מתנה בשישי: שמלה של SECOND

ספרו לנו לאיזה יעד בעולם הייתן רוצות לחזור ותוכלו לזכות בשמלה של מותג האופנה SECOND

מאת  | ‏ 4 אפריל 2013

צילום: נועם יוסף

שווי הפרס: 399 ש"ח

בכל יום שישי נחלק מתנה לגולשים מלאי הסטייל של FF. השבוע תוכלו לזכות בשמלה של מותג האופנה SECOND. כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות, הוא לספר לנו בתגובות לאיזה יעד בעולם שטסתן אליו, הייתן רוצות לחזור. התשובה המעניינת ביותר תזכה את הכותב בפריטים.

*הזוכה ייבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 7/4/13, בשעה 12:00.

*בכתיבת תגובה הנני מאשר שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו.

*ניתן להשיג את הפריטים ב- SECOND, זבולון 30, תל אביב. לפרטים נוספים: 03-5183899, עמוד הפייסבוק.

הזוכה באוסף האקססוריז של אסף&תומר מהשבוע שעבר היא אלמוג, שגילתה לנו כי פריט האופנה המסמל עבורה את האביב הוא המטפחת. "אין דבר יותר אביבי ומשמח ממטפחת קלילה ואוורירית הנקשרת על הצוואר או נכרכת בשובבות סביב הראש כקשת לשיער! כשהכל בחוץ פורח בשלל צבעים והשמש החמה מלטפת מתחשק לי להרגיש רומנטית ונוסטלגית… מטפחת משי דקה בצבע חזק כמו טורקיז או כתום היא כמו דגל המסמל את תום העונה האפורה והקרה ובוא האביב החמים. לא משנה איזה בגד אלבש – מטפחת תמיד מוסיפה ללוק תחושה אביבית משמחת! ג'ינס, משקפי שמש חתוליים ומטפחת צבעונית… אביב, אני מוכנה!"

השאירו תגובה

 

  • הייתי שמחה לחזור לעיר קסטה בראווה בספרד, חגגתי שם את ירח הדבש שלי.
    אני ובעלי נהנינו מהחופים המדהימים ומהשווקים המרהיבים וכמובן משלל הפינוקים שהמלון הציע – ירח דבש כהלכתו.

    מאת: שילה גליק |‏ 10 באפריל 2013 | 14:14
  •  אחרי 3 ביקורים בכרתים אני מודיעה נחרצות-שווה שווה שווה!
    ים כ"כ נקי שרואים את הקרקע גם במים העמוקים.
    מרכז האי שלצערי מעטים מטיילים בו ירוק עם כפרים נדחים והררית כשלעיתים תגיעו לגובה העננים..
    טבע, צמחים, נחלים, אגמים-גן עדן!
    לאוהבי בטן גב- הכל בהתאם לתקציב..
    אנחנו היינו ב-creta maris- מלון איכותי כמובן all included (ממלץ לישון בבקתות) ארוחת בוקר מדהימה, 4 בריכות, כיף כיף כיף ולא יקר..
    הפעם האחרונה בילינו ב -elounda ba: מלון יקר מאוד וחוויה בלתי נשכחת..

    באנו כזוג להתנתק מהיום יום, באנו עם המשפחה המורחבת ואין ספק שנבוא שוב בעתיד…

    מאת: מאיה |‏ 8 באפריל 2013 | 11:35
  •  ירח דבש קסום ומופלא , "אי הנשים " בתרגום חופשי. .. מתעוררים לבגד ים ונוסעים בעגלת גולף סביב האי הקטן. . .מלא בירה ודגים טריים , שקיעות מטריפות והמון מוזיקת רחוב . . הייתי רוצה לחזור לערב מסוים , שם חגגנו אני ובעלי את ערב ראש השנה (העברי…) בארוחה רומנטית במדרחוב הראשי של האי…שנתיים אחרי זה אנחנו עם שמנמן קטן שממלא את הבית שלנו באווירה לא פחות קסומה , אולי טיול בר מצווה שלו ניסע למסעדה הזו .. .

    מאת: refaelmylove |‏ 7 באפריל 2013 | 19:51
  • לירח דבש שלנו, החלטנו אני ובעלי לעשות טיול תרמילאים בדרום אמריקה. ככה זה כשלא עושים טיול אחרי הצבא, נשארים עם חסכים…
    הודענו כמעט שנה מראש לעבודה, שאנחנו לוקחים חודשיים חופש, חרשנו בפורומים, הצקנו לחברים שכבר היו וטיילו, קנינו בגדים מתאימים ויצאנו לדרך.
    היו לנו הרבה יעדים שרצינו לבקר בהם, ואחד מהם היה העיירה פוקון בצ'ילה. שם תכננו לעשות רפטינג, לבקר במרחצאות החמים ולטפס על הר הויאריקה.
    הר הויאריקה הוא הר געש פעיל בדרום צ'ילה. הוא מכוסה בשלג והטיפוס עליו מצריך ביגוד מתאים ומדריך. כשמגיעים לפסגה, ניתן לראות את העשן מיתמר מלע ההר. אבל השוס הגדול הוא הירידה – עושים אותה בגלישה על הישבן!
    מאד חיכיתי לטיפוס הזה ובמיוחד לירידה, אבל למרפי חוקים משלו ויומיים לפני חטפתי קלקול קיבה ולא הצלחתי כמעט לאכול כלום.
    בכל זאת התעקשתי לנסות, ויצאנו עם קבוצה לטפס. אחרי שעתיים לא היה לי כוח להזיז רגל, וירדתי לבד עם מדריך נוסף. בעלי המשיך עם הקבוצה, הגיע לפסגה, צילם עבורי את הלע וגלש בעליזות למטה.
    היון לנו עוד הרבה חויות מהנות בטיול, אבל לפעמים קצת חבל לי שלא הצלחתי להשלים את הטיפוס והייתי חוזרת בשמחה לנסות שוב.
    בנימה חיובית – לפחות פיציתי את עצמי בשופינג בניו-יורק :-)

    מאת: מאיה |‏ 7 באפריל 2013 | 11:03
  • היעד שהכי הייתי רוצה לחזור אליו הוא לבהאמס! חופי מדהימים, מוזיקה טובה, שייק וקצת שמש! מה צריך יותר מזה?!
    המקום שבו הייתה בי מין שלווה פנימית כזאת שאי אפשר להסביר, רצון לראות הכל מהכל! ובמיוחד, השראה לדפוסי חיים ולבוש
    מקום קסום ביותר ואין לי ספק שאני עוד אחזור אליו בעתיד! 

