מתנה בשישי: שעון Timex בשווי 670 שקלים

שעת כניסת השבת, בעיירת פיתוח (הצופר מכריז על כניסת השבת), הבית אפוף ריחות של אפיה ותבשילים מעשה ידיה של אימי המוכשרת.
האוויר, האור, התחושות, הכל מתחלף ומקבל משמעות וצבע שונים. המשפחה נערכת לקראת ארוחת ערב שבת, הארוחה הכי משמעותית בשבוע, זמן האיכות של המשפחה.

השעה שהכי חיכיתי לה בתור ילדה הייתה שעת כיבוי אורות, אחותי ואני היינו נכנסות מתחת לשמיכה אמא הייתה תמיד בוחנת אותנו באוצר מילים באנגלית, ואז אומרת לנו לילה טוב. היינו עושות את עצמינו הולכות לישון כשאמא יצאה מהחדר. ואחרי כמה שניות היינו יוצאות מהמיטה, הולכות למיטה הזוגית של אבא ואמא ועושות לאמא הפתעה! כולנו היינו מתגלגלות מצחוק, היינו עולות על המיטה הזוגית ומדברות עם אמא על ה-כ-ל. היינו משתפות וצוחקות, מקשיבות ונהנות מזמן איכותי ביחד שלא יסולא בפז.
מתגעגעת לימים ההם..ומקווה להיות אמא שהיא חברה הכי טובה גם בעצמי.

abramovich.fam@gmail.com

השעה שהכי אהבתי בתור ילדה (וגם היום בתור אמא לילד) היא כל שישי לקראת השעה 14:00 בצהריים. אמא מבשלת ארוחת צהריים קלילה ("ושלא תשבעו לגמרי אחרת למה הכנתי אוכל של שבת?!!"), כל המשפחה סביב השולחן.. ויש את ההרגשה הזו שיש רק בשישי בצהריים בישראל.. של עילוי אמיתי!

אלמוג
a_gablan@walla.com

Revitalor01@walla.co.il התלבטתי …. לשתף או לא . השעה שהכי אהבתי היתה 7:00 בבוקר לפני בית הספר כולם בבוקר מתארגנים. בתור ילד אין לך דאגות מיוחדות. והבוקר הוא כיף …. כשהייתי בת 12 קיבלתי מאבא זכרונו לברכה, שעון עדי מתנה . כעבור זמן מה אחותי לקחה אותו לצבא והשעון נשבר . כשאני הייתי חיילת אבא נפטר וקניתי 2 שעוני עדי, לא אהבתי אותם כי הם לא היו השעון של אבא. אשמח לזכות בשעון מתנה ( כמו המתנה מאבי)

מי לא זוכר את בולי? איש השלג החמוד? אני זוכרת שבילדותי אני ואחותי הגדולה היינו קמות במיוחד לראות את התוכנית, כל בוקר בשעה שש, אני זוכרת את הגשם שדפק בחלון, ולמרות שבולי הוא איש שלג הוא חימם לי את הלב… יושבות מול הטלוויזיה ושותות שוקו חם….

השעה שאני בתור ילדה זוכרת ואהבתי היא השעת בוקר מוקדמת שאמא שהייתה מעירה אותי עפ שירים בזמן שהיא פותחת קצת את החלון והשמש מלטפת לי את הפנים ואז שאבא היה לוקח אותי לגן והייתי מריחה את הריח הנעים של האוויר ושומעת את קול ציוץ הציפורים זה משהו שחרוט אצלי ולא חושבת שאכח אותו

השעה שהכי אהבתי ביום היא השעה 19:00 בערב. זו הייתה השעה שאבא שלי חזר מהעבודה. היינו יושבים לאכול כל המשפחה ביחד, רואים משהו בטלויזיה או סתם נהנים אחד מהשני. כל אחד היה מספר את הדבר הכי טוב שקרה לו באותו יום, ופשוט נהננו מהביחד.

netaykel@gmail.com

ביום שישי בצהריים כשהייתי מבקרת את דודתי ז"ל שגרה במאה שערים, אהבתי להריח את תבשילי השבת, אהבתי לנעוץ עיניים קטנות בשעון המטוטלת השחור, הענק והעתיק התלוי על הקיר, לעקוב אחר ריקוד מטוטלת הזהב, שמאלה, ימינה, שמאלה… ולחכות למנגינה המופלאה, לצליל המבשר שכבר חלפה לה שעה… איפה הם הזמנים ההם…

