מתנה בשישי: סניקרס של רשת Inside/Out
בכל יום שישי נחלק מתנה מדליקה לגולשים מלאי הסטייל של FF. השבוע, תוכלו לזכות בסניקרס גבוהות וסופר קוליות של המותג Supra מרשת Inside/Out. כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות, הוא לספר לנו בתגובות על הדרך הכי מקורית בה התחילו אתכם.
שווי המתנה: 699 ש"ח
.
*הזוכה ייבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 14\1\19 בשעה 12:00.
**בכתיבת תגובה הנני מאשר\ת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו.
את הסניקרס ניתן להשיג ברשת Inside/Out ובאתר החברה.
הזוכה באוזניות של סול ריפאבליק מהשבוע שעבר היא נטע, שסיפרה לנו על מתיחה שיצאה מכלל שליטה:
"כשהייתי ילדה ההורים שלי היו נוסעים כל קיץ לחופשה ארוכה בחו"ל ואני הייתי נשלחת לדודים שלי בירושלים, שהבן שלהם היה בגילי. ההורים שלו היו מעשנים בלי הפסקה ואנחנו היינו מקטרים להם על זה כל הזמן. יום אחד אני ובן דוד שלי החלטנו לגמול אותם מהסיגריות. בזמן שהיינו בבית לבד פשטנו על כל מאגרי הסיגריות שלהם, פקטים שלמים שנאספו מנסיעות לחו"ל והונחו בארון עד לשימוש. פתחנו את כל הפקטים והתחלנו לפזר אותם בבית: קופסאות שלמות של סיגריות נגזרו ונהפכו לריפוד תחתית הכלוב של האוגר. קופסאות נוספות מולאו במים והוכנסו לפריזר. מכל מה שנשאר שתלנו סיגריות סיגריות באדניות, מה שנראה כמו שדה של סיגריות. היינו מאוד מרוצים מהתושיה שלנו והלכנו גאים לקייטנת הטניס שלנו בבית הספר לא רחוק משם. דודה שלי, שחזרה בנתיים מהעבודה, התקלחה והלכה לנוח עם כוס קפה וסיגריה, גילתה כי אין לה יותר סיגריות בבית וכי הכל הושמד. באמצע חוג טניס אנחנו שומעים חריקת בלמים היסטרית ואת דודה שלי, אישה אלגנטית ומרשימה מאוד בדרך כלל, יוצאת מהמכונית עם חלוק ונעלי בית והיא כולה בהיסטריה וצרחות עלינו- מה עשיתם? אני אראה לכם מה זה והתחילה לרוץ אחרינו במגרשי הטניס ואנחנו לא יודעים אם לצחוק או לבכות ולאן לברוח."
הבאתי את בתי למסיבת יום הולדת 5 של הבן של השכנים. כשחזרתי לאסוף אותה גיליתי שהיא ישובה ליד החבר'ה הגדולים …שהם ההורים של הילדים שנשארו במסיבה. אחד הבחורים שישב לידה ראה במסיבה שהיא התבישה להשתתף בהפעלות וחשב שהיא מתוקה מאוד וצירף אותה לקבוצת ההורים והתינוקות ששם הרגישה בנוח יותר. הבחור הזה היום בעלי ואנחנו הורים לעוד 2בנות .הכל בזכות בתי המקסימה ששבתה את ליבו באותה מסיבה…
מאת: ליאור | 22 בפברואר 2014 | 14:50לפני שנה ישבתי בבר די מגניב , עם כל החברות , צחקנו נהנהנו.
בשולחן לידנו ישבו חבורת גברים , ניראים טוב וכמובן רווקים.
אחד מהם ניגש אליי ורצה לשלם לי את החשבון ואמרתי לו שזו הדרך הכי נדושה להתחיל עם בחורה. הוא השיב לי שהוא הומו, שכל החבורה שם הם גייז.
התחלנו לשוחח איתם בכיף ויום למחרת יצאנו יחד לבלות.
אני והבחור ההומו ניהיינו חברים די טובים צוחקים סיפרתי לו ת רוב הדברים עליי.
יום אחד הוא החליט לגלות לי את האמת , והאמת היאשהוא בכלל לא הומו.
והוא שאל אותי לבסוף אם זו דרך מקורית להתחיל עם בחורה.
כעסתי לעיו ולבסוף סלחתי לו והיום הוא כמו הידיד ה"ההומו" שלי :)
מאת: נוי | 19 בינואר 2014 | 09:41לפני שנה ישבתי בבר די מגניב , עם כל החברות , צחקנו נהנהנו.
בשולחן לידנו ישבו חבורת גברים , ניראים טוב וכמובן רווקים.
אחד מהם ניגש אליי ורצה לשלם לי את החשבון ואמרתי לו שזו הדרך הכי נדושה להתחיל עם בחורה. הוא השיב לי שהוא הומו, שכל החבורה שם הם גייז.
התחלנו לשוחח איתם בכיף ויום למחרת יצאנו יחד לבלות.
אני והבחור ההומו ניהיינו חברים די טובים צוחקים סיפרתי לו ת רוב הדברים עליי.
יום אחד הוא החליט לגלות לי את האמת , והאמת היאשהוא בכלל לא הומו.
