מתנה בשישי: 500 ש"ח ל- Asaf & Tomer

לעולם לא אוכל לשכוח איך מאי הבנה קטנה של שם של בחור נוצרה פדיחת האגדות שלי ומבוכה שאני לא חושבת שהזמן יוכל לכפר עליו… בוא נתחיל מזה שלא כל יום פוגשים בחור מדליק בפאב אפלולי ששמו הוא כשם אביו (את זה לא ידעתי) ולאחר מפגש ראשון מדהים שנמשך עד אור הבוקר עם כימיה בלתי מובנת ולאור עוד מספר מפגשים כיפיים ומיוחדים הסכמתי להגיע סוף סוף אני לביתו. קבענו שאבוא אליו לדירה בשעות הערב המאוחרות והוא יבשל לי את המתכון הסודי שלו לפסטה…ואני כהרגלי בקודש החלטתי להיות מיוחדת-שלחתי לו לדירה באותו אחה"צ של יום הפגישה שאני באה אליו משלוח של שמן מסג' עם מכתב חושני בו תיארתי לו מה אני הולכת לעשות לו ומה הוא לי…אומנם הוא לא התקשר לאשר לי שהוא קיבל את המתנה אבל חברת המשלוחים אישרה לי שהאדון בעל השם שציינתי קיבל לידיו את החבילה וחתם… המשכנו להסתמס כאילו אין מחר ולא הבנתי למה הוא לא מדבר על המתנה חשבתי שהוא בכוונה עושה לי טיזינג עד הלילה… בערב שהגעתי אליו לפתח השער פתח לי את השער בחור מבוגר והציג את עצמו באותו השם של הבחור שפגשתי לילה לפני…אחרי כמה דקות של אי הבנה ואי נעימות הבנתי שזה בעצם אבא שלו ויש להם אותו השם…מייד רצה החוצה אשתו של הבחור ושאלה אותי בתוקפנות-זאת את ששלחת את החבילה בצהריים לבעלי…???היא הייתה ממש עצבנית…התחלתי לגמגם ורציתי לקבור את עצמי מהמבוכה עד שבסוף הבינה שזה היה מיועד לבן שלהם שנושא את אותו השם…בינתיים הבן אפילו לא ידע על המשלוח כי מסתבר שהם רבו על זה כל אחר הצהריים ולא סיפרו לו ועשיתי שם בלאגן אמיתי…המבוכה הייתה בשיאה!!! אז כן …בנם אכן גר שם לבד…אבל ביחידת דיור של הוריו… :)

  הסיפור שלי לא קשור להורים שנכנסים באמצע הכיף או ההיפך (תודה לאל!;))…אבל הוא מצליח להיות מביך לא פחות: זה היה החבר הראשון שלי ואחת הפעמים הראשונות שהייתי אצלו בבית. הוא הכין לנו תה ואני עמדתי לידו ודיברתי. בהיסח הדעת שיחקתי עם איזה ידית שהייתה מתחת לארון שמעל הכיור. ופתאום…כל התחתית של הארון והמדף שהיה מחובר אליו נפלו כולל כל הצלחות והכוסות שהיו בפנים שפשוט התרסקו לתוך הכיור, וכל זה מול ההורים שלו שישבו במטבח ובקושי הכירו אותי! מסתבר שהידית איכשהו החזיקה את הארון ומשיכה קלה היה כל מה שצריך כדי להוביל לקטסטרופה הזאת. מיותר לציין שבמשך חודש אחר כך התחמקתי מהבית שלו. לטובת ההורים יש לציין שהם לקחו את זה בקטע ממש טוב, אמרו שמזמן הם היו צריכים להחליף את הארון הזה והיו די משועשעים מזה שכל כך נבהלתי. גם כשאזרתי אומץ להגיע שוב אליו הביתה לא יכולתי להסתכל על הארון החדש שלהם בלי להסמיק.(:

אני באה ממשפחה גדולה וחמה (ומעט מטורללת), בה ארוחות משפחתיות הן חוויה אינטנסיבית הכוללת לרוב בלאגן, צחוקים, רכילות, סיפורים והרבה שמחה.

פעם היה לי חבר שהזמין אותי לארוחת צהריים עם משפחתו, כמובן שציפיתי פחות או יותר לאותה החוויה… רק מה, להפתעתי הרבה כשהתיישבנו כולנו לשולחן היה יותר שקט מאשר בספרייה. אף אחד לא אמר מילה! עוברות 5 דק', 10 דק'… כולם אוכלים בדממה מוחלטת ואני לא יודעת איפה לשים את עצמי מרוב מבוכה! חשבתי שאני משתגעת… הייתי על סף ייאוש. לפתע, אב המשפחה מרים את ראשו מהצלחת ופונה אליי. חשבתי לי: "הנה באה הישועה! הנה הוא בתור אב המשפחה לוקח יוזמה ומתחיל שיחה!" ואז הוא שאל:

-"את יכולה להעביר בבקשה את המלח?"

