ג'ינס של "נודי" במתנה

לאמא של יש ז'קט שהוא יותר גדול מימני כאילו יש לה אותו כבר יותר מ20 שנה והיא אומרת שהוא פריט מזל שלעולם לתזרוק כי מתי שהיא לובשת אותו הוא מבאי לה אמון מזל היא אפילו עברה איתו טסט חחחח…

 סוודר גדול ועבה שאני משתמשת בו כשמלת מיני.
מיוחד ויפה =]

 במסגרת עבודתי במקום חרדי , אני מגיעה למשרד בלבוש צנוע שאני מסכימה שהוא ההולם ביותר לסביבת עבודה מכובדת, ולכן כאשר אני לובשת חצאית שחורה ומחוייטת עם גופיה שחורה או לבנה ועליה ג'קט מחוייט , כל מה שנותר לי לעשות ע"מ ליצור קצת חיות ויחודיות בלבוש , אני מצרפת צעיף צבעוני בצבעי סגול ורוד שחור ולבן , אשר אני קושרת לצווארי . מקורו של הצעיף הוא בכובע שאימי הביאה מצרפת , וכאשר הכובע כבר לא היה בשימוש , הסבתי את הסרט שלו לצעיף ועד היום הוא מעטר לעיתים את צווארי כמו קולר אלגנטי לכל הדעות .
מאת : ענת .

לפני כמה שנים לפני ערב חג (פסח אם אני לא טועה) רציתי בגד חדש לכבוד הערב חג אבל לצערי הרבה כסף לא היה לי..אז ללכת ולקנות משהו לא היה אופציה.
החלטתי לחפש בגדים בארון של אמא שלי שידועה בתור אחת ששומרת בגדים שנים על גבי שנים..נברתי קצת בארון ומצאתי עמוק עמוק בפנים שמלת מיני קטנטנה בצבע שחור. פשוט מושלמת. אמא אמרה שהיא אצלה לפחות שלושים שנה. לבשתי אותה לחג ולא הפסקתי לקבל מחמאות. עד היום כשאני רוצה להרגיש קלאסית ויפה אני לובשת אותה.
השמלה היום בת בערך 37 שנה..ולא יצאה מהאופנה לעולם!

 כן, גופיית סבא לבנה, תמיד באופנה, הייתה באופנה ותהייה באופנה.
טובה גם בקיץ החם גם בחורף קריר מתחת לבגד, גם ליום יום עם ג'ינס וגם לערב עם ג'ינס מהמם ושווה. בגופיית סבא תמיד נראים טוב, פריט אהוב שתמיד באופנה.

 לפני בערך שנה ביקרתי אצל סבתא שלי היקרה, היא אישה מאוד מיוחדת חמה ונדיבה בביקור אצלה עזרתי לה לארגן את הארון המיוחד שלה, וכמובן גיליתי לראות מגוון פריטים ובגדים מיוחדים להפליא, אחד מן הפריטים שמצאתי הוא וסט גינס יפיפה עם תחרה מבד גינס עליו וכפתורים, הוא מיוחד להפליא מתאים כמעט לכל לבוש, וסבתא שלי סיפרה לי שבצעירותה היא נהגה ללבוש אותו כאשר בילתה עם חברותיה וכמובן שתמיד הייתה גורפת מחמאות, את הוסט היא נתנה לי במתנה וביקשה שאמשיך לבלות ולשמוח מהיכן שהיא הפסיקה וכמובן שהוא התקבל בברכה ואני לובשת אותו המון ביציאות , וכמו שבטח הבנתם גם אני מקבלת עליו המון מחמאות =)

 כשהייתי ילדה חיטטתי לסבתא רבתא בארון ומצאתי מטפחת משי עם הדפסי מלחים, בצבעי כחול לבן ועוגנים זהובים עליה.. המטפחת הגיעה עם סבתא יהודית היישר מפולין בזמן השואה. קיבלתי את המטפחת ולאורך השנים היא נתלתה לי על התיק, הייתה לי כצעיף, ולאור הטרנד האחרון גם נקשרה סביב ראשי. נחמד לי לחשוב על סבתא יהודית טרנדית גם אז בפולין ועל מטפחת המשי שלה שממשיכה איתי גם היום, טרנדית מתמיד..

מעיל עור חום של מנגו שאצלי בארון 10 שנים וחוץ מזה שהוא מדהים ביופיו הוא ספוג זיכרונות שמחזירים אותי לתקופות יפות….. מעיל עם אופי!

לפני שבע שנים הגעתי לביתה של פסיכולוגית שהחליטה למכור את חפציה הישנים ולחדש את ביתה. על שולחן פינת האוכל שלה הונח צעיף עם רקע שחור מסגרת סגולה וסוסים חומים במרכזכמובן בצעיף ישנם צבעים נוספים של אדום וירוק. הסתכלתי עליו ושאלתי אותה כמה היא רוצה עבורו, היא אמרה שאתן לה חמישים שקלים לקחתי אותו ורק כשהגעתי הביתה גילתי לתדהמתי שהצעיף הוא הרמס אורגינלי מפריס זהו פריט על זמנישמשתלב עם שמלה או חולצה מכופתרת ומשדרג כל הופעה. אומנם בנאלי אבל הוא כל כך יפה…

…לפני אי אילו שנים, כשהתקבלתי לעבודה בתפקיד נחשק, החלטתי שעלי להתלבש לתפקיד, רצתי וקניתי לי בהמון תשלומים חליפת מכנסיים קלאסית בבוטיק קטן בצפון, של מעצב עלום לגמרי בעיני בשם ז'ראר דארל (שפריטיו עשו עלייה לארץ לפני כשנתיים). והיא מתאימה להכל ואפשר ללבוש את הז'קט והמכנסיים ביחד עם טי שירט חצופה או חולצה אלגנטית או לפרק אותה – את הז'קט או המכנסיים לחוד, מה שמאפשר המון ואריציות. בקיצור, השקעה שהתבררה טובה לשנים. רק מה, המכנסיים לא עולים עלי לאחרונה, ועד שהם יתרצו, ג'ינס הניוד ייראה פשוט מצוין עם הז'קט!

