת בסגנון עתיק כמו תיבת אוצר קטנה מעץ עם בד אדום בפנים שנותן לה מראה יוקרתי. אמא שלי נפטרה כשהייתי בת 16. כעבור כמה שנים ישבנו בנות המשפחה לחלק בינינו את התכשיטים (אחותי, אני, דודות שלי, סבתא שלי ובת דודה שלי). אני אמרתי שאני רוצה בעיקר את הקופסה הזאת שהזכירה לי את הילדות. הייתי מסתכלת על אמא שלי, כשהייתי ילדה קטנה, כשהייתה מוציאה עגילים או שרשרת מהקופסה. לפעמים גם הייתי משחקת לה עם הקופסה. היום חלק מהעגילים האלה נמצאים אצלי בקופסה יחד עם השעון יד הכסוף שלה (שכבר מזמן לא עובד) ושרשרת כסופה שאמא שלי הייתה עונדת. בשרשרת יש תמונה עגולה שלי ושל אחותי כשהיינו ילדות ממש קטנות ותמימות ולא העלינו על דעתנו שכעבור פחות מ10 שנים כבר לא תהיה לנו אמא. אמא שתמיד אמרה שאנחנו הכי יקרות לה בעולם. שמתי בקופסה גם כמה תכשיטים שלי וכל פעם שאני פותחת אותה כדי להוציא ממנה משהו (בד"כ זוג עגילים פשוטים מעץ), אני רואה את התכשיטים של אמא ונתקפת בפרץ נוסטלגיה. דרך אגב, את המעט תכשיטים היקרים של אמא, לקחו שאר בנות המשפחה כי הם לא בסגנון שלי. העיקר שיש לי את "תיבת האוצר".

התכשיט הכי יקר לליבי זאת שרשרת שהתליון שלה הוכן מטבעת האירוסין של סבתא שלי. אחרי שסבתא שלי נפטרה קיבלתי את טבעת האירוסין שלה שהוכנה בשבילה במיוחד, רציתי לשמור עליה והרגיש לי לא נוח ללכת איתה על האצבעות אז החלטתי לקחת אותה לצורף שיהפוך אותה לתליון,ככה היא גם יותר קרובה ללב שלי.

התכשיט היקר ללבי הוא טבעת נישואין פשוטה של אמא שלי ז"ל . שאני עונדת אותה אני מרגישה געגוע עצום.

התכשיט הכי יקר לליבי הוא תכשיט שקבלתי מבעלי בגיל 40. היום אני כבר כמעט 67 והסיפור מרגשת אותי כל פעם מחדש. הוא נבחר לנסוע להשתלמות מטעם העבודה. הייתי אמא צעירה עם שתי בנות בבית. בשדה הוא ראה זוג עגילים מזהב עם אבני חן. הוא ידע שאני הולכת רק עם זהב בגלל רגישות לדברים אחרים. כשאשר הגיע לאיטליה יום אחד הגיע משהיא למכור זהב. הוא ראה זוג עגילים בצורת חישוקים. אני לא הולכת עם עגילים צמודים לעתים קרובות היא הסבירה לו שהסגירה של העגיל מאוד נוח. הוא לקח לי אותם מיד. שחזר הביתה כמובן הביא לבנות מתנות ולי את שני הזוגות של העגילים. לעצמו לא קנה כלום. אמר לי שהנסיעה היתה מוצלחת. רצה לשמח אותי והבנות. עד היום אני נהנת מהמתנה המדהימה שקבלתי מאיש יקר ומדהים. אהוב שלי ריגשת אותי. עברו במון שנים ועדיין מאושרת תודה

סבתא רבא שלי נקראה דבורה ואני קרויה על שמה. הייתה לה טבעת עם האדום ד׳ ואבן רובי קטנה. טבעת שהתגלגלה ושרדה באורח פלא את השואה. בעת שאימי הייתה בהריון איתי, סבתה דבורה נפטרה והביאה לה את הטבעת במטרה להעביר לי אותה כשאוולד. שנים לא התחברתי לשם השני וה״מיושן״ הזה, עד שאותה סבתא הגיעה לאימי בחלום ושאלה עלי. מאז אני לא מורידה את הטבעת ואקח אותה גם לחתונה שלי. אני מרגישה אליה ואל השם שייכות עזה

