שחקו אותה כמו בקהאם: בשמלה ונעלי כדורגל

לא מזמן השתחררו התאומות הזהות רוני ומאיה שימריך מהצבא, והחליטו לקחת את הכסף שחסכו לטובת הטיול הגדול ובמקום זאת לפתוח עסק עצמאי. אז הן טסו לפריז, התאהבו במותג צעיר ושיקי והחליטו לייבא אותו לארץ. נסיעות עבודה ברחבי העולם, אגב, הן עניין שבשגרה, כי השתיים הן גם כדורגלניות מקצועיות בנבחרת ישראל. יש לכן את זה ביותר מגניב?

מאת יובל פגי | ‏ 30 מאי 2015

רוני ומאיה. לא מצליחים להבדיל (צילום: גיל חיון)

רוני ומאיה שימריך הן זוג תאומות זהות פוטוגניות להפליא – ואותנו באופן אישי הן קנו כבר עם הנתון הזה. אלא שבמקרה של השתיים האלה יש גם הרבה מעבר. האחיות שימריך עוד מעט בנות 22, מתגוררות בראשון לציון, וכבר חולשות על שני תחומים שמשחר ההיסטוריה מהווים שני קצוות הרחוקים שנות אור אחד מהשני: אופנה וכדורגל.

האחרון הוא עניין ותיק יותר- השתיים משחקות כדורגל מגיל חמש בערך, הן ספורטאיות מצטיינות וחברות בנבחרת ישראל שטסות לשחק בכל רחבי העולם. אבל לתאומות האלה זה כנראה לא הספיק, ולאחרונה הן עברו לשחק במגרש פחות מוכר ולא פחות מאתגר, כשהחליטו לפתוח עסק עצמאי ולייבא לארץ את מותג ההלבשה הצרפתי "Suncoo".

עוד שבת של כדורגל עם שמלה

החנות הראשונה נפתחה ברחוב דיזנגוף בתל אביב, ותוכלו למצוא בה את המיטב שיש למותג הצעיר להציע, בדגש על פרינטים מעודנים, קווים נקיים ואלגנטיים בהתאם לשיק הצרפתי המחייב. נדמה שרוני ומאיה הן הפרזנטוריות הקוליות ביותר שהמותג יכול לבקש לעצמו. משהו באישיות הצבעונית ובלוק המגניב שלהן מגלם בתוכו את רוח המותג המזוקקת, ופתאום המחשבה על שמלה פסטלית בשילוב נעלי כדורגל נשמעת הגיונית ואף שיקית לגמרי.

אז איך זוג תאומות בנות 22 בלבד הופכות לבעלות עסק עצמאי ויבואניות של מותג אופנה מצליח, ואיך זה משתלב עם קריירת הכדורגל?
"באופן הכי טבעי" מספרת מאיה."מאז ומתמיד רוני תמיד הייתה מלבישה את כולם. חברים, משפחה כולם היו שולחים לה תמונות של האאוטפיט לפני שיצאו מהבית. כשהיא הבינה שהיא טובה בזה, היא הלכה ללמוד סטיילינג בשנקר. במקביל, אני הלכתי ללמוד צילום. שתינו מאז ומתמיד התחברנו לאופנה ולאסתטיקה, אבל רוני היא הראש היצירתי ואני תמיד הלכתי אחריה".

קולקציית הקיץ של suncoo (צילום: יח"צ)

איך היית מגדירה את סאנקו?
"סאנקו הוא מותג צרפתי בן 7 בערך, שנמכר בשלוש רשתות דגל בפריז וגם בגאלרי לפאייט המפורסמת. הוא מאד טרנדי, ואפשר להגיד שהסטייל שלו דומה לזה של איזבל מארה, עם הבדל משמעותי במחיר. המחירים שלנו הם גמישים ונוחים, ובכך פונים לקהל יותר רחב".

מפה ועד להחליט לייבא אותו לארץ עוברת דרך ארוכה. איך נולד הרעיון?
"החלטנו להיות עצמאיות בהשראת ההורים ואחותנו הגדולה, שלכל אחד מהם יש עסק עצמאי משלו. אבא הוא בעסקי המכוניות, אימא מנהלת מרכז פיס בחולון ויושבת ראש איגוד הגלגיליות בישראל. אחותנו הגדולה, ליאור, פתחה עסק עצמאי של פרחים לאירועים וגם מאמנת לרכיבה על גלגיליות. אחרי שהשתחררנו מהצבא הסתכלנו עליהם, והבנו שאנחנו רוצות גם. במהלך השירות עבדנו תחת אנשים, ובער בנו הצורך להיות עצמאיות. אז לקחנו את הכסף שחסכנו בשביל הטיול אחרי צבא, והחלטנו שאנחנו עושות את זה. תמיד טוב לקפוץ מעל הפופיק, לשאוף הכי גבוה שאפשר. את זה למדתי מאבא שלי. ככל שהחלומות יותר גדולים, ככה יותר טוב, כי אפשר להצליח בהכל. אז זו הייתה הזדמנות של פעם בחיים וקפצנו למים".

קווים נקיים (צילום: יח"צ)

לא קצת מלחיץ לפתוח עסק בגיל 22?
"קצת מלחיץ, אבל אנחנו מאמינות במותג הזה וסומכות על עצמנו. זה גם נורא מרגש. אני מתרגשת כל בוקר מחדש לדעת שיש לי משהו משלי, בלי שאני צריכה לתת דין וחשבון לאף אחד. זה משהו שאני יוצרת ובונה, ואני חייבת לטפח אותו כי אף אחד לא יעשה את זה".

איך נוצר הקשר עם המותג?
"כשהחלטנו שאנחנו רוצות לעשות משהו כזה, התייעצנו עם חלי מרג'ן, שהיא הקניינית של פקטורי 54 וחברה מאד טובה של ההורים, היא כמו דודה שלנו. החלטנו ביחד שאנחנו רוצות לפתוח חנות, טסנו לפריז והתחלנו לחפש מותג מעניין. מהר מאד התאהבנו בסאנקו, ישר התחברנו לבגדים, שהם פשוטים אבל יפים וקלאסיים, נקיים ואיכותיים. הלכנו אליהם ושאלנו איפה חותמים. בהתחלה הם היו בשוק, ואז הם מאד התלהבו מזה. מאז אנחנו טסות כל חודשיים בערך לשואורום, לפגוש אותם ולקבל השראה".

ייבוא במחירים שפויים (צילום: יח"צ)

ואיך זה לעבוד יחד כל היום? איזה סוג של תאומות אתן?
"אנחנו הכי קרובות שאפשר. ישנות ביחד, אוכלות ביחד, עושות הכל ביחד מגיל אפס. ההורים ניסו להפריד בינינו ולא הצליחו, אפילו הצבא לא הצליח. מבחינת ניהול המותג אנחנו לגמרי מחלקות את התפקידים שווה בשווה, כל אחת משקיעה את אותה כמות של זמן ומשאבים".

איך הייתן מגדירות את הסטייל האישי שלכן?
"נקי. אנחנו כל החיים היינו סוג של טומבויז, כובעים וג'ינסים קרועים, לא שמלות. אבל משהו שאחותי לימדה אותי זה שסטייל כל הזמן משתנה. ובאמת שילבנו את עצמנו עם המותג שלנו – אז אני עדיין חובשת כובעים והכל, אבל מרגישה מאד טבעי גם בשמלה".

תודו שלוק כזה לא ציפיתם לראות

מה אתן מוצאות בכדורגל?
"אבא היה שוער בצעירותו, ובגיל חמש הלכנו לקייטנת כדורגל. מאז זה סיפור אהבה בלתי נשכח. אני אוהבת את האדרנלין על המגרש, ההתרגשות והחיבור עם האנשים. אני אוהבת את זה שזה ספורט קבוצתי, בייחוד כשרוני ואני משחקות ביחד אז אני יודעת תמיד שיש לי על מי לסמוך, היום אני משחקת יותר אחורה והיא יותר קדימה, אבל כשהיינו בנערות היה בינינו קשר עין, וגם בלי לראות אותה ידעתי בדיוק איפה היא".

אז מה אתן יותר כדורגלניות או פאשניסטות?
"זה לא או זה או זה. מבחינתנו אפשר לשלב. אולי היום אנחנו קצת יותר פאשניסטות".

אז מה התכניות לעתיד בכל מה שקשור למותג?
"בטווח הרחוק? לפחות עשר חנויות בארץ. אנחנו לא חושבות בקטן, אחרת לא היינו עושות את זה מלכתחילה".