מתנה בשישי: נעליים של יונייטד ניוד בשווי 1,090 שקלים
הנעליים האלו של יונייטד ניוד יכולות להיות שלכן (צילום: יח"צ)
בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF:
השבוע: זוג נעלי Jacky Mid מקולקציית הסתיו החדשה של מותג הנעליים הבינלאומי UNITED NUDE בשווי 1,090 שקל
כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:
לאיזה עשור הייתם רוצים לחזור?
*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל ולינק לסרטון
**הזוכה ת/יבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 15\09\6 בשעה 12:00
שווי המתנה: 1,090 שקלים
ניתן להשיג בחנויות הדגל של המותג – קניון רמת אביב ודיזנגוף 180 תל אביב
***בכתיבת תגובה הנני מאשר\ת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
הזוכה משבוע שעבר בפלטות איפור של סמאשבוקס בשווי 568 שקלים, היא מור, שסיפרה לנו לאיזה סרטון ביוטיוב היא מכורה, ולמה:
"הסרטון שהכי התחברתי אליו לאחרונה הוא הסרטון שבו קייטלין ג׳נר מצטלמת לשער של המגזין הנחשב ואניטי פייר. הסרטון חושף את הצילומים למגזין אשר מלווים בקולה של קייטלין אשר מספרת את סיפור חייה המעורר השראה. הרגע שבו קייטלין נחשפת ויוצאת לחופשי הוא רגע של גבורה ואומץ, בעולם שבו עדיין מתרחשים מקרי רצח,התאבדויות ונידוי של הקהילה הלהטבית מהחברה. מעבר לזה שהסרטון מציג את קייטלין כאישה יפיפיה ואופנתית, הוא למעשה מעודד חופש אמיתי, כנות ואהבה טהורה"
הייתי רוצה לחזור לעשור של המהפכה התעשייתית
מאת: ליאור | 8 בספטמבר 2015 | 11:35והייתי מייצרת מכונה ביתית ליצירת נעליים לפי טעמי ! :)
LIOR_USA@YAHOO.COM
בוודאות לשנות ה-90, המוסיקה הישראלית הייתה חיה ובועטת
***בכתיבת תגובה הנני מאשר\ת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
מאת: רעות | 7 בספטמבר 2015 | 17:02ואוו נראה לי שיש הרבה תקופות אבל הכי מסקרן אותי לחזור לשנות ה-60. מבחינה היסטורית זה עשור חשוב מאוד, מתעוררות תנועות הדורשות שוויון כמו השחורים וגם הפמיניזם נכנס לגל השני. בנוסף לכך עקב ריבוי המלחמות בעולם ובפרט בארצות הברית וויטנאם יש תנועות שיוצאות נגד המלחמה. זה גם עשור שבו המוזיקה היא כלי מחאה פוליטי לכל דבר, יש כתיבה ביקורתית ופסטיבלים. העשור הזה מביא גם השפעה בתחום האופנה וזה מה שאני הכי אוהבת, זה עשור צבעוני ופרחוני, יש הרבה סגול, ורוד וירוק, הגזרות הרבה פחות שמרניות ויותר משוחררות, יש צורות גיאומטריות על שמלות המידי וכמובן השיער האסוף שזה מהמם בעיניי. בקיצור מי שעוד לא מכירה והתאהבה מוזמנת לצפות במד מן ולקבל קצת השראה
מאת: אלונה שמילוב | 6 בספטמבר 2015 | 10:38אם הייתי יכולה, הייתי רוצה לחזור לשנות השבעים, איפהשהו באמצע שלהם, ואם להיות יותר ספציפית אז לניו יורק, לבית של סבא וסבתא שלי, בימים בהם אמא שלי ארזה את המזוודה שלה לפני שעזבה אחרי בחיר לבה,אבא שלי, לישראל. אם הייתי חוזרת לאותם ימים אולי הייתי מצליחה לשכנע אותה שלא לחלק לכולם את האוברולים הצמודים המהממים שלה מהגינס והקטיפה. הייתי מתחננת שתשמור את מכנסי הפאדלון המושלמים, ואת חצאיות המשבצות בצבעים הורסים, את כל השמלות הפרחוניות והחולצות הרקומות. הייתי מכריחה אותה להשאיר את הכובעים, השרשראות כובעי הצמר, החליפות המרהיבות של דיור, עם גקטים צמודי מותן וחצאיות העיפרון והחגורות, שהיא ויתרה עליהם כי חשבה שלא יהיה לה מה לעשות איתם בארץ, כי חם, או כי לא יהיה לה לאן ללכת איתם. אולי הייתי מסבירה לה כמה מתסכל זה לגלות שכל שמלה או חולצה שאני קונה היא מייד שולפת תמונה ואומרת במבטא כבד, סוויטי, לוק, היה לי בדיוק לייק דאט….