 הרצון הזה שמשהו ילווה אותנו כל השנים, כאילו למצוא איזה פריט אחד שאפשר להיאחז בו, והוא יהיה איי של יציבות בתוך אני משתנה :גדלתי ,רזיתי, עליתי, שמנתי. משהו שישמור על מימד אחד יציב.האם יש לי פריט כזה בארון? האם יש פריט כזה בכלל? כן, יש לי ג'ינס שגזרתי פעם והוא מחמיא לי עדין,אם כי פאתטי ללבוש אותו ץ הוא עובר אצלי מדירה לדירה משנה לשנה חדשה. האם אני לובשת אותו? לפעמים מול המראה,הנה אני זה אני. וכאילו נמחקו לרגע קל כל מה שאני כבר לא,אבל אין כמו אשליה כחולה בלויה גזורה במספרים לא מדויקות.

 הרצון הזה שמשהו ילווה אותנו כל השנים, כאילו למצוא איזה פריט אחד שאפר להיאחז בו, והוא יהיה איי של יציבות בתוך אני משתנה :גדלתי ,רזיתי, עליתי, שמנתי. משהו שישמור על מימד אחד יציב.האם יש לי פריט כזה בארון? האם יש פריט כזה בכלל? כן, יש לי ג'ינס שגזרתי פעם והוא מחמיא לי עדין,אם כי פאתטי ללבוש אותו , הוא עובר אצלי מדירה לדירה משנה לשנה חדשה. האם אני לובשת אותו? הוא קצת כמו מין כובע עף ברוח שנח לו בקצה המגרה. אני לא אחבוש אותו אבל הוא שם כמו מין הבטחה ,הגנה מפגעי הזמן ,אי של קביעות.

 יש לי גופיית סבא (אחת מיני רבות אמנם), אבל עדיין אחת לבנה שהולכת פצצה עם כל ג'ינס או מכנס פושטית ליומיום אבל הכי פשוט זה הכי יפה!! אין על גופיות סבא בקיץ!! ג'ינסיפ שמלות מכנסיים חצאיות, הכל בא והולך ויוצא וחוזר, אבל גופיית סבא פשוטה ולבנה לעולם תעשה עבודה מצויינת!!

 לפני 7 שנים שאלתי מהחבר לשעבר גינס באגי גדול שמתאים לכל דבר ודבר אם זה ליציאה, לקניון או למכולת הוא תמיד איתי גם שאני וחברי נפרדו את הגינס לא הסכמתי להחזיר וככה הוא קיבל את השם "הגינס לשעבר", הוא תמיד פה מציל אותי כל פעם מחדש והוא תמיד תמיד תמיד ישאר באופנה!

מגפיים, מגפיים שחורות גבוהות קניתי אותן בלונודן מלפני 3 שנים ואני עדיין איתן. מתאימות לכל דבר ג'ינס,שמלה, שורטים עם גרביון..
ואף פעם לא יוצאות מהאופנה

 שמלה ארוכה מסריג שחור שנקנתה לפני 15 שנים… כאן בארץ.
לעולם מתאימה- עם גרביונים צבעוניים וגקט גינס, אם מגפיים, מגפונים ואפילו כפכפי אצבע ברגליים קפואות בסתיו.
שמלת סריג של מותג ישראלי עממי שקיים עד היום.
באיכות טובה ובגזרה לא צמודה מידי שמתאימה לימים רזים יותר או פחות.
קניתי אותה צעירה סטודנטית בת 25. והיום אישה בת 40 עם שני ילדים ועדיין אנחנו ביחד

אנחנו ביחד כבר 6 שנים ואני מסרבת להיפרד. סקיני בצבע כחול עז, העוטף לתוכו את כל הקילוגרמים העודפים וכל צלוליט מיותר ומעניק מראה של רגלי איילה דקיקות. כך היה בהתחלה. בשלב מסוים נהיה לא פשוט להיכנס אליו, אם במצב שכיבה או כשאני עוצרת נשימה, והתחושה בתוכו כבר לא הייתה כה חיובית. כיום מונח הג'ינס בארון, הוא לא עולה מעל לקו הירכיים. אבל אני לא מוותרת ועומלת קשה עד ליום בו אוכל להשתחל אליו ללא מאמץ ולשוב להרגיש כרזה בבנות. מדי פעם אני עוד מודדת אותו כדי לקבל פידבק על עבודתי הקשה או אפילו סתם כדי לשקוע בנוסטלגיה.
בינתיים אשמח לקבל את הג'ינס שלכם במתנה, ושיהיה במידה הנכונה :)

אופנתי ואני זה לא תמיד הולך יחד…אבל….אני אוהבת פריטים ייחודיים, ומוכנה ללבוש אותם מעט- ושיישמרו יפה, ואז, הן עוברות למדף אחורי, מחות בסבלנות לילדה שלי, בהתבגרות שלה יהיו לה אחלא פריטי רטרו, היא אוטוטו בת 3 :)

 לפני 19 שנים נסעתי לאיטליה לחברים ונשארתי כמעט שנה.
עבדתי בגן של קהילת היהודים בטרייאסטה (צפון איטליה).
בכל שבת ביליתי בטיולי שוופינג מעייפים.
באחת הויטרינות על אחת הבובות הייתה שיכמיה בצבע תכלת עם כובע עטוף פרווה.
זהו!! הלכה המשכורת של כל השבוע ועוד לפני שהספקתי לשתות קפה איטלקי של שבת בבוקר.
אבל… בכל חורף כשקר אני נהנית מ19 חורפים מפנקים עם שכמייה מהממת שלא מפסיקה לגרוף מחמאות עד היום.
נ.ב. יש לי גם סיפור על שמלה שבאה משם….

האמת היא שכבר חודש (כןכן צעירה מאוד) הפריטים היחידים שמלווים אותי הם מדים חסרי צורה בצבע זית כך שכל השאר נשארו מאחור לשנתיים הקרובות אבל דווקא עכשיו כצריך להשאיר מאחור את חוש הסטייל,האהבות והטעם המיוחד מבינים מה באמת ישאר איתך ואצלי אלו שני צמידי זהב מרוקאיים שלכל אחד יש את הסיפור שלו,נורא שונים אחד מהשני אך ביחד הם נראים כמו סט,כאילו צריכים לשים אותם יחד.
הראשון היה של סבתי היקרה ז"ל שהייתה בעלת תכשיטי זהב ישנים ומדהימים אני זוכרת עוד כשהייתי קטנה את כל הצמידים שהיו לה על היד ושלאחר שנפטרה חולקו לנכדות,צמיד זהב דק אך מוצק עם עיטורים עדינים שנעשו בעבודת יד.
הצמיד השני הוא צמיד שקיבלתי מאמי האהובה לפני לא הרבה זמן,גם הוא מספר סיפור ועבר כבר שלושה דורות במשפחה,צמיד זהב בעל נוכחות ועיטורים קסומים.
שני הצמידים האלה הם ללא ספק הפריטים שמלווים אותי,מעבר לכל חולצה,ג'ינס או שמלה יפה שקניתי במבצע 

