"אני באה לבית ספר כל יום עם מעיל פרווה אחר"
הדור הבא של בלוגריות האופנה הישראליות מתוחכם יותר, קוסמפוליטי יותר, צעיר הרבה יותר. כי למה לחכות לתצוגות אופנה ומתנות ממעצבים עד אחרי הצבא, אם אפשר להתחיל להרוויח מזה כסף כבר בגיל 15?
מאיה שניידמן "אני אובססיבית לנוצצים וזוהרים" (צילום: מתוך צילומים ל- Adika)
מאיה שניידמן, בעלת הבלוג MissDazzler.com, מפגינה סימפטום חשוד: היא לא זמינה. לא בפייסבוק, לא באינסטגרם, לא בוואטסאפ. רק אחרי יותר מדי שיחות שלא נענו, היא חוזרת אלי לפתע עם הסבר משעשע: "היי, סורי! אני במחנה קיץ של הצופים!", היא אומרת, "האמת שעכשיו, כשאני כאן ביער, אני מבינה סופית כמה אני חולה על אופנה. פה אני מנותקת מכל זה, וממש חולמת בהקיץ על מה יקרה כשאחזור הביתה, מה אני אעלה לבלוג. אני חייבת אינפוזיה של בגדים!".
שניידמן, בסך הכל בת 15, לא צוחקת כשזה נוגע לאופנה. הרבה בנות מהשבט שכופתות איתה עכשיו סנדות אולי אוהבות להתלבש, וגם מוציאות מדי פעם הון קטן על בגדים ודואגות להתעדכן במגזינים – אבל היא כבר מזמן שייכת לצד השני, לכוח קומנדו מובחר של בלוגריות שמתעדות באובססיביות את האאוטפיטים שלהן, ועל הדרך הופכות לכוכבות רשת ומקורות השראה עבור אלפי בנות אחרות. 6,829 העוקבים שלה באינסטגרם מפרגנים לה באופן קבוע בתגובות ומציפים אותה בלייקים – והיא מצידה מפנקת אותן בתצוגת סטייל ייחודית ובוגרת שמלווה במגניבות מהזן שקשה ללמוד.
שניידמן. "הסטייל שלי הכי צעיר" (צילום: מתוך הבלוג)
הבלוג הנלווה שלה, אותו היא מנהלת בהצלחה כבר שנתיים, משלים עולם תוכן מתוק וחולמני שיגרום גם למבוגרות שבקהל לצרוח מתסכול לתוך כרית. הפוסט הראשון שלה, מאוגוסט 2013, מציג את העולה הטריה לכיתה ז' כשהיא לבושה בטוטאל לוק מבית טופשופ ומסבירה באנגלית צחה על החשיבות של רגע חשיפת הילקוט החדש. בפוסט הבא היא כבר מבלה ארבעה ימים בחופשה משפחתית, בחמישה זוגות ביקיני שונים. מאותו רגע ממש אפשר לראות אותה תופסת תאוצה ומשתכללת בטקטיקות: מרימה הפקות, מאפיינת את זוויות הצילום והפוזות המועדפות עליה, ויותר מהכל – מגבשת שיק אישי מובהק. "אני אובססיבית לנוצצים וזוהרים, גליטר זה פטיש", היא מצהירה, "הסטייל שלי הכי צעיר! לא תראי לובשת מקסי למשל, או דברים מבוגרים כאלה, אבל אני הכי משקיעה לבית הספר. יש לנו תלבושת אחידה, ואני מומחית בלהסתיר אותה. בחורף אני באה כל יום עם מעיל פרווה אחר, והמורים צוחקים עלי. יש לי איזה 500 הערות על תלבושות בתעודה".
