נעלי עקב של ג'פרי קמפבל במתנה

אוהבים שופינג? ספרו לנו עם מי אתם הכי נהנים ללכת לקניות ואולי תזכו בנעלי עקב של ג'פרי קמפבל

מאת  | ‏ 26 אוגוסט 2011

נעליים של ג'פרי קמפבל במתנה | צילום: קית' גלסמן

שווי המתנה: 629 ש"ח

בכל יום שישי נחלק מתנה לגולשים מלאי הסטייל של FF. השבוע סיפרנו לכם שסקר חדש קובע כי ממש לא כדאי לכם ללכת לשופינג עם אנשים יפים מדי. ספרו לנו בתגובות עם מי אתם הכי אוהבים ללכת לקניות ולמה? התשובה המקורית ביותר תזכה את הכותבת בנעלי העקב של ג'פרי קמפבל שבתמונה.

* הזוכה ייבחר בין המגיבים לפוסט עד יום א', 28.8.11, בשעה 12:00
* בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
* את הנעליים ניתן להשיג בחנויות מובחרות ברחבי הארץ. לבירור החנות הקרובה: 052-3994848

 

הזוכה בשרשרת של רובי סטאר מהשבוע שעבר היא גלי שכתבה לנו על הכוכבת עם הכי הרבה סטייל בעיניה:

הכי רונית אלקבץ!
"כבר שנים שהבחורה הזאת פשוט מלאה בסטייל, עוד לפני שבישראל ידעו מה סטייל היא ידעה איך, מה ומתי. היא לא מפסיקה להמציא את עצמה, היא ייחודית ומיוחדת.
גם כוכבת מדהימה וגם בעלת חוש אלוהי לכל מה שקשור לאופנה. בשונה מכל ה"טאלנטים" העכשווים, בארץ ובעולם, רונית לא זקוקה לסטייליסט ויודעת לפנק אותנו בלוק שיקי מלא השראה. רונית אלקבץ – גאווה ישראלית!"

השאירו תגובה

 

  •  כמובן ואיך שלא ללכת לקניות יחד עם עיתון האופנה הכי אחרון ,בשביל להתעדכן בבגדים ובקולקציות הכי חדישות של הבגדים.
    לצד כול תמונה בעיתון מסתתר עולם ומלואו של חוויה בלתי נשכחת -בקניון.
    להתאים לוק שהכי מתאים לי ולהיות עדכנית בו זמנית …
    חוויה מהנה ומעניינת לכול אוהבי האופנה!
    -♥-

    מאת: אלונה |‏ 21 בינואר 2012 | 16:16
  • אין כמו ללכת אם אחותך התאומה לשופינג!!!!
    זה הכי כיף שבעולם ובנוסף יש לנו כימעט את אותו הטעם
    שזה ביכלל עוזר ליי מאוד
    המסקנה זה ללכת אם אחותך התאומה זה הכח שווה
    שיש

    מאת: romi |‏ 19 בדצמבר 2011 | 17:59
  • אני הכי אוהבת ללכת עם בעלי לקניות הוא מפרגן, מחמיא,סבלני, לא אכפת לו כמה זה יעלה העיקר שאני יהיה מרוצה ושלמה עם עצמי והכי חשוב זה שיש לו טעם טוב מאוד בבגדים ונעליים והוא עוזר לי למצוא בגדים ונעליים בול לטעמי…
    וגם לפעמים הוא קונה לי מתנה (במיוחד בגדים) ומפתיע אותי בבית…(ומיותר לציין שזה בדיוק מתאים למידה שלי ואין צורך בהחלפה!!!)

    מאת: עידית |‏ 21 בספטמבר 2011 | 16:44
  •  ( נכון, התאריך עבר…רק עכשיו ראיתי ולא מסוגלת להתאפק :) )

    אני יוצאת עם החתול. הוא נוהם מייאו פה, מייאו שם וכולם נשבים בקסמו כי לידיעתכם החתול שלי הוא לא סתם חתול, אלא היצור הכי שרמנטי בעולם.

    אני נכנסת לחנות והזבנים מתחילים ללטף אותו ומיד אני מקבלת יחס מועדף, IVP כזה…מה, לא שווה?

    אפילו נדמה לי שלחתול שלי יש טעם משובח באופנה וכשאני מודדת שמלה מוצלחת הוא מהנהן בראשו שכדאי לי לרכוש אותה או אולי הוא חש את החיוך שנמרח על פרצופי, כשהדמות הניבטת מולי במראה מוצאת חן בעיני.

    מאת: טליה ריבלין |‏ 30 באוגוסט 2011 | 22:44
  • לאמא שלי כבר אין כוח לבוא איתי לקניות (היא כבר בת 70), לבעלי אף פעם לא היה כוח לקניות (והמבט המתייסר על פניו ברגע שנכנסים לקניון או חנות כלשהי מוציא ממני את כל חדוות הקניות), הבת שלי עוד לא מספיק גדולה (רק בת שנה, אני מחכה שכבר תגדל מספיק למסעי קניות ופינוק משותפים)ולחברות – לחלקן אין את אותו טעם ובכלל עד שאנחנו מצליחות למצוא זמן בין העבודה למשפחה כדי להיפגש – אני מעדיפה שיחה טובה על כוס קפה. כך שבשנים אלה אני מעדיפה לצאת לקניות עם עצמי.

    מאת: ניבה |‏ 28 באוגוסט 2011 | 11:09
  • ללכת לקנות רק עם חברה מיוחדת.
    יש לי חברה.. היא ממש כמוני אותו צבע שיער אותן עיניים.. אותו הסטייל .. כשאנחנו יוצאות יחד יש לנו בעיינים את אותו מבט, ובראש את אותה המשימה למצוא בגדים מיוחדים, מעניינים, ולתת את הטאצ' האישי שלנו.
    תמיד מסתכלות על אותם דברים אבל כל אחת משלבת עם הפריטים המיוחדים שלה ועם הטאצ' האישי ויוצא לוק שונה לגמרי. אני מראה לה את הצד הנשי של הבגד והיא מעשירה אותו בפאנק שרק לה יש. אנחנו יכולות לכתת רגליים בחנויות זולות, חנויות מעצבים חנויות וינטאג', ושווקים, ימים שלמים בלי להתעייף יש לנו פינות חמד שאנחנו מכירות וגילינו בעצמנו וחולקות את החנויות האלו רק עם כאלו שיודעים להעריך סטייל ואוהבות אופנה כמונו.

    מאת: גלי |‏ 28 באוגוסט 2011 | 10:36
  •  אני הכי אוהבת עם שתי הבנות המקסימות שלי 6 ו – 8 יש להם טעם ניפלא ויודעות להגיד מה יפה ומה נחמד ומה מכוער .עפ"י דעתי הם תמיד רוצות שאני יראה אמא יפה לכן אני סומכת עליהם.

    מאת: אורלי |‏ 28 באוגוסט 2011 | 10:23
  •  

    מאת: גודי |‏ 28 באוגוסט 2011 | 10:06
  •  
    אני הכי אוהבת ללכת לקניות עם הבנות הגדולות שלי בנות 6 ו-3 (בלי הקטנה כי היא בת 1) הן תמיד אומרות רק את האמת לאמא, ובוחרות לי את הפריטים הכי יפים!!!!

    מאת: גלית |‏ 28 באוגוסט 2011 | 09:37
  • חברה שלי אילנה.
    איתה אני בטוח שכל פריט לבוש שאני קונה הוא איכותי, מתאים ושבטוח יהיה לי בגד תואם ללבוש איתו.
    כל קניה חייבת לעבור באישורה, כך אני בטוח שאני עושה קנייה חכמה

    מאת: דורון |‏ 28 באוגוסט 2011 | 09:15
  •  זה פשוט מדהים אני בחורה בת 36 תמיד החשבתי את עצמי כבחורה שיודעת להתלבש להתאים סגנונות, צבעים ולהתלבש בסטייל עד שאחותי הקטנה (קטנה ממני ב-15 שנה) גדלה, אז הבנתי באמת שעד היום לא ידעתי להתלבש!!! יש לה חוש מדהים, התאמה של בגדים, צבעים ואיך שהיא מסתכלת עליך היא יודעת איך הבגד יראה על הגוף.
    היא הכי אמיתית איתי, איתה ורק איתה אני הולכת לשופינג לא מוותרת עליה ואם היא לא יכולה לבוא איתי אז אני לא קונה.
    אחותי אני אוהבת אותך!!!! נשיקות וחיבוקים :-)

    מאת: רויטל שמסיאן |‏ 28 באוגוסט 2011 | 09:07
  •  מכיוון שאני בוחרת ובוררת את הסחורה הטובה ביותר, המשובחת והאיכותית ביותר, אני זקוקה לזמן ורוגע…וגם כדי לעשות את הקנייה לחוויה ולא לזמן לחוץ! גם כאם חד הורית אני רגילה לעשות הכל לבד :( ובד"כ בנעליים אני לא מתפשרת על נוחות, טיב ואיכות..אשר יילכו איתי לאורך כל הדרך!! המשך שבוע מוצלח!!!

    מאת: כרמית |‏ 28 באוגוסט 2011 | 08:56
  •  אני הכי אוהבת ללכת לקניות עם אמא, כי היא רוצה שהילדה שלה תיראה הכי יפה בעולם, היא תמיד תיהייה אמיתית וכנה היא לא תתעסק בשום דבר אחר חוץ מהילדה שלה. אמא שלי היא בעלת רקע מעולם האופנה אז היא יודעת איזה בדים וצבעים מחמיאים למבנה הגוף השונים, יכולים להיות מיליון בגדים תלויים בחנות והיא תזהה את הבגד הכי יפה בלי לבזבז הרבה זמן בחיפושים, היא גם יכולה לדעת את טיב ואיכות הבגד והתפירה וכהה את עושה את הקניה הכי טובה בעולם!!! היא מכירה אותי הכי טוב בעולם ויודעת מה אני אוהבת ולא, היא גם נורא מתחשבת בהעדפות והאהבות שלי כי אין מי שתפרגן, תאהב ותיהייה הכי אמיתית יותר מאשר אמא!!! קניות עם אמא שלי הם הכי מוצלחות בעולם יותר מכל סטייליסטית וחברה! :)

    מאת: ליאנה |‏ 28 באוגוסט 2011 | 08:32
  •  לקניות אני לוקחת את אבא שלי …כן כן אבא שלי, אבא שלי מבין עניין, יש לו טעם נהדר ומה שהכי מצחיק כשאבא שלי טס (טס המון לחו"ל) הוא תמיד מפנק אותי בסטים של בגדים, איפור ומוצרי קוסמטיקה! יש לי את האבא הכי מגניב בעולם!!!
    ואמרתי כבר שאבא שלי בן 63 ?
    ומה עם אמא שלי? אין לה סבלנות לקניות!!!!

    מאת: אורית |‏ 28 באוגוסט 2011 | 08:05
  • אני מתה עליה,
    תמיד מעודכנת,לא צמודה לאיזה קו מסוים, לא פוחדת לנסות דברים חדשים, לוקחת סיכונים אבל לא הופכת אותי לקורבן אופנה. היא יודעת מה מתאים לגוף שלי באופן מושלם, מצלמת אותי מכל כיוון אם צריך ומפשפשת לי בארון מדי פעם לראות מה חסר. אם אני מתלבטת היא תמיד אומרת שאם יש ספק, אין ספק, ולוקחת אותי למקום אחר שם מחכה לי משהו מוצלח יותר. אבל אם אני נדלקת על משהו היא תמיד מזכירה לי את כאב החרטה והחזרה החרדתית לזירת הפשע לקחת את הפריט הנחשק הביתה.
    מה שאני אוהבת בה הוא שהיא תמיד מחמיאה, אף פעם לא מבקרת בעוקצנות, תמיד מביאה רעיונות לשדרוג הלוק או שיש לה רעיונות מטורפים לאתרים שבהם אפשר לקנות אותו דבר ברבע מחיר. היא גם אוהבת את כל הירידים האלה של הנעליים, תמיד מזכירה לי שהמציאות הכי טובות שלי משם ומצליחה לגרום לי לזחול מהבית גם בצהרי יום שבת. גם בחו"ל היא היחידה שמוכנה לחטט איתי בשווקי פשפשים ולשבור שיאים של חנות בת 6 קומות בחצי שעה.
    אין ספק, אחרי שהתוודיתי פה, אני מבינה שוב שהכי נוח לי ללכת לשופינג עם עצמי :)

    מאת: yanka |‏ 28 באוגוסט 2011 | 02:40
  •  הכי כיף לעשות שופינג עם עצמי כי אני לא מתלבטת יותר מידי…ולא משגעת אחרים.הכי כיף לעשות שופינג עם בעלי..כי אנחנו חוזרים אחרי שעות של קניות הוא מותש אך אני מרוצה.מאד כיף לעשות קניות עם חברות כי אני רק מייעצת ולא קונה..כך אני חוסכת.
    ת'אמת אני לא יודעת על מי אני עובדת..כרטיס אשראי הוא חבר טוב מאין כמוהו…
    הוא שקט..לא מייעץ וגם לא משכנע..הוא רק קורץ לי מארנקי כאילו מרגיע : זה בסדר אם לא אני איך היית קונה???

    מאת: הדס |‏ 28 באוגוסט 2011 | 01:54
  • אני הכי שונא לצאת עם אשתי לקניות!!!
    כל פעם שאנו יוצאים לקנות לאשתי בגד, היא פשוט לא מוכנה בסוף לקנות לעצמה, אלא רק לבת היפיפייה שלנו בת השנתיים.
    ככה היא, באמת האימא הכי מדהימה שיש, נותנת את כל כולה לבת הקטנה שלנו, אבל פשוט לא דואגת לעצמה. אני כבר מיואש ממנה בקטע הזה ומצד שני- תודה לאל שזכיתי באשה כזאת.
    נראה לי שהדרך היחידה לגרום לה לפנק קצת את עצמה, היא לקבל משהו בחינם, לא?…
    מגיע לה.

    מאת: ספי קצבורג |‏ 28 באוגוסט 2011 | 01:35
  •  יש לי חבירה טובה שאיתה אני הכי אוהבת ללכת לקניות בגלל ש היא פחות יפה ממני בכל המובנים וגם תמיד כשהיא אומרת על משהו שהוא יפה אני יודעת שזה תמיד להפך כי היא קנאית לי,כך תמיד יוצא שאני נראית יותר טוב ממנה ואני מרגישה טוב עם עצמי…..

    מאת: מיה |‏ 28 באוגוסט 2011 | 01:24
  •   הקניות הכי טובות שלי הן ספונטניות (ולכן לבד),אחרי שהשגתי משהו חשוב- בדר"כ אחרי מבחן שהלך ממש טוב…ככה, בדרך הביתה, המחשבות על המבחן וכל שאר הדברים שהספקתי לעשות היום מתרוצצות להן,ואני כבר באזור התחנה מרכזית, הקניון מחייך אליי כאומר "מגיע לך איזה פינוק קטן…" וכשחפצים דוממים מדברים אלי..אני לא מתווכחת!

    מאת: עליזה |‏ 28 באוגוסט 2011 | 01:22
  • אני הכי אוהבת ללכת לקניות עם הכלב שלי! אני מודדת, הוא מחכה לי ליד התא וכשאני יוצאת הוא נובח אם יפה ואם לא פשוט מסובב את הראש לצד השני!!
    נעליים מטריפות אגב!!

    מאת: טל |‏ 28 באוגוסט 2011 | 01:00
  •  אבא שלי היה מאז ומתמיד המראה שלי…כשהייתי קטנה הוא היה זה שתופר לי את הבגדים ואם השמלה לא היתה מסתובבת ישר למעלה הוא היה צריך לתפור אותה מחדש.
    עם השנים חברה הכי טובה שלי הצטרפה אלינו למסעות הקניות. היא זו שמוצאת את כל השיק והסטייל במחירים מפתיעים. אז השילוב בין אבא שלי- המראה שתמיד יודע מה הטעם שלי ומה אני אוהב ותמיד אומר לי את האמת יחד עם החברה הכי טובה שלי שהיא בעצם הסטייליסטית הפרטית שלי זה ממש שילוב קטלני…ותמיד השופינג מלא באווירת צחוק וכיף. שופינג ביחד מוציא מאיתנו את הילדים הקטנים שנהנים מכל דבר….

