הורה קואופרטיב: המהפכה הצרכנית של המיזם האופנתי Co.Co
מעצבות, מרצות ועיתונאיות אופנה חברו יחדיו לקולקטיב שיקי במיוחד | המשקיעים פודים את ההשקעה בבגדים, הלקוחות יכולים להצביע ולהשפיע על הקולקציות | סוף עולם הצרכנות כפי שאנו מכירים אותו?
מזה זמן מה שיוצרי קולנוע, טלוויזיה, מוזיקאים דלפונים ואפילו תחנות רדיו ("הקצה") מקוששים מימון לפרויקטים תרבותיים עצמאיים דרך פלטפורמות חברתיות כמו הדסטארט, סטארטארט, קיקסטארטר ומימונה, שמהוות ערוץ ישיר לכיסם וללבם של הצרכנים הפוטנציאליים שלהם, ומעין כביש עוקף גופים מסחריים גדולים ומאובנים. זה היה רק עניין של זמן עד שהרעיונות השיתופיים האלו יזלגו לענף האופנה התחרותי לא פחות, שעסקים קטנים ומקוריים מתקשים לשרוד בו לנוכח כוחות שוק חזקים כמו רשתות האופנה הדורסניות.
"Co.Co – Collective Collection", מיזם אופנתי חדש שהוקם לפני כארבעה חודשים, הוא החלוץ הראשון. "המודל העסקי שלנו הוא אמון – בין השותפים והשותפות, בין הקהילה ובין הלקוחות. חצי מהשותפות השקיעו בנו כבר בספטמבר מבלי שהן ראו טי שירט אחת. הן עשו זאת תוך אמונה ברעיון ובצוות" אומרת צפרא פרלמוטר, ילידת קיבוץ מפלסים ("אבל חובבת כלכלה והשקעות"), מעצבת אופנה בקסטרו בעברה, אשת עסקים ומהוגי המיזם.
לצדה עומדות דליה קפוזה, מעצבת אופנה עם ותק של 20 שנה בשורות קסטרו ומרצה בשנקר, עיתונאית האופנה לשעבר שירה ברויאר וצי של 60 משקיעים שותפים. כרגע הן נמצאות בעיצומו של תהליך גיוס חיילים אופנתיים נוספים דרך אתר "מימונה".
אז איך זה עובד בדיוק? כל שותפה מוזמנת להשקיע בין 1,000 ל-10,000 ש"ח ולפדות את השקעתה תוך שלוש שנים ברכישת פריטים מהקולקציה דרך האתר או בחלל הסטודיו המרווח והפמיליארי הממוקם בשיכון דן בתל אביב. כעבור שלוש שנים יזכו להנחה קבועה. השותפות הכבדות יותר יכולות להיבחר לדירקטוריון, להיות פעילות בוועדות השונות, וכמובן לגרוף רווחים כשיהיו כאלה.
הדירקטוריון מונה כרגע עשרה חברים, מתוכם חמש שותפות שמנדבות ידע מתחומי המומחיות שלהן – משפטים, כספים וניהול תאגידים קיבוציים. כולן עושות משמרות בחנות, כותבות לבלוג באתר ויכולות לערוך בחלל החנות סדנאות שסובבות סביב המותג. לאחרונה התקיימו שם סדנה לקנייה באינטרנט, וערב בנושא הצרכן הקטן אל מול הכלכלה הגדולה. "הרעיון הוא שכל אחד שישב עד עכשיו על הטריבונה יפשיל שרוולים ויירד לשחק במגרש האמיתי" מסכמת פרלמוטר.
את הקולקציה מעצבת קפוזה תוך דיאלוג פורה ודמוקרטי עם הלקוחות. כל הדגמים מועלים לאתר לפני הייצור והלקוחות מוזמנים להצביע ולהשפיע על הרכב הקולקציה הסופי (בדומה לאתר העיצוב קווירקי). הלקוחות מוזמנות להעיר הערות, לבקש בקשות (נגיד, אם שמלה מיוצרת רק בשחור, ניתן להציע שייצרו אותה בצבעים נוספים), ואפילו להביא אל הסטודיו פריטים מוצלחים מהארון הפרטי שהיו רוצות לשחזר או לערוך עליהם אדפטציות.
בנוסף לכך, הן מציעות שירות try and buy. "מכיוון שלא כולן גרות בתל אביב" אומרת פרלמוטר, "ניתן להזמין את הקולקציה הביתה עם שליח, למדוד הכל ולהשאיר רק את מה שמתאים. אני לא מכירה עוד מותג שמתנהל ככה".
הרעיון אמנם קומוניסטי, אבל האופנה, למרבה המזל, לא קיבוצית כלל. מדובר בארון פריזאי למדי, כלומר מאוד פרקטי, אך לא על חשבון הסגנון. מצטיינים במיוחד – שמלה נהדרת שמעלה בדמיון את אודרי הפבורן, עם סרט קשירה במותן שמזמין ידיים יצירתיות לקשור אותו באופנים שונים, טוניקת כותנה עם כיווץ במותן בהשראה יפנית, חולצות מכופתרות פרחוניות ומנוקדות וצעיפי משי מודפסים.
בקטלוג מככבות נשים שתואמות את רוח המותג ומייצגות מנעד רחב של גילים, מקצועות וטעמים אופנתיים – דוגמנית העבר מיקי ממון, שמנחה כיום קבוצות של נשים, עידית פרידברג, מלהקת ומאמנת שחקנים, יסמין לוי, בלוגרית ועיתונאית לשעבר, ונסטיה לישנסקי. "כולן מאוד שונות אחת מהשנייה, אבל בכל זאת מצאו את עצמן בקולקציה" מעידה פרלמוטר.
CO.CO - קהילת סלוניקי 7 (קומה ב'), תל אביב, ובאתר המותג.
טווח מחירים: חולצות 129-350 ש"ח, מכנסיים 250-450 ש"ח, שמלות 400-800 ש"ח, חצאיות 250 ש"ח, גופיות 100-150 ש"ח, אביזרים 120-350 ש"ח.
הבנתי מהכתבה שלכם שעבור הרכישה שלי בסכום שהוחלט על ידי, אני אמורה לרכוש
פריטי לבוש במשך שלוש שנים. מעבר לזה במה מתבטאת ההצטרפות, האם יהיו רווחים
מרכישות שהם לא שלי או שאני אמורה לרכוש שוב פריטים בהנחה וזה הכל?