אשת הברזל: שמרנות מפוארת מהאג'נדה ועד למלתחה
מריל סטריפ, האישה שמשתנה כל הזמן, נכנסת בסרט החדש לנעליה של מרגרט תאצ'ר, האישה שלא משתנה לעולם | שירה ברויאר חוזרת ללונדון של האייטיז
באמצע שנות ה-80 הייתי בת 20 וקצת, שקועה במגזינים "דה פייס" ו"איי-די", כשמרגרט תאצ'ר היתה האישה השנואה מבריטניה, קפוצת השפתיים והלב. כשבין דפי הכרומו ניבטו דימויי אופנת הפוסט פאנק, תאצ'ר התהלכה במסדרונות הפרלמנט ארוזה בחליפות חצאית שמרניות, שהלכו וצברו אפקט כוחני ככל ששנות ה-80 התקדמו לקראת קץ העשור וקץ שלטונה.
בסרט המרתק "אשת הברזל", מריל סטריפ, הזיקית מספר אחת, מלהטטת בגילום תאצ'ר בטווח מרשים של גילאים (עם סיוע של השחקנית אלכסנדרה רואץ' המגלמת את תאצ'ר בצעירותה). הצופים זוכים להצצה לחייה של מי שהיתה האישה היחידה בתפקיד ראש ממשלת בריטניה ולשמרנות שאפיינה לא רק את עמדותיה הפוליטיות, אלא גם את בחירותיה הסגנוניות לאורך כל חייה.
עוד מהתקופה שהיתה צעירה חדורת להט בת עשרים פלוס בשנות ה-40 של המאה הקודמת, מגי הקפידה ללבוש חליפות המורכבות ממקטורנים וחצאיות כיאה לבת חנווני שאפתנית המחזיקה בגאווה בתואר מאוקספורד. כשהיא נכנסת למים הקרים של הפוליטיקה היא עוברת "מייק-אובר" בעצת אנשיה. הם ממליצים לה להיפטר קודם כל מהכובעים והיא מתמסרת בביטחון לליטוש הופעה ייצוגית. תאצ'ר ממירה את התלתלים העשויים בתסרוקת דודתית מיושנת, בשיער עשוי היטב עם הרבה ספריי שמשווה לה מראה רשמי שמרני מושלם.
| אישה חזקה ארוזה בחליפה |
ככל שתאצ'ר מתבגרת והופכת לפוליטיקאית מקצוענית, שמשחקת היטב את המשחק של אישה יחידה בין גברים, היא נשענת על הביטחון שמקנה לה החליפה הנצחית, מחרוזת הפנינים, הסיכה על הדש ופלטת הגוונים הכחולה שהולכת ומתכהה עם הזמן. באחת הסצנות היא מצולמת מלמעלה, מאירה כאבן אקווה-מארין תכלכלה בים הקודר של חליפות הגברים. ככל ששלטונה קרב לקיצו היא נראית זוהרת יותר, מתוכשטת יותר ויותר אלגנטית (גם במציאות תאצ'ר נראתה הרבה יותר טוב כמבוגרת מאשר כצעירה), עד שבסצנת עזיבתה את דאונינג 10, היא לבושה בחליפה אדומה כגיבורת אופרה טראגית.
אף שתאצ'ר למדה עם השנים כיצד להתייפות ולהוציא את המיטב מהופעתה, היא נשארה מקובעת בסגנון שנצרב בתודעתה עוד בנעוריה בשנות ה-40. במידה לא מבוטלת, אופנת שנות ה-80 שהלכה והתגבשה למראה הכוחני של ה-"Power Suit", היתה הדהוד, סוג של רטרו למראה הנשי ששלט בשנות ה-40 בזמן מלחמת העולם השנייה, עם כריות הכתפיים הרחבות. לא מקרי הוא שתאצ'ר המבוגרת נותרה האישה שמדקלמת סיסמאות מיושנות ולובשת בהתאם קלישאות של שמרנות מפוארת. הן היו לה חוף מבטחים. להיות אישה חזקה בעולם גברי נתפס בזמנה כמחייב אימוץ קודים גבריים וסגנון הלבוש של שנות ה-80 היה לה מוכר, גם אם באופן לא מודע, עוד מהצללית הדומה ששלטה בימי נעוריה בשנות ה-40.
| המרד הגדול |
במבט לאחור, ניתן להבין כיצד היובש השמרני של עידן תאצ'ר היווה קרקע פוריה להתפתחות תרבות נגד בועטת ויצירתית, להצלחתה של מעצבת אירונית כוויויאן ווסטווד שעשתה קריירה מלקיחת אלמנטים אנגליים אופייניים והפיכתם לחוכא ואיטלולא ולהתפתחותו של מעצב זועם וגאוני כאלכסנדר מקווין.
ווסטווד יצרה ב-1985 את קולקציית ה"מיני-קריני" והשתמשה בטכניקת תפירה מסורתית אנגלית כדי לצקת תוכן חתרני ליסודות האנגלים השמרניים. בימים בהם פתחה יחד עם מלקולם מקלארן את החנות "לט איט רוק" בקינגס רואד, מקווין עוד זחל בחיתוליו בביתו שבמזרח לונדון. גם הוא פיתח תפישה עיצובית המבוססת על יחסי אהבה-שנאה לתרבות ממנה בה. הוא הרבה להשתמש בעיצוביו באלמנטים מהמורשת הבריטית, מהסגנון הסקוטי המסורתי ומתרבות הציד. את דעתו על האכזריות האנגלית כלפי סקוטלנד הוא ביטא בקולקציה "Highland Rape", מחורף 1995, כ-5 שנים אחרי סיום עידן תאצ'ר וכינה אותה "קולקציה אודות האונס של סקוטלנד בידי אנגליה". על קולקציית "רומנטיק נציונליזם" שיצאה לאוויר העולם כעשור מאוחר יותר, משופעת ביופי מלנכולי מבדי טרטן (משבצות סקוטיות), קטיפות באדום יין רקומות חוטי זהב, בדי תחרה וטול לבן, אמר מקווין: "כמקום מעורר השראה, אנגליה היא המקום הטוב ביותר בעולם… אתה מושפע מהאנרכיה במדינה". אנרכיה שהתפרצה לנוכח הנוקשות השמרנית של תאצ'ר וצימחה בעקבותיה פרח קודר, נפלא ויוצא דופן כמו מקווין.
מריל סטריפ נראית בול כמו תאצ'ר בתמונות. ולתאצ'ר היה סגנון מצויין, שהלם גם את כינויה "אשת הברזל" וגם בידל אותה מהגברים שסבבו אותה. היום היא בוודאי היתה הולכת עם חצאיות יותר ישרות, אבל הז'קט היה רעיון טוב.
מאת: חצאית מיני | 30 בינואר 2012 | 20:13היו שנים שלא הבדלתי בינה לבין המלכה… (טוב, הייתי קטנה).