מתנה בשישי: 500 שקלים לקולקציה החדשה של Reebok

זה היה איזה יום שהיה לנו מבחן תרגילים מסכם בכיתה, וחפרו לנו לא לשכוח נעלי ספורט, וכמובן שאני שכחתי והגעתי עם נעליי בובה, ביקשתי מאחי שלמד איתי בבית ספר בכיתה יב ואני הייתי בכיתה ז, את נעליי הספורט שלו וככה ניגשתי עם נעליים מידה 44 למבחן התרגילים כשאני מידה 37

היי אני מאשרת שקראתי את התקנון ומסכימה לדבריו.
הדבר הכי מוזר שנדרשתי לעשות במסגרת שיעור ספורט היה כשהייתי תלמידת תיכון ולא אהבתי בזמנו להשתתף בשיעורי ספורט. הייתי ממציאה תירוצים ועושה הכל, על מנת לא להשתתף או לעשות את המוטל עליי.
עד שיום אחד כנראה המורה רצתה להראות לי מה זה… ובחרה בי מכל הכיתה להיות זו שמראה לכל הכיתה את התרגיל לראשונה ואח"כ התלמידים צריכים לבצע זאת.
ניסית לחמוק ממטלה זו, אך היא לא ויתרה ואיימה עליי שבמידה ואני לא אעשה זאת, אקבל ציון נכשל.
לא היו לי ברירות וקמתי לבצע את מה שביקשה, עד שהיא ביקשה ממני לבצע גשר אחרונית מעמידה או משכיבה (דבר שמעולם לא עשינו), עשיתי גשר מעמידה ונפלתי על הגב. מיד פינו אותי באמבולנס לביה"ח לבדוק שהכל בסדר… לאחר מכן נישארתי כמה ימים בבית כי כאב לי מאוד הגב. ומאותו רגע המורה לא ביקשה ממני יותר דבר :).
כמובן שהיום אני עושה ספורט ומכורה לזה!!!

שניים במחיר אחד: הדבר הכי לא הגיוני שקרה לי בשיעור ספורט:
1) המורה לספורט אמרה לנו לרוץ מסביב לשכונה בשיא החום של הקיץ בסוף שנת הלימודים. בקושי הלכנו ובקושי נשמנו והוד מעלתה ישבה עם סטופר בזמן שכולנו נמסות מהחום.
2) הדבר הכי לא הגיוני שאני עשיתי: באותו שיעור, אני (וגם חברה שלי) רימיתי במבחן ריצה ועשיתי קיצור דרך וגם עצרתי מדי פעם והלכתי במקום לרוץ. לקראת סוף המסלול, כשהתקרבנו למורה (חלק מהמסלול עבר מאחורי בניינים והיא לא ראתה אותנו כל הזמן), הגברנו מהירות ועשינו הצגה כאילו רצנו כל הדרך והתנשפנו בכבדות. זה היה אמין. המורה לא חשדה בנו כי תמיד היינו ילדות טובות וממושמעות. למה זה לא הגיוני? כי זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שרימיתי במבחן כלשהו. מעולם לא רימיתי בשום מבחן בכתב וגם לא נתתי לחברות שלי להעתיק ממני. תמיד הייתי ישרה כמו סרגל. זה לא התאים לי לאופי. שאר הבנות היו בהלם ממה שחברה שלי ואני עשינו כי זה לא התאים לנו.

טוב אז בשיעור ספורט בתיכון שלי הביאו לנו מורה חדשה שבקושי מבינה מה זה ספורט ומה צריך לעשות בנוסף היא היתה מאוד מבוגרת וקצת מלאה מה שקצת מצחיק.
בגלל חוסר הידע שלה בשיעורי ספורט היא היתה ממציאה לנו תרגילים הזויים והיינו עושים אותם שוב ושוב ,כמו תרגיל החתול החללי שבו שוכבים על הגב עם ידיים ורגליים כלפי התקרה ופשוט מזיזים אותם בטירוף כאילו אתה רוקד כשהגב ממוגנט לתקרה , יש גם את תרגיל המסאג׳ שלה שבו אחת על השניה עמדה על הגב ״כדי לשחרר את הגוף״ אומנם אני לא מורה לספורט אבל זה לא נראלי ככ בריא .תכלס זה היה השיעור האהוב עלי לא עשינו כלום והיה מלא צחוקים אבל לצערי זה לא החזיק יותר מחצי שנה שבאה אלינו מורה אחרת ….חחחח משערת למה .