    מאת: סער |‏ 6 באפריל 2013 | 21:54
  •  התקופה מכיתה ו' לא כל-כך חרוטה לי בזכרון. תקופה מלאה במסיבות בת מצווה של ילדות מהשכבה שאת לא מכירה, עם די-ג'יי שמנגן ג'סטין ביבר לקול צרחותיהן, כשהן לבושות בשמלות קצפת מחרידות, וביסלי ומיץ קריסטל בתפקיד הכיבוד (אם אפשר לקרוא לזה כך). זו בערך התמונה, דמיינו.
    אבל את החלק הבאמת טוב של כיתה ו', אני זוכרת טוב מאוד.
    הסיפור שלי מתחיל לפני 3 וחצי שנים.
    באחת ארוחות הערב המשפחתיות, הוחלט (כנראה לפי בקשתי), שאסע עם סבא וספתא לחו"ל לכבוד בת המצווה, יחד עם שתי בנות דודותיי היקרות.
    הבקשה שלי נענתה על ידי ספתא וסבא, שקפצו על ההזדמנות לבקר בפעם המי-יודע כמה, בעיר היפה בעולם– לונדון!
    הגענו ללונדון בשבוע לפני הכריסטמס, מה שאומר שכל העיר מתעטפת בצבעוניות, למרות מזג האוויר האפור (אפילו ירד לנו שלג!!!), ברחובות נתלים אורות בין בניין לבניין, יש פסטיבלים מיוחדים רק בשביל החג, סיילים מטוריפים בכל החנויות, וכמובן חלונות הראווה באוקספורד סטריט- נהפכים לתצוגת אופנה חגגית יחדה במינה.
    ביקרנו במוזיאונים מודרניים ומרתקים, בצ'יינה טאון החמודה והמטונפת, הלכנו לצפות במופעי בלט קלאסיים ובמחזות זמר (לכל חובבות המיוזיקלז – "לא רק בלונדינית המחזמר", מומלץ בחום), אכלנו במסעדות טעימות, והכי חשוב — שופינג!!
    את אוקספורד סטריט (שבו היה המלון המקסים שלנו) הלכנו הלוך-ושוב לפחות 20 פעמים, בלי להתייאש.
    אבל את האמת שאת השופינג האמיתי בחיי הקצרים, בכלל לא היה שם. אני די נשרכתי אחרי שתי הבנות דודות שלי, שפצחו במסע קניות (מדובר בתקופה שאייץ' אנד אם עוד לא הגיעו ארצה). אני חזרתי משם רק עם סווטשירט היפסטרי – משובץ – צבעוני מחריד להפליא, כיוון שבתור ילדה בת 12 עוד לא פיתחתי טעם או חוש אופנתי. זה הגיע מיד לאחר שחזרתי משם, יחד עם הרצון לחזור לשם.
    אבא נענה לתפילותי , והחליט לקחת את המשפחה לגיחה קצרצרה לפני כשלושה שבועות ללונדון. הכל היה בדיוק כמו שזכרתי. חלונות הראווה, היופי, התרבות, האנשים, מזג האוויר, והפעם פיציתי את עצמי בכמה רכישות חדשות לארון הבגדים.
    אני מקווה להגיע לשם עוד כמה פעמים, ואני מעדיפה שזה יהיה בעתיד הלא רחוק.
    תאמינו לי. הייתי בפריז וגם ברומה- אבל לונדון היא באמת מקום נהדר.

    מאת: נגה |‏ 6 באפריל 2013 | 21:33
  • זהו היעד בו נזכרתי מיד כשראיתי את השמלה הזו!
    אמצע יוני, האויר חם, אבל עוד לא כמו בארץ; טיול ראשון לדרום צרפת היה רווי בחוויות ראשוניות- קרפ עם גבינת עיזים, נשים עם משקפיים שחורים מוסתרות מאחורי כובעים רחבי שוליים, ילדים מקשקשים בצרפתית בלתי מובנת, פריחה, סירות בנמל מריחות ממלח ותחושה שאני לא רוצה שהחופש הזה יגמר…

    נהדר.

    מאת: דנה |‏ 6 באפריל 2013 | 20:30
  • עיירת החוף הקאריבי טרינידד, קובה, קאסה דה-לה-מוסיקה, חצות.
    בחור שחור עצום ויפה תואר מסתכל עלי מסתכלת עליו מסתכל עלי… רגע אחרי אנחנו מזיעים צמודים בריקוד סלסה לא הגיוני ולא אפשרי (ממתי אני בכלל יודעת סלסה?), הלהקה משתוללת, הרחבה מתנועעת בחיים משל עצמה, כולם רוקדים עם כולם נוגעים בכולם מלטפים את כולם נדבקים לכולם.. הוא מסובב רק אותי, והחיוך הלבן מסמן לי בחושך איפה לעצור את הסביבוב בדיוק מולו… איזה לילה… איזו קובה…

    מאת: עדי |‏ 6 באפריל 2013 | 17:08
  • המקום שאליו הייתי רוצה לחזור בשנית הוא ללא ספק איטליה.
    לפני כשנה וחצי הגעתי לראשונה לאיטליה, ומהרגע הראשון נכבשתי בקסמה.
    הייתי באינספור מקומות שונים בעולם החל מארה"ב וכלה באירופה ושום מקום בעולם לא המיס אותי ממבט ראשון כפי שעשתה זאת ארץ המגף הידוע, איטליה.
    טיילתי עם אימי במשך שבוע מצפון איטליה ועד הדרום, כאשר כל עיר ועיר שבה מכילה בתוכה ניחוחות וטעמים שונים בעלי מגוון אינסופי.
    ללא ספק אחזור בעתיד הקרוב לאיטליה על מנת לחוות שוב את הקסם שבה.
    בין אם מדובר באוכל, באופנה או בשפה מבחינתי איטליה היא ה- מקום לחזור אליו בשנית, שכן אהבה ממבט ראשון היא אינה דבר שניתן לשכוח אותו בכזאת קלות.

