שרשרת של אור הלברכט במתנה

[...] הקישור: http://fashionforward.mako.co.il/gift/40636/ Share this:TwitterFacebookLike this:LikeBe the first to like [...]

 לאמא שלי יש צמיד זהב מדהים שהיא קיבלה מאמא שלה (סבתי) ליום הולדת 40
אמא שלי כבר בת 74 כמעט… המון שנים הסוגר של הצמיד היה שבור ולפני שנה בערך סוף סוף אמא שלי מצאה מישהו שתיקן את הסוג ר של הצמיד ומאז אני מתחננת לקבל את הצמיד אך אמא שלי מסרבת לתת לי אותו!!!
ליום הולדת 40 שלי שהיה ביוני השנה ביקשתי את הצמיד וגם אז אמא שלי עמדה בסרובה, היא אמנם קנתה לי צמיד זהב מדהים אך אני עדיין רוצה את הצמיד שלה. השבעתי אותה שאני מקבלת את הצמיד כירושה והודעתי לאחותי ולכל האחיניות שלי שזה הצמיד שלי!!! אז זה התכשיט שיקר לליבי ..

 עגילי פנינה שקיבלתי לאירוסין מחמותי, אהבתי אותן ממבט ראשון, הם עדינות ונותנות ברק לכל בגד שאלבש, אני לפחות פעם בשבוע עונדת אותן ותמיד מחמיא לי לפנים למראה אצילי ואלגנטי.

השרשרת שהכי קרובה לליבי היא שרשרת של סברובסקי עם עיגול בתוך עיגול, קיבלתי אותה מאבא שלי.. והסיפור: אבא שלי היה חולה לב במשך שנים, לאחר שניסו הכל והוא היה במצב שהרופאים אמרו תבואו להפרד ממנו כי לא מוצאים לו לב, הלכתי בשבילו לרב ובקשתי ברכה, ואיכשהו.. פתאום היה לב והוא עבר השתלת לב. מאדם חולה שלא יכל לתפקד כמעט בכלום, הוא הפך לאדם פעיל, וחלק מהשיקום שלו היה ללכת לאולימפידות של מושתלי לב ריאה, את השרשרת הוא קנה לי בוישי בצרפת, באחת האולמפיידות בדיוק כשאני הייתי בחדר לידה וילדתי את ביתי השניה, הוא לא ידע.. אבל קנה לי את השרשרת מתנה… ומאז היא נמצאת רוב הזמן על צווארי, מרגישה ששומרת עלי. והכי כיף, שאבא שלי מרגיש טוב ונמצא פה איתנו לחלוק את הרגעים היפים של החיים!

שבעלי, שהיה חבר שלי דאז, קנה לי בשוק בקריות..
זה היה האקט הרומנטי הראשון שהוא עשה לי אי פעם, והטבעת הזאת סימלה המון עבורי, וגם היום, שהוא לא הכי רומנטיקן, אני כל פעם ניזכרת בה ומסתכלת עליה, ויודעת שיש לו את זה…הטבעת משובצת אבנים חומות, והיא מסמלת עבורי את האיחוד שלנו..

 בגיל 4 חודשים הוריי החליטו לעשות לי חורים באזניים, הם קנו לי עגילים צמודים ועגולים מזהב טהור שבמרכזם יש אבן תכלת שהתאימה לעיניי הגדולות והתכולות. גרנו אז בניו יורק ועוד לא הייתי בת חצי שנה, אבל מאז ועד גיל המצוות לא החלפתי את עגילי הזהב האלה שהיו כל כך חשובים לליבי. עברנו מאז לארץ אבל הם עדיין נשארו אצלי ואני הולכת איתם רק לאירועים מיוחדים ומשוויצה בסיפור שמאחוריהם ובכך שהם אצלי כבר מעל ל20 שנה !

