ג'ינס של "נודי" במתנה

ספרי לנו על הפריט האהוב עלייך שלעולם לא ייצא מהאופנה ואולי תזכי בג'ינס של המותג השבדי במתנה

מאת  | ‏ 23 ספטמבר 2011
ג'ינס של ניודי במתנה

צילום: אסף רייז

שווי המתנה: 849 ש"ח

בכל יום שישי נחלק מתנה לגולשים מלאי הסטייל של FF, והפעם – ג'ינס של המותג השבדי "Nudie Jeans". הג'ינס הוא פריט הלבוש הכי ותיק ובסיסי במלתחה של כולנו, ספרי לנו בתגובות על פריט שמלווה אותך ומשרת אותך שנים ולא יוצא מהאופנה. התשובה המקורית ביותר תזכה את הכותבת בג'ינס שבתמונה.

* הזוכה ייבחר בין המגיבים לפוסט עד יום א', 25.9.11, בשעה 12:00
* בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
* את הג'ינס ניתן להשיג ברשת חנויות story – דיזינגוף 246 ת"א, שינקין 60 ת"א וקניון גבעתיים

 

הזוכה בעגילי הזהב של "אגס ותמר" מהשבוע שעבר היא נטע, שסיפרה לנו על התכשיט הכי יקר ללבה:

הטבעת המדהימה שלי
"שנים על גבי שנים אמא שלי ענדה טבעת שהיא קיבלה מסבתא רבא שלה… אמא שלי בת 70 וזו טבעת שטיילה בעולם הרבה עוד לפני כשהגיעה אליה.. היא עברה מלחמות ועלייה לארץ.. הטבעת עשויה זהב אדום בהיר ואבן ספיר ענקית ושנים הייתי מודדת אותה ומחזירה לאמא.. לפני כחצי שנה אני ובן הזוג שלי החלטנו להפרד אחרי 11 שנים יחד.. אמא שלי העבירה אליי את הטבעת כמתנה שתביא לי מזל ואושר… בגלל זה היא התכשיט הכי מרגש ומהמם שלי"

השאירו תגובה

 

  • יש לי גיניס ריאפלי משנת 2000 בארון גיזרה גבוה שאני אוהבת מאוד

    מאת: לאה גולן |‏ 22 באוגוסט 2019 | 11:30
  • לאמא של יש ז'קט שהוא יותר גדול מימני כאילו יש לה אותו כבר יותר מ20 שנה והיא אומרת שהוא פריט מזל שלעולם לתזרוק כי מתי שהיא לובשת אותו הוא מבאי לה אמון מזל היא אפילו עברה איתו טסט חחחח…

    מאת: לי |‏ 2 באוקטובר 2011 | 23:34
  • חולצת פסים . לגמרי הפריט שלא ייצא לעולם מהאופנה,
    פריט כל כך פשוט ויפה. ומשתלב עם הכל :) 

    מאת: הילה |‏ 2 באוקטובר 2011 | 23:12
  •  סוודר גדול ועבה שאני משתמשת בו כשמלת מיני.
    מיוחד ויפה =]

    מאת: אחת שיודעת |‏ 28 בספטמבר 2011 | 14:13
  • שלום לכולם,
    לפני מספר שנים קניתי חליפה מהממת לחתונה של בת דודה,
    החליפה כוללת חצאית לבנה עם מלמלה, חצאית קצרצרה בגיזרה טיפה גבוהה,
    מה שלא אפרק לעולם היא דווקא החולצה/ג'קט שמגיע ביחד, שזו חולצה לבנה שלג שהכתפיים שלה נפוחות עם כפתורי תחרה ובד משגע שכשאני לובשת אותה אנשים פשוט מתעלפים והיא הולכת פצצה עם ג'ינסים.

    מאת: דניאל לוי

    מאת: יסמין |‏ 26 בספטמבר 2011 | 16:18
  •  במסגרת עבודתי במקום חרדי , אני מגיעה למשרד בלבוש צנוע שאני מסכימה שהוא ההולם ביותר לסביבת עבודה מכובדת, ולכן כאשר אני לובשת חצאית שחורה ומחוייטת עם גופיה שחורה או לבנה ועליה ג'קט מחוייט , כל מה שנותר לי לעשות ע"מ ליצור קצת חיות ויחודיות בלבוש , אני מצרפת צעיף צבעוני בצבעי סגול ורוד שחור ולבן , אשר אני קושרת לצווארי . מקורו של הצעיף הוא בכובע שאימי הביאה מצרפת , וכאשר הכובע כבר לא היה בשימוש , הסבתי את הסרט שלו לצעיף ועד היום הוא מעטר לעיתים את צווארי כמו קולר אלגנטי לכל הדעות .
    מאת : ענת .

    מאת: ענת זריהן |‏ 26 בספטמבר 2011 | 12:47
  •  שלום רב, לפני כמה שנים חייתי בניו יורק למשך שנה, וקניתי שם גופיה
    שחורה של bcbg וסנדל עקב שחור גם של bcbg עד היום אני נהנת מהפריטים האלו
    וכל הזמן שואלים אותי מאיפה קניתי, הם יפים מיוחדים, שלעולם לא יצאו מהאופנה

    מאת: חנית בן-גיא |‏ 26 בספטמבר 2011 | 09:56
  • לפני כמה שנים לפני ערב חג (פסח אם אני לא טועה) רציתי בגד חדש לכבוד הערב חג אבל לצערי הרבה כסף לא היה לי..אז ללכת ולקנות משהו לא היה אופציה.
    החלטתי לחפש בגדים בארון של אמא שלי שידועה בתור אחת ששומרת בגדים שנים על גבי שנים..נברתי קצת בארון ומצאתי עמוק עמוק בפנים שמלת מיני קטנטנה בצבע שחור. פשוט מושלמת. אמא אמרה שהיא אצלה לפחות שלושים שנה. לבשתי אותה לחג ולא הפסקתי לקבל מחמאות. עד היום כשאני רוצה להרגיש קלאסית ויפה אני לובשת אותה.
    השמלה היום בת בערך 37 שנה..ולא יצאה מהאופנה לעולם!

    מאת: מיכל |‏ 25 בספטמבר 2011 | 19:56
  • הפריט שמעולם לא יצא מהאופנה היא גופיה צמודה!
    אפשר ללבוש אותה בקיץ והיא תספוג את כל הזיעה ובכלל לא יהיה איתה קר :D
    וגם אפשר ללבוש אותה מתחת למעיל עור בחורף וזה סטייל ביותר :) !
    והיא תמיד מבליטה לאנשים את השרירים וגורמת אפילו לבני אדם שמנים במיוחד להיראות סקסיים :) ואף פעם לא נמאס !

    מאת: דניאל בנו |‏ 25 בספטמבר 2011 | 17:43
  •  כן, גופיית סבא לבנה, תמיד באופנה, הייתה באופנה ותהייה באופנה.
    טובה גם בקיץ החם גם בחורף קריר מתחת לבגד, גם ליום יום עם ג'ינס וגם לערב עם ג'ינס מהמם ושווה. בגופיית סבא תמיד נראים טוב, פריט אהוב שתמיד באופנה.

    מאת: רינת |‏ 25 בספטמבר 2011 | 16:04
  •  לק סגוללל

    מאת: דנה |‏ 25 בספטמבר 2011 | 15:53
  •  לפני בערך שנה ביקרתי אצל סבתא שלי היקרה, היא אישה מאוד מיוחדת חמה ונדיבה בביקור אצלה עזרתי לה לארגן את הארון המיוחד שלה, וכמובן גיליתי לראות מגוון פריטים ובגדים מיוחדים להפליא, אחד מן הפריטים שמצאתי הוא וסט גינס יפיפה עם תחרה מבד גינס עליו וכפתורים, הוא מיוחד להפליא מתאים כמעט לכל לבוש, וסבתא שלי סיפרה לי שבצעירותה היא נהגה ללבוש אותו כאשר בילתה עם חברותיה וכמובן שתמיד הייתה גורפת מחמאות, את הוסט היא נתנה לי במתנה וביקשה שאמשיך לבלות ולשמוח מהיכן שהיא הפסיקה וכמובן שהוא התקבל בברכה ואני לובשת אותו המון ביציאות , וכמו שבטח הבנתם גם אני מקבלת עליו המון מחמאות =)

    מאת: בתאל ישר |‏ 25 בספטמבר 2011 | 15:33
  •   שרשרת זהב עדינה שהיתה של סבתא שלי! מצאתי אותה בקופסא שהיתה שייכת לה והיא פשוט משדרגת כל הופעה:)
    וכמובן שזהב לא יוצא מהאופנה!!

    מאת: יובלי |‏ 25 בספטמבר 2011 | 14:53
  •  כשהייתי ילדה חיטטתי לסבתא רבתא בארון ומצאתי מטפחת משי עם הדפסי מלחים, בצבעי כחול לבן ועוגנים זהובים עליה.. המטפחת הגיעה עם סבתא יהודית היישר מפולין בזמן השואה. קיבלתי את המטפחת ולאורך השנים היא נתלתה לי על התיק, הייתה לי כצעיף, ולאור הטרנד האחרון גם נקשרה סביב ראשי. נחמד לי לחשוב על סבתא יהודית טרנדית גם אז בפולין ועל מטפחת המשי שלה שממשיכה איתי גם היום, טרנדית מתמיד..

    מאת: פרח |‏ 25 בספטמבר 2011 | 13:01
  •  שמי סמדר בת 41 כשהייתי בתיכוןכיתה ח
    קניתי גינס לויס שבזמנו עלה המון
    מידה 36 ולשמחתי הוא משרת אותי עד עצם היום הזה אני מאוד אוהבת אותו

    הולך איתי כל הזמן לא הייתי מוכנה לותר אחרי הריונות הייתי חייבת לרזות
    כדי להיכנס לתוכו מה שכן גם ביתי בת ה15 נכנסת לתוכו

    מאת: סמדר חלפון |‏ 25 בספטמבר 2011 | 11:44
  • מעיל עור חום של מנגו שאצלי בארון 10 שנים וחוץ מזה שהוא מדהים ביופיו הוא ספוג זיכרונות שמחזירים אותי לתקופות יפות….. מעיל עם אופי!

    מאת: מאיה |‏ 25 בספטמבר 2011 | 11:06
  •  הולכות עם כל בגד אופנתיות תמיד בכל הצבעים.

    מאת: טלטול |‏ 25 בספטמבר 2011 | 10:49
  • לפני שבע שנים הגעתי לביתה של פסיכולוגית שהחליטה למכור את חפציה הישנים ולחדש את ביתה. על שולחן פינת האוכל שלה הונח צעיף עם רקע שחור מסגרת סגולה וסוסים חומים במרכזכמובן בצעיף ישנם צבעים נוספים של אדום וירוק. הסתכלתי עליו ושאלתי אותה כמה היא רוצה עבורו, היא אמרה שאתן לה חמישים שקלים לקחתי אותו ורק כשהגעתי הביתה גילתי לתדהמתי שהצעיף הוא הרמס אורגינלי מפריס זהו פריט על זמנישמשתלב עם שמלה או חולצה מכופתרת ומשדרג כל הופעה. אומנם בנאלי אבל הוא כל כך יפה…

    מאת: אדוה |‏ 25 בספטמבר 2011 | 10:39
  • תמיד טרנדי ואופנתי ומתאים בול להכל! משפר כל הופעה פלאים, וגורם לי להיראות כמו מיליון דולר. קיבלתי אותו בירושה מאמא שלי לפני 18 שנה, שקיבלה אותו מסבתא שלי, לפני 57 שנה, שקיבלה אותו מסבתא שלה, ממש מתגלגל בדורות…..
    אי אפשר להשיג אותו בשום מקום, תאמינו לי חיפשתי, מושך גברים כמו זבובים ורוכש חברים בשניות, אף פעם לא קיבלתי סירוב לעבודה בזכותו ותמיד פרגן לי באיזה דרינק חינם….
    עלה 4000 שקל ושנתיים באורטודנט אבל על איכות – משלמים בזהב.

    מאת: שלי |‏ 25 בספטמבר 2011 | 10:17
  • …לפני אי אילו שנים, כשהתקבלתי לעבודה בתפקיד נחשק, החלטתי שעלי להתלבש לתפקיד, רצתי וקניתי לי בהמון תשלומים חליפת מכנסיים קלאסית בבוטיק קטן בצפון, של מעצב עלום לגמרי בעיני בשם ז'ראר דארל (שפריטיו עשו עלייה לארץ לפני כשנתיים). והיא מתאימה להכל ואפשר ללבוש את הז'קט והמכנסיים ביחד עם טי שירט חצופה או חולצה אלגנטית או לפרק אותה – את הז'קט או המכנסיים לחוד, מה שמאפשר המון ואריציות. בקיצור, השקעה שהתבררה טובה לשנים. רק מה, המכנסיים לא עולים עלי לאחרונה, ועד שהם יתרצו, ג'ינס הניוד ייראה פשוט מצוין עם הז'קט!

    מאת: מירב |‏ 25 בספטמבר 2011 | 10:16
  • .. לפני אי אילו שנים, כשהתקבלתי לעבודה בתפקיד נחשק, החלטתי שעלי להתלבש לתפקיד, רצתי וקניתי לי בהמון תשלומים חליפת מכנסיים קלאסית בבוטיק קטן בצפון, של מעצב עלום לגמרי בעיני בשם ז'ראר דארל (שפריטיו עשו עלייה לארץ לפני כשנתיים). והיא מתאימה להכל ואפשר ללבוש את הז'קט והמכנסיים ביחד עם טי שירט חצופה או חולצה אלגנטית או לפרק אותה – את הז'קט או המכנסיים לחוד, מה שמאפשר המון ואריציות. בקיצור, השקעה שהתבררה טובה לשנים. רק מה, המכנסיים לא עולים עלי לאחרונה, ועד שהם יתרצו, ג'ינס הניוד ייראה פשוט מצוין עם הז'קט!

