מתנה בשישי: שעון TIMEX בשווי 499 שקלים

***מפרסמת שוב הפעם עם מייל ***

אני דולה ממש טרייה במקצועי ומתוקף תפקידי המלחיץ והמרגיע כאחד תלוי את מי שואלים אני מעבירה פעם בחודש קורס הכנה ללידה-לפני כחודשיים המפגש יצא מכלל שליטה בגלל איחור מצער ולא אופנתי בכלל- הגיעו למפגש בקופת החולים 20 הריוניות בחודש תשיעי שכולן נתבקשו על ידי במייל להביא כדורי פיזיו גדולים לאימון-באמצע הנסיעה שלי לקורס באמצע איילון ההגה התחיל לרעוד והאיזון של הרכב התחיל להתערער-כעבור 5 דק של נסיעה מורטת עצבים ולחצים הרכב הושבת לי בדיוק בכניסה למחלף שבו יש רק נתיב אחד וכמובן אין שוליים… אז גם יצרתי פקק של ארבעים דקות שדווח עליו בכל ערוצי הרדיו והטלויזיה וגם לא מעט הריוניות הורמנליות במיוחד שאגו עלי בצדק(!!!) על האיחור בן השעה וחצי שלי- חלקן פרשו הביתה בליווי מכתבי תלונה מאיימים… מזל שלאלה שעוד נותרה עוד טיפת סבלנות היה כדור לקפוץ עליו ולשחרר קיטור…. התנצלתי בחיוך לא משכנע והסברתי להן שזה היה יופי של טרום אימון לידה והן מבחינתי מוסמכות….

Meitalz060@walla.com

היא לוחצת לוחצת לוחצת. אין אפידורל(כי היא החליטה ללכת על טבעי). אין משככי כאבים(היא טוענת זה רק לחלשים). יש רק הרבה צעקות של חוסר אונים.והיא רק מחפשת להחזיק את היד שתהיה ליד…..
ואני נלחצת נלחצת נלחצת והיא עלי דרך הנייד צועקת איפפפפפפה היית???איפה את????
הרי הבטחת!!!!.
הבטחתי לחברה הכי טובה שלי שאהיה איתה ביום הלידה ובגלל המילה שלי היא פירגנה לבעלה לנסוע לכנס הקומיקס בברצלונה שהוא חיכה לו שנה שלמה ובדיוק ביום הצירים- שבועיים לפני המועד המשוער החלטתי שאני מתניידת לחברת סלולר אחרת ובזמן שלוש השעות שאני לא זמינה כי הניוד החליט להשתבש היא חטפה צירים ולי לא היה שום מושג…..
עד שהקו שלי חזר לחיים היא כבר הספיקה ללדת לצרוח עלי שבחיים לא הבריזו לה ככה ושהיא לא תסלח לי לעולם על האיחור הזה…
המון המון שוקולדים , בלוני הליום מרככים וארבעה כרטיסי ברכה שהגיעו בגלים החזירו את החברות שלנו למסלולם… זה לקח כמעט חודשיים…

Nesli5505@walla.com

כמו בסיפורי האגדות האיחור הכי לא אופנתי היה עם בעלי לעתיד . קבענו בליינדייט בימקא בירושלים. אחרי שידוך של השכנה שלו . הוא סטודנט לאמנות ואני נגנית. איחרתי לו בארבעים דקות (נסעתי לנקודת מפגש אחרת בטעות) והבחור עדיין חיכה לי. כמובן שאז לא היו פאלפונים ולא יכולתי להודיע שאני מאחרת. אהבתי שהוא צחק מהבדיחות שלי. לימים הסתבר שהוא צוחק מכל דבר. באותה פגישה הוא שכח את הארנק בבית וכשהגיע רגע התשלום הוא לא ידע איפה לקבור את עצמו. ומאז אנחנו חיים ב…
ofri2005@gmail.com

שהייתי בתיכון היתה לי כלבה, בבקרים בזמן שהייתי מתכוננת ואוכלת ארוחת בוקר הייתי פותחת לה את הדלת כדי שתוכל לצאת החוצה לעשות את צרכיה ולטייל. בדרך כלל היא היתה חוזרת אחרי כמה דקות ואז הייתי יוצאת לאוטובוס שייקח אותי לתיכון.
בוקר אחד היא לא רצתה להיכנס הביתה וניסיתי לבוא לקחת אותה והיא ברחה ממני, בלית ברירה התחלתי ללכת לאוטובוס, היא עקבה אחריי וממש כמו בלש, בכל פעם שהתקרבתי אליה היא התרחקה והעמידה פנים כאילו משהו אחר מעניין אותה וכשהייתי ממשיכה ללכת לאוטובוס, המשיכה לעקוב אחריי, חצתה את 2 הכבישים המובילים לתחנה, כשהגיע האוטובוס לתחנה אני נכנסתי אליו מהדלת הקדמית והיא – מהדלת האחורית באוטובוס הרמתי אותה והחזרתי אותה הביתה וכך איחרתי לצערי