השעה שהכי אהבתי ביום בתור ילדה הייתה שעת הקימה לבית הספר באמצע השבוע, בערך בשעה 7:00 בבוקר. אני יודעת שזה מוזר ולא נפוץ, אבל תמיד הייתי ילדה חנונית ולכן המחשבה לקום בבוקר וללכת לבית הספר לא נתפסה כנוראית עבורי.
בד"כ הייתי מתעוררת יקיצה טבעית בחדרי מקולות המושב והבית המתעוררים. היות ואבא שלי חקלאי הוא בדרך כלל היה מתעורר עם אור ראשון וחוזר בשעות הבוקר לעזור לאמי. אני זוכרת שהייתי מחכה במיטה לשמוע אותו נכנס הביתה, אומר שלום לאמא שלי ושואל אם כבר קמתי?
אם אמא שלי עדיין לא העירה אותי הוא היה נגש לומר לי בוקר טוב ואומר שעד שאתלבש ואצחצח שיניים אמא תכין לי ארוחת בוקר. ובאמת מדי בוקר כוס תה חם עם עוגיות/עוגה חיכו לי בשולחן במטבח. בזמן שהייתי שותה את התה אמא שלי הייתה מכינה לי ארוחת עשר לבחירתי ואבא שלי היה מארח לי חברה ושותה לידי את הקפה.
לפעמים הייתי הולכת ברגל לתחנה הקרובה לביתי ממנה יאסוף אותי האוטובוס, ולפעמים אבא שלי היה מסיע אותי עם האוטו לתחנה הרחוקה יותר. כמו כל דבר בעולם גם בתחנות האיסוף לבית הספר היו תחנות "טובות יותר" ופחות. מדי בוקר היינו מתאספים ילדי המושב למשחקים בתחנה עד שהאוטובוס יגיע. היינו משחקים קלאס, ארבע מקלות, חמש אבנים …

הפשטות והתמימות של התקופה, בוקר פסטורלי ושמשי עם משפחה וחברים.

segev.neta@gmail.com

שעה 19:00 בערב אבא מגיע מהעבודה!!!! ואני קופצת עליוו בכניסה, וכולנו מתיישבים לאכול. אני כזאת ילדה של אבא… היום אני כבר סטודנטית וגרה לבד וזו תהיה מתנה נהדרת אחרי המבחנים…. :)

בתור ילדה השעה שהכי אהבתי ביום היא 4 כשכבר לא כל כך חם וכל הילדים נפגשים בגן המרכזי בשכונה. היינו משחקים, צוחקים נהנים ועולים על הגג של הגינה כשהגיע השעה 7 והיינו צריכים לחזור הביתה :)

shani_k_1@walla.com, מאשרת את התקנון

השעה האהובה עלי בתור ילדה היתה 17:00 אחר צהריים, בכל יום היינו יושבים ל"ארוחת ארבע" מאוחרת, ההורים, אני והאחים שלי, שותים קפה יחד עם עוגה טעימה ופשוט נהנים יחד מאווירה משפחתית… Vardud.m@gmail.com

הכי אהבתי את השעה 4 אחה"צ, בה הנחתי את העיפרון והמחברת בצד ורצתי שמחה ומאושרת החוצה לחברים ולמשחקים. אח איזה כיף זה היה! נוסטלגיה…
saritbuchman@gmail.com

יש כמה שעות כאלו… יש את ימי שלישי ב15:20 שאמא שלי הייתה אוספת ואת אחי מבית הספר (ברגל), והיינו הולכים ביחד לאכול איפשהו ליד. אני הייתי מסיימת הרבה לפני ומצפה בקוצר רוח לשעה הזו, שאחי יסיים ללמוד ונצא ביחד מבית הספר ונפגוש את אמא מעבר לכביש.
יש את ימי ראשון בערב שאני ואמא היינו אוספות את אח שלי מחוג הקארטה השבועי שלו, בשעה 19:30, והיינו הולכות ביחד לפני לאכול בפיצריה בפינה, שממזמן נסגרה והספיקה להחליף הרבה ידיים.
ויש עוד הרבה טקסים קטנים של ילדות, של שגרה וכיף :)

