מתנה בשישי: 500 שקלים למימוש ביריד ה-Dress Code
ספרו לנו מהן דרישות הלבוש הכי מוזרות במקום העבודה שלכם ואולי תזכו ב-500 שקלים למימוש ביריד ה-Dress Code
מתנה בשישי (צילום: רותם לבל)
בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשים מלאי הסטייל של FF, והשבוע:
500 שקלים למימוש ביריד ה-Dress Code, בו יתארחו 50 מעצבים ישראלים
כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה -
מהן דרישות הלבוש הכי מוזרות במקום העבודה שלכם?
*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל
שווי המתנה: 500 שקלים
ניתן לממש ביריד ה-Dress Code שיתקיים בין ה-11-13.5
דובנוב 8, תל אביב
**הזוכה יבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 7/5/17 בשעה 12:00
***בכתיבת תגובה הנני מאשר שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
הזוכה משבוע שעבר ב-500 שקלים למימוש במגוון רשתות בקניוני עזריאלי היא אילנה, שסיפרה לנו על איזה טרנד היא מתכננת לחרוש בעונה הקרובה: "הטרנד שאני הולכת לחרוש עליו באביב הוא הטרנד הפירחוני. אני אוהבת מאוד את תקופת האביב כי היא מסמלת עבורי פריחה, התחדשות, שמחה ותקווה ולכן אני אוהבת לראות פריטי לבוש עם עיטורים של פרחים בעיקר גי'נסים, נעליים, תיקים ואקססוריז למיניהם. לדעתי לפחות פריט אחד פרחוני הוא בגדר חובה אצל כל אחד במלתחה".
לעבוד במפעל שלגונים יכול להישמע עבודה מתוקה ומרעננת במיוחד וזה אכן כך עד לקוד הלבוש המטורף בעבודה….
מאת: לי | 7 במאי 2017 | 11:44בכל יום שישי יש אצלנו במפעל קרנבל ארטיקים ללקוחות… זה מצריך מאיתנו לחבוש מסיכת ארטיק ענקית מכף רגל ועד ראש… אני לא צריכה להוסיף כמה חםםםם ביולי אוגוסט ואם זה לא מספיק אז ישנם מקס לקוחות והיום לא נגמר ואני בקושי נושמת מתחת לתחפושת הטילון התורנית….
מה שמנחם הם שרוב הארטיקים במפעל הם בצבעים סימפטים ורגועים ואמנם אני נראית מגוחכת אבל בחצי קלאצ׳ שבוע שעבר הגיע תורי להתחפש לארטיק שים-פס: ממצח ועד אצבעות הרגליים חבשתי כולי את תחפושת הפסים בגוון הורוד לבן וכמובן שחוק מרפי הצטרף לחגיגה ושכחתי להביא את הבגדי החלפה כך שנאלצתי לחזור הביתה ברגל ולחטוף אינסוף מבטים וציחקוקים למה נראה לי ששוב הגיע פורים שרק הסתיים לו יום העצמאות…..אוי לדרישות ההזויות האלו…אוי לכבוד העצמי …. :-)
המוזריות במקום העבודה שלי בכל הנוגע לדרישות לבוש זוהרת ומנצנצת במיוחד…אתחיל מהסוף, אני עובדת כבר כמעט עשור במצפה כוכבים באיזור המרכז והוא מוקד עלייה לחובבי אסטרונומיה נאמנים, כמוני אלא מה…בשעות בהן אנחנו מקבלים קהל כולנו נדרשים ללבוש תחפושות ענק של ירח שמש וכוכבים שהן כמובן בצבעי אולטרא סגול כדי שננצנץ בזמן הסיור…זה עוד בסדר לקינוח אנחנו מתבקשים להדביק על השיניים מדהקות אולטרא של כוכבים כשי שגם בזמן ההרצאה או הצחוקים נעצים את חווית הגלקסיה בחושך המוחלט ואם זה לא מספיק גם את ידיות המשקפיים שלי העבות מלפפים בכל פעם מחדש במדבקות זוהרות של כוכבי הלכת… שוב כדי שלא יהיה משעמם לרגע בקורסים ובהדרכות שאנחנו עובדי המקום מעבירים!!! לא פעם אני שוכחת להסיר את המדבקות מהמשקפיים בסוף המשמרת ואני לא צריכה להסביר את גודל הפדיחה כשאני עולה באישון לילה על אוטובוס חשוך בחזרה הבייתה….