כאישה בעולם המודרני, הדבר שהכי חשוב לי הוא להראות שאני יכולה להתחרות אחת כשווים עם כל שאר האנשים במשרד, שהם בעיקר גברים.
לקראת סגירת חוזה חשוב עם לקוח גדול, הייתה לנו ארוחת ערב במסעדה יוקרתית בבית מלון עם הלקוח.
התארגנתי לארוחה במשרד – בגדים, שיער, איפור, כל העסק, והכל היה מתוקתק.
בחניון מעדתי ונשבר לי העקב בנעל אחת, ונעליים ספייר זה לא משהו שלקחתי בחשבון שאצטרך.
מהנקודה הזו, הבנתי שאני בלחץ של זמן, למרות שתכננתי להקדים לארוחה. הבנתי שאין ברירה, אני חייבת זוג נעליים חדשות. מפה לשם – חיפוש חנויות, מדידות מהירות, מצאתי נעלי עקב אחרות (ואפילו יותר יפות…), אבל לצערי – איחרתי לארוחה :/
כמובן שלא יכלתי להסביר את הסיבה האמיתית לאיחור אז כששאלו למה איחרתי עניתי "סיבות של נשים". שזו בעצם האמת :)

וואי וואי…האיחור הכי לא אופנתי שלי היה לפני חודשיים כשכבר ראיתי בדמיוני איך המטוס ממריא בלעדיי…
אני בבידוק הביטחוני לפני של הלפני של הלפני בכלל איך שהוא להגיע למטוס. הצצה בשעון מגלה לי
שהשעה 22:33. הטיסה ב22:40. אחרי תחינות לאנשים לפני שנתנו לי לעקוף אותם ברוב חמידותם
אני מגיעה לדיוטי פרי וחושכות עיניי מאבדון. אני ניגשת מזיעה לאחת העובדות ,מגישה לה את הכרטיס בבקשה "איפה זה? לאן אני מגיעה?"
והיא- "וואי…אני לא חושבת שהם יחכו לך…"
" 'women !תאמרי לי איפה זה
"אוקיי, תמשיכי ישר ישר ישר…!"
ואני רצה…חיים שלמים אני רצה. מזל שנעלתי סניקרס. רצה וכל מטלטלי מטלטלים איתי.
בינתיים, כמו בסרטים אני שומעת את הכרוז קורא בשמי "אבישג מלכי, ממתינים לך בטיסה לבנקוק…"
ואני מנופפת להם מרחוק…חכו לי…
איכשהוא מגיעה. חוטפת צעקות מהאחראית באל על. משתעלת את נשמתי אחרי הסיגריה. בטח ההוא שישב לפני חשב שיש לי שחפת.
30793am@gmail.com

האיחור הכי לא אופנתי שהיה לי קרה לפני כחצי שנה, זה היה מיד אחרי שהשתחררתי מהצבא והתקשרו לזמן אותי לראיון לעבודה שווה שממש רציתי! מאוד התרגשתי מהעובדה שרק השתחררתי וכבר נקראתי לראיון לעבודה מגניבה, ועקב ההתרגשות אפילו הלכתי וקניתי חולצה לבנה ומחויטת כדי לעשות רושם טוב ולהיראות יותר "ייצוגית". יום הראיון הגיע, קמתי במיוחד מוקדם בבוקר, התקלחתי, התאפרתי יפה, לבשתי את החולצה הלבנה החדשה ונסעתי לראיון העבודה. אבל המזל לא שפר עלי באותו יום, ופחות או יותר באמצע הדרך נתקע לי האוטו, עצרתי בצד הכביש המהיר וסימנתי לעזרה בתקווה שעוד אספיק להגיע לראיון המיוחל. לאחר כרבע שעה גבר נחמד נענה לבקשתי וסטה מהדרך כדי להציל אותי. הוא פתח את מכסה המנוע שלי, עמדתי לידו, ותוך כדי שהוא מתעסק עם המנוע ומנסה להבין מה הבעיה, כתם שמן עצום השפריץ על כל החולצה הלבנה החדשה שלי! בסופו של דבר הוא הצליח להתניע לי את האוטו והגעתי לראיון העבודה באיחור סביר עם כתם שמן ענק על חולצה לבנה.. אמנם התקבלתי לעבודה (לא ברור לי עדיין איך), אבל זה יום שלא יישכח מבחינתי להרבה מאוד זמן!

