מתנה בשישי

מתנה בשישי: 500 שקלים לאתר WIGIG

ספרו לנו מה הדבר הכי מטורף שעשיתם כדי להשיג פריט שחלמתם עליו ואולי תזכו בשובר על סך 500 שקלים לרכישה באתר wigig

מאת  | ‏ 26 ינואר 2017
wigig (צילום: נסטיה ליסנסקי)

wigig (צילום: נסטיה ליסנסקי)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשים מלאי הסטייל של FF, והשבוע:

שובר על סך 500 שקלים לקניה באתר WIGIG
באתר מוצעות מכירות פלאש למעצבים ומותגים ישראלים מתחלפים

כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה -

מה הדבר הכי מטורף שעשיתם כדי להשיג פריט שחלמתם עליו

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 500 שקלים
ניתן לממש באתר

**הזוכה ת/יבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 29/1/17 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשר שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר בשובר על סך 500 שקלים לאתר aka-online היא שיר, שסיפרה לנו על המתנה הכי מוזרה שקיבלה מחו"ל: "המתנה הכי מוזרה שקיבלתי מחו"ל הייתה מ…אבא שלי. בתור ילדה אהבתי מאוד את הspice girls וקניתי המון מוצרים של הלהקה חוץ מהדיסקים. מה שאבא שלי לא הבין שהחיבה ללהקה עברה בגיל מסוים…וכך ייצא שאחרי טיול של ההורים שלי בלונדון, אבא שלי הביא לי מתנה פוסטר, חולצה ומארז מיוחד של הספייס גירלז. הופתעתי שעדיין יש מרצ'נדייז שלהן, אבל הוא כנראה מצא את זה בחנות לא רלוונטית, ממש כמו המתנה. זה היה יכול להיות נחמד, אם לא הייתי מקבלת מתנה כזו בגיל 21".

  • את האמת, חלמתי על מעיל ספציפי מאוד. חיפשתי וחיפשתי ..חנויות, אינטרנט.. מה לא! והוא אינו קיים, אז מה עשיתי?
    כרגע לומדת עיצוב אופנה ועובדת על מעיל החולמות שלי :)

    מאת: קארין אהרוני |‏ 29 בינואר 2017 | 13:41
  • לא יותר מדי… :-) רק נחתתי אצל הסבתא רבה של התאומים בני החצי שנה שלי בת ה 95 בהפתעה וביקשתי לשמור עליהם ועל שני הכלבים החדשים שלנו לשש שעות ולקחתי רכבת אקספרס מחיפה לבאר שבע כי הסט של הגוזייה והגרביונים המנומרים לא פחות ולא יותר שחיפשתי חודשים הגיעו סוף כל סוף לקניון…. ההכי רחוק שקיים מהרדיוס שלי יש לציין אבל הסט הגיע… והבטחתי למוכרת שאני כבר מגיעה…ולא עמדתי בפניהם מהיום שראיתי אותם על דפי העיתון.
    לסבתא סיפרתי שנפלו לי הכתרים בשיניים ואני פשוט קורסת… לא מבינה מה חשבתי לעצמי אז…
    היא בטוח לא תבין לעולם למה באמת כמעט קיצרתי לה את החיים בעשר שנים לפחות…

    מאת: סיגל מיכאל |‏ 29 בינואר 2017 | 12:28
  • בקיץ האחרון סגרתי נסיעה לפראג. באותו שבוע, בת דודה שלי חזרה מגרמניה וסיפרה לי שראתה מעיל מושלם. מיד רשמתי את שם החנות ביטלתי את הנסיעה לפראג והזמנתי כרטיס לגרמניה:)

    מאת: שרה |‏ 29 בינואר 2017 | 11:59
  • לפני הרבה שנים,כ25,היו מחלקים כרטיסי קולנוע בעיתון, ומי שהיה מגיע עם גזיר עיתון היה מקבל כרטיס לסרט על בסיס מקום פנוי. ההקרנה היתה ביום שישי בתל אביב, הגעתי עם אחי הקטן והיו שם אלפי אנשים שגם רצו חינם, לא ראיתי איך שנינו, שני ילדים קטנים נצליח להיכנס, אחרי יותר משעה וחצי באוטובוס לא קיבלתי את העובדה שנחזור ריקם, לכן, שיחקתי את עצמי כאילו התעלפתי, מיד הכניסו אותי פנימה לריענון, "החזירו" אותי להכרה, מבפנים הצבעתי על אחי, נתנו גם לו להיכנס, וזכינו לראות את "תקלה מופלאה" חינם אין כסף.

