זוג כרטיסים לתצוגת הגמר של שנקר במתנה

ספר/י לנו מה תמיד חלמת להיות ואולי תזכה/י בזוג כרטיסים לתצוגת הגמר הנוצצת של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר

מאת  | ‏ 29 יוני 2012

מתוך תצוגת הגמר של שנקר, מחזור 2011 | צילום: קובי בכר

שווי הפרס: 360 ש"ח

בכל יום שישי נחלק מתנה לגולשים מלאי הסטייל של FF. השבוע תוכלו לזכות בשני כרטיסים לתצוגת הגמר השנתית והנוצצת של בוגרי המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, בנוכחות מוזמני ה-V.I.P, שתיערך ביום שני הקרוב, ה-2 ביולי. כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מהו המקצוע/ העיסוק עליו אתם חולמים. התשובה המקורית והמעניינת ביותר תזכה את הכותב/ת בזוג כרטיסים במתנה.

* הזוכה ייבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 1.7.12, בשעה 12:00
* בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
* מחיר כרטיס: 180 ש"ח. לרכישה: 03-6110161 / development@shenkar.ac.il

תצוגת הגמר של הסטודנטים במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר היא חגיגה אמיתית לחובבי האופנה. רגע לפני שהם יוצאים אל העולם הגדול, מגיעים המעצבים של המחר אל קו סיום לימודיהם עם קולקציות פנטסטיות מלאות דמיון ותעוזה.

שנקר מעניק לקהל הרחב אפשרות לרכוש כרטיסים לתצוגה, שתיערך ביום שני, 2.7.2012 באולם "סטואה" בגעש, בשני מחזורים, ב-18:00 וב-21:00. מחיר כרטיס: 180 ש"ח | לרכישה: 03-6110161 / development@shenkar.ac.il

הזוכה בשמלה של אווה מנדלבאום משבוע שעבר היא כרמית שסיפרה לנו למי היתה רוצה להעניק את המתנה:
"אמא שלי. האחת והיחידה. לא רק בגלל שהיא אמא מדהימה. אמא שלי סבלה כל חייה מעודף משקל. הטיפול בבית ובילדים גרמו לה להזניח את העניין ועוד ועוד. עד כלפני שנה וחצי היא שקלה 120 קילו! בבוקר בהיר אחד (אחרי מחשבה של שנים בעניין) היא החליטה לעשות שינוי. בעזרת אנשי מקצוע נכונים היא סיגלה לעצמה אורח חיים בריא שכולל ארוחות מסודרות וספורט (הרבה ספורט…), אבל כיום היא שוקלת 60 קילו ונראית מדהים. תמיד היא הייתה יפה, ועכשיו היא גם במשקל נכון. מאז השינוי, היא התחילה להתלבש יפה ולהשקיע בעצמה. אני חושבת שבשמלה הזאת היא תוכל להשוויץ בגוף "החדש" שלה. 'עונת האירועים' קרבה, ואמא שלי תשמח לקבל שלל מחמאות, על השמלה בוודאי ועל הגוף בעיקר. מגיע לה!"

השאירו תגובה

 

  •  אני לא בטוחה שאהיה מעצבת אופנה, אבל מאז שאני זוכרת את עצמי , תמיד היה לי את הדחף ליצור.
    כשיש צורך בציור, כשלאחת מהבנות בלהקת הבלט נקרע בגד הגוף, או כשסתם מתחשק למישהי צמה- תמיד מוצאים את הדרך אליי.
    אני עוסקת בכל תחומי היצירה, מעצבת ומפסלת תכשיטים מקוריים, תופרת ומשדרגת בגדים ומציירת פורטרטים וסקיצות .
    אני מרגישה כאילו תחום היצירה קורא לי, כמעט שאין מקום שבו אני לא מוצאת השראה.
    בהתאם לכך, סגנון הלבוש שלי הוא ייחודי, והחברות תמיד מבקשות ממני להיות היועצת שלהן כאשר יוצאים לשופינג )
    אני מניחה שכשזה זה פשוט אי אפשר להתחמק מזה, ואני בחרתי להתחבר לתחום העיצוב והיצירה בשמחה .

    מאת: גל |‏ 1 ביולי 2012 | 16:34
  • העבודה שאני חולמת עליה היא סטודיו בחצר הבית שבו אבנה, אנסר ואצור שמסביבי מתרוצצים ילדיי ועושים נפלאות מהשאריות. וחוץ מזה אני עובדת בשנקר אז נראה לי מגיע לי כרטיס, לא?!

    מאת: ענבל |‏ 1 ביולי 2012 | 11:37
  •  לא ממזמן התחלתי לראות סדרה שקשורה לעיצוב בניו יורק (FASHION KING)וממש התלהבתי מזה..אחותי תמיד אהבה עיצוב וכל מה הקשור לזה ואני לא כל כך עד שהבנתי כמה גדול ומדהים העסק הזה..אז חשבתי על כמה זמן והחלום שלי היה להיות מנהלת עסקים והיום אמרתי לעצמי אני יוכל לשלב בין השניים! החלום שלי זה להיות מעצבת עם בגדים באמת מיוחדים ולא בשביל הפרסום אלא באמת כי הFASHION הוא דבר חשוב.לאחר כמה זמן לפתוח ממש חנויות מסביב לעולם ..ולנהל את העסק עם דרום קוריאה!

    מאת: דניאלה |‏ 1 ביולי 2012 | 09:08
  •  האמת היא, שיש לי מלא תחומי עניין. אני בטוחה שאני רוצה לעסוק במשהו שקשור באומנות – שאני אוכל לבטא את עצמי, לממש את היצירתיות, ליצור דברים מלהיבים. משהו שתהיה לי תשוקה אליו, שלא יימאס לי ממנו, שאני אהנה לעשות אותו. אני אהיה אולי מעצבת גרפית. או אולי צלמת אופנה. אולי אהיה מעצבת בגדים… אני באמת עוד לא יודעת. יש לי עוד קצת זמן לחשוב על זה, אבל בינתיים אני ממשיכה להתעניין, לרכוש ידע, לקבל השראה, ליצור. כל הזמן. ואופנה מרגשת אותי בכל מובן שהוא. אני רואה משהו מתוחכם כזה, משהו חדש שאף אחד עוד לא חשב עליו, ומחייכת לעצמי, כי זה כלכך נפלא. אני פשוט אוהבת את הדרך שבה אתה יכול לבטא את עצמך, את הרגשות, הרעיונות, הדעות ומצב הרוח שלך, דרך הבגדים. זו אומנות לשמה. אני עוד לא יודעת באיזה מסלול אבחר, אבל אני שואפת ללמוד בשנקר בעתיד, ואני אשמח כלכך אם יהיה לי הכבוד לצפות בתצוגת הבוגרים. להסתכל בעיניים נוצצות, כשהצמרמורת הזו, הריגוש הזה, עובר בכל גופי. ומי יודע, אולי (והלוואי) בעתיד מישהו אחר יסתכל ככה על יצירות שלי.

    מאת: טל |‏ 1 ביולי 2012 | 02:35
  • החלום שלי הוא די פשוט משהו שריציתי לעסוק בו תמיד.מדע,זה תמיד עניין אותי ומשך אותי,חלמתי להיות מדענית כזאת שעומדת במעבדה עם מבחונות בחלוק לבן,ואחרי שראיתי את דן שכטמן מקבל את פרס נובל קיבלתי מוטיבציה להשקיע יותר בתחום ולהביא גאווה לישראל, אני חולמת ורוצה לעסוק במדע כשאהיה גדולה ,אני פשוט אוהבת כימיה ביולוגיה זה ממש מעניין ומרתק ומסקרן.אני רוצה להיות מדענית חשובה שבאמת תביא תועלת וחידושים לעולם המדע..ומשהו שהוא אולי באמת בגדר חלום להמציא תרופה אמיתית ויעילה לסרטן…!