    מאת: מירב |‏ 25 בספטמבר 2011 | 09:45
  •  הרצון הזה שמשהו ילווה אותנו כל השנים, כאילו למצוא איזה פריט אחד שאפשר להיאחז בו, והוא יהיה איי של יציבות בתוך אני משתנה :גדלתי ,רזיתי, עליתי, שמנתי. משהו שישמור על מימד אחד יציב.האם יש לי פריט כזה בארון? האם יש פריט כזה בכלל? כן, יש לי ג'ינס שגזרתי פעם והוא מחמיא לי עדין,אם כי פאתטי ללבוש אותו ץ הוא עובר אצלי מדירה לדירה משנה לשנה חדשה. האם אני לובשת אותו? לפעמים מול המראה,הנה אני זה אני. וכאילו נמחקו לרגע קל כל מה שאני כבר לא,אבל אין כמו אשליה כחולה בלויה גזורה במספרים לא מדויקות.

    מאת: קרן |‏ 25 בספטמבר 2011 | 09:06
  •  יש לי ג'קט ג'ינס תלוי במקום מכובד בארון. הוא יוצא משם די הרבה כי הוא מתאים לרוב ימות השנה וכי הוא פשוט יפה בעיני.
    הג'קט הזה היה היה תלוי בארונות אחרים לפני שהגיע אלי. הוא חימם את אמא שלי, רק לתקופה קצרה מאחר ולקחתי לה אותו.. אבל היי! הגונב מגנב פתור! אמא שלי גנבה אותו מסבתא שלי, הביאה אותו ארצה ובזכותה יש לי ג'קט ג'ינס מהמם שלא יצא מהאופנה אף פעם! שנה טובה

    מאת: שני |‏ 25 בספטמבר 2011 | 09:05
  •  הרצון הזה שמשהו ילווה אותנו כל השנים, כאילו למצוא איזה פריט אחד שאפר להיאחז בו, והוא יהיה איי של יציבות בתוך אני משתנה :גדלתי ,רזיתי, עליתי, שמנתי. משהו שישמור על מימד אחד יציב.האם יש לי פריט כזה בארון? האם יש פריט כזה בכלל? כן, יש לי ג'ינס שגזרתי פעם והוא מחמיא לי עדין,אם כי פאתטי ללבוש אותו , הוא עובר אצלי מדירה לדירה משנה לשנה חדשה. האם אני לובשת אותו? הוא קצת כמו מין כובע עף ברוח שנח לו בקצה המגרה. אני לא אחבוש אותו אבל הוא שם כמו מין הבטחה ,הגנה מפגעי הזמן ,אי של קביעות.

    מאת: מיכל |‏ 25 בספטמבר 2011 | 09:01
  •  כאחת שלא לובשת לבן , אנו במשפחה ובסביבתנו אוהבים לכבד את החג בחולצה לבנה צנועה , ידוע לכולם שחולצה לבנה לנשים שיתאים בול על הגוף ולא יעשה אותנו "רחבות" הוא מצרך נדיר , ובכן לי יש חולצה לבנה אותה אני שומרת משנה לשנה וזה כמעט במשך עשור , אחד הריגושים שלי בחג הכיפורים היא החולצה הלבנה , למעשה החולצה היא אחד הגורמים לאוירת החג .

    מאת: מיטל |‏ 25 בספטמבר 2011 | 08:49
  •  יש לי גופיית סבא (אחת מיני רבות אמנם), אבל עדיין אחת לבנה שהולכת פצצה עם כל ג'ינס או מכנס פושטית ליומיום אבל הכי פשוט זה הכי יפה!! אין על גופיות סבא בקיץ!! ג'ינסיפ שמלות מכנסיים חצאיות, הכל בא והולך ויוצא וחוזר, אבל גופיית סבא פשוטה ולבנה לעולם תעשה עבודה מצויינת!!

    מאת: מאיה |‏ 25 בספטמבר 2011 | 06:37
  • כשהייתי קטנה, אבא שלי היה נוסע המון לחו"ל מטעם העבודה. כשהייתי בכיתה ג או ד הוא קנה לי חולצה יפייפיה עם הדפס קטן בצד החולצה עם השם שלי בעברית.. הוא הראה למוכר בחנות איך לרשום בעברית את השם "אפרת". במשך שנים החולצה הייתה גדולה עליי ושימשה ככותנת ללילה… כשגדלתי קצת, בגיל התיכון, אהבתי ללבוש את החולצה כשחברות היו באות אליי או שהייתי מסתובבת עם חברים ביישוב. כשהייתי בצבא הייתי ממש אוהבת להסתובב איתה בבסיס אחרי שעות העבודה. היום, כשהחולצה סוף סוף במידה שלי, ובסגנון קצת רחב, שמתאים בדיוק לאופנה של עכשיו, אני הולכת איתה כל הזמן לאוניברסיטה, לחברות, לסידורים.. אני מתה עליה ואני לא מפסיקה ללבוש אותה!

    מאת: אפרת |‏ 25 בספטמבר 2011 | 01:47
  •  לפני 7 שנים שאלתי מהחבר לשעבר גינס באגי גדול שמתאים לכל דבר ודבר אם זה ליציאה, לקניון או למכולת הוא תמיד איתי גם שאני וחברי נפרדו את הגינס לא הסכמתי להחזיר וככה הוא קיבל את השם "הגינס לשעבר", הוא תמיד פה מציל אותי כל פעם מחדש והוא תמיד תמיד תמיד ישאר באופנה!

    מאת: מאיה |‏ 25 בספטמבר 2011 | 01:18
  •  מגפיים שחרוות גבוהות, קניתי אותן לפני 3 שנים מלונדון ואני עדיין איתן
    מתאימות לכל דבר ואף פעם לא ייצאו מהאופנה
    נעליים שחורות זה תמיד דבר בסיסי מביוחד המגפיים השחורות הן גם בסיסיות ואני בטוחה שאף פעם לא ייצאו מאופנה
    *אני מאשרת שקראתי את התקנון*

    מאת: ליאור |‏ 25 בספטמבר 2011 | 00:15
  • מגפיים, מגפיים שחורות גבוהות קניתי אותן בלונודן מלפני 3 שנים ואני עדיין איתן. מתאימות לכל דבר ג'ינס,שמלה, שורטים עם גרביון..
    ואף פעם לא יוצאות מהאופנה

    מאת: ליאור |‏ 25 בספטמבר 2011 | 00:10
  • הפריט שמעולם לא ירד לי מהגוף ולפי דעתי לא ייצא מהאופנה הוא סקיני ג'ינס, ולפי דעתי הוא פריט נצחי שתמיד יישאר, והוא מחמיא לרוב הנשים!!
    אני אוהבת אותו כי הוא מאוד פרקטי, אפשר ללבוש אותו ביום לאאוטפיט קז'ואלי יותר, ובערב ללבוש אותו עם עקבים ולהקפיץ את המראה. אני חושבת שהוא מתאים לכל אירוע, לכל מזג-אוויר, לכל מצב וכל הזמן!! :)) 

    מאת: רוני |‏ 24 בספטמבר 2011 | 23:55
  •  שמלה ארוכה מסריג שחור שנקנתה לפני 15 שנים… כאן בארץ.
    לעולם מתאימה- עם גרביונים צבעוניים וגקט גינס, אם מגפיים, מגפונים ואפילו כפכפי אצבע ברגליים קפואות בסתיו.
    שמלת סריג של מותג ישראלי עממי שקיים עד היום.
    באיכות טובה ובגזרה לא צמודה מידי שמתאימה לימים רזים יותר או פחות.
    קניתי אותה צעירה סטודנטית בת 25. והיום אישה בת 40 עם שני ילדים ועדיין אנחנו ביחד

    מאת: עירית |‏ 24 בספטמבר 2011 | 23:44
  •  שמלה שחורה חייבת להיות בארון של כל בחורה וגם לי יש אחת כזאת. היא באה טוב גם לאירוע רישמי, גם לחתונה, ארוחת חג, סתם יציאה עם חברים לאיזה פאב או לערב רומטי ורגוע. אין כמוהה ואפשר להתאים אותה לכל מצב, משנים או מוסיפים חגורה או תכשיט בולט והיא ניראת שונה ברגע. אין כמוהה – מומלץ (ואף חייב) לכל אחת :)

    מאת: נעמה |‏ 24 בספטמבר 2011 | 23:02
  • אנחנו ביחד כבר 6 שנים ואני מסרבת להיפרד. סקיני בצבע כחול עז, העוטף לתוכו את כל הקילוגרמים העודפים וכל צלוליט מיותר ומעניק מראה של רגלי איילה דקיקות. כך היה בהתחלה. בשלב מסוים נהיה לא פשוט להיכנס אליו, אם במצב שכיבה או כשאני עוצרת נשימה, והתחושה בתוכו כבר לא הייתה כה חיובית. כיום מונח הג'ינס בארון, הוא לא עולה מעל לקו הירכיים. אבל אני לא מוותרת ועומלת קשה עד ליום בו אוכל להשתחל אליו ללא מאמץ ולשוב להרגיש כרזה בבנות. מדי פעם אני עוד מודדת אותו כדי לקבל פידבק על עבודתי הקשה או אפילו סתם כדי לשקוע בנוסטלגיה.
    בינתיים אשמח לקבל את הג'ינס שלכם במתנה, ושיהיה במידה הנכונה :)

    מאת: שרון |‏ 24 בספטמבר 2011 | 23:00
  • זה סיפור של שרשרת זהב שעברה המון דורות..
    זה התחיל עוד במרוקו סבתי ז"ל קיבלה מאמא שלה שרשרת חוליות מזהב שרשרת מדהימה מונחת על הצוואר בצורה עדינה ומעדנת כל בגד שלובשים.
    כשסבתי ז"ל עלתה לארץ היא נתנה את השרשרת לאמי ולימים אמי העבירה את השרשרת אליי!
    אני עונדת את השרשרת בכל פעם שאני רוצה להוסיף להופעה תכשיט עדין שמושך את העין..עם חולצה בעלת מחשוף עדין, עם השמלה הקטנה השחורה הקלאסית ועם חולצת שיפון זרוקה וג'ינס..לא משנה כמה תכשיטים יהיו לי זה התכשיט הכי מושלם!

    מאת: זוהר |‏ 24 בספטמבר 2011 | 22:46
  • אופנתי ואני זה לא תמיד הולך יחד…אבל….אני אוהבת פריטים ייחודיים, ומוכנה ללבוש אותם מעט- ושיישמרו יפה, ואז, הן עוברות למדף אחורי, מחות בסבלנות לילדה שלי, בהתבגרות שלה יהיו לה אחלא פריטי רטרו, היא אוטוטו בת 3 :)

    מאת: דבורה |‏ 24 בספטמבר 2011 | 22:29
  •  כל כך הרבה וריאציות היו לז'קט הזה במהלך השנים ולאחרונה הוא אף עשה קאמבק נוסטלגי, עם קיפולי השרוולים של שנות ה-80, אבל תמיד לאורך כל שנותי היה לי לפחות אחד בארון, שלבשתי באלפי הזדמנויות, אירועים ושילובים. עם כפכפים, מכנסים קצרים וצעיף בשישי בבוקר, עם שמלה פרחונית בערב, עם ג'ינס אדוק ומגפיים לפגישה, עם חצאית מתנופפת בחורף ובעונות מעבר. בעייני זה הפריט הנצחי והמושלם!

    מאת: טל |‏ 24 בספטמבר 2011 | 22:07
  •  לפני 19 שנים נסעתי לאיטליה לחברים ונשארתי כמעט שנה.
    עבדתי בגן של קהילת היהודים בטרייאסטה (צפון איטליה).
    בכל שבת ביליתי בטיולי שוופינג מעייפים.
    באחת הויטרינות על אחת הבובות הייתה שיכמיה בצבע תכלת עם כובע עטוף פרווה.
    זהו!! הלכה המשכורת של כל השבוע ועוד לפני שהספקתי לשתות קפה איטלקי של שבת בבוקר.
    אבל… בכל חורף כשקר אני נהנית מ19 חורפים מפנקים עם שכמייה מהממת שלא מפסיקה לגרוף מחמאות עד היום.
    נ.ב. יש לי גם סיפור על שמלה שבאה משם….

    מאת: אוסנת קולפצ'י |‏ 24 בספטמבר 2011 | 21:56
  •  הדבר הכי שימושי בארון שלי, וסליחה על הקלישאה האיומה – הוא השמלה השחורה הקטנה,שכל מה שכותבים בבלוגים ובעיתוני האופנה – לא יצליח לתאר את הקלאסיות והשימושיות שלה… יש לי שמלה שחורה קטנה עם מחשוף V עמוק ומהמם, צמודה בחלק העליון ונשפכת עד לפני ברך, שעובדת בשבילי ככ טוב כמעט בכל הזדמנות: מהממת עם גרביוני צמר צבעוניים ומגפיים בחורף, משגעת עם צעיף גדול שגונב את ההצגה,עם כפכפים קלילים בקיץ, עם נעל עקב תכשיט גדול וקלאצ' למראה ערב רגוע, ליוותה אותי בהריון כמעט עד סופו ובכלל אני מצטערת שלא קניתי עוד 2 כאלה. יחי הפריטים הקלאסיים, שאין להם גיל ולא מושפעים מאופנות חולפות. תחי השמלה השחורה הקטנה!!!