    מאת: שירן |‏ 28 באוגוסט 2011 | 00:11
  •  מאז ומתמיד הייתי "חולת אופנה". אני קראתי ועדיין קוראת על מותגים ומנסה לחדש ואף ליצור בעצמי. ברגע שגיליתי על ג'פרי קמבל – התאהבתי(!!!!)
    יצא לי לראות נעליים דומות לאלו בחנות בעזריאלי תוך כדי שופינג עם אמא. נאלצתי לעזוב אותם בחנות בידיעה שלא משנה מה – אני אחסוך ואקנה נעליים כאלה! בנתיים אני רחוקה מלהגיש את הכסף אבל עדיין לא מתייאשת להשיג את החלום. :)

    מאת: אילנית |‏ 28 באוגוסט 2011 | 00:08
  •  אז האמת היא שהאופנה משתנה כל עונה ואני מודה שאני לא עומדת בקצב ולפעמים אפילו קשה לי להרכיב גזרות . המעט שהצלחתי לקלוט זה מכנס גבוה חולצה רכה מתנפחת .ומה שממש חבל זה שאפשר לעשות הרכבים מופלאים ! המזל שלי הוא שיש את החברה הטובה שלי ליאורה היא תמיד מעודכנת וכבר יודעת לצפות את הטרנד הבא היא מכורה לאסתטיקה ואופנה מן הסתם יודעת להתאים גזרה לצורת הגוף ואיתה הכי כיף לי ללכת לקניות . אפילו היו לי מבחנים לבהי'ס לעיצוב ותנחשו מי הלביש אותי … התקבלתי דרך אגב אין היא פשוט כישרון טבעי .מה שכן אין על ההרגשה המדהימה שיש לך פריט חדש שהרי כל לבוש משפיע על הרגש וממלא אותך בתחושה שאתה יכול הכל ובמן חופשיות משמחת שכזאת

    מאת: עדי |‏ 27 באוגוסט 2011 | 23:48
  •  כשהייתי בכיתה י' באה אלינו ילדה חדשה לכיתה מאנגליה. היא התלבשה כל כך מיוחד,עם כל כך הרבה אופי כמו שנקרא, שאי אפשר היה שלא להסתכל ולהתפעל כל פעם מחדש. חלמתי רק על היום לעשות איתה שופינג להסתכל מה היא קונה, מה היא חושבת על הבגדים שאני אוהבת, איזה חנויות היא אוהבת.. הכל!
    לאט לאט ניסיתי להתחבר אליה אך ללא הצלחה, החברות שלי שמו לב שמשהו מוזר בהתנהגות שלי ושאני כל פעם מנסה להרשים אותה ולהתחבר אליה וזה לא מצא חן בעיניהן. אחרי הרבה כישלונות החלטתי להפסיק לנסות להתחבר אליה והמשכתי להיות עם החברות שלי. יום אחד יצאנו לקניון באיזור ופתאום ראיתי אותה..היא עמדה עם עוד חברה שלא הכרתי והיא הסתכלה על בגדים. אמרתי לחברות שראיתי בגד יפה ונכנסנו לחנות הזאת, הילדה ראתה אותי והסתכלה איזה בגדים אני בוחרת ושאלה אותי, רוצה לבוא איתי לכאן מחר שוב? לא יכולתי שלא להסכים…
    עד היום אני זוכרת את המסע קניות המטורף שהיה לנו.. ובחיים לא אשכח. ברור שהיא זאת שהכי נהנתי לקנות איתה בגדים.

    מאת: נועה |‏ 27 באוגוסט 2011 | 23:36
  •  מכיתה א' עד כיתה ט' חייתי בהודו. אולי זה ישמע קצת מוזר, אבל לאבא שלי הייתה שליחות שם והיינו חייבים לנסוע להמון שנים.
    אף פעם לא הייתה לי חיבה מיוחדת לבגדים או משהו, כי בהודו לא משקיעים בזה כל כלך וגדלתי על זה, על חוסר ההשקעה וההזנחה.
    בסוף כיתה ט' עלינו לארץ סוף סוף והצטרפתי לבית ספר חדש. כשהתחילו הלימודים והציגו אותי בפני הכיתה, זה היה קצת מוזר לילדים לשמוע שחייתי בהודו כל החיים שלי בערך, תקעו בי מבטים וליחששו עליי מאחורי הגב.
    בסוף היום ה"סטייליסטית" של הבנות ככל הנראה באה אלי והתחילה לדבר איתי ושאלה אותי, תגידי לי רק למה, למה את מזניחה את עצמך? את לבושה בבגדים שלא מחמיאים לך, אין לך איפור, את לובשת סנדלים.. למה? את כל כך יפה ואת פשוט מכערת את עצמך!
    לא האמנתי עד אז שמישהו באמת יבוא ויגיד מה הוא חושב, אבל במקום להתרגז עליה, הבנתי. הבנתי למה היא מתכוונת. יומיים לאחר מכן הלכנו לעשות שופינג ונהיינו חברות טובות עד אחרי צבא.
    עשיתי מאז הרבה שופינג עם הרבה אנשים אבל הפעם ההיא הייתה בלתי נשכחת , בזכותה.

    מאת: מעין |‏ 27 באוגוסט 2011 | 23:23
  • מאז שאני ילדה קטנה אהבתי בגדים, אקססוריז, נעליים ומה לא.. קניתי בובת ראווה בחדר והלבשתי אותה, הייתי עושה תצוגות אופנה להורים שלי, הייתי פשוט מכורה לבגדים.
    אמא שלי תמיד הייתה הולכת איתי ומאושרת מכל רגע, רוצה שאקנה עוד חולצה או עוד שמלה, היא נהנת איתי מכל רגע.
    לפני שנה הייתה לי תאונה, אני משותקת ולא יכולה לזוז מהכיסא גלגלים. אני לא מכירה עוד מישהו שילך עם משותקת לשופינג, זה מסורבל, מסובך ו"מוציא את ההנאה" אבל אמא שלי עשתה הכל כדי לשכנע אותי ללכת איתה עוד פעם אחת, לראות אותי מתענגת על תיקים וחולצות ומה שבא.
    אין ספק שאמא שלי היא הבן אדם שאני הכי נהנת איתו לעשות שופינג

    מאת: אביגיל |‏ 27 באוגוסט 2011 | 23:11
  • לי ולחבה הכי טובה שלי יש שניי ידידים משותפים.
    כשאנחנו הולכות לקניות בדרך כלל הם באים איתנו וכשנגיד אני מודדת בגד החברה שלי אומרת את דעתה ואז הם, הם לא משקרים הם אומרים אם זה לא נראה טוב או שזה לא מתאים. לפעמים אנחנו סתם נכנסים לחנות בגדים מודדים בגדים ומצטלמים ביחד.

    מאת: רוני |‏ 27 באוגוסט 2011 | 21:50
  • לפני כמה שנים כשעברתי לגור בתל אביב יצא לי במקרה להכיר בן אדם מדהים מלא שמחת חיים. נהיינו חברים טובים ועד מהרה הוא תפס את המקום של החברות הכי טובות שלי מחולון והפך להיות החברה הכי טובה שלי, עשינו הכל ביחד, משופינג עד מסיבות , הכל כולל הכל.
    לאחר שנה של הכרות הוא החליט לעשות צעד משמעותי וסיפר לי שהוא יוצא מהארון. פתאום כל המשפחה שלו, החברים שלו, הידידות שלו כולן התרחקו ממנו, אבל לי זה לא הפריע, רציתי להמשיך לעשות את כל הדברים שאנחנו אוהבים לעשות ביחד ובמיוחד- שופינג.
    הוא לא הבין למה אני היחידה שבאמת עדיין רוצה לבלות איתו ואמרתי לו שפשוט כייף לי איתו. כייף לי לעשות איתו שופינג, הוא כנה, עדין וסטייליסט. אחרי שאמרתי לו זאת הוא פשוט חייך וחיבק אותי, עד היום אנחנו החברים הכי טובים.

    מאת: טליה |‏ 27 באוגוסט 2011 | 20:01
  •  אני אוהבת ללכת לקניות עם חברה שלי , איתה גם אני אוהבת לדבר על הכל
    הי אכמו אחות קטנה בשבילי.

    מאת: סימה |‏ 27 באוגוסט 2011 | 19:49
  •  אין כמו לצאת לשופינג עם הלפטופ שלי. וזה עוד לפני שהוא למד ללכת או לדבר. הוא לא שולף את ארנקו, הוא לא יודע מה הכי טוב בשבילי והוא אינו כנה וגלוי לב, וגם לא זועק "מהמם לך!" אחרי כל מדידה אקראית. אין לו מושג מתי להתריע על אסון אפנתי מתהווה בין מדף לקולב, והוא לא קורא מגמות אפנתיות קרבות. אבל הוא יושב לי על הברכיים ומספר לי בשלווה ובבקיאות אינסופית מה מתרחש מעבר לים, מרחיב את אופקיי האפנתיים לאין שיעור, ואולי חשוב מכך: מרחיק אותי מהמולת הקניון, מחום המדרחוב, ומותיר אותי קרובה לעצמי, מלאת השראה, רוכשת לי בנחת פריטים מרניני לב, בלי מפחי נפש על בסיס "עליה זה יושב יותר טוב", או "אני חייבת להפסיק עם הבורקסים האלו". רק אני, הוא ומלבושים משמחים, שנערמים להם בסל הקניות הווירטואלי שלי, במחירים שפויים לרוב ובתענוג מטורף תמיד.

    מאת: נועה |‏ 27 באוגוסט 2011 | 19:18
  •  המילה שופינג בשבילי היא לא מילה מובנת מאליה.. בקושי יש לי בגדים בארון ומה שיש אני מתחלקת עם האחיות שלי.
    החלום הגדול שלי היה לנסוע לתל אביב ופעם אחת ולתמיד לעשות קניות באמת, להרגיש שיש לי כמו לכולם, להרגיש שגם לי יכולים להיות בגדים יפים כמו כל החברות שלי והבנות בכיתה שלי. יש לי חברה אחת שידעה מהמצב הכלכלי שלי וכמה שאני רק מחכה ליום לעשות שופינג אז היא החליטה ביום הולדת שלי לקחת אותי לתל אביב. עבדתי בשביל זה חודשים על גבי חודשים וכשזה קרה.. אני בכלל לא יכולה להסביר את התחושה העילאית והמדהימה שמילאה את הגוף שלי. צמרמורות עברו בי והרגשתי מלכת העולם.. אני מניחה שעם החברה הזאת שלי הכי כיף לי לעשות שופינג, כי היא גרמה לי להרגיש מה זה באמת.

    מאת: טל |‏ 27 באוגוסט 2011 | 19:09
  • ללכת לבד, לא תמיד נחמד, כי בסופו של דבר אנחנו בחורות,וכל אחת רוצה ואוהבת שיגיבו ויפרגנו וימליצו. כמובן שעל המוכרת בחנות אי אפשר לסמוך כי אני יודעת שהיא תגיד הכל רק בשביל למכור. מצד אחד, הכי נחמד ללכת עם מישהו קרוב, כמו אמא. הרבה בנות אמרו זאת, אמא לא תשקר ולא תמציא דברים, כי אני חשובה לה והיא רוצה רק את טובתי. מצד שני,לכל אחד ואחת יש טעם אחר משלו, אז מה שנראה לי יפה לא תמיד יראה יפה למישהו אחר. ולפעמים היא כל כך משגעת אותי. אז מי שיש לה מספיק בטחון יכולה להסתדר יפה מאוד לבד עם עצמה. כי אם אין אני לי, מי לי?והכי כיף זה לקנות משהו מהמם ויפיפה ואחרכך להראות אותו ביציאה מהבית… או לכל מקום אחר ;) זאת הדרך הכי כייפית לקבל מחמאות…

    מאת: מרי |‏ 27 באוגוסט 2011 | 19:08
  • סבתא שלי החמודה, כבר בת 80!
    אבל עדיין הטעם שלה עדכני, ותמיד כשאני הולכת איתה אני חוזרת הבייתה עם פריטים קלאסיים, יפים, שמשמשים אותי שנים רבות לאחר מכן!
    לדוגמא, זוג מגפי UGG שקנתה לי שמשמשים אותי כבר 6 שנים!
    מלבד זה, אני מאוד אוהבת את הגישה שלה לשופינג – "עדיף לקנות משהו יקר ואיכותי שיחזיק שנים רבות מאשר הרבה דברים זולים שיחזיקו עונה אחת".
    וכמובן, איך לא, כיף שסבתא קונה לי ומשלמת, והכיס המסכן שלי, כסטודנטית, לא נפגע…(וככה גם אין רגשי אשם אחרי זה!)

    מאת: שירן |‏ 27 באוגוסט 2011 | 18:50
  • אני הכי אוהבת לעשות שופינג עם החברה הכי הכי טובה שלי!

    זאת שאומרת את האמת בפרצוף לטוב ולרע ותמנע קניות מיותרות של בגדים שיקברו בארון.

    מאת: ליאל |‏ 27 באוגוסט 2011 | 18:48
  • שופינג בשבילי זה תרפיה לבעיות, ללוח זמנים עמוס, ללחץ בעבודה ובלימודים, תחושה של סיפוק עצמי כשאת מוצאת משהו בזמן קצר שאת נורא נורא אוהבת. בעצם תמיד לעשות שופניג זו חוויה עצומה: גם אם את ממהרת נורא ואת לבד ומעמיסה כמה שיותר כדי להספיק לקנות "משהו" (בואו נגדיר משהו כפריט שלא יילבש בסופו שלדבר אבל העיקר שקנינו) גם אם את הולכת עם חברות והן לאו דווקא יאמרו את האמת כי ככה זה בנות גם אם החברות הכי טובות! גם אם את הולכת עם אמא שאין לה כל כך כוח למדידות האינסופיות שלך! גם את הולכת עם החבר שפשוט יגיד שהכל ניראה עלייך יפה אז תיקחי פשוט את הפריט הראשון שאת מודדת! בסופו של דבר אני תמיד נהנית משופינג ומהאנשים שאיתי או שלא כי גם את הלבד הזה צריך לפעמים. העיקר לחזור מרוצים עם קניות מוצלחות!!

    מאת: קרן |‏ 27 באוגוסט 2011 | 18:46
  •  אמא שלי… היא תמיד תדע לפרגן ולומר את האמת.. אין כמו דעה של אמא ..

    מאת: עינבל |‏ 27 באוגוסט 2011 | 18:30
  •  הכי כיף ללכת לשופינג עם הארנק של אבא ואבא , הוא תמיד קונה לי כל מה שאני רוצה לא משנה מה המחיר חשוב לו שאני יהיה מאושרת , הוא תמיד תומך בי בכל בחירה אם יש משהו שלא מוצא חן בעינייו הוא אומר לי אבל אני לא באמת מחשיבה את זה ;-)
    וחוץ מזה האשראי שלו כל הזמן קורא וקשה לי לא להתפתות !
    תבינו , חולשה של כל אישה זה כסף .

    מאת: עדן |‏ 27 באוגוסט 2011 | 18:21
  •  הכי כיף לי ללכת לקניות עם בעלי , למרות שאני סטייליסטית, הוא הבחור הגי מתחשב, סבלני ומבין בטעם טוב שאני מכירה, ותמיד קורא את המחשבות שלי עוד לפני שנכנסתי לחנות..הוא יידע בדיוק מה אני ארצה ויידע בדיוק איך לשלב כל פריט ופריט שקנינו! אין דברים כאלה..ממליצה בחום לכל אישה שיהיה לה גבר כזה צמוד..אושר מובטח..במיוחד בשופינ :)

    מאת: מורן הרוש |‏ 27 באוגוסט 2011 | 18:14
  •  אני הולכת לשופינג לבד!! אוהבת להסתובב לבד ולבחור לבד ולקנות לבד.
    אצלי אין "ללכת לפי האופנה", אני קונה מה שאני אוהבת בלבד ולא מעניין אותי אם זה באופנה או לא או אם יאהבו או לא. העיקר שאני אןהבת זה הכי חשוב !!
    זה יכול להיות בחנות מוכרת וזה יכול מאוד להיות סתם בעיר בחנות הכי לא מוכרת. :-)

    מאת: מורן ישראלי |‏ 27 באוגוסט 2011 | 17:58
  •  בניגוד לסקר החדש, אני הכי אוהבת ללכת לשופינג עם אנשים יפים מידי, אני יסביר-
    אמא שלי בשבילי היא הבנאדם הכי יפה והכי כיף ומהנה לעשות איתה שופינג.
    יש לה אופי של נערה צעירה שאוהבת לבזבז ולפנק, היא אמיתית ולדעתי היא הבנאדם היחיד שתמיד היה ויהיה כנה איתי כי היא היחידה שמכירה אותי הכי טוב! :)

    מאת: אפרת |‏ 27 באוגוסט 2011 | 17:44
  •  עם הבן הבכור שלי
    הבן שלי בן 16 ויש לו טעם מעולה באופנה הוא יודע להתאים פריטים הוא אמיתי ותמיד שהוא קונה איתי ומייעץ לי תמיד מחמיאים לי.
    לכן תמיד יוצאים אנחנו יחד לשופינג בלי לחצים של הבעל………….

    מאת: תמי ברדה |‏ 27 באוגוסט 2011 | 17:01
  • אני הכי אוהבת ללכת לקניות עם אחותי
    יש לה טעם מצוין בכל מה שקשור לאופנה
    והיא הכי אמיתית
    מוכרות יכולות לדחוף לנו פריטים שממש לא מחמיאים ומתאימים לנו
    היא יודעת מה התקציב שעומד לרשותי מה הגבולות שלי והכי חשוב מה מתאים לי
    אגב..אם אזכה בנעליים..אני אתן אותן מתנה לאחותי  

    מאת: יפיתו'ש |‏ 27 באוגוסט 2011 | 16:45
  •  לאחי הייתה חברה שהיא בדיוק כמוני ממלאת עגלה שלמה ואז מודדת וקונה בלי הגבלת זמן ,שאני הולכת עם חברות או עם אמא שלי הן תמיד אומרות שלוקח לי יותר מדי זמן ואני הכי אוהבת לעשות שופינג עם האקסית של אחי ולמרות שהם נפרדו היא מתקשרת אליי תמיד וקובעת איתי (:

    מאת: ספיר שטי |‏ 27 באוגוסט 2011 | 16:37
  •   רומי -ביתי בת ה7 בעלת חוש טעם מפותח ביותר לשיק או שוק … בחנויות היא מחליטה באופן מיידי מה מתאים לי או על מה כדאי לוותרכי זה "אולדפאשן" , המומחיות שלה כולל אקססוריז !!בקיצור , סנדרה רינגלר תיזהרי יש לך יורשת !!
    היא בעצמה מסתובבת עם נוצות וקשתות מיוחדות …בקיצור , ילדה של הביוקר!

    מאת: טל |‏ 27 באוגוסט 2011 | 16:35
  • היי שמי קטי וככה אני עושה שופינג  הדרך היחידה שאני אקשיב למישהי תוך כדי מדידות זה פשוט אם הלכתי לשופינג עם חברה או אחות שהן אובייקטיביות לחלוטין וכל כך מפרגנות שאין מצב שהייתי מקשיבה למוכרת בחנות נניח הרי היא רוצה רק למכור גם אם זה לא מתאים לך.

    מאת: קטי |‏ 27 באוגוסט 2011 | 16:28
  • לשופינג אני הכי נהנית ללכת עם אמא .
    למה ?! אתם באמת שואלים ?!
    בגלל שישלה כרטיס אשראי כאילו .. !