מאת: מורן | 7 במאי 2017 | 11:37טוב… תתכוננו :-) אני עובדת בחנות שמוכרת בובות נוי של פיות ומלאכיות בכל הגדלים והסוגים. אנחנו מחוייבות להגיע כל יום בלבוש לבן… מנהלת החנות מאפרת אותנו כאילו אנחנו לפחות הנסיכה סופייה אנחנו חייבות לחבוש פאות בלונדיניות ארוכות ולקינוח להשחיל את ידינו לתוך מחוך לבן שמוצמדות אליו זוג כנפיים ענקיות בגובה שתי מטר כל אחת….
מאת: סיגל מיכאל | 7 במאי 2017 | 11:36עבדתי כנהגת בחברת השכרת רכב בנתבג,מיד לאחר השיחרור,ביקשו הן מהדיילי רכב והן מהנהגים לבוא כאילו אנו עורכי דין עם טעם רע בבגדים, עם עניבה אדומה, חולצה לבנה, ומכנס וגקט שחורים, אבל לא בוהקים מידי כדבריהם, סבלתי כך נסיעה אחת בלבד, כי תוך חצי שעה שעשיתי תאונה עם אחד מרכבי ההשכרה, בגלל שהגקט הגביל לי את התנועה
מאת: עדי | 7 במאי 2017 | 11:30לבוא בנעליים שטוחות. הייתה לי בוסית שהייתה קצת נמוכה ומאוד חסרת בטחון. אז היא לא הרשתה לבוא עם נעלי עקב כדי לא להרגיש עוד יותר נמוכה לידנו. היא טענה שרעש נעלי העקב מפריע לה להתרכז וגם העקבים יגרמו לנו לכאבי גב. מיותר לציין שהיא הייתה תמיד על עקב של 10 ס"מ לפחות
מאת: נטע | 7 במאי 2017 | 10:56דרישת הלבוש הכי מוזרה שקיבלתי אי פעם ממקום עבודה היא… לבוא בפיג'מה…. עבדתי במשרד פרסום והיו צילומים לפרסומת למקרר ורצו להראות כל מיני אנשים שממש מתמגנטים אליו…. אז שאלו אם אהיה מוכנה להצטלם ולצורך כך היה עלי לבוא בפיג'מה….
מאת: נטע | 7 במאי 2017 | 10:53דרישות הלבוש הכי מוזרות במקום העבודה שלי מהווים השראה לשלושת כללי היסוד שעליי כאשה אמורה להקפיד עליהם – שמלת עיפרון מחוייטת,בצבע אחיד של אדום או ורוד וזאת בשילוב צעיף אופנתי בהתאמה הפוכה לצבע השמלה ורוד או אדום ומריחת שפתון יוקרתי בהתאמה חופשית לצבע של השמלה או הצעיף…וזאת כאות הזדהות עמוקה וחסרת מעצורים עם ערכי היסוד שהם צבעי הלוגו של החברה…
מאת: עליזה | 7 במאי 2017 | 00:19אני עובדת בחנות לכלי בית עתיקים, ובכל פעם כאשר יש ימי מכירות גדולים, אני והמוכרות צריכות ללבוש בגדי ווינטאז במראה ישן, המראה העתיק של החנות, ביחד עם המוכרות שלבושות שמלות שיפון,נשפכות עם קפלים יוצר מראה חלומי, ונוסטלגי,שגורם לי להתרגש כל פעם מחדש,ובעיקר גורם לי כמיהה לחזור לימים האלה מפעם…
מאת: רביד שרון | 6 במאי 2017 | 21:58יש לי רק 16 ימי חופשה מהעבודה=שיגעון!
