מי שמאמין לא מפחד: טובל'ה במחווה לקדישמן
בתוך 54 מערכות לבוש, בהם פריטים מאוד מוצלחים לצד כמה שפחות, בלטה בעיקר טובל'ה עצמה וזו בדיוק הסיבה שהקהל קם על רגליו בסיום התצוגה. שי שלום נאמן לכתב ידו המוכר ומקפיד לשמור על אלגנטיות וקו שמהלך על חבל דק בין סקסי למאופק
האולם בתצוגה של טובל'ה היה מלא עד אפס מקום. עם יציאת הדוגמנית הראשונה על המסלול בשמלת מקסי תפוחה שנראית כצבועה בצבעי מים בשחור לבן, נשמעו אנחות של שביעות רצון. על המסלול חגגה טובלה 30 שנות קריירה ובהם את אהבתה לאומנות ויצירה עם בדים עליהם ציירה וצבעה בעצמה ביד חופשית את הזיכרונות שלה והדברים הקרובים לליבה, לרבות דגמי מחווה לצייר קדישמן שכללו כמובן את הכבשים האייקוניות. נדמה כי הקולקציה הזו נובעת מתוך החלטה ליצור ללא עכבות. זה ניכר במשיכות המכחול הצבעוניות ובדיוקנאות פנים בצבעים. זו הייתה תצוגה שהיא לגמרי טובל'ה. מהתחלה ועד הסוף.
החלק הראשון של התצוגה בו הוצגו דגמים של המעצבת ובתה, נעמה חסין, עם מותג הספורט פומה (זו שנה שנייה בה הם משתפים פעולה), חשף פריטים נושאי הלוגו של פומה באינטרפטציה של בית משפחת טובל'ה. טי שרטים עם פרחים כסופים או שחורים נוצצים ופוטרים עם שרוולים תפוחים המזכירים את הגזרות של המעצבת האוקראיינית המדוברת ויטה קין. אותם שרוולים נראו גם על שמלות נוספות בעיצוביה של טובלה בהמשך. כמו כן, הן עיצבו ופיתחו נעליים של פומה במיוחד לתצוגה. בניגוד לתצוגה של שנקר שנעשתה בשיתוף הרמוני ונכון עם המותג ניו באלאנס, כאן הנוכחות של פומה הייתה מעט אגרסיבית, ופחות מתאימה. הנעליים לא החמיאו לבגדים ויצרו מראה פחות מהודק.
בהמשך נראו מערכות לבוש של הקו המרכזי של הקולקציה שהיו אופייניות לכתב ידה של טובלה. שמלות דרמטיות ונשיות אך עם נימה של קלילות. היו בקולקציות לא מעט דיאלוגים בין פריטים ילדותיים וחינניים לפריטים מונוכרומטים. בלטו במיוחד הדפסי מעוינים עם תוספות פרי ידה של המעצבת ושמלות ערב ארוכות בגושי זהב וכסף עם נוכחות שאי אפשר להתעלם ממנה.
בתוך 54 מערכות לבוש, בהם פריטים מאוד מוצלחים לצד כמה שפחות, בלטה בעיקר טובל'ה עצמה. שובבותה, צבעוניותה, הן כאדם והן כמעצבת נמצאו בכל פינה באולם. את התצוגה חתמה בשיר "מי שמאמין לא מפחד" , שמתאר ככל הנראה את הלך הרוח בו היא מצויה בימים אלו. הדוגמניות חיכו לה לריקוד משותף על המסלול ויחד נראו כבליל קונפטי שמח ונוצץ. הקהל לא נשאר אדיש וקם על רגליו, מרעיף עליה את האהבה שהיא לגמרי צריכה.
מבקרת: שרונה בונד
שי שלום
ביום ראשון האחרון, בערב הפתיחה של שבוע האופנה, זכה המעצב שי שלום לכבוד גדול במיוחד כשנבחר להלביש את בר רפאלי, בדגם שחתם את תצוגת המחווה לבית הספר שנקר. שמלת המטבעות הכסופה אמנם הייתה גרנדיוזית מספיק בשביל הגראנד פינאלה המתבקש, אבל קשה להגיד שהיא ייצגה נאמנה את כתב ידו המוכר של המעצב: אלגנטי, נקי, מהלך על חבל דק בין סקסי למאופק. מזל שהתצוגה שלו למחרת חזרה לבסיסים האלה בדיוק, ולרוב הצליחה להגיש אותם באופן שעושה חשק לעוד.
שלום, אחד שמקפיד על מיתוג מרוחק וקריר בדרך כלל – כולל בגדים בהזמנה אישית ופגישות בתיאום מראש – הציג בקולקציה הזאת צד נגיש ומשוחרר מעט יותר, תוך שהוא שומר על כתב יד אחיד המקשר בין קולקציית הנשים לקולקציית הגברים. שלוש קבוצות הלבוש המרכזיות שעלו על המסלול – ראשונה בגווני חול והדפסי ג'ירפה, שנייה בוורוד ואדום עם נגיעות פרחוניות, ואחרונה, מיושנת מעט בצבעוניותה, בגווני טורקיז ושוקולד – הרגישו כולם כמו משחק משועשע בחומרים ובגזרות, אבל כזה שאינו נופל לגימיקי או לילדותי. חליפות נוקשות משובצות בפלטות שיפון מתנפנפות, התפרצות פליסה בדגם מעור בוהק – שלום הוכיח שוב שהוא מבין בחומרי גלם ובחייטות מוקפדת והצליח להלחים את הקצוות האלה לדגמים קוהרנטיים במיוחד. לרוב, במיוחד בשמלות הצינור, החליפות הגבריות ופריטי הסריגים המוצלחים, התוצאה הייתה מרעננת ומפתיעה. לעיתים, כמו במכנסי נשים מתרחבים עם פאנלים שקופים בצדדים, הורגש כאן צל של מאמץ יתר.
הגדולה האמיתית של שלום, אשר הספיק להציג גם בשבוע האופנה האחרון בברלין קולקציה שמדברת עם הקולקציה הזו, היא ביכולת לנסוך מעל הקולקציה תחושה של יוקרתיות נונשלנטית, כזו שכל אחד רוצה לאמץ. הסטיילינג המאופק וקולקציית התיקים הנלווית לא רק חיזקו את הדי.אן.איי המשותף בין דגמי הנשים והגברים, אלה גם סייעו ללוקים מאתגרים יותר עבור הקהל המקומי, דוגמת מכנסי עור אדומים לגברים, להיראות טבעיים והגיוניים כל כך. בתוך ים של תצוגות שיצאו מגדרן כדי לתת עוד קצת צבע, עוד קצת נוצץ ועוד קצת שואו – שלום הוכיח לאורחים מחו"ל כי בתל אביב יודעים גם לעשות את זה אלגנטי.
מבקר: עמרי קירון
מכוער.
מאת: אורח | 20 באוקטובר 2015 | 14:20