    מאת: סיון עמירה |‏ 6 באפריל 2013 | 14:29
  • ביקרתי כבר בהרבה מקומות בעולם אבל אף אחד מהם לא משתווה לאנדמן.
    אי קטן בהודו הענקית, שכל מי שמגיע לשם מתאהב. עם חופים לבנים ומים טורקיז צלולים-צלולים אי אפשר שלא להרגיש את ריח החופש באוויר.
    מה שיפה באנדמן, שמפריד אותה מכל חוף מרהיב אחר בעולם, זה הבתוליות של המקום, מגיעים אליה כל כך מעט תיירים וגם אלו שמגיעים חייבים לציית למגבלות של השלטון ולשמור עליה נקיה וחופשית מרוכלים מעצבנים על החוף או כל נזק תרבותי אחר שרואים בדרך כלל בחופים אחרים כמו תאילנד או ברזיל.
    החיים מתחילים כשהשמש עולה ונגמרים כשהיא שוקעת, עם כביש אחד מרכזי בכל האי ו2 מסעדות מקומיות, נשמע קשה אבל למעשה הפשטות של המקום עושה את כל החוויה!
    פשוט להגיע, למצוא בקתה קטנה וצנועה (שכמובן עשויה מבמבוקים קלועים)לתלות ערסל במרפסת ולהסתכל כל היום על הנוף! אם נמצאים על החוף המדהים או שוכרים קטנוע ונכנסים לג'נגל במרכז האי, הראות תמיד עוצרת נשימה והאנשים כל כך נחמדים! כל מה שטוב בהודו פי 100. האנשים כל כך לא רגילים לתיירים שהם פשוט ישמחו לעשות בשבילך הכל ובחיוך!
    השוק המקסים במרכז האי שאפשר לקנות את כל הפירות הטרופים הקיימים או לקנות דגים טריים שדגו לפני דקות אחדות…
    בקיצור אוסף של חוויות מיוחדות שלא ניתן למצוא בשום מקום אחר בעולם!!
    הייתי מוכנה לחזור מחר!

    מאת: נעמי |‏ 6 באפריל 2013 | 14:10
  •  היעד שהכי הייתי שמחה לחזור אליו הוא פריז. מעבר לכך שמדובר בעיר מהממת, שם היה ירח הדבש שלנו. ובכן,הייתי בפריז מספר פעמים לפני, אך באותה הפעם היתה לה הילה מיוחדת. כל חוויה נצבעה בורוד והכל היה רומנטי וקסום. מאז,לצערי,הרבה דברים השתנו. בעלי ואני נפרדנו וכיום מגדלים ילדה מהממת בנפרד,בשני בתים שונים. פריז מהווה עבורי,על כן,מעבר לאיזור גאוגרפי, את אותה התחושה שהיתה אז,את התמימות. הייתי מאוהבת ונאהבת באותם הימים. בתקווה שהיעד יביא עימו את אותה התחושה שוב. שאחזור לאהוב ולהאמין…

    מאת: מור |‏ 6 באפריל 2013 | 13:47
  • נסעתי עם שתי חברות טובות למרכז אמריקה- טיול של אחרי צבא ולפני התואר. במשך כמה חודשים היינו במקומות יפיפיים אך השיא היה בסוף של הטיול- באיי סן- בלאס שבפנמה. התארחנו באי פרטי של משפחה מקומית שהאי נמצא בבעלותה- רק אנחנו ועוד 20 תיירים מכל העולם. באי לא היה חשמל, מקלחות או כל דבר שמזכיר ציוויליזציה- וזה מה שעשה את הימים שם לכ"כ מופלאים. כל היום היינו בבגד ים עושות ארמונות בחול ושוחות במים הצלולים, בצהריים קראו לנו לאכול (אוכל מקומי שהנשים בשבט הכינו) בתקיעת שופר עשוי קרן של צבי (כמו פעם!) ובלילה ישנו בקבינות קש. הדבר שהכי זכור לי משם הוא הלילה שבו הייתה סופת ברקים מטורפת- ישבנו על החול אנחנו ושאר התיירים באי עם המשפחה המארחת וצפינו בחושך מוחלט (כאמור לא היה חשמל) במופע ברקים- זה היה כאילו אלוהים מתגלה אלינו. עד היום כל פעם שאני נזכרת בחוויה הזו של לשבת בחושך בראשית ולצפות בברקים שהאירו את כל האי אני מקבלת צמרמורת.
    אני עוד אחזור לשם.

    מאת: מירי |‏ 6 באפריל 2013 | 12:30
  •  במסגרת עבודתי כמעצב בגדים אני אני פעמיים בשנה בקוסמוי.פוקט צאווואיןממש גן עדן אמיתי

    מאת: חיליק |‏ 6 באפריל 2013 | 11:20
  • אתמול חזרתי מתאילנד וברגע שמטוס התחיל לנחות שאלתי את אמא שלי :"אמא, זה מאוחר מידי לעשות פרסה?" תאילנד מדהימה! החופים, הים, השקט והטבע הקסימו אותי אבל הכי אני מתגעגעת לבנגקוק!- אני יודעת שכולם יגידו עכשיו "איכס זאת עיר מסריחה והמונית" אבל הוקסמתי מכמה אופנה יכולה להיות בעיר אחת! זה בהחלט היה שילוב סגנונות אופנה מכל העולם סוג של הכלאה בין לבוש מזרחי למערבי, כל כך הרבה צבעים טקסטורות וסגנונות מרהיבים שפשוט החדירו בי מוטיבציה ויצירתיות לעצב עוד בגדים. הלוואי ויכולתי לחזור שוב לתאילנד… נראה, אולי בשנה הבאה :)…

    מאת: מאיה אלוני |‏ 6 באפריל 2013 | 10:48
  •  הייתי רוצה לחזור לברצלונה. הייתי שם לפני שנה וחצי, וזאת הייתה החוויה הכי טובה שלי. כל האווירה בברצלונה היא פשוט אווירת שמחה, הכל פורח ורועש. אהבתי במיוחד את הסגנון המיוחד של חנויות הבגדים בברצלונה , ובכל פעם שנכנסתי לחנות רציתי הכל. בקיצור, ברצלונה השאירה בי טעם של עוד.

