מתנה בשישי: שמלה של קאלה

 צמררררררר!!!!סוודר צמר ענקי עם כוס שוקו חם פוך וסרט טוב..חלוםםם!!!!הכי כיף זה שאני יוצאת בבוקר ללימודיםלובשת שמלת מקסי מעל סוודר צמר ארוג אובר סייז מגפונים וצעיף להשלמת האאוטפיט הנונשלנטי,מקבלת אינספור מחמאות וכבר מוכנה לחורף הכל כך חורפי שלנו!!!חורף בריא לכולםםםםםם!!!!

הבד האהוב עליי תמיד היה ותמיד יהיה תחרה, זכור לי עוד מימי הגן בשנות ה-90 את אהבתי לגרביים המצחיקות הללו שמסתיימות בשרוך תחרה שעוטף אותם.

הסיפור הנוסף על אהבתי לבד הוא שאת חבר שלי (שבו התאהבתי ממבט ראשון) יצאתי לדייט לאחר זמן רב בו ניסיתי לתפוס את עיניו וכמובן שבחרתי בחצאית תחרה-קרושה עדינה שללא ספק עשתה את העבודה. משהו במראה הרומנטי והשילוב שלו עם כל בד מכנס או נעל תמיד 'יקפיץ' את ההופעה וייתן את הטאץ' העדין שיגרום לך להרגיש כמו מינימום קייט מידלטון…
 

שיפון לחלוטין מנצח! הוא פשוט פתרון מנצח לכל מצב!
אם זה ביום עגום שאני לא מרגישה בו כל כך מוצלחת…אז חולצת שיפון אובר בייז עם טיץ או ג'ינס מכסה בדיוק את מה שצריך…ואם זה ביום חשוב עם מצב רוח טוב, אז השיפון בהחלט נותן הופעה משודרגת עם שיק, שקיפות ולוק מתנפנף – בעיקר אם זה כחלק משמלה הורסת!!!!

 בחורף (הבא עלינו לטובה) אין בד יותר מפנק מקשמיר.
עד שהוא הופך להיות סוודר מפנק, עובר הקשמיר המון גלגולים. הבד הנעים הזה יצא לדרכו לראשונה במאה השלוש עשרה מקשמיר אל דרך המשי ועד לאירופה כאשר רק המעמד הגבוה היה יכול להרשות לעצמו רכישה שכזאת.
גם כיום נחשב הקשמיר לבד יקר, אולי בגלל שבשנה אחת כבשה אחת מספקת רק שליש מהצמר הנדיר הזה לסוודר (אחד).
קשמיר כלכך נעים ומחמם, כשאני לובשת אותו אני שמה לב שמלטפים אותי פי מאה מבכל יום אחר.
אין ספק שאת השמלה המהממת הזו אלבש בחורף. אוסיף לה עליונית קשמיר פתוחה עד לקו המותניים וכך אשלים לי לוק של המעמד הגבוה בהחלט.

 יש אינסוף סוגי בדים נעימים, איכותיים ואהובים וכל אחד מהם משמש אותי למטרה אחרת. דרייפיט בריצה, עם בד המשי אני תמיד מרגישה חגיגית ואלגנטית. אימא שלי לא זזה בלי פשתן(ומגהץ…), כותנה רכה ונעימה ביומיום, סאטן במצעים. אבל אם חושבים על זה היטב, יש בד אחד שמכבד אצלי בארון, בלבוש, באופן קבוע ואני אהיה אחרת בלעדיו ולעולם לא אוותר עליו וזה בד הדנים, ממנו עשוי הג'ינס על כל צורותיו. איך אפשר לחיות בלעדיו?

