100 שנה לבלרינות: הנעליים שאהבנו כילדות אף פעם לא יצאו מהאופנה

•  
•  
•  

נעליים מעצבים באהבה או לא מעצבים בכלל (צילום: יח"צ)

פעם לנעליים היה שמור כבוד מיוחד. כל רכישה של זוג חדש הייתה מלווה בתכנון מראש, בחירה גורלית בחנות המתאימה והוצאה כספית לא קטנה – כי ידענו שמדובר באביזר שיישאר אתנו שנים. מאז תעשיית האופנה השתנתה ללא היכר, וכניסתן של החנויות המקוונות טרפה את כל הקלפים. נעליים הפכו לפריט מהיר ואפילו זול, כזה שמאפשר לנו להתחקות אחרי הטרנדים המתחלפים על חשבון הנוחות והאיכות, שלא לדבר על הניצול של כוח האדם שאמון על ייצורן בסין.

לא הרבה חברות משפחתיות מסוגלות לשרוד באקלים הזה ולהתחרות עם ענקיות האופנה ששולטות בשוק, אבל פריטי בלרינה מצליחה – המותג הספרדי האהוב על הישראלים חוגג עכשיו 100 שנים להיווסדו, וזה לא במקרה.

•  
•  
•  

הפרזנטורית אוליביה פלרמו התחילה בתור לקוחה (צילום: יח"צ)

את פריטי בלרינה (או מסקרו כפי שנקראת החברה במקור) הקים פדרו מסקרו, שפתח סדנה קטנה לייצור נעלי בלט עבור ילדות מנורקה, אי יפהפה סמוך לברצלונה (כמו מיורקה רק בקטן, אם תרצו). פאסט פורוורד לשנות 2018 ובראש החברה עומד הצמד המושלם – אורסולה, נכדתו של פדרו, ודיוויד,אבי ילדיה. היא: הטייפקאסט הספרדי, סוערת, יצירתית ומצחיקה. הוא: הגבר הבריטי האידיאלי, צ'ארמר רציני בעל חוש עסקי מפותח. קשה לפספס את האהבה הגדולה שלהם ואת המתח בין השניים אפשר לחתוך עם כפית, אבל הם גרושים.

עם השנים עברה החברה אל בנו של פדרו, חיימה, ואחר כך אל הדור השלישי והנוכחי שעשה בה לא מעט שינויים. מנעלי בלט (אותם היא מייצרת עד היום) התקדמה למגוון נעליים אופנתיות, ובמקום הסדנה הקטנה עומד היום מפעל גדול ממדים עם חלונות עצומים המשקיפים אל נוף ירוק עוצר נשימה.

•  
•  
•  

תמונת האבות המייסדים שמתנוססת בכניסה למפעל של פריטי בלרינה

באופן מפתיע, הקונסטלציה החדשה לא שינתה דבר מתחושת המשפחתיות והמסורת במקום. החומרים האיכותיים ביותר מיובאים אל האי מרחבי העולם, אבל תהליך הייצור מתבצע שם מתחילתו ועד סופו. במפעל מועסקים עשרות עובדים, ממנהלים ועד מדביקי סוליות, אבל כולם תושבי הכפר ומכירים זה את זה. נמצאות שם המכונות המשוכללות ביותר, אבל כל נעל עוברת בסוף תהליך הייצור (הכולל לא פחות מ-70 צעדים) תחת ידיו של הסנדלר הוותיק שמבצע בה תיקונים וגימורים אחרונים. יש תחושת איזון מושלמת בין קדמה והערכה לעבר.

אין ספק שלאווירה הזאת אחראים אורסולה, דיוויד ויתר שבט מסקרו. אלבום המפעל שזור בתוך האלבום המשפחתי שלהם, והם מתעדים בו הכל – את תעודת המשלוח הראשונה שיצאה בדפוס, זוג נעליים שנעלה בתה של קייט מוס באירוע והוחזרו עם כתמי דשא וגם מכתב אישי מהמלכה לטיסיה, שאת המעטפה שלו קרעו בטעות לגזרים כי לא ניחשו מי השולחת המיוחסת. נקודות הציון הללו שמורות היטב, לצד תמונות האבות המייסדים ואלה של הנכדים והנינים.

•  
•  
•  

מכונות משוכללות לצד מגע יד אדם (צילום: נגה זילבר)

הקשר הישראלי עם פריטי בלרינה, שלימים הפך כל כך מצליח, התחיל לגמרי במקרה. נועה תורן אדלר, מי שעמדה אז בראש מחלקת השיווק ואחראית קניינות בקסטרו מן, נתקעה בלונדון בגלל טיסה שהתבטלה. היא טיילה ברחובות ונכנסה לחנות נעליים של מסקרו, כשמאחורי וילון אדום ראתה את הקולקציה של פריטי בלרינה. נועה התאהבה ושכנעה את דיוויד ואורסולה להפוך אותה לזכיינית הראשונה של הרשת בעולם.

מאז אדלר מעורבת מאוד בתהליך העיצוב של הפריטים שמגיעים לארץ, כך שמדובר בתמהיל ייחודי שמותאם לקהל המקומי ולצרכיו. כך למשל בקולקציית הקיץ אפשר למצוא לצד נעלי הבלרינה הקלאסיות גם כפכפי מיול טרנדיים מעוטרים ברקמות והדפסים פרחוניים, לואפרים בהדפסי חיות ונעליים שטוחות ומחודדות בשילוב ניטים ורקמות. אז נכון, לא מדובר במוצרים עם תגית מחיר דומה לזו של רשתות האופנה המהירות, אבל יש לכך לא מעט סיבות – החל מחומרי הגלם ועד ההשקעה האנושית, דרך ההוגנות של תהליך הייצור. כך או כך התוצאה הסופית היא נעליים שלא רק משרתות את הרגליים, אלא כאלה שיש להן גם לב והמון נשמה. אלה, מסתבר, מצליחים להישאר רלוונטיים שנים רבות.

•  
•  
•  

הסניפים נראים כמו חנויות ממתקים יוקרתיות (צילום: נגה זילבר)

•  
•  
•  

אורסולה מסקרו בנעליים שמייצגות אותה נאמנה (צילום: נגה זילבר)

•  
•  
•  

לא תמונת המפעל השגרתית שיש לנו בראש (צילום: נגה זילבר)

•  
•  
•  

נעליים שטוחות עם טוויסט (צילום: יח"צ)

•  
•  
•  

החומרים מיובאים מרחבי העולם, הייצור כולו נעשה כאן (צילום: נגה זילבר)

•  
•  
•  

אף פעם לא יצאו מהאופנה (צילום: יח"צ)

*הכותבת הייתה אורחת של פריטי בלרינה בברצלונה