    מאת: אופיר כהן |‏ 27 באוגוסט 2011 | 16:24
  • בשבילי קניות זה בילוי וכמו כל בילוי למה לי להגביל את עצמי?
    הכי כייף לזרום לקניות אז אני מרשה לעצמי ללכת עם מי שיוצא, רק שייצא.
    אני לא איזו דוגמנית אבל סה"כ אני די שלמה עם איך שאני נראית, אז אני לא צריכה ללכת לבד רק כדי שהמוכרת תשקר לי ותגיד אני נראית כמו אחת. אני גם די סגורה על הסגנון שלי ככה שגם אם מישהו לא אוהב זה לא ישנה את דעתי. אמא שלי כבר שנים לא משלמת על הרכישות שלי, וחבל (הכתבה + התגובות כבר אצלה בinbox).
    בקיצור במקום לחשוב עם מי כן ועם מי לא, אני פשוט אומרת כן!
    כן לקניות, כי העם דורש צדק אופנתי!

    מאת: חן |‏ 27 באוגוסט 2011 | 16:17
  • אני הכי אוהבת ללכת לקניות עם כרטיס האשראי שלי. הוא סומך על הטעם שלי, לא מאיץ בי להזדרז, לא מעביר ביקורת על הקילו-שניים העודפים ובעיקר מקבל אותי ואת הקניות שלי כמו שהן, פשוט משלם וחוזר למקומו. פרטנר מושלם.

    מאת: גלית |‏ 27 באוגוסט 2011 | 16:17
  •  אני חולת שופינג מושבעת,והכי כיף זה עם אמא היא תמיד תגיד את האמת ותפרגן.ומעבר לזה בזמנים שאנו יוצאות לשופינג זה הופך ליום כיף נחמד שעושה טוב על הלב

    מאת: אדווה |‏ 27 באוגוסט 2011 | 16:10
  •  בדרך כלל כשאני הולכת לשופינג הוא לא מתוכנן, הוא יותר בכיוון של "יואו איך הלך לי חרא במבחן אני אלך לקנות נעליים כדי להרגיש יותר טוב" וכשחבר שלי מעצבן אותי בשעות לא קשורות של היום, לא תמיד אפשר להזעיק חברה כדי שתבוא איתי לשופינג. וכך, בגלל התקפי השופינג האימפולסיביים שלי התרגלתי ללכת לבד. וככה טוב לי:)

    מאת: יעל |‏ 27 באוגוסט 2011 | 15:56
  •  אם החברה הכי טובה שלי… שהיא בעצם בעלי!!!אנחנו אוהבים להיות אקבציוניסטים ובעלי על דראג הוא אחד הנשים הכי הורסות שיש …

    מאת: נטי וסיי |‏ 27 באוגוסט 2011 | 15:54
  •  אני אוהבת ללכת לשופינג אם החברה הכי טובה שלי שהיא… בעצם בעלי !!!
    זאת הרגשה שלא מהעולם הזה , לראות איך אנחנו מתנהגות בחנויות כמו שתי נשים אם הרבה סקס אפיל …

    מאת: נטי וסיי |‏ 27 באוגוסט 2011 | 15:50
  • אז ככה … מי לא אוהב ללכת לקנות בגדים ? וכמובן שהכי פשוט והכי קל
    זה ללכת עם אימא , או יותר נכון הארנק של אימא ;)
    בכללי אני חושבת שהכי כיף זה ללכת עם אימא לשופינג , יש לה זמן
    היא תומכת ועוזרת למצוא את הבגדים המושלמים בשביל הבת שלה – אני :)
    הכי חשוב … היא אוהבת קניות בדיוק כמוני !!
    מלבז אימא , אני אוהבת ללכת עם סבא שלי … כמה שזה נישמע מוזר
    גם הוא , יושב מחכה אומר מילה טובה אפילו לפעמים גם עוזר בהתלבטות …
    הוא סבלני ויש לו נשמה של ילד ממש !
    ואני חושבת שהכי כיף והכי נחמד זה ללכת פעם – פעמיים בשבוע עם חברה
    לאיזה סיבוב בקניון או בעיר ולקנות עוד דבר שתיים , עוד משהו חדש .
    אין על שופינג בעולם אבל צריך לחשוב לפני שקונים – מניסיון ;)

    מאת: זוהר |‏ 27 באוגוסט 2011 | 15:38
  • אף פעם אני לא מוצאת את המידה שלי וגם אם אני מוצאת אז זה נעל גסה,
    אף פעם לא מצאתי נעל על עקב במידה שלי כולם ניגמרות ב41!
    את האמת פעם ראיתם נעלי עקב יותר ממידה 41? לא! בשום מקום- למה לא מייצרים בארץ או מייבאים מחו"ל נעליים כאלה! יש לי רגל גדולה!! חחחח אולי אני אזכה כי יש כאלה שמסכימים איתי אולי… D: 

    מאת: ציפי |‏ 27 באוגוסט 2011 | 15:29
  • אין מה להשוות, הזמן חולף מהר, ואני תמיד בוחרת ללכת עם אמא או לבד
    אין כמו אמא שלי, אפילו אני מוכנה לתת לכם צאנס לבוא איתנו, כך נהנה כולם ביחד 
    אני מאוד אשמח לזכות בנעליים המדהימות האלה!!!
    ברור שקראתי את התקנון ומסכימה להשתתף בתחרות
    תודה רבה

    מאת: קרינה גוטהרץ |‏ 27 באוגוסט 2011 | 15:23
  • אמא כמובן !
    יש לה טעם טוב, היא תמיד מצליחה למצוא פריטים מדהימים שיתאימו לי (וגם לה על הדרך…), והיא כמובן משלמת על הכל ;]
    בפעם האחרונה שהלכתי עם אמא לשופינג, היא שמה 400 שקל בכיס אך מסתבר שהיה בו חור וכל הכסף נפל ! לכן, אני בטוחה שהנעליים ישמחו אותה מאוד :)

    מאת: נטלי |‏ 27 באוגוסט 2011 | 15:22
  •  הכי כייף לי לצאת לשופינג עם הילדה שלי. אנחנו לא מפסיקות לצחוק, לקשקש, זמן קסם של ממש !!!
    בתי ילדה מדהימה ,כמעט בת 14, הכי כייפית והכי מדהימה בעולם ( אני לא משוחדת …! אני רק אמא :) )
    וכמובןןןן שנשמח מאוד לזכות בנעליים המטריפות האלו

    _________________________
    I have added cool emoticons to this message.
    To see them go to http://x.exps.me?4e36806eb93c020e203cf9c553fb2ed8

    מאת: נגה |‏ 27 באוגוסט 2011 | 15:08
  •  הולכת לקנות בנפרד, "חופשי זה בעצם לגמרי לבד..". לוקחת ת'זמן למשש את טקסטורת הבד, מסתובבת לי עד שבאופן ברור וחד, יושב הפריט היטב מכל צד:-)

    מאת: ליטל שט |‏ 27 באוגוסט 2011 | 14:56
  • בתור חובבת קניות בנשמה נולדתי ברחם הלא נכונה. בתור נערה ובחורה צעירה שגרה תחת קורת גג אחת עם אמא שמתנגדת נחרצות ל"בזבוז הכסף" לטענתה, הייתי חייבת לתכנן היטב את צעדי. את מסעי השופינג הייתי עושה לבד ומראש יוצאת מהבית עם תיק גדול על מנת להחביא בו את השלל או לעיתים הייתי משאירה את השקיות מתחת לכיסאות הרכב עד שהבית יהיה ריק מאדם.
    גם היום, על אף שאינני גרה בבית מזה שנים, עדיין ממשיכה להסתתר. כשאני מגיעה לביקור אני משתדלת ללבוש בגד שכבר נראיתי בו בעבר, כשאמא מגיעה אלי לביקור, פותחת את מגירת הנעליים ומוצאת זוג חדש אני מתרצת בכך שזה נקנה במחיר של חולצה ומספרת לה איך אני נועלת אותן יום יום לעבודה כשלמעשה טרם עשיתי בהן את הופעת הבכורה .
    אשמח לזכות בנעליים של ג'פרי, ואז כשאמא שלי תשאל – יהיה לי התירוץ המושלם!

    מאת: שרון |‏ 27 באוגוסט 2011 | 14:33
  •  אין ספק שמזמן סבתא שלי סיימה לחדש את הגרדרובה שלה אבל מה שכן בענייני עצות וסטייל היא הכי אין שיש. כשהייתי בת 15, ומעט מלאה יש לציין, היה לי מאוד קשה לבחור מה ללבוש על מנת להיראות טוב במידותיי. סבתי, באותה התקופה, היתה מלווה אותי ואת אימי לקניות וכאן גיליתי את חוש הסטיילינג שלה. היא בחרה לי שמלה אדומה-ורודה קצת מעל הבירכיים על שרוולים קצרים וחגורת בטן שתכניס כל מה שצריך. בנוסף היא נתנה לי במתנה שרשרת שקנתה בילדותה בפולין שהתאימה בול למראה הקייצי שלי באותה התקופה. מאז עברו בדיוק 10 שנים וסבתי המדליקה עדין לא איבדה את החוש השישי שלה ולכן אנחנו מקפידות פעם בחודשים לצאת למסע שופינג יחדיו ולהתחדש בפריטים מגניבים סטייל סבתא חנה.

    מאת: שיר |‏ 27 באוגוסט 2011 | 13:29
  • היי, זה אולי נשמע קצת הזוי ומוזר
    אבל אני מאוד אוהבת לעשות שופינג עם סבתא וסבא שלי.
    הם מאוד סבלניים כשאנחנו הולכים, והם צעירים בנפשם וסבתא שלי מאוד מעודכנת בטרנדים ומייעצת לי מה מתאים לי ומה לא……
    הם חמודים מאוד!!!!!!ואני חולה עליהם!!!!!
    אני מאוד אשמח לזכות בנעליים המדהימות האלה!!!!!!
    וזה מאוד ישמח גם את הסבא והסבתא שלי!!!!!
    תודה,
    יום טוב….

    מאת: ליאת דיין |‏ 27 באוגוסט 2011 | 13:05
  •  תמיד מפרגנת, תמיד תומכת, צמיד מציעה פריטים שאני בעצמי לעולם לא אחשוב עליהם, היא אוהבת קניות, אוהבת לבזבז על זה המון כסף ותמיד משלמת על הכל!

    מאת: טל |‏ 27 באוגוסט 2011 | 12:16
  •  יש לי כמה ידידים הומאים ואני אוהבת לצאת לקניות איתם כי יש להם טעם טוב והם תמיד אומרים את האמת בלי קינאה!

    מאת: רונה |‏ 27 באוגוסט 2011 | 12:05
  •  אני חולת שופניג והכי הכי אני אוהבת ללכת עם אמא שלי שהיא הכי אמתית…הרבה זמן לא יצאתי לשופניג אמיתי כמו שאני אוהבת כי המצב לא ממש מאפשר לי כרגע …..זהו אין ספק זו הנאה גדולה מאד וכיף גדול…..

    מאת: חגית אורן |‏ 27 באוגוסט 2011 | 11:26
  •  

    מאת: רחלי |‏ 27 באוגוסט 2011 | 10:30
  •  בשלושת השנים האחרונות אני מובטלת ואין באפשרותי לערוך קניות על הפי הסטייל המיוחד שלי. יהיה מאד נחמד לקבל סנדלים במתנה. אני מידה 39. מודה לכם מראש.

    מאת: רחלי |‏ 27 באוגוסט 2011 | 10:29
  •  אני מאוד אוהבת בגדים וקניות ויש לי בת דודה בת 5 שכל פעם שאני הולכת לקניות אני לוקחת אותה איתי , יש לה פשוט טעם טוב בבגדים והיא בוחרת לי בגדים מהממים :) אולי זה כישרון שלהה אבל היא פשוט מדהימהה , ובזכותה יש לי את הבגדים הכי יפים והכי שווים . .

    מאת: דניאל אלון |‏ 27 באוגוסט 2011 | 09:45
  •  אני הכי החלטית,תמיד יודעת מה אני רוצה ויש לי טעם מעולה. אני רואה,נכנסת קונה ויוצאת אין אצלי סיבובי שופינג של שעות. אני גם יודעת בדיוק לאלו חנויות להכנס ומה לעולם לא אקנה. בקיצור – אם אין אני לי – מי לי?

    מאת: שרון |‏ 27 באוגוסט 2011 | 09:36
  •  שבת שלום לכולם
    אשמח לדעת על מבצעים ופרסומים בנושא
    כן כן כמו כל אישה גם אני אוהבת קניות זה מעלה את מצב הרוח ועושה טוב לנשמה

    מאת: טילי דביר |‏ 27 באוגוסט 2011 | 09:02
  •  

    מאת: טילי דביר |‏ 27 באוגוסט 2011 | 09:01
  •  אז ככה קניות זו אהבה ענקית זה דבר היחיד שמרגיע אותי, לא משנה מה יקרה שופינג תמיד ירגיע אותי ותמיד ישמח אותי אך לפעמים זה יוצא מפרופורציות ואני חוזרת הביתה ומבינה שסכום שבזבזתי יכולתי לשלם מינימום חודשיים עבור שכירות של הבית. לכן מצאתי פתרון ואני לוקחת איתי לקניות את בעלי, ללכת איתו זה להבטיח שאני אבזבז אך סכום די סמלי או לא אבזבז כלל. בעלי לא סובל את כל החנויות נשים ואם אני נכנסת ומתעכבת לפחות 5 דקות הוא מתחיל לעשות פרצופים, להזיע, לנשום חזק, להפוך להיות בצבע אדום ולכן כל החשק שלי לקנות ולבזבז כסף נעלם. כמובן כזהו פתרון טוב לחיסכון בכסף אך החשק לבזבז ולקנות משהו חדש ויפה נשאר. לכן כשאני ממש זקוקה לרוגע אני עושה את השופינד לבד וכשבא לי לחסוך לוקחת את בעלי. תמשיכו לקנות בנות ולהינות מכל רגע לא משנה עם מי תעשו את זה העיקר תהנו לכן!!!

    מאת: יולי |‏ 27 באוגוסט 2011 | 08:04
  •  לבד.. הכי טוב זה ללכת לקניות לבד.. ככה אף-אחד לא אומר לי אם זה יקר מדיי או זול מדיי.. ואם זה יפה או לא.. זה אני ואם הייתי צריכה עזרה הייתי מבקשת..

    מאת: שרי |‏ 27 באוגוסט 2011 | 07:45
  •  

    מאת: שרי |‏ 27 באוגוסט 2011 | 06:57
  • יש לי חברה ממש עשירה ואיתה אני ממש אוהבת ללכת לשופינג ולא בגלל שהיא משלמת על השופינג שלי הלוואי אבל לא, אלא בגלל שאיתה מסע השופינג הכי חסכוני בשבילי ובשביל כרטיס האשראי. בשבילה כמעט כל בגד או נעל שאני רוצה לרכוש הם פשוטים מידי ולא משהו , כי בשבילה על איכות משלמים והמון! ככה אני נשארת עם כרטיס אשראי מרוצה ,בעל ממש מרוצה שיצא בזול ממסע השופינג ואני שמצפה לקניות הבאות והחסכוניות, כשחברה שלי לא תהיה בסביבה.

    מאת: קרן |‏ 27 באוגוסט 2011 | 00:57
  •  תשאלו למה? כי אני מאוד אוהבת לעשות שופינג ובעלי ממש לא!!! אז אני מושיבה אותו על הכסא בחנות ליד תא המדידה ופשוט עושה לו תצוגת אופנה, מרוב התלהבות הוא שוכח שאני קונה בגדים, אני נהנית משופינג מטורף והוא נהנה מזה שאני מדגמנת לו, והוא אפילו לא מרגיש כמה גיהצתי בויזה…חחח

    מאת: מיכל |‏ 27 באוגוסט 2011 | 00:28
  •  עכשיו, בחודש 8 להריון, עם ילדה בת שנה אני נזכרת בשופינג עם חברה טובה טובה שלי ריקי. זה היה פשוט מדיהם! תמיד הינו קונות דברים יקרים בלי לחשוב פעמיים, דברים עם סטייל, נשמה, אופי… ולא היה לנו אכפת ללבוש (בלי לדעת אחת על השניה) אותם בגדים!)))

    מאת: אלכס |‏ 27 באוגוסט 2011 | 00:13
  • לפני בערך שבועיים,אני וחברה טובה שלי החלטנו לצאת לעזריאלי לשופינג ביחד.עקרונית אני חושבת שללכת עם מישהי או מישהו שאני סומכת עליו\עליה ועל הטעם שלו\שלה זה הכי-הכי חשוב,הרי כל אחת צריכה מישהו שיגיד לה בשיא הכנות אם הג'ינס הזה יפה עליה..;)ובחזרה לסיפור-
    לאחר שיטוט של בערך שעה ורבע,התכוננו לרדת במדרגות הנעות לכיוון הרכבת.ממש לפני שעליתי על המדרגות עצמן שמתי לב לשתי החורות על מצלמות בגודל הראש שלי שפשוט "בוהות בי"..לאחר מספר שניות הן פנו אליי,והסבירו לי שהן שתיהן צלמות של מדור אופנה בעיתון מפורסם בארץ,בנוסף הן שאלו אם הן יוכלו לצלם אותי למדור שלהן!כמובן שהסכמתי(בכל זאת..אני בלוגרית אופנה,הוחמאתי מאוד♥),ולאחר כמה שניות הן הציעו לחברתי לשופינג את אותה ההצעה בדיוק-ושתינו הצטלמנו לעיתון!אז לסיכום,אין כמו ללכת לשופינג אם מישהו שנראה טוב וש-"יש לו טעם",וכמובן,מישהו קרוב ואמין שכיף איתו:)

    מאת: נטע |‏ 26 באוגוסט 2011 | 23:50
  • הסטייליסטית האישית שלי.
    בעלת חוש שישי למציאת פריטים שנראים אולי בתחילה פשוטים אך הופכים מאוחר יותר, לאחר ששולבו על-ידיה בהצלחה, לסטייל ייחודי. היא אף חזתה לא פעם טרנד, בכך שקנתה חולצה עם הדפס קצת שונה או איזו עליונית מעניינת, וזמן מה לאחר מכן נראה כאילו כל "העולם" לובש אותן.
    והכי חשוב – היא מחדירה בי אומץ ונחישות לעבור חנות-חנות ולמצוא בגדים חדשים כדי לרענן את המלתחה.
    קניית בגדים ופריטים שונים ושילובם לכדי מראה שיקי, זו אומנות. ואחותי אכן אומנית. 