    מאת: אביטל שיינקמן |‏ 6 באפריל 2013 | 10:44
  • דמיינו לעצמכן, אתן קמות בבוקר, יוצאות מהאוהל (הענק והחמים) ורואות מולכן מרחבים עצומים של ירוק וכחול, מנוקדים מדי פעם בעדר עזים או סוסים, אולי איזה ענן באופק. בלי רעש של מכוניות, חשמל, אלטעזכען, התינוק הבוכה של השכנים, החתולים המיוחמים של השכונה.. הייתי שם שבועיים וחצי והייתי חוזרת מחר לו יכולתי. אנשים נחמדים, אורח חיים פשוט וטבעי ואוויר צח (כולל הרוחות מסיביר). 

    מאת: מורן |‏ 6 באפריל 2013 | 10:17
  •  אין ספק שזה הטיול שהותיר אצלי חוויה בלתי נשכחת, רצונות חזרה בלתי פוסקים
    כיום שהעבודה קשה,גידול הילדים מעייף זהו המקום שאליו המחשבות שלי חוזרות ומעלות בי חיוך וצחוק.
    מדינה שיש בה מה להציע לכולם.

    מאת: מיה |‏ 6 באפריל 2013 | 09:12
  •  

    מאת: מיה |‏ 6 באפריל 2013 | 09:03
  • לפני 9 שנים הייתי עם בעלי בירח דבש בטוסקנה. אמנם כביכול מקום מדהים, רומנטי, פסטורלי ומרגיע…אך מצאנו את עצמנו רבים מדי פעם והאווירה לא היתה כל כך של ירח דבש…היום, אחרי 9 שנות נישואין ושני ילדים….התגרשנו. הייתי רוצה לחזור לאותה טוסקנה הנפלאה לעשות תיקון…אולי עם מישהו אחר.

    מאת: אורית אזוגי |‏ 6 באפריל 2013 | 07:41
  •  חוף, ים, שמש, סירה דייגים ודגים על האש.
    במחיר של ארוחה בתל אביב לילה בחדר על הים ואווירת חופש שלא נגמר.
    למה המצריים היו חייבים לעשות בלאגן בכיכר תחריר?

    מאת: שן |‏ 5 באפריל 2013 | 23:24
  •  לפני שנתיים טיילנו בוויטנאם ארץ מקסימה אנשים מדהימים אוכל טעים מלונות ורמת אירוח נפלאה.גולת הכותרת היתה שייט במפרץ הלונג עם ארוחת צהריים כיד המלך.הנופים השקט והשלווה פשוט עוצרי נשימה. ואין חשק שזה ייגמר.באותה שנה מפרץ זה זכה באחד מפלאי עולם!!!! כשמו כן הוא!!!! הייתי רוצה לחזור למקום הזה פעם נוספת.

    מאת: ונט רבקה |‏ 5 באפריל 2013 | 21:59
  •  לפני שנה טסתי לפולין עם חברי לכיתה למסע במחנות. זה היה שבוע לחוץ כל כך. שבצד אחד שלו נחשפנו למחנות ההשמדה ולגטאות ומצד שני למדינה, שאולי לנו היא נראית כמדינת מוות אך מצדה השני היא מדינה מתפתחת ושוקקת. הייתי רוצה מצד אחד לחזור וללמוד יותר על העבר, לראות את כל המקום של הספקתי ומצד שני לבקר מידה רבת היסטוריה שלא כוללת רק את השואה.

    מאת: חן |‏ 5 באפריל 2013 | 20:30
  •  הייתי רוצה לחזור לסנט פטרסבורג ברוסיה , הייתי שם בשנה שעברה עם אמא שלי בטיול מאורגן של 5 ימים דרך העבודה שלה ובקושי הספקנו לטייל שם אבל ממה שכן הספקתי לראות זה את הארמונות והמבנים המיוחדים ומה שהכי מעניין אותי זה את האנשים שהולכים ברחוב, כולם יפים,גבוהים,לבושים בטיב טעם ומהודרים. סנט פטרסבורג זאת העליתה של רוסיה כל העשירים גרים שם ואני מאוד נהנית לשטוף את העיניים ולראות אנשים סופר אופנתיים לבושים על פי צו האופנה במותגי על כי זה כמו חלום ובעייני ניתן ללמוד מהם הרבה איך להתלבש וגם כיף לראות מנטליות שונה, תרבות שתייה ומסעדות יוקרתיות .פשוט יופי טהור !

    מאת: שני |‏ 5 באפריל 2013 | 20:11
  • שנמצא בלב האוקיינוס ההודי. חוויתי חודש של שקט טהור מכול השגרה והלחצים היומיומיים שכלל נוף מרהיב ביופיו מים צלולים לגונות והרים מטורפים שכשמסתכלים עליהם מרחוק נראה שהם העתק מושלם של פרצופים אינדיאנים.
    חוויתי תרבות שונה מכל התרבויות שאי פעם הכרתיואנשים כל כך יחודיים ומוארים.
    נראה שהזמן שם קצת עצר מלכת, אנשים שלא מתעסקים בכל הזוהר והמתועש, זו היתה חוויה שהאירה את עניי וגרמה לי להבין הרבה יותר על עצמי ועל הסובב אותי.

    מאת: שני מזרחי |‏ 5 באפריל 2013 | 18:59
  • בין היעדים השונים שהספקתי לבקר, הכי הייתי רוצה לחזור עכשיו לברצלונה.
    כשרק הגעתי לברצלונה ההלם הראשוני מהמקום, הרכבות התחתיות, האנשים והאזהרות על הגניבות בברצלונה גרמו לי להסס, אבל ברגע שהגעתי לרמבלס מרכז הקניות הענקי- כל ההרגשה נעלמה. החנויות הענקיות, זארה של 7 קומות, בניינים מדהימים, ניחוח של חו"ל , אנשים שונים וסמטאות מרהיבות . כמובן שהדבר המרכזי והדיי שטחי בטיול היה .. שופינג. מחירים מדהימים , חנויות לא נגמרות וארבעת הימים בהחלט לא הספיקו למצות לי את ברצלונה.. לכן במבט לאחור הייתי מאוד רוצה לחזור לשם ולעשות עוד ועוד ועוד שופינג!

