עונת הביקיני

•  
•  
•  

אנה לוקצקי. ""אין אישה שאין לה בעיה עם הגוף שלה" (צילום: רונן פדידה)

מעל חצי מיליון צפיות ומעל 5,000 שיתופים קיבל קמפיין בגדי הים הלא שיגרתי של חנות הקונספט אנה, ששוכנת בצפון דיזנגוף בתל אביב. הקמפיין מספק מענה ראוי לסוג התכנים שמציפים את הרשת לקראת עונת הרחצה ומשותף על ידי נשים ואנשים שמסרבים לקחת חלק במסע הקדחתני לעבר "גוף הביקיני" שהמגזינים מורחים על השערים שלהם כבר שנים ומציעים תכניות בזק לחיטוב הבטן או להורדת חמישה קילו במהרה, כשברקע גם שערוריית הבורקיני, שמזכירה לנו שהגוף הנשי תמיד בפיקוח – שלנו, של החברה, של התקשורת, של הדת ועכשיו אפילו של הממשלה. בסרטון של אנה, לעומת זאת, מופיעות כ-150 נשים, כל אחת עם מבנה גוף שונה, שמנות לצד רזות, מבוגרות לצד צעירות, אימהות לצד הריוניות, כולן מודדות בגדי ים בדיוק כפי שהן.

איך נולד הקמפיין?
"בשנה שעברה שמתי על גופי בגד ים בפעם ראשונה מזה המון שנים, כי נסעתי לחופשה ולא הייתי לי ברירה. עשיתי סלפי עם בגד ים והיו המון המון תגובות לתמונה בפייסבוק. אז הבנתי שיש פה הזדמנות. כשחזרתי לארץ עשיתי אירוע מכירת בגדי ים בחנות והגיע המון קהל, אז החלטתי לעשות את זה השנה שוב", מספרת אנה לוקצקי, בעלת החנות. "ידעתי שיהיו שני שלבים לקמפיין – השלב הראשון היה הפקת אופנה שאני הצטלמתי אליה, ולקמפיין המשך חשבתי שאני אקח כמה נשים מהפייסבוק ואפנה להן את הבמה. זה משהו חדש כי אני בדרך כלל הפרזנטורית של עצמי. העליתי פוסט בפייסבוק שאני מחפשת נשים בכל המידות ואמרתי לעצמי שאני אבחר בין שלוש לחמש. שיערתי שיפנו כמה עשרות, אבל תוך כמה ימים ענו מעל 2,000 נשים, אז הבנתי שהקמפיין קיבל תפנית – זה כבר לא רק חנות בגדים ובגדי ים, יש כאן עניין חברתי. נשים פנו אלי עם המון סיפורים אישיים, חשיפה עצמית של שנאה כלפי גופן, פגיעות מיניות, דיאטות, ניתוחים, מחלות קשות, המון סיפורים שהייתי צריכה לקרוא ולהכיל. זה לקח כמה ימים וגם הייתי קצת בהלם. ממש הרגשתי שכל הנשים ברשת קופצות עלי. אז החלטנו לעשות משהו חברתי וגדול יותר ולתת הזדמנות לכמה שיותר נשים".

•  
•  
•  

מתוך הקמפיין החדש של לוקצקי (צילום: Studio Twenty Twenty)

איך בחרת 150 מתוך 2000?
"הבחירה הייתה אקראית, כי הכול היה צריך לקרות מהר. היה לי חשוב שיהיה טווח גילאים רחב, שיהיו אימהות, נשים בהריון, מבוגרות, נערות. הכוונה הייתה להראות מגוון ושאנחנו יפות וטובות ושוות וסקסיות בלי שום קשר לגיל שלנו או למידה שלנו.

כחלק מהאג'נדה שלה החנות של לוקצקי, שבמשך שנים עבדה כסטייליסטית בהפקות אופנה והלבישה דוגמניות, מכילה טווח מידות רחב, מ-34 עד 50.

"אין אישה שאין לה בעיה עם הגוף שלה, לא משנה מה מידת המכנסיים שלה", היא מספרת. "זיהיתי את כשעבדתי בהפקות אופנה. ראיתי שגם הדוגמניות לא שמחות עם עצמן ושאין הבדל בין המידות. נהוג לחשוב שנשים רזות 'יצאו בזול', אבל הדימוי העצמי שלהן הוא לא יותר גבוה משל נשים שמנות".