מאת: נטע | 6 בספטמבר 2015 | 01:07neta.reznik@gmail.com
הייתי רוצה לחזור לשנות ה-50 וה-60, שהייתי צעירה מאד, בלי שום מחוייבות ואהבתי מאוד מוזיקה של אגדות הרוק שהיו אז כמו , הביטלס, פרנק סינטרה, אלביס, טום ג'ונס, אנגלברט, ניל סדקה, קליף ריצ'ארד ועוד טובים ונהדרים והשירים הבלתי נשכחים שלהם !! הייתי שומעת המון את כל השירים של הזמרים הנהדרים האלה!!
מאת: סוזי צ'קון | 6 בספטמבר 2015 | 00:34כל אישה בלב רוצה להיות ולהרגיש נסיכה. מתוך הסקרנות והשוני הגדול מהתקופה היום, מסקרן ביותר לחזור ללאירופה של המאה ה18 לשמלות המפוארות והמקושטות להפליא, לתסרוקות המושקעות, תכשיטים וקישוטי ראש העשויים בעבודת יד קפדנית. כך אפשר להרגיש נסיכה ליום אחד ולהבין מהות של תקופה ותרבות אחרת שכל כך שונה מהתרבות היום.
מאת: אורח | 6 בספטמבר 2015 | 00:15מאשרת את התקנון
annakosichenko@gmail.com
מבחינה אופנתית עכשיו יש הכל מהכל ולא צריך להתקבע על כלום אפשר להנות מכל עשור. יחי הרטרו :)
מאת: ויקי | 5 בספטמבר 2015 | 21:34vikik01@walla.co.il
העשור הכי כיפי שהייתי רוצה לחזור אליו הוא הניינטיז! נולדתי בסוף שנת 90 אז כל מה שחוויתי בתור ילדה אני רוצה לחוות שוב עכשיו בתור בת 25! גופיות ספגטי, בנדנות , תחילת העידן הדיגיטלי והאינטרנטי , פוסטרים על קירות שאספתי מראש1 . הכל נראה תמים אבל מצד שני פורץ דרך ונועז !
מאת: Eden Adi | 5 בספטמבר 2015 | 21:16לפי דעתי אין עשור יותר מדליק (אפילו המילה הזו היא משנות ה 90) ממנו !
לא הייתי רוצה ללכת לשום עשור אחר מלבד הנוכחי. בכל עשור ועשור היה את הדברים שמאפיינים אותו ולא יותר, בעשור הזה היופי בו הוא שאפשר לקחת את כל הטוב מכל עשור ולערבב אותו עם הטוב של ימינו ובעשור הזה יחסית לשאר העשורים יש אפשרות הכלה גדולה יותר משאר העשורים וכל אחד יכול לבטא את עצמו בצורה מרבית. לכן העשור הזה בעייני זה העשור האופטימלי
אני מאשרת שקראתי את התקנון ומאשרת אותו.shirel186@gmail.com
מאת: שיראל לאוריאנו | 5 בספטמבר 2015 | 20:29אני לא הייתי רוצה ללכת לשום עשור אחר מלבד העשור העכשיווי. בזמננו היום יש מקום ביטוי לכל העשורים גם יחד ואפשר לבחור את הטוב מכל עשור ולערבב עם ימינו. כיום יש אפשרות ביטוי הכי גדולה מכל הזמנים לכל האוכלוסיה. ולכן בעיניי זה העשור הכי טוב והכי אופטימלי
מאת: שיראל לאוריאנו | 5 בספטמבר 2015 | 20:17אמא שלי תמיד מספרת לי סיפורים על הילדות שלה וחייה הבוגרים על דייטים שהיו לה ושהיא וחברותיה היו יוצאות לרקוד במסיבות של סטודנטים באוניברסיטת ת"א שם גם היא הכירה את אבא שלי , ולי קשה להבין מה היה פעם ובגלל זה הייתי רוצה לחזור לשנות השבעים שמונים לתקופה שבה אמא שלי היתה בחורה צעירה ומעריצה גדולה של להקת הביטלס . לתקופה שבה היו לובשים מכנסי פדלפון עם סנדלי פלטפורמה ומגהצים את השיער כדי שיהיה חלק . אמא שלי סיפרה לי שדודה שלה היתה תופרת לה בגדים ודודה אחרת שחיה בארה"ב היתה שולחת לה מדי פעם תיקים ובגדים וזה ממש מסקרן אותי לראות אותה בצעירותה Shanichai222@walla.co.il
מאת: שני | 5 בספטמבר 2015 | 19:35ם הדבר היה תלוי בי הייתי מבלה בכל עשור כמה ימים.. אולי אפילו שבועות. אבל אם ממש מתעקשים שאבחר, אז מבחינה כללית ברור שלשנות ה-60. הצבעים, המוסיקה והאהבה בכמויות (שקצת חסרה היום) עושים לי את זה. אבל מבחינה אופנתית, הייתי חוזרת לשנות ה-40. לשמלות היחודיות, לגזרות, לצבעים הקלאסיים, לאקססוריז ויותר מכל לכתפיים התפוחות בעדינות (מה שאי אפשר להגיד על שנות השמונים). לדעתי זה עשור קסום. עשור שבו עולם שלם מנסה להתאושש מהמלחמות וההרג. ועוד בסטייל.
מאת: קרינה | 5 בספטמבר 2015 | 18:29*אני מאשרת את התקנון.