    מאת: עידו |‏ 29 בינואר 2017 | 11:32
  • תיק עור עם רצועת שרשרת של מייקל קורס.
    חודשים ארבתי לפריטים בebay ארצות הברית ואנגליה. בילבלתי במח למכרים שנסעו לחול…
    בסוף הצלחתי למצוא את הפריט הנחשק באתר יד 2 – מישהי שקיבלה אותו במתנה מחברה של אמא שלה והוא לא לטעמה (לא ברור איך?)…
    הבעיה – הבחורה גרה בחיפה ואני מתל אביב. אה. וגם עדיף להחריש מבן זוגי את הרכישה…
    איכשהו הסתדר לנו שהיא הגיעה מחיפה להצגה בקאמרי ואני הייתי בהצגה עם הבן הקטן שלי בלונדון מיניסטור. נגמרה ההצגה ואני מחכה עם הבן שלי על ספסל ברחוב. היא מגיעה עם הרכב ואנחנו עושות עסקה.
    הרגיש קצת כמו סוג של עסקה מפוקפקת באמצע הלילה ברחוב.
    אבל בסופו של דבר קיבלתי תיק משובח שמשמש אותי המון!

    מאת: שימרית |‏ 29 בינואר 2017 | 10:04
  • ספטמבר האחרון. 40 שעות בדיוק לפני השקת האייפון שבע המדובר. אחותי ואני בניו יורק חוגגות יומולדת ביחד. המעלות מזמן מתחת לאפס. וכל העולם עומד דרוך.עומד תרתי משמע. ורק המעלות ממשיכות להן לצנוח. וכן, גם אחותי ואני חשקנו במכשיר הקטן שהטריף את כולם, והחלטנו שאנו חייבות להיות בין אותם כל האלפים שישיגו ידם על המכשיר, כי אחרת אנו לא חוזרות לארץ. בדמיוני הפרוע לא האמנתי שנעמוד 40 שעות שלמות ביניהן התחלפנו רק לפיפי ונמונומים קצרים בתורים הארוכים שהשתרכו מחוץ לחנות של אפל שהיו מלווים בהרבה תיסכול ועצבים שבחיים לא חוויתי. תמיד הייתי צוחקת על אותם אנשים שיעשו הכל למען הטירוף שלהם, ועכשיו זו הייתי אני שצוחקת על עצמי. אין ספק שעל חווית קניה שכזו לא נחזור בשנית.