באמת? את רוצה לומר לי שלנשים רזות יש אותן בעיות דימוי עצמי של שמנות?
"חד משמעית, ואני אפילו תוהה לפעמים אם זה לא הפוך".

•  
•  
•  

"אצלי נשים רזות ושמנות עומדות מול אותה המראה" (צילום: רונן פדידה)

איך את מסבירה את זה? נראה לי שכשהחברה משדרת לך שאת יפה זה אמור לחלחל, ורזון בכל זאת מתיישב עם האידאל.
"מה שהחברה משדרת לנו זה שאנחנו לא מספיק טובות, כי יש חברות שעושות מזה כסף. גם הבנות הרזות הן לא מספיק טובות, תמיד צריך עוד איזה קילו או עוד איזה שינוי. הן לא מסתובבות עם פוטושופ על גופן".

ודוגמניות לא אוהבות את הגוף שלהן?
"ברור. לא מספיק אוהבות את הגוף שלהן. אלה יחסי אהבה-שנאה", היא מסבירה. "לא סתם החנות היא ממידה 34. מבחינתי לקדם רק את השמנות יוצר פער אדיר בינינו, בקרב הנשים, וזה עושה נזקים. הדרך חזרה לגשר בין הפערים האלה תיקח הרבה מאוד זמן. אפשר להעצים את שני הצדדים – כולנו בקבוצה אחת ואין שום צורך לנתק אותנו ולהשניא אותנו אחת על השנייה. אצלי נשים רזות ושמנות עומדות מול אותה המראה ואני חושבת שאין דבר מרגש יותר מאשר כשרזה מחמיאה לשמנה או שמנה מחמיאה לרזה ולפעמים הן מתחבקות בסוף. זה נשמע כמו סרטון, אבל זו ממש המציאות ומבחינתי ככה העולם צריך להתנהל. ברגע שאנחנו נשמח עם עצמנו ועם גופנו ונרגיש נוח ונעים, נוכל גם להסתכל בקבלה והבנה על זאת שלידנו, גם אם היא מאוד שונה מאתנו".

מגיעות אליך נשים שמלכלכות על הצד השני של הסקאלה?
"ברור. מנהלת החנות, שהיא אחותי, היא במידה 34 ולפחות פעם בשבוע נשים שואלות אותה 'למה את עובדת פה? את לא בקונספט'. אז אנחנו מסבירות שזה הקונספט, אנחנו מקבלות נשים בכל המידות. הכל בחנות זה חינוך והסברה".

•  
•  
•  

"אנחנו מקבלות נשים בכל המידות. הכל בחנות זה חינוך והסברה" (צילום: Studio Twenty Twenty)

דיאטה מגיל 5

לוקצקי נולדה באוקראינה ועלתה לארץ בגיל 11. את החינוך שלה היא מתארת כ"חינוך סובייטי ששואף למצוינות. כולם בלרינות או נגני קלרינט". היחסים המורכבים עם הגוף שלה התחילו כבר שם. "תמיד התעסקתי עם הגוף שלי. כלומר – תמיד התעסקו עם הגוף שלי", היא אומרת. "בגיל חמש שלחו אותי לרקוד כי חשבו שאני שמנה. באף תמונה באלבום תמונות אני לא נראית אפילו קצת שמנה, אבל זה מה שהחליטו עלי. באמת שלא הייתי, זה מדהים. אני מסתכלת על תמונות ואני אומרת – מה? מה רצו ממני? אז דיאטות עשיתי לדעתי מגיל חמש, מהרגע שאמרו לי שאני שמנה ושאני אלך לרקוד כי אולי אני ארזה".

ולא רזית.
"ברור, אני חושבת שמהרגע שאומרים לך משהו כזה אתה רק משמין, כי אתה מתחיל לעשות דיאטות, וכל דיאטה לא נכונה משמינה אותך. היום אני שוקלת 90 קילו ואני בטוחה שזה קשור לזה, לאינסוף דיאטות, משקלים נמוכים מאוד שהגעתי אליהם, תקופות ארוכות שהחזקתי משקלים נמוכים ועיסוק מוחלט בזה, שהפריע לי לראות מה הייעוד שלי בחיים".