כתובת מייל : elbazalush3@gmail.com
אם הדבר היה תלוי בי הייתי מבלה בכל עשור כמה ימים.. אולי אפילו שבועות. אבל אם ממש מתעקשים שאבחר, אז מבחינה כללית ברור שלשנות ה-60. הצבעים, המוסיקה והאהבה בכמויות (שקצת חסרה היום) עושים לי את זה. אבל מבחינה אופנתית, הייתי חוזרת לשנות ה-40. לשמלות היחודיות, לגזרות, לצבעים הקלאסיים, לאקססוריז ויותר מכל לכתפיים התפוחות בעדינות (מה שאי אפשר להגיד על שנות השמונים). לדעתי זה עשור קסום. עשור שבו עולם שלם מנסה להתאושש מהמלחמות וההרג. ועוד בסטייל.
מאת: קרינה | 5 בספטמבר 2015 | 18:26קיימים שני זמנים היסטוריים שנורא הייתי רוצה לחוות. הראשון הוא שנות ה20.
מאת: ירדן | 5 בספטמבר 2015 | 18:01שחרור הנשים, המחוכים ותחילת עיצוב האופנה העכשווית שקיימת עד היום ובראשה ויתור על מחוכים.
סווינג וג'אז, קוקו שאנל, פיקאסו ודאלי – כל כך הרבה דמויות ואנשים שעד היום כל כך משפיעים וחשובים.
תקופה נוספת שהייתי רוצה לחוות היא תקופת הרנסנס. תקופה של דה וינצ'י. בוטיצ'לי ומיכלאנג'לו שחגגו את הנשיות והאומנות וחיפשו את הקדמה. התקופה שבה התחילו לתת חשיבות גדולה ללבוש והייתה מאופיינת בשמלות הגדולות והיוקרתיות – כמובן בהתאם למעמד.
יש שוני כל כך גדול בין התקופות והן מסמלות את ההפך בהמון מובנים אבל בדיוק בגלל זה הייתי רוצה לחוות אותן.
ozeri.yarden@gmail.com
האמת היא, שלמרות שמבחינה אופנתית אני מתלבשת לסירוגין כמו בניינטיז, ובסיקסטיז, העשור הנוכחי הוא הכי מוצלח לדעתי.
עד כה, לא היה שום עשור בתקופה המודרנית עם כזו קבלה של הקהילה הלהט"בית, עם זכויות כאלו לנשים (אף על פי שהעבודה עדיין לא הושלמה, אצל הלהט"בים ואצל הנשים), אף פעם לנוער לא היה כל כך הרבה ידע עולם, וכן, יש לו ידע עולם, אנחנו בעידן של ידע, ידע בזמינות מדהימה.
באף עשור לא נשמעו כל כך הרבה דעות, באף עשור עד כה האופנה לא הייתה כל כך מופתחת, שמתלבשים בה בשלל סגנונות, שחלקם לקוחים מעשורים קודמים. אין על העשור שלנו, אנחנו חיים בהווה, וההווה הוא הכי אחי.
נ.ב.- לא הצלחתי להירשם, אז זה המייל שלי:
מאת: ענבר | 5 בספטמבר 2015 | 16:59frenkelinbar@gmail.com
לשנות ה80. הילדות שלי, שהייתה תמימה, בטוחה, נטולת מרחב וירטואלי. שיחקנו ודיברנו אחד עם השני, לא התכתבנו בוואטסאפ, היינו ללא פייסבוק, היה לנו רק ערוץ אחד ולא הרבה מדי מותגים ועדיין היה פה כייף לא נורמלי, הסתדרנו עם מה שהיה והשפע לא בלבל אותנו. תכניות הילדים היו חינוכיות ועד היום יש לא מעט דברים שאני יודעת בזכותן. רק האופנה היתה בעיתית מעט אבל צלחנו גם אותה :-) shugibit@walla.com
מאת: שגית | 5 בספטמבר 2015 | 15:38הייתי רוצה לחזור לשנות ה50, ללבוש שמלות כמו של סנדי מגריז. הדברים היו הרבה יותר פשוטים ורומנטיים אז, המכוניות, הבגדים והנעליים.. בכל פעם שאני צופה בגריז או היומן אני תוהה איך יכול היה להיות לחיות באווירה המיוחדת הזאת של אחרי המלחמה, כשהכל היה נראה אפשרי, אופטימי וקצת נאיבי..
מאת: נטלי | 5 בספטמבר 2015 | 15:11Natalie.ava.wasserman@gmail.com
הייתי רוצה לחזור לשנות ה – 60 שבתחילתו אני נולדתי , והכל היה תמים, נאיבי ונעים. אמנם לא ידענו המון דברים, אבל גילינו אותם לאט לאט בלי כל המדיות והמידע השוטף והקוצף מסביב !!! הילדים לא נחשפו לדברים שליליים !! התמימות והענווה שלטו אז !!!
