שרשרת של נוריתמי במתנה

 יש קטע כזה שמתחתנים שמצד אחד זה חלום שמתגשם אך מצד שני זה ביי ביי לחיי הרווקות ולכיף הגדול הזה שהעולם פתוח ורק צריך לבחור. לכן כשהתחתנתי החלטתי לבחור אוטפיט שיהיה גם אלגנטי כיאה לאשה שנישאת, אבל גם מהממת שגורמת לגברברים להצטער שהם לא התחתנו אתי… לבשתי שמלת כלה אוף וייט צמודה צמודה ומעוצבת עם גב פתוח עמוק. לבשתי נעליי פלטפורמה לבנות ועשיתי תספורת ביורק {הזמרת הכי הורסת}, שובבה. על הצוואר שמתי צעיף אוף וייא ארוך. כמובן שאיפור במידה והרבה אנרגיות של אשה במיטבה…
התוצאות היו הזויות! כנראה ששידרתי המון סקסג אפיל כי קבלתי 3 הצעות נישואין באמצע החתונה של עצמי…

אני בחורה דתיה ובתור שכזאת אפשרויות השילוב מצטמצמות.. המון פעמים אני צריכה לשים חולצת בסיס מתחת לגופיות, שמלות או אפילו סתם חולצות שקופות או פתוחות מדי..
שלא תבינו לא נכון, אני מאד שמחה להתלבש בצניעות, אבל פשוט צריך לנסות להיות יותר יצירתיים בהרכבת אאוטפיטים כדי שלא ישעמם ושלא אחזור על עצמי..
ואני בהחלט אוהבת להשקיע בלבוש, אקססורייז ואיפור :-)
אני זוכרת פעם אחת שעמדתי לצאת מהבית ואמא שלי מסתכלת ואומרת לי:"וואו, איזה יופי!" את צריכה לזכור את השילוב הזה, זה ממש יפה. תרשמי לך על דף בדיוק מה לבשת כי אח"כ את לא זוכרת.." האמת שלא רשמתי אבל אני זוכרת: חולצת פסים עם פפיון שחור גדול במרכז (H&M) , חצאית עפרון שחורה (שאמא שלי מתה עליה כי היא מרזה..)(לורד קיטש ),נעלי עקב שחורות עם אבזם כסף(אן קליין) ועגילי כסף (מגנוליה).

זה האאופיט האהוב והמיוחד שלי (ושל אמא שלי..)

האאוטפיט הכי מיוחד שהרכבתי עד היום היה מאוד מיוחד בשבילי: הוא היה יחסית פשוט, אבל מאוד אהבתי אותו. לבשתי חולצת משי שעליה ציורים של כלבים קטנים קטנים בצבעי שחור ולבן. לחולצה היה צווארון פיטר פן שחור ויפה. לבשתי אותה עם מכנסיים שחורים ונעלי עקב שחורות. האאוטפיט השלם היה מהמם! קיבלתי עליו תגובות שנויות במחלוקת – חלק אהבו את החולצה המיוחדת וחלק פחות, אבל העניין היה שהיא עוררה דיון, גם אם הוא היה קטן ובין חברים (:

קודם כל- איזה פרס מושלם, אין על נוריתמי, כישרון מדהים!!!
לפני שנה קניתי שמלת תחרה שחורה מחנות וינטיגי באיטליה, שמלה משנות ה-50
בגיזרת A.
שמתי קומביניזון לבן מתחת,כדי להבליט את התחרה המדהימה.שמתי חגורה שחורה במותן,גורמת כסף ממש על הקו של הצאוור, נעלי עקב שחורת ותיק וינטיג( גם מאיטליה בסגנון טרפז עם רצועה קטנה מעור).
שעיר אסוף .
קבלתי הרבה תגובות חיוביות ואמרו שאני נראת כמו אודרי הפבורן, שאני חושבת שזה אומר מספיק!

 לבשתי חולצה לבנה מבד סאטן עם חצאית גבוהה ממש יפה עם פסים דקים של שחור וורדרד, נעלי בובה שחורות ועגילי פנינה פשוטים. אומנם זה היה ליל סדר נורא קטן כי הדודים שלי עברו לחו"ל וסבא וסבתא שלי טסו לבלות איתם, ככה שנשארנו רק דודים של (+3 בני דודים) וסבתא שלהם (לא מהצד שלנו) אבל בכל זאת קיבלתי מלא מחמאות מכולם, אמרו לי שאני נראית כאילו יצאתי ממגזין. קצת היה לי לא נעים מבת דודה שלי כי לא החמיאו לה ממש… היא התלבשה יפה, פשוט לא מספיק בשביל ליל הסדר… היא לבשה חולצה מכופתרת משובצת בגוונים של חום וג'ינס קצר.

