מתנה בשישי: בושם וקרם גוף של L'OCCITANE

ריח של תינוקות (בעיקר כשהם אחרי אמבטיה, נקיים ויפים) ממלא כל פעם מחדש.

ריח של התחלה חדשה, אושר, צחוק ושמחה!!!

 בדרכי לעבודה בכל בוקר אני עוברת ליד מאפייה הריחות הטריים העולים משם גורמים לי למצב מרומם .קורה שאני עומדת בתחנה ומחכה לאוטובוס שיגיע ואני לא יכולה להתאפק אז אני הולכת שבי אחרי הריח וקונה דברי מאפה .באותו רגע אני לא חושבת כי אני כבר בהיי וברגע שאני נוגסת במאפה המוח שלי מתמלא במחשבות חיוביות ואני אפילו נזכרת ברגעים טובים שקרו לי ,בלוטות הטעם שלי בפה עובדות שעות נוספות ואני אוכלת בהנאה . תסכימו איתי שזה הריח הכי טוב שיש :)

יש את הריח המשכר והמפנק הזה אחרי שאת יוצאת מהמקלחת וכולך מריחה כמו גן עדן.לא יכולה אפילו להתחיל לתאר את ההרגשה המדהימה הזו של להיכנס מתחת לשמיכה ולהריח את כל הטוב הזה(אבל אני בטוחה שכולן מזדהות איתי ומבינות על מה אני מדברת).

יש את הריח של הגבר שילך שאת לא יכולה להפסיק להסניף.הכי אני אוהבת כשעובר מישו ויש גל של ריח בדיוק בריח הבושם של הגבר שלי ופשוט מתחילים לי פרפרים בבטן כאילו שהוא עבר כרגע.

והריח האחרון והכי ממכר זה ריח של תינוקות. תודו שאין דבר שיותר עושה את זה מלהריח תינוק קטן.תינוקות זה אחד הדברים המשגעים ולהריח אותם זה מהמם!!!!

אימי זכרונה לברכה חינכה אותנו שאוכל לא זורקים. היא היתה שומרת את האתרוגים לאחר החגים ואף אוספת מהשכנים. היתה קולפת את הפירות, חותכת לרצועות ומרתיחה במים להוצאת חלק מהמרירות. איך היא ציפתה אותם בסוכר אני כבר לא יודע, כי בשלב הזה הורחקתי מהמטבח על מנת לא להפריע. הלוואי ויכולתי לטעום שוב מהמעדן הזה עם טעם וריח של בית וחג.

כבר בדייט הראשון של אישתי ושלי התווכחנו על השאלה הזו בדיוק.

בין כל השאלות ששאלתי אותה (בכל זאת- דייט ראשון) שאלתי מה הריח הכי טוב שיש והיא אמרה ריח של פרדס בפריחה.

אני אמרתי שלדעתי הריח הכי טוב הוא של שום ובצל על מחבת.

עם השנים כל אחד מאיתנו ניסה לשכנע אתה השני- אביטל לקחה אותי למיליון פיקניקים בפרדסים בתקופת האביב ואני השתכללתי במטבח בניסיון לגרות את בלוטות הטעם וחוש הריח שלה.

אבל אז, ביום בהיר אחד, אחרי תקופה של בחילות, חוסר חשק ותשוקה לטעמים משונים, נולד לנו בן יפהייפה.

באותו יום נגמר ויכוח ארוך ברגע אחד, בהסנפה אחת.

אין על הריח של הילד שלך, הריח הכי טוב בעולם.

 הוא הריח של יום שישי בצהריים במטבח של אמא שלי. כולנו מחכים ליום שישי כל השבוע,וכמו שעון מתייצבים ביום שישי אצל אמא,אחד אחרי השני. הריחות שעולים מהמטבח של אמא בשישי מחזירים אותי לילדות,ונוסכים בי הרגשה של חמימות וביטחון.התבשילים המדהימים מריחים כמו שאף תבשיל בעולם לא יכול להריח.הסירים עומדים בגאון אחד ליד השני,וכל אחד בתורו מרים את המכסה וגונב עוד רגע של אושר…והכי הכי הוא הריח של אמא,ריח שאין לאף אמא אחרת בעולם.ריח של בית ואהבה.