 אמי איבדה את אמה בגיל 17 ואני נולדתי אחרי 12 שנה ונקראתי על שמה שרה. מאז שאני זוכרת את עצמי היה לי בקופסאת תכשיטים הורודה שלי טבעת זהב עליה חרוט sara.בהתחלה פחדתי לענוד את הטבעת כי הייתה ענקית עליי וחששתי שתיפול ותאבד לי. היום אני בת 25 ועונדת אותה עליי כל הזמן, כשהיא לא עליי, אני מרגישה שמשהו חסר לי וממששת את האצבע "הערומה". בהתחלה אמי הופתעה לראות אותי עם הטבעת הזו והצטמררה. היא ספרה לי ששרה סבתא שלי קיבלה את הטבעת הזו מהחבר הראשון שלה שהיה בעל חנות תכשיטים. הטבעת הזו מושכת המון תשומת לב, וכשאני מספרת על ההיסטוריה של הטבעת הזו, אנשים ממש נדהמים.

 סבי עליו השלום הכין לסבתי שעבדה כתופרת תליון זהב בצורת מספריים. שנים היא ענדה את התליון ולא הסירה אותו עד שבפסח האחרון היא החליטה להעביר אותו אליי. בהחלט התכשיט הכי קרוב לליבי שגורם לי להיזכר בסבתא ובסבא.

התכשיט היקר לי מכל הוא תליון אמייל שמצידו האחד מצטייר מלאך מתוק ומצידו האחר כתוב, באותיות גותיות, אלוהים מגן עלייך, והכל מוקף במסגרת זהב עדינה. את התליון קיבלתי לפני עשרות שנים מאמי והיא קיבלה אותו לפני תשעים, כשנולדה, מאמא שלה. התליון הזה תלוי על שרשרת דקיקה ומלווה אותי תמיד, כקמע, עם כל צירוף של תכשיטים. מידי פעם אני נתקלת בנשים מבוגרות ממוצא אוסטרו-הונגרי שמסתכלות על התליון בערגה ומספרות לי כי פעם, בילדותן, גם להן היה תליון כזה, אבל הוא אבד להן ״במלחמה ההיא״.

 סיכת דש קטנה בצורת לב משובצת יהלומים.
סבי וסבתי למדו בגרמניה בתיכון ביחד, ובגיל 16 כבר היו מאוהבים וידעו שהם רוצים להמשיך יחד עד לסוף חייהם. רצה הגורל ותוכניותיו של הצורר טרפו את הקלפים, כל אחד ומשפחתו הוא נעקרו והתפצלו וסבי וסבתי נפרדו. סבי שהיה בן למשפחת יהלומנים לא איבד את התקווה שהוא ישוב לפגוש אותה, והוא הכין לה סיכת דש קטנה מזהב משובצת יהלומים. את כל רכושם הם איבדו בשואה, אבל סבי סירב להיפרד מהאמונה שישוב ויפגוש את אהובתו ולכן סירב להיפרד מסיכת הדש הקטנה שסימלה עבורו אמונה באהבה, והוא שמר אותה בתוך הטלאי הצהוב – הוא תפר שני טלאים ביחד והצליח לשמור בפנים את הסיכה. עם תום המלחמה בדרך לא דרך הם נפגשו שוב, ולסבא לא נשאר כסף אז במקום טבעת נישואין הוא נתן לסבתא את סיכת הלב.
הסיכה הזאת נמצאת אצלי כבר שנים והיא יקרה לי מכל התכשיטים אשר עולים בשוויים משווי הסיכה. הסיכה הזאת קיבלה פנים רבות מאז שהיא אצלי – לפעמים הייתי מחברת אותה כתליון לשרשרת, לפעמים היא החזיקה קשירה של צעיף, ולפעמים היא עיטרה תיק קלאץ' קטן. לפני כשנה סיכות הדש חזרו להיות אופנתיות והסיכה היתה בשימוש יותר מאשר בשנים קודמות. למזלי השנה עם טרנד הצווארונים, אני כבר יודעת איזה טוויסט יקבלו הצווארונים שלי !

