מתנה בשישי: מארז מוצרים לשיער של TONI&GUY בשווי 520 שקלים

הפוני שעשיתי לפני שנתיים, והלוואי שזה היה רק בגלל שזה לא התאים לי למבנה הפנים. תקשיבו לסיפור הבא: לפני שנתיים הסתפרתי פוני טרנדי לקראת הקיץ. יצאתי מהמספרה מפונפנת כששיערי מתבדר ברוח ומיהרתי לרכוש מחליק שיאפשר לי לתחזק את הפוני הדנדש שלי. רכשתי לראשונה מחליק מקצועי ויקר, וחוסר הניסיון שלי בשימוש במחליקים ניכר כאשר לפתתי את זרועות המחליק על השורש של הפוני החדש שפשוט נמס מרוב החום ונפל על הרצפה!- מעבר לעובדה שקדמת השיער שלי נותרה קירחת בגלל הפוני שנשר, חטפתי כוויה רצינית על הקרקפת ונשארה לי נקודה של קרחת בפרונט שעד היום הזה אני מנסה כל מיני תכשירים כדי להצמיח בה שיער. לכן וללא ספק אותו פוני הוא ה-תספורת שהכי התחרטתי עליה. למרות שחלפו שנתיים, אני עד היום אוכלת את פירות אותו פוני מורעל

התספורת שעשיתי ומאד מאד התחרטתי עליה היא : היינו שתי חברות מאד טובות ולשמחתי היינו גם מאוד יפות ומקובלות, לפני מסיבת סיום של בית הספר התערבנו מי מסוגלת לעשות קרחת ולבוא למסיבה (ההתערבות הייתה על השכרת רכב למשך חודש כולל דלק – התלהבתי כי בדיוק הוצאתי רשיון) כמובן שאני עשיתי את הקרחת ובאתי למסיבה כולם היו בשוק טוטאלי אפילו חברתי של האמינה שאני יעשה קרחת כי היה לי שיער מאוד יפה . האירוע היה חוויתי אך בדיעבד אני מאוד מצטערת על זה כי בכל התמונות אני מופיעה עם קרחת ועד היום שאני נפגשת אם חבריי מהתיכון הם רק מזכירים לי את זה ואומרים שניראתי כמו בן וכך הם זוכרים אותי וכל מי שרואה את התמונות שואל מי הבחור הזה עם הקרחת? (מאשרת שקראתי את התקנון )

כשהייתי בגן חובה בת 5.5 היה לי שיער ארוך שהגיע עד לאזור האגן.
אני זוכרת שיום אחד נידבקתי בכינים בגן וכשהגעתי הביתה אמא שלי אמרה לי שתספר אותי ואח"כ תעשה לי ניקוי של כל הכינים.
אני זוכרת שהיא לקחה את מספריים מאוד גדולות ופשוט גזרה לי את כל השיער. היא השאירה לי קרה קצר קצר אני זוכרת שהייתי בהלם שבכזו קלות היא גזרה לי את כל האורך שהיה לי ופשוט התחלתי לבכות בלי הפסקה.
כשבוע ימים לא יצאתי מהחדר בכיתי בלי הפסקה זו הייתה התספורת הכי מכוערת שהייתה לי. רגע זה השאיר לי צלקת לכל החיים!!!

כילדה ונערה מתבגרת הדבר שהכי רציתי בעולם, חוץ מלהשלים את אלבום המדבקות של המורדים, היה שיער חלק מקלות במקום כל התלתלים האלה שהיו לי ולא ידעתי מה לעשות איתם, כלומר איך מעיפים את זה מהראש שלי. במשך שנים סירבתי להבין שתלתלים זה אופי וחופש, והייתי עושה הכל כדי להעלים אותם כמה שאפשר – מדביקה את השיער לראש עם ג'ל ומיליון קרמים בצבעים וריחות מוזרים יותר ופחות, מסרקת תלתלים שהיום אני יודעת שזה דבר בל ייעשה, עושה קוקו כל כך מתוח עד שהייתי מאבדת תחושה בחצי קרקפת, אבל השיא היה שהחלטתי שבדיוק כמו חברותיי עם השיער הגולש – גם אני רוצה פוני בובה!
ייאמר לזכות אמי והספר שהם ניסו לשכנע אותי שזה פחות מתאים ואולי כדאי לי לחשוב על זה שוב, אבל אני הייתי בשלי, וכך היה- יצאתי מאושרת עם פוני מקורזל. יום למחרת כבר הבנתי את גודל הטעות, זה פשוט היה נראה איום ונורא, רק חיכיתי שהשיער ייצמח שוב בחזרה. תמונות עם התספורת הזו, למשל, לא הסכמתי לעשות בשום אופן. למזלי, השיער ארך, אני והפוני נפרדנו לעולם, וגם לא הרבה זמן אחרי גיליתי את היופי שבתלתלים. היום אני כבר לא רוצה שיער חלק, ובטח לא פוני.