והוא שאל אותי לבסוף אם זו דרך מקורית להתחיל עם בחורה.
כעסתי לעיו ולבסוף סלחתי לו והיום הוא כמו הידיד ה"ההומו" שלי :)
מאת: נוי | 19 בינואר 2014 | 09:21הדרך הכי מקורית שהתחילו איתי התרחשה ממש לא מזמן, לפני קצת יותר מחודש עת שהזמנתי לבית הוריי טכנאי מזגנים כי המזגן החליט בבוקר הקר ביותר שהיה באותו החודש שהוא רק מקרר. הגיע טכנאי מזגנים מקסים שחוץ מלעשות את העבודה שלו בצורה יעילה וזריזה התגלה כבחור מתוק ומתחשב. התיקון הסתיים בטיפ קטן מאמא שלי ואלף תודות ענקיות משתינו.הוא זרק לי לפני שיצא אולי במקום להפעיל מזגן על חימום תסכימי לשתות איתי כוס קפה חם מחוץ לארבע קירות אלו כולי הייתי נבוכה ומההפתעה בשאלה מייד סירבתי בחיוך סמוק שזו לא תקופה טובה עכשיו…אהה אולי בהמשך… .כעבור שבועיים שוב פעם המזגן חזר לסורו ושוב החליט רק לקרר וכמובן ששוב התקשרנו אליו. הבחור התנצל אלף פעם על התקלה ותוך ארבע שעות כבר היה אצלנו. מייד שהגיע שמתי לב שיש בידו דף מנויילן גדול במיוחד עם הרבה מלל וכל מיני סמיילים בצדדים. נראה לי מוזר שטכנאי מזגנים יסתובב עם דף ענק כזה אבל התמקדנו בתיקון התקלה שהסתיימה בין רגע. ופתאום משומקום פנה אלי הבחור ואמר לי: תקשיבי יש לי פה עשרים שאלות שחיברתי בבית לגבייך. אם אני מצליח לענות על כולן ללא טעות את יוצאת איתי השבוע. הסתכלתי בחשדנות והססנות על השאלות והיו שם שאלות שהיה ברור לי שלא ידע להשיב עליהן כמו מה צבע מברשת השיניים שלי ומה הצבע השולט בארון הבגדים שלי ומה צבע המטריה שלי. זה הוריד לי את מפלס הלחץ ומסתבר שטעיתי כי הוא פשוט ענה על הכל בצורה מושלמת ללא טעות אחת. נותר לי רק להסכים בחיוך ובפליאה. פשר הפלא התגלה כשהוא קרץ לאמא שלי כשיצא מהדלת וזרק לה שהוא חייב לה… :)
מאת: רחלי | 19 בינואר 2014 | 09:13כשהייתי בת 16, קיבלתי באייסיקיו בקשת חברות (אז עוד לא היה פייסבוק). מאחר ואני סקרנית, אישרתי את המבקש המסתורי. עברו כמה ימים, והוא לא כתב כלום. אני, כאמור, בחורה סקרנית, אז כתבתי לו-"הי, מי אתה?" במקום לענות לי הוא פשוט שאל, ככה, בלי קשר לכלום-"באמת נולדת בבלגיה?" מאחר ולא הייתה לו שום דרך לדעת את זה (זה לא היה כתוב לי באייסיקיו), הסתקרנתי עוד יותר, והתחלנו לדבר.
ואיך הוא ידע שנולדתי בבלגיה? מסתבר שהחוצפן כל כך רצה להתחיל איתי, שהוא פרץ לי למחשב כדי למצוא איזה פרט שישמש לו קצה חוט.
היום, 6 שנים אחר כך, כבר סלחתי לו. עובדה, אנחנו חוגגים בקרוב יום נישואים ראשון…
מאת: נועה | 19 בינואר 2014 | 00:09לפני שנתיים נסענו כל המחלקה בחוג של הלימודים לחגוג את סיום השנה האחרונה לתואר בסופש של אוהלים במכתשים.על הדרך יצא לנו להתיידד שם עם עוד קבוצה של חבר'ה בגילנו. בין השיחות יצא לי לפגוש בחור מקסים וסופר ביישן שהביישנות אני מודה רק עשתה לי את זה יותר שבמשך שלוש שעות שיחה אולי חמש פעמים היישיר אלי מבט ליותר מרבע שעה רצוף וגילינו תוך כדי שיחה קולחת ומלאת צחוקים שיש לנו הרבה במשותף במיוחד חיבה מוגזמת למאפים ומתוקים. באותו הלילה נפרדנו לשלום בחיבוק ידידותי כי אף אחד מאיתנו לא העז לבקש טלפון למרות שידענו ששנינו פנויים ומאוד התאכזבתי עם עצמי כי ידעתי שהם נוסעים מוקדם בבוקר והבנתי כבר שלא הולך להתקדם כלום. כשהתעוררתי בבוקר מצאתי ליד שק השינה שלי פתק בצירוף שטרודל תפוחים טרי וטעיםםםם ארוז בשקית ניילון קטנה. על הפתק היה רשום:"היית כ"כ יפה כשישנת, אז לא רציתי להעיר אותך. מקווה שתאהבי את השטרודל שהכנתי השבוע בבית…אני מצרף לך את המייל המלא שלי כי בכל זאת שטרודל לא עובד לבדו כשרוצים לתקשר במייל ואשמח שעד שאגיע הביתה יחכה לי מייל שאומר שיהיה בסדר שאתקשר בצירוף הטלפון שלך…".