    מאת: לירון |‏ 29 בינואר 2017 | 09:24
  • בחופשת הסמסטר האחרונה שלנו החלטנו אני וחברתי לספסל שאנחנו חייבות לחגוג את המאורע המהולל!!! טסנו לנו בדיל לא רגיל לפריז וכמובן שאת מסע החופש התחלנו בקניית הפריטים שפינטזנו עליהם מתחילת התואר- עשרות גרביונים תלת מימדים מיוחדים שמעוטרים בחיות מטריפות שנמכרים רק שם בחנות אחת ומיוחדת בעולם . הגענו, קנינו, צחקנו, דיברנו, אכלנו, וכך העברנו את כל היום. בשעות הערב, חזרנו למלון במטרו. הגענו לרכבת, קנינו כרטיסים ושאלנו את אחד האנשים שעובדים ברכבת לאיזה רציף צריך להגיע ומתי. הוא אמר לנו את מספר הרציף ושהרכבת מגיעה בעוד שלוש דקות, תרוצו. אני לא יודעת מה אתם הייתם שומעים, אני שמעתי שלוש דקות ותרוצו. עלינו לרכבת ובכל זאת משהו הרגיש לנו לא נכון. בדקנו שזאת הרכבת הנכונה עם האנשים ברכבת, חלק אמרו שזאת לא הרכבת הנכונה וחלק אמרו שזאת כן. לא ידענו מה לעשות,ולכן חברה שלי יצאה לבדוק, ואני עמדתי עם רגל אחת בתוך הרכבת וחלק אחד מחוצה לה. היא בדקה ופתאום הרכבת נסגרה, והיא חזרה ואמרה שזאת לא הרכבת הנכונה, ואני יצאתי ממנה והדלת של הרכבת נסגרה כך שהשקית עם עשרות הגרביונים הנדירים שלי נשארה בתוכה, כשהיד שלי מחזיקה אותה, והדלת הדפוקה של הרכבת תקועה, לא נפתחת. הרכבת אמורה לנסוע בכל רגע, והיד שלי מחזיקה שקית עם הקניות שלי והיא פשוט לא נפתחת. ניסיתי למשוך את השקית, לפתוח של הדלת בעזרת הלחצן שבעים פעמים, ולפתוח בכוח והשקית לא זזה. החברה שלי, במקום לצרוח לקצין שמשגיח על הרכבת פשוט נקרעה מצחוק. אני כמעט בכיתי. משום מקום הגיע עובר אורח וצרח על הקצין כדי שיפתח לי את הדלת ויעכב את היציאה של הרכבת, וכך היה. בסוף הדלתות נפתחו והשקיות שבו אליי.
    אין ספק שזהו הקרב הכי מטורף שניהלתי בחיי עבור רכישה כלשהי…

    מאת: מורן |‏ 29 בינואר 2017 | 09:21
  • יום אחד בעת סיבוב קניות בתל אביב ראיתי נעלי מעצבים מדהימות שכל כך מצאו חן בעייני אבל לצערי לא נשארו במידה שלי . התאכזבתי מאוד והמוכרת בחנות הציעה שאתן לה את המספר שלי והיא תתקשר לעדכן אותי כשיגיע מלאי חדש . הדבר הכי מטורף שעשיתי הוא שהתקשרתי כל יום במשך שבועיים לחנות , בנוסף גם בדקתי כמה פעמים ביום באתר האינטרנט כדי לראות אם הן חזרו למלאי שחלילה לא אפספס. הייתי ממש אחוזת דיבוק ואובססיבית לגביהן אבל החדשות הטובות הן שבסופו של דבר המושלמות האלה אצלי .

    מאת: אודליה |‏ 29 בינואר 2017 | 00:20
  • בהחלט חקוק לי בזכרון פריט אחד שעשיתי בשבילו הכל: ג'ינס בצבע צהוב
    הייתי עוד בגיל 15, והבנתי שבאותה תקופה אני לא יכולה להרשות לעצמי לשלם 300 שקלים על מכנס. פניתי לאמא שלי במטרה לנסות להוציא ממנה משהו אבל היא לא הסכימה לשלם סכום כזה ואמרה לי שאני יכולה לקנות את זה בכסף שלי, כסף שלא היה לי. חיפשתי עבודה כמעט בכל מקום שיכולתי ובסוף נפלה עליי הזדמנות: לחלק פלאיירים למורה שלי באנגלית. בסכום נמוך של 15 או 20 שקלים בשעה עבדתי המון ועדיין זה לא היה מספיק. באחד הימים הגעתי לסבתא שלי וסיפרתי לה על הגינס הצהוב שהיה אז הצבע האהוב עליי, והיא שאלה כמה כסף יש לי. אמרתי שבערך 150 שקלים והיא העריכה את העבודה שעשיתי למען המכנס שרציתי ולקחה אותי לחנות והשלימה לי את החסר. מאז כבר 7 שנים שאני לא מוכנה לזרוק אותו מהארון למרות שאני כבר לא לובשת אותו.