 הריחות הכי רעננים בעולם, שכיף ללכת איתם ולידם, טבעיים כל-כך שבא לאכול אותם ושתמיד ישארו בתוך מערות האף.

 הריח שהכי עושה לי את זה הוא ריח תינוקות וריח יסמין- אם היה אפשר למצוא את הדרך לשלב בין השניים לתכשיר מופלא- זה היה רב מכר!! :)

מאז שהייתי קטנה הריח האהוב עלייי הוא הריח של פריחת הפרדסים בקיבוץ שלי בצפון.

אני זוכרת שהייתי מטיילת בקיבוץ ופתאום היה מציף אותי ריח מעולה ונקי שלא ידעתי מה מקורו. הייתי עוקבת אחר הריח ותמיד מגיעה לעץ הלימונים של השכנים של הוריי, לפרדס הקלמנטינות של הקיבוץ או למגוון עצי הדר אחרים. הפתיע אותי שהטבע יכול לייצר ריח כל כך טוב, נקי ורענן, שלעיתים יוצא מוצלח יותר מכל ריח מהונדס אחר. עד היום בתקופה בה פורחים עצי ההדר אני קוטפת פרח (רק אחד כמובן) ומביאה לאנשים שאני אוהבת שנמצאים בקרבתי באותו רגע, שיחלקו איתי את הכיף הזה, ואת הריח המעולה של פריחת ההדרים.

כשהגעתי לראשונה לחנות, זה היה במטרה לרכוש בושם תיק, שהיה מאוד נעים, אך על הדרך יצא לי להריח בושם נפלא, רענן, קליל…שלצערי אזל מהמלאי!

זה היה הבושם הנעים ביותר שהרחתי עד כה, ולמרות ששמו פרח מזכרוני, אני בטוחה שאתם יודעים על מה אני מדברת:)

 הרייח הכי טוב בעיניי זה רייח של תינוק.ריח מיוחד במיוחד לאחר מקלחת עם מוצרי התינוקות של ג'ונסון,אין יותר טוב מזה

 לפני 5 שנים כשהייתי בהריון עם בני הבכור לא הייתי מסוגלת להריח על עצמי כלום כל דבר עשה לי בחילה או סחרחורת.

אני בחורה שמאוד אוהבת ריחות נעימים, אסתטיקה וטיפוח לכן לא יכולתי לשאת את המחשבה שאני אצא מהבית בלי בושם…

בדקתי כמעט את כל הבשמים על גופי גם כאלו שהייתי צריכה לחלק לעשרה תשלומים כדי לקנות אותם וכלום כל הריחות לא עשו לי טוב בהריון.

יום אחד טיילתי בקניון ועברתי ליד חנות הבודי שופ , הרגשתי כאילו אני עוברת ליד שדה נעים של פרחים נכנסתי וזו הייתה אהבה ממבט ראשון ה- white musk מאז ועד היום הבושם היחיד שאני משתמשת בכל עונות השנה ולכל מקום תמיד יודעים שאני איתו תמיד שואלים אותי מה שמתי תמיד אני מרגישה איתו כמו אחרי מקלחת..התחושה הכי נעימה ומרגיעה בעולם…

הריחות האהובים עליי הם ריחות טבעיים. למשל, הריח שיש באוויר אחרי שיורד גשם, או ריח של ים, או הריח של הלבנדר שמשדר, לטעמי- תמצית של טוהר טבעי יחס עם הטוויסט החריף, שנפלא בעיניי. והיסמין, כמובן, בלתי אפשרי להתעלם מהניחוח העז כשחולפים על פניו- ניחוח ש'מצליח' להיות יותר ארוטי מכל בושם בסופרפארם.

בעיניי, שום "אף" שבעולם לא יצליח לסנתז ריחות שמגיעים לרמת הטוהר והמושלמות שהטבע יוצר, ועם זאת- יש כאלה שמוצאים חן בעיניי, בעיקר ריחות שמשדרים ניקיון וטוהר, ולאו דווקא מתקתקות.

הריח בעיניי הוא מרכיב חשוב בהופעה, להריח 'נקי', ו'כמו אחרי מקלחת', זה מה שמכוון אותי כשאני מכתתת את רגליי בעולם הבישום המבלבל.