    מאת: אביגיל |‏ 24 בספטמבר 2011 | 20:05
  • האמת היא שכבר חודש (כןכן צעירה מאוד) הפריטים היחידים שמלווים אותי הם מדים חסרי צורה בצבע זית כך שכל השאר נשארו מאחור לשנתיים הקרובות אבל דווקא עכשיו כצריך להשאיר מאחור את חוש הסטייל,האהבות והטעם המיוחד מבינים מה באמת ישאר איתך ואצלי אלו שני צמידי זהב מרוקאיים שלכל אחד יש את הסיפור שלו,נורא שונים אחד מהשני אך ביחד הם נראים כמו סט,כאילו צריכים לשים אותם יחד.
    הראשון היה של סבתי היקרה ז"ל שהייתה בעלת תכשיטי זהב ישנים ומדהימים אני זוכרת עוד כשהייתי קטנה את כל הצמידים שהיו לה על היד ושלאחר שנפטרה חולקו לנכדות,צמיד זהב דק אך מוצק עם עיטורים עדינים שנעשו בעבודת יד.
    הצמיד השני הוא צמיד שקיבלתי מאמי האהובה לפני לא הרבה זמן,גם הוא מספר סיפור ועבר כבר שלושה דורות במשפחה,צמיד זהב בעל נוכחות ועיטורים קסומים.
    שני הצמידים האלה הם ללא ספק הפריטים שמלווים אותי,מעבר לכל חולצה,ג'ינס או שמלה יפה שקניתי במבצע 

    מאת: עדן |‏ 24 בספטמבר 2011 | 19:46
  •  

    מאת: מיכל |‏ 24 בספטמבר 2011 | 19:24
  •  יש לי מגיל 17-18 (אני בת 35) כמה זוגות מכנסי בד קצרים פרחוניים שקניתי בהשראת הקיבוצניקיות שלמדתי איתן בתיכון, בשווקים שונים (דליית אל-כרמל, השוק הבדואי בב"ש) שמשמשים אותי עד היום. עם טי-שירט או עם גופייה הם מושלמים לבית, לשינה וגם נראים מספיק טוב בשביל לא להתבייש לצאת איתם לסופר השכונתי, לטיול עם הכלב, להביא את הילד לגן וממנו, לים, לבריכה ולחילופין להסתובב איתם בבנגקוק ובאיי תאילנד. במרוצת השנים רכשתי כמובן בגדי בית/שינה נוספים אך אני תמיד חורשת כל קיץ על אותם זוגות מכנסיים מאז (אלו שהצליחו לשרוד…), אין נוחים ואווריריים מהם. ונוחות הרי לא יוצאת מהאופנה אף פעם, וגם פרחוני לא…

    מאת: הדר |‏ 24 בספטמבר 2011 | 19:18
  • הפריט שיש לי ולעולללללללםםם לא יצא מהאופנה כמובן הן נעלי האולסטאר האגדתיות הותיקות והמושלמות. כל פעם שאני הולכת לרכוש נעלי ספורט חדשות אני תמיד בוחרת את האולסטאר בסופו של דבר למרות המבחר הרב. הן צבעוניות נוחות מתכבסות ומתאימות לכל דבר ולכל עונה. אפילו אימא שלי שהייתה בצעירותה נעלה אולסטאר וזאת ההוכחה שזה פריט שלעולם לא יוצא מהאופנה.

    חג שמח ושנה טובה לכולם♥

    מאת: גילי |‏ 24 בספטמבר 2011 | 19:06
  • הפריט האהוב עליי שלעולם לא ייצא מהאופנה היא החולצה שתפרתי בעצמי .
    חולצה עם כתף-נופלת בצבע ורוד-סגלגל.
    החולצה תתאים בכל שנה, בכל עונה ובכל זמן.
    בכל פעם שמחמיאים לי ושואלים אותי מאיפה החולצה אני מתגאה ואומרת – ממני !
    היא מתאימה לכל דבר ולעולם לא תצא מהאופנה!

    מאת: הילה |‏ 24 בספטמבר 2011 | 18:46
  • יש לי אותו מכיתה ד' , סבתא שלי קנתה לי אותו ליומולדת .. וכמובן שבהתחלה קצת התביישתי ללכת איתו , כי לטעמי הוא לא היה ממש באופנה..
    אבל עם הזמן כשהתבגרתי , הבנתי כמה הוא יפה ומיוחד בעצם.
    ועכשיו אני הולכת איתו תמיד :)
    בין אם זה על הצוואר , או כסרט על השיער .

    מאת: שרון |‏ 24 בספטמבר 2011 | 17:14
  •  יש לי סריג בארון אשר קיבלתי מאמא שלי. היא קנתה אותו כשהייתה בת 17 בחו"ל וכשכירה את אבא שלי היא לבשה אותו סריג מזל והם התחתנו אחרי זמן קצר. כשגדלתי היא נתנה לחי אותו במתנה ונורא התלהבתי ממנו כי הוא סריג בצבע בג'עם פס שחור והוא מתאים להכל, לג'ינס, לחצאית ונורא מחמיא לי. לפני שהיכרתי את בעלי ויצאתי לדייטים אף פעם לא שמתי אותו ואיזשהו יום כשהייתי צריכה לפגוש את בעלי לראשונה אמא שלי אמרה לי לשים את הסריג הזה והוא יביא לי מזל ואכן כך קרא שמתי אותו ולאחר 4 חודשים בעלי הציע לי נישואים. אז אני מקווה שג'נס מיוחד של "ניודי" ישמשיך ללות אותי ביחד עם הסריג שלי ולהביא לי מזל.תודה

    מאת: יולי |‏ 24 בספטמבר 2011 | 17:08
  •  לפני 25 שנים נסעתי עם המשפחה שלי למצרים. היתה לכולנו ההתרגשות עצומה לבקר במדינה בעלת עבר כל כך עשיר ומשמעות כבירה מבחינה מדינית ורגשית. בשוק של קהיר קניתי שלוש חולצות טי-שירט מטריקו, 100% כותנה. בהיותי תיכוניסטית בימים ההם, באופן טבעי "חרשתי על החולצות". עם השנים שתיים מהם נעלמו. האחרונה, האהובה עלי ביותר בצבע תכלת שהלך והבהיר עם השנים, משמשת אותי עד היום. הכותנה המצרית המשובחת שורדת את כל הכביסות (בחישוב זריז- לכל הפחות 1500 כביסות)והפריט העל-זמני הזה ממשיך לשמח אותי ואת הארון שלי.

    מאת: זהר |‏ 24 בספטמבר 2011 | 16:44
  •  נעלי אול-סטאר!!!! אני חובבת אופנה ידועה וככזו אני יודעת שאפנה מתחלפת במהירות האור. חלק מהטרנדים חוזרים אחרי עשור לפחות ורק נעלי האול- סטאר נשארות אופנתיות ושיקיות לעד. את שלי קניתי בכיתה ט' (גיל 15)הן בצבע כחול כהה כזה. היום אני בת 25 וזה עדיין נראה מעולה עם ג'ינס וגופיית סבא, לפעמים אפילו עם חצאיות ומכנסונים בקיצור כמעט עם הכל! אני לא יזרוק אותן לעולם.. אפילו אם זה ייקרע (יש שאומרים שאול- סטאר הכי יפות שהן קרועות מעט).בניגוד לאול סטאר מה שאני כן אוהבת להחליף זה ג'ינסים. :-)

    מאת: קורין |‏ 24 בספטמבר 2011 | 16:40
  •  ישלי נעליים מעלפות שקניתי לפני 4 שנים בחנות בתל אביב אין דברים כאלו פשוט נעליים מהממות שמחמיאות לכל רגל לא משנה מי נועל אותה גבר או אישה !

    מאת: רון אתדגי |‏ 24 בספטמבר 2011 | 16:40
  • יש לי סקיני ג'ינס שנים
    פריט חובה בכל ארון של אישה

    מאת: שרה |‏ 24 בספטמבר 2011 | 16:38
  •  לא מזמן קיבלתי שמלת ג'ינס מתנה מאימי מדהימה ביופיה , היא אצל אמא שלי כבר 19 שנה , איתה אמא שלי הכירה את אבא שלי וכיום הם נשואים כבר 18 שנה … אמא שלי מעולם לא זרקה אותה ומבחינתי היא שמלה עם ערך רב, היא שמלת ג'ינס בהירה עם רוכסן מלמעלה עד למטה ומחשוף יפה בגב, היא כ"כ טרנדית ויפה וזה אחד הפריטים שאני הכי אוהבת והכי חשובים לי בעולם!!

    מאת: אופיר |‏ 24 בספטמבר 2011 | 16:34
  • לפני 19 שנה הייתי חיילת ובזמנו משכורת של חיילת היה 80 ש"ח בחודש. באותו זמן הגיע לארץ חברת האופנה ריפליי שמאד מצאה חן בעיניי אך גם יקרה. החלטתי לקנות חולצה טי שרט שחורה די פשוטה צמודה עם הדפס בגב. החולצה עלתה בערך 3 משכורות של חיילת. מרוב שאהבתי את החולצה הייתי חורשת עליה ואם הזמן זה קטן עלי. החלטתי לשמור את זה למזכרת. היום אני בת 38 אמא לשניים. כשעברנו דירה לפני חודשיים עשיתי סדר ומצאתי את החולצה נראית כמו חדשה. הבת שלי בת 10 נדלקה עליה וכיום היא זו שחורשת עליה.

    מאת: yafit |‏ 24 בספטמבר 2011 | 16:28
  • הפריט שלי הוא מעיל, סוג של ז'קט-מעיל האמת, קורדרוי בצבע ירוק כהה עם הרבה כיסים, צבאי משהו אבל אלגנטי ואופנתי לגמרי.
    הפריט הזה מלווה אותי כבר בערך 5 שנים, הצבע שלו קצת דהה אבל אם אתם שואלים אותי, הוא משתבח עם הזמן.
    אני יודעת שהוא תמיד יהיה באופנה, וגם אם עורכת VOUGE בכבודה ובעצמה תקרא לי "שוק" אני אשאיר אותו איתי.
    מה דעתכם להעניק לי עוד פריט שבדוק יתאים לו? :)

    מאת: דנה |‏ 24 בספטמבר 2011 | 16:25
  •  הפריט שלעולם אבל לעולם לא יצא מהאופנה הוא …. נעליי העקב שלי בצבע גוף , מהסיבה הכי פשוטה ? זה צבע ניטרלי !!!!!
    מתאים ללבוש חגיגי ,יומיומי … , והכי חשוב הולך עם כל הצבעים .
    ולפי דעתי זה הפריט שmust have it בכל ארון של אישה .

    מאת: עדן |‏ 24 בספטמבר 2011 | 15:32
  •  יש לי גזרה מאוד ישרה ואני ממש מתקשה למצוא מכנסיים שיחמיאו לי. לפני בערך 4 שנים מצאתי את הג'ינס המיוחל! אני חורשת עליו כמעט בכל יום (גם בעבודה חדשה, למרות הפאדיחה..). אתמול לצערי החלקתי עם האופנוע בגשם הראשון שהופך את הכביש למרגרינה. אז אני יצאתי יחסית בזול, אבל הג'ינס נהרס לגמרי מכל השמן והג'יפה שהיו על הכביש… עכשיו אני צריכה לצאת למסע מפרך כדי למצוא תחליף לג'ינס היחידי שהחמיא לגזרה שלי ולכן מבחינתי נחשב תמיד באופנה. מודה לו על 4 שנים נפלאות :)

    מאת: דורית |‏ 24 בספטמבר 2011 | 15:25
  •  הפריט שאני שומרת שומרת ומלווה אותי חורף אחר חורף הוא מעיל עור שחור שקניתי בלונדון בשנת 1997. כשקניתי אותו הוא היה בצע שחור .עם השנים הוא נהיה דהוי יותר אך זה מה שהופך אותו לעוד יותר יפה ואופנתי.

    מאת: שרון |‏ 24 בספטמבר 2011 | 14:01
  • ז'קט דק שחור, קטיפתי ומחוספס, שמלווה אותי כבר 15 שנים כמעט לכל אירוע ומזג אוויר, למעט חמסין כמובן :-) הוא מתאים ללבוש אלגנטי, שמלות קלאסיות ובאותה מידה גם ללבוש קז'ואלי כמו ג'ינס..נעים להתעטף בו ועם זאת הוא לא מכביד.כל זמן מה הוא מקבל טיפול פרטני מיוחד בכיבוס ידני או בניקוי יבש ולכן הוא נשאר חדש ויפה כמו כשנקנה !

    מאת: מירי אברהם |‏ 24 בספטמבר 2011 | 13:48
  •  הפריט שלי הוא חולצת טריקו ארוכה בצבע כחול ויש לי אותה שנתיים או יותר ותמיד שאני שמה אותה עד היום אומרים לי שהיא יפה היא קצת ישנה אבל אני אוהבת אותה ,יש לי שבוע הבא יום הולדת אז אני ישמח נורא לקבל תגינס ולהשים תחולצה איתה עם גקט כמל ..ועם אני לא יקבל אז מי שתקבל אותו תתחדש :)

    מאת: חן |‏ 24 בספטמבר 2011 | 12:55
  •  יש לי ג'ינס בני יותר מעשרים שנה, קניתי אותם מהוהים וקרועים אלא שמיד אחר כך נכנסתי להריון וילדתי את בתי. בתחילה חשבתי שלא יהיה זה יאה לאם טרייה ועוד חד הורית להסתובב בג'ינס קרוע, אולם יום אחד קשה במיוחד לבשתי אותם ולפתע הרגשתי סוג של חרות, מוסיקה מוודסטוק, אותה התחושה מוכרת וטובה של נונ-קונפורמיזם.
    וכך, כל פעם שהגעתי לגבולותיי פניתי לעזרת הג'ינס הקרועים שמעולם לא איכזבו וכל פעם שלבשתי אותוםהפלגתי למחוזות רחוקים של אינדבידואליות, חרות ותחושת מיצוי אישי. בינתיים בתי גדלה והיא חיילת כעת, הקשיים שהיו אינם עוד ואני גזרתי את הג'ינס וממשיכה ללכת איתם לים, ההרגשה הזו של חופש ממשיכה איתי גם עכשיו ואני חוזה שעם התפוררות הג'ינס אמסגר אותם ואתלה אותם על קיר ביתי, אחרי הכול, הם הרוויחו את זה.

