איך ל...

על מינימליזם, או: טסתי לניו יורק ולא עשיתי שופינג מטורף

ארבעה ימים בעיר הקפיטליסטית ביותר בעולם, ובמקום לקנות עד סוף דעתה, רכשה שרון טמיר מספר מצומצם להפליא של פריטים והוכיחה כי חובבות אופנה לא חייבות לחזור באובר וויט. המדריך לשופינג מדויק בניו יורק

מאת  | ‏ 31 אוגוסט 2015
שופינג לניו יורק יכול להיות מחושב להפליא (צילום: גארנס דורה)

שופינג בניו יורק יכול להיות מחושב להפליא (צילום: גארנס דורה)

לא אלאה אתכם איך שפר עלי מזלי הטוב לטוס בהתראה של שלוש שעות בלבד לטיסת עיתונאים לניו יורק, אבל כן אספר לכם איך ניצלתי את ארבעת ימי ההפתעה האלו בתפוח הגדול. בניגוד לרוב האנשים המתכננים במשך שבועות (אם לא חודשים) מה יעשו בטיול שלהם לחו"ל, לי היו 12 שעות של טיסת לילה לתכנן מסלול מחדש, כזה שמתרחש בצ׳לסי במקום ברמת החייל. מיד התחלתי לחשוב – אילו מקומות פנטזתי לחזור אליהם מאז הפעם האחרונה שלי בעיר, איזו הצגה בברודווי הכי תזכיר לי את אבא שלי, וגם, כמובן, כל המעצבים והחנויות שעקבתי אחריהם באינסטגרם וחיכיתי להזדמנות שתפגיש אותי איתם פנים מול פנים.

נחתנו בעיר מוקדם בבוקר ויצאתי אל הרחובות הלוהטים והלחים של מנהטן באמצע אוגוסט. כיוון שמראש החלטתי כי אין לי שום כוונה להכנס לאותן רשתות שיש בארץ, ברגע שנתקלתי בהן הפניתי את מבטי, עברתי לצד השני של הכביש והתעלמתי מהן כאילו היו מכר רחוק שאין לי כוח להגיד לו שלום. את הזמן החופשי הקצוב שהיה לי הפכתי למשוואה מתמטית מורכבת: מיקום X פריטים שאי אפשר להשיג בלי משלוח שערורייתי לארץ X חנויות שעוד לא ביקרתי בהן X מחירים שהמשכורת העיתונאית שלי תוכל להתמודד עמם. יצאתי לדרכי חמושה במפת GPS שלא זקוקה לאינטרנט, צילומי מסך של מיקום החנויות שסימנתי לעצמי וזוג סנדלים נוחים.

לא לפחד ממפות או GPS. תצטרכו אותן כשתחפשו את החנות שתמיד רציתם להגיע אליה (צילום: מיידוול)

לא לפחד ממפות או GPS. תצטרכו אותן כשתחפשו את החנות שתמיד רציתם להגיע אליה (צילום: מיידוול)

את מבצע 4 ב-100 נשמור להזדמנות אחרת

גם אם כמעט עשר שנים מפמפמים לנו כי וויליאמסבורג היא השכונה הכי שווה בעיר (והיא אכן נפלאה), החנויות הכי טובות הן עדיין ברחובות הקטנים של סוהו. החנויות J.Crew ו-Madewell, שתיהן תחת אותם בעלים, תמיד אתגרו את חושיי האופנתיים. מצד אחד, יש להם פריטי בייסיק שהם מהות האמריקנה. טי-שירטס צבעוניות עם מפתח V לסופי שבוע על האגם, סריגי קשמיר לנשות האפר איסט סייד, שמלות שושבינות בצבעי פסטל מתקתקים מדי ומכנסיים מחויטים שחורים לברוקריות בוול סטריט. ואיכשהו, הסטיילינג המשובח ששני המותגים מציגים באתרים שלהם גורם לי לרצות את כל הפריטים האלו, גם אם אני לא עונה על אף אחת מהקטגוריות שמניתי מעלה. עברתי בין שתי החנויות, ואכן ראיתי את כל הפריטים שפגשתי  אונליין. אבל גם הכרחתי את עצמי לא להתנפל על הקולבים, אלא לערוך בחינה מדוקדקת ומאופקת שתוביל אותי למה שאני באמת רוצה וצריכה.

לפני כשנה שמתי לי למטרה לחיות חיים מינימליסטיים יותר. עברתי דירה וכמויות הבגדים, האקססוריז והחפצים שנכנסו אל תוך הארגזים גרמו לי להבין שיש לי את כל מה שאני צריכה, והרבה יותר מזה. החלטתי שהקניות שלי מעתה ואילך יהיו מצומצמות, אך איכותיות. כבר זמן מה שפיתחתי לעצמי סוג של "תלבושת אחידה", כך שכל פריט המתווסף למלתחה צריך להתאים את עצמו לכמה שיותר פריטים אחרים שכבר קיימים בארון. הבנתי שאם אני משקיעה בבגדים, נעליים, תיק או תכשיט, הם צריכים לבוא עם ערך מוסף.

בג'יי קרו, החצאית היחידה שלקחתי לתא המדידה סימנה וי על כל הסעיפים שחקקתי לעצמי. זה היה מהיר, קל, ולא יקר נורא. אבל זה לא היה כך בשאר החנויות. בחלקן הבגדים לא היו מספיק מעניינים, או ישבו טוב כמו שהייתי רוצה, וחלקם היו כל כך יקרים, שאפילו בדולרים הכל היה תלת ספרתי. ואז, ב-Urban Outfitters, חנות שכבר די מזמן המאיסה את עצמה עליי, מצאתי (שוב) חצאית שענתה גם היא על הקריטריונים, וכך מצאה את דרכה אל המזוודה שלי. ידעתי שאחרוש על שתי החצאיות האלו הרבה יותר מאשר 10 גופיות ב-40 דולר, או נעליים בסייל מטורף שסופן להישכח עמוק בארון אחרי כמה הליכות.