 לאחר השירות הצבאי החלטתי לפרוש כנפיים ולטוס לתקופה של כמה חודשים לדרום אמריקה. לראות נופים, להכיר אנשים שונים, ללמוד על תרבויות חדשות, לנסות טעמים חדשים. בין השאר רציתי לראות כיצד אני מתמודדת עם מרחק כה רב מהבית. עד לאותו טיול, הזמן הארוך ביותר בו ביליתי מחוץ לבית היה בצבא. עם זאת, גם בתקופת הצבא משפחתי החמה והמפנקת דאגה לנסוע אליי לבסיס עם ארוחת שישי חמה, לחבר'ה ולי. כלומר, בפעם הראשונה אחריי 21 שנים, בקצה השני של העולם, ארוחת שישי טעימה ומזינה של אימא לא חיכתה לי. לא הייתה לאימא ברירה.. המרחק בין ישראל לדרום אמריקה הוא רב- קרוב ל16 שעות טיסה+ קונקשיין, כך שאפילו משלוח לא בא בחשבון. פתאום שם, בבתי חב"ד, בהוסטל או אפילו במסעדה טובה, רציתי בסך הכל להריח קצת ריח של ארוחת שישי, שמסמלת מבחינתי את הבית. עכשיו כשחזרתי בשעה טובה הביתה, אני יודעת להעריך את הריחות וכמובן את הטעם של הארוחות המושקעות של אימא.

לאחר השירות הצבאי החלטתי לפרוש כנפיים ולטוס לתקופה של כמה חודשים לדרום אמריקה. לראות נופים, להכיר אנשים שונים, ללמוד על תרבויות חדשות, לנסות טעמים חדשים. בין השאר רציתי לראות כיצד אני מתמודדת עם מרחק כה רב מהבית. עד לאותו טיול, הזמן הארוך ביותר בו ביליתי מחוץ לבית היה בצבא. עם זאת, גם בתקופת הצבא משפחתי החמה והמפנקת דאגה לנסוע אליי לבסיס עם ארוחת שישי חמה, לחבר'ה ולי. כלומר, בפעם הראשונה אחריי 21 שנים, בקצה השני של העולם, ארוחת שישי טעימה ומזינה של אימא לא חיכתה לי. לא הייתה לאימא ברירה.. המרחק בין ישראל לדרום אמריקה הוא רב- קרוב ל16 שעות טיסה+ קונקשיין, כך שאפילו משלוח לא בא בחשבון. פתאום שם, בבתי חב"ד, בהוסטל או אפילו במסעדה טובה, רציתי בסך הכל להריח קצת ריח של ארוחת שישי, שמסמלת מבחינתי את הבית. עכשיו כשחזרתי בשעה טובה הביתה, אני יודעת להעריך את הריחות וכמובן את הטעם של הארוחות המושקעות של אימא.

אתחיל ואספר ,שאני בנאדם עם חוש ריח מאוד מפותח … מישהו יכול לאכול משהו קילומטרים ממני ואני מריחה את זה …

חוש ריח מפותח לטוב ולרע …

זה התחיל לפני שנים רבות בזמן שהייתי קטנה ,אצל המטפלת ..היא הייתה נותנת לי להריח כל מיני דברים כדי להעסיק אותי , סוכר וניל , פירות ואת הנייר שיש בתוך הסבון המוצק .. ואפילו היה לי אוסף של ניירות סבון בתוך הארון בין החולצות .

הייתי מכינה לעצמי שקיות סבון כאלה משקיות של סנביץ' (ובזאת חשפתי שאני ילדת שנות ה-80).. וממששת אותן ומריחה כל היום… שנים רבות הייתי ישנה עם שמיכה קטנה ומצמידה אותה לאף כל הזמן עד שהייתי נרדמת :) פעם אחת שכחנו אותה בחופשה בנתניה ..מזל שבעלי המלון היו נחמדים מספיק לשלוח אותה עם מישהו מירושלים … אחרת טרגדיה !

עד היום זכר לשמיכי שלי , אני לא נרדמת אלא אם השמיכה שלי תחובה באף ואני מסניפה את ריח הכביסה ..

 הריח שמרגיע אותי הוא ריח של תינוק חמוד אחרי מקלחת או ריחות של חניות ספרים ומכולות של פעם שמחזירים אותי לילדותי, ויש בשמי נשים שמרגיעים ומשגעים אותי בוא זמנית שבת שלום חג עצמאות שמח ותודה תומר ציון

 אני הכי אוהבת MUSK. יש לו ארומה מדהימה והוא נעים, לא חזק מידי ולא לא מורגש. מושלם.

 כשאני במקלחת אני אוהבת לפנטז.

לאחרונה אני משתעשעת ברעיון של לדמיין איך הייתי חוזרת לחיות את החיים האלה מגיל 0,אבל עם כל התובנות שיש לי היום:

במקום לבכות בחדר חשוך בתוך הלול כתינוקת מחכה שמישהו יבוא להרים אותי,הייתי נרדמת לי בפנאן וצוברת מליון שעות שינה(אלוהים יודע כמה אני זקוקה להן עכשיו)

הייתי נכנסת לאודישן לפסטיבל הילדים בגאווה ובגאון ומראה ומשמיעה את כל מה שיש בי(במקום לברוח בריצה הביתה מרוב שהתביישתי)

הייתי מבינה שציצים גדולים זו ממש לא סיבה להתבאס(בזמנו רציתי למות והלכתי מכופפת כמו גמל שלמה)

הייתי נכנסת לבית הספר בגאווה הכי בסבבה.(רק היום אני מבינה שכל ה"מקובלים" האלה שאימללו אותי ואת שכמותי סתם עלובים.)

הייתי יודעת שהמורה שירדה לחיי והעליבה אותי סתם סתומה (במקום לחשוב שהיא אלוהים) ושבית הספר הוא מקום שנועד לדכא נבדלות במקום לטפח אותה.

עם אמא שלי הייתי מתעקשת שאני דווקא כן(!!!) הולכת לשיעורי אופרה וזה לא שטויות אלא מה שאני הכי רוצה.

הייתי קולטת ששיער מתולתל זה הדבר שהכי יפה לי.

לא הייתי צובעת את השיער לאדום לעולם(טעות איומה-הפיגמנט הכתום "מתיישב" לך על החיים ולא עוזב)

הייתי מכניסה אגרוף למפקד שלי בצבא שחשב שבטח נחמד לחיילת צעירה שגמד עם דרגות על הכתפיים וצהוב בשיניים ילטף לה את הישבן.

הייתי רצה למשטרה בו ברגע שהמורה שלי למשחק הניח יד על המפשעה שלי (כדי לבחון את כישורי המשחק שלי כמובן…)

הייתי מעיפה בשניה גבר שאומר שלוש פעמים בדקת שיחה "יחסינו לאן"-

"אני לא יודע",(אתה יכול להמשיך לא לדעת במקום אחר חמוד…)

לא הייתי מקשיבה לאנשים בכזו רצינות תהומית-(הם לא ממש יודעים על מה הם מדברים ולרוב זה לא מהמקום הכי נקי בעולם)

הייתי מבינה שלא משנה מה אלמד-העיקר שזה יהיה מקצוע שבאמת ידליק אותי(כי משם הדלק להמשיך,להתפתח ועל הדרך להתפרנס בכבוד).

הייתי מבינה מיד שסטוצים זה ממש לא בשבילי.

לא הייתי עושה "בניית ציפורניים" בחיים…

הייתי מקפידה למרוח קרם הגנה ולחבוש כובע.

הייתי עושה קורס הכנה ללידה

הייתי לומדת להניק לפני

הייתי מבינה שגם אם לא הולך-לא קרה כלום

הייתי בוחרת לטפל כמה שבועות בתינוק שרק נולד בשביל לא להיכנס לכזה "שוק" כשקטנתי נולדה

לא הייתי אוכלת בזמן ההריון כאילו אין מחר

הייתי מכינה תיק לידה (במקום להתרוצץ בחדר בהיסטריה כשהמים ירדו לי)

הייתי בוחרת את אותו הבעל

בוחרת את אותו הבושם שאני אוהבת.תמיד ריח מתקתק ורענן של אביב פורח וקיץ זורח.

בוחרת את אותה התינוקת הזאת שלי שהופכת לילדה מדהימה לנגד עיני המשתאות.

כי עם כל הטרחנות המעצבנת שבי -

אותה לא הייתי בוחרת לעשות אחרת.

יש אלוהים.

 הוא וורבנה לימון של לוקסיטאן כמובן. הריח הזה מבשר לי את תחילתו של הקיץ.

מכיוון שזה ריח נקי ופרשי הוא בושם הקיץ האולטימטיבי.

יש לריח פירות הדר תחושה מאוד רעננה ומרגיעה וזה בדיוק מה שחום ולחות דורשים.

ריח של אדמה רטובה הוא אחד הריחות האהובים עליי עוד מגיל קטן כשהייתי קוראת לו "ריח הגשם". אולי בגלל זה הוא עדיין אחד הריחות האהובים עליי, כי בכל פעם כשאני נתקלת בו אני נזכרת על איך שהתעקשתי שסבי ילמד אותי לרכב על אופניים באחד מימי החורף, למרות השלוליות. כשאני נתקלת בריח הוא נותן לי תחושה של התחלה עם קצת תמימות וקצת אופטימיות ולא משנה באיזה עונה בשנה.

 הריח האוב עלי הוא לא בוסם אבל הוא טוב הרבה יותר זהו ריח מיוחד הנישא באוויר ממש מאוחר בלילה או ליפנות בוקר כשאני חוזרת מהתנדבות במד"א ריח טהור ונקי של אפשריות חדשות שעוד לא מוצו ,ריח של טל או של גשם המנקה את העיר הישנה ,ריח שמזכיר לי אחרי יום עבודה ארוך עד כמה החיים שלי ושלכול אחד בעולם חשובים וסליחה שאני כותבת פעמים-בטעות פירסמתי קודםכתובת איימל אל נכונה :(

 הריח האוב עלי הוא לא בוסם אבל הוא טוב הרבה יותר זהו ריח מיוחד הנישא באוויר ממש מאוחר בלילה או ליפנות בוקר כשאני חוזרת מהתנדבות במד"א ריח טהור ונקי של אפשריות חדשות שעוד לא מוצו ,ריח של טל או של גשם המנקה את העיר הישנה ,ריח שמזכיר לי אחרי יום עבודה ארוך עד כמה החיים שלי ושלכול אחד בעולם חשובים.

 יש את הריח המשכר והמפנק הזה אחרי שאת יוצאת מהמקלחת ומורחת קרם גוף וכולך מריחה כמו גן עדן.לא יכולה אפילו להתחיל לתאר את ההרגשה המדהימה הזו של להיכנס מתחת לשמיכה ולהריח את כל הטוב הזה(אבל אני בטוחה שכולן מזדהות איתי ומבינות על מה אני מדברת).

יש את הריח של הגבר שלך שאת לא יכולה להפסיק להסניף.הכי אני אוהבת כשעובר מישו ויש גל של ריח בדיוק כמו של הגבר שלי ופשוט מתחילים לי פרפרים בבטן כאילו שהוא עבר כרגע.

והריח האחרון והכי ממכר זה ריח של תינוקות. תודו שאין דבר שיותר עושה את זה מלהריח תינוק קטן.אני אומנם לא אמא עדיין אבל תינוקות זה אחד הדברים המשגעים ולהריח אותם זה מהמם!!!!

 ריח של תינוק שזה עתה נולד, זה הריח שהלוואי ואפשר היה לשמר אותו…

בשבילי אין כמו ריחות פרחוניים ובמיוחד ריח ורדים המזוהה כל כך עם האביב והקיץ. הניחוח הזה כל כך נשי בעיניי ומעלה לי חיוך כל פעם מחדש. אני מוצאת את עצמי חוזרת שוב ושוב לבשמים עם תווי ריח של ורדים…

לא סתם קוראים לזה "מאסק" – ניחוח מאסק הוא ניחוח must.

ניחוח שחייבים להריח כדי להירגע, להיות סקסית או סתם כדי לשדר את זה.

הריח הוא עדין, מתפזר באויר כמו מאפה טעים.

הקונטוטציות שלו מגוונות – אצלי הוא נמצא בכל מקום, החל מבושם ועד לסבון גוף שאיתו אני מתקלחת כל יום.

 תינוק חדש יוצא לאוויר העולם. אולי בן כמה ימים או שבועות..יש יותר ריח מדהים מזה? טבעי וטהור, נקי צח ואמיתי. ריח ממכר. גם אם התינוק לא שלך פשוט בלתי אפשרי לעמוד בפני ריח כזה. הריח הכי טוב שקיים בעולם הזה.