 יש לי מגיל 17-18 (אני בת 35) כמה זוגות מכנסי בד קצרים פרחוניים שקניתי בהשראת הקיבוצניקיות שלמדתי איתן בתיכון, בשווקים שונים (דליית אל-כרמל, השוק הבדואי בב"ש) שמשמשים אותי עד היום. עם טי-שירט או עם גופייה הם מושלמים לבית, לשינה וגם נראים מספיק טוב בשביל לא להתבייש לצאת איתם לסופר השכונתי, לטיול עם הכלב, להביא את הילד לגן וממנו, לים, לבריכה ולחילופין להסתובב איתם בבנגקוק ובאיי תאילנד. במרוצת השנים רכשתי כמובן בגדי בית/שינה נוספים אך אני תמיד חורשת כל קיץ על אותם זוגות מכנסיים מאז (אלו שהצליחו לשרוד…), אין נוחים ואווריריים מהם. ונוחות הרי לא יוצאת מהאופנה אף פעם, וגם פרחוני לא…

הפריט האהוב עליי שלעולם לא ייצא מהאופנה היא החולצה שתפרתי בעצמי .
חולצה עם כתף-נופלת בצבע ורוד-סגלגל.
החולצה תתאים בכל שנה, בכל עונה ובכל זמן.
בכל פעם שמחמיאים לי ושואלים אותי מאיפה החולצה אני מתגאה ואומרת – ממני !
היא מתאימה לכל דבר ולעולם לא תצא מהאופנה!

 יש לי סריג בארון אשר קיבלתי מאמא שלי. היא קנתה אותו כשהייתה בת 17 בחו"ל וכשכירה את אבא שלי היא לבשה אותו סריג מזל והם התחתנו אחרי זמן קצר. כשגדלתי היא נתנה לחי אותו במתנה ונורא התלהבתי ממנו כי הוא סריג בצבע בג'עם פס שחור והוא מתאים להכל, לג'ינס, לחצאית ונורא מחמיא לי. לפני שהיכרתי את בעלי ויצאתי לדייטים אף פעם לא שמתי אותו ואיזשהו יום כשהייתי צריכה לפגוש את בעלי לראשונה אמא שלי אמרה לי לשים את הסריג הזה והוא יביא לי מזל ואכן כך קרא שמתי אותו ולאחר 4 חודשים בעלי הציע לי נישואים. אז אני מקווה שג'נס מיוחד של "ניודי" ישמשיך ללות אותי ביחד עם הסריג שלי ולהביא לי מזל.תודה

 נעלי אול-סטאר!!!! אני חובבת אופנה ידועה וככזו אני יודעת שאפנה מתחלפת במהירות האור. חלק מהטרנדים חוזרים אחרי עשור לפחות ורק נעלי האול- סטאר נשארות אופנתיות ושיקיות לעד. את שלי קניתי בכיתה ט' (גיל 15)הן בצבע כחול כהה כזה. היום אני בת 25 וזה עדיין נראה מעולה עם ג'ינס וגופיית סבא, לפעמים אפילו עם חצאיות ומכנסונים בקיצור כמעט עם הכל! אני לא יזרוק אותן לעולם.. אפילו אם זה ייקרע (יש שאומרים שאול- סטאר הכי יפות שהן קרועות מעט).בניגוד לאול סטאר מה שאני כן אוהבת להחליף זה ג'ינסים. :-)

יש לי סקיני ג'ינס שנים
פריט חובה בכל ארון של אישה

לפני 19 שנה הייתי חיילת ובזמנו משכורת של חיילת היה 80 ש"ח בחודש. באותו זמן הגיע לארץ חברת האופנה ריפליי שמאד מצאה חן בעיניי אך גם יקרה. החלטתי לקנות חולצה טי שרט שחורה די פשוטה צמודה עם הדפס בגב. החולצה עלתה בערך 3 משכורות של חיילת. מרוב שאהבתי את החולצה הייתי חורשת עליה ואם הזמן זה קטן עלי. החלטתי לשמור את זה למזכרת. היום אני בת 38 אמא לשניים. כשעברנו דירה לפני חודשיים עשיתי סדר ומצאתי את החולצה נראית כמו חדשה. הבת שלי בת 10 נדלקה עליה וכיום היא זו שחורשת עליה.

 הפריט שלעולם אבל לעולם לא יצא מהאופנה הוא …. נעליי העקב שלי בצבע גוף , מהסיבה הכי פשוטה ? זה צבע ניטרלי !!!!!
מתאים ללבוש חגיגי ,יומיומי … , והכי חשוב הולך עם כל הצבעים .
ולפי דעתי זה הפריט שmust have it בכל ארון של אישה .

 הפריט שאני שומרת שומרת ומלווה אותי חורף אחר חורף הוא מעיל עור שחור שקניתי בלונדון בשנת 1997. כשקניתי אותו הוא היה בצע שחור .עם השנים הוא נהיה דהוי יותר אך זה מה שהופך אותו לעוד יותר יפה ואופנתי.

 הפריט שלי הוא חולצת טריקו ארוכה בצבע כחול ויש לי אותה שנתיים או יותר ותמיד שאני שמה אותה עד היום אומרים לי שהיא יפה היא קצת ישנה אבל אני אוהבת אותה ,יש לי שבוע הבא יום הולדת אז אני ישמח נורא לקבל תגינס ולהשים תחולצה איתה עם גקט כמל ..ועם אני לא יקבל אז מי שתקבל אותו תתחדש :)

 העקבים שלי, קניתי אותם ביומולדת בעזריאלי אחרי שבזבזתי 700 שקל וחשבתי שנגמרו הקניות , הן היו במבצע של 300 שקל העקבים בצבע באז' יפיפה הם לא ממש גבוהים אך הם נותנים הרגשה כזאת וממש נוח ללכת איתם