אם תשאלו את החברות שלי הן יגידו שיש לי 10 נשמות מאיך שאני מחלקת את עצמי במשך היום והשבוע וכולם הגיעו מהאהבה שלי לריקוד ההיפ הופ שהתחיל בגיל מאוד צעיר כחלק מהמרד של גיל ההתבגרות והיום האהבה הזו הפכה לקריירה קטנה. הארון שלי הפך בלי להתכוון לתצוגת אופנה מתחלפת של הבגדים הכי חמים במדור ה כ ו ת נ ה …. את הריקוד רוקדים בבגדים רחבים ומשוחררים ולכן מהר מאוד מצאתי שבד הכותנה הוא הבד הנעים ביותר שמרחיק ממני כל זכר לעגלי זיעה וכמובן נושם נושם נושם.בבקרים אני מעבירה בבתי הספר לילדים עם הפרעות קשב וריכוז את לימודי ההיפ הופ ואין לכם מושג כמה זה מרגיע ומשחרר. . בצהריים אני מדריכה בבתי חולים בהתנדבות ילדים על תנועות ההיפ הופ כמובן שזה חלק מריפוי בתנועה ובערבים כשעוד יש לי כוח אני מגיעה לבתי אבות ומעבירה שיעורי תנועות ותזוזה ברוח הההיפהופ לשוכנים שם בני השבעים פלוס שצעירים ברוחם ושאפילו לא ״מסכימים״ שהשיעור ייגמר…
כמו שאתם מבינים יש לי ערמות של חולצות גרביים מכנסיים וסרטים לשיער וכולם כמובן מכותנה נושמת ומאווררת. קצב הכביסות שלי הוא של משפחה שלמה ואני חושבת שאם לא היה לי כל כך נוח בין בדי הכותנה כבר מזמן הייתי מתפרקת. לא מהקושי הפיזי… מהזיעה :)

 הבד האהוב עליי הוא שיפון כי הוא תמיד נחשב לבד איכותי והוא נעים למגע ולמראה, הוא שקוף ,אוורירי ונועז .בד"כ משתמשים בו לתפירת שמלות ערב אלגנטיות בצבעים או עם הדפסים ולשמלות כלה וממש בא לי לזכות בשמלה של קאלה :)

אתחיל מהסוף… לפני שש שנים ההורים שלי החליטו להפריד כוחות. במקרה שלהם זה אפילו הפך להפרדת מדינות. אבא שלי עבר לעבוד בקנדה הקרה ואני,אימי ואחיי עקרנו בהמשך מאילת למרכז.
חתיכת שינויים שהובילו להרבה טיסות וביקורים וכך בזכותם התוודעתי(באמת ובכל הכח) לבד הצמר כי מה לעשות שבאילת "לא מכירים" את המושג חורף ,ובטח לא צמר.
מודה,התאהבתי!!! התאהבתי בבד המלטף ,העוטף, המחבק בחום אינסופי. חיכיתי לטוס לבקר את אבא גם כדי לחדש את הסוודרים והקרדיגנים מצמר הכה מכרבלים שקניתי לי בכל מיני חנויות מגניבות במיוחד לשם.
אמממ…אני כמובן לא שוכחת "להציב גבולות" -כדי לא לטבוע בטעות רק בתוך סוודרים גדולים ועוטפים שיגדילו אותי בארבע מידות רוחב אני דואגת לגוון בלוקים ושילובים נוספים של ג'קטים וקרדיגנים מצמר מחממים ומגניבים.מה שבטוח נורא קשה לי להיפרד מהם עם בוא האביב…

 הבדים הכי מרשימים הם תמיד משי, שיפון ודומיו. אבל כשמקלפים את אפקט הוואו ומחפשים את הבד הזה שהכי כיף לשלוף אותו בלי הרבה מחשבה מהארון… אז מגיעים לסוג הזה, הקצת חמקמק להגדרה, שהוא ערבוב בין כותנה מעולה לאחוזון קטנטן של לייקרה או אלסטן.

הוא רך, נעים כל כך על הגוף, נושם, דקיק ומאפשר בניית שכבות, מותאם לעליות או ירידות קטנות במשקל. הוא ורסטילי- אפשר להגיע איתו למראות מתוחכמים, חגיגיים ואפשר להתכרבל מול סרט.
אפשר לארוז אותו בכיף, אף פעם לא צריך לגהץ.

הבד הזה אפילו עשה את הבלתי אפשרי כמעט והיה גמיש מספיק כדי לעבור איתי כמעט את כל חודשי הריון בבגדים הרגילים שלי.
בקיצור, זה סיפור אהבה.
הוא תמיד שם, בלי פוזות, בנעימות אין קץ.
תמיד נכון.

