נערה עם עגיל פנינה: "אחוזת דאונטון" מהפנטת

הסדרה הבריטית המתרחשת בראשית המאה ה-20 מספקת הצצה מרתקת לימים בהם נשים נאבקו על הזכות להצביע כמו על הזכות ללבוש מכנסיים | מכירות כפפות ארוכות ועגילי פנינים כבר בזינוק | אופנה במסך הקטן - כתבה ראשונה בסדרה

מאת  | ‏ 3 נובמבר 2011
הסטייל של "אחוזת דאונטון" | צילום מסך

דרס קוד הוא הכל. הסטייל של "אחוזת דאונטון" | צילום מסך

בראשית היתה "מד מן", הסדרה המופתית של רשת AMC שעלתה לאוויר ב-2007 והזכירה לכולנו שפעם היה פה שמח. קשה לדבר על ההצלחה של התוכנית שמתרחשת בניו יורק של שנות ה-50 וה-60 בלי לדבר על הסטייל שלה. ומאז, נדמה שסדרות היסטוריות הן כבר לא מה שהיה פעם – את תפקיד המלבישה תפסה הסטייליסטית ובחינת השמלות והחליפות כבר לא פחות משמעותית מניתוח הדיאלוגים.

אם נלך על פי סדר כרונולוגי-היסטורי ולא סדר כרונולוגי של תאריך העלייה לאוויר – הרי שנקודת ההתחלה תהיה דווקא הסדרה הבריטית "דאונטון אבי" ("אחוזת דאונטון"), ששידורה החל בספטמבר 2010, אך עלילתה מתחילה בשנת 1912 לאחר שקיעת הטיטניק.

הסטייל של "אחוזת דאונטון" | צילום מסך

הטובה, הרעה והמכוערת. האחיות אדית', מרי וסיביל קרואלי | צילום מסך

הסטייל של "אחוזת דאונטון" | צילום מסך

ככה זה כשהם לא מתגנדרים. הלורד קרואלי ואשתו קורה | צילום מסך

לפני כמה שבועות שבה המיני-סדרה למסך בעונה שנייה (בקרוב בערוץ 1), לאחר שהפכה להצלחה מסחררת עם 10 מיליון צופים בממוצע לפרק בעונה הראשונה בבריטניה ובאזז שיצא הרבה מעבר לגבולות הממלכה. אם זו הפעם הראשונה שאתם נתקלים בשם, אל תרגישו רע – הסדרה טרם השיגה את הכבוד הראוי לה בארץ, כנראה בשל משבצת השידור הנוראית אי שם בערוץ הראשון. אבל "דאונטון אבי" שווה את המאמץ, ויעידו על כך 4 פסלוני ה"אמי" שקיבלה בטקס האחרון. אולי בגלל הנוסטלגיה וניחוח העבר, אולי בגלל התסריט המרתק אבל בעיקר בגלל שהיא יפה מדי מכדי להסיר ממנה את העיניים.

| על אדונים ומשרתים |

"אחוזת דאונטון" נפתחת עם מברק שמקבל הלורד קראולי, המבשר לו על טביעתם של בן-דודו ובנו באסון הטיטניק. מכאן מחפשת המשפחה יורש ראוי עבור האחוזה. העלילה מחולקת ל"למעלה" ו"למטה", כמיטב המסורת הבריטית. יוצר הסדרה ג'וליאן פלוואס יצר תמה זהה לזו בעבר, כשכתב את תסריט הסרט "גוספורד פארק" בבימוי רוברט אלטמן. בקומה העליונה נמצאים האדונים, ובקומה התחתונה מתרוצצים המשרתים, העוזרות, הגננים, האומנות, סוכן הבית והמבשלות – מה שיש לכל אחד מאיתנו במרתף. מעל כולם שולטים ביד רמה הדוכס והדוכסית (מגי סמית' המצוינת).

תשכחו מסוגיות פוליטיות, אהבות נכזבות וקשרים רומנטיים בין מעמדות, באותם ימים הכל סבב סביב הפרפורמנס. כדי להיות משרת או אדון אתה צריך להיות משכנע בביצוע התפקיד, וזה כולל קוד התנהגות נוקשה ומלתחה מדויקת. משרת שחליפתו קרועה לא יעלה לקומת האדונים לבצע את מלאכתו, ובת אצולה לא תוכל להתהלך באחוזה אם אין לה את הביגוד והנימוסים של ליידי אמיתית.

הסטייל של "אחוזת דאונטון" | צילום מסך

נחשו מאיזה מעמד הם? גוון ווויליאם | צילום מסך

| לא קל להיות ליידי |

הסצנות המתרחשות בערב מציגות את ההוד וההדר של אותה התקופה: גם אם לא מגיעים אורחים לארוחת הערב, כל בני המשפחה מחליפים למדי א' של אצילים: כפפות ארוכות ושמלות מפוארות אצל הנשים, ועניבות לבנות (הלהיט של אותם ימים) בתוספת חולצות מעומלנות באגף הגברים. גם מצד המשרתים נדרשה הופעה מעט יותר מכובדת: בשעות החשכה המדים הוחלפו לשמלות כהות ומעוטרות עבור הנשים, והגברים, כהרגלם, בחליפה קלאסית עם צווארון מוגבה.