    מאת: בילי גורביץ |‏ 24 בספטמבר 2011 | 12:53
  •  העקבים שלי, קניתי אותם ביומולדת בעזריאלי אחרי שבזבזתי 700 שקל וחשבתי שנגמרו הקניות , הן היו במבצע של 300 שקל העקבים בצבע באז' יפיפה הם לא ממש גבוהים אך הם נותנים הרגשה כזאת וממש נוח ללכת איתם

    מאת: danielle |‏ 24 בספטמבר 2011 | 12:42
  •  הפריט שימשיך ללוות אותנו שנה אחרי שנה לדעתי הוא קרדיגן,הוא תמיד יהיה באופנה .יש מבחר רב של צבעים והוא מתאים להכל! לג'ינס, למכנס בכל גזרה ולכל חצאית. זהו הפריט האהוב עלי ולדעתי הכי שימושי. הוא נעים ונוח וזהו ללא ספק הפריט שאני אף פעם לא אוותר עליו בארון (:
    באותה הזדמנות אאחל לכל עם ישראל חג שמח ושנה טובה ומוצלחת.

    מאת: אשדודית |‏ 24 בספטמבר 2011 | 12:12
  •  כשהייתי בת 14 התאהבתי במעיל אדום. לא היה לי כסף לקנות אותו בעצמי וביקשתי אותו ליום ההולדת מההורים. אמא שלי נסתה לשכנע אותי שמעיל אדום זה לא פרקטי ובכלל שמעיל צמר לא יהיה לי מאוד שימושי כי הוא כבד ולא נוח ללכת איתו לבית הספר ואחר כך ממילא אלך לצבא. אבל התעקשתי וזכיתי בו. אמא שלי צדקה, באופן חלקי. לבית ספר באמת לא היה נוח ללכת איתו. הוא לא נכנס לתיק כשנעשה חם כי הוא היה גדול מדי. כשהוא נתלה על הכיסא בבכיתה הוא היה מגיע עד לרצפה ומתלכלך. לכן הוא נתלה בארון ויצא רק בהזדמנויות מיוחדות, שלא היו הרבה כמוהן. השנים עברו, הוא נעשה קצת לא אופנתי ומאוד אייטיזי בעיני ולכן נשאר תלוי בארון. כשעברתי לגור עם חבר שלי והוא עזר לי לארוז את הארון בדירה הישנה, הוא הוציא את המעיל וממש התלהב והתפעל ממנו והשביע אותי ללכת איתו.כשהלכתי איתו לאוניברסיטה בפעם הראשונה הוא גרף כל-כך הרבה מחמאות ומאז הוא מלווה אותי בכל חורף. לכן, זה הפריט שלי שלעולם לא יצא מהאופנה. הוא נקנה לפני כל-כך הרבה שנים והוא אופנתי ויפה גם היום.

    מאת: גילי |‏ 24 בספטמבר 2011 | 11:50
  • ג'קט ג'ינס שנמצא איתי שנים. וככל שהוא מהוה יותר כך הוא יפה בעיני יותר ומקבל יותר "אופי".. תמיד משלים הופעה גם ביומיום וגם לערב עם שרשרת נכונה.
    you can't go wrong. ולא מאכזב אותי לאורך הנשים ואני גם לא מרגישה צורך לקנות אחד חדש. הוא מחזיק בתוכו הרבה זכרונות..

    מאת: לירון |‏ 24 בספטמבר 2011 | 10:59
  •  כבר שנים אני נועלת אותן הכי גזעי עם גינס וגופיה לבנה או טריקו גזעי

    מאת: סיגלית |‏ 24 בספטמבר 2011 | 10:50
  •  סבתא שלי היא דאגנית מושלמת, כמו סבתא טובה היא דואגת שלכל נכד יהיה משהו בארון עם תוצרת סבתא נורית.
    היא אוהבת לסרוג לנו אפודות לא מחמיאות וגרביים, תמיד רציתי לשמח אותה וללכת עם האפודות המיוחדות שלה, אבל, מה לעשות שלא בקטע שלי אפודה ורודה עם כפתורי חיפושיות ועלייה תפירה של דבורים עם חוט כתום.
    היא הבינה אותי ותפרה לי משהו מדהים שפשוט לא יצא לי מהארון, זה ג'קט ארוך (לא רק בשרוולים) עם קפוצ'ון כפתורים וכיסים בצבע קרם וכל זה מצמר.
    הוא מחמם נעים ובהחלט אופנתי, תסמכו עליי.
    אין על סבתא שלי :).

    מאת: עתליה |‏ 24 בספטמבר 2011 | 10:25
  •  חזייה של דלתא. בלי ברזלים בלי תוספות .פשוט חזייה כחול לבן משלנו.
    היא אף פעם לא תצא מהאופנה ומהמגירה. חג שמח לכם ולשלכם.

    מאת: אפרת |‏ 24 בספטמבר 2011 | 09:07
  • יום אחד אני וחבר שלי יצאנו למסעדה בקניון כמובן שיצאתי עם גופיית סבא לבנה הזמנתי סלט ורוטב ושמן זית ערבבתי את הסלט וכשפתחי את הרוטב הכל השפריץ עלי וגם השמן זית הגופייה נהרסה חבר שלי התפקע מצחוק ואני אחריו . חיבקתי לו את הגב ואמרתי לו אל תזוז שלא יראו את הגופייה המלוכלכת ! הסתובבנו ככה בקניון בכל החנויות לא וויתרתי עד שאני אמצא גופיית סבא לבנה לבסוף מצאנו גופית סבא החלפתי גופייה וחזרנו הביתה זה היה יום בלתי נשכח ובכל פעם כשאני לובשת את גופיות הסבא הלבנות שלי אני נזכרת בו ועולה לי חיוך מאוזן לאוזן :) .

    מאת: TAL . |‏ 24 בספטמבר 2011 | 09:06
  • לפני כמעט עשרים שנה חיפשתי שמלה לחתונה של אחותי הגדולה שעמדה להתחתן. אמא שלי ואני חרשנו את חצי תל-אביב ועדיין לא הצלחתי למצוא שמלה שנראתה לי מתאימה. בסוף, כשכבר עמדנו להתייאש ואחרי ביקור מלחיץ אפילו לכיכר המדינה (מלחיץ כי גיליתי שמוכרים שם שמלות במחירים של משכורת חודשית), ראיתי בחלון הראווה של מספרה (!) ברמת-גן שמלה מדהימה. הסתבר שהם מכרו שם מספר שמלות מצומצם של מעצבות ישראליות. נכנסתי לחנות למדוד את השמלה והיא ישבה עליי בול. למרות שהמחיר שלה היה קצת מעל התקציב שאמא שלי הקצתה לעניין, היא הסכימה לקנות לי אותה (אז עוד לא היה לי כסף משלי) והרגשתי בחתונה כמו מיליון דולר.
    למרות כל השנים שעברו, היא עדיין מאוד אופנתית לדעתי ומדי פעם, באירועים חגיגיים שונים, אני לובשת אותה ושואבת הנאה בין היתר מכך שהיא עדיין עולה עליי, למרות כל השנים שחלפו מאז.

    מאת: אתי |‏ 24 בספטמבר 2011 | 08:49
  • תקשיבו לשיר, אתם תבינו לבד ואף אחד לא ישאל מדוע ולמה :) הפיג'מה שלי היא הפריט הותיק והבסיסי ביותר שלי והיא לעולם לא תצא מהאופנה!

    מאת: איילת |‏ 24 בספטמבר 2011 | 08:31
  • זה אולי ישמע מצחיק, אבל הפריט שאני שומרת כבר שנים רבות, למעשה קרוב ל-30שנה, הוא זוג העגילים הראשון שלי.
    בגיל 5 ביקשתי מאמא שלי שתיקח אותי לעשות עגילים. אני זוכרת שאישה אחת בחנות ניסתה קצת להפחיד אותי ואמרה שאני קטנה מדי וזה בוודאי יכאב.
    לא פחדתי ואני זוכרת שאמא נתנה לי לבחור איזה עגילים שארצה ממה שהמוכר הציע. בחרתי בזוג עגילים מזהב בצורת פרח קטן שנצמד לאוזן ובאמצע עיגול בצבע כחלחל.
    כשהעגילים (הזמניים) היו באוזן שלי, שאלה אותי האישה "נו, כאב?" ואני זוכרת שעניתי "לא, זה דיגדג" ויצאתי עם חיוך מהחנות בידי שקית ובה קופסא עם עגילי הפרח המוזהבים שלי.
    עד היום אני כשאני מסתכלת עליהם, הם נראים לי קלאסיים ועדינים ומעת לעת אני עונדת אותם.

    מאת: שרון |‏ 24 בספטמבר 2011 | 08:09
  • זה אולי ישמע מצחיק, אבל הפריט שאני שומרת כבר שנים רבות, למעשה קרוב ל-30שנה, הוא זוג העגילים הראשון שלי.
    בגיל 5 ביקשתי מאמא שלי שתיקח אותי לעשות עגילים. אני זוכרת שאישה אחת בחנות ניסתה קצת להפחיד אותי ואמרה שאני קטנה מדי וזה בוודאי יכאב.
    לא פחדתי ואני זוכרת שאמא נתנה לי לבחור איזה עגילים שארצה ממה שהמוכר הציע. בחרתי בזוג עגילים קטן מזהב בצורת פרח שנצמד לאוזן ובאמצע עיגול בצבע כחלחל. כשהעגילים (הזמניים) היו באוזן, שאלה אותי האישה "נו, כאב?" ועניתי "לא, זה דיגדג" ויצאתי עם חיוך מהחנות בידי שקית ובה קופסא עם עגילי הפרח המוזהבים שלי.
    עד היום כשאני מסתכלת עליהם הם נראים לי קלאסיים ועדינים ומעת לעת אני עונדת אותם.

    מאת: שרון |‏ 24 בספטמבר 2011 | 08:04
  • סיפור חיים שלם עבר על הג'ינס הזה…
    קניתי אותו כשהייתי דתיה (בעברי), וזה היה ה"מרד" הראשון שלי- להתחיל ללכת עם מכנסיים.
    אח"כ בצבא לצערי השמנתי והוא כבר לא עלה, ואחרי הצבא הוא חיכה לי בנאמנות עד שחזרתי למימדיי הטבעיים :)
    ועכשיו באוניברסיטה אני תמיד לובשת אותו.. כשמחליפים רק את החולצה, אף אחד לא שם לב שזה אותו ג'ינס. העיקר שהוא עושה את העבודה!
    ועכשיו – אני מתחילה לעבוד במשרד עם קוד לבוש מאוד מוקפד, אין סיכוי לבוא בג'ינס.. אז מקווה מאוד שהוא יחכה לי גם לגיל 30!
    טפו טפו, שהמידה לא תשתנה :)

    אבל כמובן שאני אשמח לצרף לו אח צעיר- הג'ינס של ניודי מהמם!!! באמת!
    אני אשמח מאוד לקבל… יאללה מתנה לשנה החדשה!

    מאת: נאווה |‏ 24 בספטמבר 2011 | 07:01
  •  הבייסיק שבביסיק. כמה פשוט ככה שימושי.
    בגלל שיש לי גוון עור כהה תמיד השתדלתי ללכת עם גוונים בהירים ובעיקר לבן.
    כל הארון שלי מלא בחולצות לבנות עם שלל הדפסים ושלל גיזרות אבל האהובה והשימושית ללא ספק תהיה חולצת V לבנה חלקה שהיא פשוט נצחית ומתאימה להכל.
    חולצת שמשתדרגת בקלות עם צעיף שובב, אקססוריז צבעוניים או ג'קט מכל סוג.
    מתאימה לג'ינסים ארוכים ושורטים.
    וגם אם בעוד כמה שנים יהיו טרנדים חדשים ומשוגעים, אני בטוחה שלחולצת הבייסיק הלבנה יהיה מקום של כבוד גם אז ;)

    מאת: לילך |‏ 24 בספטמבר 2011 | 02:21
  •  לסבתא שלי היה חתיכת גוף פעם,
    והייתה לה שמלה קיצית לבנה עם נקודות שחורות,
    כזו שצמודה בחזרה ומתרחבת באגן ובאופן כללי מאוד מחמיאה לגוף.
    עם השנים פריטים נכנסים ויוצאים מאופנה,
    אבל השמלה הזו כבר קרוב ל-50 שנה נשארת אין ויש לה חתיכת הסטוריה..

    מאת: נעמה |‏ 23 בספטמבר 2011 | 23:37
  •  זה היה עוד שהייה ניו יורקית כשדיילתי באל על, ירדתי על שדרות ברודוואי כשהחל מבול שוטף, ונכנסתי לחנות הראשונה שהיתה לידי.
    זה היה בייסמנט של קונוואי. ערימות של בגדים זולים,לא יפים, היו בכל פינה, ואני רפרפתי מעליהם, עד יעבור הגשם.
    לפתע ראיתי אותה, גופייה שחורה צמודה עם מחשוף מיוחד, מושלמת!
    לבשתי אותה עם ג'ינס לאוניברסיטה, עם חצאית לחתונה, ולבשתי אותה לבליינדייט הראשון שלי, בו הכרתי את בעלי…
    לבשתי אותה כשנולד בני הבכור, ולבשתי אותה כשהלכתי יד ביד עם ביתי הקטנה ליום הראשון בגן.
    עברו מאז, כמה שנים טובות..
    אני הולכת לארון,מתוך כל הבלגן, אני אשלוף אותה, מחר,
    לכבוד יום הנישואים שלי.

    מאת: הילי |‏ 23 בספטמבר 2011 | 23:06
  •  כשראיתי על מה צריך לספר היום,ישר ידעתי מה אני הולכת לכתוב. יש לי שמלה בצבע בז'-תכלכל , לא יותר מדי צמודה ולא פחות מדי, בצורה המושלמת, פשוטה אבל אלגנטית, היא השמלה האהובה עלי. כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא נפרדת ממנה, שאסור לאף אחד בעולם חוץ ממני לגעת בה או ללבווש אותה. זו שמלה שמבליטה בדיוק את מה שיש להבליט אצלי בגוף ומסתירה את מה שלא צריך, בגלל זה אני כל כך אוהבת אותה.
    שופינג אני עושה הרבה, ויש לי עוד הרבה שמלות בארון, בכל מיני סגננות וצבעים, יותר מיוחדות ופחות מיוחדות אבל השמלה הזאת היא האהובה עלי, לא משנה כמה אני אקנה, אות זה אני אומרת בלב שלם, שום דבר לא ישתווה לאהבה שלי לשמלה הזאת.