שיעור התעמלות בבית הספר היה הסיוט שלי! בגרות דווקא סבבה אבל עם אפס בספורט! בצבא זה לא הפריע לי, גם לא בגואה, לא בקרחנות של תל אביב ולא בשנטי של אכזיב… עד שבגיל שלושים ושתיים החלטתי ללמוד, ולאחר כבוד התייצבתי בבגדי ספורט קצרים באולם בית ספרי הנושן ולעיני כל הבנים החרמנים של כתה יב 4 בצעתי תרגיל קרקע, תענוג זה ממש לא היה…הכל חרטא!!!

מוזר – מדרבן
הייתה לי מורה מדהימה מעוררת השראה , באופן מפתיע ספורטיבית מאוד אבל מלאה (קצת יותר מהמקומות הנכונים)
עשינו הסכם בשנת הבגרות בספורט ששתיינו צריכות לרדת במשקל למשקל בריא באימונים משותפים ובתזונה מבוקרת בקבוצת הרזיה . סוכם כי אם אני אעמוד באתגר היא נותנת לי ציון חיובי בבגרות בספורט :)

אני בת 30 עם בגרות מלאה :) (ותואר ראשון אבל זה פחות רלוונטי)

עמידת ידיים. המיומנות היחידה שנלמדה היא איך לכוון את הנפילה למרכז המזרן ולא למצוא את עצמך עפה על הרצפה. נראה לי גם מיותר לציין שאף אחת לא הצליחה באמת לבצע עמידת ידיים, בטח שלא המורה לספורט.

הדבר שהכי זכור לי משיעורי הספורט שלי הייתה מורתי לספורט אולגה, היא הייתה המורה הכי מבוגרת בבית הספר והכי מפחידה גם כן . היא הייתה מספרת לנו תמיד על שכשגרה בבלארוס היא הייתה אלופת הארץ בהתעמלות קרקע 4 שנים ברציפות , ולכן היא גם הייתה המורה הכי קשוחה בבית הספר , בזמן שהבנים היו משחקים כדורגל ובנות מכיתות אחרות היו עושות מתיחות, אולגה הייתה מכריחה את כל בנות הכיתה לרוץ את כל בית הספר ולעשות מלא תרגילים כמו שכיבות שמיכה, כפיפות בטן, קפיצות בחבל ואפילו גלגלונים. יום אחד היא החליטה כי נעשה שיעור בו נעבוד על גמישות , אני כמובן לא הבן אדם הכי ספורטיבי ובטח שלא הכי גמישה נאלצתי לשים את בגדי הספורט ולקוות שאולגה לא תגיד לי לעשות משהו בלתי אפשרי , באותו השיעור היא הסבירה על תרגיל שבו יושבים ישיבה מזרחית ולוקחים את אחת הרגליים ומעבירים אותה מאחורי הראש . אני ראיתי אותה עושה את התרגיל והייתי בשוק, זה היה נראה כל כך כואב וכל כך לא אנושי , אך מסתבר שמספר של בנות מהכיתה שהיופי והרזון לא פסח עליהן אכן הצליחו לעשות את התרגיל המשוגע הזה , אני בעודי בוהה בהן וכואב לי רק מלהסתכל עליהן . הייתי מאד שקועה בלחשוב איך בן אדם יכול להעביר את הרגל מעל הראש מבלי שיכאב לו ממש או מבלי שישבור את הראש או את הרגל , ופתאום משום מקום אני הרגשתי כוח בלתי מוסבר שמושך את רגלי אל מאחורי הראש , אלה היו ידיה של אולגה, מיד הבנתי את המתרחש ועוד לפני שהספקתי לצרוח מכאב מצאתי את רגלי ממוקמת בתנוחה המאד לא מחמיאה הזאת מאחורי הראש שלי, אני אזכור את הרגע המביך הזה כל חיי , גם כי לקח מלא זמן עד שהצלחתי בכוחות עצמי להחזיר את הרגל למקומה הטבעי- על הקרקע ולא מאחורי הראש , וגם כי נקרע לי הטייץ שהכי אהבתי .