    מאת: מיכל |‏ 1 ביולי 2012 | 01:06
  •  

    מאת: רותי |‏ 30 ביוני 2012 | 23:42
  •  החלום שלי הוא להצליח לעשות ולשנות משהו במדינה הזו,
    משהו שיצליח לעורר שינוי- שילטוני, חברתי, כלכלי…
    אני משרתת בצבא ו״זוכה״ לראות הרבה מאוד דברים
    שהייתי בוחרת לעשות אחרת לחלוטין.
    אני רוצה ללמוד לימודי מזרח תיכון, מדעי המדינה, פילוסופיה- דברים שיקדמו אותי לעבר
    מטרת העל שלי והיא עשייה למען ויצירת שינוי אמיתי.
    הלואי ואגדל ואצליח להגשים ולו במעט ממה שתמיד חלמתי.
    שיגיע יום ויהיה שליט ישר וצדק חברתי ותקציבי רווחה הולמים…
    אאחל שכולנו נצעד לעבר עולם טוב יותר ששואף לצדק אהבה ושלום. עם קולות הקיץ שמביא איתו
    רוחות חמות וטובות.

    מאת: רותי |‏ 30 ביוני 2012 | 23:42
  • מאז שאני קטנה תמיד אהבתי לעשות הכל ..ציירתי ממש טוב דגמים של תלבושות ואפילו ציירתי דברים אומנותיים..רקדתי עד כיתה ו' ונחשבתי לאחת הבנות הכי מוצלחות בריקוד בשכבה שלי.בכיתה ה' המורה למחול קראה לי שאני ארקוד עם כיתות ו' לסיום השנה שלהם..שרתי בתחרות בעיר שלי וניחשבתי לטובה בעיני זה שהנחה את הקבוצת שירה שניפתחה בקניון.הייתי כזאת שמקשיבה כזאת שהיתה פריקית כזאת שהיתה קרובה לבנים כזאת שהיתה רחוקה מהם כזאת שהיתה הכל בתחום החברתי.בשנה האחרונה הספקתי לקרוא מעל 100 ספרים ובו בזמן גם כתבתי סיפרונים קטנים.רציתי להיות עורכת דין לצדק ורציתי להיות סופרת.המורה לספרות אמרה שאני נורא טובה בזה..הייתי שחקנית תאטרון בהצגה של העיר שלנו משו קטן אבל בכל זאת.הייתי הכל מהכל תמיד הייתי גם כזאת של מספרים וצורות ומדידות וסירטוטים.אני נורא רוצה לזכות בפרס הזה כי בחיים לא זכיתי באמת בפרס..רציתי ואני עדיין רוצה להיות או פסיכולוגית או שחקנית וזה מה שאני הולכת ללמוד בכיתה י' השנה וזה מה שאלמד באונסרסיטה.תודה שקראתם ומקווה שאוכל לקבל את הפרס.תודה

    מאת: הדס |‏ 30 ביוני 2012 | 23:17
  •  המקצוע עליו אני חולמת הוא ללא ספק עיצוב אופנה, אני לא יודעת בדיוק איך זה יראה כלומר אם אני אתעסק בעיצוב שמלות כלה וערב, אפתח סלון כלות, אולי חנות, אולי סטודיו, אולי מעצבת בחו"ל, אולי משהו יותר פשוט כמו תופרת, אבל ללא ספק אני יודעת ובטוחה בכך שאני אתעסק בעיצוב, באומנות ,אומנות של הבגדיים, כרגע אני לומדת תפירה ומשקיעה בבגרויות שלי ומציירת מגיל 6 ומפתחת את הבלוג שלי. אני יודעת שלזה נועדתי, להתעסק באומנות ובמיוחד בעיצוב אופנה זה כל כך ברור לי שזה היעוד שלי כי אני פשוט חייה ונושמת את זה אמא שלי תופרת ותופרת לנו את כל שמלות הערב שלנו לכל אירוע משפחתי, אבא שלי מתעסק בעיצוב פנים אחותי מתעסקת בתולדות אומנות ולכן ברור לי שזה היעוד שלי , זה החלום שלי ואני אעשה הכל כדי להשיג אותו.

    מאת: אביטל |‏ 30 ביוני 2012 | 22:34
  • לא, החלום שלי הוא לא להיות מעצבת אופנה. הוא היה פעם. אבל רק אחרי שהבנתי שלהיות רקדנית… טוב, אמרו לי שזו לא באמת אופציה. אז עברתי בין אדריכלות, לעיצוב אופנה, לעיצוב טקסטיל, לפיזיקאית. אפילו רופאה חלמתי להיות פעם.
    אבל תמיד רציתי להיות רקדנית. אני רוקדת מגיל 4, וזה היה החלום שלי כילדה קטנה. אחר כך הבנתי שזה לא יכול לקרות.
    ואז חשבתי, למה לא בעצם?
    אז חזרתי לחלום הלא מציאותי שלי. אני רוצה לרקוד, ולא כתחביב, אני רוצה לרקוד כי זה מה שאני אוהבת לעשות וכי אין לי שום סיבה לא לנסות. מקסימום אני אכשל. לפחות אני אדע שניסיתי.

    מאת: יעל |‏ 30 ביוני 2012 | 20:07
  • תמיד התלבטתי בין הרבה תחומים כשזה הגיע לשאלה של מי ארצה להיות, אני לא יכולה להגיד שיש לי כבר תשובה ממשית כי אני עדין בת 19 ,מה שאני כן יודעת זה שיש בי תשוקה עזה לכל מה שקשור לעיצוב ובניה, אם הייתי יכולה הייתי מעצבת כל היום,בונה פרויקטים חדשים וממציאה דברים שאיש מעולם לא ציפה לראות! אני אוהבת להפתיע עם העיצובים שלי ואני נהנת מכל פעילות יצירתית, אם זה רישומי אופנה מקורים או בגדים ישנים שגזרתי,צבעתי ועיצבתי מחדש,עיצוב החדר שלי,ריקוד,ציור, כתיבה, פיסול, ואפילו בישול.
    התכונות שללא ספק מה מאפיינות אותי הן יצירתיות, תשוקה וכישרונות אמנותיים לכןגם כל פעילות מעיצוב קולקציה שלמה של בגדים ועד עיצוב האוכל על הצלחת יכול לגרום לי לאושר רב. תמיד היה בי את הצד הביישן והעיצוב מוציא ממני את היצירתיות והפנימיות שלי יותר מכל דבר אחר וזוהי דרך מקורית לביטוי עצמי לכן אני יודעת שזה הכיוון שלי בחיים וללא ספק מה שיגרום לי להיות מאושרת.

    מאת: אילונה |‏ 30 ביוני 2012 | 15:39
  • אז כן, כמו רבים אחרים, המקצוע החלומי שלי הוא בתחום העיצוב. אבל לא, בשונה מכולם, זה לא עיצוב אופנה, או עיצוב רהיטים, ואפילו לא עיצוב גופי תאורה. למעשה, זה מקצוע שאני דבקה בו בתור חלום מאז כיתה ג'- וקודמו בעניין, אם תהיתם, הוא כמובן "להיות נסיכה". אז….החלום שלי הוא להיות מעצבת מכוניות. כן כן! מעצבת מ-כ-ו-נ-י-ו-ת. למעשה החלום הזה אפילו מתקשר לשנקר! בהתחלה זה היה "סתם" חלום. כי ראיתי מכונית, והיא הייתה יפה, ורציתי לעשות דברים יפים. ואז, בסוף כיתה ו', קראתי ראיון עם מנהל מחלקת העיצוב בשנקר (כיום)- אלכס פדואה. אחרי אותה הכתבה ממש הוקסמתי. הייתי משוכנעת. התאהבתי ברעיון, במטרה, במקצוע, בחלום. פדואה, אגב, היה לאחד משלושת מעצבי המכוניות היחידים שהיו בישראל. אי-פעם. וכלום גברים, והם רק 3. מ7 מיליון. אז הסיכויים? קטנים. לא הייתה אף אישה ישראלית שהצליחה במשימה. אבל אתם יודעים מה? תמיד יש פעם ראשונה. ואני מתכוונת להיות הראשונה.