    מאת: רונית |‏ 26 באוגוסט 2011 | 23:18
  •  אין כמו ללכת לשופינג לבד סוליקו……………. ולהנות מזבניות מחמיאות שהכל יפה לי רק שאני אקנה… מה יותר טוב מזה????

    מאת: גלית המהממת דרעי כהן |‏ 26 באוגוסט 2011 | 23:15
  •  כי אין אף אדם בעולם שאיכפת לו שאני ארגיש הכי טוב במה שאני לובשת יותר מאמא שלי. היא רוצה שאני אראה וארגיש מצויין כל פעם שאני יוצאת מהבית, והבחירה בה מוכיחה את עצמה כל פעם מחדש: אני מקבלת מחמאות בלתי פוסקות מהסובבים אותי על הבגדים שאמא שלי עוזרת לי לבחור לפני שאני יוצאת. מעבר לשותפה לשופינג אמא שלי גם תמיד מוצאת משהו מהארון שלה להשאיל לי כשאני יוצאת לאירועים חשובים, והדבר מסתכם בעיקר בנעליים. עם נעליים כאלו, סוף כל סוף יהיה לי משהו להשאיל לאמא שלי כשהיא יוצאת לאירועים מיוחדים עם אבא שלי.

    מאת: אביה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 22:43
  •  אז ככה .. שאני הולכת לקניות הכי חשוב לי זה ללכת עם אימא שלי, היא תמיד עוזרת לי בהכל היא אומרת לי עם זה יפה עליי, האם שווה לי לקחת את זה ..
    ושאני יוצאת מחנות אני לא יוצאת אם שקית אחת אלה – 5 שקיות של שופינג מטורף, כל מה שמושך לי את העין אני קונה, בלי עזרה מאמא שלי אפילו :)
    אני גם בטוחה ש"רוב" הבנות הן ככה … קניות עם אימא זה ה – דבר :)
    היא כמו חברה בשבילי, ואפילו יותר מחברה כל הזמן היא אומרת לי את האמת, ורק דואגת ועוזרת לי להיות יפה :) למרות שאני בטוחה שזה לא כ"כ טוב להיות מפונקת אני מאוד אוהבת את זה, רוב הבגדים שלי בארון זה שמלות מהממות וחולצות ו"כמה" גינסים, החלום שלי זה להיות מעצבת בגדים / דוגמנית, אימא שלי תומכת בי בעניין הזה תפרתי שמלה שהייתי קטנה ואכן היום היא קטנה עליי.
    טוב אז איפה היינו ? אה כן שאני יוצאת לקניות מה אני קונה:
    אז ככה … אני יוצאת פעמיים בשבוע עם אימא שלי לקניות אז החנות הראשונה היא:
    1) חנות נעליים, [יש לי 34 זוגות נעליים].
    2) חנות אביזרים [אני חולה על אביזרים אופנתיים אני לא יוצאת מהבית בלי כל התכשיטים שאני אוהבת כמו: שרשרת כפולה, עגילים יפים ועדינים, כמה צמידים שלי והשעון שלי.]
    3) חנות שעונים, – [יש לי 7 שעונים ברוב הצבעים: בז' , לבן , שחור,
    ורוד עדין צבע פנינה, צבע תכלת עדין מאוד מאוד כמו השמים, צבע סגול אבל לא זוהר, צבע אפור.
    4) וכן הגענו לרגע הכי מקסים שבקניות- ב ג ד י ם !!!
    [עדן כהן מטורפת על בגדים – אני נכנסת לחנות וישר הולכת לסטים של גינסים קצרים יפים וחולצות, אחריי זה? הולכת לשמלות בערך אני קונה 2 שמלות בימים שאני יוצאת עם אימא לקניות :)
    אז ככה נערך השופינג שלי :)
    להת'

    מאת: עדן כהן |‏ 26 באוגוסט 2011 | 22:38
  • אני הכי אוהבת לעשות קניות עם בעלי היקר… אנ בעייתית נורא בקניו נתקעת שעות בחנויות ושעות על גבי שעות ויכולה למדוד את אותו פריט כמה פעמים…הוא מחמיא אני מבינה את הכיוון של הטעם… באיזה שהוא שלב לבעלי נמאס לוקח את התינוקת לטייל בחוץ ומשאיר את הדבר החשוב ביותר האשראי :) ואני נשארת עם השלל … כדאי לאמץ!!!

    מאת: לורן |‏ 26 באוגוסט 2011 | 21:50
  • כשאני הולכת לקנות בגד, אינני קונה סתם פיסת בד, אלא את התגלמות הדימוי שאני רוצה להציד באותה התקופה. בקיץ הזה, לדוגמה, חשקה נפשי בשמלה אוורירית בורוד, צהוב או שילוב של השניים. ראיתי את עצמי מסתובבת ברחובות תל-אביב בלוק של תיירת צרפתיה משנות החמישים – חמושה במשקפי שמש בצבע תואם בצירוף נעלי בלרינה עדינות, כובע קש רחב שוליים , ובליווי מסתורי של פסקול אדית פיאף. מה חבל שבמציאות צהוב גורם לי להיראות חולה, משקפי שמש אופטיות עולות הון קטן ולכובעים יש נטייה מצערת להכפיל לי את הסנטר. כמובן שאני מודעת למגרעות אלו, אך איכשהו כל המודעות העצמית שצברתי בדם, יזע וזוועות-אייטיז נעלמת אל מול הבחורה המגניבה שאני רואה בחנות, לבושה בשמלת החלומות שלי. לשם כך בדיוק, אני לוקחת איתי את גם את סמוויז גמג'י הפרטי שלי – חברה טובה ושמרנית שתפקידה להגן עלי מעצמי. היא היא זו שתעיר, תרחיק, ותגיד במקרה הצורך שאני נראית כגור היפופוטמים טבול במרשמלו. כשראשי בעננים ורגליה בקרקע – הסינתזה של הרצונות שלנו יוצרת קניות מוצלחות להפליא! הקיץ, למשל, הסידור הסתכם בכמה שמלות וינטאג' דקות מותן וקלות בד, בצבעים מחמיאים, המרחפות סביבי כענן בעודי צועדת כשבאייפון משנסנת הגברת פיאף. תוסיפו ללוק סנדלי קש גבוהות עקב, ואני בול תיירת צרפתיה!

    מאת: רננה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 21:16
  •  למרות שאנחנו רבות נונ-סטופ , בשופינג תמיד אני יכולה לסמוך על אחותי שתגיד לי את האמת.

    מאת: Sarit |‏ 26 באוגוסט 2011 | 20:58
  •  יש לי סבתא זפטה. אין דברים כאלה. היא מלאת שמחת חיים ומלאה בכסף. לי לעומת זאת אין גרוש. אני מאלה שעברו לגור באוהל מרוב יאוש וחוסר בדירה. לסבתא אני לא מספרת כי אני בונה על זה שהיא תחייה עוד שנים ארוכות. פעם בשבוע אנחנו נפגשות לקפה וארוחת צהרים ומדברות על כל מה שחדש או במילים של סבתא: "מה מודרני אצלכם הצעירים?" פעם בחצי שנה היא חוטפת עליי ג'ננה וטוענת שאני מתלבשת כמו חורנית (מילים של סבתא), ואז אנחנו הולכות לשופינג. אני מדגמנת והיא מוחאת כפיים. כשה זה לא זה היא מוציאה לשון ומעווה את הפרצוף. אני לא יודעת ממה אני נהנית יותר מהמחיאות כפיים, הפרצופים המשוגעים שלה או מזה שהיא קונה לי ללא הכרה…

    מאת: יערית |‏ 26 באוגוסט 2011 | 20:37
  • הכי נוח לי ללכת לבד.
    ככה אני לא לחוצה בזמן, אני לא מושפעת מתגובות של אחרים ואת כל הפריטים האהובים עלי בארוני מצאתי לבדי : )

    מאת: ג'ני |‏ 26 באוגוסט 2011 | 20:30
  •  ללכת עם אמא? זה כייף כי היא מנסה לפנק..
    אבל..לא תמיד יש לה סבלנות לחכות ולהכנס לכל מקום שאני רוצה..לפעמים נראה לי שחלק מהחנויות הן זולות ופרחיות.. אבל כשאני קונה לבד? היא דווקא מתלהבת.. ביא תנסה גם למשוך לחנויות שהיא רוצה..אחרי שעה וחצי בערך- שותים קפה..

    עם חברות? כל אחד יש לה את מבנה הגוף שלה- והן מתחילות בוויכוחים ובקנאה..

    וכשאני לבד? אני יודעת באילו חנויות ובאיזה רחובות יש את הבגדים הנחמדים, חנויות שוות ( שחלקן גם יוקרתיות, חלקן זולות- אבל חוזרים עם מללללא מציאות..). אני מתחילה את הסיבוב בבוקר- על כוס קפה..ולוקחת לעצמי יום שלם + נעליים נוחות ויוצאת למסע..יש לי את כל הזמן שלי, בוחרת כמה זמן לבזבז בכל חנות, לוקחת את כל הזמן שדרוש לי למדידות, לפוזות במראה, ואני- יודעת הכי טוב מה אני אוהבת, מבלי שיושבם לי על הראש, מבלי שיגידו לי סתם תשובה : " זה לא יפה!" או :זה לא מתאים לך" כי בעצם חברה אחרת נדלקה על הבגד ואיך שהוא יושב עליי..

    אז.. לבד אני מוצאת את הסטייל הייחודי שלי, את הסגנון שלי.. וזה ממש כייף להתנק יום אחד לבד..מבלי ישבו על הראש..

    מאת: אביבה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 20:27
  •  אני אוהבת ללכת לקניות עם…….. עצמי ולפעמים עם חברות, תלוי במצב הרוח .
    כשאני נכנסת לחנות אני ישר קולטת אם זה הטעם שלי או לא .
    אם לא לטעמי אני ישר יוצאת ואם כן אני יודעת מה מתאים לי בדיוק
    ואני בוחרת ומודדת לי בלי לחץ שמישהו מחכה לי בחוץ. (אם אני לבד)
    איזה כיף ללכת לשופינג !!!!!!!!!!!!!!!!!

    מאת: מלכה מליחי |‏ 26 באוגוסט 2011 | 20:19
  •  אז ככה ידוע ששופינג זה הכי כייף שלצערי כמעט נימנע ממני כי רב הזמן איין לי וכשקצת מיתאפשר לי אז אני הולכת אך ורק עם עצמי. כמובן שמחטטת רק במיבצעים ואם וקרה הרבה שהויזה לא עוברת אז רק אני מיתבעסת כמובן שיש לי חלום להיכנס לקניון ולצאת בריחוף בצעידה על נעלי עקב עם חיוך מרוח.. ובכל יד כמה שקיות צבעוניות מחנויות מותגים….כייף לחלום אז אם אזכה תתתתתתודה!!!

    מאת: ירדנה אליהו |‏ 26 באוגוסט 2011 | 20:10
  • אמנם אני כבר ילדה גדולה, אבל את הקניות שלי אני נורא אוהבת לעשות דווקא עם אמא שלי. אחרי שנים בהם היא גידלה אותי ושיחקה את תפקיד האמא, היום היא גם אמא וגם חברה. היא כנה, אמיתית ולא מזייפת. תוך כדי הקניות אני גם מרגישה שאני יכולה לפצות אותה על כל השנים שבהן היא קנתה לי ונתנה לי, כשהיא אומרת לי "תסתכלי כמה זה יפה" במבט משתוקק, אני מרגישה שאני רוצה לקנות לה את זה במתנה.
    תכל'ס ביננו, אין כמו אמא.

    מאת: יסמין |‏ 26 באוגוסט 2011 | 20:02
  • אני אוהבת לעשות שופינג עם אחותי,יש לשתינו סגנון דומה והיא היחידה שאני באמת יכולה לסמוך עליה שתהיה כנה איתי ותגיד לי אם משהו לא נראה טוב עלי בנוסף היא מפרגנת לי עם בחירות מיוחדות ונועזות למיניהן (כשהן באמת נראות טוב).

    מאת: שירה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 20:00
  • הכי כיף לבד! אפשר למדוד בשקט ולקנות את מה שבאמת אוהבים מבלי להתחשב בשום דעה חוץ משל עצמך, והרי בסופו של דבר מה שקובע הוא מה שאתה מרגיש לגבי הדברים שאתה קונה. אם הם משמחים אותך ויפים בעיניך – אתה תרגיש בהם נוח ויפה

    מאת: הילה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 19:57
  •  הכי כיף לבד! אפשר למדוד בשקט ולקנות את מה שבאמת אוהבים מבלי להתחשב בשום דעה חוץ משל עצמך, והרי בסופו של דבר מה שקובע הוא מה שאתה מרגיש לגבי הדברים שאתה קונה. אם הם משמחים אותך ויפים בעיניך – אתה תרגיש בהם נוח ויפה

    מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 26 באוגוסט 2011 | 19:55
  •  הכי כיף ללכת לקניות עם הבת שלי .
    הבת שלי פשוט אופנה מהלכת.
    היא הסטייליסטית האישית שלי,
    היא מתלווה אליי לקניות אפילו אם אני לא מבקשת ,
    ויודעת איזה גזרה ואיזה צבע מתאימים לי .
    הנעליים האלה יהיו בשבילה, כמתנה על כל הזמן והעזרה שהיא משקיעה בי.

    מאת: אתי |‏ 26 באוגוסט 2011 | 19:52
  •  את האמת אני הולכת לשופינג עם הילדה שלי (הנסיכה היחידה שלי). יש לה טעם חבל על הזמן אבל כשאני הולכת איתה לשופינג של נעלים כאן מתחילים הצחוקים. אני אוהבת נעליים מיוחדות ולא שיגרתיות. ובעקבות כך גם הבת שלי שהיא בת 13.5 אוהבת לקנות נעליים מיוחדות והרבה. שבת שלום :)

    מאת: מוריה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 19:41
  •  לקניות אני הולכת עם הכרטיס אשראי שלי,הולכים לנו בכייף יד ביד,אני בוחרת ו,מודדת,מסתכלת והוא מחכה בסבלנות וכשמגיע רגע התשלום הוא עושה את זה בהמון אהבה ואף פעם לא מסרב לי-אוהבת את הכ"א שלי(:

    מאת: ענת |‏ 26 באוגוסט 2011 | 19:27
  •  נו מה.. ברור שלבד! כי אין כמו זמן איכות עם עצמי.
    אין מי שיאיץ בי להזדרז בחנויות האהובות עליי, או יגיד לי שנפלתי על שכל ושהשמלה הזו יקרה מדי ולא שווה את הכסף..
    בקיצור תענוג צרוף (-:

    מאת: נעמה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 19:24
  •  אני אוהבת לבצע ל ב ד .
    עצות של אנשים רק מטעות את הבחירה שלי , אני אוהבת ללכת עם הראש פתוח , ועם מה שהלב באמת אומר לי לבחור …
    כשאני יוצאת לשופינג זה מין מקום מפלט שלי , כשרע ,כשקשה ..
    זה תמיד נותן לי הרגשה טובה !!!
    ואני חוזרת שמחה , וכאילו לא היה דבר לפני …. :)

    מאת: ליאל |‏ 26 באוגוסט 2011 | 19:18
  •  הכי כיף ללכתלקניות עם הרבה כסף מזומן וגם אשראי!

    מאת: רויטל ב |‏ 26 באוגוסט 2011 | 18:52
  • אני הכי אוהבת לעשות שופינג עם עצמי.
    באופן פלאי, כשאני הולכת לקניות עם מישהו אני הרבה פעמים חוזרת הביתה עם משהו שבכלל לא מתאים לי או שלא רציתי אותו. הדברים הללו שוכבים אח"כ בארון כעדות לכל הקניות השגויות שעשיתי…
    כנראה שאיכשהו לחץ חברתי בשופינג משפיע עלי.
    עם עצמי אני יכולה ללכת רק לחנויות שבא לי ללכת אליהן ויכולה לזרום עם המוזה לעבור על הכל לאט כשיש לי סבלנות או לרוץ מדבר לדבר כשבא לי לסיים דברים מהר.
    גם עם אמא זה נחמד לפעמים ללכת לקניות כדי לקבל חוות דעת נוספת ובגלל הנוחות שבענין אבל הבעיה איתה שהיא מאוהבת ברשת חנויות מסוימת וכשהיא נכנסת לשם היא נבלעת שם ויוצאת רק אחרי שסוגרים את כל שאר החנויות מה שקצת בעייתי… היא גם נוטה לאהוב כל בגד ברשת הזו גם אם הוא מכוער בטירוף (באופן "אוביקטיבי" כמובן… :) )

    מאת: ציפי |‏ 26 באוגוסט 2011 | 18:30
  • יש לו טעם נהדר… הוא אומר לי מה יפה לי ומה מתאים יותר ואיזה צבע.
    הקניות הכי שוות זה רק איתו. :)

    מאת: גל כהן |‏ 26 באוגוסט 2011 | 18:17
  • אני הכי אוהבת לצאת לקניות עם אבא שלי , הוא הפרטנר הכי טוב לקניות , הוא לא מאיץ בי להזדרז או מייעץ לי מה לקחת אם אני באה לשאול מה עדיף מבין שני המוצרים הוא אומר תקחי את שניהם הוא לא מגביל אותי בקניות ונותן לי לקנות כל מה שאני רוצה !!!

    מאת: עדן |‏ 26 באוגוסט 2011 | 18:09
  •  לבד,אין לחץ,לא מוגבל בזמן או ביקורת:)

    מאת: אורית חן |‏ 26 באוגוסט 2011 | 18:03
  •  אני הכי, אבל הכי, אוהבת ללכת לקניות עם אבא, כפי שהבנתי שוב במהלך ההכנות לחתונה של אחי בחודשיים האחרונים… גם כשהוא לא היה איתי הקפדתי לצלם בנייד ולשלוח לו, לא פעם להפעת המוכרות… לא, לא כי הוא משלם (גג על הסושי/ קפה שלפני/ אחרי) אלא כי אין לו בעיה לכתת רגליים, יש לו סבלנות, הוא יושב בצד ונותן לי את הספייס שלי ותמיד תמיד אומר את האמת. אפילו חוש הסטייל שלו השתפר לאחרונה (אם יורשה לי אזקוף זאת לזכותי…) וקורה לא פעם שהוא יוזם ומציע שנלך קצת להסתובב!

    מאת: שני בר טוביה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 17:59
  • הבן אדם שהכי כיף לי ללכת איתו לקניות הוא אבא שלי… לאבא שלי ולי יש קשר מיוחד אנחנו קולטים אחד את השניה מהר ויש לנו טעם דומה מאוד,מגיל צעיר אני מעריצה אותו ומכבדת את דעתו. אבא שלי הוא האדם היחידי שבאמת יגיד לי את האמת לגבי איך דברים נראים עלי.. הוא תמיד כנה איתי הוא ישיר וחד יותר מכל סטייליסט שאני מכירה. וכשמשהוא יפה עלי הוא לא יהסס פעמיים וישר יאלץ אותי לקנות אותו לא משנה כמה הוא עולה.

    מאת: נטע |‏ 26 באוגוסט 2011 | 17:57
  • יש לי ילדה בת 9 ואני מאוד מאוד אוהבת ללכת איתה, יש לה טעם מדהים בבגדים, צבעים, נעלים… והכי הכי היא יודעת להחמיא ולהגיד בפנים מה יפה ומה פחות… היא אולי בת 9… אבל היא חברה מדהימה, וילדה עם טעם מעולה.  

    מאת: שלומית שיראזי |‏ 26 באוגוסט 2011 | 17:55
  •  הרבה זמן לצאת לשופינג יש לך מאז שאת לא באשד, אבל למה לך נעליים כאלו? העקב יותר מדי גבוה בשבילך (עמוד חשמל), לי הן תהיינה שימושיות הרבה יותר. תשאירי לי. . .

    מאת: חנית |‏ 26 באוגוסט 2011 | 17:51
  •  אני הכי אוהבת ללכת לעשות שופינג עם ביתי עינבל היא נערה מתבגרת בת 14 והיא מבינה באופנה יותר טוב ממני.

    מאת: יפעת פוני |‏ 26 באוגוסט 2011 | 17:48
  •  אחרי שאני אזכה בתחרות אני הולכת להגיע עם אמא שלי.שהיא קנינית הרבה יותר טובה ממני ובטוח תצא גם עם נעל, כי שיש משהו יפה אין הרבה התלבטות אצלנו וזאת בעיה גנטית… הכי כייף ללכת עם אמא. אני כבר רואה את עצמי נועלת את הנעלים הסקסיות האלה שמה את הנעלים הישנות בשקית וממשיכה משם… עם אמא לבית קפה , אני לא רוצה לומר תוך כדי עינטוז למרות שבגובה כזה של עקב לא ברור אך אשלוט בהליכה. אבל מניסיוני זה יכול להיות דוקא לא רע בכלל.

    יעלי

    מאת: יעלי מרום |‏ 26 באוגוסט 2011 | 17:40
  •  אני עושה קניות רק עם הבן שלי אומנם הוא בן 13 אבל ללא ספק יש לו חוש לאופנה וחוץ מזה תמיד חושבים שאני אחותו ככה שזה נראה עוד יותר מגניב

    מאת: אילת |‏ 26 באוגוסט 2011 | 17:37
  •  אני הכי אוהבת ללכת לקניות עם… אבוש (אבא שלי) חח. הוא תמיד יודע לתת לי את החופש ואת הזמן שאני צריכה כדי למדוד או לבדוק או לחפש כי כשאני הולכת ללקניות אני פשוט חייבת לעבור בגד בגד עד שאני מוצאת את ה-דבר שמתאים לי! אז אבוש שלי פשוט נותן לי את הזמן.. סוחב את הדברים כמו כל גבר נורמלי, מייעץ פה ושם ובעיקר בוכה כשהוא מבין שהבת שלו התבגרה:). אה וכמובן גאה בזה שאני הולכת איתו לשופינג ולא עם אמא חחח ללכת עם אבא שלי לשופינג זה הכי כיף-במיוחד כשהוא מוותר ונותן לי את הכרטיס אשראי ואומר : "תהני".♥

    מאת: עמית פרצ'וק |‏ 26 באוגוסט 2011 | 17:33
  • למרות שאני רק בת 17 ואחי היקר כבר בן 30, אנחנו הולכים מדי פעם לשופינג יחד, זמן איכות (; אני עוזרת לו עם הבגדים ומייעצת לו, ותוך כדי מסתכלת גם על מחלקת הנשים :) אנחנו תמיד יוצאים עם רכישות, בדרך כלל אני מחזירה לו כסף ולפעמים הוא אפילו מפנק אותי במתנה D: אחי מבין אותי, תומך בי ומביע את דעתו האמיתית.למה לא עדיף עם אמא ? כי למרות שזה תמיד נחמד, הטעם שלה שונה משלי, והיא גם לא תמיד תתמוך בקנייה. ומה לגבי חברות ? אין מה להגיד, זה תמיד כיף, אבל הרבה פעמים כל אחת מרוכזת בעיקר בעצמה. בדרך כלל ביום הקניות אחי ואני גם יושבים בבית קפה, אוכלים ארוחת בוקר או סתם נהנים מאייס קפה. מספרים אחד לשני דברים שעברו עלינו, פאדיחות שקרו לנו, דברים שהיינו רוצים לעשות, דברים שמפריעים לנו. מייעצים אחד לשני :) תמיד באווירה טובה וצחוקים :P הרי קניות חייבות להיות מלוות בשיחות נפש או ריכולים :P כי פשוט ככה זה. קניות זה לא רק לשם הקנייה, זה לשם הבילוי !

    מאת: טל |‏ 26 באוגוסט 2011 | 17:29
  •  שלום,
    אני שרון בת 40, אמא של בר בת 18 אור בן 17 ורוני בת 11, מאז שאני זוכרת את רוני … היא אלופה בסטיילינג.. (נכון שזה נשמע קצת הזוי).. אבל אני באמת מתכוונת לזה.. מגיל 5-6 הקטנה הזאת כבשה את לב המוכרות.. אני זוכרת שהיתה נכנסת לחנות בגדים ישר היתה בוחרת מהמדפים התאמות מטורפות.. המוכרות היו נגנבות ממנה..
    אחותה הגדולה יוצאת איתה לקניות בקניונים ורק לה היא שומעת.. והמחמאות לא מפסיקות להגיע..
    להערכתי (והאינטואציה שלי לעולם לא בגדה בי).. הילדה הזאת תהיה משהו גדול בתחום האופנה, כמובן שהיא רוצה ללמוד עיצוב וסטיילינג.. (כן כן, רק בת 11 ויודעת לחלוטין מה היא תהיה לכשתגדל)..
    אז לשאלתכם,, אין ספק שהתשובה ידועה.. אני.. יוצאת לשופינג רק עם רוני.. לא עם אף אחד אחר..
    חיבוק ענקי… שושה..

    מאת: שרון איצקוביץ |‏ 26 באוגוסט 2011 | 17:07
  •  אובכן שלושת האנשים שאני הכי סומכת עליהן בעולם, אני, עצמי ואנוכי.
    אני- אוהבת אותי מאוד למרות שלפעמים אנחנו רבות ולא מסכימות אבל עם כל הויכוחים והמחלוקות אנחנו תמיד לעצמנו נאמנות.
    אנוכי- אגואיסטית מאוד, לא מוכנה לשמוע דעה של אחרות גם אם קיים חשד שהן צודקות. עם זאת היא בעלת חוש אופנה חד מאוד ואותה לא מעניין מה האחרות אומרות.
    וכמובן עצמי שהיא בחורה נהדרת בעיקר גם צנוע אבל יודעת מה היא רוצה והיא לא מתפשרת.
    ולכן בהחלטות חשובות כמו קניות אין כמו לסמוך רק על החברות הכי טובות.

    מאת: ג'ולס |‏ 26 באוגוסט 2011 | 17:05
  •  אבל האמת היא שאין לי את האפשרות הכספית לשופינג, אני תמיד שמה את צרכי ילדיי לפניי, והייתי מאוד שמחה לצאת לשופינג ולהתפנק קצת.ואם כבר אני קונה משהו לעצמי זה פעם ב…..

    מאת: סיגלית |‏ 26 באוגוסט 2011 | 17:00
  •  היא בת 24 למרות ההפרש בגילאים אנחנו לובשות את אותם הבגדים זה כאילו ויש לנו שני אורנות ביחד.
    אנחנו מבינות אחת את השניה, הסגנונות דומים-יודעות להעיז אך לא בהגזמה.
    אנחנו קונות דברים ביחד ויוצא ששנינו מתלהבות מאותו הדבר מכל חנות הגדולה שאנחנו נמצאות בה,
    תמיד מפרגנות ואומרות את האמת – אם היא או אני נראות רע עם הבגד או כמו סבתא או פשוט נסיכה…
    פשוט אחוות אחיות שלא תתפרק

    מאת: עדן |‏ 26 באוגוסט 2011 | 16:44
  • למרות שאנחנו כבר לא זוג אני הכי אוהבת לעשות את הקניות איתו..בניגוד לבנים שבדרך כלל שונאים ללכת לשופינג ולא סבלניים- הוא ממש אוהב ויש לו חוש אופנה ממש טוב ,הוא תמיד בוחר את הדברים הכי יפים שתמיד מחמיאים לי עליהם..אז למרות הכול שווה לעשות את הקניות איתו (:

    מאת: הדר |‏ 26 באוגוסט 2011 | 16:43
  •  אין לי מישהו מיוחד שאני אוהבת ללכת איתו לקניות, מי שבא ברוך הבא ! העיקר לעשות קניות, לא ככה ?
    אני מטורפת על קניות, וגם אם אני אלך עם אמא או עם חברה בסוף מה שמשנה לי זה איך שאני מרגישה עם הבגד עלי או הנעל, ואני אקנה את זה רק כאשר אני ארגיש טוב עם עצמי ולא משנה מה הם יגידו לי..
    בגלל זה לא כ"כ חשוב לי עם מי שאני עושה קניות, העיקר שאני ארגיש הכי יפה שאני יכולה להיות בבגד החדש שקניתי : )

    מאת: ענבר |‏ 26 באוגוסט 2011 | 16:33
  •  בעלי היקר כי הוא תמיד אומר את האמת ומפרגן מאוד והכי חשוב עם שתיי בנותיי התאומות בנות חמש שמפרגנות בלי הכרה ואומרות את האמת בתמימות אם אמא יפה או לא!

    מאת: זהבה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 16:29
  •  רק אני יודעת מה טוב בשבילי, רק אני יודעת מה אני הכי אוהבת ללבוש, רק אני יודעת מה הכי יפה לי, רק אני בסופו של יום שופינג מ ש ל מ ת….
    ולכן אני הכי אוהת לעשות קניות עם עצמי!!!

    מאת: דיקלה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 16:27
  •  ולכל תחום צריך פרטנר כוכב
    על סגנון הבגדים שלי לעולם אתפשר
    ולכן רק אותי ועצמי אקח לקנות ככל שיתאפשר
    לקנות לבד אלקטרוניקה זה כלל לא מומלץ
    ולכן לעזרתי בעלי היקר מיד נחלץ
    נעליים אקנה רק עם חברתי הקרובה
    שבכל יום ושעה תסכים לעשות לי טובה

    בלי הרבה מחשבה לסוכנות את אבא אקח
    כי רק הוא יודע לקנות לי רכב חדש ובלתי נשכח
    אמא אלופה בלהתמקח
    ולכן השוקה נלך יחדיו ונקנה עד אין קץ, בלי שאיש יפקח
    באחותי איעזר בקניות של הלבשה תחתונה
    שלא תבקר אותי גם אם עליתי ככה, אתם יודעים, בקטנה….

    אכן קניות זה דבר מורכב מזל שאני כבר מצאתי לכל תחום את ה-כוכב!

    מאת: Remi |‏ 26 באוגוסט 2011 | 16:21
  •  הכי כיף היה לי לעשות שופינג עם בעלי כשהיינו בחול לפני כמה שנים היה לי מזה כיף היה לו סבלנות הוא פירגן למרות ששיגעתי אותו והסתובבתי במלא חניות יום שלם הקדשנו לקניות

    מאת: אורלי |‏ 26 באוגוסט 2011 | 16:03
  •  בתור פאשיניסטית מתקדמת..כשאני מתכוונת לרכש חדש.. עומד מאחוריו חזון… אני לא הולכת לקנות בגדים, אני מתלבשת! קונה לפי סגנון שנחרט לי בראש וצורח לי שאני חייבת את הסגנון הזה!!!אני מחפשת מה שתקוע לי בראש – מתמונה מאיזה מאגזין צרפתי או איזה ווג ספרדי …מקליפ של מדונה מה-80S או מאיזה קשישה בת 90 שחלפה על פניי עם איזה פריט וינטג' הורס בריאות ..ממש ליד הבית בשדרה…
    אני לוקחת את האלילה הריגעית ואת זו שממנה שאבתי את הסטייל.. (לפעמים זה בכלל הוא!)ומצוותת אותה אליי כאילו היא איתי, ואני מקשיבה לעצותיה.. לפעמים זו קייט(מוס) לפעמים מרלין(מונרו) הרבה עם ג'קי(אונסיס) אוליי איזה רקדנית קנקן ואוליי הדוגמנית מהעיתון..לפעמים בחורה אלמונית שהרשימה אותי וגנבה לי את המבט. כשיש ספק אני שואלת את טום(פורד) אם זה מספיק שיק או שלגמריי שוק.. בד"כ הוא פותר לי את הדילמה.. :)

    מאת: פאשניסטה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 16:01
  •  תמיד מפרגנת, פנויה וזמינה תמיד, והכי חשוב עם טעם מצוין!!!

    מאת: לאה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 15:53
  • ..עצמי,אני חולת שופינג מכורה לכל מה שקשור באופנה ובמיוחד לנעליים.
    אני נוהגת ללכת לשופינג לפחות פעמיים בשבוע,לפעמים עם אחותי(לה אני משמשת כסטייליסטית ובלי האישור שלי היא לא קונה כלום!),לעיתים אני הולכת עם חברות
    ולעיתים רחוקות עם אמא.
    אבל אני באמת נהנית כאשר אני לבד שזה רק אני,האופנה והאמריקן אקספרס שלי.
    ככה אני מתרכזת אך ורק באופנה בפעולת הקנייה עצמה ולא בשטויות הנלווים לכך בדרך כלל כמו רכילות,התוכחויות,מסעות שכנוע אם לקנות או לא לקנות,הצורך בלהחמיא אחת לשנייה או להעליב עמוקות,או במילים אחרות כאב ראש.
    כאשר אני בשופינג עם אנשים אני מתרכזת בהם,מנסה לעזור להם(מכיוון שבורכתי בטעם טוב)ולעיתים מזניחה את עצמי
    לכן הפינוק האמיתי שלי הוא ללכת לשופינג לבד כך אני עם ראש שקט וכל כולי מוקדש לפעולה הקדושה למצוא את השמלה הכי יפה ואת נעל הסטילטו הגבוה ביותר עבורי!

    מאת: דיאנה דור |‏ 26 באוגוסט 2011 | 15:49
  •  עם אמא שלי…תמיד אומרת לי את האמת, גם מול הפנים של המוכרות שתמיד מנסות למכור עוד משהו….וכשאני מוצאת משהו יפה אבל יקר מדי, היא תמיד בסוף שולפת את כרטיס האשראי שלה..

    מאת: יעל |‏ 26 באוגוסט 2011 | 15:48
  • תאמינו או לא הכי כיף לי לעשות קניות עם אחי הקטן. לפני חודש בערך חגגנו לו בר מצווה, ולמרות שהוא טוען שהוא כבר גדול אני עדיין סוחבת אותו איתי לכל מקום…. ובתוך תוכי מאמינה שהוא נהנה מזה.
    למה כיף לעשות איתו קניות?
    1. הוא השומר ראש הקטן שלי, אם בטעות מישהו מעז להסתכל לכיווני הוא שולח לו מבטי נאצה שאומרים :" רק תעז להתקרב לאחותי ואני שולח עלייך את כל החברים שלי"
    2. בזכות הקול המדהים שלו יש לי מן רדיו נייד קטן ששר לי כל הדרך.
    3. הוא אחד האנשים הכי מצחיקים שאני מכירה!

    אני רק מחכה לרגע שהוא יהיה גדול מספיק כדי לצאת לעבוד ולשלם עליי גם.. ואז זה באמת יהיה מושלם :)

    מאת: ויקי |‏ 26 באוגוסט 2011 | 15:46
  •  אני הכי אוהבת לקניות עם אמא שלי או אבא שלי
    א.הדעה שלהם חשובה לי מאוד ואני סומכת על הטעם שלהם .
    ב. פשוט ולעניין אני בטוחה שהם אלה שישלמו לי על המוצרים .