    מאת: חן |‏ 5 באפריל 2013 | 18:45
  • הייתי רוצה לחזור לברצלונה: ברצלונה היא העיר הכי קרובה לבית (תל אביב) מבחינת מנטליות, אבל גם כל כך לא, ואולי בגלל זה לא יכולתי שלא להתאהב בה…

    מאת: קשת |‏ 5 באפריל 2013 | 17:58
  •  לפני שנתיים אחותי הציעה שנטוס יחד לבודפשט.אני הייתי קצת בשוק מהבחירה שלה שנראתה לי משעממת כשאפשר לדוגמה לטוס לברלין או לכל יעד אחר (רק לא בודפשט).אחותי שהיתה כבר בבודפשט הבטיחה לי שאתאהב בבודפשט ואחריי הכל היא מכירה אותי היטב.אני חייבת להודות שהוקסמתי.נדהמתי מהנופים,האוכל מעולה,מקום רומנטי,מה אפשר לבקש עוד? מרוב שהתאהבתי במקום כמה חודשים אחרי שחזרנו לקחתי לשם את בעלי ושנה אחרי נסעתי לשם שוב עם אחותי. אני מוכנה לחזור לבודפשט בכל רגע, אין כמו בודפשט!!!!!
    אם אזכה אתן את השמלה לאחותי אחרי הכל בזכותה הכרתי את המקום האהוב עלי ביותר.

    מאת: ורדה |‏ 5 באפריל 2013 | 17:51
  •  אבל אני דווקא ממש מחכה לזמן שיהיה לי קצת יותר כסף ואוכל לבקר בה שוב.
    כי אני לא צריכה שם כלום, שום אטרקציות, הצגות, מוזיאונים, מסעדות(מה שדרך אגב עשיתי בפעם הקודמת…) רק ללכת וללכת ברחוב ופשוט לספוג את כל העושר הזה והמוכרים מסבירי הפנים שכל שאלה נענית ב yes,love what can i halp you , והנימוס, וההיסטוריה שפשוט נמצאת בכל פינה ומתייחסים אליה בכבוד הראוי, בקיצור אני רוצה שוב….

    מאת: נחמה |‏ 5 באפריל 2013 | 17:43
  • מדינה כהודו אי אפשר לסכם בכמה מילים! בשנה האחרונה לאחר שחוררי מהצבא את טיול חלומותי עשיתי בהודו ונפאל הקסומות.. הנופים הקסומים והאנשים המדהימים השאירו לי טעם להרבה יותר ובכל דקה מהטיול נדהמתי מיופיה של המדינה. אומנם זו מדינת עולם שלישי שרוב תושביה חיים מתחת לקו העוני אך הפשטות והחן שמלווים את המקום לא עוזבים אותי עד היום. האתר המרכזי שלי הוא הטאג' מאהל שלדקה לא יכולתי להפסיק להתפעל מיופיו המרהיב של המקום, וכנראה שעד היום אני לא מעכלת כמה עצום המבנה ובכמות ההיסוטריה והיופי שהוא מלווה. הניחוחות והאווירה השלווה חדרו עמוק ושוכנים בתוכי גם היום.

    מאת: דין שמינוב |‏ 5 באפריל 2013 | 17:05
  •  בלי שום ספק, ה- יעד לחזור אליו הוא קניה.

    חופים מהממים- צ'ק.
    טיול ג'יפים עם חיות וטבע- צ'ק.
    אוכל טעים- צ'ק.
    היסטוריה מקומית- צ'ק
    אנשים נחמדים ואדיבים- צ'ק
    חוויות לכול החיים כמו קופים שנכנסים מהמרפסת לחדר באמצע הלילה- צ'ק.

    משהו חסר? כן.
    הצ'ק שכותבים לממן את הטיול ממש לא גבוה.

    מאת: מיטל |‏ 5 באפריל 2013 | 17:03
  •  היעד שהייתי רוצה לחזור אליו הוא ארובה- אי קטן באיים הקריביים. הייתי שם כשהייתי ילדה ומדובר באחד המקומות היפים והשלווים בעולם. זהו אי קטן ליד וונצואלה עם המון שמש, חופים לבנים, מים תכולים ואנשים מדהימים. מכיון שזהו אי עם מזג אויר טרופי אשר השמש בו זורחת ברוב ימות השנה, השמלה תשתלב מעולה עם צבעיה בנוף המקומי…

    מאת: מאיה |‏ 5 באפריל 2013 | 16:43
  •  אני טסתי הרבה לחול, וביקרתי בהרבה ארצות החל מצרפת ועד ויטנאם, אבל המקום שאליו הכי הייתי רוצה לחזור זה ספרד, אל קוסטה בראבה. המקום הכי יפה שתוכלו לראות או לדמיין! אם באים בתקופה הנכונה, המקום לא עמוס תיירים בכלל, אפשר פשוט לשבת בבית קפה בוטיק ליד חוף הים, לראות את כול הנשים האופנתיות שמסתובבות עם הבעלים העשירים שלהן, להיכנס למים או אפילו סתם לשבת על החוף ולהנות. ואפילו אם יודעים לחפש במקומות הנכונים אפשר למצוא חוף קטן ומדהים, שאותו מצאתי כאשר הייתי על גבעה וראיתי חומה קטנה עם פתח בצד, שהיה ריק לחלוטין במקום שקט ומהמם. או אפילו למצוא באיזה סמטה חנות מעצבים קטנה ומדהימה. בקיצור – חוויה. אמנם לא מקום מאוד מיוחד או ידוע, אבל אם מסתכלים על הדברים הקטנים, זאת תהיה החופשה הכי טובה שלכם ללא ספק (:

    מאת: רתם |‏ 5 באפריל 2013 | 16:20
  • הכי הייתי רוצה לחזור לאפריקה!
    יצא לי קצת לטייל בכל מיני מקומות בעולם, אבל הכי אהבתי ספארי באפריקה – לראות את הטבע הפראי והבתולי ביותר, המרדפים המהירים של הצ'יטה,האריות והנמרים, או הדהרה ההמונית של הבאפלו, הזברות והצבאים בקניה. לפילים שמתנהלים ברוגע יש עיניים כל כך טובות והג'ירפות הן העדינות מכולם, יש גם אגמים ורודים מרוב פלמינגו בטנזניה וגורילות אנושיות להקסים ברואנדה. זה טיול קצת אחר, אבל זה החלום שלי – ולשם אני עוד אחזור.