maya_glo@walla.co.il

האיחור הכי לא אופנתי שלי נמשך יום שלם. במעבר בין שעון חורף לשעון קיץ לפני מס' שנים הפלאפון שעליו אני כ"כ סומכת לא הסתנכרן בצורה אוטומטית ולא עבר שעה קדימה. כך הגעתי לעבודה בשעה איחור בלי שאף אחד ישאל למה אני מאחרת, כמובן שנשארתי גם שעה אחרי כולם,כשראיתי לאט לאט את המשרד מתרוקן (חשבתי שיש איזה אירוע שאני לא הוזמנתי אליו), עד שלבסוף בשעה 23:00 בלילה חברה מתקשרת אליי בעצבים (השעה אצלי הייתה 22:00) לשאול אותי איפה אני להגיד שהיא מחכה לי כבר חצי שעה בבר בו קבענו להיפגש, אז הבנתי שכל היום הזה היה איחור אחד גדול!
ניצן – ntzanshahaf@hotmail.com

הייתי סמל מחלקת מודיעין בגדוד 50 של הנחל. היינו בחברון והייתי עושה שבתות מנוגדות לקמ"ן, כך ששבת הוא היה נשאר ושבת לאחר מכן אני הייתי. אחד התפקידים היה להגיע בשבת בבוקר לישיבה עם המג"ד וכל מפקדיי הגדוד. ביום שישי אחד שיחקנו טאקי עד 4 לפנות בוקר ואני התעלמתי מהשעון המעורר בשש וחצי בבוקר שבת. התעוררתי כשהמג"ד עומד מעליי כשאני במיטה בפיג'מה והוא צורח למה לא קמתי עדיין לישיבה. פאדיחה רצינית.

Lior0393@gmail.com

האיחור הכי לא אופנתי שאפילו לא ישמע מגניב, ואני יודעת שזה חנוני היה למבחן מועד ג בתכנות. אני סטודנטית שנה א, ובגדול גם עפיפון, אני מאחרת לכל שיעור ואף פעם לא מוצאת את הכיתה, אבל השיא היה לאחר למבחן ממש גדול בתכנות, ובגלל האיחור לפספס אותו. אחר כך גם נאלצתי לשלם על זה קנס… maayanbeti@gmail.com

טוב אז האיחור הכי לא אופנתי שהיה לי קרה כשהייתי מ"כית טירונים – בתור משהי שאמורה להוות את שיא הדוגמה לזמנים ודיגום.
זה קרה בטקס ההשבעה של אחד ממחזורי הטירונים שהעברתי , כחצי שעה לפני העלייה לטקס, כשהלכתי להחליף למדי א'. הסתבר שהתפוצץ לי עט בתוך המכנס בצורה שלא ניתן שלא להבחין בו. לאחר ניסיונות רבים וכושלים למציאת מכנסי א' לבנים שייראו ייצוגיים עלי , האפשרות הכי טובה שלי הייתה לשים מכנס א' סקיני צמוד של המשקית חינוך.
לאחר שהחלפתי למדי א' לא תקינים בעליל- חולצת א' בנים , מכנס א' סקיני בנות ונעלי בנים , רצתי לרחבת הטקס שכבר התחיל ! המפקדות כבר עלו בצעידות לפי הכתבת הרס"ר והצטרפתי לבד לתור של המפקדות בדילוגים חחחח . למזלי זה הסתיים רק בנזיפה .

olgashmagin88@gmail.com

האיחור הכי לא אופנתי שהיה לי היה במהלך התואר הראשון בכלכלה בדיוק התחלף השעון משעון חורף לשעון קיץ והשיעור הראשון התחיל בשמונה ונכנסתי לשיעור בשעה תשע וכולם הסתכלנו עלי וזה היה כל כך מביך

יום ראשון להתמחות בעריכת דין, במשרד הכי גדול ויוקרתי בארץ. יוצאת מהבית מתוקתקת ומחויטת, לא מחשבת נכון את זמני האוטובוס ולא לוקחת בחשבון פקקים של יום ראשון. רצה מתחנת האוטובוס למשרד, נכנסת לחדר ישיבות מלא אנשים, מיוזעת ומתנשפת באיחור של 40 דקות. מאז חיפיתי על עצמי בהמון סטייל ואלגנטיות, אז אף אחד כבר לא זוכר לי את זה (:
Nirityon@gmail.com