אצלנו בעבודה אפשר לספור על כף יד אחת את האנשים שמתלבשים יפה (ויש במשרד כ-150 איש…)
אני נמנית עם אלה שמתלבשים בסדר. אני יודעת שזה לא תירוץ אבל מה לעשות שכשאת מגיעה למשרד ורואה סביבך ג'ינסים וטי שירטס דהויות או מכופתרות מקומטות או מאמץ חיוור ללוק קצת יותר רשמי שבדרך כלל לא מצליח, יוצא החשק להשקיע (שלא לדבר על זה שבמעבדות כולם עם חלוקים לבנים אנטיסטטיים).
בקיצור, אני לא דופקת הופעות אבל בהחלט משתדלת להיראות טוב.
האאוטפיט עליו רציתי לספר הוא שילוב שהרכבתי לנסיעה לתערוכה בחו"ל.
מכנס שחור אלגנט מעט צמוד אבל לא מתפוצץ, חולצה ורודה מכופתרת שהצווארון שלה מציץ מעל בלייזר שחור צמוד מכופתר.
מגפיים שחורים, שיער פזור עם פן, שרשרת מעט ארוכה עם תליון לבן, עגילי פנינה קטנים צמודים לאוזן.
ולסיום ביד אחת חבילת דפים ועט וביד שניה את ה-blackberry שלי ממנו אני לא נפרדת.
כשהסתובבתי בין הדוכנים, הרגשתי אלגנטית אבל לא יותר מדי, סקסית אבל לא יותר מדי. פשוט מה שצריך.

 אז ככה אני נשואה אמא לילדה קטנה בת 3 וחצי שהיא הסטיליסט שליי חחחח אבל כןן עים כול הכבוד לגיל היא עד עכשוי לא היכזבה אותי …. ליפני איזה חודש הלחתי לעשות קניות וכאלה לא מצאתי כלוםם והיתי חייבת לימצוא משהו לילבוש כי יש לי יום הולדת ואני צריכה ליהראות 100% עים לא 1000% אז יצא ככה שלא היה לי עים מי להשאיר תילדה אז הלכתי איתה מדדתי 120 עלף דברים לא בלי להגזים מלה בגדים ולא מצאתי ניכנסתי לTNT ואז הילדה אהבה איזה שימלה בצבע כתום כזה וכמו תמיד אני אומרת מה לי ולכתום אבל היא אמרה לי לימדוד ומדדתי ויצא פיצוץ ממש יפה אהבתי השימלה בסטיל שנות 70 קצרצרה ומזה ניראת לא משהוו אבל כשמודדים זה נירה אחרת היתעמתי נעליים חומות על עקב חגורה חומה שרשרת זהבב שבעלי קנה לי ליום הולדת וצמיד דק בצבע זהב עים פן עדין יצא ממש יפה צועק ועדין בו זמנית והכי חשובב כול הקרדיט לילדהה המקסימה שלי…ודרך עגב הרבהה מחמאות עלל הלבוש

 טוב למען האמת , זה לא כזה אעהאהאהאהעא כמו בכותרת .
אבל השנה עליתי לכיתה ט', כך שריתי להראות באמת מה אני דרך הבגדים שלבשתי .
ואני די פאקצתית אפשר להגיד -אבל פאקצה עדינה (ממש עדינה)
ביקצור לבשתי חולצה בצבע אופוויט ,בעצם גופייה צמודה מבד די טוב יחסית לזבל שמוכרים בחנויות , לבשתי חצאית ורודה עם איזה 20 + כפתורים זהובים עליה שעל אורך החצאית ,שבצעם שומרים שלא יראו לי ת'תחתונים XD
החצאית היתה גבוהה ,היא התחילה ממתחת לחזה , והמשיכה בעדינות כלפי מטה באווריריות והיתה די מנופחת אבל לא יותר מדי,היא הגיעה עד לפני הברכיים .
לבשתי נעלי סירה בצבע אופוויט , שמתי אקססוריז מתאימים :
שרשרת ארוכה בצבע זהב עליו היתה תוספת של מפתח בצבע זהב . והתאמתי עם זה צמיד פנינים שתאם לצבעים של החולצה והנעליים .
שמתי תיק ורוד ארוך על הצד ,ויצאתי לדרך .
קבלתי על מחמאות -ומה שהכי הצחיק אותי אמרו לי :"את דומה לקייטי פרי בקליפ של last fridy night" הבנתי למה התכוונו ,אבל לקחתי כמחמאה ,צחקתי ואמרתי תדוה XD