    מאת: תמר |‏ 5 באפריל 2013 | 16:02
  • הייתי במאדים פשוט מדהים עברנו בצדק היה חשק נסענו לשביל החלב עשינו סיור בתנובה קיבלנו שוקו היינו בפלוטו קיבלנו תחזית שנתית חזרנו לארץ והתעוררתי מהחלום 

    מאת: אביגיל |‏ 5 באפריל 2013 | 15:17
  • הייתי במאדים פשוט מדהים עברנו בצדק היה חשק נסענו לשביל החלב עשינו סיור בתנובה קיבלנו שוקו היינו בפלוטו קיבלנו תחזית שנתית חזרנו לארץ והתעוררתי מהחלום!!!!!!!!!! 

    מאת: אביגיל |‏ 5 באפריל 2013 | 15:16
  •  בלי ספק הייתי חוזרת לברצלונה! מקום מלא אופנה ושמחת חיים. עיר שלא נחה לרגע, כל המותגים נמצאים שם לצד חנויות מקומיות ששואבות את רוח עיצובן. כמו פריז ואיטליה רק ברמה צעירה וחיה יותר! הכל תוסס בה, כל דבר שרק ראיתי אימצתי לעצמי כי הטיול עלה זול אז למה לא לכפר על כך בשופינג מטורף!? (;
    פתאום מגלים עוד צד של העיר שמלא בהיסטוריה כמו לה גרנדה פמילייה שגם היא כרגע עוברת שיפוץ כדי להיות מותאת לתקופת חיינו, על ראש כל מגדל מוצבת סלסלת פירות צבעוניים וצבעים שאי אפשר להתעלם מהם, את היופי של ברצלונה רואים מכל מקום וזווית. עם כל החנויות המקושטות יפה ושממש מושכות את העין יש גם את הקזינו הכי גדול באירופה שגם הוא בלילה נוצץ ומפזר מלא צבעים. כפי שאפשר להבין העיר כולה צבעונית ויפה ואין פלא שמלא ציירים הושפעו ובאה ממנה! והמשפט או ברצלונה ברצלונה מקבל משמעות חדשה.

    מאת: ויקי |‏ 5 באפריל 2013 | 14:50
  •  בפעם הקודמת שהייתי בציון של הרבי ביקשתי, בכיתי והתפללתי למצוא חתן.
    ברוך ה', זה קרה.
    הייתי חוזרת לשם איתו, להודות ולהעריך את הנס שקרה לי.

    מאת: נועה |‏ 5 באפריל 2013 | 14:19
  •  לא טסתי לשום מקום אבל אני ישמח לקבל את המתנה ושבת שלום !!!

    מאת: תהילה |‏ 5 באפריל 2013 | 13:16
  • למרות שהיא הכי מדהימה דווקא בחורף הייתי חוזרת אליה בכל עונה ! אפשר ליסוע ללונדון בשביל להסתובב ברחובות בפיקדילי ברכבת התחתית ולראות את כל הסטייל האורבני כי זה פשוט כיף! אין כמו לשאוב השראה מאיך שהבריטים מתלבשים ממזג האויר הקריר ואיך אשפר בלי טופ-שופ הרשת האהובה אלי בעולם (אני מכורה!!!)

    מאת: יוליה וודין |‏ 5 באפריל 2013 | 12:59
  • יש לי בן זוג נפלא. איש נהדר תומך ואהוב. אנחנו יחד כבר 7 שנים.
    לפני מספר חודשים בן זוגי טס לעבוד במקסיקו. נאלצנו להיפרד לכמה חודשים.
    אני נשארתי בארץ והוא טס לשם.
    בחופשת הפסח האחרונה טסתי להיות איתו. היו לנו שבועיים נפלאים יחד. ניצלנו כל דקה שאפשר כדי להשלים את החסך ונסות ולחפות על העתיד.
    ביום ראשון הקרוב, ה-7.4 זהו יום הנישואים השני שלנו. כל כך הייתי רוצה לחזור למקסיקו רק כדי לתת (וכן, גם לקבל) נשיקה וחיבוק לרגל יום הנישואים!

    מאת: מורן |‏ 5 באפריל 2013 | 12:44
  •  היעד שהכי הכי הייתי רוצה לחזור אליו הוא…לאס וגאס, לא בגלל הקזינו, לא בגלל הבילויים, ההופעות ….
    בגלל אמא שלי שנמצאת שם ולא ראיתי אותה הרבה זמן…
    לראות את אמא שלי עכשיו זה בגדר חלום ועוד להגיע אליה עם שמלה משגעת כזו
    זה חלום כפול…אז נמשיך לחלום כי….לפעמים חלומות מתגשמים…..
    שבת חלום!!!

    מאת: מאיה וינוקור |‏ 5 באפריל 2013 | 12:10
  •  שלום רציתי לספר לכם על המקום שהייתי רוצה לחזור אליו (: לפני כשנה הייתי עם משפחתי בפרו . היה כל כך כייף פשוט חלום ! כל כך אהבתי לטייל שם להכיר את האנשים את האתרים שחשובים להם את התרבות השל העם הפרואני. כל פעם שהבטתי בנוף פשוט לא רציתי לעזוב אותו . משהו בנוף הזה הרגיע אותי וגם לי להרגיש שלווה ורגועה ושפשוט החיים יפים! בנוסף במהלך הטיול קצת התאהבתי במדריך שלנו חיחי (: הוא היה מקסים וגרם לי להעריך את עצמי ולהבין שאני שווה וזה משהו שהייתי זקוקה לו מאוד ושם בפרו קרה השינוי שלי . התחלתי לאהוב את עצמי לראשונה. לכן הייתי שמחה לחזור לשם שוב כדי לחוות עוד שינויים ולהנות שוב מכל הטוב שיש בארץ הזו

    מאת: אלה |‏ 5 באפריל 2013 | 12:08
  •  ישראל!
    אין כמו חופשה, יחד עם כל המשפחה, בצפון.
    בצימר מפנק, עם על האש בכל ארוחה, נחלים ומעיינות בהם פוגשים את כל עם ישראל, ונופים מהפנטים.
    וכל זה- במרחק של כמה שעות נסיעה!!
    אין לנו ארץ אחרת…

    מאת: רותם |‏ 5 באפריל 2013 | 11:16
  •  היעד שהכי הייתי רוצה לחזור אליו הוא פראג וזאת משום שכשהייתי בו הייתי בהריון בחודשים הראשונים וסבלתי מבחילות נוראיות והקאות ולכן לא הייתי בחצי מהמקומות שבעלי וחהחברים שלי היו בהם ולכן הייתי רוצה לעשות תיקון כי שמעתי מבעלי שממש חבל שלא באתי.