    מאת: אביגיל |‏ 23 בספטמבר 2011 | 22:40
  •  הרי כדי שהבניין יראה טוב צריך יסודות חזקים. כנ"ל בבגדים, למי שניחנה בגוף מעוגל ונשי מחטב שמחזיק היטב את הגוף וחזיה טובה שאוספת ומרימה את החזה הם פריטי חובה של-ע-ו-ל-ם לא יצאו מהאופנה, ותמיד יגרמו לבגדים להראות מעולה, בין אם הם בגדים של מעצב על ובין אם הם בגדים מהשוק. :-)

    מאת: הילה |‏ 23 בספטמבר 2011 | 22:12
  •  מה יש לכם שם במאקו? קצרים בכח עבודה??
    (אני לא שיר כמו אתם יכולים להבין……)

    מאת: שיר |‏ 23 בספטמבר 2011 | 22:07
  • פריט חובה בכל ארון הוא ג'ינס טוב \ מכנס אלגנטי שמתרחב מהברכיים ומטה כרוחב היריכיים.הוא מטשטש את הירכיים מעצב את הגוף ונותן תחושה של רגליים ארוכות וחושניות, אפשר לשלב אותו עם חולצת שיפון, חולצת בטן, חולצת עטלף, או אפילו סתם גופייה חלקה ועליונית תחרה מעודנת.
    לסיכום, הוא הפריט הכי הכי שימושי שלא יצא לעולם מהאופנה.

    מאת: שלי אהרוני |‏ 23 בספטמבר 2011 | 20:48
  •  כולנו יודעות על מה אני מדברת . פריט חובה בכל ארון . במידה ויש ארוע שקרב כמו ראש השנה לדוגמא ורוצים להבוא יפים מטופחים ואופנתיים תמיד אפשר להשתמש בשמלה הקלאסית ולהרגיש זוהרת . לי את השמלה הכי יפה בעולם שקניתי מחנות יד שנייה בפריז היא כבר 5 שנים אצלי ואף פעם לא נמאס לי ממנה .

    מאת: סטפני |‏ 23 בספטמבר 2011 | 20:36
  •  אמא שלי בעברה היתה דתיה. באיזשהו שלב בגיל 18 היא חזרה בשאלה ולראשונה בחייה קנתה ג'ינס כחול ופשוט שיושב צמוד ומהמם. בעודה רגילה לצניעות, לא לבשה אותו ולאחר מכן עלתה במשקל לאחר הלידות. בשבילה הוא סמל לחיים חדשים והיא הביאה אותו לי לפני שנתיים, כשהוא עלה עלי.. הוא וינטג לגמרי ובעל ערך מיוחד לא מפסיקים להחמיא עליו ולשאול מאיפה הוא ואני רק מקווה להשאר במידה 36 כדי ללבוש אותו ולהעביר אותו הלאה (בתקווה שהוא ייישמר!)

    מאת: מיי |‏ 23 בספטמבר 2011 | 19:58
  •   פריט חובה בכל ארון הוא כמובן הטייץ!!! מתאים גם לחורף וגם לקיץ…לעולם אינו יוצא מהאופנה…ניתן לשלב איתו כל פריט..החל מטוניקה ועד לחצאית.
    אינו "גונב" את ההצגה של הפריטים האחרים. כמובן נוח!!! מתאים לערב וגם לצהריים…טוב לספורט וגם לדייט!
    פריט ייחודי שמאפשר להרכיב תלבושות עם הרבה דמיון וצבע .
    לכן ללא ספק זהו הפריט היחיד שאני יכולה לומר שלעולם לא יצא מהאופנה.

    מאת: מרינה |‏ 23 בספטמבר 2011 | 18:17
  •  יש לי בארון מעיל אמריקאי שעובר אצלנו במשפחה כבר שנים, הוא היה עובר מאחד לשני וקצת נתקע אצלי… מעיל מלא פז"מ, משופשף ומ-המממממם! ברור שאם כבר יש לי מילואים אז אני לא מוותרת עליו אבל אני חייבת להודות שהוא סוגר לי את הפינה לא מעט פעמים בחורף (גם באזרחות) כי בואו נודה נודה שצבא או לא צבא, ירוק זית עושה לנו את זה תמיד.

    מאת: חן |‏ 23 בספטמבר 2011 | 18:07
  • היתה זאת אהבה ממבט ראשון, האהבה הגדולה מכולן. עם החבר הרציני הראשון. וכל דקה איתו היתה קסומה מקודמתה. ולחבר הזה – מעיל עור. חום עמוק, חמים. משופשף מרוב לבוש. מאצואיסטי אך רך כאחד. מחמם, אך לא מידי. הדוק, אך משוחרר בדיוק במקומות שצריך. ועם החבר אימצתי גם את מעיל העור המיוחד הזה, שהיה שייך לאביו לפניו. ובכל הזדמנות התהדרתי במעיל עור שלו, עם חולצת טי לבנה צמודה, וגינס משופשף, וצעיף סקסי קשור בחופשיות ומתנופף ברוח. לא היה פריט יפה מהמעיל עור החום הזה בארון שלי. ועם השנים, כמו בכל אהבה ראשונה, גם דרכינו נפרדו. אך את המעיל עור השאיר חברי היקר אצלי, שאוכל להמשיך להנות ממנו אני, כי "אין על המעיל הזה עלייך". וכך, אהבות חדשות החלו והסתיימו, פיניתי ורוקנתי את ליבי אינספור פעמים, אך המעיל עור החום הנפלא הזה – על כל זכרונותיו – נותר בעינו, במקומו, בארון הבדגים המשובח שלי. כל המלתחה, על כל פרטיה, התחלפה, ומעיל העור הנצחי נשאר, עדין מתאים לכל מראה, לאורך כל השנים.
    במעילי עור, כמו באהבה אמיתית, יש דברים שאינם נשכחים ואינם מתחלפים – למרות שסביבתם משתנה, למרות שאנו משתנים בעצמינו. יש דברים שפשוט אין להם תחליף.

    מאת: אורלי |‏ 23 בספטמבר 2011 | 18:00
  •  הדבר הכי פשוט הכי יפה ושימושי בעיני ..
    אני יכולה לישון איתו, לטייל איתו ביום יום גם עם אקססוריז שזה יותר מומלץ אבל גם בלי הגופייה הפשוטה היא ללא ספק הפריט האולטמטיבי שלי שאני לא יכולה בלעדיו !

    מאת: שיר |‏ 23 בספטמבר 2011 | 17:54
  •  אני מנסה לחשוב על פריט אפנתי שהולך איתי שנים, מגבש כל הופעה לכדי שלמות ותוך כדי מעלה לי חיוך על השפתיים, גם ברגעים אפנתיים נטולי השראה ובלתי-החלטיים בעליל. ואכן יש משהו, או יותר נכון מישהי שאחראית לכל כל הטוב הזה. היא בוודאי לא פריט, אך היא בהחלט אפנתית, וותיקה (בכל זאת, אחות גדולה) ואחראית על פניני החכמה שמייצרת מדי פעם המלתחה האהובה שלי! אשמח להודות לאחותי הפאשניסטה בנשמתה ובמלבושיה, על האאוטפיטים האדירים והיצירתיים שהנדסה עבורי, לאחל לה שנה טובה ופאשן פורוורדית, ולפנקה בג'ינס איכותי, שיהיה יד ימינה בכל הופעה וישמח אותה עד מאוד!

    מאת: דנה |‏ 23 בספטמבר 2011 | 17:48
  •  זה ג'ינס שקניתי בטיול בארה"ב וקניתי אותו בחנות של ליוויס בכל מקרה מהרגע שלבשתי אותו ידעתי שאני הולכת לחרוש עליו וזה מה שקרה אני פשוט אוהבת כל כך את הג'ינס הוא בלי יותר מידי קישקושים וקרעים הוא רגיל אבל יושב כל כך טוב על הגוף ובמיוחד שלי זכיתי לאגן הים התיכון.
    הוא מתאים גם לחורף וגם לקיץ ואני בטוחה שאני אמשיך לחרוש עליו עוד הרבה מאוד זמן.

    מאת: ימית |‏ 23 בספטמבר 2011 | 17:36
  •  
    הפריט האהוב עליי שלעולם לא ייצא מהאופנה הוא חולצה שתפרתי בעצמי .
    חולצת כתף-נופלת בצבע ורוד-סגלגל, עם כיס קטן .
    תפרתי אותה בעצמי ואני כל כך גאה בה !
    היא מושלמת עם הכל , ג'ינס,מכנס קצר,חצאית,מכנס מחויט . הכל .
    והיא אף פעם לא תצא מהאופנה !

    מאת: הילה |‏ 23 בספטמבר 2011 | 17:35
  • חולצה מכופתרת של אבא.
    לפני כמה שנים, כשעוד הייתי בתיכון, שנאתי את התלבושת האחידה ורציתי לשבור קצת את המונוטוניות של החולצות החלקות, אז לקחתי מהארון של הוריי חולצה מכופתרת משובצת של אבי.
    מאז (ואני מדברת על לפני 6 שנים בערך), גם כשזה היה נראה אולי קצת מגוחך, אני לא מפסיקה ללבוש את החולצה הזאת בכל מיני וריאציות שונות כי הכל תלוי באקססורייז – אפשר ליצור מראה מאוד יומיומי ואפשר ליצור מראה אלגנטי ביותר ובעיקר מתוחכם.
    פשוט חולצה אחת של גברים שגורמת לי להרגיש הכי נשית והכי מיוחדת שיש! (יש לציין שהחולצה בת מיליון בערך, אבא לא אוהב לזרוק בגדים). 

    מאת: מעיין |‏ 23 בספטמבר 2011 | 17:30
  •  ההורים שלי קנו לי 2 זוגות- אחד לבן עם סוליה שחורה והשני בורדו עם סוליה שחורה,
    הם קנו לי אותה לפני 3 שנים כבר שנתיים לפני שקנו לי אותם רציתי אותם! הן כאלו מגניבות ומיוחדות!
    אני שמה אותן לרוב בחורף כי זה בעצם מגפון כזה..
    אני חורשת על הלבן יותר הוא מעלףף אני תמיד יכולה למצוא עם מה לשים אותם.
    אני ראיתי את הקליפ של Nicki Minaj בשיר Super Bass ואני שוקלת לשים שרוך צהוב לד"ר מרטינס הלבנות.

    מאת: עדן |‏ 23 בספטמבר 2011 | 16:48
  •  אלה אנחנו חבורה של ארבעה בנות שחברות מאז התיכון, שאוהבות אחת את השנייה כמו אחיות. 2005 הייתה השנה שסיימנו עם הבגרויות והיינו צריכות להתגייס. 2005 הייתה גם השנה שיצא הסרט אחוות הג'ינס לקולנוע. ארבעתנו פשוט הזדהנו והתאהבנו בשחקניות ובסרט כולו. וכמובן שהרגשנו שאין דרך טובה מלהפוך את הקשר שלנו גם לפריט, לפריט אופנה. אך בכל זאת אנחנו לא חיים בתוך סרט וכל אחת עם מידותיה השונות… אז כולנו החלטנו פה אחד ללכת על עגילים ולא סתם עגילים(מאוד דומים לעגילים שהיו מתנה שבוע שעבר), וכל אחת תרמה לכך 310 ש"ח. החלטנו שבכל יום הולדת, החוגגת תקבל את העגילים ותמסור אותם כשלאחרת תיהיה את היום הולדת, כעת הם אצלי… אמנם אני בטוחה שיהיו בנות שיציגו פריטים "שחיים" כבר הרבה יותר שנים, אבל אני חשה ביטחון כי אני יודעת שהעגילים הללו "יחיו" עוד הרבה מאוד שנים. והם עוזרים לנו להתאחד בתוך חיי היום יום השונים שלנו.

    מאת: סוזן |‏ 23 בספטמבר 2011 | 16:37
  • לא משנה מה אני לובשת, איך אני מרגישה ומה מזג האוויר בחוץ – חיוך תמיד משפר את ההופעה. ברגע שאדם מחייך – כל מי שהוא פוגש מגיב בצורה יותר חיובית והחיים מתנהלים על מי מנוחות. אפילו אם אני אלבש את הבגדים הכי יפים שלי, אם אני אלך עם פרצוף חמוץ אני גם ארגיש ככה… אמנם זה נשמע כמו איזה סטיקר מפסטיבל שאנטי כלשהו, אבל היי, לפעמים גם הסטיקרים האלה צודקים. 

    מאת: מורן |‏ 23 בספטמבר 2011 | 16:34
  • בהיותי צעירה הייתי מסתובבת המון בבגדים שחורים. חולצה שחורה, מכנס שחור, שרשרת שחורה- הכל היה שחור!
    סבתא שלי זכרונה לברכה, תמיד אמרה לי שאני צריכה ללבוש צבעוני… ואני לא הקשבתי לה.
    לאחד מימי ההולדת שלי היא קנתה לי צעיף. אבל לא סתם צעיף- צעיף צבעוני! אני חושבת שכל הצבעים עלי האדמות נמצאים על הצעיף שלי.
    סבתא נפטרה אחרי חודש וחצי. זו המתנה האחרונה שלי ממנה. ומאז, גם ללוק השחור הקודר שלי… תמיד הייתי מוסיפה את הצעיף הצבעוני, לכבוד הסבתא המדהימה שלי, והוא מלווה אותי עם היום :)

    מאת: קרן |‏ 23 בספטמבר 2011 | 16:27
  •  ג'קט קטיפה בצבע ירוק בקבוק באורך המותניים עם עיטורי זהב
    ג'קט שנמצא במשפחתנו הרבה מאוד זמן עבר 6 דורות במשפחה היות ולכל אחת מהסבתות היתה רק בת אחת ובנים אם בכלל
    הוא האהוב עלי ביותר לעולם לא יצא מהאופנה אני מקפידה לחרוש עליו כל חורף
    היות והוא מחמם מאוד והוא נשאר כחדש וכל פעם שאני לובשת אותו עוצרים אותי ושואלים מאיפה הוא
    אז זהו מבחינתי פריט מדהים ביופיוועבר עשרות אם לא מאות שנים שמור במצב מעולה ולעולם לא הגיע עדיין לתופרת לתיקון ולא הייתי מחליפה אותו בשום פריט אחר

    מאת: מיכל קיפניס |‏ 23 בספטמבר 2011 | 16:04
  •  היום שבוא רכשתי את החגורה החומה היה פשוט מזוויע. אני עוד זוכרת את התחושה שהייתה לי מהעצבים של הריכולים של התיכון. בדיוק חברתי התקשרה להודיע לי שהפיצו עליי שמועה ואני התחלתי לבכות ואמא כדי לעודד אותי, עשתה תטריק הידוע-שיחדה אותי בקניות. אך מרוב העצב והעצבים שמילאו אותי בגוף, אז אפילו לא היה לי כוח למדוד בגדים!!! שזה כמעט לא קורה אף פעם… ואמא רק קנתה לי תחגורה החומה הכביכול 'פושטית' אך עדין הייתי מבואסת. בדיעבד היה מאוד שווה לסבול אז כי היום אני נהנת להעזר בחוגרה כבר למעלה מתישע שנים! ואף פעם אני לא מוצאת את עצמי חושבת שהיא כבר לא יפה או טרנדית. פתאום כשאני חושבת על זה החגורה והחברה הם שני הדברים שנשארו איתי מהתיכון.