בהחלט הדרך הכי מקורית ושובה שהתחילו איתי :)
מאת: הדר | 18 בינואר 2014 | 19:40לפני שנתיים נסענו כל המחלקה בחוג של הלימודים לחגוג את סיום השנה האחרונה לתואר בסופש של אוהלים במכתשים.על הדרך יצא לנו להתיידד שם עם עוד קבוצה של חבר'ה בגילנו. בין השיחות יצא לי לפגוש בחור מקסים וסופר ביישן שהביישנות אני מודה רק עשתה לי את זה יותר שבמשך שלוש שעות שיחה אולי חמש פעמים היישיר אלי מבט ליותר מרבע שעה רצוף וגילינו תוך כדי שיחה קולחת ומלאת צחוקים שיש לנו הרבה במשותף במיוחד חיבה מוגזמת למאפים ומתוקים. באותו הלילה נפרדנו לשלום בחיבוק ידידותי כי אף אחד מאיתנו לא העז לבקש טלפון למרות שידענו ששנינו פנויים ומאוד התאכזבתי עם עצמי כי ידעתי שהם נוסעים מוקדם בבוקר והבנתי כבר שלא הולך להתקדם כלום. כשהתעוררתי בבוקר מצאתי ליד שק השינה שלי פתק בצירוף שטרודל תפוחים טרי וטעיםםםם ארוז בשקית ניילון קטנה. על הפתק היה רשום:"היית כ"כ יפה כשישנת, אז לא רציתי להעיר אותך. מקווה שתאהבי את השטרודל שהכנתי השבוע בבית…אני מצרף לך את המייל המלא שלי כי בכל זאת שטרודל לא עובד לבדו כשרוצים לתקשר במייל ואשמח שעד שאגיע הביתה יחכה לי מייל שאומר שיהיה בסדר שאתקשר בצירוף הטלפון שלך…".
בהחלט הדרך הכי מקורית ושובה שהתחילו איתי :)
מאת: הדר | 18 בינואר 2014 | 19:39טו בשבט הא?
בישוב שגדלתי בו כולם מכירים את כולם, אין סודות אך יש הרבה ריכולים.
בדיוק לפני שבע שנים התרוצצה שמועה שהגיעו תושבים חדשים ושיש להם בן חתיך. באותה תקופה עבדתי במכולת השכונתית ולכן די מהר גיליתי שנכונה היא השמועה.
הוא היה מגיע למכולת עם רשימות ארוכות מאמא ואני הייתי מתבאסת תמיד שאני בקופה המהירה.
צהריים אחד הוא הגיע לקופה שלי, רשימה קצרה מהרגיל ובלי לומר מילה הניח תפוחים מיובשים על המסוע.
התחלתי להעביר ומלמלתי משהו כמו טו בשבט הא? אבל הוא רק חייך חיוך קטן והמשיך להניח פריט אחד בכל פעם על המסוע-
תפוחים מיובשים, צימוקים, אננס מיובש, יוגורט, אורז, יוגורט, תמרים ועוד יוגורט.
(למה אני זוכרת מה הוא קנה באותו היום? עוד רגע תבינו)
בנסיון השני שלי להוציא ממנו מילה אמרתי הרבה יותר כיף כששמים את כל היוגורטים ביחד, ככה אני מעבירה אותם בבת אחת זה הצחיק אותו מאוד אבל הוא בכל זאת לא הוציא מילה.
לאחר שנתתי לו את הקבלה והגשתי לו עט לחתום, הוא הקיף את האות הראשונה בכל מצרך שהוא קנה, הוסיף סימן שאלה והחזיר לי.
הסתכלתי- (ת)פוחים, (צ)ימוקים, (א)ננס, (י)וגורט, (א)ורז, (י)וגורט, (ת)מרים, (י)וגורט (?)
כיום הוא מספר שהסמקתי בגללו, כנראה שזה נכון, אבל אני טוענת שזה בגלל שהמזכירה של קופת החולים היתה מאחוריו בתור וידעתי שתוך שעתיים כל הישוב יידע.