זה שרשרת זהב שקיבלתי מבעלי ללידה של בני הבכור את המתנה היקרה הזאת קיבלתי אחרי טיפולים מאוד קשים שעברתי כדי להיכנס להריון ויש לי חיבור ממש חזק לשרשרת הזאת היא מסמלת לי את כל התהליך שעברתי

מאת:נועה

 התכשיט -השרשרת של קותי

אני לא מרבה בקניית תכשיטים,אני אוהבת טבעות אבל אסור לי לשים (מבחינת הדת), מותר לי לענוד שרשרת ואהבתי מאד את התכשיט של קותי שמחבר בין תכשיט לאהבה למוסיקה..זה בעיניי מאד מיוחד לענוד שרשרת שתעיד על מה אתה באמת אוהב, ואני אוהבת מוסיקה אז יצא בול.תודה

כשהייתי בת שנה אמא לקחה אותי לחורר את האוזניים וסבתא ז"ל קנתה לי זוג עגילי זהב, עדינים ויפים, עם פרח כסוף שבמרכזו יהלום. מתישהו במהלך השנים הפכתי לטינאייג'רית פאקנקיסטית שעגילי זהב קטנים לא בדיוק היו כוס התה שלי. כשהזמן חלף והתבגרתי, גיליתי מחדש את עגילי הזהב האלה ומאז כבר כמעט שבע שנים שזה התכשיט האהוב עליי ביותר. סבתא, שנפטרה כשהייתי בת חמש השאירה לי את העגילים האלה שהיום הם חלק בלתי נפרד מהסטייל האישי

 לפני כחמש עשרה שנה, אני נערה בת חמש עשרה, החלטתי שאני רוצה עגיל בטבור. היו בנות בודדות עם נזם באף, אבל פירסינג?! ועוד בפופיק?
מי שכבר היה לה אומץ, הוריה לא הרשו ובגיל חמש עשרה, בתקופתי, לא יכולת לנקב פירסינג בלי ההורים, אלא אם עשית אותו בעצמך, לעצמך….
לי היו מזל וחוצפה: אמא שלי, הגיע לגיל ארבעים והגשימה חלום של קעקוע קטן. קפצתי על ההזדמנות: קעקוע זה לכל החיים! פירסינג מוציאים ונסגר! אם לאמא מותר, למה לי לא?
הורי לא מצאו תשובה מנומקת, או שחששו שאנקב פירסינג בעצמי, או שנזכרו בגיל ההתבגרות שלהם וזכרו שנערה מורדת בבית זה אריה בכלוב.
מאז יש לי פירסינג בטבור, שמלווה אותי שנים ומזכיר לי נערה מרדנית אחת…

 צמיד זהב שאימי קיבלה מאבי שנולדתי וענדה אותו כל השנים ולפני מותה היא נתנה לי את הצמיד והוא איתי וקרוב לליבי לעד.

 לפני כמה שנים דודה שלי מצד אימי הציעה הצעה לכל האחיות שלה (כולל אימי) ללכת לצורף וליצור טבעת שתנתן לבנות הבכורות של כל אחת מהן ואז תעבור ככה בירושה.כולן כמובן נרתמו להצעה ויצרו טבעת ייחודית ונתנו לנו הבנות ובנות דודותיי את הטבעת עם הכיתוב שחרוט בה בצדו הפנימי "מדור לדור יביע אומר". אחרי כמה חודשים אותה הדודה שהציעה את ההצעה חלתה במחלה הנוראה ונפטרה.הייחוד של הטבעת קיבל חשיבות נוספת בשבילנו ומאז אנו עונדים את הטבעת ולא מורידים אותה מהיד.אני שילדתי לפני כמה חודשים את ביתי הבכורה מתכוונת להוריש לה את הטבעת הזו ביום מן הימים.

