חדשות

מדמואזל לערב אחד: רשמים מהביקור בישראל של ז'אן שארל דה קסטלבז'ק

מעצב האופנה הצרפתי שהגיע לארץ במסגרת אירועי הלילה הלבן, ליהק 10 דוגמניות לא מקצועיות לטובת תצוגת עיצובים מהארכיון שלו | כתבתנו רעות ענבר היתה אחת מברות המזל

מאת  | ‏ 28 יוני 2012

אבק הכוכבים הגיע עד לתל אביב | ז'אן שארל דה קסטלבז'ק עם דיאן קרוגר | צילום: גטי אימג'ס

ז'אן שארל דה קסטלבז'ק הוא דמות שאפשר להגיב אליה לכאן או לכאן. האיש שמוגדר על ידי העולם כמעצב אופנה, מגדיר את עצמו דווקא כמי שתפקידו "לחטוף את ההיסטוריה ולהחזיר אותה" ומצהיר שאינו אוהב שלמות ויופי, נהנה לעסוק בכל תחום אסתטי שהוא רק יכול להניח עליו את הידיים.

מעבר לקולקציות פרועות שמתכתבות עם דימויים מהתרבות הפופולרית – מאי.טי ועד קרמיט – הוא נהנה לשתף פעולה עם מוזיקאים, לביים סרטים, לצייר ולספר סיפורים. את כל זה הוא עושה בשלוות נפש שהייתה עשויה לעלות לסובבים אותו באובדן שלוות הנפש, למשל כשהוא מחליט לצייר תערוכה בספונטניות ביום פתיחה של אירוע לכבודו לרגל הגעתו לישראל, או כשהוא מבקש בבוקר התצוגה להביא עוד עשר דוגמניות, אם אפשר לא מקצועיות ומהרחוב. "ברגע שמוותרים על האמביציה לשלוט על האירוע הכל נהיה קל יותר" אומרת רות גרון, מפיקה מצוות האוצרות של בית העיר, בו תוצג תערוכה לכבודו של קסטלבז'ק במסגרת אירועי שנה של אופנה ושיציג את שיתוף הפעולה המוזיקלי-תיאטרלי שלו עם הרכב הבוסה-נובה הצרפתי נובל ווג.

הצעה מפתיעה בעוד 3,2,1…

לכן כשהייתה לי הזדמנות להפוך לאחת מאותן עשר דוגמניות לא מקצועיות מהרחוב וללבוש פריטי ארכיון של אחד המעצבים המוערכים והחשובים שמציגים בשבוע האופנה הפריזאי, החלטתי להגיד בחיוב לדמות השנויה במחלוקת, ולהגיד, בנימה שקולה, "כן!!!!!!!!!!!!!!!".

משמאל: כתבתנו מדגמנת את שמלת "אי.טי" של קסטלבז'ק | צילום: נטע אלונים

כאמור, דה קסטלבז'ק הגיע ארצה במסגרת אירוע שנת האופנה של בית העיר בתל אביב, שכבר הביאה לכאן מעצבים שונים ויצירתיים. מאחר ומדובר באמן רב תחומי הוא מגיע לכאן במסגרת סיבוב ההופעות העולמי שלו עם ההרכב נובל ווג. קסטלבז'ק ביים מעין מחזה מוזיקלי והלביש את חברי הלהקה.

הבגדים שלו, שהם פחות או יותר ההיפך מההגדרה הרווחת ל'לביש', הפכו עם השנים לחביבים מאוד על אמנים אקסצנטריים. קסטלבז'ק נהנה בשנים האחרונות להתיידד עם ילידי שנות השמונים כמו הראפרית M.I.A וליידי גאגא ולהלביש אותם במגוון של תלבושות. לצורך מרחץ הדמים הפופי שהוא הקליפ ל"טלפון" של הגאגא, היא חייגה לקסטלבז'ק והסבירה לו שהיא עומדת להכנס לכלא, ולנהל שם את ההצגה. הוא שמח כמובן להלביש אותה כפי שבעיניו הייתה צריכה להיראות אסירה שמנהלת קרקס.

ליידי גאגא אסירה במדי הכלא של קסטלבז'ק | מתוך הקליפ "טלפון" | צילום מסך

גאגא והצפרדעים של קסטלבז'ק | צילום מסך

נחזור לתצוגה. שלשום (ג') דיבר קסטלבז'אק לפני עיתונאי אופנה וחובבים אחרים שהגיעו אל בית העיר להאזין לו. כמספר סיפורים אמיתי קסטלבז'ק הגיע עם תיק מלא בהפתעות, וערימה ענקית של שקופיות שיזכירו לו את ההיסטוריה שלו. היתה גם מוזיקה, כי ז'אן שארל החליט ברגע האחרון שהוא חייב, פשוט חייב דיג'יי, ולצורך העניין גויס מיכאל כהן, חצי מכהן@מושון.

ואיך מעצב אופנה יספר את סיפורו אם לא בהצגת דגמים? "הוא רוצה שתרגישו כאילו אתן נכנסות לסלון שלו כשהוא קורא לכן לבמה" מסבירה לנו נטלי שמנצחת על האירוע הזה שבו אף אחד (חוץ מקסטלבז'ק אולי) לא בדיוק בטוח מה עומד להתרחש. טוב, אני יודעת שאם הייתי הולכת לביקור בסלון של מישהו כנראה לא הייתי לובשת גלביה באורך הרצפה עם ציור בעבודת יד של אי.טי החייזר שנקלע לכדור הארץ. אבל מה שז'אן שארל רוצה, בדרך כלל קורה. לצידי בחורה שלבושה בשמלת צמר ארוכה עם צווארון גולף קשיח שמכסה שלושה רבעים מפניה, עוד אחת שלובשת שמלה בצורת שעון ענק, ועלמת חן נוספת שלובשת את פניו של אלברט איינשטיין. בקיצור – אני לא לבד.

