מתנה בשישי: 500 שקלים לאסתי לאודר

לפני שנתיים זכיתי סוף סוף לחתן את בתי הבכורה והיא בת 42, לקראת חתונתה כתבתי לה ברכה אותה תכננתי להקריא באמצע האירוע. המסע המתיש בו ליוויתי אותה כחברה באינספור דייטים כושלים ואפילו פנייה לבנק הזרע הסתיים בהודיה בחתונה מקסימה, שלאחריה בתי ובעלה הטרי עתידים להמריא לניו-יורק, עיר מגוריי החתן הטרי. הייתי נרגשת מאוד, לבושה בשמלה כחולה. בבוקר החתונה ביליתי עם בתי במלון, והמאפרת התעקשה להתאים את האיפור לשמלה שלבשתי ואיפרה אותי בגווני כחול. לא אהבתי את התוצאה בלשון המעטה, אך לא רציתי להעכיר על הרגשתה של בתי, ומפאת קוצר הזמן- הבלגתי. כאשר הגיע תורי להקריא את המכתב, הכריז עליי התקליטן, שהיה מבוסם וצוהל: קבלו את האמא של הכלה שהתאפרה בסגנון הדרדסים. כל כך התביישתי אך צחקתי כדי לא ליצור אישיו, ובקול נרעד הקראתי את המכתב לבתי, כשפרצתי בבכי הודיתי לאל שתוכן המכתב היה מרגש, כך שאיש לא חשד שאני בוכה גם כי כל כך נעלבתי ממה שאמר עליי התקליטן מול כולם כמה רגעים קודם.

אף פעם לא הייתי מתאפרת בצורה מקצועית או מנסה אפילו להשקיע בצורה דרסטית במראה שלי, מייקאפ של חברה פשוטה, סומק, צללית קטנה במקרים שיש לי חשק על הבוקר ואודם הכי טבעי שיש. יום אחד החלטתי שאני מעלה את הרמה והלכתי להתענג ולקנות מוצרי קוסמטיקה יקרים ושווים. יום אחרי שמתי אותו (בהשקעה רבה!), כשהגעתי למשרד הבנות מהמחלקה שאלו אותי אם אני מרגישה טוב כי אני נראית קצת חיוורת..שעה אח"כ הבוס נכנס ללבקש משהו הסתכל עלי מוזר ושאל אם אכלתי =S. לא ממש הבנתי על מה המהומה ואחרי העבודה נפגשתי עם חברה טובה. הדבר הראשון שהיא שאלה כשראתה אותי זה מתי עשיתי בפעם האחרונה בדיקת דם לראות שאני לא אנמית!! באותו רגע די נשברתי, כמעט התחלתי לבכות ואמרתי לה שרק ניסיתי להתאפר. מרוב רחמים היא נכנסה איתי לסופר פארם ומשם הסיפור הפך למעודד וחי יותר =)

לפני הרבה שנים כשעוד הייתי סטודנטית תפרנית הבת דודה שלי שגרה בירושלים התחתנה . כבר ערב קודם לחתונה ,שמחה ומאושרת מצוידת במיטב מחלצותי הגעתי לירושלים . אז שמלה יש , נעלים היו ועכשיו נותר לסדר רק את עניין האיפור והשיער .
בגלל שלא הכרתי אף מאפרת/מספרה בירושלים סמכתי על המלצת דודתי. הגעתי למספרה אחר הצהרים כולי נרגשת ולחוצה בעיקר בגלל שאין לי ממש נסיון בלהתאפר ובטח לא אצל מאפרת מקצוענית.
איפור הפנים לקח לפחות 30 דקות , לא ממש יודעת מה היא בדיוק עשתה לפנים שלי אבל אני הרגשתי אותן בוערות ובמיוחד באיזור העיניים . המאפרת ניסתה להרגיע אותי שהכל בסדר וכמה יפה אני נראית….
עזבתי את המספר והצטרפתי לזוג כאחת המלוות בצילומים.
כעבור זמן קצר אומר לי הנהג… העיניים שלך כמו 2 פנסים מאירים ולא בגלל הצבע שלהם..מסתכלת במראה וחשכו עיני ( תרתי משמע ).
כל אזור העניים קיבל מין צבע אדום כהה , קרוב לשחור . לא ידעתי מה לעשות , העדפתי לקבור את עצמי באותו הרגע אבל הייתי כמובן חייבת להגיע לחתונה . אנשים השתדלו להיות קורקטיים ורק שאלו מה קרה לפנים שלי אבל המבטים , המבטים שלהם אמרו הכל.
נראיתי יותר כמו ליצן מאשר כמו שושבינה.
mlevana@walla.com