…הייתי כל כך מופתעת מהשאלה וכשהבנתי שהנה מגיעות עוד 15 דק' של דממה פשוט נתקפתי בהסטריה מוחלטת של צחוק! לא יכולתי להפסיק! כל פעם שניסיתי להרגיע את עצמי חזרתי לשקט המביך הזה מה שכמובן הצית בחזרה את הצחוק ההסטרי… מיותר לציין שככל הנראה המשפחה שלו לא חיבבה אותי במיוחד אחרי האירוע… ;-)

לא חשבתי לעולם שמשני כדורי גלידה ובקבוק סודה תיווצר מבוכה כל כך גדולה ועוד מול ההורים של בן הזוג שלי.הכל התחיל מהצעה ספונטנית של אמא שלו בשבת בצהריים לרדת כל המשפחה לקצה הרחוב ולהתענג על גלידות ביום השימשי שהיה באותו יום…זרמנו ותוך 20 דקות כולנו בחרנו כל אחד את הטעמים שלו מול המוכר הסובלני יש לומר ואז משומקום פנתה אלי אמא של החבר שלי ואמרה- "הגלידה והבקבוק סודה עולים לך 24 שקלים-את משלמת במזומן או באשראי?"…את הארנק השארתי בבית כי הנחתי לאחר שנת זוגיות שהם יזמינו אותי למחוות הגלידה ואמרתי לה שאין עלי כרגע כסף וחיפשתי את החבר שלי שיציל אותי…לבינתיים היא ובעלה עשו לי פרצוף רוטן ומביש של לפחות "עושקת מיליונים נמצא מולם" ואז משום מקום הרימה את קולה ליד כולם ואמרה בליווי חיוך מאולץ- "אז מי אמור לשלם על כללל זה ? גיא שלי? "… מעולם לא הובכתי ככה ובטח לא נתנו לי להרגיש ככה במכוון… היום כשאני הולכת איתם אפילו לחניה הארנק עלי…

 תמיד כל ההורים של החברים שלי אהבו אותי, קל לחבב אותי אני ילדה טובה כזו, חמודה, מנומסת, תמיד מחייכת בקיצור הורים חולים עליי. אבל פעם, באחת השבתות ישבנו עם כל המשפחה של בן הזוג לראות חדשות, אני לא חובבת פוליטיקה גדולה וגם לא המשפחה שלו, אבל אני לא יודעת למה באותו הרגע כל כך התרגזתי על הכתבה שהתחלתי לקלל את השדרנית, כאילו הייתי מינימום רון קופמן, ועוד מול כל המשפחה הפולנייה שלו!! כל המבטים הופנו אליי, בן הזוג שלי הסתכל עליי בבהלה ומבוכה בו זמנית, אף אחד לא ידע איך להגיב אז פשוט התעלמו ושתקו, מה שהגביר את המבוכה שלי עוד יותר. התכווצתי עם עצמי בספה וקיוויתי שמישהו יבוא ויחלץ אותי משם. מזל שהחבר שלי קלט והודיע למשפחה שבדיוק אנחנו חייבים להיות במקום אחר. לאחר מכן לקח לי חצי שנה לבקר אצלם שוב, אבל תודה לאל מאז מקרים כאלו לא קרו שוב.

 זאת הייתה הפעם הראשונה שההורים של חבר שלי באו אלינו לדירה. זה לא היה מתוכנן, הם התקשרו שהם בסביבה והם קופצים עוד שעה. רציתי למות! הבית הפוך ואין לי שום דבר בבית לכבד אותם, יום שבת היום והמכולת של שמעון סגורה! מפה לשם, נכנסתי למצב טורבו ואורגנית את הבית. למזלי הם היו אחרי ארוחה במסעדה אז לא דאגתי לגבי הכיבוד. כשהגיעו שאלתי אם ירצו משהו חם לשתות ושניהם ענו שהם מעוניינים בתה! אמרתי מצוין כי קפה כל אחד אוהב אחרת וזה יכול להכשל. נרגעתי. הגשתי את התה ואחרי חצי דקה אמא של החבר שלי בפה מלא וסגור עם פרצוף שלא אשכח בחיים עושה קולות מוזרים ומנסה להגיד לנו משהו. כל הבית עכשיו במשחק ניחושים: חם? מתוק? מלח!! אוי מי גאד שמתי מלח! בית חדש עוד לא התאפסתי על המכסים של הצנצנות החדשות (שקיבלתי ממנה!!)

רציתי למות!!

וכמובן שהסיפור הזה לא נשכח והם דואגים להזכיר לי את זה מדי פעם

 לפני הרבה שנים לאחר שבן זוגי הציע לי נישואים, אחרי חמש שנות זוגיות, מהרנו לבשר את הבשורה המשמחת (כך חשבתי לתומי) להורי ולהורים שלו.

ההורים שלי הגיבו בשמחה גדולה, ומהם נסענו להורים שלו.. השמחה שלנו היתה רבה אבל התגובה שלהם הפתיעה אותי מאוד!

בן זוגי סיפר להוריו בהתרגשות את הבשורה. פניה של אימו התכרכמו והיא נראיתה כמי שהיכה בה ברק. היא החווירה לגמרי ואמרה שהיא זקוקה למשקה חריף (ארוע חריג ולא מאפיין) התיישבה בחצי התמוטטות על הספה בסלון הלומה כולה.