liora.bra@gmail.com

אולי זה יהיה נדוש, אולי זה יהיה אירוני ואולי גם צפוי. אבל בתור ילדה השעה הכי אהובה עלי זו הייתה שעת הצהרים בין 14 ל 15, בה הייתי חוזרת מבית הספר ובבית ניחוחות של ארוחת צהרים, הייתי רצה אל הטלוויזיה ומכוונה לערוץ 6 (ערוץ הילדים), מתיישבת ורואה את הסדרה הארגנטינאית שהפכה להיות כה ישראלית- קטנטנות. אמא הייתה קוראת לי לאכול ואני הייתי מתעלמת, בוהה במסך כמו מהופנטת. הניחוחות של האוכל הציפו אותי, אבל הייתי מאופקת. אני חושבת שבאותה תקופה, זו הייתה השעה האהובה על כל הילדים. inbar484@gmail.com

הכי אהבתי לחזור הביתה אחרי הבצפר בשעה 13:30, להגיע ישר לאוכל החם של אבא ,שהיה מנגן ברקע באחד מכלי הנגינה שלו בזמן הארוחה, ואני הייתי מחכה בקוצר רוח לסדרה קטנטנות שתתחיל:) einat.biron1@gmail.com

כילדה השעה האהובה עלי ביום היתה השעה 10:30 בבוקר. כתלמידה השעה הזו סימלה עבורי כיף גדול, הנאה וחופש, זו היתה השעה של ה"הפסקה הגדולה" בבית הספר, ככה קראנו להפסקה בשעה הזו. זו היתה ההפסקה הכי ארוכה מכל שאר ההפסקות ביום. אהבתי את השעה, לא כי בזמן הזה לא למדנו אלא אהבתי אותה, כי בהפסקה הספציפית הזו היינו מרגישים שאנחנו מספיקים כל כך הרבה לעומת שאר ההפסקות ביום היינו משחקים בכל מיני משחקי ילדות כמו גומי, קלאס, עמודו, תיפסוני ועוד בין היתר היינו מספיקים לזלול את ארוחת הבוקר וגם לעשות החלפות בין כריכים שווים. לאותה תקופה הייתי בכיף גדול חוזרת ומעריכה קצת יותר את התום שבגיל ובתקופה.

בתור ילדה תמיד חיכיתי לשעה ארבע אחר הצהריים. הייתי חוזרת מבית הספר, ובין 2 ל-4 כולם נחים ואסור לעשות רעש. ואז מגיעה שעה ארבע וכל ילדי השכונה יורדים למטה ומשחקים מחבואים, תופסת, בונים מחנאות, אופניים פשוט כיף!!!! היום כבר כמעט לא רואים ילדים בשכונה כולם נמצאים בעולם הוירטואלי, פעם חיכינו לארבע רק כדי להיפגש ולשחק :-)
meitalr866@walla.com

בתור ילדה קטנה, השעהה אהובה עליי היתה 8 בבוקר של יום שבת. כילדה, לא היה רגע שיותר אהבתי משבת בבוקר, כשסופסוף לא הייתי צריכה לקום בלחץ לגן. בשונה מכל יום בשבוע שעה 8 של שבת לא לוותה בריצה לגן והמצאת תירוץ לאיחור הרגיל, אלא שעה של שקט. הוריי עדיין היו ישנים, ואני הרגשתי שכל הבית שלי ואני יכולה לבחור בעצמי מה לעשות, ומה לאכול, מה ללבוש, ואיפה לשחק. בתור ילדה קטנה הרגשתי תחושת עצמאות וסיפוק אדירה. תמיד הייתי פותחת את הבוקר מול החלון הגדול בסלון ורואה איך כל השכונה עדיין ישנה, ורק אני ערה וזוכה להנות מכל השלווה של 8 בבוקר ביום שבת .

השעה שהכי אהבתי ביום היא השעה 14:00. לא כי זו הייתה השעה שבה הסתיימו הלימודים. אלא השעה שבה חזרתי לבד הבייתה וכ-ל הבית היה שלי! הרגשתי כמו אמא קטנה, אחראית לכל הבית הגדול הזה, מחממת אוכל ודואגת שהכל יחזור למקום, שאחיותי הקטנות יגיעו מהמטפלת בשעה 16:00 ואני אקבל אותן ואשמע חוויות על היום שעברו, על הגן ובית הספר. אמנם ילדה אבל מרגישה הכי גדולה שיש :)

השעה האהובה עלי בילדות היתה 09:00 בבוקר של יום שבת.
אמא שלי לא הסכימה לי להעיר אותה שניה לפני ותמיד חיכיתי שהשעה תתחלף מ08:59 ל- 09:00 כדי שאוכל לקפוץ על המיטה:)

השעה שהכי אהבתי בהיותי ילדה הייתה השעה 6:30 בבוקר.
שעה שבה באופן קבוע נערך בבית טקס הקפה המסורתי (בונה) לפני צאתו של אבי ז"ל לעבודה. ריחו של הקפה שעובר קלייה במחבת מתפזר בבית ומעיר אותנו לקבל את ברכת ההצלחה מאבי ליום החדש.
זיכרון ילדות ממלא!
saramangisto@walla.com

השעה שהכי אהבתי בילדות הייתה השעה 6:30 בבוקר.
השעה שבה נערך טקס הקפה (בונה) ב

השעה 14:00! אחרי בי"ס, אמא ישנה אפשר לאכול מול הטלוויזיה ולעשות כמעט כל מה שרוצים :)

השעה שהכי אהבתי היא 17:30 , בשעה הזו היו תוכניות הילדים היפות של פעם – החתול שמיל , שלוש ארבע חמש וחצי , ריצרצ ועוד, זו היתה שעה שהינו עולים לבית מהחצר וכל הילדים היו מחכים לה – פעם היה ערוץ אחד בלבד והיה כיף

השעה האהובה עליי הייתה 13:30 כשסבתא הייתה אוספת אותי מבית הספר והאוכל שלה היה כבר מוכן חם וטעים … זכרון ילדות מתוק תודה שגרמתם לי להזכר :)

השעה שהכי אהבתי זה 19:00 ליל שישי – סרט ערבי ! מדהים כמה שחיכינו לשעה וליום הזה! אחח.. נוסטלגיה מענגת!

השעה שהכי אהבתי כשהייתי ילדה זה שעה אחרי הבית ספר שכל כך חיכיתי לצאת לשכונה לקרוא לכל החברים מהחלון לצאת לשחק בכל מיני משחקים מעניינים כמ,ו מחבואים, גומי ,כדור עף ,תופסת , או סתם להיפגש אם חברות באחד הבתים ולשחק ברבי לעשות להם מסיבת בריכה וליתפור להם בגדים יפים ילדות נפלאה בלי פלאפונים ואפליקציות . Anuita24@mail.ru

זה אולי קצת מצחיק אבל השעה שהכי אהבתי כילדה הייתה ארוחת הצהריים בגן לא משום הרעב אלא פשוט כי לאוכל של הגן תמיד היה תמיד שונה וטעים יותר אפילו הירקות היו טעימים שמעולם לא היה אפשר לשחזר את אותו הטעם בבית
Gal5240@gmail.com

כשהייתי קטנה הייתי מתעוררת מוקדם, לפני כולם. בימי שבת הייתי מחכה שההורים או האחים שלי יתעוררו ומעבירה את הזמן בצפייה בטלוויזיה בסלון, ואפילו מגבירה קצת את הווליום כדי שאני לא אהיה היחידה שערה. כשכולם היו מתעוררים, זאת ללא ספק היתה השעה האהובה עליי. ארוחת בוקר של שבת עם המשפחה.

השעה האהובה עליי בילדות, היתה שעת הבוקר בה אמא שלי היתה לוקחת אותי לגן. אנחנו גרים בגליל והדרך לגן היתה מלאה תמיד בפריחה וירוק. אמא ואני היינו הולכות יד ביד בדרך לגן כשאמא היתה מספרת לי סיפורים ושירים… זו היתה מאז ומעולם השעה האהובה עלי ביום וזהו גם הזכרים הראשון שלי כאדם… ואיזה כיף שהוא כזה.
ליטל
Litalaha@gmail.com

בילדותי אהבתי את שעות הצהרים (13:00), שהייתי חוזרת הביתה ואחותי בייתה מכינה לי ארוחת צהרים והיינו יושבות יחד לאכול ואחר כך מבלות. עד היום היא הכי קרובה אליי בעולם וממש כמו אמא שניה בשבילי.
lisamiki91@gmail.com

בילדות, השעה הכי טובה ביום הייתה ללא ספק 7:00, עם כוס שוקו ושמיכה מול הטלוויזיה, מחכה ל-7 דקות של סדרת המופת – בולי איש השלג!

בילדותי השעה האהובה עליי הייתה 18:00 כי כאשר חזרתי מגן כל המשפחה הייתה מתיישבת סביב השולחן ולכל אחד הוקצב זמן והוא היה צריך לספר על היום שעבר עליו ועל דבר טובה ודבר לא טוב שקרה לו, זה משהו שמאוד זכור לי מילדותי. אשמח לזכות בשעון, כדי שכל פעם שאסתכל בו אני אזכר ברגעים שאיחדו אותי ואת המשפחה שלי.
*הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
המייל שלי: hadasafter12@gmail.com

השעה שהייתה הכי אהובה עליי בילדות הייתה עשרה לשתיים בצהריים. המורה הייתה כבר עייפה לגמרי…. המנהלת כבר מזמן הייתה בבית. ופשוט היה אפשר לקחת שנ"צ טובה כזו, להתעורר עם הצלצול, לקחת את הילקוט ולחזור הביתה לאכול משו חם :) imahs@walla.com

השעה שהכי אהבתי בילדות היא שבת בצהריים.. אני ואחי לא הצלחנו להבין למה כולם אוהבים לישון שנצ והיינו יושבים ומשחקים שעות..

אהבתי את השעה 1300 שחוזרים הביתה ברגל מבית הספר
בקרית אונו הירוקה היו זמנים

השעה שהכי אהבתי ביום היא השעת פינוק עם אמא
היא הייתה קוראת לזה "שעת טעינת המצברים" שבה היא הייתה יושבת ליד כל אחד מאיתנו (3 אחים) ומחבקת ומלטפת ושואלת איך עבר עלינו היום.

Netameir12@gmail.com

השעה האהובה עליי כשהייתי ממש קטנה, אולי בת שנתיים, הייתה חמש – שש בבוקר. כמובן השעות הללו מזמן לא חביבות עליי בלשון המעטה; אך באותו גיל כשהייתי עוד ישנה בעריסה, חיכיתי כל בוקר בקוצר רוח לאבי שיוציא אותי מן ה"כלוב" וכך אהיה סוף סוף חופשיה למשך היום.

בילדותי אהבתי את שעות הלילה המאוחרות, שכולם ישנים ואז הפלגתי בדמיונות איך אני מצליחה ומפורסמת .. ואז הייתי מעלה חיוך קטן של סיפוק ומבטיחה לעצמי שאני עוד יצליח ונרדמת.

השעה שהכי אהבתי בילדותי היא 10 בבוקר. הפסקת בוקר בבית ספר. הפסקה של רוגע מהבוקר הסוער והלחוץ של להספיק להסעה וכ'ו

בתור ילדה השעה שהכי אהבתי ביום הייתה משתנה כל פעם שגדלתי קצת…אבל הזמן היה הרגע הזה בו אבא או אמא שלי היו באים לחדר ואומרים לי לילה טוב ומהדקים קצת את השמיכה סביבי, נותנים נשיקה, מכבים את האור וסוגרים את הדלת אבל לא עד הסוף כי הם ידעו שאני קצת מפחדת וצריכה טיפטיפה של אור…..ואז יכולתי לעצום את העיניים בידיעה שאני ילדה נאהבת ושיש מי ששומר עלי ואני יכולה ללכת לישון ולחלום חלומות של ילדה קטנה על נסיכות וקסם והרבה ורוד מנצנץ…….
נחמה nehamaderi@gmail.com

השעה שהכי אהבתי בתור ילדה – 17:00 (אם אני זוכרת נכון) כל יום שישי לפני ארוחת הערב שודרה בערוץ 1 תכנית מצחיקה ביותר "פלטפוס" ולאחר מכן "דומינוס". הכי כיף בחורף, כשכבר היה חשוך לצחוק עם ההורים כשתומ'ש עם שפם מגוחך, והחמציצים מזמרים וענת מגן בדמות שהפכה אותה אח"כ לשם דבר, וכמובן אין על אדיר האדיר והצמד הנפלא אסי וגורי. בקיצור, עשו את הילדות ואת הספתח הנפלא לסופ"ש :-) shiran_hn@hotmail.com

השעה שאני הכי אוהבת היא השעה 4 אחר הצהרים של יום שישי שאפשר להריח את הלחם של אמא בתנור מוכן יחד עם כל ריחות התבשילים שלה, ואני רואה טלויזיה ואמא מבקשת עזרה ..
המייל שלי:sarabatash@gmail.com