מאת: עדי | 18 בינואר 2014 | 17:06כמו כל קיבוצניקית טובה מהדרום ברגע שעברתי לגור במרכז דבר ראשון לאחר שמוצאים דירה הלכתי לרכוש לי אופניים להתניידות,נו מה שקצת יזכירו לי את הבית ובל נשכח את מצוקת החנייה…לאחר יום חיפושים מתיש השותפות שלי לדירה הפנו את תשומת ליבי לחנות ענקית עם שירות מדהים ומחירים הוגנים בקרבת הבית. כשנכנסתי לשם קיבל את פניי בחור חייכן שהתגלה בהמשך כמקצועי מאוד ושירותי ונוצר סוג של חיבור. מעבר לזה שתוך שניות השתכנעתי לקנות דווקא אצלהם הוא ביוזמתו רשם לי על דף נייר במשך דקות ארוכות מלא טיפים של איך להסתדר במרחב העירניקי בתור קיבוצניקית מהדרום כדוגמת היכן לערוך קניות לבית, היכן כדאי לרכוש בגדים, היכן לשתות קפה מפנק והכל הוא הבטיח לי במחירים שווים לכל נפש,גם הוא יצא איתי אחלה ועשה לי הנחה מפנקת ומאוד מפרגנת.ממש התרשמתי מההשקעה והנתינה של הבחור אבל לא נתתי לי להשלות את עצמי שהוא בעניין כמוני ותירצתי את הנחמדות ההשקעה והכימיה ברצון שלו למכור. מאחר וביקשתי לאבזר את האופניים בכל מיני תוספות אקסטרא כמו מושב, מנעולים וריפודים מיוחדים קבענו שהאופניים יגיעו אלי במשלוח עד הערב. ואכן הגיעו האופניים עם שליח בליווי שקית אליה הייתה מוצמדת החשבונית ובתוך השקית חיכה לי ספר מפות מיוחד למסלולי אופניים של העיר בצירוף סימניה שמוקמה באחד העמודים, מצלמת לילה מגניבה חד פעמית ומעטפה קטנה. כמובן שהתחלתי עם המעטפה. פתחתי אותה במהירות כשהלב פעם מהתרגשות לא מוסברת ושם היה מכתב קטן שעליו נכתב: סימנתי לך בספר את המסלול כיצד להגיע אלי… מסתבר שאנחנו סוג של שכנים… אשמח להזמין אותך עוד היום אם את פנויה לטיול אופניים לילי להכרת השכונה ולסיים את היום בקפה ועוגה הכי טעימים בעיר ומקווה שלא תתנגדי לרעיון שלי אבל צירפתי לנו מצלמת לילה… סיפרת לי שאת לומדת צילום אז נראה לי שיהיה ממש מדליק אם תסכימי לצלם את התמונות הראשונות שלנו ביחד…!
כמובן שהוא צירף את הנייד ולקח לי בדיוק דקה להשיב לו- קבענו בעשר אצלך.
מאת: מורן | 18 בינואר 2014 | 15:14אם להיות כנה, אחרי נבירה במאגר הזכרונות שלי לא עלה לי אף לא סיפור אחד שעונה לקטגוריה- אף פעם לא התחילו איתי בצורה מקורית כלשהי..
עם זאת כן יש לי מה לספר- על הפעם בה אני התחלתי עם בחור בדרך לא שגרתית:
לפני כשנתיים עברתי לתל אביב, אחרי הצבא, וחיפשתי עבודה. ערכתי ראיונות בכל מיני מקומות ובאחת החברות התראיינתי אצל בחור ממש חתיך. הייתי אז בקשר, כך שלא חשבתי על זה מעבר לעובדה שציינתי לעצמי שהבחור מרשים ונראה טוב.
זמן מה אחרי זה הייתי רווקה, ולאחר תקופה קצרה התחשק לי להתחיל לצאת שוב עם בנים. חשבתי ביני לבין עצמי על בנים שאני מכירה עד שנזכרתי בו, וחשבתי שיהיה נחמד לראות מה איתו. התקשרתי אליו, ואמרתי לו משהו בסגנון- היי, עשיתי אצלך ראיון עבודה לפני כמה זמן.. זה כבר לא רלוונטי כי מצאתי עבודה, אבל בלי קשר חשבתי שאתה ממש חמוד, ורציתי לשאול אם מתחשק לך לשבת איתי לבירה מתישהו. הוא היה ממש בשוק אבל הסכים (בשמחה, יש לציין) ואכן יצאנו.
מתאים שהסיפור הזה יסתיים ב"והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה", אך למעשה לא הייתה בינינו כימיה וחתכנו אחרי הדייט הזה. עם זאת זו הייתה חוויה נחמדה בסך הכל :)
מאת: הדס | 18 בינואר 2014 | 15:13כי אני מאוד אוהבת את הספורט וככה זה מגיע ליי וגם שאני רוצה להיות מעצבת אופנה בליז!
מאת: amani | 18 בינואר 2014 | 12:01אני וחברה שלי מתאמנות כל יום בחדר כושר השכונתי, מעין קאנטרי כזה .
יום אחד כשאני במכשיר שעובד על הידיים ניגש אלי בחור שגדול ממני בכמה שנים טובות, 'עוד כמה סטים נשאר לך?'
ואני בתומי עונה לו 'עוד סט אחד'
הבחור החמוד החליט שהוא נשאר להסתכל עלי עושה את הסט האחרון וכל שנייה גרם לי להוריד את האוזניות
'את יודעת שאת לא עושה טוב נכון?'
'על מה את מנסה לעבוד? על הידיים או על החזה?'
'כמה את עושה בסט?'
אחר כך התייאשתי ממנו ועברתי למזרונים לעשות כפיפות בטן אך ל'מזלי' שוב הוא צץ
'כמה כפיפות את עושה?'
'למה את עוצמת עיניים כשאת מתרוממת?'
הבחור כנראה לא הבין שהוא מהווה מטרד והשבוע הוא שלח את חבר שלו לדבר איתי ועם חברה שלי
'תגידי בת כמה את? פשוט אני וחבר שלי התערבנו על זה'
מאת: ויקי | 18 בינואר 2014 | 09:47הדרך הכי מחמיאה…
אני סטודנטית באילת שנה א', מי שמכיר את העיר יודע שאין בה מציאות יותר מידי, כולם עובדים בתיירות כמעט ולא יצאו מהעיר ולפעמים זה קצת בעייתי.