היי….
קוראים לי שני.
מאז הלידות יש לי פיגמנטציה על הפנים, דבר שמאוד מוריד לי את הביטחון העצמי.
בעלי יודע שאני לא יוצאת מהבית (אפילו לזרוק את הזבל), ללא מייק אפ על הפנים.
אני משתמשת קבוע במייק אפ של אסתי לאודר דאבל וואר.
לפני כשלושה חודשים היה לי אירוע משפחתי וחברה מאוד טובה שלי המליצה לי על מאפרת טובה.
הלכתי לאותה מאפרת שהשתמשה במייק אפ של חברה אחרת ואיפרה אותי מאוד יפה לאירוע.
במהלך האירוע אחיותיי וחברותיי באות אליי ושואלות אותי איך המאפרת לא שמה לי מייק אפ על הפנים ואיך שילמתי לה סכום כזה, מכיוון שרואים את כל הפיגמנטציה שיש לי על הפנים ואיך זה שיש לי כתמים, כי מעולם לא ראו אותי ככה (רק אחיותי ידעו על זה).
מאוד נפגעתי הייתי השוק רצתי מיד לשירותים וחשכו עיני המייק אפ שהמאפרת איפרה אותי בו כאילו נעלם, כאילו לא מרחתי מייק אפ לפני שיצאתי מהבית. בראש נפול ובבכי ביקשתי מבעלי שיעזוב הכל וניסע הביתה. (כמובן שחברותי התנצלו והן לא התכוונו לפגוע בי או משהו כזה, הן רק היו בהלם מהכתמים שמעולם לא ראו).
בעלי ראה שהייתי בדיכאון וטרודה כל כך שפשוט יצאנו משם ונעלמנו לכולם , נסענו חזרה הביתה.
ומאז אין סיכוי שאני נותנת למישהו אחר לאפר אותי ללא המייק אפ שלי של אסתי לאודר הדאבל וואר שנישאר על הפנים לכל אורך היום ואינו יורד כלל!!!!

רוב שנות ההתבגרות היו לי פצעונים וכשגיליתי את הקונסילר הירוק הייתי ממש בהיי. הייתי בטוחה שהוא מסתיר הכל ושמיותר לכסות אותו במייקאפ/קונסילר בגוון עור. יום אחד השתמתי קצת יותר מידי בקונסילר הירוק ויצאתי מהבית …… אני אולי פספסתי את התוצאה הסופית בגלל התאורה הגרועה אבל הסביבה לא. בהתחלה היו רק מבטים ותהיות ואחר כך באו ואמרו לי שהפרצוף שלי ירוק (בצורה סופר מעליבה אבל כנראה הדחקתי את זה ממש). בתור מתבגרת לא ממש ידעתי איפה לקבור את עצמי ועברו שנים עד שחזרתי להשתמש בקונסילר ירוק שוב (למורות שממש היייתי צריכה אותו)