 כשהייתי בת 14 התאהבתי במעיל אדום. לא היה לי כסף לקנות אותו בעצמי וביקשתי אותו ליום ההולדת מההורים. אמא שלי נסתה לשכנע אותי שמעיל אדום זה לא פרקטי ובכלל שמעיל צמר לא יהיה לי מאוד שימושי כי הוא כבד ולא נוח ללכת איתו לבית הספר ואחר כך ממילא אלך לצבא. אבל התעקשתי וזכיתי בו. אמא שלי צדקה, באופן חלקי. לבית ספר באמת לא היה נוח ללכת איתו. הוא לא נכנס לתיק כשנעשה חם כי הוא היה גדול מדי. כשהוא נתלה על הכיסא בבכיתה הוא היה מגיע עד לרצפה ומתלכלך. לכן הוא נתלה בארון ויצא רק בהזדמנויות מיוחדות, שלא היו הרבה כמוהן. השנים עברו, הוא נעשה קצת לא אופנתי ומאוד אייטיזי בעיני ולכן נשאר תלוי בארון. כשעברתי לגור עם חבר שלי והוא עזר לי לארוז את הארון בדירה הישנה, הוא הוציא את המעיל וממש התלהב והתפעל ממנו והשביע אותי ללכת איתו.כשהלכתי איתו לאוניברסיטה בפעם הראשונה הוא גרף כל-כך הרבה מחמאות ומאז הוא מלווה אותי בכל חורף. לכן, זה הפריט שלי שלעולם לא יצא מהאופנה. הוא נקנה לפני כל-כך הרבה שנים והוא אופנתי ויפה גם היום.

 כבר שנים אני נועלת אותן הכי גזעי עם גינס וגופיה לבנה או טריקו גזעי

 חזייה של דלתא. בלי ברזלים בלי תוספות .פשוט חזייה כחול לבן משלנו.
היא אף פעם לא תצא מהאופנה ומהמגירה. חג שמח לכם ולשלכם.

לפני כמעט עשרים שנה חיפשתי שמלה לחתונה של אחותי הגדולה שעמדה להתחתן. אמא שלי ואני חרשנו את חצי תל-אביב ועדיין לא הצלחתי למצוא שמלה שנראתה לי מתאימה. בסוף, כשכבר עמדנו להתייאש ואחרי ביקור מלחיץ אפילו לכיכר המדינה (מלחיץ כי גיליתי שמוכרים שם שמלות במחירים של משכורת חודשית), ראיתי בחלון הראווה של מספרה (!) ברמת-גן שמלה מדהימה. הסתבר שהם מכרו שם מספר שמלות מצומצם של מעצבות ישראליות. נכנסתי לחנות למדוד את השמלה והיא ישבה עליי בול. למרות שהמחיר שלה היה קצת מעל התקציב שאמא שלי הקצתה לעניין, היא הסכימה לקנות לי אותה (אז עוד לא היה לי כסף משלי) והרגשתי בחתונה כמו מיליון דולר.
למרות כל השנים שעברו, היא עדיין מאוד אופנתית לדעתי ומדי פעם, באירועים חגיגיים שונים, אני לובשת אותה ושואבת הנאה בין היתר מכך שהיא עדיין עולה עליי, למרות כל השנים שחלפו מאז.

זה אולי ישמע מצחיק, אבל הפריט שאני שומרת כבר שנים רבות, למעשה קרוב ל-30שנה, הוא זוג העגילים הראשון שלי.
בגיל 5 ביקשתי מאמא שלי שתיקח אותי לעשות עגילים. אני זוכרת שאישה אחת בחנות ניסתה קצת להפחיד אותי ואמרה שאני קטנה מדי וזה בוודאי יכאב.
לא פחדתי ואני זוכרת שאמא נתנה לי לבחור איזה עגילים שארצה ממה שהמוכר הציע. בחרתי בזוג עגילים מזהב בצורת פרח קטן שנצמד לאוזן ובאמצע עיגול בצבע כחלחל.
כשהעגילים (הזמניים) היו באוזן שלי, שאלה אותי האישה "נו, כאב?" ואני זוכרת שעניתי "לא, זה דיגדג" ויצאתי עם חיוך מהחנות בידי שקית ובה קופסא עם עגילי הפרח המוזהבים שלי.
עד היום אני כשאני מסתכלת עליהם, הם נראים לי קלאסיים ועדינים ומעת לעת אני עונדת אותם.

סיפור חיים שלם עבר על הג'ינס הזה…
קניתי אותו כשהייתי דתיה (בעברי), וזה היה ה"מרד" הראשון שלי- להתחיל ללכת עם מכנסיים.
אח"כ בצבא לצערי השמנתי והוא כבר לא עלה, ואחרי הצבא הוא חיכה לי בנאמנות עד שחזרתי למימדיי הטבעיים :)
ועכשיו באוניברסיטה אני תמיד לובשת אותו.. כשמחליפים רק את החולצה, אף אחד לא שם לב שזה אותו ג'ינס. העיקר שהוא עושה את העבודה!
ועכשיו – אני מתחילה לעבוד במשרד עם קוד לבוש מאוד מוקפד, אין סיכוי לבוא בג'ינס.. אז מקווה מאוד שהוא יחכה לי גם לגיל 30!
טפו טפו, שהמידה לא תשתנה :)

אבל כמובן שאני אשמח לצרף לו אח צעיר- הג'ינס של ניודי מהמם!!! באמת!
אני אשמח מאוד לקבל… יאללה מתנה לשנה החדשה!

 לסבתא שלי היה חתיכת גוף פעם,
והייתה לה שמלה קיצית לבנה עם נקודות שחורות,
כזו שצמודה בחזרה ומתרחבת באגן ובאופן כללי מאוד מחמיאה לגוף.
עם השנים פריטים נכנסים ויוצאים מאופנה,
אבל השמלה הזו כבר קרוב ל-50 שנה נשארת אין ויש לה חתיכת הסטוריה..

 כשראיתי על מה צריך לספר היום,ישר ידעתי מה אני הולכת לכתוב. יש לי שמלה בצבע בז'-תכלכל , לא יותר מדי צמודה ולא פחות מדי, בצורה המושלמת, פשוטה אבל אלגנטית, היא השמלה האהובה עלי. כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא נפרדת ממנה, שאסור לאף אחד בעולם חוץ ממני לגעת בה או ללבווש אותה. זו שמלה שמבליטה בדיוק את מה שיש להבליט אצלי בגוף ומסתירה את מה שלא צריך, בגלל זה אני כל כך אוהבת אותה.
שופינג אני עושה הרבה, ויש לי עוד הרבה שמלות בארון, בכל מיני סגננות וצבעים, יותר מיוחדות ופחות מיוחדות אבל השמלה הזאת היא האהובה עלי, לא משנה כמה אני אקנה, אות זה אני אומרת בלב שלם, שום דבר לא ישתווה לאהבה שלי לשמלה הזאת.