    מאת: אילנה לוי |‏ 5 באפריל 2013 | 10:25
  • נסענו לפני כ-5 שנים לירח דבש מקוצר של שבועיים במקסיקו.
    מתוכם בילינו יומיים בקנקון, 5 ימים בפליאה והשאר באיסלה מוחרס.
    פלאיה דל כרמן שבתה את ליבנו מהרגע הראשון בו ירדנו מהמונית, סוחבים בחום הבלתי נלאה של מקסיקו 2 טרולי ותרים אחר מקום לינה.
    מצאנו גסט האוס המציע דירות במקום חדרים באמצע הרחוב הראשי. הדירה היתה צבעונית ומשעשעת כמו שרק מקסיקו יכולה להציע.
    מטבח ירוק, חדר שינה סגול וסלון בצבעים של כתום וצהוב וכמובן רהיטים וקישוטים מקומיים צבעוניים ורועשים, ממש לחיות בסרט.
    את הימים בפליאה העברנו בשיטוט ברחובותיה הקטנים, בחנויות הקטנות המקסימות, בילינו במסעדות השונות והמגוונות ובערב קוקטלים ומסיבות.
    כמה שהיה כיף לסיים את הטיול ברגיעה באי הקטן של איסלה מוחרס, בפליאה דל כרמן פשוט התאהבנו.
    היה מהמם ותענוג להתרפק על הזכרונות

    מאת: שרון |‏ 5 באפריל 2013 | 08:08
  • לפני כשלוש וחצי שנים נסעתי לפתגוניה(ארגנטינה) לבדי לנקות ת'ראש.לקחתי את היומן האישי כדי לכתוב כמו שאני תמיד עושה:חוויות,רפלקציות,תובנות… רק כשכבר עליתי על המטוס חזרה נזכרתי ששמתי אותו במגירה ליד המיטה באכסניה הבוטיקית היפה בה ישנתי,ובבוקר לא זכרתי לקחת אותו מהמגירה.זה מבעס כפול 2 כי זה לא רק ששכחתי יומן.זה היומן הרביעי במספר! אני כותבת מאז היותי בת 12. אז הייתי חוזרת לפתגוניה כדי לקחת את יומני היקר ועל הדרך כמובן להינות מהחבל ארץ השלוותי הזה.

    מאת: דפי |‏ 4 באפריל 2013 | 23:53
  • המקום שהכי הייתי רוצה לחזור אליו הוא העיר "פונה", היא נמצאת בהודו, ליד העיר היותר מפורסמת- בומביי.
    שם אמי נולדה, היא עלתה לארץ כשהייתה בת 5 עם כל משפחתה הגרעינית.
    הם פשוט עזבו הכל, השאירו את האדמות והבתים שלהם שם ועלו לארץ.
    מאז שהייתי ילדה שמעתי סיפורים קסומים על פונה, על הבית והשדות, על הבאר והגורילה שטיפסה על הגג ועל הג'ונגלים המטריפים שסמוכים לעיר.
    לפני שנה טסנו אני ואמא לפונה ושחזרנו את כל הסיפורים, היא הראתה לי את הבית שעדיין עומד ואת הבאר, הגורילה לא כל כך שיתפה פעולה ולא הגיעה :/
    היה פשוט קסום! האנשים מאירים וחייכנים ואפילו מצאתי ילדה שממש דומה לי :)
    היה כל כך מרגש לחזור לשורשים!
    אני מקווה שאחזור לשם שוב, הפעם עם סבתא…
    תודה שקראת (:

    מאת: שיראל |‏ 4 באפריל 2013 | 23:12
  •  הייתי רוצה לחזור לפריז. הייתי בה בגיל 12 בטיול מאורגן עם קבוצה שאיני מכירה, כל מה שאני זוכרת מהטיול הוא שרק הלכתי והלכתי אחרי הקבוצה בלי להנות מהטיול כלל ורק התפללתי לחזור הביתה. הייתי רוצה לחזור לשם עם בעלי כדי להנות מפריז המהממת והרומנטית באמת, לטייל בה "בקצב" שלי ופשוט להנות.

    מאת: שירן |‏ 4 באפריל 2013 | 22:48
  •  היעד שאליו הייתי רוצה לחזור הוא ללא ספק ניו יורק. בפעם הראשונה שהייתי שם הייתי ילדה, וכילדה הייתי די מפוחדת מהעיר הגדולה הקצבית והמדהימה הזו, ואחזתי בידי אחי הגדול על מנת שלא אלך לאיבוד. בעבר הציגו את העיר בסרטים בעיר קודרת ודי מסוכנת עם כנופיות (דבר שהיה נפוץ בעבר) ולכן די חששתי. מס' שנים לאחר מכן, כנערה, שבתי אל העיר והבנתי עד כמה היא מדהימה – ישנם מוזיאונים מדהימים, מסעדות מהטובות בעולם, אתרי תיירות מעניינים, חווית קניות שאין באף מקום אחר (שיטוט ב- Fifth Avenue בתקופת הכריסמס- חובה !), וכמובן גורדי השחקים המפורסמים שגורמים לנו לחוות את העיר במלואה. מאחר וזו עיר אקלקטית מאוד עם מגוון רב של אנשים ותרבויות, בעיני זו העיר הכי אופנתית בעולם.