זה היה אחד הרגעים המביכים בחיי..לא חשבתי שזו תהיה התגובה. רציתי להעלם משם.

 חברה חילונית הכירה בחור שהוריו דתיים,הבחורה נכנסה להריון לפני הנישואים, החליט הזוג להתחתן, לא סיפרו עדיין להוריו והיא הוזמנה לביתם להיכרות.

אצה רצה חברתי ליקנות שמלה, הרי הם דתיים והיא לא רצתה לבא עם מכנסיים…היא מצאה שמלה יפה עם רוסן מקדימה (הסיפור התרחש לפני 35 שנה , ואז זה היה אופנתי-אפרופו פורום אופנה),

היא לא לקחה בחשבון שמרגע קניית השמלה ועד המפגש ביטנה תפחה מעט..סגרה בקושי את השמלה והגיע למפגש , בעודה יושבת על הספה בסלון פתאום היא התעטשה ובום טראח….הרוכסן נפתח…..היר רצתה ליקבור את עצמה מתחת לריצפה, לקחה כרית נוי וכיסתה את הבטן….היום הם עדיין נישואים עם ילדים ונכדים…עד 120!

 הכרתי את בן הזוג שלי כשהייתי בת 17, לפני 5 שנים.

אני מגיעה ממשפחה בעלת מקורות גרמניים וכך גם אביו של בן הזוג שלי.

באחת הפגישות הראשונות שלי עם הוריו, בן הזוג שלי סיפר בגאווה להוריו שאני יודעת לדבר קצת גרמנית.

כשבעצם, אני לא ממש יודעת מעבר למשפט ורבע.

הייתי בטוחה שבחיוך של: איזו בחורה אינטיליגנטית מצאת לך… מצד הוריו זה ייגמר.

טעיתי.

אביו של בן הזוג שלי החליט שארוחת שישי זו הזדמנות נפלאה להפגין את ידיעותיו בשפה הגרמנית.

כל מה שנותר לי לעשות זה לחייך חיוך דבילי ולהגיד: יה, יה (כן, כן…) וכמובן, להתנדב לשטוף כלים כל עוד נפשי בי.

עברו חמש שנים, ומאז אנחנו לא מנסים לדבר גרמנית יותר :)

חג פורים שמח!

 הלכתי לראות אצלו סרט, כבר היה מאוחר וכולם ישנו..

בסביבות השעה 5 בבוקר העניינים התחממו.. אבל אז לפתע פתאום אבא שלו החליט לקום, לרדת למטה ולראות אותנו במצב הכי אינטימי שיש :)

 אז ככה , בדרך כלל אני מעדיפה להתחמק מפדיחות , אבל כנראה שהם רודפות אותי . ארוחת שישי בערב , בבית של הורי בן זוגי . הכול הלך נחמד , הארוחה הייתה אפילו טעימה (: הלכתי לשרותים . שחזרתי כל המשפחה הסתכלה עליי במבט מוזר , כמובן שחשבתי שהם התפעלו מהחצאית החדשה שקניתי . הייתי עם חיוך בשמיים ותחושה מספקת , אבל אז הבנתי .. שהחצאית שלי נתפסה איכנשהו למעלה ובעצם כל החלק התחתון חשוף . כן . אתם צודקים . קברתי את עצמי , ועד היום לא חזרתי .

 הכי הובכתי זה בשבוע שעבר כשבזמן האחרון בגלל תקופת המבחנים האינטנסיבית שהייתה לי עליתי כמעט 5 קג וחמתי שאלה אותי בארוחת שישי מול כל המשפחה אם זה נכון שהיא הופכת להיות סבתא כי קיבלתי צורה של הריון! הסמקתי כולי ופצחתי בדיאטה! כולם צחקו במבוכה

הפעמים המביכות שלי מול ההורים של בן זוגי רבות מלספר…

אבל פעם אחת המבוכה הייתה באשמתי המלאה והייתה גדולה במיוחד- לבן הזוג שלי יש שני אחים. אחד מהם חולק את היום הולדת עם האמא. ידעתי בוודאות מתי יש לאחותו יום הולדת ולכן כבר קניתי מתנה ונערכתי בהתאם. משום מה הנחתי שלאחיו יש יום הולדת באותו היום ולכן קניתי לו גם מתנה.

הגענו אליהם הביתה לחגיגות היום הולדת, הוצאתי את המתנות ובירכתי את כולם. האח עצר אותי ואמר שיש לו יום הולדת רק בשבוע הבא,וזאת אומרת שלאמא שלו יש היום! כמובן שבאתי בלי מתנה, לא אמרתי מזל טוב ובכללי לא השארתי רושם טוב למדי.

בלילה הראשון שישנתי אצל חבר שלי בבית של ההורים שלו, הלכתי לשירותים באמצע הלילה לבושה רק בחולצה. בדרך חזרה אל החדר שלו פגשתי את אבא שלו…שלצערי לא היה לבוש בהרבה, ולבש רק תחתונים