מאת: Sara Levi | 5 בספטמבר 2015 | 14:24להישאר בעשור הנוכחי, בו הכול מותר והכל אפשרי. כל הסגנונות והסטייל מתערבבים ואין היום רק אחת שיודעת. להתלבש בעשור הנוכחי זה סוג של יצירה , אפשרות לביטוי עצמי ויצירת טרנדים עצמאיים ואמרתיים. כיף. Neoraiad@gmail.com
מאת: אורח | 5 בספטמבר 2015 | 13:59הייתי רוצה לחזור לשנות ה80 , לשנות הילדות והתמימות:)
מאת: הדס | 5 בספטמבר 2015 | 12:54הייתי רוצה לחזור לשנות ה90, לתקופה בה נולדתי להסביר להורים שלי שאיך שהם הלבישו אותי ואת אחי זה לא היה תקין! ובכך לתקן את העוול שנעשה לנו בכל תמונות הילדות…
מאת: לין | 5 בספטמבר 2015 | 11:30Linr7isra@gmail.com
שנות החמישים של המאה ה-20. בשנה שעברה הייתי בקובה שנתקעה אי שם בשנות החמישים, ולמען האמת? הייתי שמחה להיתקע שם גם. המכוניות האמריקאיות הישנות שנוסעות חצי כוח, אין מחשבים, בטח לא אינטרנט, בקושי יש אפילו טלוויזיות מקרטעות. אז למה כן? השמחה, החום, הפשטות, הביחד. מחייכים ורוקדים כל היום, לא דואגים משום דבר, לא רודפים אחרי עוד הישג או קידום או כסף. אושר טהור כזה, קצת כמו בסרטים. כולם מכירים את כולם, אומרים שלום אחד לשני ברחוב, בחיוך אמיתי. הדלתות של כל הבתים, בלי יוצא מן הכלל, תמיד פתוחות לרווחה. אפשר להציץ ולראות בדיוק מה מתרחש אצל כולם, ולאף אחד לא אכפת מה יגידו השכנים. הקסם הזה של שנות החמישים פשוט כובש.
מאת: yarinhananiya | 5 בספטמבר 2015 | 10:58הייתי חוזר לשנות ה 80 כי אז הכל היה משוחרר פתוח ושמח ולאנשים היה שיער ארוך ולא קרחות
מאת: Erez Urman | 5 בספטמבר 2015 | 09:11אני הייתי רוצה לחזור לשנות ה80.
אומנם נולדתי בשנות ה90,
אבל ההשראה שלי היא הסדרה נשואים פלוס שהייתי מעריצה בתור ילדה ולא מפספסת שום פרק !
הדמות האהובה עליי בסדרה היא פגי – אשתו של אל בנדי
פגי הייתה דמות מאוד צבעונית בעלת סגנון לבוש יחודי שתואם את שנות ה80 בלבוש ובתסרוקת הנפוחה.
היא הייתה מאוד מצחיקה ודעתנית.
הייתי רוצה לנסות לחיות בתקופה הזאת בהשראתה.
תקופה שהבגדים היו צבעוניים ומוגזמים
השיער היה פרוע ומוגזם
והכל היה נראה כמו מסיבה אחת גדולה
http://youtu.be/9VCX-pcDz-o
מאת: Inbal-shanel Moyal | 5 בספטמבר 2015 | 07:51כילדת ניינטיז, הייתי שמחה לחזור לביקור קצרצר בעשור שעיצב את אישיותי ואת טעמי התרבותי יותר מכל עשור אחר. קורט קוביין ופרל ג'אם בדיסקמן, ג'ינסים קרועים בסכין יפנית וחולצות פלנל משובצות, נעלי דוק מרטינס שמעולם לא היו לי, כי לא יכולתי להרשות לעצמי לקנות אותן, לראות שוב ושוב את קלולס, מציאות נושכת וחומות של תקווה, לצפות ב'חברים' בפעם הראשונה, להתאהב בג'ורדן קטלאנו ואנג'לה צ'ייס, לצפות עם כל השכבה ברבין חותם על הסכם השלום עם ירדן ולהתרגש.
rachea02@gmail.com
מאת: rachea02 | 5 בספטמבר 2015 | 00:01היוש
מאת: נועה שפירא | 4 בספטמבר 2015 | 23:56הייתי רוצה לחזור לעשור בימי הביניים בו התרחשה המהפכה הצרפתית בפריז.. התקופה נשמעת יפייפיה ומיוחדת במינה גם מבחינת האופנה וגם מבחינת מודל היופי הנשי -פעם אישה מלאה יותר היה נחשבת ליפה ובריאה יותר- ואם משלבים את יופייה של התקופה עם אווירת השחרור והחופש מקבלים את המקום המושלם להעביר בו כמה ימים של שקט (:
Noashapira123@gmail.com
הייתי שמחה לחזור לחזור לשנות ה-70 אפילו שהיתה בה מלחמה עקובה בדם . למרות ההפתעה והמכה שספג צה"ל בתחילת המלחמה, הוא יצא ממנה כשידו על העליונה.
מאת: לבנה מלוך | 4 בספטמבר 2015 | 23:51בשנות ה-70 קרו גם הרבה דברים טובים , מבצע יהונתן ההרואי ב-76 וגם בחירתה של רינה מור למיס תבל באותה השנה .