מאת: noa | 6 במאי 2017 | 21:52אני סטודנטית ועובדת בתור מלצרית. כל העובדים קיבלו מתנה לחג את הכפכפים של moses במגוון צבעים וחייבים לבוא איתם לעבודה. הן סופר שיקיות ונוחות ולא יכולתי לחשוב על דרך טובה יותר לקבל את הקיץ :)
מאת: רוני עובדיה | 6 במאי 2017 | 12:15במקום העבודה הקודם שלי למנהל המשרד היה אנטי קשה להדפסים על חולצות. היה אפשר לבוא עם חולצה מכופתרת, טי שירט או אפילו גופיית סבא כל עוד היא חלקה אבל אם היה עליה ולו ההדפס הקטן , ביותר – הוא היה מתחרפן ופעם אפילו שלח את המזכירה הביתה להחליף חולצה עם פרח
מאת: שמרית ששון | 6 במאי 2017 | 08:56חחחח אני עובדת בפיצריה וזה אפילו מצחיק לחשוב על זה כי מבקשים מאיתנו לשים תג שם ממדבקה כזאת של ילדים ,
מאת: יהב טננבאום | 5 במאי 2017 | 22:02כולם שם נראים כאילו הם ביום הראשון של כיתה א שהמורה מדביקה את השם שלך
הדרישה הכי מוזרה שלי … לפני שנים עבדתי במסעדה מגניבה בהרצליה שכל המשמרת היינו על גלגליות, העבודה הכי מצחיקה שהייתה לי
מאת: הגר ברנס | 5 במאי 2017 | 18:49בצעירותי עבדתי בעבודה שאסרו בה להגיע עם גופיות.קצת הזוי בקיץ הלוהט.
מאת: סופיה | 5 במאי 2017 | 18:30יום לפני שהתחלתי לעבוד איפה שאני עובדת התקשרתי לברר פרטים. המנהלת עצמה דיברה איתי. ואחרי שיחה קצרה בטלפון היא קיבלה אותי לעבודה.
מאת: הדר טל | 5 במאי 2017 | 17:42יום אחר כך כבר התחלתי לעבוד שם… ובסיום אותו היום ניגשה אליי המנהלת ואמרה לי: "יופי… היה מעולה היום, רק להבא… בלי עגילים ארוכות בבקשה ואת הלק תורידי…" חייכתי במבוכה. הנהנתי אבל בתוכי הייתי קצת בשוק. ואז אחרי שניה היא הוסיפה: "וכמובן שלא חולצה בצבע אדום! אצלינו מגיעים רק עם כחול, תכלת וסגול כהה"
בקיצור… אם תראו מישהי עם עגילים צמודים. בלי לק ועם אותו צבע חולצה 4 פעמיים בשבוע… תבינו שזו אני…
הדרישה הכי הזויה שהייתה לי בעבודה- עבדתי בחנות של משקפי שמש, המנהל אמר שתמיד חייב להיות בחנות עם משקפיים ולא להוריד, עם המשקפיים היה חשוך, היו נכנסים לקוחות לחנות ואני בקושי רואה את מספר הדגם של המשקפיים.
מאת: מאי | 5 במאי 2017 | 16:34אז פחות מקום עבודה יותר בית ספר. כצפוי חייבים תלבושת אחידה אבל את התלבושת האחידה קונים אך ורק בבית הספר והיא מאד אחידה- חולצה אמריקאית עם רקע אפור ושרוולים בצבעים הכי נידחים שקיימים (כולל ירוק קיא) קצת קשה להיות אופנתי בתנאים כאלה אבל עם המון מאמץ ויצירתיות (לעיתים) מצליחים! .
מאת: עדי | 5 במאי 2017 | 15:15הדרישה הכי הזויה במקום הלימודים שלי הוא שאסור לבוא עם כפכפי אצבע. ולמה? כי זה עושה רעש וזה לא בטיחותי. לא ששמים עלזה ככ אבל בכל זאת :)
מאת: טל קריגמן | 5 במאי 2017 | 14:34כשבאתי לרעיון עבודה כמלצרית במסעדה של אחד השפים המוכרים בארץ המנהלת ראתה שיש לי קעקוע גדול בגב ובקשה ממני שאני אגיע עם חולצות כמה שיותר פתוחות בחלק האחורי כדי שהלקוחות יוכלו לראות .
מאת: לילי | 5 במאי 2017 | 12:45בעבר מלצרתי במסעדה שדווקא לא היה בה קוד לבוש ויכלנו להתלבש חופשי, אבל (!!) היינו צריכות לנעול קרוקס של טבחים כי הרצפה באזור המטבח הייתה ממש חלקה וזה מקום שהמלצריות בו הן פחות או יותר חלק מצוות המטבח. אז קרוקס שחורות זה בהחלט דרישת הלבוש הכי מוזרה ומצערת שלי ;)
מאת: עדי | 5 במאי 2017 | 12:16טוב אז אצלי בעבודה חייבים לבוא עם חצאית ארוכה…..שיש בזה הרבה סטייל אני לא אומרת .אבל לפעמים בא לי לבוא בחצאית קצרה וזה אסור וממש מוריד את הבאסה……
מאת: יעל שלג | 5 במאי 2017 | 12:14hgkakd156@gmail.com
אני מאשרת שקראתי את התקנון
מכיון שעכשיו אני עובדת דרך הבית, אז פריט חובה אצלי הוא חולצות טריקו כפיות…לכן בכל הזדמנות שיש לי אני אוהבת להתלבש מכל הלב
מאת: דוריה | 5 במאי 2017 | 11:11לא תאמינו, אבל דרישות הלבוש במקום העבודה שלי הן ה-דבר!
מאת: שיר | 5 במאי 2017 | 10:49אני עובדת במשרד הייטק, וכולם לובשים קז'ואל, אין קוד לבוש מוגדר.
יום אחד, 3 אנשים מהצוות שלי הגיעו עם חולצות משובצות. ראש הצוות שלנו התלהב מהמקריות, ואמר שהוא גם רוצה.
שבוע אחרי, כבר הקמנו קבוצת ווטסאפ של החדר – וקבענו יום בו כולם מגיעים בחולצה משובצת.
הקטע תפס תאוצה, ומאז היו לא מעט ימים נוספים: יום שחור-לבן (כולם היו מחויבים להגיע בפריט שחור לבן או בפריט שחור ובפריט לבן), יום נעל ונעל (כל רגל עם נעל אחרת), יום פיג'מה (כן כן), יום וורוד.
לשבוע הבא אני מכינה הפתעה מקורית, אז לא יכולה לכתוב אותה כאן, למקרה שמישהו מהצוות ייחשף לזה ;)
אמנם אף פעם לא 100% מהחדר הגיע עם הפריטים, אבל תמיד 70%-80% מהחדר מגיע מתואם, וכבר כל אחד בחדר השתתף לפחות באחד מאתגרי הלבוש.
ללבוש מכנס כהה וחולצה בהירה
מאת: הילה | 5 במאי 2017 | 10:13חולצה מכופתרת אדומה(אדום כידוע לא מתאים לכל אחד
מאת: לירון | 5 במאי 2017 | 08:55במקום העבודה הקודם שלי, המנכ"ל לא הסכים שהעובדים יגיעו בכפכפים או סנדלים.
מאת: נוקה | 5 במאי 2017 | 07:49נשים יכלו להגיע בסנדל אלגנטי ובתנאי שזה סנדל ולא כפכף. וגברים לא.
כך שמדי פעם אפשר היה לראות עובדים ממין זכר מסתובבים בסנדלים עם גרביים
אסור ללבוש גרביים מתחת לנעל שהיא לא, שימו לב, מגף.
מאת: דפנה | 5 במאי 2017 | 04:59הזוי בהחלט. וזה גם כתוב בתקנון!