הייתי בשירות קבע וליום הולדתי ה30 החלטתי להתפנק בחופשה. לקחתי חופש והגעתי לנתבג לצ'ק אין זורח ומאושר עד אשר הגעתי לשלב הבידוק הביטחוני של התיקים, שם התחילה "תזוזה" אצל המאבטחים. אני עדיין שרוי באופוריה לא מבין את העיכוב, הולכים איתי הצידה פותחים את התיק, ואני צוחק לעצמי ש"מה כבר הם יכולים למצוא שם", לפתע הבודק שולף מהתיק את…..המכלול של הנשק שלי אותו שכחתי להשאיר בבית. עד שיישרנו את ההדורים איחרתי לטיסה והיא כבר המריאה לדרכה. אף גורם לא היה מוכן לפצות אותי, כך שהברירה הייתה להסתובב הביתה או לשלם על כרטיס נוסף. קניתי כרטיס נוסף והחופשה התייקרה לה בכמה מאות שקלים.

rafulix@walla.com

האיחור הכי אופנתי שלי היה כשטסתי לאתונה לפני שנה. באמצע מסע קניות מטורף בדיוטי, כשהגעתי לקופה, נשמעה בכריזה קריאה אחרונה לטסים לאתונה.
עזבתי את כל המוצרים בקופה, ורצתי!
Achikam214@walla.com

ע

אני מאחרת כרונית ידועה.. בדרך כלל מסתדרת בעולם, עם חיוך גדול, והתנצלות על ה'עיכוב'..
אבל בערב חתונתה של יעל ממש הגזמתי.. החלפתי בגדים, והזמן פשוט עף לי. הייתי בטוחה ששוב המזל יאיר לי פנים, ותוך חצי שעה אגיע לגן אירועים. אבל מזג האוויר הסוער, והפקקים חשבו אחרת.. כל דקה שלי בפקק, התפללתי שאגיע בשעה סבירה.
בסוף, הגעתי מתנשפת, מורעבת ורטובה כי כמובן שנאלצתי לחנות רחוק וללכת בגשם..
והכי גרוע? החמצתי את החופה, ונכנסתי יחד עם הכלה והחתן כשכולם ישובים באולם, מסתכלים בהם בציפייה לריקוד הראשון כזוג נשוי..
oritmend@gmail.com

האיחור הכי לא אופנתי שהיה לי היה בימים הראשונים של הטירונות. היינו צריכים לקום ממש מוקדם ואני והבנות בחדר עוד היינו תקועות מחשבתית בימי המלשביות שלנו כך שכשהשעון צילצל בבוקר אף אחת לא קמה עד שאחת מהן התעוררה בבהלה מהנודניק. התארגנו במהירות שיא אבל עדיין איחרנו למסדר בשתי דקות מה שגרם לקבלה של שעתיים ביציאה כך שאיחרנו גם הביתה לסופש שבו אפשר להשתחרר במעט מהמדים ולחזור להנאות של משוחררים..

האיחור הכי לא אופנתי שהיה לי זה שאיחרתי למסיבת רווקות של עצמי בשעה. (מקום שהיה להשכרה לפי שעות והשכירו אותו לשעות בודדות) מה שגרם די כאוס כי האיחור היה בגלל שחיכיתי לחברה שהיתה אמורה להגיע איתי ולא הגיעה. בקיצור מאז אני חושבת שאני לא אאחר יותר. את הלקח שלי למדתי :) reutreut11@gmail.com

איחרתי לחתונה של עצמי, הכלה בכתה כמעט ברחה אבל השבוע בדיוק נהיה נשואים 38 שנה
davashl@walla.co.il

האיחור הכי לא אופנתי שהיה לי היה לפני שנה. התעוררתי 10 דקות לפני תחילת בצפר והייתי צריכה להתארגן במהירות שיא. תיכננתי ללבוש אוברול חדש לבן שקניתי אבל כמובן שדברים השתבשו.שפכתי על עצמי בדרך את הקפה וכל האוברול התלכלך.רצתי בטירוף בשביל להספיק לאוטובוס. כמובן שלא הספקתי להתאפר או להסתרק ויצאתי עם רעמה נפוחה ומבולגנת. כמו גם קיבלתי מחזור באותו יום והאוברול הלבן התלכלך. הגעתי לבצפר באיחור ובאותו היום שכחתי שיש צילומים לספר מחזור.אני עדיין לא מעיזה להתסכל על התמונה המזוויעה הזו מלפני שנה.