ישראל היפה: פרידה מיפה ירקוני

•  
•  
•  

גם אירופאית, גם ישראלית. יפה ירקוני בהופעה, 1979 | צילום: יעקב סער, לשכת העיתונות הממשלתית

יפה ירקוני היתה אישה אלגנטית. בנתוניה הטבעיים, בעצמות לחייה הגבוהות, עיני השקד, צווארה הארוך וגזרתה התמירה והחטובה, כמו גם בבחירותיה המסוגננות: תספורתה הקצרה בעלת הנפח ששיוותה לה מראה מלכותי, שמלותיה הארוכות המרשימות, השימוש המוקפד באביזרים (שלעולם לא גלש להפרזה) והחוש המפותח לאופנה.

פגשתי בה ב-1994 כשעבדתי כמעצבת תלבושות בסרטו של איתן פוקס "שירת הסירנה" (על פי ספרה של עירית לינור). ירקוני הופיעה בסרט כאמה של טלילה, הגיבורה הראשית. היתה זו חוויה מעוררת השראה להיכנס לביתה ולהיחשף למלתחה האישית של הדיווה. ירקוני שידרה ביטחון רב לגבי טעמה וסגנונה. ידעה מה מתאים לה ומה לא, היתה בהכרה מלאה לגבי גילה, מעמדה ונחיצותה של הופעה מכובדת והיתה חסרת פשרות לגבי האיכות והדיוק של התאמת הבגדים לגופה. לאחר התלבטות קצרה בחרנו בחליפה מחויטת אצל המעצבת שושנה בן צור, את הטאץ' הסופי היא נתנה באמצעות צעיף אותו היטיבה לקשור בשיק כך שיעטוף ויסתיר את הקמטים בצוואר. להלביש אותה אז, היה פשוט תענוג.

•  
•  
•  

ידעה מה מחמיא לה הרבה לפני עידן הסטייליסט. יפה ירקוני בהופעה, 1967 | צילום: דוד אלדן, לשכת העיתונות הממשלתית

| מהזוהר של הפיפטיז לאותנטיות של משכית |

החוש האופנתי המצוין של ירקוני ניכר בכל אחת מהתקופות בהן כיכבה על הבמה. במבחר הקטעים ששודר לזכרה אמש בטלוויזיה, הכל התחבר לרצף אופנתי מרשים. בהופעתה המוקדמת בשמלה בהירה מחויטת ללא שרוולים, כפפות לבנות ארוכות ועגילים נוצצים כיאה לסגנון הכוכבות הזוהרות של אותן שנים. יפה ירקוני מישראל? באותה מידה יכלה להיות גם מאיטליה או צרפת. ההבנה האינטואיטיבית שלה שלבוש עדכני ומוקפד יתרום להופעתה ומעמדה, הגיעה הרבה לפני עידן הסטייליסט הצמוד ותמונות המתלבשים המפורסמים בכל מקום.

שנות ה-60 וה-70, השנים שלאחר מלחמת ששת הימים, בהן זכתה ישראל לאהדה בינלאומית, היו גם תור הזהב של משכית והתקופה בה עולם האופנה כולו נהה אחרי פולקלור והשפעות אתניות. באותן שנים התחלף סגנונה של ירקוני בהתאם לרוח האופנה. ועדיין, אי אפשר היה לטעות בזהות האותנטית שניבטה מן הבמה. בין אם היתה זו שמלת משכית מעוטרת ברקמה אתנית, תכשיט פולקלוריסטי בולט על הצוואר, כפתן ארוך במראה אקזוטי או חליפת מכנסיים מחויטת בסגנון איב סאן לורן, לירקוני היתה אישיות ברורה משלה שבאה לידי ביטוי בהופעתה החיצונית.

•  
•  
•  

דיווה במובן הכי טוב של המילה. יפה ירקוני | צילום: הילה רוטברג

| פחות זה יותר |

לצד סגנונה האישי המובהק וההשפעות המקומיות, אפשר היה לחוש באותה תקופה גם בהשפעה הצרפתית, זו שהתפתחה ברוח השיק הבוהמי המודרני של הגדה השמאלית בפריס בשנות ה-60. כמו אצל הזמרת הצרפתייה הנפלאה ברברה, עם התספורת הקצרה וקווצת השיער המתעגלת על הלחי, ירקוני השכילה לשוות להופעתה אפיל בינלאומי. אלגנטיות היתה מאוד חשובה לה, גם כשהאופנה הכללית נטתה פחות לזוהר כמו בשנות ה-50 ויותר לכיוון האתני. בכך היתה יוצאת דופן בנוף המקומי בו לרוב הקפדה על אלגנטיות נתפסה כשטחית.

בשנים שלאחר מכן היתה בהופעתה של ירקוני מזיגה מצוינת של דרמה ואיפוק: שמלות גלימה שופעות בד במראה של אלה יוונייה בשילוב נכון של אביזרים, אבזם בולט בחגורה, זוג עגילים מרשים, צמיד פיסולי, או קולר עשיר לצוואר. תמיד אלמנט בולט אחד ללא מתחרים מתוך הבנה עמוקה לכוח הטמון בניקיון לצד הצורך בהופעה גדולה מהחיים.