 אז הסיפור שלי בעצם על כך שתמיד הרגשתי שחברות שלי יותר בולטות ממני, יותר בעלות סטייל ואופנתיות. כאשר רק פגשתי את בעלי לעתיד ויצאנו, חברה שלי הזמינה אותנו לאירוע, אני ידעתי שכל החברות שלי ידפקו הופעה ואני לא אחת שתשים שמלת ערב, אז פשוט שמתי חצאית ג'ינס עד הברך וחולצה שחורה אלגנטית, בלי להשקיע יותר מידי זמן, כשהגעתי לאירוע עם בעלי לעתיד הרגשתי הכי פחות בולטת, הכי פחות מיוחדת בלבוש שלי כי החברות שלי פשוט היו מתוקתקות, אך כשראיתי את המבט של בעלי לעתיד איך הוא הסתכל עלי, כמה הייתי מיוחדת בישבילו, איך כל החברות יסתכלו עלינו וראו איזה יפה אני אפילו בחצאית גינס רגילה ואז הרגשתי שאני מיוחדת ושיחקתי אותה!!! מה שעושה אותנו מיוחדות זה לא הלבוש זה הלב שלנו ואיך אנחנו מביעים את הרגש שלנו לסביבה!!! תאהבו את עצמכן תמיד!!!

 כשהייתי קטנה אהבנו אני ואחותי לפשוט על הארון של אמא ולהדס על העקבים שלה בשמלות ארוכות ובבגדים ממיטב אופנת שנות ה 70. היום אמא היא כבר סבתא שמאוד אוהבת בגדים נוחים ואופנה כבר אינה בראש מעייניה. אבל היא יודעת שכל פריט אופנה מעניין אני אשמח לקבל, במיוחד פריטים ישנים שיש מאחוריהם סיפור.
לפני חודשיים הוזמנתי לאירוע ופשוט ידעתי שאני חייבת להתאמץ. שבוע לפני עשיתי סיבוב בכמה חנויות מועדפות, אבל השלל היה ברצפה. שום דבר לא התקרב לתמונה שהייתה לי בראש. למחרת הזדמן לי להיות אצל אימי היקרה, על ארון הבגדים שלה נתלתה שמלה שחורה קטנה ומהממת, שהמחשוף שלה היה מבד רשת עדין, פשוט אוצר שמגלם בתוכו פיסת היסטוריה, היסטוריה פרטית של אימי יקרה. מדדתי אותה בהתלהבות, היא התאימה לי מאוד אך במרכזה היה חור בגודל של אשכולית, ממנו לא ניתן היה להתעלם.
אך לא אוהבת וינטאג' כמוני תירתע, קפיצה לתופרת והופה אנו מחפשות בד מתאים לכיסוי החור. החיפושים נמשכו ונמשכו ולבסוף קפצתי אפילו לנחלה.
בנחלה הגעתי לחנות שמוכרת תכשיטים העשויים משילובים שונים של חומרים (טכסטיל, פורמייקה וכו') ושמתי עיני בשרשרת ארוכה שהתליון שלה נחת בדיוק על החור המעצבן… קרוב אבל עדיין לא בדיוק זה…
תכשיט כזה יתן עוקץ מעניין לשמלה, אך החור עדיין הטריד אותי…
כשהגעתי הביתה נזכרתי בחתיכת בד שחור שאמא נתנה לי, בד "קרפ מרוקן"" נעים ויוקרתי. חתיכה קטנה של בד שכמעט זרקתי לפח כמה פעמים… פתחתי את המכונה ותיקנתי את החור בעדינות. זה היה רגע קסום, רגע שהכל מסתייע בו, הכל מצליח. החור נעלם כלא היה. הפרטים הקטנים של השמלה הזוהרת בלטו עכשיו אפילו יותר.
בערב האירוע התקלחתי, התאפרתי וסידרתי את השיער.
כשלבשתי את השמלה ידעתי שכל המאמץ השתלם…