אני אוהבת מאוד איפור זה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי זה ממנף אותי ובעיקר עושה לי טוב בנשמה.
שבוע הבאה בע״ה אני בת ארבעים ולצערי אני חולת
סרטן מזה מספר שנים,אני מאוד חיוורת לאור לטיפולים הקשים כימוטרפיה הקרנות ניתוחים…
אני לא מצליחה להתאפר כמו פעם האיפור לא נראה טוב על פניי אף פעם העניים לא מאופרת זהה בעיניים, כל פעם הבנים שלי הקטנים אומרים לי שאני לא מתאפרת תואם לצבע אור שלי ולא מאפרת באופן שווה את עיניי.
אשמח לקבל באהבה ענקית איפור חדש שמתאים לגוון עורי ובכלל לשמח את ילדיי ובעיקר את ליבי

sf

"אין לך שפתיים בכלל למה את שמה אודם ?!"
בעלת שפתיים דקות :(

ira167525231@gmail.com

זה היה לפני המון שנים. הייתי אז סטודנטית, התיישבתי באוטובוס לכיוון רמת אביב. קיוויתי, כל כך קיוויתי שאפגוש אותו גם בנסיעה הזו, את הסטודנט המזוקן לפילוסופיה שחלק איתי את הקורס לאנגלית. הייתי מאופרת, כרגיל, שפתון אדום, ופס של עפרון שחור בעפעף התחתון של העין, אלא שהפעם התעליתי על עצמי והוספתי גם צללית תכולה מלוא עפעפיי העליונים. כולי ציפיה חיכיתי לראותו בין הנוסעים העולים לאוטובוס, והנה, פתאום הבחנתי מרחוק בצדודיתו. ליבי החל לפעום במהירות מטורפת, כמה קלישאתי ככה נכון. הוא התקדם לעברי, נעצר ליד מקום מושבי, הביט בי במבט מרפרף, ופלט בספק אדישות ספק גיחוך קל: ״החלטת להתחפש היום לאינדיאנית, הא? שלל תשובות מתחכמות להפליא התרוצצו במוחי, אך בזמן האמת לשוני דבקה לחיכי, הרגשתי כמו דג מעושן באריזת וואקום, מיובשת לגמרי. טוב, ככה זה כשאת צעירה, בשלבי התאהבות ראשונים, והבטחון העצמי שלך עדיין מחפש את עצמו, את היצור הכי פגיע בעולם.

התחתנתי לפני שנה ובחתונה שלי האורחים לא זיהו אותי בכלל!!! היו כאלה ששאלו האם הם בחתונה הנכון וכמה ציינו שאני בכלל לא דומה לעצמי, שאני לא נראת ככה ביומיום וחבל שאני לא נראת ככה ביומיום. חשוב לי לציין שהאיפור של החתונה היה באמת מדהים, כלומר לדעתי האורחים התכוונו לזה שביומיום אני לא משהו… מצד אחד מעליב ומצד שני נותן מוטיבציה להשקיע יותר ביומיום.

הכי נוראית שקיבלתי היה מבעלי. לפני 3 שנים, כשרק התחלנו לצאת הייתי שוקדת מול המראה שעה שלמה לפני כל דייט על איפור פנים מלא כידי להיראות flawless. אחריי כמה זמן, כנראה כשהוא הרגיש פתוח איתי הוא אמר לי ״כל הפסים שאת שמה בלחיים שלך ממש מכוערים ומיותרים, אני לא מבין מה את עושה בפנים שלך, הפרצוף שלך נראה כמו מסכה״. יצאה לי כל הרוח מהמפרשים. הוא התכוון לסומק&ברונזה&הייליטר. השתחררתי מה מייקאפ רוטין שלי בצער ומאז אני שמה אך ורק סומק ואולי הייליטר באירועים מיוחדים.

אני סובלת מגבות בהירות מאוד, בתקופת התיכון מרחתי עפרון גבות במטרה להכהותן ואני חושבת שהתוצאה הייתה טבעית ועדינה.. שהלכתי לשיעור אחד הבנים בכיתה אמר לי שאני נראית כמו יצחק שמיר, נעלבתי באותו הרגע אבל לא היה ממש אכפת לי מה הוא אמר, כי הרגשתי טוב עם התוצאה..