    מאת: כוכבית |‏ 4 באפריל 2013 | 22:19
  •  הוא לא בחו"ל כי עדיין לא הייתי..אבל לפני כחצי שנה אני ובעלי נסענו לצימר בצפון, בריזה ישוב מבודד…עם קירות עץ וג'קוזי מדהים! מרפסת שצופה על ההרים ושקט אינסופי…היו יומיים הכי כיפיים שהיו לי בחיי. .הרחק מהתינוק הקטן שלנו ומכולם, רק אני והוא! אם הייתי יכולה לחזור לשם הייתי עושה זאת ברגע :-)

    מאת: זיוית |‏ 4 באפריל 2013 | 21:54
  • נולדתי בברית המועצות (באוזבקיסטן ) כל החיים שלי חלמתי להתחתן עם הודי כמו שהייתי רואה בסרטים .לפני 20 שנה בגיל 18 עליתי לארץ וישר נפלתי לתוך זרועותיו של בעלי :) בחיים לא הרגשתי מאוהבת .הרגשתי שאני בסרט הודי ♥.תוך חודשיים התחתנו ונסענו למשפחה שלו להודו ביום האהבה שיצא שבוע לאחר החתונה שלנו.לא היה מאושרת ממני.הוא לקח אותי לאגם פנגונג עם נרות ויין.ושר לי שיר בהודית.ביום הזה הבנתי שהחלום הפך למציאות.ומאז אני חייה באושר ומלא אהבה עם הנסיך ההודי שלי :) בא לי לחזור להודו ולנוסטלגיה.:) :) וא

    מאת: אלינור צורדקר |‏ 4 באפריל 2013 | 21:41
  • העיר היפה הזאת, עיר האורות האסייתית היא החלום הרטוב שלי ולשם אני רוצה לחזור. מאז שחזרתי משם (קצת יותר משנתיים) אני מתה להגיע לשם פעם נוספת ולעשות את אותו הטיול שעשיתי במדויק.
    מלונות מפנקים ברמה של 5 כוכבים, שופינג בחנויות יוקרה (ופזורות שם המווווווון בכמויות בלתי ניתנות לתיאור), אאוטלטים שווים עם רכישות מוצלחות, קניונים חדישים רבי קומות בכל פינה, מסעדות אותנטיות עם מאכלים מעניינים, ארכיטקטורה מרתקת וניחוחות אסייתים בדוגמת פסלי בודהה ומנקי-נקו בכל פינה.  
    הנשים ההונג קונגיות מסוגגנות ובעלות גינונים אירופאיים-אנגליים ושזורה בהן האקלקטיות של המזרחק הרחוק. מיותר לציין שהן אלופות הסטייל ופני הפורצלן שלהן בכלל גורם להן להראות כמו בובות בחלון ראווה.
    ללא ספק מדובר בטיול הכי מושלם שעשיתי בחיי ואני די בטוחה שעוד אחזור לשם לפחות פעם אחת בחיי כי לחלוטין לא שבעתי מהעיר המדהימה הזאת.

    מאת: שרון הראל |‏ 4 באפריל 2013 | 21:22
  •  היעד שאני משתוקקת לחזור אליו הוא עיר האורות, המקום היפייפה והרומנטי כל כך, פריז.
    הרומן שלי עם העיר החל עוד בהיותי בת 12, וכבר אז התאהבתי, בריחות, במראות בטעמים, בשיק האירופאי שלובשת העיר הזו.
    גרתי בדירה קטנה במרכז העיר, סטייל אירופאי קלאסי, מדרגות עץ, חדר נפרד למקלחת וחדר נפרד לבית השימוש… מאפייה מתחת לבניין ואווירה קסומה.
    בשנה שעברה שבתי לעיר המקסימה הזו, ובעייני היא הייתה יפה יותר, מעניינת יותר והשאירה בי רק טעם של עוד!
    ביני לבין פריז יש חיבור עמוק, אני אוהבת את העיר הזו כל כך, הצבעים שלה, האווירה המיוחדת.
    היא מסמלת עבורי נקודות ציון בחיי, מצד אחד זכרונות ילדות, מצד שני בגרות ושלמות שלי עם עצמי.
    אני מקווה שהרומן ביני לבין העיר לא הסתיים ואני אזכה לנצור עוד רגעים רבים בה.
    שבת שלום ♥

    מאת: נועה מליניאק |‏ 4 באפריל 2013 | 21:19
  •  אם יש מקום כלשהו, בכל העולם, שהייתי רוצה לחזור אליו, זוהי ללא ספק בירת צרפת! פריז, פריז… רק פיזום המילה מעלה בי געגועים . בשמלה מתנפנפת וכובע רחב שוליים, אני זוכרת את הטיול בגני לוקסמבורג הצבעוניים והמהפנטים, צליל טיפופפי העקבים על מדרכות שדרת אליזה הומת האדם, ריח קוראסון טרי נמהל ברוח הסתווית הרומנטית. לאחר מסע קניות מלא סיפוק נשכבתי במיטה ונרדמתי כשחיוך גדול מרוח על שפתיי. ובלילה, כשהצצתי מחלון החדר באכסנייה, ראיתי איך השמיים משחירים ופריז כולה נגלת לעיני, גאה ותוססת, זוהרת באורות. הלב שלי פמפם בפרעות, ובאותו רגע ידעתי- אני מאוהבת!
    נשבתיי בקסימיה של עיר האורות.

    מאת: ענבר |‏ 4 באפריל 2013 | 19:29
  • היעד שהכי הייתי רוצה לחזור אליו הוא מקסיקו,
    הגעתי לשם ומיד התאהבתי, האנשים חמים וכייפים, החופים עוצרי נשימה,
    ובכלל.. לשמוע 24 שעות ספרדית, כאילו את בטלנובלה – התגשמות חלומותיי!
    אני לא אשכח את הטיול באגי שעשינו ביום הראשון, באגי קטן וירוק, שהתאים באורח פלא לבגד הים שלי, וכמובן גרם לי להתלהב מהעובדה לאורך כל הטיול..
    נסענו לאורך הכבישים שמול החופים, עד לבית מדהים, עם בריכה, שם חיכתה לנו ארוחת בוקר מפנקת, וכל זה מלווה במוזיקה מקסיקנית מלהיבה.
    זכיתי לבחון את כישורי הספרדית שלי , למדתי מילים חדשות, הכרתי נופים ואנשים מדהימים.
    אני מוכנה לחזור על החוויה המדהימה הזאת בכל רגע!

    מאת: הילה |‏ 4 באפריל 2013 | 19:00