מתנה בשישי: 500 שקלים לאירועי הפיטינג של ג'ק קובה

העבודה הכי הזויה שהייתה לי – הייתה בסיני! כשהייתי בת 10 נסעתי עם ההורים לחופשה בסיני (שהדבר עוד היה אפשרי). הייתי בלונדה עם עיינים כחולות בולטות ביותר שגררו התלהבות רבה. בעלי המלון הציעו להוריי להשתתף בסרטון תדמית למלון. יום שלם צילמנו בכל חלק וחלק במלון אבל הדבר ה כ י הזוי שהיה- הייתי צריכה להזיז את השפתיים בלי לדבר ולאחר מכן דיבבו אותי בערבית!!! מייל : ella_1994@walla.com

העבודה הכי הזויה שהייתה לי הייתה בתור ילדה בת10 ,כשהאמנתי לאחי בן ה-16 שאני בעלת מסעדה ובכל ערב הייתי מכינה לנו ארוחת "גורמה" מושקעת אחרת (של ילדים כמובן) הכוללת קינוח ושתיה (עם קשית) .
האמנתי שאני בעלת מסעדה לאורך יותר משבוע או אפילו שבועיים , וכמובן שהוא כהרגל ה"אחים הגדולים" היה מטפח , מחמיא ואפילו משלם
בכסף מונפול.

dicastronoa@gmail.com

היו לי הרבה עבודות הזויות… אבל הכי מוזרה הייתה לפני 7 שנים, כשהייתי דיילת אירועים.
כמו שזה נשמע הזוי ממש ככה זה – הייתי קמה ב-4 בבוקר כדי להתלבש ולהתאפר ולהספיק להסעה הסופר מוקדמת למרכז האירועים בנתבג.
ואז היינו פשוט עומדות בכניסה לאולם שהולכת להיות בו הרצאה (בערך 4 בנות בשנות ה-20 המוקדמות שלנו), בחליפות, מאופרות ואומרות שלום בוקר טוב במשך כמה שעות טובות. וזהו. הולכות הביתה.
הזוי – סקסיסטי – ובעיקר מיותר.
meiri.einat@gmail.com

האמת שהספקתי עד עכשיו לעבוד בעבודות די מוזרות, ממוכרת בלונים בנמל תל אביב עד למשגיחת החלקה על הקרח..אבל עבדתי בתור דיילת בפתיחה של רשת המבוגרים מוכרת..לא ידעתי מה הולך להיות חוץ משאצטרך לחלק פליירים. שבאתי הלבישו אותו בתלבושות עם צבעים של המבורגר עם הסמל של החברה, איפרו אותנו בצבעי המבורגר וציירו לנו המבורגרים חמודים על האצבעות smile emoticon
היה יום די הזוי ומגניב, שכלל הסתובבות בתור המבורגר ברחבי תל אביב.
barses@walla.com

העבודה הכי הזויה הייתה בגיל 18 . גיסי הוא מרצה באוניברסיטה ובדיוק התחילה תקופת המבחנים . מסתבר שהיו צריכים בוחנות ובלי יותר מדי נסיון … ככה נכנסתי לכיתה מלאה בסטודנטים, חלקם בסוף שנות ה 30 כשאני משגיחה שאף אחד לא מעתיק(והיו כאלו שניסו) והסיטואציה שבה נערה צעירה מבקשת מאדם שכפול ממנה בגיל לא לקחת את הפלאפון איתו לשירותים … מה גם ששאר הבוחנות היו בפנסיה והתייחסו אליי כמו אל הנכדה שלהן .
זה היה הזוי וכיפי וממש לא שגרתי במיוחד באותה תקופת גיל

העבודה הכי הזויה שהיתה לי , היא למעשה עבודה רגילה לחלוטין. עבדתי בקניון וומכרתי חצאיות שניתן ללבוש ב100 דרכים שונות. מה שהיה הזוי , שזה היה באוסטרליה ולא ידעתי מילה באנגלית . סמכתי על כך שיש כמה עובדים בעגלה ויהיה מי שיעזור לי. רק הבעיה הייתה ששמו אותי לבד ולא ידעתי איך לדבר , אז פשוט ישבתי 9 שעות בספסל בקניון ליד העגלה והשגחתי שאף אחד לא גונב.
Shirbar2@walla.co.il

העבודה הכי הזויה שהייתה לי זה במסעדה בעיר שלי . לא בתור קופאית לא בתור מלצרית לא בתור מארחת ולא בתור מנקה הייתי צריכה להיות אחראית על מיזוג האוויר ! להסתובב במסעדה עם מד של טמפרטורה ולשים לב איפה חם מדי איפה קר מדי מה מהשולחנות קרוב מדי לחלון ואז השמש מסנוורת ולהציג את הבעיות בסוף כל שבוע לבעל המסעדה שערך שינויים בעקבות הממצאים שלי . הזוייי ביותר ! Galker8@gmail.com

נקיון צרכים של כלבים

חלוקת פלאיירים – לעולם לא אשכח את העבודה הזאת. זאת אולי נשמעת עבודה קלילה, אבל עבורי זה היה סיוט שהשטן לא ברא! תתארו לעצמכם ילדה בת 16 נואשת לכסף שמסתובבת ברחבי העיר עם ארגז מלא בפלאיירים עד אין סוף, הוא היה כזה כבד שסבלתי תמיד מכאבים יום לאחר מכן. חילקתי לכל בניין ובניין, כל דלת ודלת זאת הייתה ממש עבודת נמלים! ושלא נדבר על זה שהשמש הפכה אותי לפנקייק אנושי. אבל מה שהיה הכי הזוי זה שלא רק שכל האנשים היו צריכים לראות אותי מזיעה וסובלת אלא שגם הייתי צריכה לקחת את הארגז איתי באוטובוס הציבורי חזרה הביתה! פ ד י ח ו ת כמו שאומרים. אגב, פוטרתי לאחר חמישה ימים על זה שהייתי כל כך גרועה אבל לפחות שמחתי שהסיוט נגמר סוף סוף.
moranbenyaguev@gmail.com

העבודה הכי הזויה שהייתה לי עלולה בתחילה להישמע כמו עבודה רגילה ולא הזויה כלל וכלל. אך היא כן. תקראו ותגלו.
הלכתי לחומוסייה נחמדה ליד הבית, בכדי להציג את עצמי ולשאול עם חסרה מלצרית. בעל החומוסייה מאוד התלהב מהאנרגיות שלי וחש כי אני מתאימה, לכן אמר לי שהחל מהשבוע הבא אתחיל לעבוד שם.
עבר שבוע,הגעתי למקום ב7:30 – שעה לפני המלצריות האחרות, כדי "לעשות פתיחה" עם בעל החומוסייה. הזזתי שולחנות וכיסאות,ניקיתי אותם, חתכתי בצלים בעיניים דומעות, מילאתי את המקרר בבקבוקי שתיה, והנה עברה לה שעה- המלצריות האחרות כבר הגיעו ואל המקום נכנסו סועדים. שירתתי אותם באדיבות ובחיוך. בעל החומוסיה הגניב מבטים מדי פעם ואמר לי כל הכבוד. אחרי כשעה הוא לקח אותי לפינה ואמר לי שאת החמוצים שהסועדים לא אוכלים, וגם את הפיתות- אני לא צריכה לזרוק לפח אלא לשים בחזרה בגיגית גדולה- כך שאנשים אחרים יוכלו לאכול מהם "בהנאה". הדבר הגעיל אותי מאוד, אך הקשבתי לבוס, וכך עשיתי. משהו בו הרגיש לי כמו מיסטר קראבס מבובספוג (כן, גם נשים צופות בבובספוג). חוסך כל שקל ואגורה- היכן שאפשר. הגענו לסוף המשמרת ב16:30 וכעת הייתי צריכה, עם המלצריות האחרות, "לבצע סגירה". מה שקרה במציאות זה שהמלצריות האחרות פתרו תשבצים בזמן שאני שטפתי את הרצפה, הכנסתי שולחנות מבחוץ וניקיתי את המטבח (המטונף להחריד).
סיימתי, סוף סוף, עם הסגירה, והמקום נראה נקי יותר משהיה.
המלצריות האחרות קיבלו 200 שח +טיפים, כפי שהובטח להן, ואני?
"מיסטר קראבס" לקח אותי לשיחה ואמר לי שאין לי מספיק ניסיון חיים בכדי לעבוד בחומוס שלו (?) ונתן לי 100 שקלים.

וזו העבודה הכי הזויה שהייתה לי.

נועה

noabenmoshe@yahoo.com

העבודה הכי הזויה שהייתה לי היא לסדר תיקים בארכיון של בנק.