בשיעורי ספורט בתיכון נדרשנו מדי פעם לעשות ״מתח״ על מוט ברזל מאוזן. כמובן שהבנים היו עושים מתח כמו שמקובל, לעלות ולרדת מספר פעמים עד שמתעייפים. בנות לעומת זאת, נדרשו לאחוז במוט המתח כמה שיותר זמן, עד שהפרצוף היה מאדים, והעיניים היו יוצאות מהמקום. מיותר לציין שהשיא שלי היה חמש שניות. רצוף.

במהלך שיעור ספורט בביה"ס ברוסיה, לא ממש היינו קשובות, אז קיבלנו עונש כל הבנות לעשות עמידת ידיים כשהרגליים שעונות על הקיר ולהחזיק עד שכבר אין כח ואת פשוט מתרסקת לריצפה. לא כייף.

בשיעור ספורט ביסודי נדרשנו לעמוד ב2 טורים לייד אולם הספורט עד שהמורה (ששמו אלי) היה מגיע, בזמן הזה נדרשנו לצעוק שכולם ישמעו: "אלי מקום ראשון" עד שהמורה היה מגיע..עד היום אני לא מבינה למה זה הועיל

הדבר הכי מוזר זה שרק הבנות בשיעור ספורט נדרשו לבנות ריקוד עם התעמלות אומנותית
הובלנו מחאה והצלחנו לשנות את הבגרות לבנים ובנות לאותם תרגילים (ריצה,כוח….)
אם לא, היו מגלים שאני לא גמישה בכלל

בבחינה האחרונה בספורט בכיתה ז' המורים בחטיבה החליטו שהציון הסופי יהיה על סמך תרגיל שהם ילמדו באותו יום, כולנו מצד אחד חששנו ומצד שני צחקנו כי אמרנו מה כבר יכולים לעשות בשיעור ספורט?!
ואז הגיע השיעור והופתענו לגלות בחצר גלגלים ענקיים שהתברר לנו שאנחנו אמורים ללכת בתוכם את כל המגרש והציון ייקבע לפי המקומות שנגיע, הזמן שלנו, והביצוע הסופי.
מיותר לציין שחצי מתו מפחד, והחצי השני הרגיש לא טוב עקב ריבוי סיבובים על הראש בחום..
בסופו של דבר כמובן שהציון לא הורכב מזה אבל לפחות הרגשנו בקרקס לרגע

ביסודי המורה שלנו חילקה אותנו ל2 קבוצות, הציבה כל אחת מצידו האחר של האולם ובינינו רשת.
לכל קבוצה המורה נתנה בערך 30 שקיקי חול קטנים כשהמטרה של כל קבוצה היא שכל שקי החול יהיו אצל הקבוצה השנייה.
עם קצת מחשבה אפשר להבין שזה בחיים לא מסתיים ושאי אפשר לנצח חחחחח דרך מקורית לגרום לנו להזיע בטירוף ולהעסיק את עצמנו במשך חצי שעה ;)
היום אני עדיין מתאמנת, ובתור קרוספיטרית כמובן שאני חולה על ריבוק!! הבגדי ספורט שלהם הכי איכותיים ונוחים שיש! והעיצובים הכי מיוחדים ומושקעים :)

בשיעור ספורט בבית ספר היינו עושים קפיצות לגובה מעל גומי. דווקא משהו שאהבתי והצלחתי בו. אלא שיום אחד שחכתי להביא נעלי ספורט והקפיצה הזו נגמרהבמשהו קצת פחות מוצלח- בחליקה רצינית וקורעת מצחוק על התחת… ומאז זה הזיכרון הכי מצחיק שיש לי מלעשות ספורט..חצי בכיתי חצי צחקתייי והכיתה התפוצצה עלי מצחוק…

בכיתה י"א סבלתי מפחד גבהים וכשהמורה לספורט שמעה על כך היא החליטה שהיא תרפא אותי מזה. איך? באמצעות גלגול לפנים בתוך חישוק כשאני חייבת להיות עם עיניים פקוחות!. כנראה שפחדתי מהמורה יותר מהפאדיחה או מהגובה שהסכמתי. ניסיתי שוב ושוב עד שלדעת המורה העיניים שלי היו פקוחות מספיק והגילגול יציב מספיק. לפחות היא צדקה ומאז הפחד שלי נעלם כלא היה.

למדתי כל חיי במסגרות חרדיות,בשיעורי הספורט בתיכון נדרשנו להגיע עם חצאית ו…מכנס ספורט מתחת ! מיותר לציין שזה לא היה נוח בעליל ומעבר לזה אפילו מציק… דמיינו קפיצה על חמור ,משחק כדורסל וריצה(!) בחצאית כפלים ארוכה ולקינוח תארו לעצמכם כמה לא נוח ללבוש לשיעור ספורט חצאית ומכנס בימי הקיץ החמים.