היתי בת 14 והקופאית בסופר אמרה לי שאני נראת כמו דראג קווין. עלבון כזה עוד לא היה לי. מיותר לציין שמשם למדתי להתאפר מהמם חח

בתחילת שנות האלפיים, כשהייתי ילדה טובה בחטיבת ביניים, צפיתי באין ספור אופרות סבון (היי היפים והאמיצים!). כשהגיע האחד באפריל וישבתי משועממת עם חברה בחדר החלטתי שזה יהיה רעיון מצוין שנאפר אותי כאילו קיבלתי פנס בעין ונלך לקיוסק השכונתי כדיי לעבוד על המוכר תוך כדיי ריב מבוים.
ציירתי עיגול גדול מסביב לכל עין שמאל ופשוט מילאתי אותו בצלליות כהות סגולות וכחולות של אמא שלי (אכן תחילת שנות האלפיים).
יצאנו מרוגשות מהבית חושבות על "הריב העסיסי" שלנו וכמה המוכר בטח ייבהל. כמובן שהגענו הוא הסתכל עליי מוזר ואז עוד לפני שהספקנו לשחק הוא שאל אותי למה יש לי עיגול מסביב לעין.
לא התבלבלתי ועניתי לו שקיבלתי אגרוף,
הוא עצר רגע, הסתכל עליי, ואז פשוט התחיל לצחוק בטירוף בלי הפסקה. כמובן שחזרנו מהקיוסק בלי כלום וגם בלי להוציא מילה..

אני סובלת מאקנה… ויש לי כתמים על העור,
אז פעם אחת אמרה לי מישהי גם אם ץשימי שפכטל זה לא יעזור

התגובה הכי מעליבה שקיבלתי על האיפור שלי היתה מהבוס שלי לשעבר ולהלן הציטוט: לכי לחנות האיפור הקרובה, תקני מסיר איפור ותורידי מעלייך את כל המסיכות שבנית על עצמך ואת יכולות הזיוף שמרחת על פנייך…יש לציין שהתגובה שלי לעומת זאת הפתיעה גם את עצמי וזאת בהמשך לעובדה שכן הלכתי לחנות האיפור הקרובה והתפנקתי לאלתר על כל ליין האיפור של אסתי לאודר…

בתמימות של ילדים..בני החליט שאני נראית כמו מכשפה רעה עם האיפור היום..ואת זה הוא החליט להגיד שלא לאמר לצעוק בפורום עם מרבית האנשים במקום העבודה שלי

einav2712@gmail.com

לפני בערך 5 שנים התאפרתי לאירוע והשקעתי בערך שעתיים כדי שהעיניים יצאו סימטריות עם צלליות איילנר ממש הכל…שם היה מישהו שלא הכרתי והוא שאל כמה זמן התאפרתי ואחרי שסיפרתי לו הוא אמר לי שעדיף שהייתי באה בלי איפור בכלל אפילו שלדעתו יצא סביר אבל עליי זה לא ניראה טוב….במזל לא ירדו לי דמעות והרסו את כל האיפור

שמתי ליפסטיק כהה, סגול-חום וחזק, והרגשתי הכי מועצמת ונשית בעולם. כשזה בגיל ההתבגרות (17) זה היה הכי חשוב בעולם ומרים לי בטירוף. תמיד אמא שלי הייתה מתגאה בי בכמה שאני יפה וחכמה, אבל כשבאה המשפחה מחו"ל וקבענו עם איזו עוד דודה זקנה (שהיא ה-סמל לכיעור פלסטי) ברגע שירדתי עם האודם הזה היא התפלצה בטירוף, אמרה לי שאני נראית כמו זונה מכוערת ושאם אני לא מורידה את האיפור אז אני לא יכולה לבוא ל"מפגש המשפחתי" (כולה בית קפה בואו לא נגזים). סוף סיפור אני לא ראיתי אותם כי לא הסכמתי להוריד את האודם ואמא לא דיברה איתי שבוע. בנוסף לא ממש עזר שאח שלי שאל אם אכלתי קקי (בשיא הרצינות)…

בתגובה שכחתי לציין את הכתובת מייל שלי yael9928@gmail.com, תודה יעל.