    מאת: טל |‏ 23 בספטמבר 2011 | 16:02
  •  הפריט האהוב עלי הוא נעלי הד"ר מרטינס שלי- בסיסיות,שחורות ומחזיקות שנים, אנחנו חיים ביחד כ 10 שנים, וככל שהן מתבלות יותר (מחוספסות ודהויות),הן יפות יותר ומזכירות לי שעברתי הרבה מכשולים שבסופו של דבר התוצאה של כל המכשולים היא חיובית, כמו הנעליים :)

    מאת: לורינה |‏ 23 בספטמבר 2011 | 15:57
  • הפריט אהוב עליי בארון הוא כמובן שמלת הספגטי האדומה והקטנה שאני שומרת באדיקות בארון שלי. השמלה היא של חברת מורגן מפריז, והיא הגיעה ליידי כשבת דודה שלי (פאשניסטה לא קטנה) עשתה קצת סדר בארון והעבירה לי כמות יפה ונכבדת של בגדים, ובתוך כל הערימה הסתתרה השמלה הקטנה והאדומה, בצבע אדום רוז' מושלם, עד קצת מעל לברך עם שסע בצד שמאל, כתפיות ספגטי דקות ומחשוף ישר אך אלגנטי. מרוב שהיא יפה ועדינה אני כמעט ולא לובשת אותה, ושומרת אותה אך ורק לאירועים מיוחדים, בתוספת נעלי עקב כסופות, ואני מודה גם שלעיתים אני סתם מודדת אותה, מסתכלת במראה, מורידה ומחזירה לארון, והיא בהחלט ראוייה לתואר הפריט הכי הכי שלי בארון :)

    מאת: ספיר |‏ 23 בספטמבר 2011 | 15:49
  •  קניתי אותה כשהייתי בחטיבת הביניים. חצאית פעמון שחורה (מיני ארוך). בתקופת התיכון שלי כמובן שזה היה באופנה והיה תענוג ללבוש אותה. ומאז אני שמה לב שאחת לכמה זמן אני שוב לובשת אותה בוריאציות שונות. היא יושבת בול. קלאסית. אפשר להתאים אותה לכל אירוע! כל פעם אני מתאימה לה חולצה אחרת, בהתאם לאירוע, חגורה יפה, תכשיט מעניין היא מתאימה את עצמה אליי.. חצאית נהדרת! משמשת אותי כבר למעלה מ-18 שנה… היא עשויה מבד שלא דוהה בכביסה כך שתמיד נראית במיטבה. ואני הכי שמחה לספר שלבשתי אותה אתמול לחתונה של חברים (8 חודשים אחרי לידה) והיא נראית מעולה!!

    מאת: ענבל |‏ 23 בספטמבר 2011 | 15:46
  •  הפריט שיש לי שאף לא ייצא מהאופנה הוא זוג כפכפי טבע נאות, שאיתן אני הולכת כמעט על בסיס יומיומי. לדעתי כל בחורה נראת הכי יפה כשנוח לה (כמה שזה שנשמע נדוש), ולמרות שסבתא שלי משתגעת כשהיא רואה אותי איתן בארוחת יום שישי, אני מתה עליהן וחושבת שהן ילוו אותי עוד הרבה שנים. הן יקרות לליבי במיוחד בגלל שחבר שלי קנה לי אותן ביום הולדת הראשון שחגגתי איתו, בזמנו זה ריגש אותי שהוא קנה לי מתנה שבדיוק קלעה לטעם שלי, וכך זה עד היום.בעיניי אלו הם כפכפים שהכי מייחדים את היופי והאופי של נערות ונשים ישראליות

    מאת: עדי |‏ 23 בספטמבר 2011 | 15:39
  •  שמלה בצבע שמנת מעוטרת בתחרה שלבשתי בגיל 5 לבריתה של אחותי הקטנה.. זה אמנם לא פריט שמשמש אותי כרגע, אבל את השמלה הזאת אני שומרת לדורות אחריי..

    מאת: ליהי |‏ 23 בספטמבר 2011 | 15:08
  •  גופית סבא פשוטה לבנה מתמנון , שהולכת עם הכל ולא יוצאת מהאופנה לעולם .

    מאת: קטרין |‏ 23 בספטמבר 2011 | 14:57
  •  שהייתי קטנה סבתא שלי תפרה לי סוודר אדום מהממממם ומחמם ותמיד שמגיע החורף אני חייבת להוציא אותו מהארון ולישון איתו כי לצערי הוא כבר לא עולה עליי..שהייתי קטנה לא רציתי להוריד אותו ממני מרוב שאהבתי אותו אמא שלי מספרת שתמיד לבשתי אותו ושהיא הייתה מכבסת אותו הייתי בוכה עד שהסוודר מתייבש אני עד היום שומרת עליו ושיהיו לי ילדים אני בטוחה שאני ילביש להם אותו!!

    מאת: עמית |‏ 23 בספטמבר 2011 | 14:47
  •  

    מאת: עמית |‏ 23 בספטמבר 2011 | 14:45
  •  קרדיגן ארוך בצבע קאמל.. עשוי צמר עם פרנזים…
    עוטף, מחמם, ומתאים פשוט לכל דבר!!!
    בחורף אני חורשת עליו עם כל דבר-ג'ינס,מכנס שחור,מעל גופיה או שמלה..
    ותמיד אבל תמיד אני נשאלת מאיפה הוא.
    זה פריט יפה מאוד!
    שבקלות יכול להפוך כל הופעה ל-ה-ו-פ-ע-ה, הולך עם ספוטיבי או אלגנט, וחשוב מכך- יש לי אליו כל כך הרבה סנטימנטים! יש לו נוכחות, והוא מלא בשיק, בסטייל וקסם של פעם!
    חולה עלייך סבתא!!!

    מאת: shira |‏ 23 בספטמבר 2011 | 14:20
  • מי לא זוכר את ימיו הראשונים בצה"ל… את ריח המדים המעומלנים, את תחושת ההלם והשוק ואת הרגע שבו אתה מבין שחייך עומדים להשתנות. בארון שלי בבית לא תמצאו לעולם בגדי מותגים, מקסימום ג'ינס של "קסטרו". ביום הראשון של הטירונות הסתדרנו כל החיילות בשורה, כל חיילת נעמדה מאחורי הקיטבג שקיבלה. במקרה שלי לא זכרתי איפה הנחתי את הקטיבג ולכן נעמדתי ליד הקיטבג הראשון שאותו ראיתי. מה שלא ידעתי זה שבשניות שיבואו אחר כך המפקדות יצעקו בשאגה.."עשר שניות לקחתם את הקיטבג ועפתם לאוהלים", וכך עשיתי…כשהגעתי לאוהל, הקיטבג נראה לי כמו ביצת הפתעה- פתחתי אותו ולתדהמתי מצאתי בתוכו גי'נס "דיזל" שנראה שנקנה במיוחד ליום גורלי זה, במבט הראשון הופתעתי מהמציאה ובמבט השני כבר התפללתי שאני אמצא בתוית האחורית את מס' המידה שלי…וכך היה! לבשתי אותו שנים ולאן שלא הגעתי איתו, תמיד החמיאו לי. היום כשיש לי מצב רוח נוסטלגי אני לובשת אותו ומרגישה שוב בת 18 :)

    מאת: שירן |‏ 23 בספטמבר 2011 | 14:14
  •  גינס של חברת לי שהיה שייך לאימי ז"ל והוא תמיד חוזר לאופנה
    היא לבשה אותו שהיתה צעירה ממני עד שבגיל 16 היא נתנה לי אותו ועד היום אני עוד נכנסת בו למרות שהיא כבר נפטרה לפני 3 שנים בתאונת דרכים מחרידה ועל זה לא נדבר שזה מכת מדינה כבר הענין הזה …אז זהו הגינס הזה והעגילים זהב עם אבן ירוקה שהבנתי שזה הדבר הבא
    בהצלחה לכולם אני מאוד מקוה לקטוף את הפרס

    מאת: מוריאל |‏ 23 בספטמבר 2011 | 14:05
  •  

    מאת: מוריאל |‏ 23 בספטמבר 2011 | 14:00
  •  לפני מספר שנים(בערך 15) הבחנתי בארון של אמא שלי בצעיף דק מנומר שאלתי אותה אם אפשר לקחת אותו התגובה המיידית הייתה מה תעשי איתו זה הסרט לשיער שאני מנקה את הבית?! אמרתי לה בתגובה אני יביא לך סרט אחר ואקח את המנומר. אמי הסכימה למרות שראיתי את החשש בעניים שלה שמא אני אלך איתו בפומבי למרות החשש שחשתי העזתי ללכת איתו, בהתחלה כחגורה אחר כך בתור צעיך והיום גם כסרט בשיער.לאן שלא הלכתי קיבלתי מחמאות על הצעיף ואיך הוא משתלב יפה בהופעה. גם אימי נכנעה לבסוף לאופנת "החיות" וכיום יש לה גם צעיף מנומר אבל שלי יותר יפה כי הוא ונטג' :)

    מאת: avital amir |‏ 23 בספטמבר 2011 | 13:55
  • בגיל 14 אחותי ואני שוטטנו בזארה לקנות בגד מיוחד לכבוד החג, ולפתע ראיתי חולצה לבנה עם תחרה. בתחתית שלה היא צמודה עם 3 כפתורים ולמעלה היא לוס. התאהבתי מדדתי וקניתי!
    כל כך התרגשתי ממנה שאני זוכרת שלא הוצאתי אותה מהשקית עד אותו יום של החג. כמעט עשור עבר מאז ואני עדיין לובשת אותה בין אם זה לערב עם חצאית או לטיול בפארק עם ג'ינס. היא עדינה ונשית וכל פעם שאני לובשת אותה נוסכת בי אווירת חגיגיות.
    אין לי ספק שהחולצה הכל כך מיוחדת הזאת תלווה אותי לעוד הרבה שנים יפות…

    מאת: אורטל |‏ 23 בספטמבר 2011 | 13:36
  •  1965 בקיבוץ- באים מכל העולם מתנדבים לעבודה בקיבוצים- כולם לבושים ג'ינסים- ואנחנו מסתכלים עליהם בערגה- אין ג'ינסים בארץ רק בנמל בחיפה-ומי יכול להגיע לשם- אבל אנחנו כבר מבינים מה ערכו של המכנס הזה.
    ואז קוראת לי מרכזת הקומונה( מחסן הבגדים המשותף )ואומרת לי שאחת מהמתנדבות השאירה זוג מכנסיים-קצת בלוי קצת משופשף אבל אולי אני רוצה….מדדתי את ה"זהב" הכחול הזה וההתאמה היתה מלאה – לבשתי ובאותו רגע הרגשתי איך אני מחוברת לעולמות רחוקים שלא דמיינתי שיגיעו ימים ואבקר בהם-עד היום הג'ינס הזה בארון שלי-הוא חלק מההיסטוריה שלי-ומזכיר רק תמימות ועולם יפה של ילדי פרחים,וודסטוק, ופסטיבלים.

    מאת: מרים צדוק |‏ 23 בספטמבר 2011 | 13:32
  •  הפריט האהוב עליי ביותר הוא ללא ספק הג'ינס הבהיר הקצר הגבוהה שלי שנמצא אצלי מאז גיל 15. הוא הבגד שאני מרגישה בו הכי נשית, הכי מגניבה, הכי רזה.. כאילו הוא נועד במיוחד בשבילי. אבל האמת שקיבלתי אותו מהדודה המגניבה שלי מהקיבוץ ,לאחר שיום אחד הייתי אצלה והמכנס שלבשתי התלכלך מאיזה רוטב פסטה, היא הביאה לי אותו מה'אחורה' של הארון שלה. זו הייתה אהבה ממבט ראשון… ולחשוב שהיא בעצמה לבשה אותו כשהייתה בת 15! מקווה להוריש אותו לבת שלי :)

    מאת: עמית מזרחי |‏ 23 בספטמבר 2011 | 13:20
  •  סוף סוף יש לי הזדמנות לספר על מעיל שהיה של סבתי מספרד עבר לאימי שנים אני לבשתי אותו לפני שנה ביתי החיילת פתחה תארון וצעקה יו איזה מעיל מהמם אמא של מי המעיל סיפרתי לה תשושלת שלו והמעיל עבר לארון של ליטל הבת שלי המעיל נתפר אצל מעצב אופנה בספרד בשנת 53 והוא אופנתי ונשמר מעולה עבר 4 דורות ויעבור כניראה עוד כמה דורות הוא בצבע שמנת ארוך מדהים ביופיו

    מאת: דורית |‏ 23 בספטמבר 2011 | 13:18
  •  כולנו יודעות שקניות זה דבר יקר! ולא תמיד את קונה את מה שאת אוהבת כי הוא יקר. שמלה מהממת שיושבת עליך בול ועולה 530, או חצאית בגזרה מעולה שעולה 280.
    אז אחרי יום ארוך של קניות, נכנסתי לחנות דיי פשוטה וראיתי שמלה טורקיז קצרה ממש יפה! והמחיר 60 שקל! באותו רגע הייתי הכי מאושרת בעולם, במיוחד לאור העובדה שבחנות אחרת היא עלתה 200 שקל!
    השמלה הזאת משמשת אותי המון ואני הכי אוהבת אותה מכל הפריטים!