הייעוד שלוקצקי מתייחסת אליו הוא לגרום לנשים לאהוב את גופן. לאחר שלמדה קולנוע ואנימציה במכללת תל חי ועבדה כמה שנים כשכירה ואז כעצמאית בתחום ("בתקופה שהייתי עצמאית הייתי עובדת עם פיג'מה מול המחשב וכמעט יריתי לעצמי כדור בראש"), החליטה לוקצקי לקחת את החיבה שלה לאופנה, שהוטמעה בה מגיל צעיר כחלק בלתי נפרד מהיום יום, ולהפוך אותה למקצוע. היא למדה סטיילינג והחלה לעבוד בהפקות וכמרצה לסטיילינג והלבשה נכונה.

איך היו היחסים עם הגוף שלך אז?
"קשים. הייתי רזה והרגשתי שמנה. בתקופה הרזה הכי שנאתי את עצמי".

למה?
"ככה זה עובד, לא? לא הבנתי מה אמור לקרות איתי. ירדתי את המשקל שרציתי, וחיכיתי לנס. אנחנו תמיד אומרות 'כשאני ארזה יקרו לי מלא דברים טובים', ולא קרה כלום, הכול המשיך אותו הדבר, אפילו פחות שמו לב אלי ברחוב כי פתאום הייתי כמו כולן. לא הבנתי מה קורה איתי".

•  
•  
•  

רוצה לגרום לנשים לאהוב את עצמן (צילום: אלה אוזן)

ומתי קרתה התפנית והתחלת לאהוב את הגוף שלך?
"היו כמה נקודות מפנה. בגיל 19 הייתי בתאונת דרכים שכמעט הרגה אותי. הייתה לי פגיעת ראש קשה, נפגעתי בפנים והייתי בעשרות ניתוחים ובכל פעם כמה שבועות של אשפוז. לקח משהו כמו שנתיים עד שחזרתי לעצמי. זה גרם לי לאסוף את עצמי ולהבין לאן פניי. כשמשהו פוגע לך בגוף אתה פתאום יותר שומר עליו ומכבד אותו ומעריך אותו. זה לא מה שפתאום שיחרר אותי משנאת הגוף אבל זה בהחלט עשה שוק, הייתי צריכה להרכיב את החיים מחדש. אז הייתה תקופה של כמה שנים שהייתי ממש רזה, שקלתי 55 קילו, ואז הכול התחיל להשתבש – היו לי בעיות בבלוטת התריס, נכנסתי להריון. אחרי הלידה הייתי בדרך להרצאה באיזה קיבוץ וידעתי שהולכות להיות מולי 60-70 נשים, ומה שתכננתי ללבוש פשוט לא עלה עלי ברגע האמת. הייתי עם שדיים עצומים של הנקה, מזיעה, מלאה בהורמונים וצריכה להשאיר את התינוקות ולנסוע להרצאה. זה לא שלא חלף בראשי להתקשר ולבטל".

קצת אירוני לבטל הרצאה על סטיילינג והלבשה נכונה כי אין לך מה ללבוש.
"בסוף לבשתי משהו שלא תכננתי ללבוש ותהיתי איך הן הולכות לראות אותי, כשאני עם שדיים גדולים וידיים רחבות ובטן בולטת ואני הולכת לדבר איתן על הלבשה נכונה. ואז אמרתי 'אוקיי, בדיוק. אם יש לי בטן זה חלק ממני וגם נשים מניקות צריכות להתלבש'.

•  
•  
•  

"ברגע שנקבל את עצמנו, נקבל גם את זו שלידנו" (צילום: Studio Twenty Twenty)

ללוקצקי יש שתי בנות, בגילאי חמש וחצי ושש וחצי, וכשהייתה בהריון עם בתה השנייה החליטו היא ובן זוגה לארוז הכול ולעבור לצפון הרחוק, שם נולד העסק כחנות קטנטנה בתוך ביתה שלימים הפכה ל"בוטיק הנודד של אנה" ולבסוף התקבעה כחנות ברחוב שינקין בתל אביב, שמשם עברה לחלל הגדול יותר שבצפון דיזנגוף. האג'נדה, היא אומרת, תמיד הייתה שם, אבל הכתיבה בפייסבוק שליוותה את קידום העסק היא זו שהוציאה אותה לפועל. מבחינת לוקצקי, מכירת בגדים היא התהליך שמתרחש בפועל, אבל היא אינה מהות העסק. "אני לא מתעסקת באופנה", היא מסבירה. "אני מדברת על הבנה שיש יותר מאידאל אחד ושהיופי הוא במגוון ולא בסטנדרט אחד קבוע שכולן צריכות לצמצם את עצמן לתוכו".