יצאתי לדייט ראשון עם בחור, בשנייה שראה אותי אמר :״לא ידעתי שאני יוצא עם ליצנית״ בגלל שהייתי עם צלליות ואיפור מלא וישר אחר כך אמר ״קצת הגזמת באיפור לא? נראה קצת דראג קווין״ אחרי התגובה. הזאת הזזתי את הרגליים שלי הביתה

לפני חודש הלכתי לאירוע כולי מאופרת וידיד שלי החליט להריץ עליי בדיחה ובלי ששמתי לב העביר לי אצבע על הפרצוץ והאיפור נמרח שם… עד שהבנתי על מה כולם מסתכלים, מישהי אמרה לי "תלמדי להתאפר או שלא תצאי מהבית" ולא הבנתי מה החא רוצה ממני.

לפני 3 שנים התחתנתי וכחודש לפני מועד החתונה סגרתי על איפור ניסיון אצל מי שהיתה אמורה לאפר אותי ביום החתונה שלי…בזמן איפור הניסיון ביני לבין המאפרת לא היתה שום כימיה ואיך לומר זאת בעדינות…הדבר ניכר גם בעבודת האיפור שכן, עם האיפור הזה השתתפתי בחתונת גיסי והתגובות היו צוננות עד קפואות להלן מקבץ בסדר עולה מן הקל אל הכבד: האיפור שלך עשוי מידי, דודתי , והגרוע מכל : פורימי מידי . מיותר לציין שאחרי תגובות כאלה ויתרתי על שרותיה של הגברת מאפרת ובחרתי באחרת….

הדבר הכי מעליב שאמרו לי על איפור זה האם התאפרתי בטמבור בחושך זה היה ממש מעליב ומאז אני מתאפרת מאוד עדין ואני נורא אשמח לזכות:)

אז ככה…לעבודה אני אף פעם לא מתאפרת, וגם השיער שלי תמיד אסוף, יש שיאמרו קצת מוזנחת :) אבל כשאני יוצאת אני תמיד מתוקתקת. פעם הייתי באירוע של חברה מהעבודה והייתי מאופרת ומפונפנת , האיפור היה בולט מאוד ומאוד טרנדי עם אודם מאט גס בצבע דובדבן. למחרת אחת הנשים מהעבודה שהיו איתי באירוע אמרה לי : תשמעי, מרוב שהיית יפה! לא זיהיתי אותך!!!! אז אתן בטח אומרות לעצמכן עכשיו נו מה את רוצה היא החמיאה לך, מה הבעיה! אז זהו שאם תחשבו על זה לעומק, זאת ממש לא הייתה מחמאה. שלא מזהים אותי כשאני עם איפור, כנראה שהיא חושבת שאני ממש מכוערת בלי. בכל אופן ממש ממש נפגעתי ממנה, דפקתי עליה צעקה שזאת ממש ממש לא מחמאה מה שהיא אמרה כרגע.ואם אני אזכה זה יהיה בהחלט פצויי על מה שהיא אמרה לי אולי אסלח לה לשם שינוי ;)

איפור אף פעם לא היה הצד החזק שלי .
סיפור שלא אשכח
לפני כארבע שנים יצאתי עם חברות ובתור נערה מתלהבת שמתי מלא איפור אודם אדום כתום , עיפרון כחול בעיניים , מסקרה, צללית , סומק חזק, בלי הרבה חשיבה וטעם , ילדה שמתלהבת מהאיפור של אמא .
בתור בכניסה ראיתי גבר חתיך שנועץ בי מבטים.
המשכנו לחכות בתור והוא ממשיך לנעוץ בי מבטים .
נכנסנו למקום , ביליתי עם החברות כל הערב ולא הפסקתי לחשוב על הבחור מהכניסה .
לקראת סוף הערב הוא ניגש אליי , שאל מה שמי
ואמר ״את מאוד יפה , באמת אבל אני חייב לשאול מי איפר אותך ככה ? היה עדיף שלא תתאפרי .. האיפור הפך אותך לליצנית ״
הוא גם לקח את המספר , יצאנו לדייט ולדייט כמובן שביקשתי מאחותי שתאפר אותי בקטנה . הדייט היה מוצלח והוא לא הפסיק להחמיא לי על האיפור .
במשך שנתיים היינו ממשיכים לצחוק על המשפט פתיחה שהוא אמר לי שלעולם לא אשכח אותו .

