בין קודש לחול: המעצבים הצעירים מקיימים הבטחות

•  
•  
•  

שמלה של טרס במסגרת תצוגת Upcoming Designers (צילום: אבי ולדמן)

זו השנה השלישית בה מפעל הפיס פורס את חסותו על המעצבים המבטיחים של תעשיית האופנה הישראלית. אחרי מיונים קפדניים, חודשים ארוכים של עבוד, הכוונה ומענק כספי בסך 140 אלף שקלים, עלו היום לבמה הקולקציות הטריות של שישה לייבלים צעירים שהשתתפו במסגרת "חממת מפעל הפיס לאופנה", ואלו שהגיעו לצפות במחזה זכו בלוטו של שבוע האופנה.

אפשר היה להרגיש את זה עוד לפני הכניסה לאולם. הקהל שהצטופף לו (מחזה נדיר בשבוע האופנה הנוכחי) היה שונה – לא עוד סלבס שישבו בשורה הראשונה וכתבי אופנה עייפים – אלא מיקס מבורך של חברים, משפחות, קולגות והיפסטרים שהגיעו לפרגן לתצוגות יקיריהם, שהם בתמורה, סיפקו את כל מה שאפשר, ועוד קצת.

•  
•  
•  

ברק שמיר פותח את הקולקציה של Holyland Civilians (צילום: אבי ולדמן)

הקולקציה הראשונה שפתחה את התצוגה, זו של ענת משולם ודור חן ל- HOLYLAND CIVILIANS היממה את הקהל עוד לפני שהדוגמנית הראשונה דרכה על המסלול, זאת בזכות שקית המרצ'נדייס שחולקה לאורחים וכללה בקבוק אלכוהול מיניאטורי, מחברת קטנה, נייר גלגול, מצית וגלויה, כולם ממותגים תחת HOLYLAND, כסוג של אקספוזיציה לקולקציה.

מוטי רייף שהזניק את התצוגה, לבש חולצה עם הכיתוב HOLY MAN ורץ לקחת את הפיקוד, כדי שגם הוא לא יפספס את כל האקשן הנפלא שעמד להתחיל.

•  
•  
•  

הקולקציה שהיממה את הקהל. Holyland Civilians (צילום: אבי ולדמן)

בזה אחר זו עלו לבמה הדוגמנים והדוגמניות, כשברקע קולו היהודי של אלן גינסברג המטיח בקהל את "הערת שוליים ליללה". הפסקול האיקוני עטף את הבגדים במסכת בועטת, רצינית ומאתגרת מאוד, אך גם אפשר להם לדבר בעד עצמם.

בדיוק כפי ששם המותג מרמז, העיצוב של משולם וחן עוסק בקדושה. מוטיבים משלוש הדתות הופיעו לאורך כל הקולקציה, אך שולבו באינטליגנטיות הומוריסטית המתכתבת עם העיצובים הפופולריים של גושה רובצ'ינסקי ודמנה גווסאליה, שהצליחו להפיח רוח חדשה בשמות מותגים ותיקים. וכך, בכמה דקות בודדות על המסלול, הלוגו של HOLYLAND CIVILIANS העלה את עצמו לרמת נחשקות שעוד תדובר הרבה בתקופה הקרובה.

•  
•  
•  

הולי, הולי, הולי. Holyland Civilians (צילום: אבי ולדמן)

וכמו ההבדל התהומי שבין קודש לחול, הקולקציה השנייה שעלתה לבמה הייתה זו של אלישע אברג'יל, שהחל את התצוגה עם שלוש דוגמניות בוגרות ויפהפיות, שניסו להוכיח כי הפריטים שלו אמורים להילבש על ידי מגוון רחב של נשים. אבל מהר מאוד הן הוחלפו בדוגמניות "מן המניין", שהציגו קולקציה מורכבת ואיכותית מאוד, אך כזו שמתאימה בעיקר לרזות ותמירות כמותן.

בגדי גוף מרושתתים, שמלות מיני צמודות וז'קטים פיסוליים הציגו במלוא הדרם את היכולות המופלאות של אברג'יל בכל הנוגע לטקסטיל. הבדים מורכבים, הפרינטים מרהיבים והצבעוניות מותאמת להלך הרוח הפנטוני באופן מדויק. כמעין ממשיך דרכו של אלון ליבנה, אברג'יל הוא אמן קווי מתאר תלת ממדיים, ואין ספק כעיצוביו קורצים באופן מובהק לטעם הישראלי.

•  
•  
•  

עושר טקסטיל מרהיב. אלישע אברג'יל (צילום: אבי ולדמן)

•  
•  
•  

קווי המתאר של אלישע אברג'יל (צילום: אבי ולדמן)

אחרי העושר הצבעוני של אברג'יל, הבמה חוזרת לאפלוליות מונוכרומטיות, הפעם בחסות הילי יעקובי וארי שוסטרוביץ' למותג HILI ARI. ארבל קינן עולה על הבמה בשמלה לבנה מעומלנת, מכנסי סיגר שחורים ותיק גב שרצועותיו מקנות לאאוטפיט ארשת דתית. לאחר מכן עולות לבמה מערכות לבוש נוספות המשחקות במרווח שבין חיים ומוות. מצד אחד, שמלות לבנות בתוליות, מצד שני כיתובי RIP ותיקי צד שנראים כאילו נושאים בתוכם אפר.