למה זה בכלל כל כך חשוב שנהיה יפות? נשים מסוימים הן חכמות, אחרות מצחיקות, את אשת עסקים מצוינת, לכל אחת יש תכונות אחרות. למה אי אפשר להיות פשוט לא יפה?
"אני פונה רק לאלה שרוצות להיות יפות. אם יש כאלה שלא זו ממש זכותן. מבחינתי להיות יפה זה להרגיש טוב עם עצמי. אם יש נשים שמרגישות מכוערות ושמנות ועדיין מרגישות טוב עם עצמן – מעולה. אני מקבלת את זה, זו אולי אפילו איזושהי גדולה. אני צריכה לדעת שאני יוצאת מהבית בבוקר ושאני במקסימום שלי מבחינת המראה".

•  
•  
•  

לוקצקי עם הבנות שלה. העסק הוא לגמרי משפחתי (צילום: Studio Twenty Twenty)

"אנשים שונאים שומן"

את התגובות השליליות לוקצקי משתדלת שלא לקרוא, ובמידה והיא נתקלת בכאלה היא גם לא עונה, אבל לשמחתה – אין הרבה כאלה. בקמפיין הנוכחי, היא אומרת, היא נתקלה בתגובות שליליות שאפשר לספור על יד אחת, מבין אלפים.

מה התוכן שלהן?
"למה כולם מוחאים כפיים, השומן הורס את הגוף וכו'".

אז את לא טורחת לענות?
"אלה תגובות שנובעות מבורות, ואני אפילו לא מתעכבת עליהן. פעם הייתי נפגעת, ומנסה לענות נכון ולחנך דרך התשובה שלי. אם אני מזהה איזשהו מקום של ומוכנות של הקשבה בכתיבה, אז אני עונה ובדרך כלל גם עונים במקומי, אבל אני חושבת שדווקא כשלא מתייחסים, כשאף אחד לא עונה או עושה לייק, זה הכי הלם למי שכתב".

יש נטייה לאנשים להביע דאגה בלתי רגילה לבריאות הציבור כשמדובר בשומן.
"זה מבחינתי לדבר בורות. לדאוג לבריאות הציבור. אני תמיד אומרת – מה עם כל המעשנים? מה עם כל מי שנוהג מהר? מה עם כל מי שצובע את השיער עם כימיקלים. ומה עם כל אלה שמוכרים את הג'אנק פוד? למה משרד הבריאות מאשר את זה? יש עוד סיבות להיות לא רזות, לא רק לאכול פיצות ובורקסים. יש אלמנטים של לחץ, שינה, הורמונים. כשהייתי רזה הייתי צריכה לעשות דברים מאוד מאוד קיצוניים בשביל זה, שהשפיעו לרעה על הבריאות שלי, כי זה פשוט לא מתאים לכל אחד. יש בינינו שוני לגיטימי וזה מה שהאנושות צריכה להבין".

למה שומן מוציא מאנשים כל כך הרבה כעס?
"אנשים שונאים שומן. לימדו אותנו שזה דוחה, שזה מגעיל, גם על מידה 40. כשמישהי לובשת ג'ינס ויש לה מילימטר של שומן במותן היא אומרת שזה דוחה אותה. זה מוציא כעס מאנשים כי זה נוגע במקום הכי רגיש שלהם. לפי התגובה של המגיב, אני יכולה לספר את הסיפור שלו. התגובה תמיד מאפיינת את החיים שלו ואת החיבור שלו לנושא".

את חושבת שאנחנו בדרך לגרום לאנושות להניח קצת לשומן?
"אני חושבת שהדרך מאוד ארוכה, אבל זה לא צריך להתיש אותנו. יש המון משמעות לכל אחד ואחת שמצטרפים לדרך. זה כמו שלום".

•  
•  
•  

הבוטיק הנודד הפך לחנות בשינקין (צילום: פייסבוק AnnA)

•  
•  
•  

לא מתעסקת באופנה, אלא בשינוי אידאל היופי (צילום: Studio Twenty Twenty)

•  
•  
•  

אין סטנדרט אחד של יופי (צילום: Studio Twenty Twenty)

•  
•  
•  

הים הפך לחבר הכי טוב (צילום: אלה אוזן)

•  
•  
•  

פונה רק לאלו שרוצות להיות יפות (צילום: אלה אוזן)