הסילבסטר בפתח: כמה מנצנץ אפשר לסבול?
מי שמרגיש שהמציאות פה אפורה ופרובינציאלית מדי, ממהר לקפוץ על עגלת ראש השנה האזרחית | במשך לילה אחד כולנו חולמים להיות זוהרים יותר | רק אל תשכחו מה קרה גם לסינדרלה אחרי חצות
המציאות תמיד פחות נוצצת ממה שתיכננו. מסיבת הסילבסטר מתוך הסרט "כשהארי פגש את סאלי"
אמא שלי בת ה-80 וקצת הוזמנה השנה למסיבת סילבסטר. בן ה-16 שחולק איתי דירה עדיין חוכך לאיזו מן ההזמנות המפתות ייעתר. אני כבר יכולה לראות את הבקרוב של ערב ראש השנה האזרחית החדשה. היא מתארגנת בחדר השינה שלי, הוא נאבק עם הפריזורה במקלחת ואני יושבת על הרצפה, סמוך לתנור הספירלות, בנעלי הבית ובלי מסקרה, מתאמצת לשמור את השקפת העולם שלי על הסילבסטר לעצמי.
מסיבת הסילבסטר האחרונה שהלכתי אליה היתה בתחילת שנות ה-2000 והייתי בהיריון אז לא היה בדיוק מצב להשתולל על השמפניה. זה לא שאין לי רגשות סנטימנטליים למדי לקונספט הזה של שמלה נוצצת, מחשוף ראוי, גרבונים בעלי זוהר משיי ועקבים שאפשר לנקר בהם עיניים, ביותר ממובן אחד.
הצרה שאני לא ממש מצליחה להיזכר במסיבה אחת שבה באמת החוויה היתה מושלמת כמו בסרט הוליוודי. נדמה לי שאפילו הסרטים ההוליוודים, שמעודדים את רוח הפזרנות וההיסחפות הרגשית, נוטים בעצמם לעסוק בניגוד הצורב שבין הפנטזיה למציאות בערבי ראש השנה הלועזיים.
| חגם של מתוסכלי היומיום |
בינתיים, עד שהמציאות תכה בפנינו בעוז עם הקור של ה-31 בדצמבר, אנחנו עוד בשלב הפנטזיה, והרי אין אירוע משמח יותר למי שאוהבת לדפוק הופעה מאשר הסילבסטר. זה אולי הזמן היחידי שבו את יכולה להסתובב בחוצות כשאת נראית מיליון וחצי דולר בלי לחוש עצמך מופרזת להחריד.
היחצנים נכנסים ממש לאמוק כמדי שנה, בניסיונם לשלות ולדלות תמונות של כל פריט מנצנץ שיישלחו אל התקשורת. מהעבר השני נפתחות ישיבות מערכת בניסיון לפצח כיצד נתקוף את החג מזווית עדכנית. הטייס האוטומטי דופק שעות נוספות.
הסילבסטר הישראלי, כמדומה, מצפין בתוכו את המיית הנפש של מתוסכלי היומיום באשר הם, אלה שהמציאות פה אפורה ופרובינציאלית להם מדי. שמכורים לתחושה שהחיים הם עסק די חד פעמי בסך הכל, שנוטה להשתרר בסמוך לחצות. אם בפורים הם נוטים לשחרר את הצד האקצנטרי החבוי, בסילבסטר היצרים עוברים ליטוש. אנחנו הופכים קצת יותר קרובים ברוחנו לאנשים הזוהרים שבתוכנו, שמכורים לרגעים יפים שאפשר להנציח בפוקוס רך ומזווית סלחנית ולהעלות מיד לפייסבוק.
בקרוב באינסטגרם ובפייסבוק. ערב ראש השנה האזרחית בניו יורק | צילום: גטי אימג'ס
שום מנצנץ. הכל בטוב טעם
מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) | 20 בדצמבר 2011 | 20:07לייק ביותר
מאת: שירה | 19 בדצמבר 2011 | 23:39כתבת נכון.אני באמת אחת מאלו שאוהבות להרגיש זוהרות. אבל השנה החלטתי שאת הסילבסטר אני אבלה בבית עם החבר.אחרי 10 שנים של מסיבות, מתוכן מבסיבה אחת ממש טובה (בעיקר בגלל החברים) אחת נחמדה וכל השאר מהגרועות שחוויתי.לא בגלל המועדונים אלא בגלל העומס, העובדה שאנשים שותים יותר בערב הזה.
מאת: אבישג | 19 בדצמבר 2011 | 16:48