    מאת: מירי |‏ 26 באוגוסט 2011 | 15:45
  •  אנחנו זוג חרדי… וכמו שידוע זה סיפור די מסובך כל עניין הקניות… קצר/צמוד מידי/פתוח וכו'
    מאז שהכרתי את בעלי לא מחליפה אותו בשום חברה/אמא/אחות ומה שלא… הוא פשוט סטייליסט אמיתי יודע בדיוק מה מתאים לי למבנה מה נכון ללבוש ומה לא הטיפים שלו פשוט בול… באמת אחרי החתונה שינתי לוק לגמריי….והכל בזכותו!!! אז תודה לו ולה' כמובן…

    מאת: ג'וניורית.. |‏ 26 באוגוסט 2011 | 15:43
  •  חולה שופינג אמיתי יודע שזה לא משנה מי הפרטנר אלא מה התוצאות בסוף! אני אוהבת ללכת לשופינג עם כל אחד..לכל אחד יש את הטעם השלו וכשהטעם שלי ושל הפרטנר שלי מתחברים אני מוצאת בדרךכלל את הבגידים הכי יפים..כל אחד לוקח אותי לסגנון שונה של בגדים ואני נהנת ! :)

    מאת: ניצן |‏ 26 באוגוסט 2011 | 15:38
  •  

    מאת: דליה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 15:32
  •  עם אמא הכי כיף ללכת לשופינג! היא עוד עין ודעה חשובה במה שאני לובשת או נועלת. אמא גם מעודדת לקנות אז בכלל…
    אני אוהבת ללכת איתה אז ככה שגם על מה שהיא קונה לעצמה דעתי תמיד חשובה.
    אין על אמא בעולם, סבלנית, בעלת חוש לאופנה וטעם טוב!
    גם כשאני הולכת עם חברות וקונה בגד לא תמיד אמא אוהבת אותו, היא כל הזמן אומרת לי אם הבגד מבוגר או חשוף מדי, מה שחברות לא אומרות כי לנו יש את אותו ראש צעיר. אמא גם אהבה מאוד את הנעליים של ג'פרי קמפבל ואני מקווה לזכות בהן.. שבת שלום!!

    מאת: עדי |‏ 26 באוגוסט 2011 | 15:29
  • כמוני, בעלת חוש מפותח לאופנה ויודעת מה נכון ,כך גם רוב חברותיי. אך חברות אמת זה נכס שיש מעט מהן.
    למרות הטעם המשובח שניחנתי בו תמיד עדיף להעזר בסקנד אופיניון.
    נשים..נאמר עליהן הרבה..אך אתן דוגמא קטנה ..או אולי אפשר לומר תובנה, כאשר חברה מחמיאה לך על פריט אופנה מסויים שמונח עלייך דעי לך שהיא זוממת אותו.
    מסכנה אם זאת לא "חברת אמת" בשופינג משותף היא לא תכוון אותך לפריט הנכון מפני שתחשוק בו בעצמה ולא תרצה שתגדימי אותה :).
    אז לסיכום שופינג רק עם the בסט פרינד!
    אגג הנעל הנ"ל סופר שיק סופר לייק!…אך לצערי אין לי "פרצוף" שזוכה בהגרלות lol..לכן אני מעט סקפטית, אך תמיד יש תקווה קטנה בלב. (שמתם לב הלכתי על הקטע של הרחמים ;) , מי יודע אולי זה יעזור )

    מאת: מיפז המגניבה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 15:26
  •  אין מה לעשות חבר גיי זה המתכון המושלם לקניות חכמות ופאשניסטיות , הבחירה תמיד תהיה נכונה , הטעם יהיה מעולה , הוא לא ילחץ ויזרז ויהיה לו את כל הזמן שבעולם בשבילי !

    מאת: ליז וולרשטיין |‏ 26 באוגוסט 2011 | 15:25
  • חשבון הפייפאל שלי: הוא לעולם לא יגרום לי להרגיש יסורי מצפון על הקניה האחרונה שלי (לפחות עד שמגיע חשבון האשראי), הוא לעולם לא ינסה למנוע ממני לרכוש פריט חדש, מיותר ולא פרקטי ככל שיהיה, בידיעה שלפחות באותו יום הרכישה תגרום לי להרגיש מאושרת.

    בנוסף, פרטנר הקניות שלי פותח בפניי דלתות לעולם נפלא- עולם הקניות הוירטואליות, שהוא ללא ספק הרבה יותר משתלם ומזמין ביחס למה שאפשר למצוא בקניון, ממוזג ככל שיהיה.

    והכל חשוב, חשבון הפייפאל שלי מקבל אותי כמו שאני, גם כשאני עושה איתו שופינג בעודי לבושה בפיג'מה דהויה, לא מאופרת, לא מסורקת ולא מבושמת- פשוט לא אכפת לו. עם אמא או עם חברה טובה, התנהגות פושעת כזו לעולם לא הייתה עוברת.

    גילוי נאות: זוהי לא פרסומת סמויה לפייפאל :)

    מאת: לובה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 15:23
  •  עם חברה שלי נופי,ממש כיף איתה,איתה אני קונה בגדים שאם הייתי הולכת לקנות לבד בחיים לא הייתי מסתכלת לכיוון שלהם,בזכותה אני רואה כיוונים של סגנונת ומאמצת אותם ליומיום שלי זה הכי כיף שיש כול שופינג איתה זה להיט…

    מאת: מורן |‏ 26 באוגוסט 2011 | 15:19
  • הכי עם הבעל שלי! אז ככה, בעלי הוא מ"פ גיבור בנח"ל, כך שלא יוצא לנו להפגש יתר על המידה… אז כשאנחנו כבר נפגשים אני לא מוותרת על איזה "סיבוב פיצוי" על כל הזמן הזה שהעברתי לבד במשך השבוע/שבועיים (תלוי). התמזל מזלי שיש לו טעם מעולה, המון סבלנות ומלאאא רגשות אשם שבד"כ עובדים לטובתי..
    בקיצור, לפרגן לי בסנדלים זה בעצם לפרגן לצה"ל
    שרה'לה שרון אמרה :"הפרחים לצה"ל", אז אני אומרת :"הסנדלים לצה"ל" למען עתיד אופנתי יותר!
    נשיקות ושבת שלום.

    מאת: מיה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 15:10
  • אחרי ההריון הראשון שלי שהסתיים בסוף שנת 2008 בתוצאה מתוקה בדמות תינתינוק קטן וחמוד, נותרו עליי 15 קילו עודפים והפלא ופלא – מידת הנעליים שלי גדלה ביותר מ 2 מידות!!!
    אחרי בירור רפואי התברר לי שזו תופעה ידועה שקוראת אחרי הריון[מסוג הדברים שלא מספרים עליהם לפני...], לרוב מידה הרגל גדלה רק במידה אחת בגלל המפרקים שהתרחבו (כתוצאה מהשינויים ההורמונלים של ההריון), ואילו אצלי שמידה הרגל גדלה ביותר מ 2 מספרים (ממידה 35.5 למידה 38), מדובר בהחלט בתוצאה מאוד קיצונית.
    בשנת 2010 נוספה למתוק תינוקת אחות מתוקה אמיתית שהשאירה את אמא שלה עם עוד 15 ק"ג עודפים (סה"כ 30 קילו!!!! – הישג מרשים…)
    הנזק: 30 ק"ג עודפים + מידת נעליים שונה לחלוטין ממה שהורגלתי כל חיי!!
    הבגדים בארון הפכו להיות חסרי רלוונטיות, הנעליים (למעלה מ 50 זוגות במידה 35-36), נמסרו לחברה שחגגה משמחה, ואילו אני נותרתי ספונה בבית, מדוכאת מה"עטיפה" המחממת, דביבונית שהולכת כל היום עם נעליי בית נטולות עקב (כי כבד, מה לעשות…). כרטיס האשראי שלי התחיל ללוות אותי לסופר מרקטים ולטלפון לצורך הזמנת טייק אווי וחדל להיות המלווה הקבוע שלי לימי שופינג אהובים:(
    בכלל, קראה לי תופעה מוזרה כזו של חוסר רצון להראות את פניי בציבור שלא לדבר על המראות המכוסות בבית…
    אכן ימים קשים עברו עליי.
    בחודשים האחרונים – התחלתי לשוב לעצמי, אני בעיצומה של דיאטה, וכבר השלמת ירידה של 18 קילו (מתוך ה 30), היום אני כבר מידה 42 – 40 בחצאיות ומכנסיים, וחזר לי החשק לשופינג עצבני.
    אמנם כרטיס האשראי נותר המלווה הנאמן שלי שלא נוטש אותי, ואולם, החברות שלי, כולן, כבר לא בעניין. ככה זה כשכולן (3) אוטוטו אמורות ללדת…

    אה, ודרך אגב, כדי להרגיע את המתכננות, לאף אחת מהן לא קרתה התופעה של שינוי המידות בנעליים (ולדעתי גם לא ההשמנה המטורפת שקרתה לי)…

    מאת: שירה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 15:10
  • אני כבר בת 30 ועדיין לא מצאתי פרטנרית שתשתווה לה.
    היא לימדה אותי כל מה שאני יודעת על שופינג, ואני זוכרת מסעות קניות כבר בגיל 4.
    הכי אהבתי כשהיינו מבריזות יחד מהלימודים (היא הייתה מורה) ונוסעות ליום שופינג בתל אביב, לפחות 4-5 פעמים בשנה.
    גם היום, אף אחד אחר לא עומד בקצב של שתינו יחד. שתינו אוהבות את אותן החנויות ורק לנו יש אינסוף סבלנות אחת לשנייה.
    אין תחליף לדינמיקה שלנו יחד בקניות ובכלל!!!

    מאת: דנה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 14:54
  •  זה ישמע קצת מוזר אבל לחבר שלי יש טעם מעולה, הוא יודע לזהות מה יתאים לי עוד לפני שמדדתי. כשאני איתו יש לי בחירות מצויינות. כשאני לא איתו, הרבה פעמים יש לי נפילות. אני חוזרת הביתה, מראה לו מה קניתי ואם הוא אומר שהוא לא אוהב בדרך כלל הוא צודק ובדיעבד זה בגד שאני לא הולכת איתו בפועל… אני לא בטוחה אפילו שזה בגלל שהוא זה שבוחר, כי אפילו הנוכחות שלו לידי מספקת לי מספיק השראה כדי לבחור פריטים מוצלחים. הבעיה? הוא לא אוהב לעשות קניות. הוא הולך איתי וסובל אז מדי פעם אני מאלצת אותו לעשות את זה בשבילי… והבעיה העוד יותר קשה? הוא לא אוהב לקנות איתי נעליים. לפחות את הזוג של ג'פרי קמפבל הוא אהב אז הלוואי שהוא גם יהיה שלי בסוף…

    מאת: גילי |‏ 26 באוגוסט 2011 | 14:37
  • בכל יום שעובר אנחנו מוצאות את עצמנו לפחות פעם ביום מתעסקות עם המראה החיצוני שלנו. האם בחרתי את החולצה הנכונה? האם הצבע מחמיא לי? האם הגזרה הזו משמינה אותי? ברגע שאנחנו אוהבות את המראה החיצוני שלנו, מיידית מתחזקת האישיות שלנו. אני יוצאת לשופינג אם אחות (סטייליסטית ) שתמיד בוחרת לי את הבגדים המחמיאים למבנה גופי . תמיד מלבישה אותי נכון לאירוע, לעבודה, לדייט, לפגישת עסקים ולריאיון עבודה.:-* כך אפשר להגיד שהיא משמשת מעיין סטייליסטית צמודה
    שבת שלום קודש אנשים

    מאת: רוית |‏ 26 באוגוסט 2011 | 14:34
  • אני מאוד אוהבת לעשות שופינג עם החברה הכי טובה שלי רק שיש עלי כסף מזומן , שהיא תממיד לטובתי ואף פעם לא תשקר לי תמיד רוצה את הטוב בשבילי , תמיד שאנחנו יוצאות לקניות היא מציעה קודם לי מה לקנות ואחר כך בשבילה ,פעם אחת יצאנו לקניות ובחרתי בגד ממש לא יפה , התעעקשתי לקנוקת אותו והיא לא נתנה לי את האפשרות ובכל זאת קניתי , והיא נפגעה שלא הקשבתי לה ולא דיברה איתי ,יצאתי עם הבגד הזה ותמיד מחמיאים לי על בגדים והפעם לא החמיאו לי . התקשרתי לחברה שלי יום למחרת וביקשתי סליחה ומאז אני תמיד מקשיבה לה ואוהבת לצאת רק איתה לשופינג .
    יש לה סטייל חבל על הזמן , ומאז שהתחלתי להבין בסטייל היא תמיד מבקשת שאני יעזור לה לבחור בגדים והיום זה ההפך אני קודם בוחרת לה ואז לעצמי .

    מאת: אפרת |‏ 26 באוגוסט 2011 | 14:19
  •  הכיי כיףף ומהנה זה עם חברות מדהימות כמו שלי , צוחקות בלי סוף וכמובן מבזבזות כסף..אנחנו בנות 15 ואוספות כל עונה סכום של 1000 שח ונוסעות במיוחד לתל אביב כדי למצוא את הבגדים ה כי שווים בחנויות חדשות, ווינטג', וכמובן של מעצבים. אני אוהבת ללכת איתם מכייון שבנוסף לצחוקים אנחנו אוהבות ומבינות אופנה ! מקווה ששכנעתי אתכם ושיהיה יום מלא באופנה אוהבת לין(:

    מאת: לין |‏ 26 באוגוסט 2011 | 14:17
  • הסיוט של אבא שלי, גבר אשכנזי, חמוד ושקט ששונא את הרעש ואת ההמולה של הקניון, זה לעשות איתי קניות. הוא משתעמם מלחכות לי בין מדידה למדידה, מתפדח מלהיראות בחנות נעליים, ולא מצליח להבין את ההבדל בין זארה לפוזה. מה שמשחק לטובתי בעניין, זה שאבא שלי מסוגל לקנות לי חצי חנות, על חשבונו, בתנאי שהעינוי לא יקח יותר מ-10 דקות, כך שהוא יוכל להגיע במהירות האפשרית לסניף הקרוב של ארומה ולהרגע על איזה אספרסו גדול. אז הקניות שלנו הולכות ככה: אני נכנסת לחנות כלשהי ומתחילה לבדוק את הסחורה, אבא מזרז אותי כי "הוא ממש ממהר". אני שואלת אותו איזו שמלה יותר יפה, הכחולה או הכתומה, אז הוא אומר "תקחי את שתיהן, הכל יפה". אני לוקחת את הפריטים שבחרתי לתא מדידה, כשבדרך הוא עוצר אותי במשפט "הכל יפה עלייך חמודה, בואי נלך כבר, בשביל מה את צריכה למדוד? שטויות.. כמה זה יוצא ביחד?". וככה שנינו מרוויחים- אני בוחרת את מה שאני רוצה, אבא מרוצה מזה שהעניין נגמר מהר, ואז שנינו נוסעים לשבת בארומה על סלט רוקפור ואספרסו, ומבלים זמן איכות של אבא ובת :)

    מאת: אריאל |‏ 26 באוגוסט 2011 | 14:14
  •  אני אווהבת בגדים חשופים וסקסיים.. וכשהיא איתי היא עוזרת לי לבחור לפי הטעם שלי אבל בעדינות וצניעות …צבעים רגועים יותר… איזה כיף שיש לי אחות כזאת..

    מאת: אושרית |‏ 26 באוגוסט 2011 | 13:59
  • בעיקרון אני לא מעריצה גדולה של שופינג. אין לי הרבה סבלנות למדוד וצריך ליפול עלי ביום המתאים. אבל יש לי אמא שאוהבת שופינג, שזה אחד הנכסים המדהימים אם לא ה-. ואמא שלי לא אוהבת רק שופינג, היא אוהבת לעשות לי שופינג, בין אם זה איתי או בלעדי. הכיף הכי הגדול בללכת לשופינג עם אמא זה שהחזון שלה גובר על החזון שלי ומתגשם. היא תמיד תמצא לי דברים שלא הייתי מעלה על דעתי למדוד אבל נראים עלי מושלם. איכשהו היא יודעת ומוציאה אותי מהקופסה שלי. וכמובן שהיא גם משלמת, שזה מן הסתם מוסיף לי למלתחה מותגים ובגדים שבחיים לא הייתי קונה בעצמי.
    רק השבוע היא לקחה אותי לסיבוב פרידה ברוס אובאטה, וקנתה לי שתי שמלות יפהפיות ששוב – כנראה שלא הייתי קונה אחרת.
    אין על שופינג עם אמא!

    מאת: אביב |‏ 26 באוגוסט 2011 | 13:47
  • ללכת לקניות זה כזה 1980… :-) אני את הקניות שלי הכי אוהבת להזמין מהבית עד הבית!
    כ"כ הרבה מציאות ועולם שלם של אופנה פתוח בפני, בלי הרבה מאמץ אני משוטטת לי בין החנויות השונות, מוצאת את הסיילים הכי שווים, עושה השוואות בין החנויות בקיצור עולם שלם של נוחות בלי להתפשר על הסטייל.
    אז אם תסלחו לי יש בדיוק 20% ב- ASOS, חייבת לרוץ… :-)

    מאת: Chen |‏ 26 באוגוסט 2011 | 13:39
  •  אני הכי אוהבת לקנות עם אמא שלי יש לה טעם נהדר
    ואין כמו אימא בעולם

    מאת: שפרה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 13:39
  • שופינג עם עצמי-
    יום חדש. מצחצחת שיניים. קפה. משהו קטן לאכול. להתלבש. אין לי מה ללבוש!! יש זמן עד לעבודה. שופינג? שופינג. אוטובוס. דיזנגוף. דיזנגוף סנטר. קינג ג'ורג'. שינקין. אופוריה! שמלה, יפה לי. בדיוק מה שאני צריכה למסיבה. אקנה? למה לא. חנות נעליים. וואו, מהמם. אקנה? למה לא. מספיק? עוד לא.. גם השרשרת הזו- כאילו תמיד הייתה שלי. הכי כיף עם עצמי- קלה לשכנוע ויודעת מה טוב לי.

