השטן לובשת פראדה, גרסת המציאות
דרמות רציניות מתרחשות בימים אלו במסדרונות ווג הבריטי. בימים האחרונים נודע כי לוסינדה צ'יימברס, עורכת האופנה המיתולוגית של המגזין לא עזבה מרצונה החופשי, אלא פוטרה בבושת פנים (ותוך שלוש דקות) על ידי העורך הראשי החדש, אדוארד אנינפול. כעת היא פותחת את הפה על תככי התעשייה ומודה כי היא לא קראה ווג כבר שנים
סרט הקאלט "השטן לובשת פראדה" הפך לכזה לא רק בשל המשחק המעולה של מריל סטריפ, ההופעה השנויה במחלוקת של אן הת'אווי או עבודת הארט המדהימה שדיברה גם למי שאופנה היא לא חלק מסדר יומו. היה בסרט צוהר מסקרן אל מאחורי הקלעים של אחד ממוסדות האופנה הכי רוחשים – מגזין האופנה ווג.
אבל כפי שניתן לראות פעם אחר פעם, המציאות האמיתית עולה לא פעם על הדמיוני או המתוסרט, והפעם היא באה מכיוונה של אחת הנשים הוותיקות בתעשייה – לוסינדה צ'יימברס, מי ששימשה כעורכת האופנה הראשית של ווג הבריטי ב-25 השנים האחרונות, וההודעה על עזיבתה את המגזין הגיעה לא הרבה אחרי הידיעה המרעישה על עזיבתה של העורכת הראשית, אלכסנדרה שולמן.
הפעם הכותרות המרעישות שהוגדרו כבר כ"כביסה המלוכלכת של המגזין הנחשב" מתייחסות לאופן הבעייתי לכאורה בו פוטרה מהמגזין על ידי יורשה של שולמן, אדוארד אנינפול. בכתבה שפורסמה במגזין Vestoj "שפכה" צ'יימברס את כל מה שכנראה ישב על ליבה במשך השנים הארוכות של העבודה במוסד המוערך, וכן שיתפה בתדהמת הגילוי על ההחלטה לפטרה. לדבריה, אף אחד מהצוות שהקיף אותה במשך שנים לא ידע על ההחלטה של העורך החדש (כולל הבוס של אנינפול) וכי לקחו לו רק שלוש דקות כדי לעשות את הקאט המקצועי שהותיר אותה המומה.
צ'יימברס גם העידה בכנות על התגובות שקיבלה לאחר שהחליטה לספר את הסיבה האמיתית לעזיבתה, ועל כך שהמליצו לה לשדר לסביבה כי ההחלטה נבעה ממנה. "אני לא רוצה להיות האדם הזה", כתבה, "שמעמיד פנים אמיצות כאילו החלטתי לעזוב את החברה כשכולם יודעים שבעצם פוטרתי. יש עשן גדול מדי שאופף את התעשייה כמו שהיא. ובכל מקרה, לא עזבתי. פוטרתי".
אדוארד אנינפול, העורך החדש של ווג הבריטי. החשוד המיידי (צילום: Pascal Le Segretain; GettyImages)
צ'יימברס המשיכה במילותיה הקשות על האופן שבו התעשייה מתנהלת היום בעידן הרשתות החברתיות, והביעה את מורת רוחה מהאופן שבו אין בה מקום לכישלון או למי שאינו עוטה את מסכת הזיוף של "החיים שלי מושלמים". ממרומי גיל 57 העיזה צ'יימברס להודות בכך שאפילו אינה בטוחה שתקבל הזמנות ומושבים טובים לשבוע האופנה הבא שיתקיים בספטמבר.
את מסכת הביקורת שלה המשיכה בגילוי מרעיש עבור מי שהייתה עד לפני רגע אחת העורכות החשובות בווג: "יש מעט מאוד מגזיני אופנה מעצימים. רובם משאירים אותך חרדתית כי לא ארגנת את המסיבה הנכונה, או לא פגשת את האנשים הנכונים. למען האמת, לא קראתי ווג כבר שנים. אולי כי הייתי קרובה לזה אחרי שעבדתי שם כל כך הרבה, אבל מעולם לא הרגשתי שחייתי חיי 'ווג'. הבגדים פשוט לא רלוונטיים למרבית האנשים – הם כל יקרים להחריד".
אלכסנדרה שולמן, לשעבר העורכת הראשית של ווג הבריטי. בחיים לא הייתה נותנת לזה לקרות תחת המשמרת שלה (צילום: Jeff Spicer; GettyImages)
"מגזינים הפסיקו להיות שימושיים. באופנה אנחנו תמיד מנסים לגרום לאנשים לקנות דברים שהם לא זקוקים להם. אנחנו לא באמת צריכים עוד תיקים, חולצות או נעליים. אז אנחנו מפתים את האנשים להמשיך לקנות. אני יודעת שמגזינים אמורים להיות מלאי השראה, אבל למה שלא יהיו גם מועילים וגם השראתיים? זה יהיה סוג המגזין שאשמח לקרוא".
כמובן שדבריה האמיצים של צ'יימברס הכו גלים. הכתבה עמה, שפורסמה במקור ביום שני, הוסרה מאתר המגזין ולאחר מכן הועלתה מחדש עם הערה מהעורכת. "בגלל טבעה הרגיש של הכתבה", נכתב שם, "החלטנו להסיר אותה באופן זמני מהאתר. יחד עם זאת מה שתקראו כאן זו הכתבה המקורית במלואה".
הרשתות החברתיות ובראשן טוויטר סערו מעדותה של צ'יימברס, ורבים עודדו את האומץ שלה להסיר את מסך הערפל מעל ההתנהלות השנויה במחלוקת של התעשייה התובענית.
מה יעלה בדבר גורלה המקצועי של צ'יימברס? על אף הדברים הקשים לא נראה שיש סיבה לדאגה. צ'יימברס העידה שיש לה כבר רעיון חדש על הכוונת ואם הוא יתממש, תחושת הפגיעות הרגעית שהיא חשה עתידה להיעלם ממש בקרוב.
לא קצת צביעות? לשתות מהבאר עשרות שנים ואז לרדת על מה שהמגזין מייצג אם כי אני מקבלת גם את מה שהיא אומרת
מאת: נטע | 10 ביולי 2017 | 00:02