במסיבת סטודנטים בחנוכה ניגש אליי בחור, גבוה, ניראה טוב ומתחיל לדבר איתי.
הבחור אילתי במקור שיצא למרכז וחזר אחרי שלמד באוניברסיטה, איכותי אמתי!
ככל שהתחלנו לדבר סיפרתי לו, שאני סטודנטית במקור מהצפון, באתי ללמוד וזה.
הוא אמר לי מיד באותו רגע- מרחוק כבר ראיתי והבנתי שיש לי כאן עסק עם בחורה איכותית, את מיוחדת. זה נשמע קצת ברור מאליו, אבל הייתה כנות אמתית במשפט, בעיקר גם בגלל הרקע הלימודי ובמה שהוא עוסק ביום יום ומאז כבר כמה חודשים שהקשר ממשיך.
סיפור שני, הייתי פעם בפאב עם חברות והייתה חבורת בנים שהיכרתי את חלקם מהצבא. אחד מהבנים של אותה חבורה פשוט ניגש ואחרי שיחה מתמשכת הוא קבע- את תהיי חברה שלי! לקח את הטלפון שלי ואת שלו והחליף מספרים. מאחר וכבר היכרתי את החבורה ידעתי שאין אינטרס רע בסיפור, כעבור כמה ימים דיברנו טלפונית וקבענו פגישה, ובאמת יצאנו תקופה עד שכבר לצערי זה לא התאים העיקר שהיה כיף!
מאת: אלי | 17 בינואר 2014 | 23:20בערב יום העצמאות לפני שנתיים יצאתי לבלות עם חברות ועצרנו באחד מדוכני הצעצועים שהיו ממוקמים ליד הבמה המרכזית . הדוכן של הזוהרים היה עמוס וזירזתי את כולם ללכת משם ואז בזמן שקניתי כמה דברים בעצמי התחלתי להרגיש שזורקים עליי משהו, בהתחלה חשבתי שאלה סתם ילדים קטנים ,אבל בגלל שלא ראיתי אף ילד בסביבה החלטתי להתעלם אבל הרגשתי בערך עוד שלוש זריקות עד שחברה באה והושיטה לי חבל די ארוך שעשוי מSTICK LIGHT מחוברים ואמרה שמישהו ביקש למסור לי. התחלתי למשוך את החבל זוהרים טיפה ופתאום מישהו שעמד די קרוב אליי ולא שמתי לב אליו התקרב אליי עם שרשרת זוהרים שהייתה מחוברת לחבל כאילו תפסתי אותו בלאסו ואמר לי "את מושכת אותי" – חבל רק שגיליתי אח"כ שזה לא ממש היה הרעיון שלו, אבל זאת עדיין הייתה הדרך הכי מחמיאה ומקורית שאי פעם התחילו איתי בה!
מאת: ענת | 17 בינואר 2014 | 21:27בערב יום העצמאות לפני שנתיים יצאתי לבלות עם חברות ועצרנו באחד מדוכני הצעצועים שהיו ממוקמים ליד הבמה המרכזית . הדוכן של הזוהרים היה עמוס וזירזתי את כולם ללכת משם ואז בזמן שקניתי כמה דברים בעצמי התחלתי להרגיש שזורקים עליי משהו, בהתחלה חשבתי שאלה סתם ילדים קטנים ,אבל בגלל שלא ראיתי אף ילד בסביבה החלטתי להתעלם אבל הרגשתי בערך עוד שלוש זריקות עד שחברה באה והושיטה לי חבל די ארוך שעשוי מSTICK LIGHT מחוברים ואמרה שמישהו ביקש למסור לי. התחלתי למשוך את החבל זוהרים טיפה ופתאום מישהו שעמד די קרוב אליי ולא שמתי לב אליו התקרב אליי עם שרשרת זוהרים שהייתה מחוברת לחבל כאילו תפסתי אותו בלאסו ואמר לי "את מושכת אותי" – חבל רק שגיליתי אח"כ שזה לא ממש היה הרעיון שלו, אבל זאת עדיין הייתה הדרך הכי מחמיאה ומקורית שאי פעם התחילו איתי בה!
מאת: ענת | 17 בינואר 2014 | 20:59יצאתי לפאב עם חברות שלי
התיישבנו בשולחן וקלטתי בזוית העין בחור שהסתכל עליי משולחן אחר
אחרי כמה דקות קיבלתי מהמלצרית מפית ועליה היה כתוב (עם כיתוב של קטשופ!!)