אני וחבר שלי בדיוק חזרנו אחרי פרידה קשה של כמה חודשים וליציאה ראשונה עם חברים שלו אחרי הפרידה הוא הזמין אותי לחתונה של חבר טוב שחו.. כמובן שרתיתי להראות כמה שיותר טוב וקניתי שמלה ורודה וסקסית רק שהחתונה הייתה ישר אחרי החורף ואני הייתי לבנה כמו סיד.. אז הלכתי לעשות שיזוף בהתזנה וקניתי ברונזר ואיפור משזף כדי להתאים לשמלה ושאני לא אראה בה חיוורת.. הייתי בטוחה שאני נראית מעולה כמו אלה שזופה.. אבל כשהגעתי לשם כולם פשוט היו בהלם מכמה שאני כתומה וכל כך בלטתי ליד כולם שלבשו שחור.. הכי מביך בעולם

בשבת הראשונה שהגעתי למשפחה של בעלי הסבתא היתה גם ולכבוד המפגש התאפרתי עדין פשוט ויפה וברגע שאני נכנסת לבית הסבתא מקבלת את פני עם המשפט הזה: "איזו שמלה מכוערת והאיפור בכלל לא יפה ונועז מידי"

אי שם בניינטיז, גלוס שקוף היה דבר מאוד אופנתי. כילדה לא ידעתי מתי שמתי מספיק מהאיפור, ולמען האמת שום דבר לא הרגיש לי מספיק. אם התקלף לי קצת הלק הייתי דופקת עוד שכבה על כל הציפורניים, עד כדי כך ששכבות הלק פשוט נשרו באמבטיה. לקראת איזו מסיבת יום הולדת שמתי קצת גלוס על השפתיים. משהו לא היה נראה לי מספיק נוצץ, או שסתם בדקתי את עתידי כמוכרת בסופר פארם, פשוט שמתי עוד ועוד גלוס שקוף.
אחותי באה אלי ואמרה לי: זה נראה כאילו ירקו לך על השפתיים.
טיפת גלוס לא נגעה בשפתיי מאז. עד היום.

בלי כוונה וממש בטעות, בזמן הבר מצווה של אח שלי היה לי מבחן באוניברסיטה.
לא אידיאלי בשום צורה, אבל אמרתי, יאלה, לא נורא, אני אתאפר ואתארגן מראש, אבוא למבחן, אסיים אותו מהר וישר ואסע למה שאספיק מהבר מצווה.
אז התארגנתי והתאפרתי ויצאתי למבחן בפול גלאם.
החבר'ה באוניברסיטה אף פעם לא ראו אותי ככה, אבל החברות התלהבו ופירגנו, והחוסר ביטחון שהרגשתי להגיע ככה למבחן כמעט ולא הורגש.
עד שפתאום, ממש כמה דקות לפני המבחן, ראתה אותי מישהי שאני והיא זה פחות. היא הסתכלה עלי ופערה עיניים, ואז במבט מזלזל היא אמרה: " לא קצת הגזמת???"
לא ידעתי איך להגיב לה, ולמרות שבתוכי צעקתי "לא! וזה לא עניינך עם כן!" בפועל מלמלתי משהו בשקט וחיכיתי שהיא תעזוב אותי. ישבתי בכיסא וניסיתי להרגיע את עצמי כדי שאוכל להתרכז במבחן ולהצליח בו. אמרתי לעצמי – תתעלמי ממנה, זה לא שווה את זה. בסוף סיימתי את המבחן, נסעתי מהר לבר מצווה של אחי, ושם היה לי ערב מדהים עם האיפור ה"מוגזם" שלי.