    מאת: מיכל |‏ 30 ביוני 2012 | 15:21
  •  החלום שלי הוא להיות מאיירת אופנה!
    התחלתי לאייר אופנה מגיל 9 כאשר אחותי הגדולה התחתנה והבית היה התמלא בקטלוגים לשמלות כלה, חשבתי לעצמי שזה יהיה נחמד להעתיק את השמלות ומאז התמכרתי התחלתי לאייר אופנה באופן קבוע כאשר אני מסתובבת עם ספר סקיצות ועט תמיד בתיק! היום אני בת 18 יש לי למעלה מ 30 ספרי סקיצות,,, אני מכורה לאופנה ! ואף קיבלתי כמה תגובות מרשימות לאיורים שלי, נפגשתי עם אומנים רבים שהתלהבו מהאיורים שלי, והשנה שסיימתי את התיכון ואת מגמת האומנות שלי פרויקט הגמר שלי עסק באיור אופנה עם שלוב של אופנת רחוב קיבלתי בבגרות 100 והעבודה שלי נבחרה ליצג את בית הספר בתערוכה הארצית, אני יושבת שעות מול fashion TV ומאיירת את תצוגות האופנה, ונהננת מאוד מהאתר המקסים שלכם שנותן לי המון השראה. כמובן שלא הכל בא בקלות מרוב ההתעסקות שלי בציור יש לי דלקות בגידים בידיים, אבל אני מוכנה לסבול בשביל להמשיך לצייר! בקיצור אני חולמת להיות מאיירת אופנה/ מעצבת. ואני מקווה שיום יבוא וזה יתגשם!  

    מאת: יעל |‏ 30 ביוני 2012 | 14:22
  •  החלום הגדול ביותר שלי , שלמען האמת התחיל לצוץ לי בלב רק בשנה האחרונה הוא להיות ציירת . נראה לי כל כך מיוחד ליצור ציוריים שמבטאים כל כך הרבה רגש בעזרת מכחול וכמה צבעים.. הלוואי והייתי יודעת לבטא את הרגשות שלי דרך דף נייר ולתת במה לכל החלומות שלי בעזרת מכחול וכמה צבעים
    ציירים תמיד נראו לי אנשים מיוחדים יצירתיים ובעלי דמיון כל כך מפותח שמאפשר להם לצייר ציור עם כל כך הרבה פרשנויות שכל אדם מפרש לעצמו..ויתכן שהצייר בכלל רצה להביע משהו אחר
    ממש כמו זמר או סופר דרך הציור ניתן להגיע לעולמות רחוקים ודמיוניים שהרק הצד הנסתר והסמוי של מוחנו יודע את פרושו . זו פשוט אומנות !

    מאת: שיר |‏ 30 ביוני 2012 | 14:13
  •  החלום שלי הוא להיות מעצבת אופנה .. אבל לא כזו שבסוף לימודיה פותחת חנות אפרורית וקטנה בקצה העיר , אלא להיות אחת כזו ששמה הולך לפניה – לפחות בתחום האופנה.
    אני חולמת אופנה מגיל 12 , כבר 4 וחצי שנים . תמיד היה לי כ"כ ברור מה אני הולכת לעשות בחיים, אף פעם לא היססתי בקשר לזה . כל שנה אני מרגישה שאני מתקרבת ומתקרבת יותר אל החלום…אם זה להירשם למגמת העיצוב בבית הספר שלי , אם זה להשתמש בכל כוח הרצון שיש לי ולהוציא לא פחות מ 100 בבגרויות כדי לקבל מלגה , כי בואו נאמר שכסף במשפחה שלנו אף פעם לא היה הצד החזק ובטח לא גדל על העצים , אבל זה לא מה שיעצור אותי מלחלום בגדול ולבנות את עצמי מ 0 . אני עובדת קשה תוך כדי לימודים כדי לקנות לעצמי מכונת תפירה ולהתחיל את חלומי .
    בעיניי אופנה – זה לא רק בגדים , זוהי דרך מאוד נוחה ומאוד מעניינת ומאתגרת להביע את הנפש שלך, את ההשפעות ואת הרגשות שלך..זו בעצם אומנות. את כל הדברים הקשים והמרגשים שאני עוברת אני מכניסה בדיוק למקום הזה .
    המקצוע הזה באיזשהו אופן בחר בי .
    תמיד ידעתי ששנקר הוא בית הספר מספר 1 בארץ ללימודי אופנה ובין ה 20 הכי טובים בעולם ואם תסתכלו בהיסטוריית המחשב שלי , בשנה האחרונה כמות הפעמים שהקלדתי את השם "שנקר" בגוגל, היא בלתי נתפסת , כך שאני אפילו לא יכולה לתאר לכם מה יעשה לי לזכות בפרס כזה
    תודה על הזמן שהשקעתם בקריאה (:

    מאת: אלינור |‏ 30 ביוני 2012 | 13:20
  •  

    מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 30 ביוני 2012 | 13:03
  •  חלומות לעיתים נשארים בגדר חלום ולכן אני מרשה לעצמי לחלום הכי רחוק שרק אפשר ואם תשאלו אותי מה הכי הייתי רוצה להיות זה
    עורכת ווג צרפת, להיות זאת שהמגזין החזק ביותר בעולם האפנה יוצא מידיה, זאת שמכתיבה ולהיות דמות משפיעה, חזקה וקובעת בעולם האופנה הסופר שיקי ומלא האלגנטיות הזה.
    כמובן שכיאה למכורת אפנה יש לי אוסף לא מבוטל של מגזיני ווג ואני עוקבת בשקיקה אחר כל מהדורה חדשה שיוצאת.
    כמובן שאם יוצע לי להיות עורכת ווג במדינה אחרת לא אסרב להצעה…;)

    מאת: רותם |‏ 30 ביוני 2012 | 12:53
  • ידוע כבר לכולנו שבנות עסוקות הרבה בלבחון – לבחון בנים כמובן ,אבל בואו נודה בזה- אנחנו שופטות בנות בחומרה רבה בהרבה !
    תמיד אופנה עניינה אותי ולכן מוקד הבחינה שאני מעמידה בפני בנות הוא הלוק – הבגדים , התיק , נעליים , תכשיטים , לק והשילוב של כל אלו ביחד .
    בנות ישראל היקרות , לצערי הרב מצבנו בעולם לא טוב ! ומספרם המוגזם של מקרי הזעזוע האופנתיים שמתרחשים מדי יום (ואפילו בתל אביב) עולה ועולה כמספר זוגות הנעליים שלי (: הרבה פעמים יוצא לי לשאול את עצמי : "למה ? למה לבשת את השמלה הירוקה הקצרה מדי עם הנעליים הורודות מנצנצות והאיפור המוגזם שאין דברים כאלה ? למה ? " " אוקיי אז יש טרנדים , אבל למה לשלב את כולם ביחד באותו היום ?! "
    תהיות כאלה ודומות גרמו לי להבין שאני חייבת לעסוק באופנה.(למרות שכרגע אני לומדת משהו שבכלל לא קשור ) .
    אני לא אומרת שאני המתלבשת הטובה בעולם אבל יש דברים לדעתי שכל בחורה חייבת לדעת על אופנה. החלום שלי הוא להפיץ את הידע שלי באופנה (והידע שאולי עוד ארכוש) לכל בנות ישראל וגם לאזורים הפחות "מתוקשרים אופנתית" , לעסוק באופנה ולהעלות את המודעות שלה בארץ , ואולי יום אחד להיות אנה וינטור/דלו רוסו הבאה .

    מאת: שי |‏ 30 ביוני 2012 | 12:48
  •  איור אופנה היא הדרך שלי להביע את אהבתי לאופנה אני אוהבת להמציא דגמים חדשים ולאייר את הבגדים שאני בדיוק רוצה.
    אני פריקית של ספרי איור אופנה אני מזמינה כול פעם מחדש ספרים מהאינטרנט לאחרונה הקמתי בלוג של איור אופנה .lidorm.blogsot. Co.ilמשם אני מקווה רק להתפתח אני חולמת ללמוד במרגוני במילאנו ולבינתיים לומדת איטלקית.. מקווה שאזכה לראות את התצוגה אם כישרונות חדשים .
    לידור.

    מאת: לידור מלכא |‏ 30 ביוני 2012 | 12:44
  •  החלום שלי הוא להיות פעם אחת בתצוגת אופנה. והחלום שלי לשבוע הקרוב הוא להיות בתצוגת אופנה של שנקר:)
    את שאר החלומות התחלתי כבר להגשים לבד, מי שרוצה לעקוב אחרי המסע מוזמנת ל – http://thehomeblues.blogspot.co.il/. זה בלוג תפירה, אופנה ווינטאז' ישראלי, צעיר ומסביר פנים.