הקולקציה של ארי ושוסטרוביץ' אמנם מעט נחבאה אל הכלים בהשוואה לשאר הקולקציות שהוצגו, אבל במבחן השטח ייתכן ואלו דווקא הפריטים שלהם – בגדים קלאסים ולבישים מאוד, יהיו אלו שיצליחו להימכר באופן המוצלח ביותר.

•  
•  
•  

ארבל קינן פותחת את HLI ARI (צילום: אבי ולדמן)

•  
•  
•  

נוחו על משכבכם בשלום. HILI ARI (צילום: אבי ולדמן)

ואז, כמו הפוגה נעימה מהמורבידיות הכבדה של HILI ARI, עלתה למסלול אניה מרטירוסוב עם אנסמבל קליל ונעים מבית TRES שנסך על האירוע אווירת ריזורט מתקתקה. כפי שעשו בקולקציות הקודמות שלהן, שלוש המעצבות של טרס – דפנה פילוסוף, נועה גור ונוי גוז, הצליחו לפצח מה נשים רוצות ללבוש.

אבל בניגוד לרוב המוחלט של הקולקציות בשבוע האופנה הנוכחי, שהתמקדו בשמלות ערב וכלה, טרס פנו אל היומיומי והפרקטי. מכנסיים שאפשר להעביר איתם יום שלם, חולצות מכופתרות לא מחייבות וחצאיות שעוברות מבוקר ללילה.

גם כשהן כן התעסקו בפריטים "חגיגיים" יותר, הטרסיות לא פסחו על מתן יכולת תנועה נינוחה לבגדים, דיטיילים מורכבים וצבעוניות נוגה. עם השראה ברורה מבתי האופנה הבולטים של התקופה – ז'אקמוס, ויקטוריה בקהאם וסלין, מדובר בקפיצת מדרגה של המותג הצעיר אל עבר הכיוונים הנכונים ביותר.

•  
•  
•  

אניה מרטירוסוב מזניקה את קלאב TRES (צילום: פרדי מולי)

•  
•  
•  

בין ויקטוריה בקהאם לסלין. TRES (צילום: אבי ולדמן)

את האווירה הנשית של טרס המשיכה הקולקציה של טלי קושניר, אסיסטנטית לשעבר של דורין פרנקפורט, שבעידודה פרסה כנפיים והקימה מותג אופנה משלה.

קושניר, שידועה באהבתה ובעיקר בהבנתה הגדולה שלה לווינטג' [היא הייתה בעליה של חנות "המחתרת" האיקונית בתל אביב], העלתה למסלול קולקציה שמבטאת באופן מופלא את הכמיהה לעולם אחר.

•  
•  
•  

בחזרה לשורשים. טלי קושניר (צילום: אבי ולדמן)

בהשראת חלוצות הארכאולוגיה הארץ-ישראלית, דיים קת'לין קיניון ופרופסור דורות'י גארוד, נוצרה אסופה לנשים וגברים החוקרת את פונקציונליות הבגד – מה נחוץ ומהו רק קישוט? בצבעוניות בסיסית, כמעט מחוקה, ועבודת חייטות מדוקדקת, קושניר רוקמת בגדי עבודה אנדרוגיניים היסטוריים שמתרגמים באופן מוצלח למדי לשנת 2017.

יותר מכל המעצבים האחרים במסגרת "חממת מפעל הפיס לאופנה", קושניר מתייחסת במלוא הרצינות למקום בו היא פועלת. היא הכנענית החדשה, מטפלת בפריטים באופן מקומי ושורשי, כזה שראוי לכל ההערכה והעידוד.

•  
•  
•  

בגדי עבודה, גרסת 2017. טלי קושניר (צילום: אבי ולדמן)

את התצוגה הגדולה והמרשימה של מפעל הפיס סוגרת הקולקציה של סבינה מויאל מוסייב, שבדומה לטרס ואלישע אברג'יל, כבר פעילה ופופולרית מאוד בתעשיית האופנה המקומית. אבל על אף ההצלחה היומיומית שלה, ניכר שמוסייב לקחה את משימת העלאת קולקציה בשבוע האופנה במלוא הרצינות והכוונה.

המוזיקה הצרפתית שברקע והצבעוניות הטריקולורית של הפריטים לקחו את הצופים אל מחוזות פרנקופילים נעימים, שהתחילו בשמלות מתנפנפות שמתאימות לחופשה קיצית בחופי ניס, והסתיימו בשמלות ערב שחורות למסיבות אפלוליות בדירות פריזאיות. כפי שעשתה עד כה בקריירה שלה, מוסייב הצליחה לדבר ללב הלקוחה הישראלית באופן הקולח ביותר, ולכן אפשר רק לצפות כי גם הקולקציה הזו תהפוך לבסט סלר. 

•  
•  
•  

פריזיאן שיק אצל סבינה מויאל מוסייב (צילום: פרדי מולי)

•  
•  
•  

קולקציה שתהפוך לבסט סלר (צילום: פרדי מולי)