 התכשיט הקרוב ביותר לליבי הוא שעון מקושט של סבא/סבתא,
יש לסבא שלי שעון במשפחה שעובר אולי כבר 4 דורות ושרד הכל, כולל את השואה,
זה שעון מדהים שסבא שלי פשוט שכח שקיים.
אחרי שהתחתן עם סבתא שלי, לאחר שעברו דירה פתאום מצאה סבתא שלי את השעון שכבר לא עבד… סבתא שלי שתמיד היה לה חוש סטייל מדהים הלכה לתקן את השעון והחליפה את הרצועה למין רצועת גורמט מדהימה.
כיום השעון הוא שלי, וסבתא אמרה לי שהדבר שהכי חשוב לה זה שאני ישמור על השעון ויעביר אותו עוד קדימה, בשביל לשמור על המורשת שנמחקה בשואה.

 התכשיט הכי יקר לליבי הוא שרשרת זהב בצורת לב שקיבלתי מסבתא שלי ז"ל. יום אחד נזכרתי בצמיד שקיבלתי מדודה שלי בילדותי ושאלתי את אמא שלי איפה הוא היא הוציאה תיבת תכשיטים וחיפשה בה ואני בינתיים הסתכלתי במלא תכשיטי זהב יפים שבחיים שלי לא ראיתי (בדיעבד התברר שאלו תכשיטים שקיבלתי מקרובי משפחה בתור ילדה קטנה ואמא שלי שמרה אותם) לפתע נתקלתי בשרשרת זהב עם תליון לב שחרוט עליו השם שלי ובצד השני של התליון חרוט שם המשפחה שלי שאלתי את אמא שלי ממי השרשרת ואיך זה שלא ידעתי עליה. אמא שלי סיפרה לי שסבתא שלי קנתה לי אותה (סבתא שלי הייתה גרה נורא רחוק ממני ולא הייתי רואה אותה הרבה)שמתי את השרשרת בתיבת התכשיטים שלי והמשכתי בחיי. כעבור 3 שנים סבתא שלי היקרה נפטרה, שחזרתי מהלוויה ענדתי את השרשרת ומאז לא הורדתי אותה. היא קרובה לליבי ותמיד מזכירה לי את סבתא. עד היום מלא נשים מחמיאות לי על השרשרת ושואלות מאיפה היא.

 התכשיט הכי יקר לליבי הוא שרשרת הזהב שקיבלתי מסבתא שלי. יום אחד נזכרתי בצמיד שקיבלתי בילדותי מדודה שלי ושאלתי את אמא שלי איפה הוא והיא פתחה תיבת תכשיטים וחיפשה אותו שם אני התחלתי להסתכל במלא תכשיטים יפים שבחיים שלי לא ראיתי (בדיעבד כולם היו תכשיטי זהב שלי שקיבלתי בתור ילדה קטנה ואמא שלי שמרה אותם) ולפתע נתקלתי בשרשרת זהב עם תליון לב שעליו חרוט השם שלי ובצד השני של התליון שם המשפחה שלי. שאלתי את אמא שלי מאיפה היא ואיך אני לא יודעת עליה והיא סיפרה לי שסבתא שלי קנתה לי אותה (סבתא שלי ז"ל הייתה גרה נורא רחוק ממני ולא הייתי רואה אותה הרבה) שמתי את השרשרת בתיבת התכשיטים שלי והמשכתי בחיי כרגיל עברו 3 שנים וסבתא שלי נפטרה שחזרתי מההלוויה שמתי עליי את השרשרת ומאז לא הורדתי. היא תמיד מזכירה לי אותה והיא קרובה לליבי. עד היום אנשים מחמיאים לי על השרשרת ושואלים אותי מאיפה היא.