    מאת: מילנושקה |‏ 30 ביוני 2012 | 12:29
  •  

    מאת: שי |‏ 30 ביוני 2012 | 12:24
  • אתחיל מזה ולא אתבייש לספר…שאני אשה באמצע החיים, חד הורית שלצערי בגלל התגלגלות החיים שלקחו אותי למקומות אחרים לא יכולתי להגשים את אהבתי כמעצבת אופנה…בצעירותי עוד כילדה תמיד רציתי להיות מעצבת אופנה, לאחר הצבא לקחתי בשנקר קורסים בעצוב אופנב, תדמיתנות ועסקתי כמעצבת נעלי ילדים כשמונה שנים, עקב גירושי לפני 16 שנה נאלצתי להפסיק לעבוד בעיצוב ומצאתי עבודה קבועה בתחום אחר בכלל בגלל הפרנסה, כיום בתי גדלה ורוצה לחזור לאהבתי הישנה, כל הידע שרכשתי פלוס נסיון החיים לדעתי יכולים רק לעזור בודקת בעת האחרונה בתי ספר לסטיילינג גם שנקר ברשימת הבדיקות שלי וכבר בדקתי כמה אופציות כך שאני מאד מאד מאד מקווה שאוכל להגשים את חלומי למרות גילי מזה שנים ארוכות ולעבוד בתחום האופנה שכל כך קרוה לליבי כפרילנס במגזני אופנה, בתצוגות אופנה, בטלויזיה כסטייליסטית ובכלל אם תוכלו לעזור לי ואם אקבל כרטיס תהיה לי שמחה גדולה בלב ואור בקצה המנהרה…..

    מאת: אור |‏ 30 ביוני 2012 | 12:01
  •  אני אוהבת אומנות, כל אומנות שהיא אם זה מתחיל בסטיילינג ממשיך לאיפור לציור לשירה למשחק ולעמידה מול המצלמה. ברור לי שאת אחד הדברים האלה אני ארצה לעשות בחיי כי זה העולם שהכי מושך אותי, אומנם עדיין לא גיבשתי דעה סופית אבל נראה לי שאני נוטה לאהוב להיות במרכז העיניינים על הבמה, לפני מספר שבועות חתמתי על חוזה דוגמנות אז נראה לי שהתשוקה הגדולה שלי נוטה לתחום הזה, אם תינתן לי האפשרות להיות בתצוגת הגמר של שנקר זה יהיה סוג של חלום שהתגשם כי אני אהיה כל כך קרובה למקום הזה שאני מקווה להגיע אליו בעוד מספר שני או כמה שיותר מהר.

    מאת: קים |‏ 30 ביוני 2012 | 11:56
  •  האמת שמה שאני הכי רוצה לעשות זה להיות סטייליסטית, מאלו שאחראיות לכל הנוגע לסיגנון ולסטיילינג בהפקות אפנה שרואים בעיתונים ובתצוגות. באופן כזה אשלב את הנגיעות האישיות שלי וגם אוכל לשתף אנשים אחרים ואולי גם לתת השראה. נראה לי שזה המקצוע הכי מתאים לי כי תמיד אהבתי אפנה וככה אוכל גם לבטא את עצמי לא רק באיך שאני מתלבשת אלא גם באיך שאני מלבישה אחרים. זה בעצם יהיה החוט המקשר בין העולם הפנימי שלי לבין העולם האמיתי.

    מאת: רות |‏ 30 ביוני 2012 | 11:45
  •  החלום שלי הוא להתחבר לעצמי לפחות ב90 אחוז, היכן שגם הדבר שהוא לא הכי "מושלם" יהיה מושלם בשבילי- כמה חתיכות מעולמות שונים שמתנקזים לאותו מקום מוזר אחד. החלום שלי זה להגיע לשם, למצוא את אותו סיפור, שיר, מנגינה, בגד, ציור, שמאגדים את כל העולמות שבי יחד. זה בערך כמו יצירה אוונגרדית שמשלבת מסתורין, אפלה ותמימות גם יחד, ממש כמו בתאטרון. אופנה היא דבר נהדר, יש בה המון זרמים. עוד יותר נפלאה היא ההתנגשות בין מספר עולמות בבגד אחד, אבל לא התנגשות שזורעת הרס, אלא התנגשות שיוצרת משהו חדש שמתמזג באופן נפלא. לכן אני רוצה למצוא את המקום הזה, בין אם הוא ממשי ובין אם לא, שבו אוכל למצוא את הטירוף והשלווה וגם יחד כדי ליצור משהו חדש ולהעביר אותו הלאה.

    מאת: אן |‏ 30 ביוני 2012 | 07:33
  •  החלום שלי הוא להיות מדריכת צניחה חופשית. מאז שאני זוכרת את עצמי, המשאלה הכי גדולה שלי הייתה לעוף. וכשגדלתי קצת, גיליתי את עולם הצניחה החופשית וישר חקרתי עליו ככל שיכולתי. ספרתי את השנים והימים עד שאהיה מספיק גדולה בשביל לצנוח. כמה חודשים לפני גיל 12, כבר התקשרנו למקום שבו צונחים והזמנו לי צניחה, ליום הראשון בו אהיה בת 12, הגיל המינימלי שבו מותר לצנוח. אז צנחתי, והייתי פשוט מאושרת, האנשים שם היו כל כך נחמדים והייתה אווירה כזאת טובה, אני ממש מקווה שאוכל במשך כל חיי (כמעט) להיות באוויר, ההרגשה הכי טובה בעולם והחוויה הכי מדהימה שיש!

    מאת: מיקה |‏ 30 ביוני 2012 | 02:11
  •  מאז גיל ארבע אני לא מפסיקה לעצב בגדים, הייתי עושה ממפות, מפיות וחיתולים שמלות וחצאיות. כשגדלתי התחלתי להתענין באופני ובמעצבים.
    השמלה הראשונה שגרמה לי להתאהב הייתה שמלה לבנה עם פרחים אדומים של אוסקר דה לה רנטה, הדפסתי תמונה שלה ועד היום היא בארנק שלי.
    כל שמלה שאני רואה על מסלול עושה לי מין צביטה של השראה בלב, והבנתי שהחלום שלי הוא שכשאני אהיה גדולה אנשים יחכו ערים כל הלילה כדי לראות תצוגת אופנה שלי, כמו שאני מחכה. ושאנשים יחלמו לעורר השראה באנשים אחרים, כמו שהבגדים שלי מעוררים השראה בהם.
    אני עכשיו בכיתה ט' וכבר קבעתי עם החברה הכי טובה שלי שנלמד ביחד בשנקר ללמוד עיצוב אופנה, לפני שבועיים נכנסתי לאתר שלהם וישר התקשרתי אליה ואמרתי לה-תקשיבי, זה מושלם.
    הייתי מאוד רוצה להיות בתצוגת אופנה כדי לראות איך הדברין קורים באמת, ולא רק מתמונות וסרטונים. אני גם מאוד רוצה שזו תהיה תצוגת האופנה הראשונה שאלך אליה כדי שכשאני אציג שם את העיצובים שלי זו תהיה סגירת מעגל ומקפצה לחיי העיצוב.