אך מה שמהפנט את חובבות הסטייל הוא בעיקר השמלות מעוררות הקנאה, מעוטרות בתחרה, רקמה או פרווה. מדי יום בנות המשפחה ליידי מרי, ליידי אדית' וליידי סיביל נדרשות להחליף מספר אאוטפיטים: שמלה לארוחת הבוקר, טוויד לצייד או טיול באחו, שמלה לשבת בבית אחר הצהריים ושמלה לארוחת הערב. אבל עבור הבנות כלל לא מדובר בבעיה, הן נהנות להחליף תלבושות, לנסות אקססוריז חדשים ולשנות תסרוקות.

השמלות בשנת 1912 היו בעלות מותן גבוהה וגזרה צרה במיוחד והצריכו מחוך על מנת להשתחל לתוכן. לאחר מלחמת העולם הראשונה הגזרה הפכה בהדרגה לרופפת יותר ואורכה התקצר במעט. המחוכים של השמלות קצת יותר חופשיים ונוחים לתנועה מהמחוכים המסורתיים (ע"ע סקרלט אוהר'ה המנסה להידחף לתוך שמלה בסרט "חלף עם הרוח"). אבל עדיין, "גברים רוצים לראות מותניים", כפי שמסבירה ליידי מרי.

הסטייל של "אחוזת דאונטון" | צילום מסך

פתאום כולן רוצות את הכפפות של מרי. הסטייל של "אחוזת דאונטון" | צילום מסך

הסטייל של "אחוזת דאונטון" | צילום מסך

הבעיה היחידה עם כאלה בגדים זה שצריך אחוזה שתשתלב איתם בטבעיות. מרי ואדית' קרואלי | צילום מסך

| שינויים חברתיים דרך חוט ומחט |

"אחוזת דאונטון" בוחנת מחדש את השינויים החברתיים והטכנולוגיים שהתרחשו בתקופה האדוארדיאנית ומכניסה תכנים כמו קולוניאליזם והומוסקסואליות. מעמד האישה המשתנה מוצג בעלילה דרך מאבקה של ליידי מרי על הירושה, עם ניסיונה של המשרתת גוון להתקבל לעבודת מזכירות, ובעיקר בדמותה של ליידי סיביל, האחות הצעירה שהצליחה לזעזע את משפחתה כשירדה לארוחת הערב עם זוג מכנסיים, פריט לבוש שהיה מיועד אך ורק לגברים באותם ימים. דרך ההתרסה של סיביל נגד המקומות ש"מחוץ לתחום" עבור נשים ובעזרת האמירה האופנתית הנועזת הזו, היא מצליחה להעביר מסר ברור וחתרני בעידן שבו הסופרג'יסטיות עדיין נאלצו להילחם עבור זכות הצבעה לנשים. אחותה אדית' מאמצת אף היא את הפריט הנועז מטעמי נוחות, ומהלכת בחווה עם מכנסי רכיבה, מגפיים באורך הברך ואוברולים.

ומה צפוי בעונה השנייה, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה? עם כמה שפחות ספויילרים נוכל רק לומר שחליפות הג'נטלמנים יהפכו למדי צבא ייצוגיים, ושהנשים יעלו על מדי ב', עם שמלות מעט פחות מהודרות, לטובת המאמץ המלחמתי.

הסטייל של "אחוזת דאונטון" | צילום מסך

הו! מכנסיים. סיביל פורצת דרך מול משפחתה ההמומה | צילום מסך

| סטייל אריסטוקרטי לכל פועל |

כדי להשיג קצת מהצ'ארם האצילי לא צריך לרוץ למחסן התלבושות הקרוב לבית ולשכור שמלה באלפי שקלים, גם לא להפוך לנצר למשפחת אצולה בריטית. הסוד הוא בפרטים הקטנים, דהיינו, האקססוריז. בכלבו הבריטי "דבנהמ'ס" דיווחו על עלייה דרמטית של 584% במכירת פריטים כגון כפפות ארוכות, מחוכים, ועגילי פנינה בעקבות שידור הסדרה. מכירת שכמיות פרווה עלו ב220% ומכירת שכמיות פאייטים מנצנצות המונחות על הכתפיים הוכפלו. גם ברשת "מרקס אנד ספנסר" המסורתית מספרים על עלייה בביקוש למחוכים, עגילי פנינה וכובעי קלוש (גזרת פעמון). אך לא רק הנשים לבית משפחת קראולי מהוות אייקון אופנה, גם הג'נטלמנים הם מודל לחיקוי: ב"דבנהמ'ס" מדווחים גם על עלייה של 28% במכירות העניבות, וזינוק של 21% במכירות הווסטים: פריט חובה בחליפת שלושת החלקים של הגברברים באחוזה.

אבל רגע לפני שאתן מגהצות את האשראי וקונות סטוק של אקססוריז אריסטוקרטים, אפשר להתחיל פשוט בהפנמת המנטליות הבריטית – הכל מתחיל באטיטיוד, אז זיקפו את הגב והרימו את האף. תה, מישהו?

השאירו תגובה