 שרשרת של סבתי הבן אדם שהכי היה קרוב אליי בעולם , היא טיפלה בי מאז שנולדתי עד גיל 3 וכשהייתי בת 3 נפטרה עד היום אני זוכרת את המגע שלה וקולה ואת טוב ליבה . היא הייתה שומרת עליי וקונה לי מלא בגדים וסורגת לי מלא סוודרים מדהימים ! השנה בראש השנה סוף סוף הביאו לנו את התכשיטים שלה וחילקו בניהם קיבלתי שרשרת מהממת בזהב עם סוגר גדול וינטג שהיום בימינו עולה מלא כסף היא בעיקרון שרשרת גורמט קצרה ועבה דודה שלי שבעלת חנות תכשיטים אמרה שהיום היא מוכרת שרשרת כזאתי בחנות ושהדגם שלי זה וינטג נדיר ביותר ! אני לא מורידה אותה וככה אני מרגישה שהיא שומרת עליי למרות שהיא כבר לא איתי .. :\

 התכשיט שהכי קרוב ללבי הוא טבעת זהב שמורכבת משלושה חישורים משולבים זה בזה. סבתא שלי ז"ל שנפטרה מסרטןנתנה אותה לאמי ואמי נתנה אותה לי. אני בקושי הולכת איתה כי אני חוששת לאבד אותה אבל יום אחד אתן אותה לבתי.

התכשיט הכי קרוב ללבי היא טבעת זהב שמורכבת משלושה חישוקים משולבים זה בזה, סבתא שלי ז"ל שנפטרה מסרטן נתנה אותה לאמי ואמי נתנה אותה לי. אני בקושי הולכת איתה כי אני חוששת לאבד אותה, ואני יודעת שיום אחד אתן אותה לבתי. 

 התכשיט שהכי קרוב לליבי הוא
זוג צמידים מזהב שקיבלתי מסבתי לאחר מות סבי.
לסבי היה חלום להכין לי זוג צמידים מזהב ועל כן הוא חסך כסף
תקופה לא מעטה אבל לצערו הוא חולה והיה משותק ולפני שהוא איבד את
כושר הדיבור שלו גם הוא השביע את סבתי שתחיי שאם יקרה לו משהו הוא
מבקש ממנה שתבטיח לו שהיא תקנה לי את הצמידים שהוא חלם להביא לי אותן
בשבעה של סבי סבתי סיפרה על כך שזאת הייתה הבקשה האחרונה של סבי ובאמת לצערי סבי נפטר לפני 7 שנים לאחר השלושים סבתי קנתה לי זוג צמידים ובקשה ממני לא להסיר אותן מהיד ובאמת מי אותו היום אני לא מסירה אותן מהיד ואני מאמינה גם שאני נמצאת בצרה בזכות הצמידים סבי שומר עלי ודואג לי.

השרשרת הכי קרובה לליבי היא השרשרת זהב עם תליון של דולר והיא ממרוקו , היא מיוחדת מכיוון שהיא של דודתי (שלא הכרתי ) אחות של אבא שלי, היא נפטרה ממחלה שהיתה בת 23 , (אני כבר בת 35 ) כך שהשרשת הזו קיימת כבר למעלה מ- 40 שנה!
מה שבאמת מיוחד בסיפור הזה הוא שאני קיבלתי את כל התכשיטים של דודתי מכיוון שאני קרויה על שמה , את השרשרת אני מורידה רק שאני יוצאת לאירוע ועונדת שרשרת מגושמת שמתאימה לשמלת ערב… אחרת אין סיבה אחרת שהיא תרד מצווארי!