נצחון מכבי תל אביב ב-77 וזכייתה בפעם הראשונה בתואר של אלופת אירופה. , זכייה ראשונה בארוויזיון ב-78 לאבניבי של יזהר כהן .
במרץ 1979 זכתה להקת חלב ודבש יחד עם גלי עטרי בתחרות האירוויזיון שנערכה בירושלים עם השיר "הללויה" . אבל גולת הכותרת של שנות ה-70 היתה במרץ 79 בו חתמו ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין ונשיא מצרים, אנואר סאדאת, על הסכם שלום בין שתי המדינות , שלום שריר וקיים עד עצם היום הזה ואשר שינה לדעתי את פני המזרח התיכון.
שנות ה-90, ללא ספק. האווירה המחתרתית הבועטת השפיעה על סגנון הלבוש הגראנגי המאופיין בגינסים גבוהים משודכים בקוליות ננשולנטית לחולצות טי שירט. לאחר עשור שנות ה-80 שאופיין בקופצניות וצבעוניות, שנות ה-90 נכנסו לתקופת פוסט צעקני, שלל המגזינים התמלאו בדוגמניות הרגע האל נשכחות שלגופן שמלות מנימליסטיות שמדגישות את תארת הגוף הנשי.
מאת: סיון טבת | 4 בספטמבר 2015 | 22:41נ.ב
סקס בעיר הגדולה צולם בעשור זה, נראה לי שזאת סיבה מספיק מספקת.
סיון טבת
Sivantevet@gmail.com
לשנות החמישים! לשמלות הצבעוניות עם קו המותניים הצר, לתסרוקות התפוחות ולתיקי המזודה הקטנטנים. למרלין מונרו, למסיבות גן ולתחושה של של זוהר ויוקרה
מאת: אורח | 4 בספטמבר 2015 | 21:52ללא ספק העשור המועדף עליי הוא העשור העכשווי
מאת: לין בנימין | 4 בספטמבר 2015 | 20:24בעשור זה היו פיתוחים רבים אם זה בעולם האופנה שהפך למגוון ומשלב ביחד את כל הזמנים ועדיין נראה הכי אופנתי ועכשווי בנוסף התפתח העולם הטכנולוגי שבו ניתן לעשות הכל בלחיצת כפתור אם זה להזמין מוצרים דרך האינטרנט מה שגרם לעולם האופנה להיות נגיש לכולם בארץ ובחול
כותבת אימייל:
linbnymin@gmail.com
שלום לכולם,
מאת: חגי | 4 בספטמבר 2015 | 17:29הייתי ממש רוצה להפתיע את חברה שלי עם הנעליים האלה, אני יודע שהיא ממש אוהבת את הסגנון.
אני חולם שנחיה יחד בשנות ה-60, כשהכל היה מותר וכיף.. שכולם חיו יחד בהרמוניה מושלמת ועם הרבה לבבות באוויר, שברקע היו שירים על חופש ואושר בלתי מוגבל –
Peace & Love חברים,
בהצלחה לכולם.
בלי ספק הייתי רוצה לחזור לשנות ה-80 שהיו שנים כיפיות וטובות למרות שהאופנה הייתה מזעזעת חחח;-)
מאת: הודיה | 4 בספטמבר 2015 | 17:27אני מאשרת את התקנון.
כתובת מייל:
@odayavaknin555
הייתי שמחה לחזור לשנות ה70, נראה לי שהיה יותר כיף בגלל שהכל היה יותר פשוט, הייתה מוזיקה טובה, מהפכות גדולות ואנשים מגניבים באמת….. אבל רק אם אני יכולה לקחת איתי את הנעליים האלה, אם לא אז אני נשארת כאן :-)
מאת: אור | 4 בספטמבר 2015 | 17:08הייתי רוצה לחזור ל"עשור האבוד" בשנות ה70 לאחר מלחמת יום הכיפורים. ולמה? לעשות קצת סדר בכאוס החברתי הכלכלי ואולי לסלול את הדרך לדורות הבאים שמתקשים כיום לפרנס ולהתפרנס.
מאת: Eti Betito | 4 בספטמבר 2015 | 16:57כמובן שלעשור שנות ה 80. העשור בו נולדתי :) גם מסיפורים, גם מתמונות וכמובן גם מהמוסיקה אני אוהבת את מה שאני רואה בתחום האופנה. הבגדים, הנעליים, האקססוריז, השיער… הכל פרש הכל קליל, בגדים שמחמיאים לגוף ומטשטשים את מה שלא רוצים, נעלי בלרינה שלעולם לא יצאו מהאופנה, ובכלל כל התמימות ששררה באויר. פשוט כיף!! ההוכחה לזה נמצאת עכשיו בארץ ובחו"ל- הכל חזר (!!) בשדרוג שמתאים לשנות ה 2000 ומה שהכי כיף, עכשיו אני יכולה גם להנות מזה!! shanico77@gmail.com
מאת: Shani Cohen | 4 בספטמבר 2015 | 16:04לינק לאוירה: https://www.youtube.com/watch?v=l9BbUqHrWFI
הייתי רוצה לחזור לשנות ה-20.