"מה ההסתברות שניפגש שוב אבל הפעם רק אני ואת?? (וכמובן בלי הקטשופ)"
והשאיר את המספר שלו
וכמובן שלא יכולתי שלא להיענות לבקשתו
ולהעלות את ההסתברות וסימסתי לו ש"ההסתברות גבוהה מאוד :-)"
מאת: מורן | 17 בינואר 2014 | 20:56עברתי עם חברה אחר הצהריים ברחוב, עבר לידנו גיפ צבאי עם כמה חיילים ואחד החיילים עם עיניים ירוקות מדהימות וחיוך נפלא קרץ לי ו…..לא הצלחתי להוציא את החייל המהמם הזה ממחשבותיי פשוט התאהבתי במבט אחד!!! לאחר כשבועיים פגשתי את אותו בחור במסיבה, ליבי הלם בחוזקה ומאוד התרגשתי….ומאז לא נפרדנו ולו לשניה (הסיפור קרה לפני 44 שנים בהיותי בת 17)…
מאת: מרים | 17 בינואר 2014 | 20:46
מאת: מרים | 17 בינואר 2014 | 20:38בדיוק נפרדתי מחבר שלי ,שחברה שלי שדכה בינינו . ישבתי בכיתה ליד איזה ילד ,ודיברנו והוא אמר לי שהוא מבין אותי והכל חשבתי שהוא מתכוון לזה שהוא מזדהה איתי אבל כמה דקות אחר זה הוא כתב לי על השולחן והייתי ממש נרגשת ובשוק.."you won't to be my girlfriend ?" אמרתי שאני צריכה לחשוב על זה והלכתי להתייעץ עם חברה ובסוף הסכמתי.
מאת: מאי | 17 בינואר 2014 | 20:37לפני כמה שנים, בדרך לחתונה משפחתית נסעתי עם ההורים ברכב. אמא ואבא ישבו מקדימה ואני מאחורה. הנסיעה הייתה ארוכה, ההורים שלי היו שקועים בשיחה עמוקה ואני הסתכלתי על הנוף מהחלון. באחת המכוניות שנסעה לצידנו היה בחור שנהג ברכב שלו, הוא הסתכל לכיווני, חייך ואני בתגובה חייכתי מתוך נימוס. אחרי כמה דקות, תוך כדי נסיעה, מצלצל הטלפון של אבי (שהיה מחובר לדיבורית) ובטלפון היה הבחור "הלו. שלום. אמממ.. רציתי להכיר את הבת שלך"
אז אבא שלי לא הבין במה מדובר.. הוא אמר:"ראיתי את הבת שלך ואני רוצה להכיר אותה". אבא שלי כמובן, כמו כל אבא טוב, הגיב בצורה שלא משתמעת לשתי פנים וסיים את השיחה.
אחרי כמה שניות, הבנתי שזה הבחור מהמכונית השנייה, ושאת המספר של אבא שלי הוא לקח מהמודעה שמציעה את הרכב למכירה. מיותר לציין שלא חזרתי אליו, אך בהחלט בחור עם אומץ
מאת: שירן כהן | 17 בינואר 2014 | 18:58הדרך הכי מקורית שהתחילו איתי היתה דרך הפייסבוק. זה לא נשמע מקורי במיוחד אבל חכו שתשמעו מה הוא כתב. זה הלך ככה:
"הי דינה יש לי שלוש שאלות מעניינות לשאול ורצית לדעת מה דעתך.. למה אנחנו לא יכולים לדגדג את עצמנו? למה פיצה עגולה מגיעה באריזה מרובעת? איך פרדי קרוגר מנגב את התחת שלו? מחכה לתשובתך הכנה:)"
זה נשמע כל כך הזוי שהייתי חייבת להגיב. זו היתה תגובתי:
"
1. כי זה הרבה יותר מרגש כשזה בא ממישהו אחר
2. כי קל יותר לקפל ככה קרטון
3. אתה ראית אותו אי פעם אוכל?? כנראה שהוא לא עושה
ועכשיו לשאלה המעניינת שלי- מי אתה??"
זה היה לפני חודשיים ומאז אנחנו יוצאים :)
מאת: דינה ח | 17 בינואר 2014 | 18:02אני הייתי מדריכת חי"ר בצבא.
הייתי מאמנת חיילים בדברים שקשורים לעולם החי"ר.
היו מלא חיילים שהדרכתי כולם כמובן מתחילים עם המדריכות שלהם, בכל זאת אנחנו הבנות היחידות שהם רואים בשירות.
נוצר קשר מיוחד ביני לבין חייל אחד ורק פלרטטנו אחד עם השני לא משהו מיוחד, גם אסור יותר מידי בכל זאת צבא… אבל היה חיבור שקשה היה לפספס.
בשבוע האחרון של הקורס הוא בא אליי בערב אחרי שהפלוגה הלכה כבר לישון, ואמר לי שהוא לא יצא עכשיו חודש וממש חשוב לו לדבר איתי לבד לפני שהם עוזבים את הקורס. לא יכולתי לסרב לבקשה כזאת. ישבנו בפינה מבודדת בבסיס רק אני והוא, צוחקים על הכל, הוא אמר לי שהוא השוויץ בידע רק בשביל שאתרשם ממנו (אכן התרשמתי) ואז הוא נישק אותי. אחרי זה יצאנו במשך כמה חודשים, אומנם הדרך לא הייתה הכי מקורית אבל האומץ והעקשנות והסיטואציה היו מאוד שונות ומגניבות עבורי.
שבת שלום
מאת: אלי | 17 בינואר 2014 | 16:24אמא ואבא שלי הכירו בדרך מאוד מעניינת..
השותפה של אבא שלי שידכה בינהם, הם יצאו במשך כמה חודשים, היה להם נחמד ואז הם ניפרדו, עד כאן רגיל. אמא שלי מספרת שהיא לא כל כך חשבה שזה ילך בינהם הוא היה ילדותי לדעתה.