    מאת: נופי |‏ 26 באוגוסט 2011 | 13:21
  •  אני הכי אוהבת ללכת לקניות עם כסף מזומן,ככה יש לי שליטה על השופינג כי עם כרטיס אשראי לא מרגישים את הבזבוז ולפעמים מגזימים (מניסיון אישי…),עם מזומנים מרגישים בדיוק כמה מוציאים ויש הגבלה.כי למרות ששופינג זה כיף גדול,צריך להשאיר כסף להוצאות הבית

    מאת: ליאת עזרן |‏ 26 באוגוסט 2011 | 13:11
  • הידיד הגיי שלי, יש לו הכי חוש אופנה, סבלנות והוא יודע תמיד מה מתאים לי! בנוסף הוא גם סוחב את השקיות.. ;)

    מאת: הדר |‏ 26 באוגוסט 2011 | 13:10
  •  אימא תמיד יודעת מה מתאים לי , ובחיים לא תשקר ובחיים לא תתקמצן עליי !
    אימא יודעת הכל , מה בסטייל מה מחמיא לי ומתי איפה איך כמה ולמה . אין כמו אימא שלי !

    מאת: אני |‏ 26 באוגוסט 2011 | 13:05
  •  אני הולכת לסופינג הרבה לבד אבל עם אני צריכה משהו מיוחד לערב אז אני לוקחת איתי את גיסתי כי לה יש טעם מהמם ואני פחות בעניינים כי אני עם 3 ילדים ולא יוצאת הרבה אז אשמח מאוד שיגיעו אלי הנעליים.

    מאת: מירב לוי |‏ 26 באוגוסט 2011 | 13:00
  • מתה על שופינג. אבל..תאמינו או לא, את השופינג שלי אני כמעט ולא עושה.אני פשוט שולחת אותו. את בעלי היקר. תמיד טענתי שיש לו טעם יותר טוב ממני מה גם שהוא יודע את המידות שלי כמו שהוא מכיר את כף היד שלו. בא לי ג'ינס? אין בעיה שולחת אותו לחנות של המותג המועדף עליי. נעליים? אותו עיקרון, חולצות מכנסיים וכמובן הלבשה תחתונה, הכל הכל הכל בעלי קונה. גם איפור (אבל אני מודה שאני שולחת אותו עם הוראות ספציפיות במיוחד כי באמת שאין לו שמץ באיפור..)ותאמינו לי, הדברים הכי טובים יפים ושמישים שיש לי בארון זה מהקניות שלו…
    כשאני כבר הולכת בעצמי לקניות זה תמיד תמיד יהיה עם חברה טובה שהיא כמו אחות כי האמינות מאוד חשובה לי.

    מאת: אני |‏ 26 באוגוסט 2011 | 12:53
  • היוששש:)
    יש לי את הפרטנר הכי הכי הכי הכי הכי הכי שיש!
    הבן זוג שלי הוא לא מאלה שיושבים בצד הוא לא מהאלה שמקטרים ויושבים לך על הוריד מתי הולכים מתי הולכים,
    הוא מאלה שיעזור לך עם השקיות ויגיד לך מה הוא אוהב ומה שהוא לא אוהב אם אני אוהבת (אני לוקחת חחח)אצלו אף פעם שוב דבר לא יקר מידי (כי הוא רק מותגים)ואני כול מה שיפה אני קונה אין על השדרה בתל אביב
    הפריטים הכי הכי שמטריפים אותי ברמה מוגזמת נעלים,אקססוריז+תיקים ושמלות אז הכרטיסי אשראי שלנו חוגג והוא אף פעם לא יגיד לא לאהבה קטנה(גדולה)של השופינג שלי ושלנו:)

    מאת: קטיה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 12:51
  •  אמא יודעת הכי טוב – מסעות הקניות שלי עם אמא שלי הם תמיד המוצלחים ביותר. קודם כל, את החוש האופנתי ההרפתקני שלי קיבלתי ממנה. היא לא נבהלת מדברים פעוטים כמו פאייטים, נוצות, הדפסים הזויים וצבעי נאון. להיפך – היא מעודדת אותי להתנסות. אבל – וזה אבל חשוב – תמיד במגבלות של הגוף שלי. היא יודעת בדיוק מה עובד בשביל סגנון הגוף והגזרה שלי (אחרי הכל, היא זאת שיצרה אותם)והיא תמיד תמיד תאמר לי את האמת (גם אם היא נשמעת ככה: "שום מכנס לא 'עושה' לך תחת גדול. מה שיש, זה מה שיש"). היא בחיים לא תיתן לי לצאת מהחנות עם משהו שלא מחמיא לי. חוץ מזה יש לה גם עיני נץ שמאתרות בין קולבים עמוסים את הפריטים הכי שווים, טעם אלוהי ויד קלה על הארנק. ובכל מסע קניות משותף היא תמיד מצ'פרת אותי באיזה פריט מהמם שהוא קצת, אבל רק קצת, מעל התקציב שלי. או בקיצור – Mommy knows best!

    מאת: מיתר |‏ 26 באוגוסט 2011 | 12:47
  • לקניות אני הכייי אוהבת ללכת עם חברה ממש טובה שלי, כי כשמדובר באופנה ובגדים אנחנו פשוט נפשות תאומות….
    תמיד אנחנו הולכות לקניות ביחד, כל פעם כשאחת צריכה משהו, או סתם כשבא לה לצאת למסע קניות, היא ישר קוראת לשניה. כשאנחנו בקניות אנחנו פשוט לא שמות לב איך הכסף עףף ורק נהנות מעצם הקניה.
    איןן היא פשוט החברה הכיייי בכל מה שקשור לקניות, במיוחד כשיש לה טעם מעולה באופנה וזהה לשלי…אני פשוט מרגישה כאילו אנחנו סרינה ובלייר במסע שופינג מטורף בשדרה החמישית חחח ;)

    מאת: רינה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 12:45
  •  הכרטיס אשראי כמובן (:
    החבר הכי טוב של האשה, תמיד נמצא שם בעת צרה ויקנה לך כל מה שאת רוצה – בלי להתלונן, את הסטייל אני משאירה לעצמי P:

    מאת: נופר |‏ 26 באוגוסט 2011 | 12:23
  •  הכי כיף לי ללכת לשופינג עם בעלי הלחוץ בגלל שהוא מאבד את הסבלנות אחרי שעה ואז הוא מאיץ בי לסיים וואז אני נאלצת לקנות דברים בחופזה ובסופו של דבר אלה הם הבגדים הכי שמישים שלי בארון.

    מאת: שרון |‏ 26 באוגוסט 2011 | 12:21
  •  למה? טוב אז ככה, חבר שלי לשעבר היה ידוע באהבתו לחיסכון ובשנאתו השופינג (ולא משנה מאיזו תפוצה הוא)… הכי כיף היה ללכת איתו, לראות כל פעם איך נחמץ ליבו כשאני מגהצת את האשראי.
    והכי טוב ללכת איתו לשופינג, כי כשהוא אומר לי על משהו שהוא לא יפה אז אני יודעת שהנה מצאתי בוודאות את הפריט המושלם ביותר בשבילי, ואז כמובן אני רוכשת אותו בשמחה. כך אפשר להגיד שהוא שימש מעיין סטייליסט צמוד :)
    שבת שלום ומלא שופינג

    מאת: הילי ג' |‏ 26 באוגוסט 2011 | 12:14
  •  הכי כיף לי ללכת לשופינג עם בעלי בגלל שאחרי שעה הוא מאבד את הסבלנות ומאיץ בי ואז אני קונה מהר בלי יותר מדי לחשוב, ואלה הם הפריטים שבסוף הכי שמישים אצלי בארון.

    מאת: שרון |‏ 26 באוגוסט 2011 | 12:12
  • בדרך כלל הכי אוהבת ללכת לקניות לבד… זה ממוקד, מהיר, מאפשר לי שיטוט בחנויות שאני הכי אוהבת ובעיקר פוטר אותי מהערות של חברות שכבר מתות שתקני משהו כדי שתוכלו להמשיך הלאה ולהתעסק בהן…
    אבל מאז שאחותי הקטנה התגייסה והזמן הפנוי שלה עם העולם החיצון צומצם לסופי שבוע בלבד פיתחנו לנו נוהל קבוע של קניות יחד ביום שישי בבוקר.
    בהתחלה מתוך שיקולים פרקטיים, יום שישי זה היום הפנוי שלה לסידורים וכו', אבל עם הזמן מצאנו את עצמנו מחכות כל השבוע ליום שישי הזה, זמן האיכות הפרטי והקדוש של שתינו, הזמן שבו בין קניית חולצה, מכנסיים ושמלה יכולנו לנהל שיחות נפש גדולות וקטנות כמו שאפשר רק בין אחיות.
    אז בין אם אזכה בנעליים (המהממות!!!) ובין אם לא אני רוצה להמליץ לכולן למצוא זמן איכות אמיתי עם האחות הפרטית שלה- מעבר לעובדה שמקבלים את העצות הכי טובות וכנות, מרוויחים גם המון כייף שנשאר הרבה אחרי שהחולצה שרכשנו יוצאת מהאופנה :-)

    מאת: שרון |‏ 26 באוגוסט 2011 | 12:11
  •  אני הכי אוהבת ללכת לשופינג איתן כיוון שהן הכי אמיתיות בהבעת הדעה שלהן, ואני לא צריכה להיות לחוצה בזמן איתן כדי שהן גם יספיקו לקנותמשהו כמו עם חברות, אני יודעת כשכאני יוצאת איתן יש לי את כל הזמן לבחור בלי לחץ. ולבחור מה שיתאים לי ויחמיא לי, הן יודעות להכינס לראש שלי ולטעם שלי, אני אוהבת שינויים.
    ויש לי חולשה רצינית לנעליים, והנעליים של ג'פרי קמפבל פשוט מדהימות!

    מאת: ליזי |‏ 26 באוגוסט 2011 | 12:08
  •  אני הכי נהנית ללכת לקניות עם סם כלבת השיצ'ו שלי. מאחר ואין כניסה לכלבים לקניונים אני עושה שופינג רק במתחמים פתוחים…חוץ מפעם אחת שהצלחתי להגניב אותה לקניון….הכי כייף כי יש לה המון סבלנות…היא לא מתלוננת…ומקשקשת בזנב על כל מה שאני קונה..

    מאת: מורן |‏ 26 באוגוסט 2011 | 12:07
  •  את השופינג המדהים שלי אני עושה לבד בלי שאף אחד יציק לי או יגיד לי דברים
    שאני לבד יש לי את כל הזמן שבעולם ואף אחד לא אומר לי את דעתו !!!
    אם יש משו שהוא יפה בעיניי אני לא יחשוב פעמיים ואני ישר יקנה אותוו כי כל פריט קטן מוסיף הרבה והופך בגד פשוט לבגד מפואר!!
    הסטייל אצלי הוא דבר חשוב מאודדד לדעתי כל אדם חייב את הסטייל הזה כדי להשלים ת המראה שלו ושאיראה טוווב…!!
    אז שיהיה לכם שופינג מהנה אנשים ושבת שלום (:

    מאת: נועה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 12:07
  •  הרבה פעמים לפניי שהייתי הולכת לשופינג הייתי מתקשר לאמא שלי או לחברה טובה, עם המזמן, הבנתי שהטעם שלי הוא ייחודי לי, ורק אני יכולה להחליט עם מה הכי נוח לי, ומה הכי יפה בעיניי, ובנינו, יש נעליים לא הכי נוחות אבל כל כך מדהימות, ששווה קצת לסבול…אז אני הולכת לבד, מתפנקת, וחוזרת הבייתה עמוסת שקיות ומצב רוח טוב…

    מאת: ענבר מזרחי |‏ 26 באוגוסט 2011 | 12:06
  •  בהשוואה לחברותי אני אוהבת ללכת לקניות עם סבתא שלי. היא יושבת בפינת החנות ובשקט מסתכלת על מה שאני בוחרת ומודדת, ובזמן זה היא נותנת עצות לא רק לי אלה גם לכל הקונים האחרים בחנות. והעצות של סבתא שלי מעולות. למרות הגיל, היא אופנתית מאוד אפילו יותר ממני…הערוץ היחיד שהיא רואה בטלויזיה זה ערוץ האופנה כך שבדרך כלל כולם מודים לה על העצות. וזה הסוד הקטן שלי.. שבזכותו אני נראית תמיד מיליון דולר וכולם תמיד שואלים איפה אני קונה את זה החל מחברותי ועד למוכרים בחנות…:) והקטע שגם את האתר הזה fashion forwardn מצאה לא אחרת מהסבתא היקרה שלי :)

    מאת: ולדה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 12:02
  • מה יותר טוב מלתת לאשתי לעשות את התחביב שהיא הכי אוהבת ועוד להרוויח מזה את הבגדים הכי שווים?
    אני לא מסתדר עם החפירות והנבירות אלא צריך לראות אווטפיט גמור על בובת חלון הראווה אבל אז אני מוצא את עצמי לבוש בדיוק מוגמר לעוד כמה אנשים בעבודה… ככה זה כשעובדים בחברה עם 800 איש… כל יום יהיה העתק מדויק שלך בכל קומה…
    אשתי איכשהו מתעלמת מכל החולצות הגנריות ויש לומר שגם מרוב החנויות הגנריות, אבל זה לא פשוט ולוקח שעות ואני.. אני קצת מאבד סבלנות, אז נמצאה נוסחה מושלמת – היא מתפנקת לה בשופינג ואני מתפנק על הבגדים!

    מאת: אורי |‏ 26 באוגוסט 2011 | 12:01
  •   אז ככה, שמי טולי(שם החיבה שלי), ראיתי את הפרסום הזה ומיד התחברתי אליו כי אני בהחלט אוהבת ללכת לשופינג ובעיקר – עם עצמי. למה? כי על אף שאני חברותית, ידידותית וחייכנית רוב הזמן עם החברים והסביבה אני מאוד זקוקה לעצמאות שלי, לחופש שלי לשקט ולריכוז שלי בהמון דברים כמו למשל: בשופינג. אני אוהבת להתלבש ולהיראות בסטייל אבל לא מנכר עיניים, כיף לי להסתובב בין החנויות ולראות מראות חדשים של עיצוב ויופי, לדמיין מה מתאים למה, להתלבט ולהתחדש בסופו של דבר. לשם כך, אני הולכת לבדדד בכיף שלי ובנחת ומגיעה להחלטות שהכי טובות עבורי בלי האחות המתוקה שלי שמנקצת לי מידי פעם: "נווו, יא מעצבנת! מתי תבואי איתי לקניות"? או החברה הלוחצת:" יאאלה איתך, חסרת סבלנות אחת, בואי נסתובב בקניון…" וכו'… לשם ההמחשה, אחותי הקטנה התחתנה לא מזמן וכבר לא יוצא לי לראות אותה הרבה כמו פעם… היא ביקשה או לשם הדיוק: התחננה, שאבוא איתה לקניון… רק משלמוע את זה גלגלתי עיניים ונשפתי בעצבים ובזלזול כמי שאומרת: "בחייאתתתת, עזבי אותי". אז כן, אמרתי לה שתשכח מזה, שאין לי כח לבלבולי מוח שלה ושאני אוהבת ללכת לבד לקניות בלי חפירות. בסופו של דבר, נכנעתי בשביל לכבד אותה וטיילנו ובאמת שהדף קצר מלהכיל את התגובות שלי, המרמור שלי, העצבים וחוסר הסבלנות שהפגנתי בקניון… פשט בלתי נסבל… ביקשתי שנתפצל וזה לא עזר כי היא צריכה אותי איתה, צריכה ייעוץ, מתלבטת 9000 פעם על בגד אחד, מתקמצנת על קנייה, מטרטרת אותי בכל הקניון ומחוצה לו ובקיצור, סיוטטט! אז אחרי שחפרתי כל כך הרבה את אשר על ליבי, אשמח להתחדש בנעל היפהפיה שפורסמה כאן, סה"כ אני מובטלת תקופה לא קצרה בגלל לימודים והייתי מאוד שמחה לזכות פעם בחיים במשהו. שופינג מהנה לכל עם ישראל היקר! ותפרגנו לעצמכם בלבד מידי פעם, אין כמו להיות עם עצמך הכי שלם והכי חופשי. זה כיף גדול. :-)

    מאת: טולי |‏ 26 באוגוסט 2011 | 12:00
  • את השופינג שלי אני תמיד עושה לבד, מקסימום קפה הפוך על הדרך!!!
    כשאני לבד יש לי את כל הזמן שבעולם והכי חשוב שאף אחד לא נמצא לידי כדי שיבלבל לי במוח.
    (מומלץ לעשות זאת לאלו שיש להם חוש סטייל מפותח בלבד)!

    מאת: סופי |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:59
  •  אצלי העיניין קשור במצב הרוח. וכך קורה שבימים שבא לי לראות את החברות הבילוי המועדף שלנו תמיד יהיה – שופינג.
    ואין מה לעשות ככה זה בנות, כי אוכל משמין ואנחנו לא מסוגלות להסכים על סרט, ושופינג … לזה תמיד אפשר למצוא תירוץ
    ומנגד יש את הפעמים שהכי כיף לי לבד – להיכנס לחנויות המועדפות עלי (שעות בטופ שופ) לדבר עם המוכרות ולבקר בחורים חדשים ומרגשים.
    אבל כאן כבור הכלב – כשאני מטיילת לבדי ותופס לי את העין פריט שאני רוצה אך לא מצליחה להגיע להחלטה סופית לגביו
    אז אני אומרת למוכר בחיוך שאמא שלי היא מעצבת אופנה במקצוע ואני אחזור איתה לבדוק את אותו הפריט
    וכך מגיעים לזמן איכות עם אמא שמסתכלת ומעירה. לא פעם אני קונה דברים בלעדייה ומסתבר שהם לא לטעמה ואז אין מצב שאלבש את הבגד ומזל שאפשר להחליף.

    או, ושחכתי שלפעמים… רק לפעמים, מצב הרוח שלי הוא כזה של להשאר בבית… אבל חולת שופינג שכמוני תוותר על שופינג? אז מי שהמציא את הקניות באינטרנט הוא גאון ולמרות שאת הקניות האלו עושים אני ואדון מחשב.
    כשאני סוף כל סוף מחליטה מהו הפריט הנחשק התמונות שלו מגיעות באימייל לחצי מהחברות וכל מי שבבית באותו הרגע רואה ותמיד ההחלטה נופלת על כרטיס האשראי של אבא שמאשר אישור סופי בהחלט.