    מאת: דניאל שבצוק |‏ 28 בינואר 2017 | 19:12
  • הדבר הכי מטורף שעשיתי כדי להשיג פריט שחלמתי עליו הוא לנקות למישהי את הבית.
    הכל התחיל במכירת יד שנייה אקסקלוסיבית שהתרחשה בדירת נחלאות בירושלים.
    עקבתי אחר המכירה בפייסבוק ועיני צדה תיק עור, וינטג' מהמם שכמוהו רציתי כבר שנים.
    ביום המכירה, בדיוק כשבאתי להיכנס ראיתי בחורה יוצאת עם תיק החלומות מהדירה. ניגשתי לדבר איתה אבל מהר מאוד הבנתי שאין לי באנת מה לומר אז נכנסתי למכירה.
    מתוסכלת הסתכלתי על שאר הפריטים כשההבנה נחתה עליי, אני רוצה את התיק ויהי מה.
    יצאתי לרחוב בגשם השוטף וראיתי את הבחורה. דפקתי ריצת מרתון במבול וצעקתי לעברה.
    הבחורה הסתובבה וכשהגעתי אליה אמרתי לה שאני מוכנה לעשות הכול ולשלם הרבה בשביל התיק. בהתחלה היא לא השתכנעה ונפנפה אותי.ואז נפלט לי שאני אפילו מוכנה לנקות לה את הבית. היא צחקה וסיכמנו שבמשך חודשיים אני אנקה לה את הבית. כנראה היא הבינה שאני באמת באמת רוצה את התיק הזה.
    בסוף שתינו יצאנו מרוצות. היא הרוויחה בית נקי ואני הרווחתי את תיק החלומות (:
    michalgold1234@gmail.com

    מאת: מיכל גולדברגר |‏ 28 בינואר 2017 | 18:52
  • לפני שלוש שנים בערך בעודי סטודנטית נדלקתי על ג׳קט עור מושלם שראיתי בזארה אבל בתור סטודנטית ענייה לא יכולתי להרשות לעצמי להוציא סכום של 800 שקל על ג׳קט. הנחמה שלי היתה שתקופת הסיילים היתה בפתח משמע המחיר צפוי לרדת. וככה ארבתי לג׳קט מדי שבוע עד לסייל המיוחל בזארה.. באותו יום ראשון של הסייל נכנסתי לזארה הקרובה לביתי אבל גיליתי שאהובי לא שם. מבירור שערכתי מסתבר שמחירו ירד ל550 שקל ושאין אותו יותר בסניף הבית שלי ובגלל שעכשיו סייל ובלאגן לא יכלו לבדוק לי לגבי מלאי בסניפים אחרים. בשם הטירוף האובססיה והאכזבה שחוויתי יצאתי למסע חיפוש הג׳קט יחד עם בן זוגי ב 5!!! סניפים של זארה בסופו של דבר מצאתי אותו בסניף נידח רחוק מאזור מגוריי.. רכשתי אותו והיתי מאושרת (בדיוק לשבוע עד הרכישה הבאה).

    מאת: עירית איתן |‏ 28 בינואר 2017 | 17:10
  • הייתה השקה של H&M ובלמיין בעזריאלי וידעתי שתהיה טרפת! באתי ממש מוקדם והיה תור הזוי!!! אז הלכתי לעבודה וחיכיתי קצת שירד. ב-12 בערך, במקום לאכול צהריים, יצאתי באמצע העבודה והלכתי לשם כי הנחתי שכל המטורפות כבר הלכו ובטח ישארו פריטים אחרונים וזה הספיק לי. הגעתי, אחרי הליכה רצינית ברגל וכל מה שראיתי זה כל מיני בנות מבסוטות עם מלאן שקיות של בלמאן יוצאות מהחנות. לא נשאר כלום!!! אפילו לא שקית (אפילו הייתי מסתפקת בזה כמה שעצוב לומר!) אז יצאתי משם בידיים ריקות ובטן מקרקרת :) להבא אקח יום חופש ;)

    מאת: שירי |‏ 28 בינואר 2017 | 17:00
  • נחישות לשופינג:
    לפני כמה שנים
    לפני שרשת אופנה אירופאית הגיעה לארץ
    טסתי עם חברות לרומא
    בשביל להגיע לחנות של הרשת
    נסענו ב 3 רכבות שונות לכל כיוון
    שרפנו את היום על ההגעה לחנות
    היה שווה כל רגע (-:

    מאת: דנה |‏ 28 בינואר 2017 | 14:05
  • כשהייתי בכיתה ז' רציתי בטירוף נעליי נייק מאוד מאוד ספיציפיות שראיתי באיזו תמונה או מגזין (אז הסניקרס לא היו באופנה כמו היום ואני הכתבתי טרנדים לחברותיי P-:)
    ואני פשוט זוכרת שגררתי את אמא שלי לכל חנות אפשרית. חנויות נעליים בכל הארץ, חנויות ספורט, חנויות נידחות שאיש לא שמע עליהן, אתרים בחו"ל.. ומה לא. אני לא זוכרת איפה – אבל מצאתי אותן בסוף! ובאמת חרשתי עליהן בטרוף. אחכ כבר "עליתי דרגה" ועיצבתי לעצמי נייק באתר שלהם:) מכורה.

    מאת: ענבר שפירא |‏ 28 בינואר 2017 | 13:54
  • הייתי עם ארוסי כמה חודשים לפני החתונה בטיול בניו יורק..
    אמא שלי שלחה לי תמונה של שמלת מעצב שהיא ממש אהבה וביקשה שאקנה לה אותה לחתונה שלי כי אין אפשרות להשיג אותה בארץ.
    עברנו כמעט בכל חנויות המעצבים בניו יורק ולא מצאנו את השמלה…
    ביום האחרון של הטיול חיכינו למונית שתיקח אותנו לשדה ופתאום אחותי שלחה לי הודעה שהיא מצאה חנות שיש בה את השמלה והיא במלאי!
    לא וויתרתי ואמרתי לנהג מונית שיעבור בחנות, שהייתה במרכז מנהטן בשדרה החמישית, להגיע לשם לקח שעה בערך לכל כיוון בגלל הפקקים… וזה הרגיש כמו נצח!
    נכנסתי לחנות העצומה וקניתי את השמלה ב5 דקות! רצתי מהר חזרה למונית ונסענו לשדה…
    הגענו לטיסה ברגע האחרון, היינו האחרונים לעשות צ'ק אין ורצנו כל הדרך למטוס..
    שהגענו לארץ הפתעתי את אמא שלי עם השמלה והיא ממש שמחה!

    מאת: מור פינקס |‏ 28 בינואר 2017 | 10:33
  • לפני שנתיים הייתי עם חברה בברצלונה וביום האחרון ראיתי מעיל מושלם בזארה מדדתי אותו והתלבטתי עליו שעה. היה בו משהו קצת מוגזם ועם זה הוא ישב מושלם ונתן קיק לכל לוק שיכולתי לדמיין.. הוא כמעט ב170 יורו! אחרי התלבטות קשה החלטתי שזה יקר מדי. חזרנו לארץ ולא יכולתי לשחרר מהמעיל… רצתי לחפש אותו בכל חנות בארץ וכמובן שהוא לא הגיע לפה.
    לא יכולתי לשחרר אותו והחלטתי לחזור לברצלונה.. אבל זה לא היה כזה פשוט במשך שבועיים טחנתי למשפחה שלי את הראש על כמה ברצלונה מדהימה והצלחתי לשכנע את כולם לטוס לטיול משפחתי! חזרנו כולם ל"טיול משפחתי" שאני כמובן עם מטרה אחת בראש… קניתי את המעיל שעוד היה בסייל כשהגענו ובסוף גם אמא שלי שילמה עליו! אני מאוהבת בו!
    …הלכתי איתו פעם אחת מאז….

    מאת: צרויה |‏ 28 בינואר 2017 | 10:12
  • תאמינו או לא אבל הדבר הכי מטורף שעשיתי היה לנסוע לכותל ולשים פתק…
    הסיפור הוא כזה: בימי הראשונים של קניות באיביי עוד לא הכרתי את חברות השילוח לישראל ורכשתי רק ממוכרים ששולחים ישירות לארץ. אבל, אז נתקלתי בתיק מהמם של סטוארט וייצמן, תיק מקורי בצבע פיוטר, מהמם, ובמקרה התאים בול לסנדלים שכבר היו לי, אבל, עליה וקוץ בה, המוכרת לא שולחת לישראל…
    אז החלטתי לעשות משהו שלא עשיתי אף פעם לפני כן, וגם לא אחרי כן. כתבתי לה הודעה ושאלתי אותה אם תסכים לחרוג ממנהגה וכן לשלוח לארץ. במקרה נתקלתי במוכרת מקסימה שגם מאוד מאמינה בברכת הכותל, ובמקרה בדיוק אז הבת שלה הייתה בהריון והיו בעיות עם העוברית, היא הבטיחה לי שתשלח לי את התיק, ואפילו לא תגבה ממני את עלות המשלוח, אם אסע לכותל ואשים שם פתק עם תפילה לשלום נכדתה.
    אז זה מה שעשיתי, נסעתי לירושלים והכנסתי פתק , באנגלית, עם ברכה לשלום התינוקת וכמובן שהכל תועד בתמונות שנשלחו במייל למוכרת.
    את התיק כמובן קיבלתי וגם חברה חדשה בארה"ב שמידי פעם הייתה מוצאת מציאות לא נורמליות ומוכרת לי אותן.
    ומה לגבי התינוקת? שמה שרה והיא נולדה בריאה לחלוטין , היום היא כבר בת 4 והיא פשוט מקסימה!!!
    ..

    מאת: רויטל סלע |‏ 28 בינואר 2017 | 10:07
  • הדבר הכי מטורף שעשיתי כדי להשיג פריט שחלמתי עליו… היה שהייתי בלונדון עם כמה חברות והיה פריט בחנות רחוקה שממש רציתי ואמרתי שאני אחזור אליו. מפה לשם הזמן היחיד שהיה זה היה ביום הטיסה לקחתי את הסיכון והלכתי לשם בידיעה שיכול להיות שאני מפספסת את הטיסה, למזלי גם קניתי את הפריט שרציתי וגם עליתי על הטיסה(:

    מאת: אביב |‏ 28 בינואר 2017 | 09:06
  • הדבר הכי מטורף שעשיתי זה נסיעה לאילת ליום אחד בלבד כדי להשיג מגף עוא חום מהמם שהיה שווה כל קילומטר שנהגתי…. הכל כדי להשיג פיס

    Hagar17584@gmail.com

    מאת: הגר ברנס |‏ 27 בינואר 2017 | 20:41
  • חורף. טיול זוגי בפריז. אני בחודש שמיני ככה שלקנות בגדים בעיר הקוקטית בעולם, אין מצב. ביום האחרון אני כבר דיי מדוכאת מהשמנמנות והמחסור בשופינג. אני רואה בחנות של רפטו זוג נעליים חלומיות רק שאין במידה שלי. זה יום ראשון ורק חלק קטן מהחניות פתוחות בכלל. בלילה הטיסה חזרה. אני ובן הזוג יוצאים למסע בעיר בין חנות רפטו אחת לשנייה בתקווה למצוא אחת פתוחה עם הנעל המיועדת במידה שלי. אחרי שעה וחצי של שיטוטים בין חנות רפטו, ומוכרת אדיבה שהצליחה לאתר לנו את החניות הפתוחות, נמצאה המידה! מאושרת עד הגג קניתי אותן רק כדי לגלות אחרי הלידה שאני בכלל מידה פחות כשאני לא בהריון… מה שמזכיר לי – זוג רפטו חדשות בקופסה למכירה מידה 36 מישהי?

    מאת: נטלי |‏ 27 בינואר 2017 | 20:18
  • עברתי 7 סניפי אירוקה.עד שהגעתי לסניף המיוחל בו היו במלאי משקפי פראדה שלי!!!! (ביום)

    מאת: בר |‏ 27 בינואר 2017 | 19:25
  • הייתי בקניון ורציתי לקנות שמלה ממש מהממת אבל היא עלתה 400 שקל ואימא שלי לא הסכימה לקנות לי אותה אז יצאתי מחוץ לקניון סגרתי את הפלאפון וחזרתי הביתה באוטובוס בלי לספר לה . ונעלתי את עצמי בחדר . אמא שלי חזרה הביתה אחרי שעתיים עד שמצאה אותי בחדר והיא הייתה בחרדות ובפחד איום ובסוף היא ריתקה אותי ואחרי יומיים מצאתי שקית על המיטה שלי ובתוכה השמלה .