ג'יי קרו. סטייל אמריקאי עשוי היטב (צילום: ג'יי קרו)

ג'יי קרו. סטייל אמריקאי עשוי היטב (צילום: ג'יי קרו)

שווה לעצור במידוול. כמו גאפ, רק בפחות ממוסחר (צילום: מיידוול)

שווה לעצור במידוול. כמו גאפ, רק בפחות ממוסחר (צילום: מיידוול)

מזכרת מהעיר לא חייבת להיות טי-שירט I NEW YORK

זה כבר הטיול השלישי שלי לחו"ל שאני רוכשת תכשיט זהב שהופך בסופו של דבר למזכרת אמיתית וממשית. זה התחיל בטבעת, עבר לעגיל, ועכשיו, זה היה שוב עגיל (של המעצבת מריה טאש), כזה שהצריך חור נוסף, אותו עשיתי במכון הפירסינג הכי סטרילי שנתקלתי בו. את התכשיטים האלו אני לא מורידה לעולם, וכיאה לחומרים מהם הם עשויים, לא רק שהם צוברים חוויות, ערכם רק עולה עם השנים. יש שיגידו כי באותו המחיר יכולתי לרכוש מלתחה מרשימה באחת מהרשתות הגדולות, אבל אני מעדיפה תכשיט אחד ומיוחד מאשר עוד שני ג'ינסים ושלושה סוודרים שיתכווצו אם לא אכבס אותם ביד.

הפריט השני שרכשתי הוא זוג משקפי שמש של טום פורד. הגעתי ל-Barneys, ככל הנראה הכלבו הכי יוקרתי באמריקה, ומיד הרגשתי נוסעת במחלקה השלישית. הפריטים שמוצגים שם הם ללא ספק מעל יכולותיי הכספיות, אבל אמרתי לעצמי שאם יש משהו ששווה להשקיע בו, זה זוג משקפי שמש טובים. בעוד לא מעט ישראליות הבינו את זה הרבה לפני, אני עד לא מזמן הייתי מסתפקת בזוג זול, אותו בדרך כלל גם הייתי שוכחת באוטו.

בקומה החמישית במדיסון אווניו, בין נעלי הנשים לנעלי הגברים, עמד קיר שלם עם משקפי שמש שקרצו אליי. בסוף היו אלו החתוליות של פורד שגרמו לי להבין כי זה קורה, אני עומדת להוציא סכום מכובד למדי על חתיכת פלסטיק (וזה עוד לפני שחישבתי את המס המקומי). לא אשקר אם אגיד שבמהלך אותו היום שמרתי באדיקות על הקבלה כדי שאוכל להחזיר את המשקפיים ברגע של חולשה ובדיקה בחשבון העו"ש. אבל למרות החשש הראשוני, הידיעה כי טום פורד מסתובב עמי בכל יום, גם כשאני תחת אורות הפלורסנט של האופן-ספייס במערכת, גורם לליבי להתגאות בזה שלא מילאתי את המזוודה באינספור שמלות ונעליים, אלא עשיתי את הבחירה הצרכנית והאופנתית הכי נכונה שיכולתי בטיול הזה.

בארניז - המנוחה והנחלה (צילום: גטי אימג'ס)

בארניז – המנוחה והנחלה (צילום: גטי אימג'ס)

קומת הנעליים בבראניז. לא קל להיות שם (צילום: גטי אימג'ס)

קומת הנעליים בבראניז. לא קל להיות שם (צילום: גטי אימג'ס)

עגילים של מריה טש. תמיד שווה להשקיע בזהב (צילום: אינסטגרם venusbymariatash)

עגילים של מריה טש. תמיד שווה להשקיע בזהב (צילום: אינסטגרם venusbymariatash)

חנות נוספת שאסור לפספס בעיר - The Apartment by The Line (צילום: מתוך האתר)

חנות נוספת שאסור לפספס בעיר – The Apartment by The Line (צילום: מתוך האתר)

אם אתם בברוקלין, לא לפספס את חנות התכשיטים והעיצוב mociun שבווילייאמסבורג (צילום: Cool Hunting)

אם אתם בברוקלין, לא לפספס את חנות התכשיטים והעיצוב mociun שבווילייאמסבורג (צילום: Cool Hunting)

ואם אתם מגיעים עד ספטמבר - חובה ללכת לתערוכת "סין בראי התקופה" במטרופוליטן (צילום: גטי אימג'ס)

ואם אתם מגיעים עד ספטמבר – חובה ללכת לתערוכת "סין בראי התקופה" במטרופוליטן (צילום: גטי אימג'ס)

  • נשמע כאילו את מנסה לשכנע את עצמך שהקניות האלה מוצדקות

    מאת: אורח |‏ 2 בספטמבר 2015 | 11:49
  • אז קנית מעט פריטים אבל במחיר מופקע של מעצבים "יוקרתיים" (כלומר שילמת על שם המותג) – מה כל כך טוב בזה? מה כל כך מדהים בלהתלהב ממותגים ולהוציא עליהם הון?

    מאת: נועה |‏ 31 באוגוסט 2015 | 22:45

השאירו תגובה