לא מוציאה מיליונים על קניות
בראשית הייתה טאבי גבינזון, ילדה בת 11 מאילינוי עם עולם פנימי עשיר ויוצא דופן, וסטייל שייצג אותו נאמנה. בלוג האופנה שלה, The Style Rookie, עשה היסטוריה כששיגר את העוד-לא-נערה הזאת אל השורות הראשונות בכל תצוגות האופנה העילית וגם אל לב תשומת הלב הציבורית. בגבינזון היה משהו אחר, איזו אינטליגנציה אדירה שזלגה מכל מילה ותמונה שלה, ובשמונה השנים שחלפו מאז פרצה לתודעה הפלא לא הלך לשום מקום, אלא רק התפתח לכדי אימפריה אינטרנטית שכיום אחראית על שילוב היברידי מוצלח במיוחד בין תרבות פופ לפמיניזם עוצמתי.
טאבי גבינזון. פצחה בקריירה בגיל 11 (צילום: גטי אימג'ס)
נערות כל העולם ראו אותה ורצו גם, והתוצאה: כמות עצומה של בלוגי אופנה של טינאייג'ריות נלהבות ושטופות הורמונים. מה שהיה פעם נחלתן של נשים בוגרות, עם מספיק כסף להוציא על בגדים ומספיק ביטחון לשאת אותם, הפך פתאום למגרש המשחקים של בנות עשרה חדורות מוטיבציה. ולמה לא, בעצם? העולם כולו, עכשיו אולי יותר מתמיד, מהופנט מנעורים (וד"ש ללי רוז בת ה-16 שמככבת בקמפיין של שאנל ווילו סמית' בת ה-14 שהפכה לפנים הרשמיות של מארק ג'ייקובס), ולכן רק טבעי שגם הגיל של קובעות הטרנדים יירד דרמטית. בעולם יש כאלה שעושות את זה כבר בכיתה ג' – אצלנו הן מתאפקות עוד טיפה.
"כבר כשהייתי בת 11 חשבתי להקים אתר, ואולי למכור בו בגדים או משהו. ואז דודה שלי קנתה לי את הספר של טאבי. קראתי אותו ומיד הבנתי שאני גם רוצה. לקח קצת זמן כי עדיין הייתי קטנה מדי והביך אותי לפתוח בלוג, אז חיכיתי לגיל 13", מספרת שניידמן, תלמידת כיתה ט' מסביון וממהרת להבהיר שהיא לוקחת את הסיפור הזה מאוד ברצינות. "יש לי קלסר, ובכל חודש אני מכינה מראש את רשימת הפוסטים שאעלה. האמת שזה קשה, כי זה המון השקעה. אני גם הולכת לצופים ופוגשת חברים, אז אני פשוט מוותרת על טלוויזיה, כי אין לי זמן".
שניידמן. קראה את הספר של טאבי והבינה שזה מה שהיא רוצה לעשות (צילום: מתוך הבלוג)
טאבי גבינזון היא אולי האמא הרוחנית, אבל התשוקה לאופנה זורמת לשניידמן בדם: היא נצר למשפחה שהחזיקה ברשת חנויות הבגדים היוקרתית "שניידמן", שהייתה פופולרית בארץ בשנות השישים והשבעים – והסטייל, לדבריה, הגיע מהבית. "אני חולה על סטלה מקרטני, אבל זה לא שאני יכולה להרשות לעצמי לקנות דברים שלה", היא אומרת.
אז מי מממן את כל ההרפתקאות האופנתיות האלה?
"אני בעיקר מקבלת בגדים מחברות ומשואורומים, ממש לא מוציאה מיליונים על קניות".
עצרו שם לרגע. שניידמן, לא הרבה מעל גיל בת מצווה, כבר מקבלת בגדים בחינם. דפדוף בבלוג שלה מוביל מהר מאד לשלב שיתופי הפעולה המסחריים ומבהיר שהילדה הפנימה את המודל העסקי על שם בלוגרית האופנה המצליחה קיארה פראני (The Blonde Salad): נשים רוצות ללבוש מה שהיא לובשת, ולכן אין סיבה שמותגים לא יפרגנו לה בקצת מתנות. כשאני שואלת אם היא רואה מזה תמורה כספית ולא רק מוצרים בחינם, היא מרצינה ומתגוננת: "אני עובדת קשה, ואני ממש לא עושה את זה בשביל הכסף, אבל כן, אני מרוויחה".