    מאת: קרין אבו סעדה |‏ 27 בינואר 2017 | 18:05
  • בתחילת 2013 ראיתי באינטרנט את נעליי "כוכבית" המהממות של shoe maker. התאהבתי בנעליים אבל הן היו יקרות מידי בשביל לקנות "סתם ככה". אבל לא שכחתי אותן, וכשאח שלי התחתן בשנת 2016 החלטתי שאלו הנעליים שאני רוצה ללבוש לחתונה. חיפשתי את הנעליים באתר, וראיתי שהן מופיעות בקולקציות ישנות. כשהתקשרתי, אמרו לי שכבר אין את הנעל הזאת בחנויות, והסיכויי היחיד שאולי יש עוד זוגות בודדים במחסן. נסעתי למחסן של המותג, ובעזרתה של העובדת במקום התחלנו לנבור בארגזים וקופסאות ישנות. לבסוף מצאנו זוג אחד במידה שלי, 37, אבל הוא היה אפור, ואני רציתי שחור. התאכזתי שאין את הצבע שרציתי אבל החלטתי למדוד בכל זאת. כשמדדתי את הנעל הרגשתי שהיא גדולה עליי. חיפשנו אולי יש מידה 36, ובאמת מצאנו, אי שם במחסן, זוג אחד אחרון- בשחור (: מיד קניתי את הנעליים, ואחרי שגיהצו את האשראי גם גיליתי להפתעתי שהן ב50% הנחה כי הן מקולקציה ישנה. עד היום- הנעליים שאני אוהבת, שאני מרגישה שחיכו לי 3 שנים במחסן (:

    מאת: תהילה |‏ 27 בינואר 2017 | 17:29
  • היו זוג נעלי ואנס שראיתי בחנות ,ואיכשהוא תמיד רציתי אותם .כשכבר רציתי אותם לא מצאתי בשום חנות נסעתי להרצליה ולחיפה וחיפשתי כל הזמן ולא מצאתי אפילו באינרטנט כמעט ולא נשאר . בסוף מצאתי אותם ברגע האחרון כשהמוכר שם אותם בקופסה להחזרה זה היה פשוט מדהים !

    מאת: מישל |‏ 27 בינואר 2017 | 16:39
  • הדבר הכי מטורף שעשיתי כדי לקנות פריט:
    רציתי מאוד את הבושם ג׳אדור של דיור והוא די יקר אבל לא וויתרתי חסכתי המון זמן את הכסף וירדתי מתחת לבית למכור לימונדה לכל מי שעובר ברחוב.. זה היה מטורף ולקח זמן אבל תוך שבוע השגתי את כל הכסף וקניתי את הבושם…מאושרת עלזה עד עכשיו!

    מאת: מור ארנה |‏ 27 בינואר 2017 | 16:32
  • לפני שנתיים היה סט איפור שראיתי באיזה אתר אמריקאי והבעיה שזה היה ממש יקר וגם הם לא עשו משלוחים לישראל .,באותו זמן דוד שלי חזר מניו יורק לביקור בישראל אז לפני שהוא טס פשוט הודעתי לו שיש לי יומולדת ואני ממש אשמח לאיפור ,.(שקר לבן כי לא באמת היה לי יומולדת )
    והכי מצחיק שבסוף זה היה ממש מעפן והצלליות היו שבורות ): Tenenmgil1@gmail.com

    מאת: יהב טננבאום |‏ 27 בינואר 2017 | 14:47
  • טוב אז אני נחשב ממש מטורף בקטעים האלה, יום אחד שוטטתי באינטרנט וראיתי חנות איטלקית מטריפה והיה שם ז'קט מושלם שחלמתי עליו כל החיים וגיליתי שאין משלוחים לישראל בדקתי אם אחד מחבריי או קרוביי מתכוון לנסוע למילאנו או פירנצה והתשובה הייתה עוד פעם לא. הייתי נחוש בדעתי לקנות אותו אז חיפשתי כרטיסים למילאנו וכעבור שלושה ימים הייתי על הטיסה בדרך למילאנו וקניתי את הז'קט הזה שחיפשתי. לפחות הייתה לי כוונה לנסוע בקרוב לחול