 מה יש לכם שם במאקו? קצרים בכח עבודה??
(אני לא שיר כמו אתם יכולים להבין……)

 כולנו יודעות על מה אני מדברת . פריט חובה בכל ארון . במידה ויש ארוע שקרב כמו ראש השנה לדוגמא ורוצים להבוא יפים מטופחים ואופנתיים תמיד אפשר להשתמש בשמלה הקלאסית ולהרגיש זוהרת . לי את השמלה הכי יפה בעולם שקניתי מחנות יד שנייה בפריז היא כבר 5 שנים אצלי ואף פעם לא נמאס לי ממנה .

  פריט חובה בכל ארון הוא כמובן הטייץ!!! מתאים גם לחורף וגם לקיץ…לעולם אינו יוצא מהאופנה…ניתן לשלב איתו כל פריט..החל מטוניקה ועד לחצאית.
אינו "גונב" את ההצגה של הפריטים האחרים. כמובן נוח!!! מתאים לערב וגם לצהריים…טוב לספורט וגם לדייט!
פריט ייחודי שמאפשר להרכיב תלבושות עם הרבה דמיון וצבע .
לכן ללא ספק זהו הפריט היחיד שאני יכולה לומר שלעולם לא יצא מהאופנה.

היתה זאת אהבה ממבט ראשון, האהבה הגדולה מכולן. עם החבר הרציני הראשון. וכל דקה איתו היתה קסומה מקודמתה. ולחבר הזה – מעיל עור. חום עמוק, חמים. משופשף מרוב לבוש. מאצואיסטי אך רך כאחד. מחמם, אך לא מידי. הדוק, אך משוחרר בדיוק במקומות שצריך. ועם החבר אימצתי גם את מעיל העור המיוחד הזה, שהיה שייך לאביו לפניו. ובכל הזדמנות התהדרתי במעיל עור שלו, עם חולצת טי לבנה צמודה, וגינס משופשף, וצעיף סקסי קשור בחופשיות ומתנופף ברוח. לא היה פריט יפה מהמעיל עור החום הזה בארון שלי. ועם השנים, כמו בכל אהבה ראשונה, גם דרכינו נפרדו. אך את המעיל עור השאיר חברי היקר אצלי, שאוכל להמשיך להנות ממנו אני, כי "אין על המעיל הזה עלייך". וכך, אהבות חדשות החלו והסתיימו, פיניתי ורוקנתי את ליבי אינספור פעמים, אך המעיל עור החום הנפלא הזה – על כל זכרונותיו – נותר בעינו, במקומו, בארון הבדגים המשובח שלי. כל המלתחה, על כל פרטיה, התחלפה, ומעיל העור הנצחי נשאר, עדין מתאים לכל מראה, לאורך כל השנים.
במעילי עור, כמו באהבה אמיתית, יש דברים שאינם נשכחים ואינם מתחלפים – למרות שסביבתם משתנה, למרות שאנו משתנים בעצמינו. יש דברים שפשוט אין להם תחליף.

 אני מנסה לחשוב על פריט אפנתי שהולך איתי שנים, מגבש כל הופעה לכדי שלמות ותוך כדי מעלה לי חיוך על השפתיים, גם ברגעים אפנתיים נטולי השראה ובלתי-החלטיים בעליל. ואכן יש משהו, או יותר נכון מישהי שאחראית לכל כל הטוב הזה. היא בוודאי לא פריט, אך היא בהחלט אפנתית, וותיקה (בכל זאת, אחות גדולה) ואחראית על פניני החכמה שמייצרת מדי פעם המלתחה האהובה שלי! אשמח להודות לאחותי הפאשניסטה בנשמתה ובמלבושיה, על האאוטפיטים האדירים והיצירתיים שהנדסה עבורי, לאחל לה שנה טובה ופאשן פורוורדית, ולפנקה בג'ינס איכותי, שיהיה יד ימינה בכל הופעה וישמח אותה עד מאוד!

 
הפריט האהוב עליי שלעולם לא ייצא מהאופנה הוא חולצה שתפרתי בעצמי .
חולצת כתף-נופלת בצבע ורוד-סגלגל, עם כיס קטן .
תפרתי אותה בעצמי ואני כל כך גאה בה !
היא מושלמת עם הכל , ג'ינס,מכנס קצר,חצאית,מכנס מחויט . הכל .
והיא אף פעם לא תצא מהאופנה !

 ההורים שלי קנו לי 2 זוגות- אחד לבן עם סוליה שחורה והשני בורדו עם סוליה שחורה,
הם קנו לי אותה לפני 3 שנים כבר שנתיים לפני שקנו לי אותם רציתי אותם! הן כאלו מגניבות ומיוחדות!
אני שמה אותן לרוב בחורף כי זה בעצם מגפון כזה..
אני חורשת על הלבן יותר הוא מעלףף אני תמיד יכולה למצוא עם מה לשים אותם.
אני ראיתי את הקליפ של Nicki Minaj בשיר Super Bass ואני שוקלת לשים שרוך צהוב לד"ר מרטינס הלבנות.

לא משנה מה אני לובשת, איך אני מרגישה ומה מזג האוויר בחוץ – חיוך תמיד משפר את ההופעה. ברגע שאדם מחייך – כל מי שהוא פוגש מגיב בצורה יותר חיובית והחיים מתנהלים על מי מנוחות. אפילו אם אני אלבש את הבגדים הכי יפים שלי, אם אני אלך עם פרצוף חמוץ אני גם ארגיש ככה… אמנם זה נשמע כמו איזה סטיקר מפסטיבל שאנטי כלשהו, אבל היי, לפעמים גם הסטיקרים האלה צודקים. 

 ג'קט קטיפה בצבע ירוק בקבוק באורך המותניים עם עיטורי זהב
ג'קט שנמצא במשפחתנו הרבה מאוד זמן עבר 6 דורות במשפחה היות ולכל אחת מהסבתות היתה רק בת אחת ובנים אם בכלל
הוא האהוב עלי ביותר לעולם לא יצא מהאופנה אני מקפידה לחרוש עליו כל חורף
היות והוא מחמם מאוד והוא נשאר כחדש וכל פעם שאני לובשת אותו עוצרים אותי ושואלים מאיפה הוא
אז זהו מבחינתי פריט מדהים ביופיוועבר עשרות אם לא מאות שנים שמור במצב מעולה ולעולם לא הגיע עדיין לתופרת לתיקון ולא הייתי מחליפה אותו בשום פריט אחר

 הפריט האהוב עלי הוא נעלי הד"ר מרטינס שלי- בסיסיות,שחורות ומחזיקות שנים, אנחנו חיים ביחד כ 10 שנים, וככל שהן מתבלות יותר (מחוספסות ודהויות),הן יפות יותר ומזכירות לי שעברתי הרבה מכשולים שבסופו של דבר התוצאה של כל המכשולים היא חיובית, כמו הנעליים :)

 קניתי אותה כשהייתי בחטיבת הביניים. חצאית פעמון שחורה (מיני ארוך). בתקופת התיכון שלי כמובן שזה היה באופנה והיה תענוג ללבוש אותה. ומאז אני שמה לב שאחת לכמה זמן אני שוב לובשת אותה בוריאציות שונות. היא יושבת בול. קלאסית. אפשר להתאים אותה לכל אירוע! כל פעם אני מתאימה לה חולצה אחרת, בהתאם לאירוע, חגורה יפה, תכשיט מעניין היא מתאימה את עצמה אליי.. חצאית נהדרת! משמשת אותי כבר למעלה מ-18 שנה… היא עשויה מבד שלא דוהה בכביסה כך שתמיד נראית במיטבה. ואני הכי שמחה לספר שלבשתי אותה אתמול לחתונה של חברים (8 חודשים אחרי לידה) והיא נראית מעולה!!

 שמלה בצבע שמנת מעוטרת בתחרה שלבשתי בגיל 5 לבריתה של אחותי הקטנה.. זה אמנם לא פריט שמשמש אותי כרגע, אבל את השמלה הזאת אני שומרת לדורות אחריי..

 שהייתי קטנה סבתא שלי תפרה לי סוודר אדום מהממממם ומחמם ותמיד שמגיע החורף אני חייבת להוציא אותו מהארון ולישון איתו כי לצערי הוא כבר לא עולה עליי..שהייתי קטנה לא רציתי להוריד אותו ממני מרוב שאהבתי אותו אמא שלי מספרת שתמיד לבשתי אותו ושהיא הייתה מכבסת אותו הייתי בוכה עד שהסוודר מתייבש אני עד היום שומרת עליו ושיהיו לי ילדים אני בטוחה שאני ילביש להם אותו!!

 קרדיגן ארוך בצבע קאמל.. עשוי צמר עם פרנזים…
עוטף, מחמם, ומתאים פשוט לכל דבר!!!
בחורף אני חורשת עליו עם כל דבר-ג'ינס,מכנס שחור,מעל גופיה או שמלה..
ותמיד אבל תמיד אני נשאלת מאיפה הוא.
זה פריט יפה מאוד!
שבקלות יכול להפוך כל הופעה ל-ה-ו-פ-ע-ה, הולך עם ספוטיבי או אלגנט, וחשוב מכך- יש לי אליו כל כך הרבה סנטימנטים! יש לו נוכחות, והוא מלא בשיק, בסטייל וקסם של פעם!
חולה עלייך סבתא!!!

 גינס של חברת לי שהיה שייך לאימי ז"ל והוא תמיד חוזר לאופנה
היא לבשה אותו שהיתה צעירה ממני עד שבגיל 16 היא נתנה לי אותו ועד היום אני עוד נכנסת בו למרות שהיא כבר נפטרה לפני 3 שנים בתאונת דרכים מחרידה ועל זה לא נדבר שזה מכת מדינה כבר הענין הזה …אז זהו הגינס הזה והעגילים זהב עם אבן ירוקה שהבנתי שזה הדבר הבא
בהצלחה לכולם אני מאוד מקוה לקטוף את הפרס

 לפני מספר שנים(בערך 15) הבחנתי בארון של אמא שלי בצעיף דק מנומר שאלתי אותה אם אפשר לקחת אותו התגובה המיידית הייתה מה תעשי איתו זה הסרט לשיער שאני מנקה את הבית?! אמרתי לה בתגובה אני יביא לך סרט אחר ואקח את המנומר. אמי הסכימה למרות שראיתי את החשש בעניים שלה שמא אני אלך איתו בפומבי למרות החשש שחשתי העזתי ללכת איתו, בהתחלה כחגורה אחר כך בתור צעיך והיום גם כסרט בשיער.לאן שלא הלכתי קיבלתי מחמאות על הצעיף ואיך הוא משתלב יפה בהופעה. גם אימי נכנעה לבסוף לאופנת "החיות" וכיום יש לה גם צעיף מנומר אבל שלי יותר יפה כי הוא ונטג' :)

 1965 בקיבוץ- באים מכל העולם מתנדבים לעבודה בקיבוצים- כולם לבושים ג'ינסים- ואנחנו מסתכלים עליהם בערגה- אין ג'ינסים בארץ רק בנמל בחיפה-ומי יכול להגיע לשם- אבל אנחנו כבר מבינים מה ערכו של המכנס הזה.
ואז קוראת לי מרכזת הקומונה( מחסן הבגדים המשותף )ואומרת לי שאחת מהמתנדבות השאירה זוג מכנסיים-קצת בלוי קצת משופשף אבל אולי אני רוצה….מדדתי את ה"זהב" הכחול הזה וההתאמה היתה מלאה – לבשתי ובאותו רגע הרגשתי איך אני מחוברת לעולמות רחוקים שלא דמיינתי שיגיעו ימים ואבקר בהם-עד היום הג'ינס הזה בארון שלי-הוא חלק מההיסטוריה שלי-ומזכיר רק תמימות ועולם יפה של ילדי פרחים,וודסטוק, ופסטיבלים.

 סוף סוף יש לי הזדמנות לספר על מעיל שהיה של סבתי מספרד עבר לאימי שנים אני לבשתי אותו לפני שנה ביתי החיילת פתחה תארון וצעקה יו איזה מעיל מהמם אמא של מי המעיל סיפרתי לה תשושלת שלו והמעיל עבר לארון של ליטל הבת שלי המעיל נתפר אצל מעצב אופנה בספרד בשנת 53 והוא אופנתי ונשמר מעולה עבר 4 דורות ויעבור כניראה עוד כמה דורות הוא בצבע שמנת ארוך מדהים ביופיו

כולנו יודעות שקניות זה דבר יקר! ולא תמיד את קונה את מה שאת אוהבת כי הוא יקר. שמלה מהממת שיושבת עליך בול ועולה 530, או חצאית בגזרה מעולה שעולה 280.
אז אחרי יום ארוך של קניות, נכנסתי לחנות דיי פשוטה וראיתי שמלה טורקיז קצרה ממש יפה! והמחיר 60 שקל! באותו רגע הייתי הכי מאושרת בעולם, במיוחד לאור העובדה שבחנות אחרת היא עלתה 200 שקל!
השמלה הזאת משמשת אותי המון ואני הכי אוהבת אותה מכל הפריטים!