    מאת: רעות |‏ 23 בספטמבר 2011 | 13:09
  • כולנו יודעות שקניות זה דבר יקר! ולא תמיד את קונה את מה שאת אוהבת כי הוא יקר. שמלה מהממת שיושבת עליך בול ועולה 530, או חצאית בגזרה מעולה שעולה 280.
    אז אחרי יום ארוך של קניות, נכנסתי לחנות דיי פשוטה וראיתי שמלה טורקיז קצרה ממש יפה! והמחיר 60 שקל! באותו רגע הייתי הכי מאושרת בעולם, במיוחד לאור העובדה שבחנות אחרת היא עלתה 200 שקל!
    השמלה הזאת משמשת אותי המון ואני הכי אוהבת אותה מכל הפריטים!

    מאת: רעות |‏ 23 בספטמבר 2011 | 13:08
  •  בבת המצווה שלי קיבלתי משתי הסבתות שלי 2 צמידי זהב (אמתיים)שעיהם יש עיטורים , קוראים להם צמידים מרוקאים . זה מנהג !
    הצמידים האלה תמיד עלי ונדיר שאני מורידה אותם . הם מתאימים לי לכל מה שאני לובשת ותמיד הם במרכז הערב אני מקבלת עליהם המון מחמאות במיוחד בלוס אנג'לס , זה דבר שונה ומיוחד :)

    מאת: דורין |‏ 23 בספטמבר 2011 | 13:04
  • לאחר יום ארוך של קניות,את רואה הרבה בגדים יפים אבל כרגיל -יקרים!
    השמלה שיושבת עליך בול עולה 530 , והחצאית המהממת עולה 430!
    בסוף יום הקניות הגעתי לחנות דיי פשוטה ,והיה בה שמלה טורקיז שישבה עלי בול! ומהממת.. והמחיר, 60 שקלים! השמלה הזאת משמשת אותי המון והיא הכי מוצלחת אצלי בארון, אגב אותה שמלה בדיוק עולה בחנות של מעצבות 300 שקל! אז אין ספק שהכי כיף ללבוש בגד שאת יודעת שעולה 300 שקל ואת קנית אותה ב60..

    מאת: רעות |‏ 23 בספטמבר 2011 | 13:02
  •  הפריט שלא יוצא לי ואני בטוחה שלא ייצא לאף אחת מהארון זוהי כמובן החולצה הלבנה..בין אם את לובשת ג'ינס לטיול בצהריים ובין לערב עם מכנס מחויט עם אקססוריז תיקים ונעליים שתמיד משתלבים בצורה מוצלחת עמה.וכמובן זה הפריט כמעט היחידי שמשלב גם יופי וגם נוחות בו זמנית.צאי לרכוש את החולצה הלבנה המושלמת בשבילך:-)

    מאת: ליאור |‏ 23 בספטמבר 2011 | 12:55
  • הפריט שמשמש אותי שנים רבות הוא תיק עור חום שסבתי קנתה לאמי לפני יותר מ35 שנים בחנות של מעצבת חיפאית שבינתיים הספיקה להיסגר.
    באותה תקופה עלתה משפחתי ארצה מברית המועצות כך שכספים רבים לא היו בנמצא אך סבתא שלי, בתור פשניסטה מלידה, האמינה כי עדיף לקנות מעט ואיכותי.
    בכל פעם שאני יוצאת עם התיק מהבית אני זוכה למחמאות ונשאלת מהיכן הוא ואין כמו להגיד "הוא של אמא שלי, בן יותר מ30 שנה…"  

    מאת: מאיה |‏ 23 בספטמבר 2011 | 12:44
  • כשהייתי בפריז לפני הרבה שנים ראיתי כובע באחת מהחנויות שאני והוריי הסתובבנו בהם. כובע ברט מדהים עם ציורים עדינים של פרחים .
    הוא היה מאוד יקר אך אני התאהבתי בו ומאוד מאוד רציתי אותו .
    לא שאלתי את הוריי אם אני יכולה לקבל אותו מכיוון שידעתי שהוא עולה המון והטיול גם ככה יקר מאוד.
    בהיתי בו במשך כמה זמן ואז אבי הציעה לי שנלך לקנות גלידה במקום סמוך לחנות.
    בינתיים אימי נשארה בחנות וחשבתי לעצמי בטח היא מסתכלת על דברים יפים.
    בטיסה חזרה כשהיינו בדיוטי אימי אמרה לי להחזיק לרגע איזו שקית לכמה דקות כשהיא הולכת לאן שהוא. כמובן שרציתי לדעת מה יש בה אז סתם הצצתי ופתאום מה אני רואה בה ?! את כובע הברט המדהים שכל כך רציתי !
    את הכובע הזה אני שומרת בתוך אותה שקית ובכל חורף כמו מנהג קבוע אני מוציאה אותו והולכת איתו לכל מקום כמעט !
    כובע כזה בחיים לא יצא לי מהמלתחה (:

    מאת: עידית |‏ 23 בספטמבר 2011 | 12:40
  •  ביום ההולדת ה 50 שלי טסתי לקרנבל בברזיל ונישארתי יומיים בארגנטינה, מאוד רציתי לעשות שופינג ולא מצאתי כלום במידה שלי שהיא לא קטנה, הייתי מאוד מצוברחת ופתאום בסימטה צדדית ראיתי חנות קטנה ומטריפה ניכנסתי ושם מצאתי סריג שחור מחורר שמתאים ללבוש מעל גופיות וטוניקות והייתי מאושרת כאילו זכיתי במליון שקל עד היום אני "חורשת" אותו ועפה על החיים

    מאת: אביב מייראן |‏ 23 בספטמבר 2011 | 12:39
  • בתור אחת שמאוד אוהבת אופנה וקוראת את כל המגזינים והבלוגים על אופנה ,
    אני עדיין חושבת שאין תחליף לג'ינס הוא מתאים לכל דבר אפילו עם גופיית סבא לבנה ונעליי בובה .
    אני זוכרת כשהייתי צעירה יותר עבדתי כל החופש וממש עבדתי קשה וישר שקיבלתי את המשכורת שלי ב15 לחודש הלכתי ובזבזתי את הרוב בכסף על הג'ינס אחד כולם היינו בהלם ממני שהשקעתי כל כך הרבה על ג'ינס ולא ניצלתי את הכסף על משהו אחר
    אבל עד היום הג'ינס אצלי ואני נהנת לראות אותו בארון שלי למרות שאני לא לובשת אותו בכלל ואני לא מתחרטת על הקנייה הזו .

    מאת: מזל |‏ 23 בספטמבר 2011 | 12:38
  • אני מודה! אני פשוט אספנית של תכשיטים, בעיקר עגילים ויש לי עגילים בכל הגדלים, הסוגים והצבעים… אני אוהבת לשנות כל פעם וכמעט בכל יציאה אני שמה עגילים שונים. אחרי תקופה מסויימת שאני שמה עגילים מסויימות נמאס לי מהן ואני קונה חדשות ואת הישנות משאירה מאחור… אבל, יש עגילים שאף פעם לא נותרו מאחור וכל כמה זמן אני עונדת אותן, הן עגילי חישוק גדולים מכסף אמיתי שאמא שלי הביאה לי אותם. לפעמים אני עונדת אותן ליציאה ולפעמים סתם ליום-יום, הם מתאימים כמעט לכל הופעה. בגלל הזמן הרב שיש לי אותן הן קיבלו גוון שונה, הן כבר לא כסופות ממש אבל זה גוון יפייפה שאי אפשר למצוא בשום מקום.

    מאת: בתאלוש |‏ 23 בספטמבר 2011 | 12:31
  •  כבר שנים שאני לא מורידה את שרשרת הזהב שכבר לגמרי בסגנון וינטג' שסבתא שלי הביאה לי במתנה. חברות קונות לי שרשראות חדשות, וכל פעם אני אומרת כן איזו שרשרת יפה, אומרת תודה וממשיכה לענוד את השרשרת של סבתא, לא מוכנה להוריד אותה, לא בצניחה חופשית לא במסז'ים לא בכלום, היא תמיד תישאר עליי.

    מאת: דנה |‏ 23 בספטמבר 2011 | 12:09
  •  הג'ינס שלא משנה אם הוא קטן קצת או גדול , הוא תמיד ישאר מושלם וישתלב לי בול עם כל דבר . הג'ינס הזה נקנה שנה שעברה בתמנון , והוא מונח עליי בצורה מושלמת עד כדי כך שבחנות לא הייתי צריכה להתלבט . התבוננות אחת במראה והייתי סגורה על עצמי. הוא מושלם – מתאים לאירוע , ליציאה , או סתם לטייל עם חברה . הג'ינס הכחול הזה אופנתי ממש , ככה שכמה ששמים אותו הוא לא יוצא מהאופנה , ושמוסיפים לו שרשרת או צמיד , ישכחו שלבשת אותו כמה פעמים. אוהבת לחרוש עליוווווו , ומבחינתי זה הג'ינס המושלם ! ואני הכי אוהבת אופנה שבעולם , ואני אוהבת ללבוש תדברים הכי יפים שיש , אבל הג'ינס הזה – אין לתאר אני פשוט אוהבת תג'ינס הזה !!

    מאת: דורון |‏ 23 בספטמבר 2011 | 12:03
  • עד לפני כ-5 שנים לא הייתי מסוגלת לשים שמלות. פשוט שנאתי את הרגליים שלי. לכל אחת יש איבר או דבר שהיא פחות אוהבת בעצמה, אצלי זה היה הרגליים….  
    אחרי שחבר שלי (דאז) נפרד ממני במפתיע אחרי שנתיים ובדיוק לפני שעמדנו לעבור לגור יחד, החלטתי שאני צריכה לעשות שינוי בעצמי, ללמוד לקבל את עצמי ולהפסיק לדפוק חשבון למה יגידו כולם.

    אז הלכתי לסיבוב קניות בידיעה שמה שאני רוצה זו שמלה פשוטה שתכנס לי לארון. מצאתי שמלת פסים מדהימה מטריקו שעד היום היא לא עוזבת את הארון שלי. לשמלה הזו היו כוחות מדהימים. כל פעם שלבשתי אותה החמיאו לי עליה אז הפכתי אותה לשמלת דייטים ראשונים. ואני מאמינה שבזכותה הכרתי וכבשתי את מי שהיום בעלי :)

    השמלה הזו פתחה פתח לשמלות רבות אחריה והיום חוץ מלעבודה,( ששם אני לובשת בעיקר ג'ינסים. וגם זה לא תמיד) אני לובשת כמעט רק שמלות. צברתי ב-5 שנים כ-40 שמלות, אבל עדיין השמלה האהובה עלי, שאני לא יכולה להפרד ממנה בארון ואני גם לא הצלחתי למצוא דומות לה, זו שמלת הטריקו הפשוטה שקניתי ב-150 שקל לפני חמש שנים :)

    אה.. והיום אני מתה על הרגליים שלי! ;)

    מאת: קרן |‏ 23 בספטמבר 2011 | 11:55
  •  חצאית קלאסית אלגנטית שמלווה אותי כבר ארבע שנים ואני בטוחה שתמשיך ללוות אותי עוד שנים ארוכות !!!
    היא הייתה קצת אבל אין ברירה כי ככה זה בעבודה שחייבים ללבוש רק שחור.
    היא רישמית וייצוגית לעבודה אך אפשר לשלב איתה טישרט מגניבה ואפשר ללכת איתה גם ביומיום צחוץ לעבודה או בערב …
    אני מקפידה לשמור עליה אפילו בכביסה אני נזהרת איתה,כנראה שהיא הייתה שווה את הכסף אם היא גם עכשיו נראית כמו חדשה!!!
    לא מוותרת עליה ואין שבוע שאני לא לובשת אותה וכל פעם בשילוב אחר…

    מאת: מיכל |‏ 23 בספטמבר 2011 | 11:50
  •  בתור "פאשיניסטית בארון" שאוהבת מאוד לקרוא כתבות ומדורי אופנה, ומקפידה מדי פעם לגלוש בבלוגים אקזוטיים (בעיקר כשהראש כבר מתפוצץ בעבודה), תמיד חלמתי על הג'ינס המושלם,כזה המכונה "ג'ינס פרימיום", ששמו הולך לפניו ומחירו מרקיע שחקים. אבל הוא הרבה מעבר לסתם מכנסיים- הוא חבר שמלווה אותך לאורך שנים, עוטף אותך, מסתיר מה שצריך להסתיר ומדגיש בדיוק מה שאת רוצה, והכי חשוב- גורם לך להרגיש הכי טוב עם עצמך.
    אז עוד לא הגשמתי את החלום הקטן הזה, ובנתיים הארון שלי אוחז בחובו ג'ינסים מכל הצבעים והגזרות שמלווים, תומכים, ועוברים הלאה. אני עדיין מחכה לאחד שיישאר איתי לעולם.

    מאת: מורן |‏ 23 בספטמבר 2011 | 11:49
  •  לפני כמה שנים ההורים שלי התמכרו לשווקים ועתיקות, החל מוטרינות יקרות עד לחנוכיה של ועד עובדי חברת חשמל משנת 66. הם קמים ביום שבת ב7 בבוקר כדי לא להפסיד את המציאות בשוק הפשפשים בחיפה. כך לפני 3 שנים הם הצליחו לשכנע אותי לקום ביום שבת ב7 לפנות בוקר כדי ללכת איתם לשוק. ובשוק מצאתי דוכן שמוכר ג'ינסים של lee ומותגים נוספים ב5 שקל!!!!!!! אז קניתי 2 פשע לא לקנות. כשחזרנו הביתה התחיל פרוייקט שיפוץ המכנסיים שכלל את כל המשפחה. עד היום ולפי דעתי זה הג'ינס האהוב עליי אני מטיילת איתו ברמת הגולן הולכת איתו לאוניברסיטה ויוצאת איתו לקפה.