 היי לכולם,

טוב זה קרה בדיוק לפני שבוע, כשחקרתי את טרנדים חורף 2011, בגלל היותי חובבת מושבעת של סטיילינג והרכבת אאוטפיטים, ובשל היותי סטייליסטית,ראיתי שהמכנסיים בגזרה גבוהה כאשר מהמותן הן מתרחבות עד למטה,חוזרות לאופנה חשבתי מה אנ עושה ומאיפה אני רוכשת לעצמי כזה מכנס, החלטתי ללכת על רעיון קצת שונה ומקורי, והלכתי לביתו של סבי, שכן אפשר להגיד שהוא במידה שלי, ולקחתי לו זוג מכנסי פשתן ארוכים בצבע קרם שהיו בזכרוני עוד מילדות כאשר הוא לבש אותם, והחלטתי " לשפץ" אותם ולעשות להם מייקאובר, ולכן מיד לאחר מכן הלכתי לתופרת המקסימה שלי שהצרה לי אותם במותן והפכה אותן בדיוק לגזרה המושלמת שחיפשתי, כאשר סיימתי אצלה, עברתי בחנות כפתורים ורכשתי כפתור מהמם שיעשה את הסגירה המושלמת למכנס..אני חייבת להודות שזה אחד מזוגות המכנסיים הכי יפים שיושבים אצלי כרגע בארון..

 אוקי אז ככה, אני מאוד אוהבת אופנה ואוהבת לנסות המון דברים תמיד.ואני אפעם לא זוכה בכלום. אני אוהבת המון שילובים, אני תמיד חייבת לשפר את מראה הבגדים עם אקססוריז מתאימים שאני אוהבת.
האאוטפיט המיוחד שלי הוא-
שמתי משקפי שמש של ורודות עדינות טייסים כאלה, צמידים בצבעים שונים, צבעי קיץ עם פרחים , לק בצבע אפרסק,על גוון כתום אדום.וצמיד עם פנינים לבנות, שרשרת קטנה של פפיון, ונעלי בובה פסים כחול לבן ושמלה לבנה צמודה עם חגורה כחולה דקה צמה. הוספתי לזה צמיד לרגל ווסט תחרה דק בצבע גוף מתאים.

צירוף המילים "אאוטפיט מיוחד" מיד מעלה לי אסוציאציה מימי כיתה ו' המאושרים.. מוחה הקודח של ילדה בת 12 יכול לחשוב על רעיונות משונים, ואני החלטתי שבא לי להיות מקורית, רתמתי חברה לעניין ושתינו התלבשנו כמו שתי זקנות על ספסל וההיילייט- הספסל שבנינו היה מחובר אלינו. היה אחר הצהריים מצחיק ובלתי נשכח- אין ספק שתגובות הסביבה המופתעות כשהלכנו והספסל מודבק אלינו הצדיקו את המאמץ :)

עד גיל 18 גרתי בארה"ב, בתור ילדה הייתי שמנה מאוד, התביישתי בעצמי ובגוף שלי, הביטחון העצמי שלי היה נמוך וכמעט ולא היו לי חברות. לבשתי רק בגדים רחבים בצבע שחור וניסיתי כמה שיותר להסתיר את עצמי. למרות זאת, אהבתי להסתכל על בגדים ודמיינתי אותי רזה יותר לובשת חצאיות קצרצרות, ג'ינסים, חולצות צמודות… אך משאלתי הגדולה הייתה להיראות נפלא בשמלה מיוחדת, שהייתה של אמי. כמה שבועות לאחר שסיימתי את התיכון, קיבלתי הזמנה לנשף שכבתי (שיחגוג את תחילת הלימודים בקולג'), שיתרחש בעוד כ4 חודשים, רגע לפני שזרקתי את ההזמנה לפח- איך אוכל להעז בכלל לבוא לנשף שאני נראית כך? אבל אז, החלטתי. בעזרת אמי המדהימה, שעזרה לי מאוד, שיניתי את התפריט, עשיתי המון ספורט.. ורזיתי 45 קילו. יכולתי ללבוש כל מה שרציתי.. הרגשתי שהגשמתי חלום. לנשף לבשתי את השמלה שאמי לבשה לנשף סיום התיכון שלה- שמלה מדהימה בצבע סגול לילך ארוכה עם עיטורים ואבני חן קטנות בצבע שחור שמשובצות בה. נעליים שחורות עם נגיעה סגלגלה, שלושה צמידים בצבע חום בהיר, חגורה חומה, עליונית בצבע שחור שהורדתי כשנכנסתי, טבעת זהב, קלאץ' סגול כהה וקשת זהב. אמי איפרה אותי, הסתפרתי והרגשתי פשוט מדהים. כשהגעתי לסיבה הרגשתי שכל העיינים ננעצות בי.. הרגשתי גאווה- דבר שלא הרגשתי מעולם. מילדה שלבשה רק בגדים כהים ורחבים.. זו הייתה אמירה אופנתית רצינית. התגובות היו נפלאות.. הייתי מסמר הערב!
מאז אותו נשף עברו 5 שנים, עליתי לישראל יחד עם עוד משלחת של ילדים מבית ספרי, שם הכרתי את האהבה שלי- בעלי, אך לא זנחתי את אהבתי לבגדים יפים ולפריטים מגניבים :) אמא שלי, שאוהבת מאוד שרשראות, מגיעה בעוד חודש לארץ ואשמח לתת לה את השרשרת המדהימה במתנה. כמחווה על כך שעזרה לי להשתנות ולהפוך למי שאני היום!