וואוו…אז ככה, השעה שהכי אהבתי בילדותי היא שנת המנוחה ביום שישי אחר הצהריים. אמא הולכת לנוח…אחרי טירחה והכנות לכבוד שבת. אפתה חלות ולחמניות, טיגנה שניצלים, ובישלה ארוחות מפנקות. ואז, סופסופ הגיע השעה-ואני נכנסת לאט לאט, בשקט בשקט למטבח ומתחילה טעימות.. לא מוותרת על כלום! ביס מהשניצל, חתיכה מהדג, לחמניה, חתיכת עוגה מהפינה…(ו…לא משנה הסדר..כן?!) ומהרגע שסיימתי הייתי לוחשת לעצמי:'איך אני מחכה ליום שישי הבא' efrat@101.ORG.IL

בילדותי השעה האהובה עליי הייתה ללא ספק שעת הצהריים השעה שבה הייתי שבה מבית הספר היישר לארוחה משפחתית ביתית חמה וכיפית שאמא הכינה ומיד אחריה היינו כל האחים מתיישבים בסלון סביב הטלויזיה וצופים יחד בתוכניות הנוסטלגיות של החינוכית

השעה שהייתה אהובה עליי ביום היא 6 בערב
היינו משחקים משחק משפחתי כל יום ב 6 בערב… זמן איכות חשוב

ואו ללא ספק הזמן האהוב עלי כילדה היה שעות הערב, בהן אחרי תלאות היום היינו יושבים כולנו יחד בחדר המשפחה- אני, שלושת אחיי והוריי, וצופים בסדרות המשפחתיות בערוץ 6, שהמתיקו לנו כל כך את הילדות- רוזאן, אריזה משפחתית, הנסיך המדליק מבל אייר, צער גידול בנות, שלושה בדירה אחת, נשואים פלוס וכו. האמת שעד היום אלו השעות האהובות עלי, בהן בן זוגי ואני מתכרבלים בסלון ונהנים מכל רגע!

מייל: persona.bu@gmail.com

בתור ילדה שגדלה שמושב, השעה האהובה עלי בילדות היתה 17:00 אחה"צ, אחרי שכולם כבר סיימו את שיעורי הבית ומטלות ביה"ס והגיעו להפגש במכולת של אברהם במושב שבדיוק נפתחה בשעה הזאת והיוותה גם מקום לקנות איזה ממתק וגם נקודת המפגש של כל החבר'ה… אחחח איזה געגועים לילדות :)
Ayala.Fishke@Gmail.com

השעה האהובה עלי הייתה השעה 12 בצהרים ביום שישי תמיד הייתי חוזרת מהגן הביתה והייתה אווירה שונה מיום רגיל ריח של בישולים והרגשה חגיגית . זוכרת את הימיי שישי בגן שהינו מכינים חלות בתור ילדה הייתי ממש מחכה לזה..

השעה האהובה עליי בילדותי, במיוחד בחורף, היא שעת החזרה מהלימודים הביתה.
כשהייתי ילדה, בימי החורף הקרים (או טוב מזה, הגשומים), השעה שבה הייתי חוזרת מביה"ס הביתה היתה שעה קסומה ביותר.
אבא שלי לא עבד אז, הוא היה מקבל את פניי בבית חם עם ריח מעלף של אוכל . וכשהייתי סחוטה עד הגרביים, זה היה העונג הטוב ביותר. הוא היה מושיב אותי מול תנור הגז בסלון, מייבש את שערי במגבת, ומחליף לי את הגביים בגרביים חמים ויבשים. אפילו זכיתי בצלחת פסטה עד הכיסא בסלון מול התנור.

בכל פעם שאבא היה בבית, הייתי שוכחת את המטריה.
רק בשביל השעה המתוקה ביותר בילדות.
בין 2-3 אחה"צ.

כמו כל ילד, אחרי ביתה ספר הייתי רצה לטלוויזיה (ושאף אחד לא יספר את השקר הזה שקודם עושים שיעורים, כי זה מחזיק בדיוק עד המחצית הראשונה של כיתה ב'). מדובר פה על שנות התשעים והאלפיים המוקדמות, ולנו היו בבית רק את ערוצים 2 ו-1. בכל יום חול בשעה 15:00 תמיד הייתה איזו סדרה טובה. כשנגמרה סדרה אחת, עלתה לאוויר סדרה אחרת. גם היא בשעה 15:00. אני לעולם לא אשכח את היום שאבא שלי הפתיע אותי ואת אחותי בנסיעה ספונטנית לסבתא ונקרענו בין הרצון לראות אותה לבין הרצון לראות את נטליה אורייארו סוטרת לפקונדו אראנה……..במקרה הזה, סבתא ניצחה. אבל רק במקרה הזה :)
lior3by@gmail.com