yarinhananiya@gmail.com

הייתי ילדה בת 14 היה לי שער מלא וארוך עד המותניים הגעתי לספר בשכונה הייתי לדה מאוד ביישנית בקשתי מספר לעשות לי דרוג מאחר שהיה לי שער באותו אורך שנים רבות רציתי שינוי קטן הספר אמר לי אספר אותך יפה ותציאי אם ראש חדש סמכתי עליו
הוא קשר את השער שלי עם גומי עשה צמה ואז לקח מספריים וחתך את כל האורך עד מתחת לאוזניים אני זוכרת שקפאתי במקום ודמעות התחילו לרדת בלי שליטה הוא מצידו עשה עוד כמה תנועות עם מספריים יבש לי את השער שנשאר על הראש לא הוצאתי מילה שלמתי ויצאתי
יצאתי מספרה בוכה עד הבית עם הרגשה נוראית הרגשתי שלקחו ממני את הדבר הכי יפה שהיה לי בגוף זה היה טראומתי עבורי ולקח מלא זמן ל התגבר על זה

התחרטתי על תספורת שעשיתי בחופש הגדול בין כיתה ד׳ ל-ה׳: לדודה שלי האהובה הייתה אז מעין תספורת קוצים קצרה, ואני, האחיינית הקטנה שלה, נורא רציתי גם. היה לי שיער ארוך ושופע, אבל רציתי תספורת קוצים קצרה כמו לדודה טלי. כל השכנועים שבעולם לא עזרו, כולל של הספר עצמו. בסופו של דבר זה קרה, אבל לא ציפיתי לתגובות שבאו אחרי: כולם חשבו שאני בן, ופנו אליי בלשון זכר. ילדי בית הספר שידעו שאני בת, פשוט רדפו אחרי בהפסקות וקראו לעברי ״את נראית כמו בן!״ כך במשך שנה שלמה כמעט, עד שצמח לי השיער חזרה. זו הייתה אחת החוויות הכי טראומטיות שחוויתי בחיי, אבל אם להודות על האמת? התספורת הזו הייתה ממש יפה. כנראה שהקדמתי את זמני :)

בברית של הבן הקטן שלי הלכתי למספרה לעשות פן. היום היה עם לחות חזקה . הגעתי לברית במצב יותר גרוע משהייתי לפני הפן.היה מאוד לא נעים.

התספורת הכי גרועה שלי היא בוודאות קרחת!! מעשה ידי על הסכין…. לא ברור מה עבר לי בראש. שלא לדבר על החצי שנה אחר כך כשהשיער צומח חסר צורה…..

בכיתה ב היתה תספורת טרנדית של קארה. כל המקובלות בכיתה הגיעו עם התספורת הזו.
אז שיגעתי את אמא שלי שגם אני רוצה.
השיער שלי מתולתל מאד מאד. והקארה היה נראה כמו פטריה מזעזעת במיוחד. יום אחרי כבר התביישתי אבל לא היתה לי ברירה. יש לי תמונה אחת ויחידה מהמראה המזעזע הזה. לרוע מזלי זו תמונת סוף שנה. שיש לכל הכיתה…

אני חושבת שלכול ילדה או נערה יש את השלב הזה שהיא מחליטה שפוני יראה מדהים עליה והיא לוקחת זוג מספריים ומחליטה להיות מישל מרסייה הבאה…אז לי זה קרה בגיל 10 ברגע של עצמאות מופרזת וחוסר שיקול דעת נוראי. כך אימצתי לי תספורת פוני מרטיטה שהיוותה את נושא השיחה ביום ההולדת ה11 שחל שבוע אחרי..

תספורת הסיוט, כשהייתי בת 10 הלכנו לטיול משפחתי בטבריה.
עשינו על האש ובקטע מסויים עמדתי ליד המנגל עם הגב ואז השיער שלי התלקח וכולם צרחו וכיבו לי את האש.
מה שנותר זה שיער שרוף היה לי שיער ארוך ויפה ואז לא הייתה ברירה אלא ללכת לספרית והיא עשתה לי מעין פיטריה שכל כך התביישתי ככה לצאת מהמספרה.