 כבת לאמא תופרת, גדלתי בבית מלא בדים, אריגים, חוטים, פאייטים, כפתורים, רוכסנים ושלל קישוטים.
מגיל קטן אהבתי שמלות סאטן, חולצות עם גימור תחרה ואריגי משי.
למדתי ששיפון ואורגנזה זה לא רק לווילונות, הכרתי את הביז'ו, הברוקד והמוסלין.
אבל הבד ששבה את ליבי הוא ללא כל ספק בד הטפתה.
אולי בגלל הברק שלו, אולי בגלל היותו צפוף אך דק, אבל יותר מהכל בגלל שאינו מתקמט…
ולא כי אין צורך לגהץ, את זה אמא היתה עושה, אלא החופש לרוץ, להשתובב ולהשתולל כילדה ועדיין להישאר ליידי בשמלה שנראית כאילו רק עכשיו עברה מתחת למגהץ

הבד המועדף עליי הוא משי , מכל הצבעים ומכל הסגנונות . עכשיו בעיקר מתאים , כשיש את טרנד הפיג'מות ללבוש חליפת משי , וכמובן שאת נעליי הבית להחליף בעקבים. לי , באופן אישי יש שמלה (בין המועדפות עליי בזמן האחרון) מהממת שדי נראית כמו בייבידול אך בזכות התאמה נכונה של האקססוריז(עדינים מאוד) והנעליים יוצא אחלה של אאוטפיט ותמיד מחמיאים לי עליו. בכל אופן , המשי גורם לי להרגיש מאוד זוהרת בסגנון וינטג'י , מלכותית ונשית = שילוב מנצח ;-)
אני חייבת לציין שבזמן האחרון חיפשתי הרבה זמן אחר שמלה שאני אוהב (בסופו של דבר קניתי את השמלה מזארה שפרסמתם בשבוע שעבר ,לפני שפירסמתם!)אבל יש לי אירוע בקרוב ואת השמלה מזארה כבר ניצלתי , אשמח לישועה בדמות השמלה ההורסת הזו ! צבע מושלם ,בד מעלף וגזרה הורסת!

שלום לכולן, קוראים לי לירון ואני מכורה לשוקולד :) המצב אף "החמיר" עכשיו כשאני בהריון בחודש השישי אבל דבר אחד מעולה יצא מזה – אני יכולה להשתולל בכיוונים אפילו יותר מדליקים עם הבד ששמונים אחוז מהארון שלי מצויד בו-השיפון .
אין כמו הבד הזה כדי להשתמש בו בשילובי "הסתר וחשוף" . המוטו שלי בכל הקשור לאופנה הוא להסתיר טפח ולחשוף טפחיים ועם הבד הזה אפשר ליצור בדיוק רב את המשחק המגניב הזה- לא בקטע "דוסי" אלא בקטע סטייליסטי בלבד.
עם השיפון אפשר ליצור בקלות לבוש טיפה חשוף וקורץ אבל עם סטייל אינסופי. אני בד"כ בוחרת מוקד אחד בגוף אותו אני רוצה לחשוף (בזמן האחרון הבטן מחוץ לתמונה :) ) ולהתרכז בו – אני אקרא לזה איזור מוצלח יותר בגוף ואת האזורים המוצלחים פחות אני מטשטשת כמובן.
השיפון תמיד מקנה מראה מפואר ומרחף (כמוני בזמן האחרון) ויש בו נפילה כל כך יפה על הגוף מעבר לכך שהוא שקוף סקסי ואוורירי,בקיצור מאסט אצל כולן!

 אין לי מושג איך קוראים לבד הזה – יש אותו הרבה פעמים בביטנות של קרדיגנים ופיג'מות לבית – אילו אותן עליוניות מפנקות שאני קונה במיוחד בשביל הבטנה הרכה והפרוותית הן כל כך נעימים שזה פשוט עושה חשק שיהיה קר!
צורת הגשה מומלצת: עם שוקו חם ביד ורעש של גשם מבחוץ…

תמיד כותנה, כמה שיותר כותנה .
הכותנה נושמת ונעימה על הגוף – לא נוקשה מדי ומחליקה כמו שצריך. אפשר לעשות לה מלא מלא עיבודים וכל זה עושה אותה מושלמת למזג האוויר שלנו.