מאת: אורח | 4 בספטמבר 2015 | 15:53שנים זוהרות ונעליים נוצצות שמבליטות את הנשיות…
liroy_lugasi@walla.com
הייתי רוצה לחזור לשנות ה-80 התקופה הכי כייפית. אפשר להסתובב בשיער נפוח, 0 זאת לא מידה בבגדים, אין אייפונים ואייפדים אז אפשר באמת לדבר אחד עם השני. החיים היפים. האימייל שלי הוא- edenkatzefet@gmail.com
מאת: עדן | 4 בספטמבר 2015 | 15:43הייתי רוצה לחזור לשנות ה60 בגלל שהיה התחדשות גדולה אחרי המלחמה (תקופת הבייביבום)
מאת: emuna | 4 בספטמבר 2015 | 15:33הייתי רוצה לחוות את שנות ה50, לאופנה אלגנטית, מוקפדת ומעודנת.
מאת: Or Leshem | 4 בספטמבר 2015 | 15:11http://youtu.be/LjiVOyp_e3Y
הייתי רוצה לחזור לשנות ה90 לשנים הכי שמחות הכי מרגשות הכי כפיות הכי חוויתיות שהיו לי אבר שנים לא מתקדמות מידי ולא ישנות מידי השנים הכי יפותת!!
מאת: Rivka Amkie | 4 בספטמבר 2015 | 14:43ההיתי רוצה לחזור לשנות ה 80 לתמימות שהיה לאנשים. ליופי הפנימי שהיה שם
מאת: אורח | 4 בספטמבר 2015 | 14:36Chni1615@gmail.com
אני מתגעגעת לעשור שנולדתי בו, לשנות ה-80 המאושרות. לילדות בקיבוץ הירוק, לפשטות ולתמימות. כשהיינו נהנים בחדר אוכל בחורף מדייסה עם שוקולית (היום מינימום פושון ;) והשיא של השבוע היה טיול בשדות וחיפוש אחר פטריות וחלזונות או חצבים כי הגיע הסתיו… כשלבשנו בגדים פשוטים מהמכבסה שתפרו את החורים עם טלאים גדולים וצבעוניים, כשהדאגות הכי גדולות היו תחפושת לפורים, וקוביית שוקולד פרה הייתה תענוג עילאי. אין ספק שאלו היו שנים מאושרות ונטולות דאגות. מדי פעם אני הולכת לטיולים בשדות, נזכרת בתקופה ולפעמים אפילו טיפה מרטיבה את הרגליים באיזו שלולית לזכר הימים ההם:) YEELAB@GMAIL.COM
מאת: יעלה | 4 בספטמבר 2015 | 14:33אני מתגעגעת לעשור שנולדתי בו, לשנות ה-80 המאושרות. לילדות בקיבוץ הירוק, לפשטות ולתמימות. כשהיינו נהנים בחדר אוכל בחורף מדייסה עם שוקולית (היום מינימום פושון ;) והשיא של השבוע היה טיול בשדות וחיפוש אחר פטריות וחלזונות או חצבים כי הגיע הסתיו… כשלבשנו בגדים פשוטים מהמכבסה שתפרו את החורים עם טלאים גדולים וצבעוניים, כשהדאגות הכי גדולות היו תחפושת לפורים, וקוביית שוקולד פרה הייתה תענוג עילאי. אין ספק שאלו היו שנים מאושרות ונטולות דאגות מדי פעם אני הולכת לטיולים בשדות ונזכרת בתקופה ולפעמים אפילו טיפה מרטיבה את הרגליים באיזו שלולית לזכר הימים ההם:) YEELAB@GMAIL.COM
מאת: יעלה | 4 בספטמבר 2015 | 14:29אני הייתי רוצה לחזור לעשור השני של החיים, גיל 10-11 שזה הגיל של הבת הגדולה שלי.
מאת: טלי דרהם | 4 בספטמבר 2015 | 14:14רק כדי לחזור לרגע ולהיזכר מה עובר בראש של הבנות בגיל הזה. לעשות סוויץ מהחיים ומהעבודה ומהטירוף ולהיות פשוט ילדה עם שיגעונות הגיל.