תמיד היה לי שיער ארוך וגלי ויפה. בהריון של התאומים שלי הוא היה עוד יותר יפה ומבריק…אבל חודשיים אחרי הלידה התחילה נשירה אימתנית – לא של הריון רגיל
אולי בגלל אובר ההרומונים. ואז קיבלתי החלטה להסתפר קצר
ביקשתי מהספר עד האוזניים, קארה של דורה..אפילו הוא פחד לעשות את זה
מיותר לציין שזה לא עזר לנשירה ובכלל שינה לי את השיער אלוהים ישמור
כל כך התחרטתי על הקצר הזה. אוףףףף. עד היום חודשיים אחרי חושבת שזו היתה טעות ענקית

התחרטתי על הרבה תספורות בחיי, אבל זו ללא ספק הגרועה ביותר..בגיל 12 בערך הייתי ילדה מאוד משועממת בחור נידח בארץ – רציתי לעשות פוני מגניב כמו של מיה מהמורדים..בדיוק התחילה התקופה של האינטרנט וחיפשתי איך אפשר לגזור לעצמי..כמה מסובך זה כבר יכול להיות? אז הרטבתי את הפוני שרציתי ובלי לחשוב יותר מדי גזרתי..זה היה נראה לי ארוך עדיין אז גזרתי עוד קצת ועוד..בסוף נשאר לי מעין גוש שיער הזוי עומד!! פשוט עומד במרכז הפנים..מרוב הבושות הסתובבתי שנתיים עם קשת "שאני אוהבת" עד שצמח בחזרה.

Morani181191@gmail.com

בתור ילדה מתולתלת וכשכל חברותיי עם שיער חלק ופוני שיגעתי את אמא שלי ללכת למספרה ולעשות גם לי , כמובן שהיא הסכימה אבל לפני אמרה לי שאני אחשוב על זה טוב לצערי לא חשבתי על זה כי הייתי ילדה , הלכנו לעשות פוני אמנם בשבוע הראשון הרגשתי ממש טוב אבל לאחר כמה זמן פשוט לא הסתדר לי עם השיער והתחרטתי על זה כלכך שלא רציתי ללכת לבית ספר ועד היום השיער בפוני לא צמח כלכך . ללא ספק זאת התספורת שאני הכי מתחרטת עליה עד היום .לשמחתי התחלתי לאהוב את התלתלים שלי כמו שהם ולא ללכת לטרנד לעשות החלקה .

כשהייתי חיילת היה לי שיער גלי שלא לומר מתולתל, שטני ומלא, יום אחד הקוסמטיקאית שלי הציעה לי לעשות גוונים אצל אחותה, וחשבתי שזה יהיה נחמד אז הסכמתי. באותו קיץ הייתי המון בים והגוונים המאוד עבים התחמצנו והתבהרו עד למצב שזה היה פשוט מזעזע ונוראי. באוקטובר התחלתי ללמוד באוניברסיטה והלכתי לספר נחמד שקודם כל קיצר לי את השיכר וצבע את כולו כדי להתגבר על הזוועה הזו. זה היה יפה אבל התספורת לא התאימה לי כלכך והצבע כבל אותי ובקיצור עשר שנים אחרי, השיער שלי הוא צל של מה שהוא היה, ואני תוהה מדי פעם מה היה קורה אם הייתי מוותרת על ה״גוונים״ ופשוט מניחה לשיער שלי מלכתחילה..

כשהייתי צעירה היה לי שיער ממש ארוך ויפה!ולאחר הפסד בהתערבות עם חברות הייתי צריכה לגזור את השיער כחלק מההפסד :( הלכנו לספר ולא היתה לי בראש איזה תספורת מיוחדת שאני רוצה לעשות ולכן אמרתי לו "תעשה מה שבא לך".הוא לקח את המילים שלי רחוק מדי ובאמת עשה מה שבא לו!קצוץ!מאז למדתי שאם אני רוצה משהו-צריך לדייק במילים כדי לא להתחרט ולבכות כל פעם שעוברים ליד מראה…

לפני שנה וחצי כמה ימים לפני יום הולדתי ה23
היה לי שיער ארוךךך ממש שהשיער הגיעאחרי קו המותן ,5 שנים שלא היה לי אומץ להסתפר
בשלב מסויים בגלל שעשיתי בעבר גם אומברה בשיער וגם החלקה פשוט נהיה לי קשר ענקי 1 בכל השיער שגם עם המון מרכך לא הצלחתי לסרק אותו
אז פשוט הלכתי למספרה ליד הבית שלי וביקשתי מהספר שיעשה לי קארה …גם הוא היה בהלם , לי לא הייתה ברירה

התספורת שהכי התחרטתי עליה היא תספורת שעשיתי קצת לפני גיל 15.
עד אז תמיד הייתי עם שיער באורך סימטרי, לרוב קארה קצר אבל מדי פעם הארכתי.
יום אחד באו לבקר אותנו בן דוד שלי ואשתו (היום מטפלת ברפואה סינית, אז בתחילת שנות ה90 ספרית). היא סיפרה אותי פעמים רבות וכל עוד נצמדתי לקארה האהוב והמוכר תמיד הייתי מרוצה. באותה פעם היא שיכנעה אותי ללכת על תספורת מדורגת. אלא שהדירוג לא היה קליל אלא ממש בולט כאשר השיער מסתיים בגובה הכתפיים בערך ויש לי 3 מדרגות