החדר של מאיה שניידמן (צילום: מתוך הבלוג)
יותר מתוחכמת מילדים אחרים בגילי
הבלוג של ליהי גינדי לוי, stylihista, יחגוג בקרוב יום הולדת שנה. "הפוסט הראשון היה על תצוגת האופנה של קסטרו", מספרת בת ה-15 מרמת השרון. "הרבה זמן חשבתי לפתוח בלוג אופנה, וזו הייתה ההזדמנות. אבא שלי עובד בתעשייה אז הוא קיבל כרטיסים".
אבא הוא אורי לוי , בעליה של קבוצת הנדל"ן מייצרת הכותרות, גינדי השקעות, זו שעומדת גם מאחורי שבוע האופנה הישראלי, שיתקיים בתל אביב בפעם השלישית באוקטובר הקרוב. ליהי מודעת היטב לנקודת ההזנקה המיוחסת שלה כפאשניסטה צעירה, אבל ממש לא מרגישה צורך להתנצל: "כן, זה עזר לי מבחינת כניסות לאירועים ובקשרים עם יחסי ציבור, אבל לא בגלל זה אני נמצאת איפה שאני היום – הגעתי לזה בזכות עצמי. אני מאמינה שממש לא חייבים יכולת כלכלית בשביל סטייל איכותי – ועובדה, אני מאד אוהבת ומעריכה מותגים, אבל אין לי הרבה מהם. אני לגמרי יכולה לקנות בגדים בשוק, לשלב אותם נכון וזה יהיה סופר סטייל".
ליהי גינדי לוי. "אני רוצה להיות חלק מעולם האופנה הבינלאומי" (צילום: מתוך הבלוג )
הבלוג של גינדי לוי הצעירה הוא הסניגור הכי אפקטיבי במקרה הזה. לילדה יש חתיכת סטייל, והפוסטים שלה מצליחים לייצר עניין אופנתי אמיתי. לא תמצאו אצלה תיקי שאנל ונעלי לובוטן, היא יותר בחורה של זארה ואורבן אאטופיטרס, אבל התוצאה היא קולית להחריד וחסרת מאמץ. במילים אחרות – אין תירוצים, גם את יכולה. "הסטייל שלי טרנדי, אבל תמיד לכיוון יותר מיוחד ויותר נועז", היא מאבחנת. "אני פשוט אוהבת להיראות שונה מאחרים. כבר כמה פעמים אמרו לי בכיתה 'מה את חושבת שאת לובשת?', למשל כי אני אוהבת מכנסיים רחבים בזמן שכולם הולכים עם סקיני. מה לעשות שרוב הילדים בגיל שלי מעדיפים את הדברים היותר פשוטים, יותר קצרים, צמודים ונוצצים. אני יותר מתוחכמת".
האם יש כאן פתח לקריירה או שמדובר בתחביב כיפי של נערה מתבגרת? לא בטוח שגינדי לוי החליטה, אבל בינתיים היא לגמרי נהנית מההטבות הנלוות לבאזז. ככה זה שמותגים מובילים רוצים להיות מקושרים עם השם שלך – הם יעשו הרבה כדי שתזרקי את השם שלהם באגביות ברשימת הקרדיטים. "כרגע אני בעיקר מקבלת פריטים בחינם. אני עוד לא רואה מזה כסף, אבל זו השאיפה", היא אומרת, "אני יודעת שיש בלוגרים שממש עובדים בזה, בלתחזק את הדבר, אבל זה קשה. יש כל כך הרבה כמונו".