לחזור לשנות ה90 אין על הזמן הזה שהיה פעם כיף שמחה הרבה אושר אין על הזמן הזה אברר
מאת: אורח | 4 בספטמבר 2015 | 14:08אנאם זה היה תלוי בי הייתי גוזרת את השיער שלי עד לאוזניים, לובשת שמלת פרנזים, עולה על נעלי עקב דקות ומתחילה לפזז את הצ'רלסטון באחת ממסיבותיו המפורסמות של ג'יי גטסבי. לא פעם חלפה בראשי המחשבה מדוע לא יכולתי לחיות אי שם בשנות ה-20 הסוערות ולהיות נערת "פלאפר" נטולת דאגות וקלילת דעת, שמדלגת בין בתי קפה ומסיבות ומתמסרת לכל הפיתויים שהחיים יכולים להציע לה. אני אוהבת לשמוע את המוזיקה המקפיצה והויטנג'ית של התקופה ולפנטז על העשור הזה של הרומנטיקה והנהנתנות, לפנטז על סיגריות דקות וארוכות וקוקטיילים חזקים ועל שמלות נוצצות ונוצות בשיער. אבל כנראה שכל מה שאני יכולה לעשות בינתיים זה לחזור לספרים ולסרטים ורק לקנא בדייזי ביוקנאן…
מאת: נועה | 4 בספטמבר 2015 | 13:44הייתי רוצה לשוב לשנות ה-20 של המאה הקודמת, תחושת שחרור מוחלטת עם שחיתות במידה הנכונה. שמלות קלילות עם פרנזים, פנינים צחורות נשפכות על הצוואר, סגנון שיער מתולתל מצד אחד אך הדוק לראש מצד שני, איפור חורפי, כפפות רשת שמסתיימות בפרק כף היד או קצת אחריו, נוצה על הראש והכי חשוב עקבים קטנים וממזריים. אלו היו שנים טובות לעקבים – הם השתדרגו לכאלו שאני בדיוק אוהבת, עבים ויציבים, כך שאפשר לרקוד עד בלי די, להניף את הפרנזים ולהרקיד את הפנינים.
מאת: Pazzit Damti | 4 בספטמבר 2015 | 12:57העשור שהייתי חוזרת אליו הוא ה70s.
מאת: Maya Peles Biderman | 4 בספטמבר 2015 | 11:20תקופה בה החלו להשתחרר מהבגדים הכבדים והשמרניים ולהנות משיער מתבדר ברוח, בגדים קלילים ונעימים וכמובן מופעים כוודסטוק. לא פלא שה70s חזרו ובגדול.
מי שכמובן הראו את זה בצורה מושלמת הם mad man. הפרסומת בסוף הסדרה מתמצתת את תחושת החופש והאופטימיות ששררה אז…
http://youtu.be/Yla1zxRLfl8
לדור של סבתא שלי. היא הייתה ספרית גדולה באוקראינה. כשהיא מספרת לי איך עמדו סביבה 40 מתלמדים כדי ללמוד איך היא עובדת, על התסרוקות, חיי החברה, המוסיקה והאייליינר שאילתרו, אני חושבת שהייתי נהנית לגדול אז. בתקופה ההיא אולי התמונות היו בשחור לבן אבל, החיים היו צבעוניים יותר. בכל מקרה, זה מה שהבנתי מסבתא.
(פרטים)
אליסה מיל
alisamil88@gmail.com
054-5760949
סופש נעים ונוסטלגי :)
מאת: Alisa Mil | 4 בספטמבר 2015 | 11:13הייתי רוצה לחזור לעשור של מלחמת העולם השנייה, אבל בארץ. האווירה והאנשים שהיו כאן הייתה מדהימה. הרעל שלהם, הרצון והמטרה שלהם להקים את המדינה מעוררת הערצה בעיניי. כל פעולתם הייתה להקים את המדינה, אפילו במחיר חייהם. זה אופי שכבר קשה למצוא כיום. להקים את המדינה הייתה האינטרס של כולם- אם זה במחתרות, בדרך חוקית, בהתיישבות. כל יומם היה נתון לזה, וכעת אנו קוצרים את הפירות- במדינה המדהימה שלנו. הייתי רוצה לחזור לעשור הזה ולפעול גם במחתרות, או בחקלאות, לתרום את חלקי בהקמת המדינה ולהרגיש את הסיפוק הנפלא הזה שעושים צעדים קטנים אך גדולים למען קידום המטרה שלך. זהו עשור של אידיאל ועשייה, עשור שמראה כל כך בבירור את המטרה של האנשים שהיו אז וזה יפה בעיניי. adarro18@gmail.com
מאת: אדר | 4 בספטמבר 2015 | 11:13הייתי רוצה לחזור לעשור של מלחמת העולם השנייה, אבל בארץ. האווירה והאנשים שהיו כאן הייתה מדהימה. הרעל שלהם, הרצון והמטרה שלהם להקים את המדינה מעוררת הערצה בעיניי. כל פעולתם הייתה להקים את המדינה, אפילו במחיר חייהם. זה אופי שכבר קשה למצוא כיום. להקים את המדינה הייתה האינטרס של כולם- אם זה במחתרות, בדרך חוקית, בהתיישבות. כל יומם היה נתון לזה, וכעת אנו קוצרים את הפירות- במדינה המדהימה שלנו. הייתי רוצה לחזור לעשור הזה ולפעול גם במחתרות, או בחקלאות, לתרום את חלקי בהקמת המדינה ולהרגיש את הסיפוק הנפלא הזה שעושים צעדים קטנים אך גדולים למען קידום המטרה שלך. זהו עשור של אידיאל ועשייה, עשור שמראה כל כך בבירור את המטרה של האנשים שהיו אז וזה יפה בעיניי.