לאחר יום ארוך של קניות,את רואה הרבה בגדים יפים אבל כרגיל -יקרים!
השמלה שיושבת עליך בול עולה 530 , והחצאית המהממת עולה 430!
בסוף יום הקניות הגעתי לחנות דיי פשוטה ,והיה בה שמלה טורקיז שישבה עלי בול! ומהממת.. והמחיר, 60 שקלים! השמלה הזאת משמשת אותי המון והיא הכי מוצלחת אצלי בארון, אגב אותה שמלה בדיוק עולה בחנות של מעצבות 300 שקל! אז אין ספק שהכי כיף ללבוש בגד שאת יודעת שעולה 300 שקל ואת קנית אותה ב60..

הפריט שמשמש אותי שנים רבות הוא תיק עור חום שסבתי קנתה לאמי לפני יותר מ35 שנים בחנות של מעצבת חיפאית שבינתיים הספיקה להיסגר.
באותה תקופה עלתה משפחתי ארצה מברית המועצות כך שכספים רבים לא היו בנמצא אך סבתא שלי, בתור פשניסטה מלידה, האמינה כי עדיף לקנות מעט ואיכותי.
בכל פעם שאני יוצאת עם התיק מהבית אני זוכה למחמאות ונשאלת מהיכן הוא ואין כמו להגיד "הוא של אמא שלי, בן יותר מ30 שנה…"  

 ביום ההולדת ה 50 שלי טסתי לקרנבל בברזיל ונישארתי יומיים בארגנטינה, מאוד רציתי לעשות שופינג ולא מצאתי כלום במידה שלי שהיא לא קטנה, הייתי מאוד מצוברחת ופתאום בסימטה צדדית ראיתי חנות קטנה ומטריפה ניכנסתי ושם מצאתי סריג שחור מחורר שמתאים ללבוש מעל גופיות וטוניקות והייתי מאושרת כאילו זכיתי במליון שקל עד היום אני "חורשת" אותו ועפה על החיים

אני מודה! אני פשוט אספנית של תכשיטים, בעיקר עגילים ויש לי עגילים בכל הגדלים, הסוגים והצבעים… אני אוהבת לשנות כל פעם וכמעט בכל יציאה אני שמה עגילים שונים. אחרי תקופה מסויימת שאני שמה עגילים מסויימות נמאס לי מהן ואני קונה חדשות ואת הישנות משאירה מאחור… אבל, יש עגילים שאף פעם לא נותרו מאחור וכל כמה זמן אני עונדת אותן, הן עגילי חישוק גדולים מכסף אמיתי שאמא שלי הביאה לי אותם. לפעמים אני עונדת אותן ליציאה ולפעמים סתם ליום-יום, הם מתאימים כמעט לכל הופעה. בגלל הזמן הרב שיש לי אותן הן קיבלו גוון שונה, הן כבר לא כסופות ממש אבל זה גוון יפייפה שאי אפשר למצוא בשום מקום.

 הג'ינס שלא משנה אם הוא קטן קצת או גדול , הוא תמיד ישאר מושלם וישתלב לי בול עם כל דבר . הג'ינס הזה נקנה שנה שעברה בתמנון , והוא מונח עליי בצורה מושלמת עד כדי כך שבחנות לא הייתי צריכה להתלבט . התבוננות אחת במראה והייתי סגורה על עצמי. הוא מושלם – מתאים לאירוע , ליציאה , או סתם לטייל עם חברה . הג'ינס הכחול הזה אופנתי ממש , ככה שכמה ששמים אותו הוא לא יוצא מהאופנה , ושמוסיפים לו שרשרת או צמיד , ישכחו שלבשת אותו כמה פעמים. אוהבת לחרוש עליוווווו , ומבחינתי זה הג'ינס המושלם ! ואני הכי אוהבת אופנה שבעולם , ואני אוהבת ללבוש תדברים הכי יפים שיש , אבל הג'ינס הזה – אין לתאר אני פשוט אוהבת תג'ינס הזה !!

 חצאית קלאסית אלגנטית שמלווה אותי כבר ארבע שנים ואני בטוחה שתמשיך ללוות אותי עוד שנים ארוכות !!!
היא הייתה קצת אבל אין ברירה כי ככה זה בעבודה שחייבים ללבוש רק שחור.
היא רישמית וייצוגית לעבודה אך אפשר לשלב איתה טישרט מגניבה ואפשר ללכת איתה גם ביומיום צחוץ לעבודה או בערב …
אני מקפידה לשמור עליה אפילו בכביסה אני נזהרת איתה,כנראה שהיא הייתה שווה את הכסף אם היא גם עכשיו נראית כמו חדשה!!!
לא מוותרת עליה ואין שבוע שאני לא לובשת אותה וכל פעם בשילוב אחר…

 לפני כמה שנים ההורים שלי התמכרו לשווקים ועתיקות, החל מוטרינות יקרות עד לחנוכיה של ועד עובדי חברת חשמל משנת 66. הם קמים ביום שבת ב7 בבוקר כדי לא להפסיד את המציאות בשוק הפשפשים בחיפה. כך לפני 3 שנים הם הצליחו לשכנע אותי לקום ביום שבת ב7 לפנות בוקר כדי ללכת איתם לשוק. ובשוק מצאתי דוכן שמוכר ג'ינסים של lee ומותגים נוספים ב5 שקל!!!!!!! אז קניתי 2 פשע לא לקנות. כשחזרנו הביתה התחיל פרוייקט שיפוץ המכנסיים שכלל את כל המשפחה. עד היום ולפי דעתי זה הג'ינס האהוב עליי אני מטיילת איתו ברמת הגולן הולכת איתו לאוניברסיטה ויוצאת איתו לקפה.

