קטן עליה: ריי שגב בדרך לכבוש את ניו יורק

•  
•  
•  

חולמת אמריקה. ריי שגב | צילום: קרן בר לב

רבים יאמרו שהעיתוי שבחרה ריי שגב (29) לעזיבה שלה לניו יורק תמוה למדי. שגב, דוגמנית המידות הגדולות המוכרת בארץ ובעלת הבלוג "Ray Plus", מככבת בחודשים האחרונים בקטלוג של "ג'ק קובה" וממשיכה לייצג את "עונות" לצידה של מארינה מקסימיליאן בלומין. קמפיין ההלבשה התחתונה שלה הביא לה אייטמים ב"ערב טוב עם גיא פינס" ושערים ב"סגנון" ו"נשים", אבל כל זה קורה דווקא כשהיא נמצאת בניכר ומנסה את מזלה כדוגמנית פלאס סייז בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

"לא היתה לי ברירה", היא אומרת בראיון בבית קפה ניו יורקי. "ראיתי שאין לי אופציות בארץ. זה היה בדיוק אחרי ניסיון לא מוצלח עם עוד סוכנות, ופשוט נשברתי מהשוק. אמרתי די, אני בת 29, לא רוצה לנסוע אחרי גיל שלושים. אני נוסעת עכשיו. שבוע אחרי זה קניתי כרטיס, ואז פתאום הכל נסגר – 'ג'ק קובה' ובעקבותיו הפרסומים ב'גיא פינס' וב'סגנון'".

ביולי האחרון שגב ארזה מזוודה והגיעה לתפוח הגדול, לדירת שותפים בסוהו – בלי סוכן מאחוריה ובלי הבטחה לעבודה בעיר. כבר ארבע שנים שהיא בונה את עצמה בשתי ידיים, כבלוגרית מצליחה ונציגה בלתי רשמית של נשים ישראליות בכל המידות, אבל קריירת הדוגמנות שלה בארץ לא ממש המריאה. "הייתי עם המון סוכנים – מבטי רוקאוויי ועד עדי ברקן – ואין אף אחד שבאמת האמין בי. אם היה לי מנהל אישי טוב, אני מאמינה שהייתי מזמן יכולה להיות במקום אחר לגמרי", היא אומרת. "בארץ אי אפשר להתפרנס רק מ'עונות', ולא לוקחים אותי למקומות אחרים במקביל".

•  
•  
•  

"ראיתי שאין לי אופציות בארץ". ריי שגב לעונות | צילום: דודי חסון

•  
•  
•  

ריי שגב לעונות | צילום: דודי חסון

שגב עשתה את שיעורי הבית שלה, אבל גילתה להפתעתה שסצנת הפלאס סייז הניו יורקית לא נוצצת כפי שמאמינות חובבות אופנה מלאות בכל העולם. "לפני שבאתי לפה גיליתי שיש רק ארבע סוכנויות שמתעסקות בפלאס סייז", היא מספרת. "הייתי בטוחה שאגיע ואגלה שיש עוד סוכנויות, אבל מסתבר שיש פה חמש דוגמניות שעושות הכל. גם החברות שלי כאן לא ממש עובדות – יש לי חברה שנראית כמו ליב טיילר גדולה, והיא לא עובדת. העיפו אותה מהסוכנות כי היא לא הביאה עבודה. מי שכן עובדת פה, עושה הכל. את דניס בידוט למשל, שמככבת גם בריאליטי 'Curvy Girls', לוקחים לכל הקמפיינים – 'מייסי'ס', 'ליין בראיינט'".

| "ליד רובין לאוולי, אני גמדה" |

שגב לא ויתרה, וגם אחרי שקיבלה תשובה שלילית מאחת הסוכנויות הניו יורקיות שאליהן פנתה ("אמרו לי שלא מחפשים ברונטיות, ושאנסה עוד חודש-חודשיים") פגשה דרך חברים סוכנת שחקנים ישראלית לשעבר, שהציעה לה להפוך למנהלת האישית שלה. "היא אמרה לי 'אם תנסי בעצמך ותגיעי לבד למקומות אף אחד לא יתייחס אלייך'. זה מאוד עוזר, כי היא מבינה את האמריקנים, היא יודעת איך להתנהל מולם". השתיים פנו לסוכנות "ג'אג", לשעבר "פורד", אבל נענו בשלילה ("אמרו לי שאני מבוגרת מדי, שמחפשים פנים רעננות") ואז נותרו שתי סוכנויות – "וילהלמינה" הגדולה, שמייצגת גם את דוגמנית הפלאס סייז המצליחה רובין לאוולי, וסוכנות "MSA" הקטנה יותר.

"בראיון ב-MSA פגשתי את המנכ"לית סוזן, וממש התלהבתי ממנה", אומרת ריי. "אמרתי לה שאני מרגישה שאני חלוצה, והיא אמרה לי שהיא מבינה כי היא מרגישה כמו חלוצה בעצמה. ב'וילהלמינה', התחושה היתה כמו בית חרושת, סרט נע. מי אני ליד רובין לאוולי? היא 1.86 מ'. אני גמדה לידה. זה שוק מאוד תחרותי, ועם כל הכבוד אני לא היהלום שבכתר".

•  
•  
•  

"מי אני ליד רובין לאוולי? היא 1.86 מ'. אני גמדה לידה". לאוולי על מגזין ELLE

בסופו של דבר חתמה ריי עם "MSA" ובימים אלה נמצאת בתהליכים להשגת ויזת עבודה אמריקנית – סיפור לא פשוט בפני עצמו.

"אני הולכת לעורך דין, מארגנת את כל הפרסומים בתקשורת עליי, ואני גם צריכה 15 מכתבי המלצה ממעסיקים קודמים ועתידיים. חוץ מזה, זה עולה 4,000 דולר שאני משלמת בעצמי, כדי שהויזה תהיה אצלי ולא אצל הסוכנות", היא מסבירה. "המון בנות פונות אליי כי הן רוצות להיות דוגמניות פלאס סייז, ולא מבינות כמה כסף אני שמתי על ייעוץ, על צילומים. כמה אנרגיות, כמה חשיבה מעבר לקופסא אני עשיתי. אני הבנתי שאף אחד לא יכול לעזור לי חוץ ממני".

| "אחרי ההטרדה המינית, שנאתי את הגוף שלי" |

מי שרואה את תמונות העירום או הלנז'רי שלה ב"ג'ק קובה", יתקשה להאמין שמדובר בבחורה שעד לפני כמה שנים שנאה את עצמה. "עברתי הטרדה מינית בגיל 11", היא אומרת בפתיחות. "חבר של המשפחה נגע לי בציצי. כולם ידעו, אבל לא ידעו איך להתמודד עם זה. רק בגיל 27 הבנתי איך זה השפיע עליי בדיעבד. זה גרם לי ממש לשנוא את הנשיות של, את כל הגודל".

כבר מגיל צעיר היא נסחפה לדיאטות בזק מאכזבות, לדבריה, בגלל טבלאות ה-BMI שלא ממש תאמו את המציאות. "בגיל 13 כבר הייתי 1.73 מטר וכל מה שהעסיק אותי היה שאני לא שוקלת שישים קילו כמו שאני אמורה. כל הבנים בשכבה היו מאוהבים בי, אבל הייתי כל כך חסרת ביטחון שזה לא עניין אותי. רק בצבא נמאס לי מהדיאטות והחלטתי שאני מפסיקה להתעסק כל הזמן באוכל".

איך עוברים ממצב של שנאה עצמית עמוקה לביטחון כזה מול מצלמה, ועוד בעירום חלקי?
"זה היה תהליך לא קל. כשהייתי בת 25, קראתי ראיון עם הפרזנטורית של 'עונות' שהביאו מארה"ב. בכתבה כתבו ששילמו לה 25 אלף דולר, וחשבתי לעצמי 'היא נראית בדיוק כמוני! מה הייתי יכולה לעשות עם מאה אלף ש"ח'. חבר טוב שלי שהוא גם צלם אמר לי 'את צריכה להיות דוגמנית, להיות על שלטי חוצות כמו שנועה תשבי מפרסמת את פדני'. הוא אמר לי שהוא רוצה לצלם אותי, ואחרי כמה חודשים הסכמתי. זו היתה בשבילי חוויה מכוננת – לקח לי המון זמן להסתכל על התמונות. האסימון נפל לי רק שקראתי על ליזי מילר שהצטלמה בעירום ל'גלאמור', והחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות".

בארץ, היא הבינה מהר מאוד, אין ממש ביקוש לדוגמניות מלאות. "בסוכנויות לא ידעו מה לעשות איתי", היא מודה. אחרי שנואשה מהסוכנים הקיימים ניסתה להקים בעצמה סוכנות דוגמניות פלאס סייז בשם "מילק פלוס", אבל נאלצה לסגור את הבאסטה. למרות המגמה החיובית בשוק המידות בארץ ובעולם, שגב המשיכה להיתקל בחומות כשניסתה לעשות שינוי אמיתי. "ארגנתי לפני שלוש שנים שוק מידות גדולות והמעצבים אמרו שיביאו לי דגמים, אבל במקום מידה 4 או אקסטרא לארג' הביאו לי מידה 2. הגיעו שלוש מאות בנות ביומיים, אבל זה היה פלופ. זה גמר לי את הכיס".

•  
•  
•  

"הבנתי שאני לא היהלום שבכתר". ריי שגב לג'ק קובה | צילום: גיא כושי ויריב פיין

•  
•  
•  

"הבנתי שאף אחד לא יכול לעזור לי חוץ ממני". ריי שגב לג'ק קובה | צילום: גיא כושי ויריב פיין

אחד הדברים שסייעו לה לקדם את עצמה היה הבלוג שלה, שצבר קהל אוהדים גדול והוביל לכתיבת טורים ב"עונות" ו"סלונה". "לא מעניין אותי להיות מפורסמת. יש לי מטרה אחת בחיים – לגרום לנשים להיות מאושרות עם הגוף שלהן בלי קשר למשקל שלהן", היא מבהירה. "אני מרצה בתיכונים ומספרת את הסיפור על הילדה ששנאה את עצמה, אבל הצליחה למנף את זה. אני מקבלת כל יום מכתבים קורעי לב. השנה, למשל, עשיתי את שיתוף הפעולה עם 'טורקיז', אז מישהי שלחה לי מייל וסיפרה שהבת שלה שאלה אותה למה היא לא לובשת בגדי ים. בזכות הבלוג היא אזרה אומץ לקנות בגד ים, כדי שהבת שלה לא תגדל עם השריטות שיש לה". אגב, כל הדגמים שצילמה לבלוג אזלו מהחנויות.

השלב הבא, מבחינתה, הוא קידום הבלוג גם בחו"ל. שני פוסטים כבר עלו באנגלית, והיד עוד נטויה. "אני רוצה להיות כמו הבלוגריות הרזות המצליחות שעושות שיתופי פעולה עם כל מיני חברות, רק במידות גדולות. אני בטוחה שזה יביא לי הרבה עבודה כאן, כי זה תחום כל כך תחרותי".

| בקרוב: קוטור ישראלי בשבוע האופנה? |

את החודשים האחרונים בניו יורק ריי מעבירה בין סוכנויות דוגמנות לעבודות מזדמנות, בין פגישות עם אנשי תוכן לקידום הבלוג שלה לבין תצוגות אופנה. בספטמבר, למשל, היא ביקרה בתצוגת האופנה של "כביריה", מותג הפלאס סייז הראשון שהוצג בשבוע האופנה, באירוע "פלאס נייט אאוט" במלון "פנסילבניה" ובתצוגת האופנה של אלון לבנה, אליה הוזמנה גם דוגמנית הפלאס סייז לשעבר קריסטל רן.

•  
•  
•  

"התצוגה הייתה ממש מעפנה". "כביריה", מותג הפלאס סייז הראשון שהוצג בשבוע האופנה

כולם דיברו על ההישג של "כביריה", אבל התצוגה עצמה לא היתה מרשימה בלשון המעטה.
"היא היתה ממש מעפנה, אבל לזכותה של המעצבת עדן מילר ייאמר שכל התצוגות במסגרת ה-Fashion Law Institute היו גרועות. היו שם שני מעצבי אקססוריז, אחת שמעצבת בגדי צלילה. לא היה לי מושג עד כמה התחום של פלאס סייז לא באמת מפותח כאן. את בטוחה שבארה"ב תלכי ברחוב ותראי המון חנויות למידות גדולות, ואין. הייתי ב'פלאס נייט אאוט' ודיברתי עם איזו בעלת בוטיק בקווינס, שסיפרה לי שאין לה מאיפה להביא דגמי פלאס סייז, ובגלל זה היא באה לפרזנטציה הזו. אבל המעצבים שם היו קטסטרופה. זה אפילו לא פרויקט שנה א' במכון אבני. התצוגה הזו היתה כמו גטו – 99 אחוז שחורות, דוגמניות גדולות במידה 48, מטר תשעים כל אחת. הבגדים היו זוועתיים".

אחרי שתפרה בעצמה את הפריטים שלבשה לאירועים בשבוע האופנה, היא בהחלט לא פוסלת הקמת קו משלה בעתיד. "אני פשוט אצטרך לעצב בעצמי באיזשהו שלב, כי זה הגיוני – אני קודם כל מעצבת. מגיל 14 תפרתי לעצמי בגדים. כרגע 'Ray Plus' הוא בלוג, אבל אולי יום אחד יהיה שם מותג קוטור שיציג בפאשן וויק".

את לא חושבת לנסות להתחיל עם זה בארץ קודם, איפה שכבר מכירים אותך?
"ישראל זה לא שוק מבחינתי. פה אפשר לעשות דברים בהיקף רחב, לשנות תפיסה. אני אוהבת את הארץ ואת תל אביב, אבל אני רואה שאין שם פוטנציאל. זה כמו נועה תשבי או איילת זורר שחוזרות לעשות מדי פעם קמפיינים או סרטים בארץ, אבל יודעות שהן יכולות לעשות הרבה יותר בגדול בהוליווד".

ואם לא תצליחי כאן? תחזרי?
"האופציה שזה לא יעבוד לא קיימת. מבחינתי אני כבר מאוד מצליחה ומגשימה חלום, והשמיים הם הגבול. הקשיים לא מפריעים לי, כי אני כבר כאן. דווקא ממקום של אכזבה, אני יודעת שיש עוד המון מה לעשות. יש הרבה דברים גדולים ומסעירים בעתיד שלי".

•  
•  
•  

"יש לי מטרה אחת בחיים - לגרום לנשים להיות מאושרות עם הגוף שלהן בלי קשר למשקל שלהן" | צילום: קרן בר לב