לפני החתונה של אחי, הלכתי למאפרת, שמסתבר שמאפרת קצת פחות עדין ממה שאני רגילה.. היא החליטה לעשות לי גוון שזוף, שלא מתאים בכלל לצבע עור שלי, ואני בתמימותי האמנתי לה כשאמרה שעד האירוע בערב- זה יתבהר קצת וייראה יותר נורמלי.
רוב התגובות שקיבלתי היו בסגנון של 'וואו לא מזהים אותך!' 'מי את ומה עשית לטל' ועוד דברים בסגנון..
אבל התגובה שקיבלתי מאחי (שהתחתן באותו ערב) הייתה- 'וואו, אחותי, את נראית כמו תפוז!'

התגובה הכי מעליבה שקיבלתי על האיפור שלי היא כשאמרו לי:" מה, שמת איפור? בכלל לא רואים".

הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי על דבריו

טוב אז יש תגובה אחת שממש זכורה לי זה היה האמת לא מזמן ,
יש איזה מישו שהייתי דלוקה עליו הרבה זמן וגם כנראה שהוא היה בקטע שלי,קבענו לצאת בערב והראש שלי היה ככ מעופף ובלחץ של זמן אז כנראה שאיפרתי רק עיין אחת אבל בצורה מוגזמת כלומר צללית שחורה ונצנצים ,ואז ירדתי לאוטו שלו והוא צחק עלי שזה נראה כאילו יש לי פנס בעיין . הייתי הכי מובכת בעולם גם בגלל שלא הייתי מודעת איך נראתי ואז הסתכלתי על המראה והזדעזעתי עליתי בחזרה והורדתי את האיפור ושמתי רק מסקרה חחחחח וחוץ מזה נהננו ממש ואנחנו עדיין ביחד

התגובה שנורא העליבה אותי שאמרו לי "מזה מסכה שמת על הפנים שלך?

הייתי נערה בבית ספר בכיתה י"ב, היה לי אקנה באותה תקופה ולכן הייתי מתאפרת איפור מלא מייק אפ+פודרה+מסקרה+סומק כל יום כשהייתי מגיעה לתיכון.
אף אחד לא היה בדיוק מעיר לי על האיפור עד שיום אחד חברה שלי בדרך חזרה הביתה שאלה אותי למה אני שמה רק מסקרה ולא שמה מייק אפ להסתיר את האקנה והתחילה להמליץ לי על כל מיני תכשירי קוסמטיקה
קצת התביישתי מיכיוון שהייתי מתאפרת כל יום שעות לפני שהייתי הולכת לבית ספר, אז פשוט עניתי לה שאני אוהבת את המראה הטבעי.
חזרתי הביתה ולא הבנתי מה אני עושה לא נכון ובאותו היום הלכתי לקנות מייק אפ חדש שהתברר כטעות והוא היה בהיר מידי וניראתי חיוורת אז לא השתמשתי בו.
אז העדפתי להישאר במראה ה"טבעי" ולא במראה ה"ערפדי".

לפני כמה שנים , יצאתי עם חברות לקפה ופגשתי חברה נוספת שלא ראיתי כמה שנים
אותה חברה שוחחה איתי מס דקות ובסיום השיחה שאלה אותי מדוע הפנים שלי כל כך חיוורות ומלאות כתמים.
לצערי בזמנו לא השתמשתי במייקאפ שכיסה את הכתמים בפני ובנוסף כנראה שבחרתי צבע בהיר מדיי
הרגשתי כל כך לא נוח שכל מה שרציתי לעשות זה לברוח הביתה.

אני נוטה להתאפר בצורה מכסה, לווא דווקא ראוותנית. ערב אחד נפגשתי לראשונה עם אמו של בן זוגי בארוחת ערב משותפת. לאירוע הגעתי לבושה בלבוש היפה ביותר שלי, שמלת ערב חלקה וצנועה. התאפרתי בצורה מאד נורמטיבית עבורי ליציאה. אך לצערי, במהלך הפגישה הבחנתי בעוקצניות שלה והביקורתיות הרבה שלה. ככה קרה שהיא הציעה לי בהתנחמדות מזויפת שכזו שהאודם שלי ״זועק לתשומת לב״. כמובן שמייד נכנסתי בתוכי והייתי מוכת הלם, החבר לא יצא להגנתי וברור שהמערכת יחסים הזו לא האריכה ימים.