יש לי בארון מעיל עור ישן משנות ה70 שעבר בין הידיים של אמא שלי ואחיותיה וכעת הגיע לידי..הסיגנון שלו קלאסי הוא מגיע עד לכף יד באורך יש לו ריצרצץ בחזה ואימי מספרת שהוא היה משמש אותה בתור מקום מסתור של המפתחות של הבית בשעת יציאה כשהייתה ממהרת הביתה ובזמן שכולן מחטטות בתיקים הקטנים בתקווה למצוא את האבידה היא הייתה פותחת את הריצרץ ומתגאה בפתרון החכם שלה לבעיה התמידית.. וכך הניסיון שלה הפך להיות גם המנהג שלי..המעיל משתלב בכל הופעה,לא משנה מתי תמיד אפשר לזרוק אותו מעל שמלה או גינס משופשף ומגף גבוה…בקיצור מעיל העור הוא הבגד האולטימטיבי לכל מי שמחפש בגד יקר ערך שנשמר לאורך שנים ואף פעם לא יוצא מהאופנה…

עד לפני 7 שנים, משקלי היה אחיד ותקין, כמויות הג'ינסים שנשפכו לי בארון היו מטורפות אולם אז, חליתי במחלת הקוליטיס שלמעט סממנים פנימיים ותופעות לוואי מזעזעות, נתנה אותותיה גם בגזרת המשקל. סטרואידים שניפחו את הגוף ולאחר מכן החמרה עם המצב שהביאו לכדי אנורקסיה. נאלצתי להשלים עם המצב הנתון, הפסקתי לקנות מכנסים וג'ינסים ורכשתי רק חצאיות. בפעמים הבודדות שלבשתי ג'ינס זה היה ג'ינס שקיבלתי מאמא שלי. אותו ג'ינס נקנה בבוטיק הבגדים של אבא שלי, לפני 38 שנים. אותו בוטיק שכן ברמת השרון בקרבת מספרה שבה אימי עבדה בהיותה נערה. אבא שלי שחיזר אחריה, בסוף גם הצליח לכבוש את ליבה ולהתחתן איתה. מספר בודד של פריטים אמא שלי שמרה בארון הבגדים עד היום, ביניהם גם פריטים שקנתה באותו בוטיק של אבא. הג'ינס המהמם, בגזרה ישרה בקרסול ובעל מותן מעט גבוה, בצבע כחול כהה (שהספיק כבר להשתפשף) אבל במצב מדהים. בכל פעם שאני לובשת, כולם מחמיאים לי על "כמה שיפה לי ג'ינס" ושאני צריכה ללכת יותר עם ג'ינסים. אני מחייכת ומודה, ורק כששואלים אותי היכן קניתי אותו, אני מספרת את הסיפור בקצרה.
בימים האחרונים מצבי מתחיל להשתפר ואני זוממת על רכישה גדולה של ג'ינסים ומכנסיים, יהיה נחמד להוסיף את הג'ינס המקסים הזה למלתחתי.

 כשהייתי בת תשע הסתובבתי עם אמא ברחבי ניו יורק וראיתי באחד מחלונות הראווה צעיף סרוג בצבע כחול ועליו רקומים פינגווינים קטנים – הכי ילדותי, אבל משום מה, ואולי בגלל הייחודיות והצבעוניות של הצעיף, פשוט התאהבתי בו ולא נתתי לאמי להמשיך ללכת עד שנכנסנו לחנות וקנינו אותו.  אמי הסכימה לקנות אותו בתור מזכרת לאותו יום קר ומושלג שהיה- הוא התאים לכל מה שרק לבשתי והמשכתי ללבוש אותו גם בפעמים הבאות שנסעתי לניו יורק- כי הוא הרגיש לי כה קלאסי ומתאים להכל, וכמובן- הזכיר לי את הילדות ואת החוויות המשותפות עם אמא ברחובות העיר המושלגת והמדהימה ניו יורק.

 היי.. יש לי חולצה לבנה משנות השישים שעוברת אצלינו בדורות עם מלמלות חולצה שמתאימה בדיוק לג'ינס (תתאים לי מאוד לגינס המהמםםם) פריט יקר ערך מאמא ז"ל
והיא גם מאוד אופנתית וכמובן שרשרת זהב שקבלתי מסבתא
האקסזוריז כמובן לא יוצא מהארון ולא משנה כמה שנים יעברו הם תמיד באופנה.

 לפני מספר שנים רכשתי בארצינו הנפלאה שמלה שחורה בד רך, קטפיות דקות, מעטפת באיזור החזה, ומקו החזה ומטה בגזרה הקרובה לגוף ובאורך מתחת לקו הברך. השמלה בעיצוב רקדניות הבלט מחמיאה ורומנטית. השמלה מלווה אותי לאירועי בוקר וערב ומנצחת כל אווירה ואירוע. השמלה מבית האופנה 'קוקאי'. אני עונדת עגילי פנינים. נועלת נעלי בלרינה, ובערבים קרירים לובשת ג'קט ג'ינס קטן, והתחושה נפלאה . . .
מאמינה במראה המינימליסטי והרומנטי . . .

כל הבגדים שקניתי ואני אוהבת ללבוש לעולם לא יצאו מהארון גם אם אין את זה באופנה ועוד משהו שלא יצא מהארון תכשיטי גולדפילד שאני מכינה..! 

 לפני 5 שנים ראיתי בחנות נעליים בניו יורק זוג נעלי בלרינה מגומי שנראו לי מגניבות לגמרי. צבען שחור, הן מחוררות בחורים קטנים ועדינים ויש עליהן מין נצנוץ מרומז, "נצנצים" שמפוזרים עליהן. הגומי הזה בתור חומר לנעל נראה לי אז קצת מוזר וזרק אותי אחורה לילדות, לנעלי ה"שקפקפים" המיתולוגיות. המותג היה "מליסה", שלא שמעתי עליו קודם. אבל כל ההיסוסים נעלמו כשמדדתי את הנעל – יושבת כמו כפפה על הרגל, קלה כמו נוצה ונראית נהדר.. קניתי אותן ומאז אני לא מפסיקה לחרוש עליהן. הן משתלבות באינספור אאוטפיטים ונותנות טאץ' מדליק, יוצרות מראה עדין לרגל ותמיד אפשר לשטוף אותן בשניה. מאז גם הגיע המותג לארץ והיום כבר לא נדיר לראות נעלי בלרינה מגומי ממוחזר.
זהו ללא ספק הפריט הנחרש ביותר בגרדרובה שלי ..

יש לי חולצה לבנה, הכי פשוטה והיא הולכת עם כל בגד שיש לי בארון. אין מה לעשות, בכל ארון צריך להיות פריט פשוט (ונוח) שהולך עם הכל…