מאת: אדר | 4 בספטמבר 2015 | 11:10לדור של סבתא שלי. היא הייתה ספרית גדולה באוקראינה. כשהיא מספרת לי איך עמדו סביבה 40 מתלמדים כדי ללמוד איך היא עובדת, על התסרוקות, חיי החברה, המוסיקה והאייליינר שאילתרו, אני חושבת שהייתי נהנית לגדול אז. בתקופה ההיא אולי התמונות היו בשחור לבן אבל, החיים היו צבעוניים יותר. בכל מקרה, זה מה שהבנתי מסבתא.
מאת: אורח | 4 בספטמבר 2015 | 11:09ללא ספק, שנות ה-90. העשור השמח. בלי הטכנולגיה המגבילה, אבל בדיוק עם תחילתה של מהפכת האינטרנט והסלולרי ששינתה את העולם שאנחנו מכירים כיום, לטוב ולרע.
מאת: שני | 4 בספטמבר 2015 | 11:08מוזיקה טובה, עם קצב מהפנט. אווירה משוחררת, ווייב מעולה. ושמחה, הרבה שמחה.
הייתי רוצה
מאת: אורח | 4 בספטמבר 2015 | 11:06הייתי רוצה לחזור לשנות ה80. נולדתי בשנות ה90 ולא זכיתי לראות את מדונה בתחילת דרכה, ללבוש בגדים בצבעים זרחניים ולחיות בתקופה שלא היו פלאפונים. בשנות ה80 יצאו הרבה סרטים טובים כמו מועדון ארוחת הבוקר שהייתי רוצה לראות ביחד עם כל אותם האנשים שראו אותו בפעם הראשונה. נראה לי נחמד לחזור לתקופה הזאת :)
מאת: nana012340 | 4 בספטמבר 2015 | 10:55הייתי רוצה לחזור לשנות השישים ולהיות חלק מחבורת הראט פאק.
מאת: רביד | 4 בספטמבר 2015 | 10:26לשיר עם פרנק סינטרה וסמי דייויס ג'וניור, לבלות עם דין מרטין, לדבר עם מרילין מונרו ולהסתובב בווגאס של פעם.
Ravid6@gmail.com
כל כך לשנות ה80!! ??? הצבעים, הבגדים השמחים, האהבת חינם.. פשוט לחזור לחיים מאושרים יותר
מאת: Gili Hason | 4 בספטמבר 2015 | 10:13העשור הכי כייפי, הוא העכשווי. בגלל ששמתי לב שלאחרונה כמעט ואין משהו שהוא לא באופנה.
מאת: יפית | 4 בספטמבר 2015 | 10:03כמעט לכל סגנון לבוש יש סטייל שיכול לעבוד.
אבל אם בכל זאת אנחנו מדברים על עשורים קודמים אז נראה לי שנות ה-20.
מאשרת את התקנון
כתובת מייל: yafit7841@walla.com
ללא ספק הייתי רוצה לחזור לשנות ה-90!העשור הכי טוב!
בגדים מגניבים!
טלוויזיה ומוזיקה הרבה יותר טובה! ובכללי היה הרבה יותר כיף בשנות ה90! :)
shani_008765@walla.com
מאת: shani_008765 | 4 בספטמבר 2015 | 10:01הייתי רוצה לחזור לעשור בו היינו מתרגשות ממפגש עיניים עם בחור חתיך או מסתם חיבוק בזמן שרואים סרט בדרייב אין :) בעידן הפייסבוק כבר קשה להתרגש וחבל…פעם היינו הרבה יותר מחוברים אחד לשני מאשר עכשיו שאנחנו סתם אונליין במסנג'ר..
כמובן שהסרט גריז שמדבר על תיכוניסטים בפיפטיז ממחיש את זה מעולה!
https://www.youtube.com/watch?v=P8orR1oK6Kk
מאת: אור | 4 בספטמבר 2015 | 09:50שנות ה20. גם כי הן היו זוהרות וגם כדי להיות נוכחת בהשפעה של שאנל על עולם האופנה הנשי והשינוי הגדול שעשתה בו כשתבעה את הפתגם : "לבוש מותרות חייב להיות נוח, אחרת הוא לא מותרות"
Watch "Mini Bio: Coco Chanel" on YouTube
מאת: מאיה | 4 בספטמבר 2015 | 09:39https://youtu.be/AKZ6lu37jik
Maya.schreuer@gmail.com
הייתי רוצה לחזור לשנות ה- 90. בגלל שאז הטכנולוגיה עוד לא כל כך הייתה מפותחת ולא כל הזמן היינו יכולים פשוט להתנתק מהעולם ולהתחבר לטלפון. גם סגנון הלבוש היה יותר שונה יותר מגניב- מכנסים בגזרה גבוהה, חולצות בטן וכו'… אבל אחת הסיבות שאני רוצה ממש לחזור בגללן לניינטיז היא המוזיקה, המוזיקה המזרחית לא הייתה העיקר אלא שירי ארץ ישראל הטובה והישנה. מי שמסתכל בתמונות מהתקופה יכול לראות שפעם היו הרבה יותר משוחררים, שמחים ומשהוה באווירה היה שונה. הייתי רוצה לחזור לשם.
אימייל- nstl73730@gmail.com
מאת: נעמי שטאל | 4 בספטמבר 2015 | 09:28