אמצע ינואר גשם כל המגרש רטוב נאלצנו ללכת למנהלת להביא מגבים עד שסיימנו לנקות נגמר השיעור..

זה ממש מוזר אבל באחד השיעורים שאני זוכרת המורה ביקשה ממנו לעמוד בטור והראשונה זורקת כדור לכיוון הקיר וכשהוא נופל יש לדלג מעליו עם הרגלים בצורה מוזרה וזה חייב להיות ברצף כול בנות הכיתה אחת אחרי השניה. ואם לא היה רצף מתחילים מחדש!!!
תודה.

את ריצות האלפיים שלי עשיתי דרך גבעת התחמושת, ומי שרצתה לקצר היתה צריכה לעבור בין השוחות… מאז השיר הידוע על גבעת התחמושת מזכיר לי ריצות ושיעורי התעמלות..

עשינו רכבת עם כל הכיתה והמורה ביקש שנקיף את המגרש בריצה זה היה ממש מצחיק אחד נפל על השני כנראה ממש עיצבנו אותו כמה ימים ליפני שהוא החליט להתעלל בנו

חחחח כל מי שלמד אצלנו בבית ספר זוכר, במיוחד הבנות..בשיעור ספורט המורה הייתה מוציאה אותנו מחוץ לכותלי בית הספר והיינו נדרשים להקיף כמה פעמיים בריצה מגרש ענק שהיה צמוד לשטח בית הספר, הסיבוב כלל מעבר ברחוב עצמו, ליד גני ילדים וליד מלא אנשים שהיו עוברים ברחוב.. המורה חיכתה לנו בנקודה מסויימת ליד שער הבית ספר ולא ראתה מה אנחנו באמת עושות, אנחנו כמובן לא נשארנו חייבות והיינו חותכות בדרכי קיצור, היו בנות שהחביאו אופניים ונסעו עליהם עד הנקודה בה המורה יכלה לראות והיו כאלה שעצרו טרמפים. מדי פעם המורה הייתה תופסת אותנו וצועקת עלינו "לא לקצר את הדרך בנות!!" :) נראה לי שהמסורת הזאת ממשיכה עד היום.

מתיחות בלי ספק כאילו אני מספיק מתוח ועצבני על זה שנתת לי (המורה) לעשות "חימום" של 1200 מטר ואחרי זה 2000 מטר אז לפחות עושים כאילו "מתיחות" וגם המתיחות האלה לא עוזרות כי סתם עושים דברים של יוגה

בגרות בספורט בכתב!! על שרירים, מבנה הלב וכו׳. זה בנוסף לריצת 2000 וקפיצה לרוחק.

היו כמה דברים מוזרים שהמורה לספורט ביסודי ביקשה ממני, אבל הדבר שללא ספק התעלה מעל כולם הוא שהיא ביקשה ממני להביא לה קונוס תנועה.
בדיוק שיפצו כביש אצלנו במושב, אז היא ביקשה ממני ומכמה ילדים נוספים שנביא לה קונוס.
זה קצת בלבל אותי, כי מצד אחד היא מורה, אז היה משהו סמכותי בבקשה הזו.
מצד שני, כששאלתי את ההורים שלי הם היו קצת בהלם ואפילו כעסו על הבקשה.
בדיעבד, כן, זו הייתה בקשה ממש מוזרה. בייחוד מילדים בגיל 10…

המורה שלי הבטיחה שהיא תתן לי בונוס אם אני ירוץ מהר להביא לילד שלה את האוכל בבית ספר שלידינו .. בסוף סיימתי עם ציון 100 בבגרות בספורט

שיעורי ספורט בבית הספר היה הדבר הכי שנוא עליי ותמיד הייתי מתחמקת משיעורים או מהפעילות בשיעור והמורה נטרה לי טינה כנראה כי בשיעורים שכן השתתפתי בחוסר אונים היא הייתה תמיד לוקחת אותי להדגמות, פעם אחת שיחקנו כדור עף והייתי צריכה לזרוק את הכדור פתיחה, הגורל נכנס לתמונה וזרקתי כל כך הזוי שהכדור עף על הראש של המורה :)….לצורך העניין, היום אני חולת ספורט :)