    מאת: אילנה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:58
  • אז ככה, שמי טולי(שם החיבה שלי, ראיתי את הפרסום הזה ומיד התחברתי אליו כי אני בהחלט אוהבת ללכת לשופינג ובעיקר – עם עצמי. למה? כי על אף שאני חברותית, ידידותית וחייכנית רוב הזמן עם החברים והסביבה אני מאוד זקוקה לעצמאות שלי, לחופש שלי לשקט ולריכוז שלי בהמון דברים כמו שלמשל: בשופינג. אני אוהבת להתלבש ולהיראות בסטייל אבל לא מנכר עיניים, כיף לי להסתובב בין החנויות ולראות מראות חדשים של עיצוב ויופי, לדמיין מה מתאים למה, להתלבט ולהתחדש בסופו של דבר. לשם כך, אני הולכת לבדדד בכיף שלי ובנחת ומגיעה להחלטות שהכי טובות עבורי בלי האחות המתוקה שלי שמנקצת לי מידי פעם: "נווו, יא מעצבנת! מתי תבואי איתי לקניות"? או החברה הלוחצת:" יאאלה איתך, חסרת סבלנות אחת, בואי נסתובב בקניון…" וכו'… לשם ההמחשה, אחותי הקטנה התחתנה לא מזמן וכבר לא יוצא לי לראות אותה הרבה כמו פעם… היא ביקשה או לשם הדיוק: התחננה, שאבוא איתה לקניון… רק משלמוע את זה גלגלתי עיניים ונשפתי בעצבים ובזלזול כמי שאומרת: "בחייאתתתת, עזבי אותי". אז כן, אמרתי לה שתשכח מזה, שאין לי כח לבלבולי מוח שלה ושאני אוהבת ללכת לבד לקניות בלי חפירות. בסופו של דבר, נכנעתי בשביל לכבד אותה וטיילנו ובאמת שהדף קצר מלהכיל את התגובות שלי, המרמור שלי, העצבים וחוסר הסבלנות שהפגנתי בקניון… פשט בלתי נסבל… ביקשתי שנתפצל וזה לא עזר כי היא צריכה אותי איתה, צריכה ייעוץ, מתלבטת 9000 פעם על בגד אחד, מתקמצנת על קנייה, מטרטרת אותי בכל הקניון ומחוצה לו ובקיצור, סיוטטט! אז אחרי שחפרתי כל כך הרבה את אשר על ליבי, אשמח להתחדש בנעל היפהפיה שפורסמה כאן, סה"כ אני מובטלת תקופה לא קצרה בגלל לימודים והייתי מאוד שמחה לזכות פעם בחיים במשהו. שופינג מהנה לכל עם ישראל היקר! ותפרגנו לעצמכם בלבד מידי פעם, אין כמו להיות עם עצמך הכי שלם והכי חופשי. זה כיף גדול. :-)

    מאת: טולי |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:57
  • הכי כיף ללכת עם אמא לשופינג, ככה אני לא מרגישה לא נעים כשאני נשארת בחנות הרבה זמן, היא תמיד תגיד לי את האמת- אם זה מחמיא או לא. חוץ מזה, כל השופינג על חשבונה (; 

    מאת: ספיר |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:56
  • הכל התחיל בגיל 8. הגיע הקיץ ואבא שלי לקח אותי לקנות סנדלים חדשים.
    הסתובבתי בכל חנות אפשרית בקניון והכרחתי אותו לנסוע לקניון אחר כי לא מצאתי את מבוקשי באף מקום. בשלב מסויים הוא אמר לי "יודעת מה? אני פה בבית הקפה כשתבחרי תגידי לי ואבוא לשלם". כך היה.
    מאז אבא הוא האדם המושלם לשופינג! הוא מתיישב בבית הקפה הסמוך, מפקיד בידיי את הכרטיס ובסוף אני באה להשוויץ בפניו ומקבלת ים של מחמאות.
    מי צריך יותר מזה?!

    מאת: אליה חכם |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:56
  •  אמא שלי תמיד מוצאת מה שמתאים לי בדיוק -במידה בצבע ב-ה-כ-ל!
    היא תמיד תגיד לך תאמת, תפרגן שצריך ובקרה שזה נראה לא טוב היא ישר תגיד :]

    ובאו נודה שאם אמא קונים יותר D:
    בקיצור אין על שופינג אם אמא !!!

    מאת: גל |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:56
  •  בסופו של דבר, אני יודעת הכי טוב מה אני אוהבת, ומה מחמיא לי. אני הולכת לשופינג מסיבה פרקטית – אני צריכה בדגים / נעליים / שמלה מסויימת וכ"ו, ולי הכי קל לעשות את זה לבד..

    המקסימום שאני מוכנה הוא ללכת עם אמא, וזה בגלל שאמא שלי מבינה בבדים וכ"ו ויודעת לומר לי מה יתקמט יותר / מה יעשה בעיות בכביסה

    מאת: מיכל |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:55
  •  אמא שלי תמיד מוצאת מה שמתאים לי בדיוק -במידה בצבע ב-ה-כ-ל!
    היא תמיד תגיד לך תאמת, תפרגן שצריך ובקרה שזה נראה לא טוב היא ישר תגיד :]

    ובאו נודה שאם אמא קונים יותר D:
    בקיצור אים על שופינג אם אמא !!!

    מאת: גל |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:55
  • עם אחותי הגדולה זה הכי כיף ולפעמים הכי לא כיף גם יחד (עם אנשים קרובים היחסים תמיד מורכבים – לא?). היא תמיד דוחקת בי לנסות דברים חדשים ואחרים שבאופן רגיל לא הייתי מנסה, אפילו אם לפעמים היא לא מאד "עדינה" בנסיונות השכנוע שלה. אבל בסופו של יום, לא רק שנפתח בפני עולם חדש שלא הייתי רואה בלי העזרה שלה, אני גם מגלה דברים חדשים על בגדים ועלי שבלעדיה לא הייתי רואה. בקיצור – עם אחותי זה הרבה יותר מסתם שופינג.

    מאת: טלי |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:54
  •  אז ככה אני בת 34 ויש לי שלושה ילדים ואין לי כמעט זמן לכלום אז את הזמן היקר הזה של כמה רגעים לבד בלי כל הרעש של הילדים מסביב אני שמחה להיות לבד להקשיב לציפורים לרעש של האוטובוסים הולכת המון ברגל חורשת כל חנות ונהנת מעצמי על הקניות החכמות ועל הבחירות שלי כי לפני שהתחתנתי אני הייתי חולת שופינג ועכשיו אני צריכה איזה ארוע כדי לצאת מהבית ולקנות משהו ולבזבז כסף אז אני החברה הכי אמיתית וכנה של עצמי …

    מאת: חגית צבטאני |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:53
  •  אז ככה, שמי טולי(שם החיבה שלי, ראיתי את הפרסום הזה ומיד התחברתי אליו כי אני בהחלט אוהבת ללכת לשופינג ובעיקר – עם עצמי. למה? כי על אף שאני חברותית, ידידותית וחייכנית רוב הזמן עם החברים והסביבה אני מאוד זקוקה לעצמאות שלי, לחופש שלי לשקט ולריכוז שלי בהמון דברים כמו שלמשל: בשופינג. אני אוהבת להתלבש ולהיראות בסטייל אבל לא מנכר עיניים, כיף לי להסתובב בין החנויות ולראות מראות חדשים של עיצוב ויופי, לדמיין מה מתאים למה, להתלבט ולהתחדש בסופו של דבר. לשם כך, אני הולכת לבדדד בכיף שלי ובנחת ומגיעה להחלטות שהכי טובות עבורי בלי האחות המתוקה שלי שמנקצת לי מידי פעם: "נווו, יא מעצבנת! מתי תבואי איתי לקניות"? או החברה הלוחצת:" יאאלה איתך, חסרת סבלנות אחת, בואי נסתובב בקניון…" וכו'… לשם ההמחשה, אחותי הקטנה התחתנה לא מזמן וכבר לא יוצא לי לראות אותה הרבה כמו פעם… היא ביקשה או לשם הדיוק: התחננה, שאבוא איתה לקניון… רק משלמוע את זה גלגלתי עיניים ונשפתי בעצבים ובזלזול כמי שאומרת: "בחייאתתתת, עזבי אותי". אז כן, אמרתי לה שתשכח מזה, שאין לי כח לבלבולי מוח שלה ושאני אוהבת ללכת לבד לקניות בלי חפירות. בסופו של דבר, נכנעתי בשביל לכבד אותה וטיילנו ובאמת שהדף קצר מלהכיל את התגובות שלי, המרמור שלי, העצבים וחוסר הסבלנות שהפגנתי בקניון… פשט בלתי נסבל… ביקשתי שנתפצל וזה לא עזר כי היא צריכה אותי איתה, צריכה ייעוץ, מתלבטת 9000 פעם על בגד אחד, מתקמצנת על קנייה, מטרטרת אותי בכל הקניון ומחוצה לו ובקיצור, סיוטטט! אז אחרי שחפרתי כל כך הרבה את אשר על ליבי, אשמח להתחדש בנעל היפהפיה שפורסמה כאן, סה"כ אני מובטלת תקופה לא קצרה בגלל לימודים והייתי מאוד שמחה לזכות פעם בחיים במשהו. שופינג מהנה לכל עם ישראל היקר! ותפרגנו לעצמכם בלבד מידי פעם, אין כמו להיות עם עצמך הכי שלם והכי חופשי. זה כיף גדול. :-)

    מאת: טולי |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:51
  • הכל התחיל בגיל 8. הגיע הקיץ והוא לקח אותי לקנות סנדלים. הרצתי אותו בכל חנות אפשרית בקניון והכרחתי אותו לנסוע לקניון נוסף כי לא מצאתי משהו שמתאים לי. באיזשהו שלב הוא אמר לי "יודעת מה? אני בקפה פה ליד. תבחרי ואני אבוא לשלם". כך היה. בסוף מצאתי את הזוג הנכסף. סנדלים עם סוליית עץ ורצועות בד דקות וצפופות בכל הצבעים!
    מאז אבא הוא המלווה המושלם לשופינג! הוא בא, מתיישב בבית הקפה הסמוך, מפקיד בידיי את הכרטיס ואחר כך אני באה להשוויץ בפניו בבחירות שלי ומקבלת ים של מחמאות.
    מי צריך יותר מזה?! 

    מאת: אליה חכם |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:50
  •  אמא תמיד יודעת מה יפה עליך? ומה יתאים לך..
    היא פשוט מכירה אותך הכי הכי טוב :)
    ותאמת גם יודעת לפרגן הכי טוב..
    - ובאו לא נשקר קונים הרבה יותר-

    מאת: גל |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:50
  •  כיף ללכת עם בתי בת ה-3 שאומרת לי: אמא את יפה, תפזרי את השיער ותעשי סיבוב עם השמלה.
    אין יותר כיף מלשמוע את המילים האלו ולדעת שבשבילה אני האמא הכי יפה בעולם…

    מאת: זיוה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:49
  •  הכי כיף לי ללכת לקנות עם בעלי יש לו טעם נהדר, סבלנות והוא יודע לפרגן.

    מאת: אפרת |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:46
  •  

    מאת: גילה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:45
  •  הכי כיף ללכת לשופינג עם הארנק של אבא ואבא , הוא תמיד קונה לי כל מה שאני רוצה לא משנה מה המחיר חשוב לו שאני יהיה מאושרת , הוא תמיד תומך בי ומצחיק אותי , הוא צוחק עלי ומחקה אותי כשאני מודדת בגדים ;-) , ושאם יש משהו שלא מוצא חן בעינייו הוא אומר לי אבל העיקר שבסוף כל שופינג אני נותנת לו נשיקה ומודה לו על הכול :) .

    מאת: עדן |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:45
  • אני הכי אוהבת ללכת לשופינג לבד, אין מי שימשוך כל פעם לכיוון אחר, אני הולכת למקומות שאני אוהבת ואף אחד לא משגע אותי. אף אחד לא מתערב לי- בשבילי זה סוג של תרפיה :)
    לא צריכה דעה של אף אחד, קונה את מה שאני אוהבת! לא אכפת לי מה אנשים חושבים על כל הדברים ה"מוזרים" שאני קונה (לדעתם).
    וממש בא לי על הנעליים האלה הם פשוט יפות!!

    מאת: רייצ'ל |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:35
  •  זה קורה לעיתים רחוקות כי היא אמא לשתי קטנטנות. אבל כשיוצא לנו זו הנאה צרופה לילדה יש חוש אופנתי מדהים וכישרון למצא פריטים מדליקים בכלום כסף.
    סוג של סטייליסטית …עם היתרון של ההיכרות והכייף לבלות יחד.

    מאת: ניצה מאיר |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:32
  • בין אם זו דודה מפריעה/אמא לוחצת/אחות שעושה תחרות-אין כמו ללכת ולעשות שופינג, לבד, בכיף ולצאת עם שלל מציאות!

    מאת: עתליה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:31
  •  
    כזאת שתאמר לך את דעתה האובייקטיבית על מה שאת מודדת, תעזור לך להדוף את המחמאות המזוייפות של המוכרנית ותגרום לך לקנות את מה שהכי מחמיא לך באמת!

    מאת: שרית |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:30
  •  עצמי. בין אם זה אמא, דודה חברה או אחות, אני תמיד מרגישה לחץ/תחרות/אי סיפוק מהקנייה, ואיכשהוא חוק המרפי ששולט אצלי הוא שאף פעם לא מצליחה לקנות כשיש מישהו לידי…

    אז בבקשה…

    מאת: עתליה ויצמן |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:29
  • ואני ללכת לקניות אני הכי הכי אוהבת ללכת עם בעלי.
    ידוע שלא כייף ללכת עם גברים כי אין להם סבלנות עד שאת מודדת וכל זה
    אבל בעלי הכי כייף ללכת איתו ויש לי 2 סיבות 1)כי אם אנחנו בקניון או הכל מקום ואני צריכה למדוד בגדים ולבחור דברים אז הוא שומר על הילד
    ן2) שזאת ה-סיבה כי כשאנחנו הולכם לקניות ואני תמיד רוצה עוד משהו ואני יודעת שזה מוגזם אז הוא פשוט (אם אנחנו בסופר פראם ורציתי גם בוסם שנדלקתי עליו)אז הוא אומר לי חכי לי שנייה וחוזר לשם בלי שאני ידע ומפתיע אותי וקונה לי אותו באותו הזמן כשאנחנו עוד בקניות או בקניון או שהוא אומר למוכר אחריי שאני תלבטת בין שני מוצריי איפור ובחרתי אחד הוא אומר לו תביא לה גם את השני פשוט מפנק אותי וסבלני וזה סבבה לגמריי בשביל ללכת לקניות
    תודה לאל על הכל ותודה לכם ff אתם נחמדים ומעניינים :)

    מאת: הדר אסרף |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:29
  • בלי גורמים מפריעים, בלי חוות דעת שליליות (חברות לא תמיד מפרגנות…), בלי הגברים שלא מבינים מה כבר התחדש בקולקצייה של זארה או למה את צריכה או זוג נעליים ?! יש לך בול כאלו… בלי אמא שחוטפת קלסטרופוביה מהקניון, בלי הילדים שתמיד נזכרים שהם רעבים איך שנכנים לקניון. בקיצור חופשי זה לגמרי לבד!

    מאת: שני |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:23
  •  ברור שהכי כיף ללכת לשופינג עם אימא! תמיד אימא תאמר לך אם משהו לא נראה עלייך טוב ולא מחמיא לך (בניגוד לחברות שתמיד לא נעים להן לומר שזה לא יפה או לא מחמיא), בנוסף שאני בשופינג עם אימא היא אף פעם לא רוצה להיכנס לחנויות בשביל עצמה ורוב הזמן מוקדש לי (: והיא נותנת את המחמאות הכי כיפיות :) והדבר ה-כי חשוב , היא משלמת על הכול אז תמיד קונים יותר. בקיצור אין על שופינג עם אימא

    מאת: רותם |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:20
  • אני הכי אוהבת ללכת לקניות עם… עצמי!!! אני יודעת מה אני רוצה ומה אני אוהבת. לא צריכה שמישהו יגיד לי מה יפה לי, מה מתאים לי והאמת לא איכפת לי מה אחרים יחשבו על מה שקניתי.

    מאת: שירה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:13
  •  אז יש לי את כל הזמן להתעכב על כל פרט למדוד מה שבא לי ואני הולכת רק לחנויות שאני אוהבת. לא מאמינה שאני צריכה עזרה בהחלטות לגבי הקניה כי אני תמיד יודעת מה הדבר שהכי מתאים לי. לפעמים אני אוהבת שאמא באה איתי כי אז אני גם מבלה איתה זמן איכות ומרכלת להנאתי עם מישהי שבאמת יודעת לשמור סודות וזוכה לפעמים למתנות.

    מאת: ספי |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:10
  •  יש לי ידיד מדהים עם חוש סטייל מטורף ומגניב.
    הכי כיף לי ללכת איתו לקניות מפני שהוא תמיד מחמיא לי(: חושב שאני הכי מושלמת בעולם.(אני ממש לא) ותמיד כשקניתי משהו ומתחשק לי עוד דבר יפה שראיתי ואני עברתי את המכסה של הבזבוזים שלי (כסף) הוא פשוט מפתיע אותי אחרי יום יומיים ומרגש אותי ברמות. אז עם הפרגונים האלה והמתנות שלו הוא נותן לי את ההרגשה הכי טובה בעולם ומתייחס אליי כמו דוגמנית(: "הבית " שלו ופשוט מדהים! וכיף לי שיש לי אותו(:

    מאת: סימונה |‏ 26 באוגוסט 2011 | 11:07