השעה שהכי אהבתי כילדה היא 16:00 אמא היתה מסכימה לשחק בחוץ עם הילדים בשכונה היינו משחקים מחבואים תופסת דג מלוח
שהיום כבר אין את המשחקים האלה ובטח לא את אותה ילדות שהיתה

השעה האהובה עלי בילדות הייתה השעה של האוטו גלידה.
יום יום אחרי הגן וגם בשנים הראשונות של היסודי סבא שלי היה לוקח אותי אליהם הביתה לצהריים, וכשהיינו שומעים את הצליל של האוטו גלידה – לא היה מאושר מאיתנו! ישר היינו יורדים למטה וקונים גומיגם או חמשושים, וזוכים למטח הטפות מסבתא שטוענת שזה לא בריא, עם חיוך על הפנים :)
limorpa@gmail.com

השעה שהכי אהבתי בתור ילדה היא 14:30 זו השעה ששודרה הסדרה שהכי אהבתי השמיניה , הייתי מחכה בקוצר רוח שיגיע שתיים וחצי !!! אני ואחותי הגדולה היינו רצות הביתה כדי להספיק להגיע לשעה 14:30 ולראוץ את הסדרה .

השעה האהובה עליי ביום הייתה השעה בה אמא הייתה הולכת לעבודה והייתי נשארת עם סבתא. אהבתי מתוקים וסוכריות אפילו יותר מילדים אחרים ולכן קיבלתי הגבלה מאמא של סוכריה אחת ביום. לסבתא ולי הייתה מילת קוד סוד, וכל פעם שרציתי סוכריה הייתי מבקשת מסבתא לספר לי סוד או שואלת אם יש לה סודות בשבילי, ככה הייתי מקבלת כמה מתוקים שרציתי. זה מנהג קטן שנשאר איתנו גם עכשיו 20 שנה אחרי, כשאנחנו מתראות פעם בכמה שנים כשאני נוסעת לבקר אותה בחול.
Jennie1807@gmail.com

כשאחי ואני היינו ילדים, שנאנו לקום בבוקר לגן ולבית ספר. ההורים ניסו הכל, מבקשות ותחנונים ועד דיגדוגים, ולבסוף בשיטה האכזרית מכולן – הורדת השמיכה מאיתנו.
אבל דווקא בשבת, השכמנו קום באופן טבעי, ובשעה 07:00 כבר היינו על הרגליים.
היינו קמים מוקדם, מקבלים שוקו חם ונישנושים ויושבים מול הטלוויזיה, מכורבלים בשמיכה, לתוכנית 'קצפת' עם מיכל ינאי..
ההורים היו גונבים עוד קצת זמן שינה, ואז מתעוררים ומכינים ארוחת בוקר גדולה, ומתכננים לאן נצא – לים, לפארק, לטיול, לפיקניק.
אין ספק, שהבקרים של ימי שבת עם זמן האיכות המשפחתי, והפינוקים היו האהובים עליי מכל.
oritmend@gmail.com

13:20 כשהולכים הביתה מבית הספר :)
sharoni736@gmail.com

השעה האהובה עליי הייתה השעה 16:30, אמא הייתה קמה והיינו נוסעות לקניון רמת אביב פעם בשבוא

מאז ומתמיד הייתי בן אדם של בוקר.
בתור ילדה זה כבר היה באמת קיצוני. הייתי מתעוררת בשש,בשבת, כשכולם ישנים ונהנים מהחופש. לוקחת את ערימת הספרים הענקית שלי ופשוט קוראת את כולה עד שכולם היו מתעוררים.
עדיין אני לגמרי בן אדם של בוקר, ומתעוררת ביקיצה טבעית גם בימי חופש בין 7-8. אין כמו השעות האלו כשהכל עוד שקט ורגוע, ושום דבר עדיין לא העיב על היום

השעה האהובה עלי בילדות היתה השעה 17:30 בכל יום ראשון. במשך שנים בשעה הזאת שודרה הסדרה "בית קטן בערבה". סדרה מקסימה לכל המשפחה. הייתי רואה עם אמא שלי ואחותי. הסדרה של הילדות שלי.