אחרי תקופה שהם כבר נפרדו אבא שלי עבר תאונת אופנוע קשה והיו לו בעיות זיכרון. מה שהוא כן זכר זה שהוא עדיין יצא עם אמא שלי, למרות שהיו פרודים כבר חודשים. בעקבות זה היא ביקרה אותו בבית החולים, אולי מבחינת אבא שלי לא הייתה התחלה של קשר, אבל מבחינת אמא שלי זאת הדרך הכי מקורית שהתחילו איתה. מאז הם עדיין ביחד!
מאת: אלה | 17 בינואר 2014 | 16:14היו כמה מקרים.. לכן אספר את כולם ואתם תבחרו מה הכי טוב..
1) שיטת הפתקים- ערב אחד ישבנו חברה טובה ואני לבירה בפאב בצפון. היו מלא אנשים ורעש מטורף שבקושי יכולת לדבר. לפתע מגיעה מלצרית עם פתק בד ואמרה לי שזה נשלח מאחד הבנים כאן. קראתי את הפתק והיה כתוב- היי מה נשמע? זה כל כך משפט לא מקורי אבל בסדר… הסתכלתי לראות מי הבחור אבל אף אחד לא יצר קשר עין אז עניתי בחזרה בפתק (הפתקים הם על מפיות איך לעזאזל נמצא פתקי נייר בפאב?!) כתבתי שהכל סבבה ומה שלומו… החזרתי למלצרית ועקבתי לראות למי היא מחזירה את הפתק. הבחור שהיא החזירה לו את הפתק היה מתוק אמיתי. ככה המשכנו להתכתב עוד קצת דרך המפיות ואז הוא הגיע אליי. בהחלט דרך נחמדה ליצור קשר בפאב עם כל הרעש והבלגן. אחרי זה דיברנו במשך שעתיים ניפגשנו מאז רק עוד פעם אחת אבל לפחות מישהו התחיל איתי בדרך מקורית ובלי משפטי מחץ.
2)מישהו פעם שאל אותי- מכירה את עידן עמדי? אומרים לי שאני דומה לו, אני גם מכיר אותו… רוצה לצאת עם הכפיל של עידן עמדי?
מאת: אלי | 17 בינואר 2014 | 15:08שנינו עבדנו בנתב"ג, אני סלקטורית. ג'ינג'ית. הוא האחראי שלי. ג'ינג'י. הוא רואה אותי בפעם הראשונה (אני עובדת חדשה).
ושואל את השאלה: "האם את ג'ינג'ית אמיתית???" מעולם לא נתקלתי בגבר ששאל אותי דבר כזה הוא הסביר: "פשוט זה זן נכחד, וביחד נוכל לדאוג להמשכיות "
מאז, אנחנו 4 שנים ביחד, ונשואים טריים כבר 4 חודשים
אז כנראה שהצורה שבה הוא התחיל איתי עבדה!!
מאת: אמילי יעקבזון | 17 בינואר 2014 | 15:00השנה היתי עם חברות במסעדה מאוד יוקרתית ובעל המסעדה נדלק עלי ושלח לי את כל התפריט . היתי בעלם ואז הוא ניגש אלי ואמר לי שהוא טס עד יומיים לחול לטיול הוציא לי להצתרף אליו ! היתי בשוק ולא האמנתי חשבתי שהוא צוחק עלי או משו אבל מסתבר שהוא היה רציני !!
מאת: מוריה דוסטאר | 17 בינואר 2014 | 14:44שנינו עבדנו בנתב"ג, אני סלקטורית. ג'ינג'ית. הוא האחראי שלי. ג'ינג'י. הוא רואה אותי בפעם הראשונה (אני עובדת חדשה).
ושואל את השאלה: "האם את ג'ינג'ית אמיתית???" מעולם לא נתקלתי בגבר ששאל אותי דבר כזה… הוא הסביר: "פשוט זה זן נכחד, וביחד נוכל לדאוג להמשכיות…"
מאז, אנחנו 4 שנים ביחד, ונשואים טריים כבר 4 חודשים :)
אז כנראה שהצורה שבה הוא התחיל איתי עבדה!!
מאת: אמילי יעקבזון | 17 בינואר 2014 | 14:21הכל התחיל כשאני וחבר שלי באותה תקופה נסענו ליריד שהתקיים בתל אביב, הלכנו אחוזי ידיים מתחבקים ולפתע בחור ניגש אלינו ואמר לו למה אתה מחבק את אשתי? באותו רגע כמובן שהסמקתי מהמחמאה אך לא ייחסתי לו חשיבות. לימים אני וחברי נפרדנו והגורל הפגיש ביני לבין הבחור שוב, היום הוא באמת בעלי וכנראה שזו הדרך המקורית ביותר שאיתה התחילו איתי…
מאת: חן | 17 בינואר 2014 | 13:59פעם בחורה ביקשה מימני שיחה בטלפון הבאתי לה את הטלפון היא התקשרה ואמרה שלא משנה כי לא עונים אחרי זה היא הסתובבה איתי קצת בעיר יום אחרי זה שניזכרתי שהיא התקשרה לי מהטלפון בדקתי בהסטוריה את המספר התקשרתי אליו ואיך ששמעתי שהיא אומרת הלו הבנתי שזאת היא וישר ניתקתי בלי שתקלוט שזה אני
מאת: נהוראי | 17 בינואר 2014 | 12:45הדרך הכי מצחיקה שהתחילו איתי היא בסגנון סרטי הבורקס הטובים של פעם:
"אז מאיפה נפלת עליי? מהשמיים?"