    מאת: דור |‏ 27 בינואר 2017 | 13:38
  • אני ידועה כבר שנים כשופוהולוקית ללא גבולות, כמי שתסע לקצה השני של הארץ בשביל סייל טוב, ותדע בדיוק מתי הכי שווה לקנות ואיפה. אחרי שנים בג׳ונגל השופינג העירוני, ההתמכרות שלי מצאה מפלט חדש בקניות אונליין. הייתי מהראשונים לרכוש באיביי ובאסוס ולהתנסות באיפור קוריאני, ובגאדג׳טים טיפשיים מסין. אני חושבת שהמרדף הכי מטורף שלי אחרי פריט היה באסוס, כשחיכיתי שג׳קט עור מושלם במידתי שהיה בסייל הזוי אולי יחזור למלאי (ג׳קט עור אמיתי ב200 שקלים..). לאורך שלושה חודשים בדקתי באפליקציה של אסוס כל יום עשר פעמים ביום האם הפריט חזר למלאי. סוף טוב הכל טוב, הציפייה השתלמה ורכשתי את הג׳קט המשתלם והמושלם וכל היום מחמיאים לי עליו. ללא ספק יש הגיון מאחורי טירוף הקניות, אז אני בעד ללכת עם זה עד הסוף וליהנות.

    מאת: מרב |‏ 27 בינואר 2017 | 12:14
  • אז ככה חוץ מהרבה תחנונים וכנראה מיליון מטלות בית שאני לא זוכרת , הדבר שהכי רציתי קבל היה שהייתי בת 18 השתתפתי בהצגה שהייתה בהפקה גדולה בעיר בא גדלתי.
    ונכנס לי ג׳וק לראש שאני חייבת לקבל זר פרחים גדול על הבמה.
    כמובן ששיגעתי את אמא שלי שתקנה את הזר הזה וכמובן שאני חייבת לקבל אותו בזמן שאנחנו עומדים על הבמה וקדים.
    והיא כמובן כל הזמן למה את צריכה וכדומה וכדומה … ואת ההפתעה גילתי בסוף ההצגה שקיבלתי זר מהמם של שושנים בצבע צהוב או משהו כזה , התרגשתי בטירוף וכל התחנונים והעזרה בבית היה שווה את זה :)

    מאת: אורית |‏ 27 בינואר 2017 | 11:13
  • הדבר הכי מטורף שעשיתי בשביל פריט הוא : להסתובב בניו יורק ולהיכנס לחנות נעליים נידחת בשדרה השביעית. לראות שם נעליים שבכלל לא התכוונתי לקנות, ולאחר מכן בלילה להגיע למסקנה שאני רוצה אותן ולחשוב אליהם במשך כל הלילה. למחרת לנסוע לSOHO ולגרור את אחותי לכל חנות אפשרית לראות אם יש אותן ואז לאחר שראיתי שאין, החלטתי לחזור חזרה לשדרה השביעית, לחפש את החנות הנידחת בכל השדרה ולבסוף למצוא את החנות ולקנות שם את הנעליים שרציתי. ובסוף הן לא נראות טוב עלי אבל עדיין קניתי אותן. והן נשארו בקופסא שלהן עד עצם היום הזה.

    מאת: עמית סנדיק |‏ 27 בינואר 2017 | 10:32
  • ראיתי סוודר יפה על חברה, מh&m של 2 עונות קודם. נכנסתי לאיביי וניסיתי את כל צירופי המילים האפשריים עד שבסוף מצאתי את הסוודר הנכסף. (שבוע אחכ ראיתי נעליים מעונה קודמת של מייקל קורס ועשיתי את אותו הדבר.)

    מאת: בר |‏ 27 בינואר 2017 | 09:02
  • הדבר הכי מטורף שעשיתי כדי לקנות פריט היא באותו יום שהוא הוזל מהמחיר המקורי רצתי ישר אחרי בית ספר לקנות אותו וראיתי שנגמר, אז באתי עוד פעמיים אחר כך באותו יום וחיכיתי שיחזור למלאי ואכן חזר! התשלם!3>

    מאת: עדי משעל |‏ 27 בינואר 2017 | 07:51

השאירו תגובה