חוץ מזה שצמר זו תעשייה די אכזרית אז עדיף לא ללבוש דברי צמר בכלל.

 אין ספק שהבד האהוב עליי הוא שיפון, למרות שיש לי בארון בגדים מסוגי בדים שונים שיפון הוא בהחלט המנצח. תמיד נראה חגיגי, אפילו השמלה הכי פשוטה ויומיומית הופכת למחמיאה כי הבד פשוט זורם- לא קשיח מסתדר לפי צורת הגוף, חולצה פשוטה מהבד הזה יכולה להיות משולבת עם ג'ינס או עם חצאית ולהפוך פריט לבוש מפשוט לחגיגי .מתאים לכל זמן ביום נראה קליל ולא מתאמץ, עדין, פרקטי ומתאים לכל עונות השנה. ובנוסף הוא גם נעים על העור לעומת צמר לדוגמא שתמיד מגרד לי כשאין משהו מתחתיו.

 למרות שאני לא לובשת אותו, משי הוא ללא ספק הבד האהוב עלי. הוא מבריק ודק והוא זז בצורה יפיפייה. הוא מתקשר אצלי ליופי שמימי אבל חסר מאמץ ובגלל זה אני מעריצה אותו כל כך. בקיץ הבא אני לגמרי אשיג לעצמי פריט משי ראשון, ורצוי קימונו צבעוני שיעודד אותי בחוץ ויעטוף אותי במזגנים

 הבדים הכי מרשימים הם תמיד משי, שיפון ודומיו. אבל כשמקלפים את אפקט הוואו ומחפשים את הבד הזה שהכי כיף לשלוף אותו בלי הרבה מחשבה מהארון… אז מגיעים לסוג הזה, הקצת חמקמק להגדרה, שהוא ערבוב בין כותנה לאחוזון קטנטן של לייקרה.

הוא רך, נעים כל כך על הגוף, נושם, דקיק ומאפשר בניית שכבות, מותאם לעליות או ירידות קטנות במשקל. ורסטילי- אפשר להגיע איתו למראות מתוחכמים, חגיגיים ואפשר להתכרבל מול סרט.
אפשר לארוז אותו בכיף, אף פעם לא צריך לגהץ.

הבד הזה אפילו עשה את הבלתי אפשרי כמעט והיה גמיש מספיק כדי לעבור איתי כמעט את כל חודשי הריון בבגדים הרגילים שלי.
בקיצור, זה סיפור אהבה.
הוא שם, בלי פוזות, בנעימות אין קץ.
תמיד נכון.

יש הרבה בדים מקסימים ונעימים, אבל רק בד אחד הוא נצחי. הכי נוח, הכי יפה, הכי מתאים – הג'ינס. כבר שנים שהוא איתנו ולא נראה שהוא הולך לשום מקום.

 סוג הבד שאני אוהבת הוא משי קליל מחמיא לגוף ומתאים לקיץ ישראלי

ללא ספק תחרה, בכל הגוונים ובכל הדוגמאות,
הבד הכל כך רומנטי הזה, שבשניה גורם לך להרגיש נשית ומתוקתקת.
גם אם מצוותים לו מעיל עור שחור, עדיין הלוק תמיד יראה עדין,נשי ומלטף.
הסיפור שלי עם תחרה התחיל לפני שנתיים..(כשהייתי בת 15) – פרויקט התפירה הראשון שלי!
אחרי שיעורי תפירה עם מורה פרטית וחברה צמודה, הגעתי לרמה בסיסית של תפירה ומיומנות.
ה"פרויקט" היה חולצה, קניתי בד ורוד עם עיטורי פרחים קטנים, ובד תחרה בצבע קרם ששימש לשרוולים.
גיליתי שהעבודה על התחרה לא פשוטה, בד עדין מאוד, שברירי ורך..
אבל אחרי מאמצים רבים הגיעה התוצאה – החולצה הראשונה שלי!
שכמובן.. הוענקה לאמא שלי באהבה (: