דניה הלר לא הולכת לשום מקום בלי ורסאצ'ה

היא נולדה בסנטה מוניקה, עלתה לארץ לפני עשור ומאז היא חיה את הכפר הגלובלי | קפצנו לראש של דניה הלר המוכשרת מ-The Hellers, ועכשיו אנחנו נורא רוצים לטוס לפאלם ספרינגס

מאת  | ‏ 15 אוגוסט 2012

"אני תמיד אהיה אאוטסיידרית, לא משנה איפה אני אהיה, אבל בזמן האחרון אני מבינה שדווקא על זה אני צריכה לרכוב", אומרת דניה הלר, בת 35, שנולדה בסנטה מוניקה שבקליפורניה, עלתה לישראל לפני יותר מעשור ומאז חיה על קו תל-אביב-לוס אנג'לס (אבל מקפידה לזרות עליו נצנצים). לפני כשש שנים סיימה את לימודי האופנה שלה בשנקר, עבדה תקופה בחברת לי קופר ולאחר מכן פנתה להקמת מותג משלה, The Hellers, בסיועו של אחיה יורם, שנטוע חזק בלוס אנג'לס. מימיו הראשונים של המותג, בשנת 2008, הוא זוכה להתייחסות בינלאומית ומופיע בשלל מגזינים מודפסים ואינטרנטיים, בעיקר הודות לנוכחות הקולקציות של הלר בחדרי תצוגה הפונים לסטייליסטים של ידוענים בלוס אנג'לס, אך גם בזכות שיווק אינטרנטי נבון שמפיץ את שמה ברחבי הגלובוס, ומגיע עד ווג פורטוגל, למשל. בין היתר, עטו את הבגדים שלה על השטיח האדום שרה מישל גלר, קתרין מק'פי (אמריקן איידול), מינקה קייל ולוסי הייל מ"שקרניות קטנות ויפות".

כל צבעי הקשת | "הצבע שאני מקובעת עליו משתנה כל הזמן, אבל יותר מצבע, אני אוהבת את האפקט הזוהר והמשתנה של אבן האופל".

דברים שעשיתי בפאלם ספרינגס | "האובססיה הנוכחית שלי. היא ממוקמת במרחק שעתיים נסיעה מלוס אנג'לס, למרגלות ההרים בסמוך לשמורת הטבע ג'ושוע טרי. רוב העיר בנויה בסגנון הארכיטקטוני המודרני של מחצית המאה שעברה, אין שם שלטי חוצות בכלל ויש שם חוק עירוני שאוסר לבנות מבנים מעל שתי קומות. היא נראית קצת כמו סיני, רק עם בתים יפהפיים משנות החמישים בכל מקום ומלונות סופר מסוגננים שמלאים בצעירים מגניבים. ביליתי שם שני סופי שבוע בזמן האחרון. אחד מהם הקדשתי לקואצ'לה, פסטיבל מוזיקה שהוא סיבה בפני עצמה להגיע לאזור הזה של העולם לפחות פעם בחיים. בפעם השנייה הגעתי לשם כדי לעבוד על הקולקציה הנוכחית שלי. בכל יום ישבתי בבריכה של מלון אחר וציירתי דגמים. חוץ מזה יש שם גם חנויות יד שנייה שאין שנייה להן, עמוסות נצנצים ושיק סבתאי, ומוזיאון מעולה לאמנות מודרנית. באמת שאין דברים כאלה. סופר שיק".

מלונות שדניה ממליצה עליהם בפאלם ספרינגס >> The Ace ,Viceory , ו-The Parker.

חיה על הקפה | "יש משהו בקפה מרסנד (פרישמן-בן יהודה, ת"א – ש.פ.) שתמיד מעניק לי שלווה ומנקה לי את הראש. אני לומדת יוגה קרוב לשם והרבה פעמים מגיעה לקפה אחרי השיעור, לפני שאני מתחילה לעבוד. אני הולכת לשם כדי לסדר את המחשבות ולפעמים גם מציירת סקיצות. יש משהו בפינת הרחובות של פרישמן ובן יהודה – הנגיעה מהים, התיירים שמגיעים לשם בבקרים, החבורה של הקשישות שנראה לי שמגיעות לשם כבר 50 שנה (ויש להן את הסטייל הכי מוצלח בעיר). יש כל כך הרבה בתי קפה בעיר, אבל במרסנד יש משהו עולמי וחסר זמן".

קרוב-רחוק | "לפני עבודה על כל קולקציה אני עוזבת את הבית לפחות לשבוע כדי לקבל השראה. בהתחלה זה קרה בטעות, אבל עכשיו אני לא יכולה אחרת. יש משהו בהתרחקות מחיי היום יום ובמפגש עם ארכיטקטורה ורחובות אחרים שמוציא ממך דברים אחרים. ההשראה לקולקציה הקודמת הייתה ג'יין אייר, שדמיינתי אותה הולכת בגבעות הפראיות של סיציליה. הקולקציה הבאה הולכת להיות קצת יותר קונספטואלית ופחות נראטיבית ואני מאוד נרגשת לקראתה. ההשראה המרכזית שלה היא מדבריות בגשם. אני חזק בפרינטים עכשיו, הולכת עם זה עד הסוף. תמיד אהבתי לעבוד עם בדי קרפ דה שין וכרגע בגלל שאני אובססיבית לגבי הדפסים דיגיטליים, אני צוללת לעולם של חומרים חדשים שמתאימים לטכניקה הזאת".


ככה אני רוצה
| "יש מעט מאוד כוכבות שמבינות באופנה ובנוסף מעיזות להתלבש באופן נועז וחתרני. הייתי רוצה להלביש את דיאן קרוגר, קייט בוסוורת' וריהאנה. שלושתן הן קובעות טרנדים בעיניי בגלל שיש בהן את האיכות הזאת. מבחינה עסקית, המודלים שלי לחיקוי הן קרן ווקר ואיזבל מראנט, שמלבישות נשים אמיתיות. שתיהן התחילו לפעול בשנת 1989 ומאז הן בונות את המותגים שלהן. שמעתי עליהן רק לפני כמה שנים, וזה מראה כמה זמן לוקח לגדל עסק בריא בעולם האופנה. גם את כוכבי הקולנוע שלי אני אוהבת ככה. ג'ורג' קלוני וג'ון האם, לדוגמה, התניעו את הקריירה שלהם רק לקראת גיל 40. בכולם יש איזושהי ענווה ובשלות שאני מעריצה, וגם לי אין שאיפות להיות כוכב נופל".

שופינג | "הפריט האחרון שקניתי הוא סנדלי ניאון של רבקה מינקוף. יש לה חנות שנמצאת בתוך חנות בשם Confedercy, שהבעלים שלה הוא דני מסטרסון ממופע שנות ה-70. הם עלו לי 160 דולר. מימיי לא קיבלתי כל כך הרבה מחמאות על נעליים".

לינדה, סינדי ואני | "קיבלתי את המטפחת הזאת כחלק מערימה של מתנות והייתי בטוחה שזה זיוף של ורסאצ'ה. עם הזמן למדתי לזהות זיופים והבנתי שהיא מקורית (הסיומת שלה תפורה ביד). היא הולכת איתי לכל מקום, טיול או הרפתקה. בחודש שעבר מצאתי תמונה של לינדה אוונג'ליסטה וסינדי קרופורד בשמלות שעשויות מאותו הבד. נראה לי שזה הפריט האהוב עליי".

סטייל מהסרטים | "אני כזאת ג'אנקית של סרטים! אני חושבת שראיתי את כל הסרטים הדוקומנטריים שקשורים לאופנה שיש באוזן השלישית. אני מכורה ל'סוזאן סוזאן', עם מדונה בגלגול הכי מוצלח שלה משוטטת בניו יורק של שנות השמונים המוקדמות לבושה בבגדים מעולים (מה עוד אפשר לבקש?), ול-'Candles 16', הסרט הראשון של ג'ון היוג'ס. זה היה הסרט האהוב עליי בתור נערה ומאז צפיתי בו עם אחי לפחות 100 פעם. אני חייבת להודות שאני עדיין נהנית לצפות בו מדי פעם. מולי גריוולד במיטבה שם, והסטייל עדיין נהדר. בזמן האחרון, במונחים של סגנון, אני מאוד מתחברת לסוף שנות השבעים. חברה שלי מיכל רונאל המליצה לי על סרט שנקרא 'אישה לא נשואה'. זו ללא ספק הייתה השראה גדולה, מבחינה ויזואלית".

מוזיקה שמזיזה לי את הגלגלים | "מוזיקה ממלאת לי את החיים. למעשה, יש לי צד באישיות שלא הרבה אנשים יודעים עליו, של צילום פורטרטים של אמנים מאחורי הקלעים של הופעות. הטעם שלי במוזיקה, כמו בכל דבר, משתנה כל הזמן. כרגע אני בעניין של היפ הופ כמו Clams Casino , A$AP ו-Rocky. חוץ מזה אני לא מפסיקה להאזין ל-limbs של רדיוהד. ואני אוהבת עד אין קץ את Die Antwoord".

קיץ 2012, The Hellers | טופ - 555 ש"ח | מכנסיים - 585 ש"ח | צילום: מיכאל טופיול

>>בימים אלה עובדת הלר על קולקציית החורף שלה, שתושק בסוף ספטמבר ותימכר בחנות פופ אפ שתפתח באוקטובר בתל אביב. את הקולקציה הנוכחית אפשר להשיג בסטודיו שלה ברמת גן בתיאום מראש (054-7861005) או באתר האינטרנט של המותג.

(צילומים: גטי אימג'ס, דניה הלר, יח"צ)

השאירו תגובה