מאת: שחר | 17 בינואר 2014 | 10:38כשהייתי בת 18 נסעתי עם חברותיי הטובות לנופש באילת.
בערב יצאנו לדאנס בר ,ישבנו על יד הבר והזמנו משקאות מהברמן. באותו הזמן הדורמן של המקום דיבר עם הברמן ולקח לעצמו גם כן משקה, מבטנו נפגשו וחייכנו אחד אל השנייה והוא חזר לעבודתו.
במשך הערב שמתי לב שהוא חיפש אותי וקלטתי אותו מספר פעמים מסתכל לעברי ומדבר עליי עם הברמן ושאר חבריו המאבטחים אבל מעבר לזה לא קרה כלום.
בזמן שחברותיי ואני רקדנו על רחבת הריקודים הדי גיי' כרז לפתע :" הבחורה היפה עם השמלה האדומה שי הדורמן רוצה להכיר אותך " אני הייתי בהלם , כולם הסתכלו עליי וחברותיי ואני נקרענו מצחוק , הייתי מאוד מובכת מכל העניין אבל אז כשראיתי שהוא עומד , מחייך אליי ומחכה לי שאבוא ובנוסף העידוד שקיבלתי מחברותיי גרמו לי לחשוב "למה לא בעצם " אז ניגשתי אליו ובילינו יחד כל הערב שהסתיים בנשיקה.
הוא היה מאוד חמוד ולצערי ידעתי שאין סיכוי שזה יימשך בגלל המרחק הרב שמפריד בינינו כי אני מאזור המרכז והוא מאילת אבל זו בהחלט הייתה חוויה מצחיקה והדרך המקורית והכי מגניבה שאי פעם בחור התחיל איתי .
מאת: אודליה | 17 בינואר 2014 | 08:06האמת שזה דווקא מחזיר אותי לכיתה ז' או ח' כשלמדתי בבית ספר דתי. ובכל בוקר היינו הולכים להתפלל בבית כנסת של בית הספר. היה לי שם סידור תפילה שרשמתי עליו את השם שלי ויום אחד כשבאתי להתפלל ופתחתי אותו ראיתי שמישהו רשם לי דברים בסידור.. התחלנו ככה להתכתב דרך הסידור. כשכל בוקר קיבלתי מסרים נוספים בכל מיני דפים בסידור. וניסיתי לנחש מי זה והמסתורין היה כיף. בסוף גיליתי מי זה, והוא ניסה להזמין אותי להיפגש באותה דרך ;). אמנם לא יצא מזה כלום, אבל זו דרך מקורית שאני תמיד אזכור.
מאת: ליאורה | 17 בינואר 2014 | 01:06אוקיי, דרך מקורית אמרתם? אני מנסה לשחזר עכשיו כל מיני סיטואציות. המקורית עדיין לא עולה לי, אני גם צעירה ככה שעוד לא צברתי חיזור מקורי לרשימונת…
אבל אני כן יכולה לשתף אתכן/ם עם ההתחלויות שהצחיקו אותי באותו רגע עד דמעות!
הראשונה: מקום- סופרמארקט, דמויות- אני, בתפקיד העלמה התמימה בחיפוש אחר הפפריקה שביקשה אמא להוסיף לה לסל. הוא, בתפקיד עובד כניצב בעמדת התבלינים.
(אקספוזיציה מרשימה, אני יודעת..). תוכנו של עניין: שאלתי את הבחור- אפשר במתוטא ממך פפריקה מתוקה?(כמובן שהשתמשתי במילה 'בבקשה' אני רק מנסה למשוך את תשומת ליבכם..). והבחור החינני ענה בחיוך קוסם- קראת לי מתוקה מתוקה?.
זה היה מבדר… מפה לשם התגלה כי אני בכלל לא מהאיזור אז חבל לו… לפחות ניסה… מאמינה שאני לא הראשונה כן? אבל עדיין מצחיק שכזה!
אם הביצוע מהלך השני שעלה לי מעניין אתכם… קבלו:
פאב מקומי לא מלא מידיי ולא ריק מידיי, פשוט ניגש אליי ואמר את המשפט הבא שלא הייתי יכולה להישאר אדישה אליו והתחלתי לצחוק בקול רם מן המצופה:
"את כזאת יפה וחמודה, ואני לא אומר את זה רק כי אני מתחיל איתך"
נכון שהייתן צוחקות? רק כי זה מצחיק.. לא מזלזול חלילה וחס!
לאן זה הוביל אתן שואלות? הוסיף אותי לפייסבוק… דיבר איתי על-אה-ועל-דה… שלח לי תמונת אקווריום שהוא מחזיק בחדר עשיר בדגים ולהם שמות. כן, ניחשתן נכון, ופה זה הסתיים…
#טרוסטוריז
מאת: עתליה | 16 בינואר 2014 | 23:54