מעלה קרחות: למה כולם משמיצים את הקרחים?
מה משותף לגרגמל, ד"ר איוול וג'ורג' מסיינפלד? חשבתם על זה ששלושתם קרחים? צדקתם | חשבתם על זה שמדובר בשלוש דמויות שלא הייתם ששים להזמין לארוחת ערב? גם צדקתם | ועם כאלו קרחים על המסך, לא פלא שהחרדה הגדולה ביותר של כל גבר היא מהיום בו יפסיק להיות יפה בלורית ותואר
אני שונא דרדסים, אתם שונאים קרחים. גרגמל | צילום מסך
כל גבר מכיר את החרדה שמלווה גילוי של כמה שערות על רצפת המקלחת, או את הביקור המסויג אצל הספר שמעלה חשש שקו השיער בנסיגה, או את הנורא מכל – החברה ששואלת "מאמי, השיער שלך מידלדל?". אבל איך בכלל הפכה הקרחת לאיום האסטרטגי שגורם לכל גבר מסוקס להזיע בחרדה? למה בעצם אנחנו כל כך קשורים לרעמתנו? יכול להיות שהקרחים הייצוגיים (או יותר נכון, הלא ייצוגיים), שמופיעים על המסך, הם שורש הבעיה?
בקולנוע, בספרות, בטלוויזיה ובספרים, הקרחים הם אחד הציבורים המושמצים ביותר. קחו לדוגמה את גרגמל, אויבם המושבע של הדרדסים – קירח, מכוער, שנוא על ידי כל וא-סוציאלי להחריד (ולטענת חובבי תיאוריות הקונספירציה, גם יהודי). גם ד"ר איוול בסדרת סרטי אוסטין פאוארס מחזק את המשוואה שקירח = רשע, כשאפילו החתול המרושע שלו נטול שערות.
שופט הכדורגל הקירח מהלך האימים. פיירלואיג'י קולינה | צילום: גטי אימג'ס
התחתן כי הוא מקריח? הנסיך ויליאם | צילום: גטי אימג'ס
| הכוח הוא בשיער |
אבל האדרת מעמדו של השיער החלה עוד הרבה קודם. מאז ימי קדם שיער נחשב לסמל של עוצמה ואון – סיפור שמשון הוא הדוגמה הקלאסית, כמו גם איסור הגילוח ביהדות ובאסלאם. גילוח השיער גם מקושר במקרים רבים עם טקסי כניעה וצייתנות – כמו בגיוס לצבא, או נועד להעביר מסר של השפלה כמו בגילוח שיער העבדים ברומא העתיקה. מעבר לכך, שיער שופע נחשב כמעיד על בריאות טובה, בעוד שיער דליל יכול להעיד על חולי. לבסוף, ישנה החרדה הבסיסית ביותר, הקיומית, חרדת המוות. אין ספק שהקרחת מתעקשת להזכיר לנו מבעוד מועד את היותנו בני תמותה, ואת הזמן שהולך ואוזל בשעון החול של חיינו. תשאלו את הנסיך ויליאם ואת כל שאר הגברים שרצים להציע נישואים ברגע שהשיער מתחיל לנשור.
הפך את הקרחת לסמל סטטוס. סטיב ג'ובס מנכ"ל חברת "אפל" לשעבר | צילום: גטי אימג'ס
בסוף הוא השתכנע להפסיק ללוות. אהוד אולמרט | צילום: גטי אימג'ס
בכל מה שקשור בשיער, גם הוא לווה בריבית. דונלד טראמפ | צילום: גטי אימג'ס
לכל זה אפשר להוסיף גם תסביך ייחודי לגברים יהודיים בדמות דימוי היהודי הגלותי – הקירח, החלש, הגרגמלי – ממנו ניסתה הציונות לברוח אל חיק אידיאל "יפי הבלורית" הפלמ"חניקי, או אל יהדות השרירים הנורדאית, הכי בלונדיני ושופע, הכי ארי, הכי רחוק מהסטריאוטיפ האנטישמי, ובאותו זמן באופן פרדוקסלי, הכי מושפע מאותו סטריאוטיפ.
| ההלוואה עולה ביוקר |
סיבה נוספת לגורלם העגום של המקריחים נובעת לעתים גם מהרגלים מגונים שהקרחים עצמם מאמצים בניסיון נואש להסוות את הקרחת. במקום לגלח את ראשם ולהודות בגאווה בקרחתם, קיים המנהג המפוקפק של "חסכון והלוואה", אותו ניסיון עצוב לקחת קווצת שיער ארוכה ולהסתיר באמצעותה את הקרחת. לא עובד ולא נראה טוב. רק תביטו באהוד אולמרט לפני עשור, ותבינו על מה אנחנו מדברים.
זה קורה גם ליפים ביותר. ג'וד לואו והמפרצים | צילום: גטי אימג'ס
הקירחות כלוזריות. הדמות של ג'ורג' קוסטנזה בסיינפלד | צילום מסך
ווין דיזל!!!!!
מאת: kuku | 18 בספטמבר 2011 | 17:04