המציגות אינן דוגמניות | צילום: נטע אלונים

המעצב מציג את שמלת השעון שלו | צילום: נטע אלונים

רצח המוני של דובי צעצוע

"אני רוצה לספר לכם סיפור מפחיד, על רצח המוני של דובי צעצוע", מספר דה קסטלבז'ק לקהל המהופנט על אחד האירועים מילדותו שהשפיעו עליו ליצור את אחד הפריטים האיקוניים שלו, מעיל דובי צעצוע שלבשה מדונה ולאחר מכן דוגמנית העל הלנה כריסטיאנסן. הסיפור, שנפתח בסצנת תא וידוי בכנסייה ונמשך על פני "איזורים בצרפת שהם תקועים בימי הביניים בעצם. אנשים שם שולחים אחד לשני דובי צעצוע מקוללים כדי לעשות להם מזל רע", הוא רק אחד מיני סיפורים רבים. שלוש שעות של סיפורים, אם להיות יותר מדויקת.

בכל פעם התחלפה שקופית, התחלפה מוזיקה (לעתים בליווי חי של סיטאר), ובכל פעם שדה קסטלבז'אק היה קורא "מדמואזל" – עוד מדמואזל הייתה צועדת מאחורי הקלעים אל עבר הבמה. לאחר סיבוב קצר ומחיאות כפיים מהקהל היא התבקשה להתיישב בסלון המאולתר של האמן, שם הוא היה מסביר על נסיבות היצירה ועל התקופה ועל האנשים שלבשו את הבגד או הגיבו אליו.

המדמואזליות של קסטלבז'ק | צילום: נטע אלונים

"ז'אן שארל ביקש שתיכנסי אחרונה, מאוד חשוב לו שזו תהיה השמלה האחרונה שהוא מציג" מודיעה לי נטלי המפקדת ואני נכנסת ללחץ. אמנם זאת לא תצוגה רגילה, אני לא צריכה להדס על מסלול, אבל העובדה שאני בכל זאת, בדרכי, סוגרת תצוגה, היא מבעיתה. בייחוד כי אני לובשת דגם ענק של חייזר ונועלת עקבי 17 ס"מ שלא נועדו לתזוזה מעבר לסיבוב על צירי וישיבה. בזו אחר זו עולות אל הבמה הבנות. שלוש לפני הסוף מספר ז'אן שארל על הדיסטופיה האנושית כמו שהוא רואה אותה. "אתם יודעים מה זה דיסטופיה? זה ההיפך מאוטופיה. זאת המציאות בה אנחנו חיים היום. זאת המציאות שלכם, ברוכים הבאים." לפני הסוף עולות שתי בנות אדומות שיער בשמלות שמתכתבות זו עם זו. הן נראות כתאומות מסרט סוריאליסטי. "זאת- אוטופיה", מודיע דה קסטלבז'ק והקהל גועה בצחוק. הוא ממשיך ומפליג ומספר ואני הולכת ונמסה בתוך השמלה. אפשר שהוא יקרא לי כבר ונגמור על זה?

האוטופיה על פי קסטלבז'ק | צילום: נטע אלונים

שכחו אותי בבית (העיר)

ואז רצה אליי העוזרת הצרפתיה של קסטלבז'אק. "הוא שכח! הוא שכח להזמין אותך! הוא נפרד מהקהל! מהר מהר, רוצי לבמה!" וכך, בלי רעש וצלצולים, ובלי שאיש, כולל המעצב עצמו, שם לב לנוכחותי, אני עומדת לצד הדוגמניות האחרות ולא מאמינה על הפאדיחה. עד שפעם אחת בחיים אני מדגמנת על מסלול, סוגרת תצוגה, המעצב שוכח לקרוא לי. מהלך תסריטאי יפה, אירוניה.

ז'אן שארל שכח אותי | כתבתנו (משמאל) השתחלה לבמה בכל זאת | צילום: נטע אלונים

אחרי מחיאות הכפיים כשהקהל מתפזר, יוצא דה קסטלבז'ק, זחוח בדיוק באותה מידה שהיה לפני האירוע, נוטל חתיכת גיר והולך לצייר בחדווה על הקיר החיצוני הצמוד לבית העיר. קבוצת בנות מצלמת את הגבר בן החמישים שלובש בלייזר בקיץ הישראלי ומצייר בשוויון נפש גמור פרצופים.

אז דה קסטלבז'ק בחיים לא יהיה מהמעצבים את פריטיהם תקנו בבוטיק יוקרתי בחופשה בחו"ל, אבל הוא מהאנשים שמלבישים את מקורות ההשראה של המעצבים האלה. ואת הרטרוספקטיבה ליצירתו, כמו גם את המופע שיעלה הערב (ה', 21:00) במסגרת אירועי הלילה הלבן בתל אביב על הבמה בבית העיר, שווה לראות. מה גם שאין לדעת מה יוסיף המעצב השובב הזה על התוכניה. סוג של מתנה שממשיכה לתת, אם אתם מסוגלים להתמודד עם בלת"מים.