גינדי לוי. אוהבת להתלבש שונה מהאחרים (צילום: מתוך הבלוג)
אני מול אנה וינטור
הבלוג של גינדי לוי, בדומה לרוב הקולגות שלה, מתנהל באנגלית בלבד. יותר מזה – הוא מתנהל באנגלית קולחת ומלוטשת שאינה תוצאה של שפת אם, סממן מובהק לגלובליזציה הרחבה שהיא נחלתו של התחום. וכמובן שפניה של הנערה אל מעבר לים: "ברור שאני רוצה שאנשים ובני נוער מחוץ לישראל יקראו את הבלוג שלי. אני רוצה להיות חלק מעולם האופנה הבינלאומי כשאהיה גדולה, ואני רואה את זה כדרך להתפתח וליצור קשרים. כשהייתי קטנה חשבתי שאני רוצה להיות מעצבת, אבל גיליתי שאני לא כל כך מוכשרת בזה. אז הכיוון הוא סטיילינג ועיתונאות אופנה. החלום זה ווג.
את לא מרגישה לפעמים צעירה מדי בשביל כל זה?
"תראי, אני חושבת שאנחנו אלה שנכבוש את תעשיית האופנה בעוד כמה שנים. הצעירים בסופו של דבר מכתיבים טרנדים. כמובן שכיף לראות את קארל לגרפלד ואת אנה וינטור, אבל צעיר זה תמיד יותר אופנתי ונכון".
גינדי לוי. הכיוון הוא סטיילינג ועיתונאות אופנה. החלום זה ווג (צילום: מתוך הבלוג)
"אין לי הרבה עוקבים באינסטגרם", מתנצלת רתם סהר בת ה-14 וחצי מכפר סבא, בעלת הבלוג MyStyle List. "אני משקיעה הרבה זמן בלתפעל את הבלוג ואת הרשתות, וזה קשה, אבל אני מאמינה שברגע שאתה עושה את מה שאתה אוהב ובאמת נאמן לסטייל שלך, העוקבים יבואו מעצמם". לסהר יש, נכון לזמן כתיבת שורות אלה, 544 עוקבים באינסטגרם וממוצע של 120 לייקים לפוסט. מספר נמוך יחסית, אלא שעבור מערך יחסי הציבור של חברות גדולות זה כנראה לגמרי מספיק – כי לדבריה הם פונים אליה בבקשה ליוזמות מסחריות משותפות.
"שיתופי פעולה זה אחד הדברים היותר חשובים להצלחה של בלוגרים", היא מצהירה בתמימות מתוקה, "האמת שאני בעיקר מקבלת מוצרים בחינם. אני יודעת שאפשר להרוויח מזה, אבל הכסף פחות מעניין אותי. אני בסך הכל בת 14 ועושה את זה באמת בגלל שאני אוהבת את זה, לא פתחתי את הבלוג בשביל להרוויח. וגם אין לי עדיין מספיק עוקבים".
מה המותג האהוב עליך?
"אני מאד אוהבת את שאנל ואת סטורי", היא אומרת ומונה בנשימה אחת את בית האופנה העילית המפורסם בעולם לצד רשת חנויות הבוטיק הישראלית. זה לא מרגיש כמו ניימדרופינג חסר משמעות – הבלוג של סהר באמת מבטא עניין עמוק ביבול האופנתי של מותגי על, ואף מציג סקירות של תצוגות וקולקציות, כשבית האופנה בראשותו של קארל לגרפלד אכן צועד בראש כפייבוריט מובהק. "אבל אני לא אלבש שאנל בגילי", היא אומרת מעט בצער. "אני מאד שמחה כשבנות צעירות פונות אלי ומבקשות עצות, כי חשוב לפתח את האופנה הישראלית. יש כאן מעצבים מדהימים שהעולם צריך להתייחס אליהם בכבוד. אני כל הזמן זוכרת שלמרות כל הפנטזיות, הבלוג שלי פונה לבני נוער רגילים כמוני, וזה מה שחשוב. אני עדיין לא הבת של ג'וני דפ".
רותם. "אני עדיין לא הבת של ג'וני דפ" (צילום: מתוך הבלוג)
השאירו תגובה