כשהייתי בסביבות גיל 8 היה לי שיער מהמם, חלק ובאורכו המרשים הגיע עד לישבני. הייתי מתהלכת בשכונה כמו סוס פוני גמדי עם זנב שיער מפואר וקופצני. יום אחד נסעמו חבקר את סבתי שהתגוררה ברמלה. אותם ימים היו ימי העלייה הגדולה מברית המועצות המתפרקת ולסבתי הגיעו שכנים חדשים. השמועה אמרה כי אב המשפחה היה ספר מפורסם בבוכרה,שמקבל לקוחות בחצר.
אימא שלי החליטה לקחת את אחי הגדול, בן 9, להסתפר אצלו על כיסא הפלסטיק בגינה. בזמן ההוא התנהגתי כמו קוף אחרי בן אדם ולא עזר לאף אחד, רציתי תספורת קצוצה כמו של אחי בדיוק. לא עזרו ההפצרות של אימי, של סבתי , התעקשתי על תספורת נערית קצוצה בסגנון בוכרי.אפילו הספר ניסה לשכנע אותי שזה לא רעיון טוב. והוא היה צריך את הכסף….
בסוף קיבלתי את מבוקשי. אני עדיין זוכרת את התחושה של הראש הקליל יותר לאחר שהמחלפות צנחו על מרצפות הגינה. הייתי מאושרת. עד שחזרתי לראשון לציון ולא היה בן אדם אחד שלא אמר לי "מה עשית???"
בסופו של דבר הוציאו לי את הרוח מהמפרשים. חודש אח"כ, הצטלמתי בחתונה של דודי, עם שמלת בלרינה נפוחה, ופטריית שיער (שגדל בינתיים), גדולה עוד יותר.

התספורת שאני הכי מתחרטת עליה היא התספורת האחרונה שעשיתי לפני שנתיים.קיבלתי המלצות לספר בעל שם וקבעתי תור.הגעתי למספרה ובזמן שחיכיתי הייתה בחורה לפניי שעשו לה תספורת מושלמת.שמחתי וחיכיתי שתורי יגיע.יש לציין שהיה לי שיער ארוך ממש.כשהגיע תורי התיישבתי על הכיסא והספר פשוט קיצץ לי את השיער!!! הוא עשה לי תספורת קצרה באורך הכתפיים וגם לא סימטרית.יצאתי משם בוכה!! ואם זה לא היה מספיק גרוע,שבוע אח"כ הייתה חתונה של חברה טובה והייתי צריכה ללכת עם התספורת הזו לאירוע מול כל החברות…מאז לא חזרתי לאותו ספר וגם לא להסתפר…

בערך בגיל 17 היה לי שיער קצר והחלטתי לצבוע אותו לאדום, אלוהים יודע למה. שלא נדבר על זה שהחלטתי לעשות את זה לבד בבית. קניתי צבע, חפפתי והייתי די גאה בעצמי.
באותו השבוע הגעתי לארוחה חגיגית רבת משתתפים. פתאום שמעתי מאחורי ילד צועק: ׳מי זה המכוער הזה עם השיער הורוד?׳

באתי לספרית האהובה שלי שאני אצלה קרוב לעשור וביקשתי בלונד פלטינה. זרמה איתי, עשתה לי גוונים והבהרה (חמצון). כשהגיע זמן החפיפה היא פתאום השתנקה…השיער שלי נתלש כמו מסטיק. התחלתח לבכות והספרית ביחד איתי. התנצלה מאוד ואמרה שהשיער שלי כרגע חולה מאוד. לקחה אותי לטיפול חירום בו שמה לי כמויות של קרטין כי בלי זה אמרה שאשאר בלי שיער.
60% מהשיער שלי נשאר במספרה וכעת אני צריכה להזין את השיער באמפולות ומסכות איכותיות כדי לשקם ולהציל.
אני את הלקח שלי למדתי….

בתור מתולתלת העברתי את מרבית גיל ההתבגרות בהתכחשות לשיער שלי ובמריחת קרמים שונים ומשונים. פעם אחת הלכתי למספרה והספר שיכנע אותי לעבור תהליך של "דילול שיער", יותר מכך הוא אף הגדיל לעשות והציע שנבצע את הדילול מאמצע הראש, "כדי שכשזה יגדל לא יראה פריזי". מה שאמור היה להוריד את נפח השיער הביא למראה מוזר מאוד של חצי ראש עליון מלא ונפוח וחצי ראש תחתון דליל- התספורת באופן כללי נראתה יותר כמו גז. כמובן שבכיתי ימים שלמים. הספר החצוף ראה אותי ברחוב לאחר מעשה ועוד העיז לשאול למה הפסקתי להגיע אליו למספרה.