הריח שהכי עושה לי את זה הוא ריח ווניל.

בסוף יום קשה וארוך, שנראה כאילו לא הולך להיגמר, אני עושה מקלחת ארוכה ונעימה. בסופה, כדי להתפנק עד הסוף, מורחת קרם גוף, קרם ידיים וקרם רגליים בריח וניל. לא משנה המותג – העיקר הריח.

מה שהכי חשוב, זה שבן הזוג שלי אוהב אותי יותר עם הריח הזה :)

 הריח של התינוקת שלי הוא הריח שעושה לי את זה.

 הסיפור מתחיל דווקא באילת. לפני לא מעט שנים, עבדתי שם כברמנית. חיים טובים ויפים, עבודה אחרי צבא ומיליון תוכניות לעתיד. היה לי מעין חוק מטופש לא לצאת עם גברים שמתחילים איתי בבר. לשמור על דיסטנס…

ואז יום אחד נכנס גבר, יפה, גבוה, מרשים אבל יותר מכל, היה לו את הריח הכי טוב שהרחתי בחיי. גם אם רציתי, נאלצתי "לכופף" את החוק המטופש והמשכתי איתו ללילה קסום. למחרת הוא חזר לארצו (הוא לא היה ישראלי) אבל הריח המטריף הזה נשאר על הכרית ואני שאבתי אותו, הסנפתי אותו במשך ימים. לא היה לי מושג מה הרחתי אבל ידעתי שזה הריח הכי מיוחד בעולם. שנה שנתיים עברו וגרתי בניו יורק. יום אחד הולכת ברחוב ומריחה גבר עם אותו הריח. המשכתי ללכת אחריו מהופנטת, בטח חשב שאני איזו סטוקרית אבל פשוט לא יכולתי לעמוד בזה. באיזשהו שלב הוא פנה אלי ואמרתי לו שאני פשוט מכורה לריח הזה. הוא הסביר שמדובר בריח הפאצ'ולי (שלא ידעתי בזמנו מה הוא). שנים עברו ואני עדיין מכורה לריח המיוחד הזה שהתחיל מגבר שישב על בר:)

 יש לי הרבה ריחות ש"עושים" לי את זה. אבל אמנה את העיקריים .ואין ספק שריח מתחבר גם לאוכל, גם לבילוי ולהרבה…

ריח של קפה טרי בעודי עוברת ברחוב- כל כך עושה לי טוב. ריח של מאפה חם וטרי בבוקר ממש מתחשק לאכול. אם זה לחם טוב או קרואסון משובח.

ריח של תינוק שאפשר להסניף.

ריח של טלק בושם וקרם גוף טוב אחר מקלחת כל כך עושה לי את זה.

ריח של קטורת באוויר הפתוח שמגיע ממקום רחוק.

ריח של פרדס- פריחת ההדרים, מסמל בשבילי את עונת האביב הפורחת.

ריח של יין אדום עמוק.

אוהבת להריח, לטעום, להנות.

יש הרבה ריחות שאני אוהבת ,ממדמואזל עד הבושם של גוון סטפני,

שהוא מלווה אותי מילדות ,ריח של קוקוס ובכלל הדרים…

אבל איך שזה לא יהיה ,גם הבושם הכי יקר לא יכול להשתוות לריח של טיפקס (;

 אני אוהבת יער וטבע. בעבר נורא אהבתי את הסבון גוף בת אורן והיום יש לי דאודורנט אורנים לגבר שאני שמה בתור בושם כי הוא עם אלכוהול.

 אין אדם היכול לעמוד בפניו של ריח יום השישי. למה אני מתכוונת אתם בטח תוהים, אז כוונתי היא לריח החלות הנאפות בכל המאפיות בעיר, הריח המדהים של כל הבתים בשכונה, כל משפחה והמאכלים האהובים שלה לערב השישי, הריח של התקווה בליבך שהריח הטעים שיש בכניסה הוא מהבית שלך ולא מהבית של השכנים.

זהו ריח שמעורר בליבו של כל אדם זיכרונות שונות ומשונות מהילדות וגעגועים לחיק המשפחה.