ביומלדתי ה-16 דודה שלי ז"ל הביאה לי שרשרת זהב עם תיליון של מגן דוד( מזהב ויהלומים) במתנה, בהתחלה לא ענדתי את השרשרת.. חודשיים אחרי שנתנה לי את השרשרת דודה שלי נפטרה, זה היה בלילה וברגע ששמעתי הדבר הראשון שעשיתי ממש כמו אינסטינקט היה פשוט ללכת לשידה ולענוד את השרשרת שקיבלתי ממנה, החזקתי את התליון כ"כ חזק וקרוב ללב ובכיתי. ענדתי אותה בערך שנה וחצי- היא לא ירדה לי מהצוואר (לא בבריכה/ בשינה/ באירועים בשום מצב..) מאז עבר הרבה זמן השרשרת ירדה ושרשראות אחרות תפסו את מקומה.. מדי פעם אני עונדת אותה זה נותן לי תחושה טובה כאילו היא עדיין נמצאת איתי ושומרת עלי..
שבת שלום:)

 שעון שקניתי בחנות יד שניה בלונדון. השעון מתאים להכל- גם ליום יום וגם לערב! מצד אחד הוא שיקי ואופנתי ומצד שני הוא וינטג'. אין מישהי שלא מחמיאה לי עליו! ועם המחמאות הרבות גדלה גם האהבה והערך אליו.

 לפני שנתיים בדיוק אבי היקר נכנס לבית חולים לעשות בדיקות. גילו לו את המחלה הארורה. לפני שהוא נכנס הוא ביקש ממני לשמור לו על השעון והצמיד זהב שלו. אני שמתי את הצמיד על היד שלי ואת השעון בתיק. כשהוא יצא הוא אמר לי שהצמיד ממש יפה עלי אבל שאני אלך להקטין אותו. צחקתי באותו הרגע כמובן מפני שהוא בסך הכל נכנס לעשות בדיקות ואפילו לא התחיל את הטיפולים שהיה אמור לעשות. אחרי שבוע וחצי בדיוק הוא נפטר. באופ פתאומי ומסעיר. אחרי כחודש הלכתי להקטין(מוזר שהוא אמר את זה אז)את הצמיד ומאז הוא עלי..כך אני מרגישה קרובה אליו וגאה לענוד את הצמיד הזה. אני חולה על תכשיטים עם נוכחות וגרנדויזים. כזה הוא הצמיד וכזה היה אבא שלי ז"ל. בעל נוכחות וענק מהחיים!

 בכל שנה הייתה סבתא שלי, זכרונה לברכה, נוסעת לעין-גדי כדי לרחוץ במעיינות החמים ולהקל על כאבי הברכיים שלה. כשהייתי בת שמונה היא חזרה מעין-גדי עם מתנה בשבילי, טבעת כסף פשוטה עם אבן עין-גדי אדומה קטנה.
מאז הטבעת הזו על אצבעי. עם השנים נפלה האבן ונשחק הסימן שהשאירה על הטבעת. עם השנים הלך והתרחב הפתח בקצותיה של הטבעת. התחתנתי, קיבלתי טבעות יפות ויקרות ממנה, אבל היא עדיין על אצבעי וככל שהדבר יהייה תלוי בי כך תישאר תמיד

 סבתא שלי הייתה חולת סרטן ולפני שהיא מתה היא אמרה לי שהיא מעניקה לי את כל התכשיטים שלה
דודה שלי גנבה את התכשיטים מביתה של סבתי כולל את התליון המדהים שסבתא שלי אמרה לי שהיא קיבלה מסבתא שלה ושמרה אותו בשבילי! כמו שאר התכשיטים מאז חלמתי עליו וידעתי שהוא צריך להיות שלי כי כך סבתא אמרה!
הלכתי ולקחתי אותו הוא עשוי מזהב וכסף ובתוכו תמונות של אמא שלי ושלי ושלה!
פניתי לבית משפט וקיבלתי את כל התכשיטים ומאותו הרגע לא הסרתי אותם מצאוורי!
והדודה נהרגה בתאונה שבוע לאחר מכן-אלוהים רואה הכול וזה היה העונש שלה

אנחנו 4 בנות ובן אחד, במשך החיים אמא שלי נתנה מתכשיטיה היקרים, הנוסטלגים שהגיעה איתם מלוב, המיוחדים שעולים הרבה כסף היום, מתנה לאחיותי, אחת קיבלה לדייט הראשון ואחת לחינה,ואחרי מותה הפתאומי,אני ואחותי השניה,נשארנו בחוסר ידע מה יהיה.

תמיד אמרו לי כשהתחתו אקבל אחד מהצמידים ליום הנישואין, אבל אני ידעתי שנישואין יקח זמן, וכל הזמן ניסתי לשכנע את אבי שיפתח את הקופסא ויוציא משם את הצמיד המיוחל, לקח הרבה הרבה זמן כדי שהדבר יקרה, אבל ליום ההולדת שלי לפני 4 שנים קיבלתי את הצמיד,זהב 24 קרט, כזה כמו של פעם, אבל ללא ספק של אמא שלי היקרה, הירושה שלה על היד שלי ובכל יום אני שמחה על ההחלטה לקבל אותו עכשיו ולא לחכות לניסים :)

חגית

 התכשיט הכי קרוב לליבי הוא תליון זהב עגול עם חורים שיוצרים סמיילי עוצם עיניים. את התליון קיבלה אמי מסבי ז"ל כשהייתה בת 17 והעבירה לי עם גיוסי לצבא. הסמיילי בתליון נראה כל כך שלו ורגוע ומשרה עלי שלווה ובנוסף, כמנהג תכשיטי הוינטג' הוא מאד ייחודי.

התכשיט שהכי קרוב לליבי הוא שרשרת זהב עם תליון בצורת לב..
שצד אחד של הלב בצבע כחול והשני אדום.
כחול ואדום , מסמן צבעים נגד עין הרע.
קיבלתי אותה מאמא שלי , שקיבלה אותה כמתנה הראשונה מאבא שלי כאשר הם היו חברים, (לפני 27 שנים).
אמא שלי נתנה לי אותה בבת המצווה, ומאז היא לא ירדה ממני פעם אחת,
בתקווה להעביר אותה לדורות הבאים :) 

  סבתי היקרה, עליה השלום, יצאה מחיי לפני כשנה.
את ההודעה המרה קיבלתי לאחר מבחן סיום הקורס בתקשורת המונים.
כשחזרתי לבית, לאחר כמה ימים שהתכנית שהשתתפתי בה תמה, חיכו לי זוג עגילי זהב עם שלוש אבנים. לא פגשתי בסבתי כחצי שנה והצטערתי על כך מאוד שגורלי לא האיר לי פנים בכדי שאוכל לבקרה בימיה האחרונים. העגילים האלו מזכירים לי נשכחות, ימים טובים שחלפו ולקחו איתם אישה טובה, ערכית. אין יפה מתכשיט משמעותי בעל ערך סנטימנטלי רב. אני מקווה להעביר לבנותיי את עגילים אלו ולספר להם על סבתי הנהדרת.

 אני לא מרבה בקניית תכשיטים,אני אוהבת טבעות אבל אסור לי לשים (מבחינת הדת), מותר לי לענוד שרשרת ואהבתי מאד את התכשיט של קותי שמחבר בין תכשיט לאהבה למוסיקה..זה בעיניי מאד מיוחד לענוד שרשרת שתעיד על מה אתה באמת אוהב, ואני אוהבת מוסיקה אז יצא בול.תודה

מדובר בשרשרת שאבא שלי קנה לאמא שלי ביום שבו נולדתי. מדובר בשרשרת זהב עם תליון מאוד מיוחד (בעצם מדובר בתליון כפול) של החברה למדליות. ובטח שהגיעה לאמא שלי מדליה- לאחר לידה מאוד קשה וארוכה (13 שעות!!) שבסופה הגחתי אני לאויר העולם. :)
בשנים האחרונות, אחרי שהחלפתי אינספור שרשראות, אמא שלי החליטה שהגיע הזמן להעביר אליי את השרשרת ומאז היא לא יורדת לי מהצוואר. מיותר לציין שהשרשרת, כמו כל פריטי הוינטאג', עדיין אופנתית ביותר!! 