התכשיט הכי יקר לליבי זה צמיד שחבר שלי קנה לי לחודש הראשון שלנו
הוא לא מיוחד או באיזה עיצוב אישי הוא הכי פשוט שיש, אבל יש לו משמעות סנטימנטלית אז הוא מרגש אותי ונמצא עליי תמיד !
עוד מעט אנחנו שנה ביחד והצמיד הזה רק מביא לי מזל

התכשיט הכי יקר לליבי הוא כנראה דווקא הזול ביותר, בן זוגי קנה לי שרשרת עם שם (הכינוי שלי) מאמן מקומי באיטליה בטיול שהיה עם חברים כשכולם המתינו עד שהאמן יסיים את מלאכתו. היא לא מפוארת מידי, אבל אני פשוט אוהבת ואת עצם המחשבה

היה מתבקש לכתוב שזו טבעת האירוסין שלי, אלא שאין לי כזאת. ההחלטה להינשא הייתה מאוד ספונטנית, והיו לי אז כל מיני דיעות משונות על טבעות אירוסין ואבנים טובות, ובצירוף מצב כלכלי גרוע, היה קל לוותר על זה.
עם השנים, הצטערתי כמובן על ההחלטה וקניתי לי פה ושם טבעות מיוחדות, אהל אף אחת מהן לא נראתה כטבעת אירוסין
ואז הגיעה הלידה השניה, והיו צירים אך לא הייתה פתיחה, אז הלכנו לנו להסתובב בקניון לפתוח את העיניים והלב ולקוות שמשהו למטה יפתח גם… ופתאום ראיתי טבעת מושלמת עם רקע קוואץ שחור ועליו ספיר מושלם. משהו שעד אז לא ראיתי בשום מקום. מייד רציתי אותה, אבל לאור המחיר הגבוה, החלטתי שאני במצב הורמונלי עדין מידי ולא פנויה לקבל החלטות.
חזרנו לבית החולים, ילדתי ילד מדהים, אבל עדיין רציתי אותה. כשחזרנו הביתה היא חיכתה לי… יחד עם פמוט נוסף לכבוד הנשמה החדשה שבבית.
זה התכשיט היקר ביותר לליבי, לא רק בגלל יופיו, אלא גם בגלל שהוא זיכרון מאושר. וגם כי הוא עשה אותי אישה מהוגנת עם טבעות אירוסין ונישואין לפי הספר;)

התכשיט הכי יקר לליבי הוא טבעת יהלומים וזהב לבן בסיגנון עתיק ומאד מיוחד. היא יקרה לי כי קיבלתי אותה מחמתי ז"ל שכאשר כבר הבינה שהסוף קרב (ניוון שרירים…)חילקה את התכשיטים שלה בין ביתה לנכדות שלה ואת הטבעת הזו בחרה לתת לי. כל פעם שאני עונדת אותה, אני מרגישה שבאיזשהו מקום היא נמצאת איתי וגאה בי ובנכדים שלה, גם אלו שלא זכתה להכיר. kaftzi@bezeqint.net

התכשיט הכי יקר לליבי זו טבעת הנישואים שלי שבעלי קנה לי.הרבה עברנו עד שיכולנו לומר שאנו נשואים.שהתחלנו לצאת הערימו עלינו המון קשיים ואיומים ומה לא בכדי שלא נהיה ביחד אבל האהבה מנצחת ולאחר מלחמה לא פשוטה אנו ביחד כבר 23 שנה וכל הזמן שאני רואה את הטבעת על אצבעי אני גאה במלחמה שניצחנו.בכל מקרה אל תוותרו והילחמו בהצלחה לכולם

היי קוראים לי יעל שלג ואני בת 17 והתכשיט הכי יקר לי זו הטבעת שקיבלתי מסבתי לאחר שהיא נפטרה וזה הדבר הכי יקר לי מכל …זו הייתה טבעת זהב אמיתי עם יהלום ממרוקו כי משם באה סבתי…עד שיום אחד שיחקתי עם עם אחי בגינה והיא פתאום נשברה לי…נורא התבאסתי ….
אני מאשרת שקראתי את התקנון
Hgkakd156@gmail.com

התכשיט הכי יקר לליבי הוא טבעת שקיבלתי מבן זוגי רן, טבעת שמסמלת את ברית הזוגיות שלנו אשר נמשכת כבר יותר מ 8 שנים. ❤️ ana1406@walla.com

התכשיט שהוא הכי יקר לליבי הוא טבעת שנתן לי בן זוגי , אשר מסמל את ברית הזוגיות ביננו כבר יותר מ 8 שנים.