    מאת: שחר |‏ 30 ביוני 2012 | 00:06
  •  כמו כולן כאן גם החלום שלי הוא להיות מעצבת אופנה..ההבדל הוא שאני רק בת 15. אני אולי לא התחלתי לסרטט סקיצות מגיל קטן..להפך הייתי מתלבשת בגזרות רחבות שלא מתאימות לגוף שלי…קצת כמו בן לפעמים. כשאני מסתכלת על מה שלבשתי לפני שנתייים אני לא מבינה איך לבשתי את זה. היום הההבדל הוא עצום. רק בשנתיים האחרונות הבנתי שעיצוב אופנה זה מה שאני אוהבת ורוצה בחיים. מאז אני צופה בתצוגות אופנה, ובתוכניות כמו פרויקט מסלול כל יום, ונכנסת ל FF כמובן :) החלום שלי הוא להיות מעצבת אופנה מצליחה, אבל שלא רק נשים שיש להם מליוני שקלים יוכלו לקנות את הבגדים שלי, גם אוכלוסיה רגילה ולא עשירה תוכל ללבוש אותם. קשה לי מאוד לראות בנות..בעיקר בגילי.. שמתלבשות לא בהתאם לגזרה שלהם…גם לבית הספר אני חייבת לשלב אקססורי , בלעדיו המראה נראה לי משעמם. יש אנשים שרואים בעיצוב אופנה דבר שיטחי, אבל לדעתי עיצוב אופנה זה כמו צייר, שמצייר ציור מדהים, רק שהציור כאן הופך למציאות, או לשמלה וזה מדהים בעיני כמה שמשהו קטן כל כך, כמו שרשרת מיוחדת, או חולצה יכולים לעורר שינוי בבן אדם ולהפוך אותו לאדם אחר ושונה לגמרי :)

    מאת: זיו מאור |‏ 30 ביוני 2012 | 00:04
  • זה לא בהכרח המקצוע שאני אעסוק בו כל החיים, אבל כרגע החלטתי לקחת פסק זמן בחיים, באמצע הלימודים, ולהתמקד בצלילה.
    הכל התחיל בטיול לתאילנד לפני חצי שנה, שם התוודעתי לעולם המטורף שהולך מתחת למים, עולם אחר ומנותק מכל מה שאנחנו רגילים אליו. ההרגשה היא לגמרי כאילו נמצאים על פלנטה אחרת. יצורים כל כך שונים, דגים מיוחדים ויצורים מוזרים שבחיים לא חשבתי שקיימים, צבעים שגובלים בפסיכודליות באיזורים מסויימים, ובסתירה לכל אלה, כל כך הרבה רוגע.
    כרגע החלטתי לקחת פסק זמן מהחיים הרגילים שלי (אני לומדת תדמיתנית ועיצוב אופנה) והחלטתי להקדיש שנה לפחות לעניין הצלילה. אני צוללת המון ומעמיקה (תרתי משמע) בתחומים מסויימים בצלילה, כאשר בספטמבר אני אפילו עתידה לעבור לדירה באילת (אני מהמרכז) כדי לעשות קורס דייבמאסטר ובתקווה שאחריו כבר אטוס לי לכמה חודשים לאיזה מקום מרוחק, אקזוטי וחמים אחר, שם אעשה קורס מדריכים והמטרה האחרונה- להדריך. כל אלה בטוח יקרו, השאלה אם רק לשנה הקרובה, או ליותר מכך… מה שבטוח, הצלילה גילתה לי עולם חדש, מעבר לעולם המים- היא חידדה לי את הטוב שבעולם שלנו, את הטבע והיופי שלצערי כל כך מעט אנשים מגלים והולך ונכחד מהעולם שלנו. היא גם נתנה לי גישה שונה, שאפשר לעשות סטופ בחיים ולפנות למשהו שונה, לחוות חוויות מטורפות, ולא להרגיש שצריך כל הזמן לרוץ ולהתחרות. לשנות אווירה, לחיות בתוך בקתות פשוטות וקטנטנות שבנויות באמצע נופים מטורפים וציוריים, להכיר חברים צוללנים חדשים מכל העולם, להתחבר לטבע הפראי והמדהים שמקיף אותנו ושאנחנו לוקחים לרוב כמובן מאיליו. פשוט לחיות!!!
    דרך אגב- כמעצבת אני חייבת לומר שהחיים בתוך המים העמוקים נותנים כל כך הרבה השראה, אם בצבעים המטורפים ושילובים בין גוונים שבחיים לא העלתי על דעתי, או בצורת הזרימה והצורות.. אבל על זה אני כבר ארחיב בזמן אחר כנראה;)

    מאת: עמית |‏ 30 ביוני 2012 | 00:03
  •  מאז גיל ארבע אני לא מפסיקה לעצב בגדים, הייתי עושה ממפות, מפיות וחיתולים שמלות וחצאיות, כשגדלתי התחלתי להתענין באופנה ובמעצבי על.
    השמלה הראשונה שגרמה לי להתאהב היתה שמלה לבנה עם פרחים אדומים של המעצב אוסקר דה לה רנטה, הדפסתי את התמונה שלה והיא עד היום אצלי בארנק.
    כל שמלה שאני רואה על המסלול עושה לי מין צביטה של השראה בלב, והבנתי שהחלום שלי הוא שכשאהיה גדולה ארצה שאנשים יחכו ערים כל הלילה כדי לראות את הבגדים שלי על המסלול, ולהרגיש השראה כזו, כמו שאני מחכה. ושאנשים יחלמו לעורר השראה באנשים אחרים, כמו שהבגדים שלי מעוררים בהם השראה.
    אני עכשיו בכיתה ט' וכבר קבעתי עם החברה הכי טובה שלי שנלך ביחד לשנק ללמוד עיצוב אופנה, לפני שבועיים נכנסתי לאתר שלהם וישר התקשרתי אליה ואמרתי לה-תקשיבי, זה מושלם.
    הייתי מאוד רוצה להיות בתצוגת האופנה כדי לראות איך הדברים קורים באמת, ולא רק מהתמונות, אני גם מאוד רוצה שזו תהיה תצוגת האופנה הראשונה שאלך אליה כדי שכשאני אציג שם את העיצובים שלי זו תהיה סגירת מעגל ומקפצה לחיי העיצוב.

    מאת: שחר |‏ 29 ביוני 2012 | 23:58
  •  ראשית, תודה על המשימה הנחמדה וההזדמנות לחלום בקול רם.
    אני במקצועי מהנדסת תוכנה ועוסקת בהייטק. אנשים רואים בעיסוק במחשבים תחום אפור ומשעמם – למרות שזה לא באמת כך. בפועל לתכנת זו עבודה יצירתית וקרובה לאומנות הרבה יותר ממה שחושבים.

    חוץ ממה שאני עושה לפרנסתי, אני מאוד אוהבת אופנה, עיצוב, אסתטיקה ובמיוחד תכשיטים (ברגע זה ממש השרשרת של ליאת גינזבורג שמופיעה על הדף הזה ממש לא נותנת לי מנוח :-))

    החלום שלי זה לשלב את את המקצוע שלי עם התחביב. כבר החלטתי לקחת קורס בעיצוב תכשיטים בתור התחלה. ויש לי כמה רעיונות למיזמנים אינטרנטיים בתחום האופנה והתכשיטים שאני מפתחת.

    מה שאני באמת מקווה שלמרות המקצוע הממוסד והמסודר שכבר יש לי, אני לא אפסיק לחלום ויום אחד יהיה לי סטרטאפ אופנתי :-)

    מאת: ג'ני |‏ 29 ביוני 2012 | 23:50
  •  אמנם יצא למקצוע הזה שם רע, אפילו מאוד. אבל יחסי ציבור כוללים בחובם הרבה מעבר למה שחושבים. זה מקצוע שדורש המון יצירתיות וראש פתוח כדי לקחת מוצר ולשווק אותו לצרכן בהתאמה לצרכים ובשימוש באסטרטגיה שיווקית נכונה. זה תמיד היה נראה לי מאוד מאתגר לנסות ולפעול בתוך כוחות השוק המטורף של הפרסום, מהצד האסטרטגי. כל מעצב אופנה יודע שמיתוג הוא בין הדברים הבסיסיים שהוא חייב לסגל לעצמו, ולזה צריך איש יחסי ציבור לעניין.

    מאת: קולין |‏ 29 ביוני 2012 | 23:19
  •  טוב זה ייראה כאילו העתקתי אבל איך לא המקצוע עליו אני חולמת כבר מגן חובה הוא להיות מעצבת אופנה. אני עוד זוכרת שבסוף כיתה א', ועד הכיתה ראיין אותנו ושאל כל אחד ואחד מה הוא היה רוצה לעשות כשיהיה גדול… אני עניתי: "אני רוסה להיות מעסבת אופנה" חחח הייתי קטנה… גם אם היו אנשים שלא תמכו בי לעולם ויתרתי ועד היום אני חולמת להיות מעצבת אופנה ואני מאמינה שאהיה. כל בגד שאני תופרת מחמיאים לי עליו, שואלים מאיפה, וכל מחמאה קטנה גורמת לי לרצות להתקדם יותר ויותר בתחום האופנה. אומנם כרגע אני רק לומדת תפירה וציור אופנה אבל זה גם צעד חשוב מאוד כלפי הגשמת החלום הזה. בנוסף, תצוגת האופנה תהיה גם היא צעד אל הגשמת החלום ולכן אשמח מאוד לזכות.

    מאת: מאיה |‏ 29 ביוני 2012 | 22:52
  •  אני לא בטוחה שאהיה מעצבת אופנה, אבל מאז שאני זוכרת את עצמי , תמיד היה לי את הדחף ליצור.
    כשיש צורך בציור, כשלאחת מהבנות בלהקת הבלט נקרע בגד הגוף, או כשסתם מתחשק למישהי צמה- תמיד מוצאים את הדרך אליי.
    אני עוסקת בכל תחומי היצירה, מעצבת ומפסלת תכשיטים מקוריים, תופרת ומשדרגת בגדים ומציירת פורטרטים וסקיצות .
    אני מרגישה כאילו תחום היצירה קורא לי, כמעט שאין מקום שבו אני לא מוצאת השראה.
    בהתאם לכך, סגנון הלבוש שלי הוא ייחודי, והחברות תמיד מבקשות ממני להיות היועצת שלהן כאשר יוצאים לשופינג :)
    אני מניחה שכשזה זה פשוט אי אפשר להתחמק מזה, ואני בחרתי להתחבר לתחום העיצוב והיצירה בשמחה .

    מאת: גל |‏ 29 ביוני 2012 | 22:37
  •  כרגע לילדה בת 18 זו אחת השאלות הכי מסובכות שיש , כל ילדותי רציתי להיות וטרינרית- בגלל אהבתי הרבה לחיות (למרות שלפעמים אני קצת מפדחת מהם ) כשקצת גדלתי רציתי להיות דוגמנית\וטרינרית ואז בסביבות גיל 14 התחלתי מאוד להתעניין בעיצוב אופנה אבא שלי קנה לי את בובה שעליה אפשר לתפור במשך חודשים חיפשתי קורסים ללימוד אופנה ולא מצאתי הייתי תופרת רק לפי הסבר של אמא שלי , אחר כך חשבתי על וטרינריה\עיצוב אופנה\עיסוק בנושאי תקשורת וקולנוע , בקיצור היום אני נמצאת בבעיה יש לי כל כך הרבה עבודות חלומיות של הרבה נושאים שאני מתעניינת בהם אבל בפירוש נכון להיום אני רוצה ללמוד וטרינריה ועיצוב אופנה ,מה שבתוך שאני אלך אחרי החלום שלי ומה שעניין אותי שיתן לי שמחה וכיף זה יהיה המקצוע שלי.

    מאת: קורל אסף |‏ 29 ביוני 2012 | 21:36
  • להיות לוחשת לכלבים לסוסים לזברות לגירפות לארנבים לסלמנדרות ליונק הדבש לדולפינים לגמלים לחמורים ולפינגוינים. שאוכל ללחוש להם כל יום כל היום כמה שישנם אנשים רעים שמציקים לבעלי חיים שעושים ניסויים על קופים ואוגרים ועכברים וכולאים תרנגולות ופרות ושהם יוכלו לספר זאת אחד לשני ולעשות מרד שיכאיב פעם אחת ולתמיד לכל המחשמלים הרשעים והחשמלאים המזמזמים ויעף אותם לכל הרוחות. 

    מאת: יוחנה |‏ 29 ביוני 2012 | 21:19
  • החלום שלי הוא לא להיות מעצבת אופנה או להלביש ולאפר אנשים..אז אני אבין אם לא תבחרו
    אבל החלום שלי הוא להיות צלמת אופנה,תמיד התעניינתי באופנה ובתצוגות אופנה במיוחד,ומה שהכי עניין אותי זה לראות אחכ במגזינים למיניהם תמונות מאותן התצוגות שבהן,באותן התמונות שמרו כאלה רגעים שכל כך חשובים למעצבים..
    לכן,הייתי שמחה לזכות בכרטיסים כי שינקר גם תמיד נשמע לי כמו איזה חלום משהו שהוא פשוט "וואו",וגם בשביל ללמוד על צילום האופנה יותר
    אז לקבל ממנו טעימה יהיה באמת וואו..

    מאת: דניאל |‏ 29 ביוני 2012 | 21:01
  • כמישהי שרק בכמה השנים האחרונות התחילה להתעניין באופנה אני מרגישה שזה ממש בגדר חלום להחליט וללכת בכיוון הזה. אחרי שסבא שלי שהיה חייט נפטר בשנה שעברה הבנתי איזה פספוס זה היה לא ללמוד ממנו לתפור, אז הלכתי לקורס תפירה ולמרות שאני כבר לומדת באוניברסיטה נרשמתי למכינה לעיצוב כדי לבדוק האם זו דרך שאוכל ללכת בה. האמת היא שאני עדיין לא בטוחה בעצמי ובינתיים התפירה והעניין באופנה נשאר כתחביב אבל אין דבר שאני רוצה יותר מאשר לעסוק במקצוע שגורם לי להשראה והנאה אמיתית.

    מאת: אירנה |‏ 29 ביוני 2012 | 20:27
  •   החלום שלי, הוא לא צפוי כמו להיות מעצבת אופנה מצליחה, או לעבוד בבית אופנה מצליח. לא ממש לא. החלום שלי הוא שאני יעבוד ואני יהנה! הכסף לא כל כך חשוב לי, כל עוד אני אהיה באמת מאושרת. הייתי רוצה ללמוד אופנה בניו יורק, ואחרי זה לעבוד במשהו שקשור לתשוקה הזאת שלי. אולי סטייליסטית, אולי מעצבת אפלו, אבל העבודה עצמה היא לא העיקר. שאני אעבוד בתחום האופנה – זה החלום שלי! שכל יום אני אתעורר בבוקר וארצה ללכת לעבודה, אני ארצה לקום מהמיטה.

    מאת: רותם |‏ 29 ביוני 2012 | 19:14
  • החלום שלי הוא ללמוד עיצוב אופנה, להקים מפעל גדול בדרום הארץ, מפעל אקולוגי לייצור בגדים בעיצובי. למה זה החלום שלי? מכוון שחסרים מקומות עבודה בדרום וזיהום הסביבה הולך וגדל. החלום שלי הוא לייצר בגדים איכותיים ואקולוגיים עד כמה שאפשר וגם לטפח מקומות עבודה באזורים שמשום מה יותר "מוזנחים". בגדול, אני חולמת לתקן (רק קצת) את העולם בעזרת אחד הדברים האהובים עלי- לתקן את העולם בכיף.

    מאת: הדר |‏ 29 ביוני 2012 | 18:45
  • תמיד חלמת להיות מעצבת אופנה.. אבל לא סתם,
    מגיל 4 אמא שלי כבר מספרת עליי שאהבתי בגדים ותכשיטים, ואפילו סירבתי ללבוש שמלה שדודה שלי קנתה לי , ונזכרתי להגיד את זה יום לפני האירוע, וגרמתי לאמא שלי לרוץ איתי לחנות אחרת ולקנות לי חצאית וחולצה . :)
    עם השנים באמת פיתחתי טעם משלי, מגיל 12 אני מציירת בגדים בתוך מחברת גדולה מיוחדת, ושנה שעברה החלטתי לעבור שלב, ולהתחיל לתפור..
    אז חייכתי בנחמדות לאבא שלי, בתקווה שיסכים לקנות לי מכונת תפירה, למזלי הוא הסכים והוא אמר שהוא מאמין ביכולות שלי, לקחתי קורס תפירה למשך כל החופש הגדול והשקעתי בזה, היום המכונה שלי זה הבייבי שלי, יש לי שק ענק מלא בבדים וכבר הספקתי לתפור חצאיות,שמלות וגופיות לעצמי ולמשפחה, ומכנסיים בדרך (: 
    החלום שלי הוא להתקבל לשנקר, להיות מצטיינת שם, ולפתוח חנות קטנה משלי ,
    נתחיל בארץ.. ובתקווה להמשיך ברחבי העולם, אפילו כבר החלטתי על שם – "halo", (כמו השיר של ביונסה )- שזה הפירוש של השם שלי (הילה) באנגלית, ואני ימכור ליין של בגדי נשים,ילדים ותינוקות.
    אני כל כך מקווה שאני אזכה להגשים את החלום שלי, כי אני באמת לא רואה את עצמי בשום תחום אחר . :)

    מאת: הילה |‏ 29 ביוני 2012 | 18:20
  •  כמעצבת פנים מתחילה, לעצב בית של מעצב אופנה או מעצבת אופנה מפורסמים כמו, ששון קדם או טובה'לה ועוד. שאחד מהם ילביש אותי לחתונה של הבן שלי שתתקיים באוגוסט הקרוב.

    מאת: מירי |‏ 29 ביוני 2012 | 16:21
  •  העבודה שאני חולמת עליה היא בעיקרון יצירת "אימג'" – למותגים, לחברות, ולאנשים. אני רוצה להתעסק עם ה"זהות" של הלקוח, עם הבגדים שהוא לובש, האופן בו הוא נושא את עצמו, ועד הבית בו הוא גר. אני רוצה להתעסק בעיצוב רב תחומי – החל מאפנה וכלה באדריכלות כדי ליצור עולמות שלמים.

    מאת: יוליה |‏ 29 ביוני 2012 | 16:01
  •  החלום שלי הוא להביא לידי הגשמה כל עיצוב ועיצוב שציירתי מגיל 5. כבר אז החלה האובססיה שלי לאופנה.
    בשבילי אופנה היא לא רק עוד משהו שעובד ומשתנה כל עונה, בשבילי אופנה היא דרך להביע את עצמך כל בוקר ובוקר מחדש כשאת עומדת מול הארון ובוחרת את הבגדים לאותו היום. הלבוש של האדם לרוב משקף את הרגשות שלו והתחושות שלו באותו הזמן-
    בזכות זה אני באמת חולמת להצליח בתחום- רק לראות את הבגדים שאת בעצמך יצרת קמים לתחיה ולראות אנשים שלובשים ואוהבים את היצירה שלך זאת ההרגשה הכי מספקת ועצומה בעולם! אפילו לקחת בגדים שמישהו אחר יצר ולהוסיף להם נגיעה משלך, משהו שמאפיין רק אותך בשבילי זה עיצוב אופנה במלוא מובן המילה.
    אני יודעת ובטוחה שעיצוב הוא החלום שלי, ואני אעשה הכל כדי להגשים אותו. חיים בלי התחושה שהגשמת את היעד שלך הם חיים מבוזבזים, ובשבילי היעד הוא אופנה. :)

    מאת: נועה |‏ 29 ביוני 2012 | 15:54
  •  יש לי חלום להוציא לאור את העיצובים שלי שלצערי עדיין נמצאים במגירה איך שאומרים…עיצובים מטורפים שמתאימים אך ורק לאוהבי אופנה מיוחדת ולא בסטנדרט -open mind- ..אני אישית לא אוהבת להתלבש כמו כולם ,אני חייבת את המיוחד שישאיר ווואוווו…כתוספת אני אוהבת לשחק עם השיער שלי שאף הוא עובר הרבה עיצובים אם זה תסרוקת מיוחדת,צבע, תספורת…יחד אני מרגישה מושלמת!כשאני מתלבשת בסגנון שלי אני מרגישה מאושרת ומסופקת ,אז החלום שלי להקים מקום כזה שאמכור את העיצובים שלי+מספרה ..מה יותר טוב לאישה גם וגם…שיא ההנאה,הרי תמיד אחרי קניית בגדים אנחנו הנשים רצות להתפנק במספרה …ומבטיחה הרבה מוזיקה טובה,כי בלי מוזיקה שום דבר לא הולך,אין אחת שלא תצא עם חיוך ויותר מזה לא תחזור שוב…אני כמובן אוסיף אמן שיתגשם!!!!!!!!!!!

    מאת: noa |‏ 29 ביוני 2012 | 15:47
  •  
    אני כל הזמן לוקחת ווילונות ותופרת מהם בגדים או להפך,חלומי להיות מעצבת מפורסמת בע"ה

    שלחתי רק שניים, ואתם איכככ איכזבתם אותי, והכשיו יש צבע אדום!!!!!!!!!!!!! ביי ביי

    מאת: גילה אטח-פדידה |‏ 29 ביוני 2012 | 14:44
  •   החלום שלי הוא לעסוק במשהו שעוסת בכתיבה. סופרת, עיתונאית, מה שזה לא יהיה, העיקר שאני יצליח לבטא את עצמי. בכתיבה יש משהו נהדר. אתה יכול לדמיין שאתה משהו אחר וזה פותח אותך למחוזות חדשים. אני חוקרת את העולם של הדמות שלי ומנסה לצאת מהגבולות שלי ולהציב בפניי אתגר. יש משהו נהדר בחקירת עולמות חדשים. אתה זוכה לחשוב אחרת ולדמיין מה הדמות שלך הייתה חושבת על זה, לא מה אתה היית חושב על זה. אני אוהבת לתאר מקרים שקרו לי מזוויות שונות ולנסות לחשוב איך שאר הדמויות היו חושבות. אני נהנית גם לכתוב סיפורים מרגשים. סכתיבה יש משהו מאתגר ממש בגלל שלא כמו בסרטים או בתוכניות, המילים הן הדבר היחיד שיוצר את הרגש ואת האווירה. לא התלבושות, לא התאורה ולא המוזיקה. הכל תלוי אך ורק ביכולת הכתיבה ואני באמת חושבת שיש בכתיבה משהו כל כך אמיתי ולא צבוע.

    מאת: ליהי |‏ 29 ביוני 2012 | 14:42
  •  בס"ד

    הייתי רוצה שיהיה לי תואר ראשון בפילוסופיה בע"ה, אישלההההה

    מאת: גילה אטח-פדידה |‏ 29 ביוני 2012 | 14:39
  •  עד כמה שזה נשמע מצחיק אני גם מאותן הבנות שחולמות על להיות מעצבת בגדים כשתהיה גדולה.
    אצלי זה גם היה כך מאז ומתמיד. וכך גם ללמוד בשנקר , במקום הטוב ביותר! וככה גם הגעתי לאתר התותחי הזה! אני מגלה כאן המון דברים חדשים וגם אם הצליח להתקבל לשנקר אלמד המון ואני ממש מקווה שאצליח בתחום!
    למרות שהרבה אנשים יסכימו שיש לי כישרון בקטע אני עדיין חוששת שזה לא מספיק טוב אבל אני אמשיך ללמוד ולנסות להגשים את החלום!
    ואל תדאגו כי בסוף אני אצליח !

    מאת: בר |‏ 29 ביוני 2012 | 14:30
  •  חלומות.. מה החלום שלי? החלום שלי הוא להקים בית, משפחה. כמו בסרטים. למצוא מישהו שיאהב אותי הכי בעולם כמו שאני, שיהיו לי ילדים, ושאני אוכל להסתדר בזכות עצמי. אני רוצה ללכת לעבודה כל בוקר, לעבודה שאני אוהבת, ולחזור בצהריים לבית מלא בקולות ובחיים. אני פשוט רוצה למות באושר, בהרגשה שהספקתי כל מה שאפשר לעשות ואולי גם קצת מעבר, ולא להתחרט על שום דבר.
    בדרך למוות הזה באושר, אני רוצה לעבור בעוד המון נקודות, וסביר להניח שלא אעבור בכולן, אבל אני אשתדל, אעשה כמיטב יכולתי. אני חיה כל דקה מחיי כאילו יכול לקרות אסון בכל רגע. ואת זה אני מאחלת לכל מי שסביבי, כי זו המתנה הכי טובה ואמיתית ויעילה שאפשר לתת. רק בלי הפחד של האסונות כמובן :)

    מאת: לירון |‏ 29 ביוני 2012 | 13:47
  •  החלום שלי הוא לעסוק במשהו שעוסת בכתיבה. סופרת, עיתונאית, מה שזה לא יהיה, העיקר שאני יצליח לבטא את עצמי. בכתיבה יש משהו נהדר. אתה יכול לדמיין שאתה משהו אחר וזה פותח אותך למחוזות חדשים. אני חוקרת את העולם של הדמות שלי ומנסה לצאת מהגבולות שלי ולהציב בפניי אתגר. יש משהו נהדר בחקירת עולמות חדשים. אתה זוכה לחשוב אחרת ולדמיין מה הדמות שלך הייתה חושבת על זה, לא מה אתה היית חושב על זה. אני אוהבת לתאר מקרים שקרו לי מזוויות שונות ולנסות לחשוב איך שאר הדמויות היו חושבות. אני נהנית גם לכתוב סיפורים מרגשים. סכתיבה יש משהו מאתגר ממש בגלל שלא כמו בסרטים או בתוכניות, המילים הן הדבר היחיד שיוצר את הרגש ואת האווירה. לא התלבושות, לא התאורה ולא המוזיקה. הכל תלוי אך ורק ביכולת הכתיבה ואני באמת חושבת שיש בכתיבה משהו כל כך אמיתי ולא צבוע.

    מאת: ליהי |‏ 29 ביוני 2012 | 13:38
  • החלום הכי גדול שלי הוא לעסוק במשהו שקשור לכתיבה. כתבת, סופרת, מה שזה לא יהיה, העיקר שזה יהיה קשור לכתיבה. לעסוק בנושא הזה זה כל כך נפלא. עצם המחשבה שאפשר להעביר מחשבות באמצעות מילים, שאפשר לרגש משהו באמצעות משהו שרשמתי. זה באמת נפלא לחשוב על זה. אני נהנית לכתוב סיפורים קצרים, אני מרגישה כמו שחקנית. אני יכולה לדמיין שאני משהי אחרת. הכתיבה סוחפת וגורמת לך להיפתח לנושאים אחרים. כשאני כותבת סיפורים אני מנסה לצאת מהגבולות הרגילים שלי ואני חוקרת את העולם של הדמות שלי.. הכתיבה משחררת וגורמת לך לפרוק רגשות, ואני נהנית לקרוא חומרים ישנים שלי ולראות איך התפתחתי עם השנים.

    מאת: ליהי |‏ 29 ביוני 2012 | 13:25
  •   החלום שלי הוא לפתוח בית מחסה בדגש רפואי (סוג של בית חולים קטן) ליתומים בסרי לנקה. אני בת 14, וכשביקרתי עם המשפחה שלי בסרי לנקה ראיתי כמה עוני ורעב יש שם. יתומים הסתובבו ברחובות יחפים, וחסרי כל. מאז החלום שלי היה תמיד לפתוח בית מחסה בו אני אוכל לשנות את המצב, לטפל בילדים האלה כדי שהם יפרחו וימצו את הפוטנציאל שיש בהם, שממש לא מתמצה בתור יתום ברחוב.

    מאת: יעל אגמון |‏ 29 ביוני 2012 | 12:58
  • שיווק ופרסום נראו לי מקצועות חלומיים מאז ומתמיד,
    לחקור את הצרכן ורצוניו, ולגרום לו להאמין למה שאני מוכרת בכיליון עיניים.
    משרד מעוצב ממיטב הרהיטים, ואווירה נינוחה יזכה שאקיים בו את חלומי.
    שיווק ופרסום הלוא הוא המקצוע המועדף

    מאת: cheli |‏ 29 ביוני 2012 | 12:11
  •   אולי זה ישמע קצת צפוי, אבל חלום חיי הוא להיות מעצבת אופנה מצליחה. באמת! מגיל קטן אני משרטטת לעצמי סקיצות במחברת והשנה, במקביל לשנת השירות הלאומי שלי, עברתי קורס "מלתחה אישית" במכללה לעיצוב אופנה מרים…אפילו לאחותי הקטנה אני מנחילה את האהבה לאופנה, בכך שבשבוע שעבר הפתעתי אותה עם מתנת יומולדת דוגמת 'בית האופנה' – אותו משחק שבו מעצבים ותופרים שמלות לבובות…חלום חיי הוא לטוס לניו יורק עם חברתי הטובה (שיחד איתה השירות שלנו הופך לתצוגת אופנה אחת גדולה, ושבה כמובן אבחר להתלוות אליי לתצוגה במידה ואזכה…) ולהגשים את כל השאיפות והחלומות שלנו וסופסוף ללמוד ובגדול עיצוב אופנה. ומה יותר טוב מאפשר לעשות זאת בתפוח הגדול? אחח בירת האופנה האהובה עליי…

    מאת: רינה |‏ 29 ביוני 2012 | 11:32
  •  אולי זה ישמע קצת צפוי, אבל חלום חיי הוא להיות מעצבת אופנה מצליחה. באמת! מגיל קטן אני משרטטת לעצמי סקיצות במחברת והשנה, במקביל לשנת השירות הלאומי שלי, עברתי קורס "מלתחה אישית" במכלל לעיצוב אופנה מרים…אפילו לאחותי הקטנה אני מנחילה את האהבה לאופנה, בכך שבשבוע שעבר הפתעתי אותה עם מתנת יומולדת בדוגמת 'בית האופנה' – אותו משחק שבו מעצבים ותופרים שמלות לבובות…חלום חיי הוא לטוס לניו יורק עם חברתי הטובה (שיחד איתה השירות שלנו הופך לתצוגת אופנה אחת גדולה, ושבה כמובן אבחר להתלוות אליי לתצוגה במידה ואזכה…) ולהגשים את כל השאיפות והחלומות שלנו וסופסוף ללמוד ובגדול עיצוב אופנה. ומה יותר טוב מאפשר לעשות זאת בתפוח הגדול? בירת האופנה האהובה עליי…

    מאת: רינה |‏ 29 ביוני 2012 | 10:46
  • מקצוע החלומות שלי היה מאז ומתמיד להלביש ולאפר כוכבות גדולות להופעות על הבמה, וגם לאירועי שטיח אדום. הייתי רוצה שיהיה לי מתחם עצום עם תלבושות ובגדים מכל הסוגים, וכך אני אוכל לפתח סגנון אישי מובהק וברור לכל אחת מהכוכבות השונות. הייתי מתה להלביש את ג'ניפר לופז להופעות, ריהאנה, והכי כיף נראה לי לקחת כוכבת שיש לה נתונים מעולים ולא מנצלת אותם מספיק – כמו בריטני. הייתי מתאימה לה חצאיות רחבות יותר שיתאזנו עם הכתפיים הרחבות שלה במקום כל השמלות החונקות. הייתי רוצה לעשות את זה גם מבחינת יצירת סגנונות אישיים שיתאימו לאופי שלהם ולשיווק התדמית, וגם מבחינת התאמה למבנה הגוף, צבע העור וכו'. למקסם את הפוטנציאל שלהן מכל הבחינות, ולגרום להן להיות מדהימות :). האושר שלי נמצא דווקא במקומות שהם מאחורי הקלעים, הייתי שמחה להסתכל עליהן מהצד כשהן מופיעות, להיות מרוצה מהתוצאה המרהיבה והכי חשוב – לראות אותן מאושרות. :)

    מאת: dindin |‏ 29 ביוני 2012 | 10:34
  •  החלום שלי צפוי ונדוש, אבל הוא שלי. אני חולמת להיות מעצבת אופנה. החלום התחיל לרקום עור וגידים כשהייתי בכיתה ג׳ , ועכשיו, גם כשאני בשנות העשרה המתקדמות שלי, לא רק שהוא עוד לא התנדף, אלא הוא חי ובועט מתמיד. אני דתייה, וכל אחת שהיא כזו יודעת כמה יכול להיות מתסכל כל העניין האופנתי שבמציאות הזו. זה מתחיל בחולצות הקצרות בקיץ שדורשות חולצה עם שרוולי 3/4 מתחת או עם שרוולון מעל, ונגמר בשמלה יפיפייה שמצאת שאת חייבת להרוס עם תחתית שתאריך אותה בעוד כמה סנטימטרים. אני חולמת לרפא את מחלת השכבות שבנות המגזר שלי סובלות ממנה, לעצב בגדים שלא ידרשו שום תוספות מיותרות ויהפכו את הלבוש הצנוע לאצילי והיפה שהוא אמור להיות.

    מאת: נחמה |‏ 29 ביוני 2012 | 10:29
  •  

    מאת: רינה |‏ 29 ביוני 2012 | 10:27