התכשיט שהכי קרוב לליבי הוא ללא ספק טבעת הנישואין שלי. תמיד ידעתי שבכול טירוף ההכנות לקראת החתונה שלנו יש דבר אחד שלא אתפשר עליו ואבחר אותו בנחת ועם הרבה מחשבה. אחרי חיפושים רבים בחנויות המוכרות החלטתי שהדגמים המוצעים, יפים ככל שהיו, פשוט לא מדברים אליי ואני רוצה להיות מעורבת בתהליך ההכנה יחד עם מעצב/ת שאליו/ה אתחבר. התוצאה היא שלוש טבעות זהב דקיקות שכל אחת מהן מסמלת מעגל חיים שונה. הטבעת הראשונה מסמלת את החיבור שלי עם משפחתי הקרובה. הטבעת השניה מסמלת את הקשר שלי עם עצמי והטבעת השלישית איתה התקדשתי מסמלת את הקשר והחיבור ביני לבין בעלי. ככה, כשאני מסתכלת על האצבע אני תמיד זוכרת את האנשים הקרובים אליי ואת החיבור שלי אליהם.

 התכשיט הקרוב ביותר לליבי הוא טבעת האירוסין שלי. מדובר בטבעת מזהב לבן עם יהלום סוליטר, שעיצב מעצב לפי בקשות של בעלי ואמא שלו, שלצערי נפטרה מאז. אמו של בעלי היתה בעלת חוש אופנה משובח וייחודי, והטבעת שעוצבה בהשראתה אהובה עליי מאד. כשאני עונדת אותה מדי בוקר היא מזכירה לי גם את אהבתו של בעלי וגם את זיכרונה היקר. לפעמים אני אפילו מרגישה שהיא שומרת עליי באמצעות הטבעת…

 כאשר הייתי בת 11 וחצי אימי נפטרה, ובגיל 16 האבא החורג שלי הביא לי חלק מהתכשיטים שלה, ושמה מצאתי טבעת פשוטה מזהב לבן טבעת כל כך פשוטה שזה מוזר בלי אבנים ובלי, קישוטים ופשוט התאהבתי בטבעת הזו. ומאותו היום אני עונדת את הטבעת הזו כול הזמן ומרגישה שאמא שלי איתי

 השרשרת זהב שלי שקיבלתי אותה לפני שנה וחצי ליום הולדת 23 מחברות שלי, זאת השרשרת זהב הראשונה שלי ומקווה שלא האחרונה ומאז לא הורדתי אותה חוץ פעם אחת שהייתי מאושפזת בבית חולים.

ביום החתונה של אימי היא קיבלה מסבתא של אבא שלי צמיד זהב ובצידו הפנימי היה חרוט "מסבתא לאה" הצמיד היה חלק בלתי נפרד מאמא שלי, היא ענדה אותו תמיד!
אחרי 15 שנה של נישואים הורי החליטו להתגרש, אמא המשיכה לענוד את הצמיד למשך כמה שנים ואז היא החליטה להעביר אותו אלי, היא הרגישה שהתכשיטים שקיבלה מהמשפחה של אבא חוסמים אותה מלהמשיך הלאה,
היא נתנה לי את הצמיד ואמרה לי שאת הצמיד היא קיבלה ביום חתונתה ואולי הצמיד יהיה סגולה בשבילי להתחתן.. באותה תקופה נפרדתי מהבן זוג שלי והייתי בדיכאון ושבורת לב ולא התייחסתי, לקחתי את הצמיד וענדתי אותו, באותו שבוע אני ובן זוגי חזרנו והיום אנחנו נשואים באושר רב:) אז אולי זה סתם סיפור, צירוף מקרים, מיסטיקה בגרוש… אבל אני אוהבת אותו:) והצמיד לא יורד לי מהיד…