    מאת: ליאור |‏ 23 בספטמבר 2011 | 11:38
  •  אני אמנם רק בת 16, אבל יש חולצה אחת בארון שלי שאני לובשת בלי הפסקה כבר שש שנים. כשהייתי בת 10, דודים שלחו לי מקנדה חולצת פסים לבנה- כחולה כהה בסגנון מלחים. כשרק קיבלתי אותה, התעקשתי ללבוש אותה למרות שהיא התאימה לי בתור שמלה.. אבל עכשיו, היא מתאימה לי בדיוק ולכל דבר. כשמסתכלים באלבום המשפחתי שלנו רואים איך השמלה- חולצה הזאת גדלה איתי עם השנים.. היא עשויה מבד נעים ומדהים- אוורירי שכזה, ואני הולכת איתה לכל מקום: לבית ספר, לים, לארועים- אני מקבלת עליה הרבה מחמאות והיא פשוט לא יוצאת מהאופנה.. :)

    מאת: יערה |‏ 23 בספטמבר 2011 | 11:37
  • יש לי בארון מעיל עור ישן משנות ה70 שעבר בין הידיים של אמא שלי ואחיותיה וכעת הגיע לידי..הסיגנון שלו קלאסי הוא מגיע עד לכף יד באורך יש לו ריצרצץ בחזה ואימי מספרת שהוא היה משמש אותה בתור מקום מסתור של המפתחות של הבית בשעת יציאה כשהייתה ממהרת הביתה ובזמן שכולן מחטטות בתיקים הקטנים בתקווה למצוא את האבידה היא הייתה פותחת את הריצרץ ומתגאה בפתרון החכם שלה לבעיה התמידית.. וכך הניסיון שלה הפך להיות גם המנהג שלי..המעיל משתלב בכל הופעה,לא משנה מתי תמיד אפשר לזרוק אותו מעל שמלה או גינס משופשף ומגף גבוה…בקיצור מעיל העור הוא הבגד האולטימטיבי לכל מי שמחפש בגד יקר ערך שנשמר לאורך שנים ואף פעם לא יוצא מהאופנה…

    מאת: בתאל |‏ 23 בספטמבר 2011 | 11:37
  • אורזות לי את האגן ה"ים תיכוני". חובקות את המותן הצרה. נגמרות ממש מוקדם, לחיזוק אשליית האורך. הורסות עם פלטפורמה או סטילטו, מחמיאות גם עם כפכף שטוח, עובדות עם גופיה ועם חולצת כפתורים בשמנת, ורוד או לבן. כשהלוותי אותן פעם למישהי, והיא לא החזירה בזמן, הפכתי לסטוקרית אמיתית וצלצלתי כל שעה. אפילו חלמתי בלילה שהיא גוזרת להם את הקצוות והתעוררתי כמו מסיוט נורא.

    אז אם זה לא "הפריט השימושי", אני לא יודעת מה כן…

    מאת: רונה |‏ 23 בספטמבר 2011 | 11:31
  • עד לפני 7 שנים, משקלי היה אחיד ותקין, כמויות הג'ינסים שנשפכו לי בארון היו מטורפות אולם אז, חליתי במחלת הקוליטיס שלמעט סממנים פנימיים ותופעות לוואי מזעזעות, נתנה אותותיה גם בגזרת המשקל. סטרואידים שניפחו את הגוף ולאחר מכן החמרה עם המצב שהביאו לכדי אנורקסיה. נאלצתי להשלים עם המצב הנתון, הפסקתי לקנות מכנסים וג'ינסים ורכשתי רק חצאיות. בפעמים הבודדות שלבשתי ג'ינס זה היה ג'ינס שקיבלתי מאמא שלי. אותו ג'ינס נקנה בבוטיק הבגדים של אבא שלי, לפני 38 שנים. אותו בוטיק שכן ברמת השרון בקרבת מספרה שבה אימי עבדה בהיותה נערה. אבא שלי שחיזר אחריה, בסוף גם הצליח לכבוש את ליבה ולהתחתן איתה. מספר בודד של פריטים אמא שלי שמרה בארון הבגדים עד היום, ביניהם גם פריטים שקנתה באותו בוטיק של אבא. הג'ינס המהמם, בגזרה ישרה בקרסול ובעל מותן מעט גבוה, בצבע כחול כהה (שהספיק כבר להשתפשף) אבל במצב מדהים. בכל פעם שאני לובשת, כולם מחמיאים לי על "כמה שיפה לי ג'ינס" ושאני צריכה ללכת יותר עם ג'ינסים. אני מחייכת ומודה, ורק כששואלים אותי היכן קניתי אותו, אני מספרת את הסיפור בקצרה.
    בימים האחרונים מצבי מתחיל להשתפר ואני זוממת על רכישה גדולה של ג'ינסים ומכנסיים, יהיה נחמד להוסיף את הג'ינס המקסים הזה למלתחתי.

    מאת: שרון |‏ 23 בספטמבר 2011 | 11:29
  •  לפני כשנה סבא וסבתא שלי נסכו לחו"ל לבקר בני דודים וכשחזרו הם הביאו לי שמלה אפורה, מהממת עם מחשוף בגב והגזרה פשוט מושלמת… אומנם השמלה יחסית חדשה אבל אני לא חושבת שהייתה או תהיה תקופה שהגזרה שלה לא באופנה! :)

    מאת: אני |‏ 23 בספטמבר 2011 | 11:25
  •  

     כשהייתי בת תשע הסתובבתי עם אמא ברחבי ניו יורק וראיתי באחד מחלונות הראווה צעיף סרוג בצבע כחול ועליו רקומים פינגווינים קטנים – הכי ילדותי, אבל משום מה, ואולי בגלל הייחודיות והצבעוניות של הצעיף, פשוט התאהבתי בו ולא נתתי לאמי להמשיך ללכת עד שנכנסנו לחנות וקנינו אותו.  אמי הסכימה לקנות אותו בתור מזכרת לאותו יום קר ומושלג שהיה- הוא התאים לכל מה שרק לבשתי והמשכתי ללבוש אותו גם בפעמים הבאות שנסעתי לניו יורק- כי הוא הרגיש לי כה קלאסי ומתאים להכל, וכמובן- הזכיר לי את הילדות ואת החוויות המשותפות עם אמא ברחובות העיר המושלגת והמדהימה ניו יורק.

    מאת: שירה |‏ 23 בספטמבר 2011 | 11:11
  •  אני חוובת מושבת של אופנה. אני אוהבת להיות מיחדת ואני מסוגלת לחרוש על בגד אם הוא יפה בעיני(: יש משהו שאני אוהבת במיוחד…גרביים! לכל מקום, בכל מזג אוויר, כמעט עם כל נעל. אני פשוט חולת גרביים! אבל לא סתם גרביים, אלא כאלה עד הברך. אני מתאימה אתם ומשלבת אותם עם חציאת מיני, עם מכנסונים קצרים, עם חצאית עפרוו, עם גינס שלושת רבעים, זה יפה עם סנדלים, פלטפורומות ובעיקר עם עקבים, כמובן שאני מתאימה צבעים(: וסוג שלך גרב(צמר, תחרה וכו) ומתאימה לסוג הלבוש. תנסו, זה משדרג כל הופעה! ואני מרגישה מיוחדת תמיד…

    מאת: סימונה |‏ 23 בספטמבר 2011 | 11:01
  •  היי.. יש לי חולצה לבנה משנות השישים שעוברת אצלינו בדורות עם מלמלות חולצה שמתאימה בדיוק לג'ינס (תתאים לי מאוד לגינס המהמםםם) פריט יקר ערך מאמא ז"ל
    והיא גם מאוד אופנתית וכמובן שרשרת זהב שקבלתי מסבתא
    האקסזוריז כמובן לא יוצא מהארון ולא משנה כמה שנים יעברו הם תמיד באופנה.

    מאת: שילה |‏ 23 בספטמבר 2011 | 10:59
  •  הפריט שנמצא במלתחות הנשים כבר שנים רבות ולעולם אינו יוצא מהאופנה הוא השמלה השחורה הקטנה, זוהי שמלת סריג שחורה שרכשתי בבוטיק בברצלונה, הוא מתאים ליום יום עם עליונית צבעונית מעל ומתאים גם לערב עם נעלי עקב וג'קט מחויט. אני אוהבת את השמלה הזו והיא איתי כבר כמה שנים, תמיד תמיד מחמיא.

    מאת: יסמין |‏ 23 בספטמבר 2011 | 10:58
  •  לפני מספר שנים רכשתי בארצינו הנפלאה שמלה שחורה בד רך, קטפיות דקות, מעטפת באיזור החזה, ומקו החזה ומטה בגזרה הקרובה לגוף ובאורך מתחת לקו הברך. השמלה בעיצוב רקדניות הבלט מחמיאה ורומנטית. השמלה מלווה אותי לאירועי בוקר וערב ומנצחת כל אווירה ואירוע. השמלה מבית האופנה 'קוקאי'. אני עונדת עגילי פנינים. נועלת נעלי בלרינה, ובערבים קרירים לובשת ג'קט ג'ינס קטן, והתחושה נפלאה . . .
    מאמינה במראה המינימליסטי והרומנטי . . .

    מאת: רותי שיטרית |‏ 23 בספטמבר 2011 | 10:52
  •  אחד הבוטיקים הראשונים שפתחו מעצבי אופנה בתל אביב, אי שם בתחילת שנות ה-90 היה זה של "אן שמעון", שהציע בגדים מעוצבים, אחרים, לא מתחנפים, צנועי צבע ואחרים, כל כך אחרים.
    מאז התגרשו הצמד, אן עזבה לפריז (ופתחה בוטיק מקסים ב-rue keller), שמעון נעלם,ממש כמו בשיר אבל אצלי בארון יש עד היום שתי חצאיות ושתי שמלות שלהם שנראות עדיין מצוין כל כך ונכון כל כך ומרגישות לי נכון בכל פעם שאני מנסה את אחד מהם

    מאת: ליאת |‏ 23 בספטמבר 2011 | 10:42
  • כל הבגדים שקניתי ואני אוהבת ללבוש לעולם לא יצאו מהארון גם אם אין את זה באופנה ועוד משהו שלא יצא מהארון תכשיטי גולדפילד שאני מכינה..! 

    מאת: מור |‏ 23 בספטמבר 2011 | 10:28
  •  סבתא שלי הביאה לי לבת מצווה שלי זקט גינס בהתחלה לא באמת ידעתי של מי הוא אבל גיליתי שהוא של קלווין קליין אני עד היום לובשת אותו הוא נוח מתאים להכל ויש לו גיזרה מדהימה!
    כולם שואלים אותי מאיפה הוא ואני אומרת מסבתא שלי, שעד היום אני אומרת לה תודה על המתנה הזאת.

    מאת: הדר |‏ 23 בספטמבר 2011 | 10:25
  •  לפני 5 שנים ראיתי בחנות נעליים בניו יורק זוג נעלי בלרינה מגומי שנראו לי מגניבות לגמרי. צבען שחור, הן מחוררות בחורים קטנים ועדינים ויש עליהן מין נצנוץ מרומז, "נצנצים" שמפוזרים עליהן. הגומי הזה בתור חומר לנעל נראה לי אז קצת מוזר וזרק אותי אחורה לילדות, לנעלי ה"שקפקפים" המיתולוגיות. המותג היה "מליסה", שלא שמעתי עליו קודם. אבל כל ההיסוסים נעלמו כשמדדתי את הנעל – יושבת כמו כפפה על הרגל, קלה כמו נוצה ונראית נהדר.. קניתי אותן ומאז אני לא מפסיקה לחרוש עליהן. הן משתלבות באינספור אאוטפיטים ונותנות טאץ' מדליק, יוצרות מראה עדין לרגל ותמיד אפשר לשטוף אותן בשניה. מאז גם הגיע המותג לארץ והיום כבר לא נדיר לראות נעלי בלרינה מגומי ממוחזר.
    זהו ללא ספק הפריט הנחרש ביותר בגרדרובה שלי ..

    מאת: מיכל |‏ 23 בספטמבר 2011 | 10:09
  • בתור אחת שתמיד נחשבת לפחות גנדרנית אני תמיד משתדלת ללבוש מה שהכי נוח לי כי כמו מוטו ידוע ״ את הכי יפה כשנוח לך״ ובגלל זה  הפריט הכי קלאסי אצלי בארון זה גופית סבא לבנה, היא תמיד נוחה, היא מחמיאה, נותנת לוק של לא התאמצתי ובכל זאת עושה תעבודה. ועם ג׳ינס זה אפילו כבר מושלם. כמובן שעם הכל זה נהדר. אם אני רוצה להתייפיף טיפה יותר אז אני משקיעה יותר באקססוריז. 

    מאת: נעמי |‏ 23 בספטמבר 2011 | 09:51
  • יש לי חולצה לבנה, הכי פשוטה והיא הולכת עם כל בגד שיש לי בארון. אין מה לעשות, בכל ארון צריך להיות פריט פשוט (ונוח) שהולך עם הכל…

    מאת: גל |‏ 23 בספטמבר 2011 | 09:43
  • הפריט הכי קלאסי אצלי בארון, הוא כמובן… ג'ינס. קניתי אותו לפני שנתיים בערך בחנות יד שניה בתל אביב, וכבר אז הוא קרץ לי מהחלון. החנות היתה מקסימה, עם הרבה פריטי וינטג' ויד שניה, אבל ידעתי שאני לא יוצאת מההחנות בלי הג'ינס. הוא בצבע כחול כהה בגזרה גבוהה, שמחמיאה לי מאוד ומסתירה כל מה שצריך. לכל אחת יש את הג'ינס שהיא חורשת אליו, נדמה לי שמצאתי את שלי :)

    מאת: תמר |‏ 23 בספטמבר 2011 | 09:31