לבשתי טי שרט לבנה ,שהלכתי לחנות הדפסים וביקשתי שיעשו לי הדפס של הסמל
האייקוני שאנל ויצא מדהים,שחור לבן עם סקיני אפור וקשת לשיער מנומרת עם פפיון
התגובות שקיבלתי היו איזה יצירתיות בגלל החולצת שאנל שאלו אותי מאיפה ואך,
על הסרט המנומר אמרו איזה אומץ,ואהבו ממש כי הסרט היה גדול יחסית,זה היה 
אאוטפיט של ג'ינס וטי שרט אבל משודרג .זה היה יום מלא בתגובות יותר מהרגיל.

שיער אסוף לגולגול גבוה ופרוע, משקפי שמש גדולים שמכסים את הפנים, חולצת שיפון דקה ונעימה שמתאימה לארץ החמה שלנו (תמיד…), ג'ינס משופשף, נעלי אוקספורד (מההממות!), שרשרת ארוכה ש"נזרקת" על החולצה בנונשלאנט.
ועכשיו מתחילים המשחקים של הצבעים, אורך חולצה/ ג'ינס בהתאם לעונה, חזייה צבעונית עם נוכחות או גופייה דקיקה שקצת מטשטשת ומסתירה (תלוי לאן הולכים כמובן), צבע השרשרת (למרות שכמעט תמיד זהב הולך) וכמובן גובה הנעל (כי כל אחת חייבת לפחות אוקספורד אחד נמוך ואחד גבוה במלתחה).
ככה בקלות אני מזגזגת לי ונראית כאילו שונה כל פעם אבל זה תמיד נראה טוב.
כשבא לי ממש לדפוק הופעה קצת אודם אדום עושה את העבודה.

מה אומר ומה אגיד?
תשובה מקורית מאוד אין באמתחתי כיוון שאני משתדלת לחדש ולהדהים בכל יום.
אני אוהבת אופנה ומנסה לשחק ולהעז עד כמה שאני רק יכולה; אם זה שילובים מקובלים פחות כמו ירוק וסגול, אם זה עירוב אקלקטי של סגנונות – כל יום הוא אפשרות חדשה ומהנה.
ג'ינס קלסי עם חולצה חגיגית מאוד ונעלי עקב, חצאית בסגנון שנות ה-50 וגופיית סבא, שמלה פשוטה ובסיסית עם נגיעות צבע והכי חשוב – להוסיף פריטים שקופים.
כן, כן, קראתם נכון: עגילים שקופים, שרשרות שקופות ועוד. מתאים להכל ומייחד את המראה שבו בחרתי.

 אני באופן כללי מאוד אוהבת ישלובים מיוחדים שלך דברים והולכת אך ורק לפי מה שאני רוצה ולא לפי מה שהולך…כל מה שאני לובשת זוכה להרמת גבה מהצד השני או התפעלות והתלהבות על מה שלבשתי. אני אתן לכם דוגמא. זה לא חוכמה להתלבש למועדון בצורה מיוחדת ובולטת ולכן אני אספר לכם על חתונה של בן דוד שלי שאליה הלכתי. לא רציתי לקנות שמלה במיוחד לארוע. את השיער כמובן סדירתי במספרה, מזה לא היה מנוס(: לבשתי שמלה צמודה שחורה, הוספתי לה מלא צמידים ביד ימין, צמיד ענק ומיוחד ביד שמאל, שמתי כובע קסקט שבתבע כחול ראויל שהתאים מאוד לנעליים, והוספתי עניבה מיוחדת צבעונית במיוחד. כמובן שכשנכנסתי לאולם כולם הסתכלו עלי ומיד התחילו התגובות, מאיפה השילוב, איפה קנית את זה? איך השגת את זה? איזו מיוחדת את…חוץ מהחתן שלא ממש אהב שיש כל כך הרבה תשומת לב שמופנית אליי…(: טוב שלא לבשתי שמלה לבנה…(: